עו"ד ברק פרידמן - השימוע הפלילי

פרידמן ברק, עו"ד ומגשר

Barak Friedman, law office

משפט פלילי, משפט צבאי, דין משמעתי, תעבורה

Criminal law, Military law, Disciplinary law, Traffic law__________________________________________________________________

השימוע הפלילי-

? זכות דיונית או חובה מהותית

פרידמן ברק, עו"ד

מהו מעמדו של הליך השימוע הפלילי?

, סעיף1982חוק סדר הדין הפלילי ) נוסח משולב (, התשמ"ב –

)ד' (, מציג הליך פלילי, טרום משפטי ייחודי. הליך השימוע.60

במסגרת הליך זה, רשאי חשוד בעבירת פשע, לפנות אל הרשות

התובעת ולהגיש בקשה מנומקת מדוע עליהם להימנע מלהגיש

כנגדו כתב אישום, או מדוע מלהימנע מלהגיש כתב אישום

בעבירה פלונית.

להעניק החובהחוק סדר הדין הפלילי מניח בפני התביעה את

לחשוד בטרם תגובש ההחלטה לכתב אישום זכות ממעלה

ראשונה. הזכות לשכנע, כלשון המחוקק, את התביעה מדוע

מנימוקים אלו ואחרים להימנע מלהגיש כתב אישום או לחילופין,

מדוע, ושוב, מטעמים אלו ואחרים להימנע מלהגיש כתב אישום

בעבירה פלונית.

מהלך זה אינו מה בכך. וליישומו השפעה רבה על עתידו ופניו של

ההליך הפלילי כולו.

______________________________________________________________

42539 א' –נתניה- 2רחל המשוררת

052-2491415 : נייד – 09-8320392 : פקס' 09-8820280טל':

[email protected]

Barakf.co.il

mailto:[email protected]





הליך השימוע מאפשר לחשוד לנסות ולטהר את שמו, להגיע עד

לידי העמדת התביעה בטעותה, אל מול חומר החקירה וכבר

בשלב מקדמי זה יכול למצוא עצמו החשוד "נקי" מעול כתב

אישום ותוצאותיו.

כאמור, אין מהלך זה עניין של מה בכך.

כבר מדברי ההסבר להצעת החוק ניתן ללמוד את המסתתר

מאחורי הטעם בהליך השימוע לסדר הדין הפלילי.

וכך אומר ח"כ לשעבר, אמנון רובינשטיין :

"ההחלטה להעמיד אדם לדין, ובעיקר לגבי עבירות חמורות

היא החלטה רבת משמעות בחברה שאנו חיים בה. די בכתב

אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה

בנאשם. מסיבה זו מוצע להעניק זכות השימוע למי שמרגע

1ההכרעה בעניינו ישתנה מעמדו הציבורי".

השימוע בהליך הפלילי חלחל דרכו לכדי זכות יסוד הנתונה לחשוד

בטרם יגובש ויוגש כנגדו כתב אישום.

מהו אם כך, מעמדו הראוי והנכון של זכות השימוע. האם יש

לבוחנו בגדר הזכות הדיונית, הפרוצדוראלית ותו לא. או שמא, יש

להעלותו לכדי חובה מהותית אשר באי ביצועו נקטע הליך סדר

הדין הפלילי ולא ניתן יהא להמשיכו אלא בריפוי הפגם, קרי-

בביצוע השימוע. . דברי ההסבר להצעת החוק, הצעת חוק סדר הדין הפלילי )תיקון מס'2242 הצעת חוק מס' פ/1

( )זכות השימוע(.26______________________________________________________________


052-2491415 : נייד – 09-8320392 : פקס' 09-8820280טל':

[email protected]

Barakf.co.il






השימוע הנו חלק מסדר הדין הפלילי, חלק מתנאי קיומו הנאות

של ההליך הפלילי ונוסף הוא על זכות היידוע לחשוד בעבירת

2פשע.

הליך השימוע מהווה מעין "חניית ביניים" עם סיומה של החקירה

וקבלת חומר החקירה בתביעה וטרם הכנתו של כתב האישום.

ואכן, מלשון החוק ניתן להבין כי מוסד השימוע זכות ייסוד הוא שכן

ביישומו עולה כי יש בכוחו אף להכריע האם יוגש כתב אישום אם

3לאו, או לדון במשקלה הראייתי של עבירה פלונית.

עולה כי לשם קיום הליך4מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה,

השימוע בדרך הנכונה והראויה ועל מנת לממש את זכות הטיעון

באופן יעיל, חורג הליך זה מכללי סדר הדין הרגילים ומאפשר

להעביר לידי החשוד או לידי בא כוחו את עיקרי חומר החקירה,

ויש לזכור, וזאת בטרם הוגש כתב אישום על מנת לממש זכות זו

באופן יעיל ומהותי.

אם כך, הן מלשון החוק והן מהנחיות היועמ"ש עולה בבירור כי

הליך השימוע מהווה נדבך מהותי בסדר הדין הפלילי, שלב ביניים

בעל חשיבות ובעל משקל.

ואם אלו פני הדברים. כיצד על בתי המשפט לנהוג כאשר מובאים

בפניו כתבי אישום וטענתו המקדמית של הנאשם הנה כי בניגוד

למצוות המחוקק לא קוימה חובת השימוע.

א )א(.60 , סעיף 1982 חוק סדר הדין הפלילי )נוסח משולב(, התשמ"ב-2 שם, סעיף )ד(.3 (.51 .015 )4 .3001 הנחיות היועץ המשפטי לממשלה. מספר הנחיה 4

______________________________________________________________


052-2491415 : נייד – 09-8320392 : פקס' 09-8820280טל':

[email protected]

Barakf.co.il






שאלה זו נדמה כי הנה מתבקשת והכרחית. שכן אם נמצא כי

הליך השימוע מהותי הרי יש לדבוק בתוצאתו, פגיעה במהות הדין

הפלילי, בהוראות החוק ומעבר לכך, פגיעה בזכויות הצדק הטבעי

של נאשם ואף בזכות הייסוד להליך הוגן.

ומנגד, אם נידבק בטענה כי השימוע הנו פרוצדורה דיונית הרי

בנקל ניתן להתגבר על אי ביצועו ולהמשיך את ההליך המשפטי

ללא קיום שימוע.

לשם ניתוח מעמדו של השימוע הפלילי אציג במאמרי שורה של

החלטות בבתי משפט שלום ומחוזי הנוגעות רובן ככולן לאי ביצועו

של הליך השימוע, העלאת הטענה בבית המשפט ותוצאתו בכול

מקרה ומקרה.

כבר עתה אקדים ואומר כי בתי המשפט, אינם רואים בעין אחת

את התוצאה המתבקשת והנכונה לטעמם באי קיומו של הליך

השימוע. והחלטות שונות בתכלית ניתנות על ידי בתי המשפט.

סגן הנשיא, כבוד ראה לנכון 5 , 7468/08 בת"פ )ירושלים(

, כנגד קבוצת פשיעהלבטל את כתב האישום השופט יואל צור

מאורגנת בעבירות רכוש חמורות, וזאת, על מנת לאפשר קיומו

של הליך שימוע כנדרש.

( ,2 )2009 מדינת ישראל נ' מוחמד בן סאמי מוחמד עלי ואח'. תק-של 7468/08 ת"פ )ירושלים( 53310.

______________________________________________________________


052-2491415 : נייד – 09-8320392 : פקס' 09-8820280טל':

[email protected]

Barakf.co.il






השופט צור רואה בשימוע הליך הכרחי, מתחייב היורד עד לשורשי

הצדק הטבעי. ועל כן, מורה על ביטול כתב האישום, קיומו של

שימוע ולאחריו גיבוש החלטה בחידושו של ההליך הפלילי כפי

שהוגש לבית המשפט או באופן אחר.

גישת השופט צור ממשיכה את קו ראייתו בנוגע לאי קיום שימוע

וכבר בהחלטות קודמות ראה בכך פגם מהותי בהליך הפלילי ודרך

ריפויו הנכון והראוי על מנת שלא להמשיך בפגם המהותי הנו

מחיקתו של כתב האישום ולאפשר קיומו של שימוע שלא בצל

כתב אישום. השופט צור רואה בביטול כתב האישום כבטלות

יחסית הניתנת לחידוש ובטלות זו יש להעדיף כאשר נעשה איזון בין

ביטול כתב האישום והפגיעה באינטרס הציבורי לבין קיומו של

בתיק זה, הוגש כתב אישום חמור כנגד נאשמים6השימוע.

בעבירות של תקיפה בצוותא והיזק לרכוש במזיד.

כבוד השופטת יעל רז-לוי, מבית משפטמנגד, בהחלטה של

, רואה השופטת רז-לוי את הפגם באי קיוםהשלום בבאר שבע

7השימוע כפגם טכני ולא מהותי.

בתיק זה הוגש כתב אישום המייחס לנאשם סחר בסם מסוכן

וניסיון לסחר בסם מסוכן. השופטת רז-לוי מדרגת את רמת

הפרתה של זכות השימוע ומציינת כי ניתן לסווגה על פי המקרה

ונסיבותיו ובאם אין הפרתה חמורה ובאם לא קופחה הגנתו של

.20307 ( , 2 )2008 מדינת ישראל נ' אבו פרחה גברין ואח'. תק-של 3941/07 ת"פ )ירושלים( 6 .30046 ( , 1 )2009 מדינת ישראל נ' גבאי מאור, תק-של 1086/09 ת"פ )באר-שבע( 7

______________________________________________________________


052-2491415 : נייד – 09-8320392 : פקס' 09-8820280טל':

[email protected]

Barakf.co.il






הנאשם הרי ניתן למעשה "לוותר" על קיום השימוע ולהמשיך

בהליך הפלילי.

החלטתה של כב' השופטת רז-לוי אינה חריגה ואינה יוצאת דופן.

בית משפט המחוזי באר-שבע, במקרה אחר, קבע החלטה

דומה .

, רואה בטענת אי קיום שימוע טענהכב' השופט צלקובניק יורם

דיונית אשר יש להעלותה במועדה כטענה מקדמית ואם אינה

נשמעת בזמנה הרי לא ניתן יהיה להעלותה אלא ברשות בית

המשפט. גישתו של השופט צלקובניק בוחנת את הוראות סעיף

כהחלטות מנהליות המתקבלות על ידי רשויות התביעה ולכן,60

אם כשלה התביעה ביישום חובותיה , הרי אין בפגמים אלה בכדי

8להביא לידי בטלות ההחלטה להגיש כתב אישום.

זאת ועוד, לדעת השופט צלקובניק שימוע בדיעבד אינו אפשרי,

שהרי התביעה כבר גיבשה דעתה בנוגע לכתב האישום. במקרה

זה הוגש כנגד הנאשם כתב אישום בגין עבירות הריגה ופציעה

בנסיבות מחמירות.

עמדתו זו של השופט צלקובניק והשופטת רז-לוי נעוצה בעמדה

כי פגם בהתנהלות הרשות אינו מצדיק בכול מקרה ביטול כתב

אישום.

.6886 ( , 4 )2006 מדינת ישראל נ' שולמן אלכסיי, תק-מח 8268/06 ת"פ )באר-שבע( 8______________________________________________________________


052-2491415 : נייד – 09-8320392 : פקס' 09-8820280טל':

[email protected]

Barakf.co.il






הנה, עמדתו של השופט קדמי, זהה אף היא לדעתם של

השופטים צלקובניק ורז-לוי. בעניין זה כתב קדמי בספרו:

"טענתה של הטענה איננה לשמש "טענת הגנה" בפני

הרשעה אלא-אמצעי להבטחת הגנה נאותה ומשפט הוגן

לנאשם. לכן לא בביטול כתב האישום הצלחתה של הטענה,

9אלא-בתיקונו ובהעמדת דברים על דיוקם ועל מכונם".

ניכר כי אין תמימות דעים ואחידות בהחלטות בעניין אי קיום

השימוע.

בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, בהחלטה של כב' השופט

, מניף השופט בארי את זכות השימוע כאחת מזכויות10דניאל בארי

היסוד הקיימות לנאשם. השופט בארי אף מצטט מדברי בג"צ

אשכנזי בה נקבע כי "בגדר השימוע ניתנת לנפגע זכות לשטוח את

טענותיו במלואן ועל הגורם המחליט להאזין לדברים בנפש

חפצה.ומתוך נכונות להשתכנע ככל שבדברים יש ממש. זוהי זכות

הטיעון שהיא מן הזכויות היסודיות במשפטינו. היא נמנת עם

.942 , 941 י.קדמי, על הדין בפלילים, חלק ב' עמודים 9 .27736 (, 1 )2009 מדינת ישראל נ' אנקר מאיר. תק-של 6984/08 ת"פ )תל-אביב-יפו( 10

______________________________________________________________


052-2491415 : נייד – 09-8320392 : פקס' 09-8820280טל':

[email protected]

Barakf.co.il






עקרונות הצדק הטבעי וקשורה בטבורה לחובת ההגינות

11השילטונית".

השופט בארי אינו שש לתיקון פגם אי ביצוע שימוע על ידי, "שימוע

בדיעבד" ומדגיש כי הגישה הנהוגה כיום הנה להבטחת זכותו של

הנאשם להליך פלילי הוגן והבטחת פרוצדורה הוגנת.

גישה זו, בה נוקט כאמור גם השופט בארי, משימה את בית

המשפט כמגן לנחקר על זכויותיו ועל הגינותו של ההליך הפלילי,

אף בשלב המהותי של עריכת שימוע לנחקר. במקרה זה, ראה

השופט בארי את אי עריכת השימוע כפגם באמון בציבור במערכת

התביעה ופגם של ממש בהליך פלילי הוגן. ועל כן הורה על

ביטולו של כתב האישום בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של

ממש ותקיפה בנסיבות מחמירות.

לגישה זו קדמה החלטה בהרכב מבית משפט המחוזי

במקרה זה הוגש לבית המשפט המחוזי כתב12בתל-אביב-יפו.

מקרים( ומעשה מגונה.16אישום חמור בעבירות של אינוס )

כטענה מקדמית העלה סנגורו של הנאשם את אי ביצוע השימוע

כמתחייב בחוק.

הרכב השופטים, רואה בשימוע זכות יסוד אשר על בית המשפט

להגן עליה כערך מהותי. על בית המשפט לבחון את התנהגות

הצדדים ולשאול עצמו האם ניתן לתקן את הפגם שנפל באי

עריכת השימוע כנדרש. .3043 ( , 3 )2005 רס"ר אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה תקדין עליון 554/05 בג"צ 11 מדינת ישראל נ' פולנסקי אחיקם.1199/05 תפ"ח )תל-אביב-יפו( 12

______________________________________________________________


052-2491415 : נייד – 09-8320392 : פקס' 09-8820280טל':

[email protected]

Barakf.co.il






בית המשפט המחוזי ביטל את כתב האישום בכדי לאפשר לנאשם

למצות את הליך השימוע כחוק.

קבע קביעה זהה13מעניין לציין כי אותו הרכב בהחלטה אחרת,

ובה, נאמר שוב באופן ברור, כי אף אם טענת אי קיום השימוע

לא הועלתה כטענה מקדמית הרי אין הדבר מונע מן הנאשם

להעלותה כול עוד לא החל שלב הראיות.

אין לראות בשימוע בדיעבד כמרפא ומזור לאי עריכת שימוע

כמתחייב בטרם הוגש כתב אישום. שימוע בדיעבד יש בו בכדי

"לנעול" את המאשימה בעמדה אותה כבר הציגה ונקטה בדמות

כתב האישום. בית המשפט מחויב להגן על זכויות הנאשם ועל

הגינות ההליך הפלילי על טוהרו עד למצב בו אף יאמץ את

דוקטרינת הפסלות היחסית להגינות ההליך הפלילי כלפי הנאשם.

הרכב בית המשפט המחוזי ביטל את כתב האישום, אפשר לנאשם

לחזור בו מכפירתו על מנת למצות את השימוע כחוק.

כב' השופט אביהובעניין זה יש מקום להפנות להחלטתו של

בבית משפט השלום בחדרה. כב' השופט גופמן ער14גופמן

לגישות השונות הקיימות בפסיקה. האחת הסוברת כי אי קיום

השימוע מביא לידי ביטול כתב האישום, והשנייה, כי ניתן לקיים

שימוע מבלי לבטל את כתב האישום. עוד מוסיף השופט גופמן כי

ראוי שהתביעה תפנים חובה זו המוטלת עליה ועל בית המשפט

מדינת ישראל נ' יעקב ארד11438/05 פ"ח )תל אביב-יפו( 13 .5995 ( , 2 )2009 מדינת ישראל נ' אדוארד נזרוב. תק-של 8183-08-08 ת"פ )חדרה( 14

______________________________________________________________


052-2491415 : נייד – 09-8320392 : פקס' 09-8820280טל':

[email protected]

Barakf.co.il






לא לגלות עוד סובלנות לקיומם של מחדלים אלו. במקרה זה,

הורה השופט גופמן על ביטול כתב האישום בעבירה של גניבה על

ידי עובד על מנת לקיים שימוע כדין.

סוף דבר:

מהו אם כך השימוע במהותו. האם גולש הוא לעשייה

פרוצדוראלית או שמא לביצוע מהותי ותוצאותיו.

האם ראיית הליך היידוע והליך השימוע כמקשה מנהלתית אחת

אשר בה נעשית פעולה של פרוצדורה דיונית גרידא ואשר אף אם

נפל פגם ביישומה פגם זה אינו עולה עד לכדי הפסקת ההליך.

או שמא, ראיית ההליך כמהותי, כזכות יסוד אשר באי קיומה יש

לראות בדבר פגם המחייב להשיב את התביעה בחזרה לנקודה

בה אמור היה להתקיים השימוע, קרי- בביטולו של כתב האישום

והשבתו של הנאשם לעמדת חשוד וקיומו של השימוע.

מבין גישות אלו צצה מעין גישת ביניים בה, ניתן לקיים מעין

"שימוע בדיעבד" בעוד לנאשם תלוי ועומד כתב אישום.

כחלק מן הדיון בעניין זה יש מקום לבחון את מיקומה של זכות

השימוע במסגרת החוק. זכות השימוע מופיעה במסגרת חוק סדר

. בפרק ד' העוסק1982הדין הפלילי )נוסח משולב(, התשמ"ב-

בהליכים שלפני המשפט.

הליכים הקודמים למשפט בחלקם דיונים הם ובחלקם מהותיים.______________________________________________________________


052-2491415 : נייד – 09-8320392 : פקס' 09-8820280טל':

[email protected]

Barakf.co.il






חשוד הבוחר ליישם את זכותו ולקיים שימוע, מקבל לידיו את

חומר החקירה הנוגע לחשדות נגדו ויכול לשוב בפני התביעה

ולהניח תשתית כזו או אחרת אשר יש בכוחה לשכנע ולבטל את

כתב האישום או להסיר חשדות אלו ואחרים.

יתירה מכך, שימוע פעמים רבות מצמצם עד מאוד את גדר

המחלוקת בין החשוד לתביעה ויש ביכולתו להניח תשתית רחבה

יותר של הסכמות אותן ניתן להביא בפני בית המשפט.

אך מעבר לכך, שלב ביניים זה בו עלול לחלוף הנחקר כהרף עין

מחשוד לנאשם הנו בעל השלכות אישיות רבות משקל.

אדם המונף כנגדו כתב אישום נקלע עוד בטרם הוכרע דינו

למסכת השלכות כבדות משקל, משפחתיות וחברתיות.

ההליך המשפטי בו יידרש הנאשם להיאבק על חפותו אינו קל

ופעמים, אינו קצר כלל ועיקר.

מעבר אדם מסטאטוס חשוד לנאשם מבלי לבצע, כמתחייב,

שימוע, מבלי ששלב קריטי והרה גורל אינו מתקיים. מגמתו של

המחוקק, ייעוד ההליך, ובלשונו "לשכנע" אינו מתקיים.

זכות השימוע אינה מוחלטת והנה מסויגת לעבירות ולתנאים

כמפורט בחוק. ואכן, כול מקרה ומקרה יש לבחון לגופו, על פי

נסיבותיו. אך יחד עם זאת, ראוי להדגיש:

זכות השימוע מקומה כי תינתן. ההחלטה להעמיד אדם לדין הנה

אחריות רבת משקל ובהנפת כתב אישום די בה בכדי לגרום נזק

כבד לנאשם.

______________________________________________________________


052-2491415 : נייד – 09-8320392 : פקס' 09-8820280טל':

[email protected]

Barakf.co.il






השימוע מהווה פעמים רבות "קרש ההצלה " היחיד העומד

לחשוד בטרם יחצה הקו וימצא עצמו כנאשם ובכתב אישום

העלול להיות פעמים, חמור ביותר.

לא זו אף זו. היועץ המשפטי לממשלה, במסגרת הנחיותיו ובכדי

להעניק לשימוע פן מהותי, בעל משקל אשר יוכל להשפיע כנדרש

על פי לשון החוק בהחלטה האם להגיש כתב אישום אם לאו,

האם להשמיט או לשנות סעיפי אישום, ובכדי להעניק לשימוע את

לחסד"פ. ניתן יהיה74מטרתו . מורה כי בניגוד להוראת סעיף

לעיין בחומר הראיות או לפחות בעיקר בחומר הראיות על פי

שיקול דעת התביעה.

הנחייה זו של היועץ המשפטי לממשלה אינו בכדי. ויתכן ומהנחיות

היועץ המשפטי לממשלה ניתן להבין את מעמדו של השימוע, את

כוונת המחוקק בעריכת השימוע.

, עיון בחומר15 לחסד"פ74ההיתר "לסטות" מהוראות סעיף

חקירה, אינו דיוני. חשיפת חומר החקירה בטרם הגשת כתב

אישום לצורך השימוע מבהירה את מעמדו, את רצון המחוקק כי

השימוע יהיה ענייני ומהותי.

ואם כך פני הדברים. הרי לא ניתן שלא לתהות כיצד ניתן

"לעקוף", הוראה מהותית זו.

)א (.74 , סעיף 1982 חוק סדר הדין הפלילי )נוסח משולב(, התשמ"ב-15______________________________________________________________


052-2491415 : נייד – 09-8320392 : פקס' 09-8820280טל':

[email protected]

Barakf.co.il






פנים רבות לשימוע. חורג הוא ממסגרת ההליך הרגיל ובו יכול

חשוד לעמוד אל מול התביעה "לשכנע" כאשר בידי החשוד, גם

בטרם הוגש כתב אישום, חומר הראיות.

על השימוע, במקרים בהם יש ליתן שימוע, לשמש "משענת"

לחשוד. פסע לפני כניסתו למסלול כתב האישום יש ליתן לחשוד

את זכותו המהותית.

אי קיומה של זכות השימוע עלולה בנקל לפגוע קשות בנאשם

מבלי יכולת של ממש לתקנה כראוי.

פרידמן ברק, עו"ד

______________________________________________________________


052-2491415 : נייד – 09-8320392 : פקס' 09-8820280טל':

[email protected]

Barakf.co.il


עו"ד ברק פרידמן - השימוע הפלילי

Law