למנהיגות מנדל מכון במשרד בכיר לסגל תכנית

החינוך______________________

הצעת מתווה למדיניות משרד החינוך

בתחום למידה לאורך החייםLife Long Learning

תפקידו, אחריותו ומקומו של משרד החינוך בלמידה לאורך החיים

בהיבט חינוכי- כלכלי-חברתי-תרבותי

רינה כהן, אורנה מיטמיגר, יואלה טרם-נבון, שלום מוחה, ד"ר: חברי הצוותחיים נבון, יהודה פינסקי, עו"ד ישראל פת, דויד שטרית , בנימין רגב.

2006מרץ

תוכן העניינים

עמוד נושא

4 מבוא.1

9 רקע פילוסופי ותיאורטי . 2

12 . סקירת פעולות בעולם3

17 ישראל–. פעולות ולמדיניות 4

17 . קווים למדיניות ממשלתית5

22 . הבנייה מחדש של מושגים ופעולות קיימות6

28 . הצעות למודלים יישומיים חדשים7

40 . המלצות8

:נספחים. 945 נתונים סטטיסטיים

49 ביבליוגרפיה

2

3

מבוא.1

המפגש בין הלמידה של תיאוריות וגישות חינוכיות אותה חווינו בקורס ב"מכון

אותנו ובעולם, הביאה לבין בחינת מעשי החינוך בארץ מנדל למנהיגות",

למסקנה, שחיוני לחבור למוטיב החינוכי של "למידה לאורך החיים", המהווה

בתועלותיו המרביות, לזכות כדי ציר מרכזי עכשווי בשדה החינוך בעולם,

בהתמודדות עם אתגרים חינוכיים, חברתיים וכלכליים.

הגדרהביותר לכלל והמתכלל העדכני, המקיף הוא המושג החיים לאורך למידה

הצורות והסוגים של הלמידה. הוא המקיף ביותר משלושה היבטים:

הוא כולל למידת ילדים ולמידת מבוגרים גם יחד.–היקף ההכללה

במשך כל החיים.–היקף התחולה

שעל המדינה, החברה, המערכת הכלכלית–היקף האחריות והמחויבות

ולהנות בה להשתתף אותה, לחולל כדי עצמם על לקחת והיחיד

מפירותיה.

הסוגים כל את בתוכו המתכלל ממצה, מושג הוא החיים לאורך למידה

והנושאים של החינוך והלמידה, שהתפתחו לאורך השנים והמוכרים בשמות

יסוד בסיסי,כמו: השכלת חינוך אוריינות,; פונקציונאלית, אוריינות ביעור,

חינוך, חינוך תיכון, הכשרה מקצועית,השלמת השכלה, חינוך יסודי,הבערות

גבוה ועוד.

המושג למידה לאורך החיים שוזר ומשלב בין כל צורות ונושאי הלמידה ומציב

אותם על רצף אחד, המלווה את האדם לאורך כל חייו. ככזה, הוא משמש כלי

מרכזי להתפתחות ומיצוי יכולות אישיות, בצד היותו אמצעי משמעותי לקידום

כלכלה מפותחת, חברה חסונה וסולידריות.

למידה לאורך החיים היא תפיסת עולם וכלי פעולה רב תכליתי.

, למידה היא21תפיסת העולם מתבססת על האמונה העמוקה, שבמאה ה-

החדשים, האתגרים עם ולהתמודדות להתפתחות ביותר החשוב הגורם

המציבים בפנינו תהליכי הגלובליזציה והטכנולוגיות המתפתחות.

הזדמנויות, לשוויון הפרט וזכויות הדמוקרטיה ערכי על ניצבת היא

להתפתחות ולאיכות החיים.

4

למידה של תרבות לפיתוח פועלת עולם, כתפיסת החיים לאורך למידה

מעסיקים, ממשלה, הרלוונטיים: הגורמים של משותפת אחריות ולגיבוש

מועסקים, קהילות וארגוני המגזר השלישי.

ככלי פעולה, למידה לאורך החיים היא מערכת מורכבת ומגוונת של תכני

למידה, שיטות, מסגרות, והזדמנויות המעמידה את הלומד במרכז ומתאימה

עצמה במקצועיות וברגישות לצרכיו, יכולותיו ורצונותיו.

ניתן לסכם ולומר, שלמידה לאורך החיים היא תפיסת העולם וכלי פעולה,

הממצבים את הלמידה כאמצעי מרכזי להתפתחות אישית כלכלית, חברתית

ותרבותית, להתמודדות עם משימות החיים במציאות עכשווית מחד, וכזכות

כדי ובחברה, בגורלם אנושית בסיסית מאידך, שתאפשר לאנשים לשלוט

לעמוד מול אתגרי העתיד.

:מאפיינים

נמשכת לכל אורך החיים של הלומדה. מעודדת פעילות לימוד 1

. מתייחסת: 2

.- לכל סוגי האוכלוסייה

.- לכל שלבי החיים

.- לכל פעולות החינוך, בראייה מערכתית

.. מעמידה במרכז את הלומד )ולא את מוסדות החינוך(3

.מטפחת את ההנעה ללימוד )בייחוד ע"י הקניית הדרך כיצד ללמוד( .4

מגלה גמישות והתאמה לצרכים ומטרות משתנים.. 5

.. מטפחת את פעילות הלמידה כגורם חיוני בחברה משתנה6

. בבני אדם ובחברה המכבדת את זכויות האדםמתמקדת 7.

כגברים,8. נשים בני האדם, כל במאמץ לעמידה באתגרי משלבת את

.העתיד

5

תחומי פעולה מרכזיים:

כדי להשיג את יעדיה, מרכזת למידה לאורך החיים את מאמציה ופעילותה,בשלושת התחומים הבאים:

חברתיים: הערכים תחום ה.1

.הכרה בתפקידה החדש של המדינה, בזיקה לחברה האזרחיתבטיפול האזרחית החברה של והמעורבות המיומנות הגברת

בבעיות חברה וסביבה. מלחמה בדעות קדומות, בגזענות ובאפליהלהגברת המודעות

בחברה.חיזוק תרבות השלום והדו שיח בין תרבויות והמודעות לזכויות

האדם. שוויון בין המינים.הקידום נושא.חיזוק הסולידאריות בחברה)מהגרים, בעלי צרכים מיוחדים( זכותם של מיעוטים הבטחת

להשתתף בחינוך.,לאומיים חינוך ורשתות ארגונים של פעולה שיתוף הגברת

אזוריים ועולמיים.

חינוכי:ה התחום.2

ולמתן מענים להםיצירת תנאים לביטוי צרכי הפרט ללמוד .שיפור הרלוונטיות והזיקה של חינוך בגיל צעיר ללמידה במשך

כל החיים.האוריינות והעשרת הסביבה האוריינית.קידום ועל כלים ומיומנויות למידהשימת דגש על כישורי חיים ,..קידום לימודים ועיסוק בנושאים הקשורים לחיי משפחה.הכרה בתפקיד החינוך לשמירת הבריאות של האוכלוסייה.הבטחת תוכניות לימוד תרבותיות וייחודיות למגזרים השונים.שילוב טכנולוגיות חדשות בתהליכי למידה

:תעסוקה והשתלבות בעולם העבודהתחום .3

מימוש הזכות לעבוד והזכות ללמוד בהקשר לעבודה..הבטחת נגישותן של אוכלוסיות שונות לתעסוקה ולקידום.גיוון תכנים בנושאי לימוד הקשורים לעבודה)הכרה בניסיון בעבודה כשווה ערך ללמידה )אקרדיטציה..מתן מענה לשינויים בשוק העבודה ולתהליכי הגלובליזציה

6

החזוןלאורו מוצע לפתח ולהפעיל את הלמידה לאורך החיים, כדרך למיצויהחזון

יכולות הפרט, לפיתוח ההון האנושי, כמסד לכלכלה איתנה ולחברה חסונה

וסולדריות הוא:

גיבוש חברה לומדת המבוססת על רכישת ידע , פיתוחו וחידושו, העושהשימוש מושכל באוצרות הידע למען היחיד והכלל.

, החזון הוא פיתוח תרבות של למידה מתמדת ועיצוב נורמהברמת החברה

חברתית של למידה לכל, לכל עניין ולכל זמן. תרבות למידה המתבססת על

ערכים של אוניברסאליות ושוויון הזדמנויות ועל זכות הפרט למימוש יכולותיו

וכיבוד רצונותיו לאיכות חיים ולשליטה בגורלו.

היחיד עבודה,ברמת של החיים באורחות הלמידה שילוב הוא החזון ,

משפחה וחברה של כל פרט על פי צרכיו וזכויותיו בחברה דמוקרטית.

, החזון הוא זיהוי אחריות המדינה לקיוםברמת תחום למידה לאורך החיים

התחום תוך התבססות על גיבוש מדיניות לאומית להפעלת התחום, שכוללת

יצירת חומרי למידה והכשרה; הצבת סטנדרטים ללמידה;שותפות רב מגזרית

איכותית, למידה סביבת שיעצבו ומבוגרים, ילדים מלמדי של עדכנית

ידידותית, נגישה וזמינה לכל.

מטרות המסמך עם.1 להתמודד כדי חדשה למידה אסטרטגיית דרושה מדוע להסביר

האתגרים ולהיענות להזדמנויות הנחשפות בפנינו.

ומשמעותה.2 החיים לאורך למידה של היריעה ורוחב אורך את לפרוש

לעולם החינוך, התעסוקה, הכלכלה והחברה.

לסמן מהן אוכלוסיות היעד ללמידה לאורך החיים..3

לזהות מהם תפקידה ואחריותה של הממשלה ומהו תפקידו ומקומו של.4

משרד החינוך, בהצבת למידה לאורך החיים ותפעולה כציר מרכזי של

הוויית החברה והחינוך.

7

משרד החינוך ו שלאחריותתפקידו ו החינוך את מדיניות ולקבוע תהליכי למידה שמתפקידו להובילמשרד החינוך,

ישראל ביותרבמדינת הוא הגוף הרלוונטי המשפיעה על מערכת החינוך,

ברמת המדינה., ולקידום של מדיניות בנושא למידה לאורך החייםעיצובל

הקשרים ורשתות הניסיון, המקצועי, הידע האנושי, ההון החינוך למשרד

המתאימים להובלת התהליך.

בהיבטים שוניםת,נוגעיש להדגיש שלמידה לאורך החיים גופים, למספר

מקומיותוממשלתיים )רשויות מתנ"סיםמקומיים עסקיים, גורמים ,)

גורמי מגזר שלישי ואקדמיה., )מעסיקים(

הפעולה בנושא צריכה להיות משותפת לכלל הגורמים הנוגעים בדבר,ולכן,

באחריות ובהובלה של משרד החינוך.

8

. רקע פילוסופי ותיאורטי2 ערכים ועקרונות המצויים בבסיסן של מדינה וחברה דמוקרטיות, בעידן של

ידע ומידע מתגברים, של שינוי מואץ בתחומי עבודה וכלכלה ושל טכנולוגיות

לאורך בלמידה המכירה עולם לתפיסת ומובילים מתרחבים מתפתחות,

החיים, ככלי מרכזי למימוש עקרונות אלה.

זכויות פרט וחברה: לחינוך, שהיא ערך היסוד והתשתית למעשה החינוך והלמידה, היא הזכות

יסוד במדינה דמוקרטית. המשכה המתחייב של ההכרה בזכות לחינוך, הוא

בנושאים משמעותיים, ולהתעדכן ידע חדש לרכוש ללמוד, בזכות ההכרה

המשפיעים על איכות החיים ועל היכולת להתמודד עם אתגריהם.

יסוד של קריאה כתיבה וחשבון, הואשליטה במיומנויות , הכולל חינוך בסיסי

חיוני להתנהלות ולהתמודדות עם משימות החיים בימינו, - לכן הוא מוגדר

כ"דרכון לחיים".

הזכות הבסיסית לדעת לקרוא ולכתוב, היא גם הזכות לשאול ולנתח, זכות

הגישה למשאבים והזכות לפתח וליישם כישורים ומיומנויות.

הידע, הכישורים והמיומנויות, החיוניים לניהול אורחות חיים רצויות בימינו,

ולכתוב,כאוריינותהוגדרו לקרוא כיכולת בעבר הוגדר אוריינות המושג .

יום, ולפתור בעיות פשוטות להבין משפט כתוב ונשמע, הקשור לחיי היום

יש כי ההכרה גברה הימים במרוצת בסיסי. כחינוך נחשב והוא בחשבון

ונמשך עד לימודי האוריינות כתהליך שמתחיל באלפביתיזציה לתפוס את

על ההדגשה לבורות. מכאן נסיגה אין נקודת האל-חזור, שממנה לחציית

הקשר בין אלפאביתיזציה לבין פיתוח אישי וחברתי.

בתרבות דמוקרטית, נתפסת האוריינות כתנאי מוקדם לתפקודה של חברה

נאורה. אוריינות בגישה זו, היא אמצעי למימוש יכולות אישיות, לטיפוח הדימוי

העצמי, להעצמת היכולת להשפיע ולשלוט במציאות המשתנה.

, השם דגש על יכולותתאוריינות פונקציונאליבהקשר זה גובש המושג של

וכישורים, ידע כולל המושג בסיסיות. חיים במשימות והתנהגות תפקוד

המאפשרים לתפקד באורחות החיים של כל מערכות החיים. במובנו הרחב,

כולל המושג אוריינות - ידע ויכולות להתמודדות עם שינויים ומצוקות, רכישת

מקצוע וידע כללי, לשיפור התפקוד כאזרחים, כבעלי משפחות וכעובדים.9

נדגיש ונאמר, כי מדובר למעשה בצורך החיוני לאפשר לאנשים לרכוש ידע

ומיומנויות, שיאפשרו להם להתנהל במערכות החיים ולשלוט בגורלם.

אפשרות וכאמצעי, עולם כתפיסת מספקת, החיים לאורך למידה לכן,

למימוש זכויותיו הבסיסיות של האדם: הזכות לחינוך, הזכות להגנה, הזכות

לחופש וחירות, הזכות למשמעות, להשפעה ולשליטה על גורלו.

אפשרות למידה זו, תורמת לפיתוח אישי, ניעות חברתית, התקדמות כלכלית

ומשפרת את תפקודיו של האדם במרחבי חייו השונים: כהורה, כאזרח פעיל,

כעובד וכחבר בקהילה.

אשר על כן, למידה כזו היא זכותו הבסיסית של כל אדם.

בהקשר חברתי, הנחת היסוד היא שבנייתה של חברה לומדת ומשכילה, היא

המסד לבניית חברה מפותחת, צודקת ושוויונית יותר.

נפתרות בה נאורה, חברה של קיומה את מקדמת החיים לאורך למידה

על לוקחים אזרחים זו בחברה והידברות. דמוקרטיה של בדרך הבעיות

עצמם, לצד המדינה, אחריות לניהול ענייניהם הפרטיים והמשותפים. חברה

".חברה אזרחיתזו נקראת "

(, המבחין בין1921) פרידריך הגלמונח זה מופיע לראשונה אצל הפילוסוף

המדינה לחברה האזרחית.

הגל רואה במדינה רשות המפעילה סמכות של אכיפה וכוח פוליטי, כדי ליצור

אינטגרציה בין הצרכים של הפרטים המרכיבים אותה. קיים כאן ניגוד מובנה

בין המדינה לבין רוח החברה האזרחית, שתפקידה לדאוג ראשית לפעילות

חופשית של חבריה בכל תחומי החיים: בתחום הכלכלי, המוסרי, התרבותי

והחינוכי.

בין מתח ישנו האזרחית. לחברה המדינה בין המורכב היחס נובע מכאן

יהמבנה הפוליטי הכוחני של המדינה, לבין האינטרס החברתי האינדיווידואל

הגלום בחברה האזרחית. יחד עם זאת קיימים ביניהם יחסי תלות הדדיים.

במסגרת האזרחית החברה של קיומה את שמאפשרת זו היא המדינה

דמוקרטית מתאימה, ואילו החברה האזרחית, לפי מהותה, אינה יכולה לכונן

את המדינה, אך היא תלויה בה.

10

אם חפצים אנו לשמור על חברה דמוקרטית, המאופיינת בלכידות - חברתית,

יש חשיבות עליונה לשלב בה את האזרחים, וליצור מציאות שבה כל פרט

לוקח אחריות לגורלו ולקהילה בה הוא חי. לכן, נדרשת חברה אזרחית פעילה,

אשר מפתחת את המשאב של הון-חברתי, ומנצלת אותו כדי לשפר את איכות

חייה.

כדי שזה יקרה, יש להצמיח את התחושה האזרחית של אזרחי המדינה ולגרום

לתחושת אחריות, חופש ושוויון בתחום הציבורי. לשם כך, חובה לצייד את

מתמדת למידה באמצעות וזאת והכישורים הכלים במיטב האזרחים

ומאפשרת.

אחריות המדינה אחריותה וחובתה של המדינה הן להבטיח את זכויות אזרחיה, ולקדם בנייתה

של חברה איכותית וחסונה. לשם כך עליה לקבוע מסגרת של מדיניות כוללת

בתחום הלמידה.

המגזרים לבין הציבור, לבין המדינה, בין הצומחת החדשה בשותפות

הפרטיים והקהילתיים, משתנה תפקיד המדינה.

המדינה היא לא רק ספק שירותים, אלא היא משמשת גם גוף מייעץ, מממן,

מפקח ומעריך.

זו, שותפים ממשלתיים וחברתיים חייבים לנקוט צעדים הנחוצים במסגרת

ולביטוי שאיפותיו, להקניית אפשרות צורכי הלמידה להגנת הפרט, לביטוי

ונגישות להזדמנויות למידה במשך כל חייו.

באמצעות פעילה אזרחית חברה בניית של בתהליך לראות המדינה על

שוויון קידום הדמוקרטיה, בביסוס חשוב נדבך החיים, לאורך למידה

ההזדמנויות ופיתוח החוסן, ההתפתחות והיציבות המדינית.

אין ספק, שאלו הם אינטרסים מרכזיים של כל מדינה דמוקרטית.

ישראל מדינת על האחריות,לפיכך, מוטלת דמוקרטית, מדינה בהיותה

והחובה, לשאוף כמדיניות, ליצירת חברה שתהיה מושתתת על בסיס רחב של

אזרחים משכילים ועל קיום הזדמנויות לניעות ולהישגיות בכלכלה ובחברה,

בחינוך ובתרבות, וזאת באמצעות למידה לאורך החיים.

החלת הערכים הדמוקרטיים על תחום הלמידה והפעלת עקרון דמוקרטיזציה

של הידע, בצד עקרון שוויון ההזדמנויות, מעצבים מחדש את תפקידה של11

המדינה לגבי תחום זה. על כן, על המדינה לקבוע מדיניות המכירה בלמידה

לאורך החיים ככלי למוביליות חברתית, לפיתוח אישי, לחוסן חברתי, למיצוי

זו ולפיתוח חברה אזרחית פעילה. כמובן, שעל מדיניות יכולתו של הפרט

לקבוע סדרי עדיפויות, זכאויות וסטנדרטים ולעצב מנגנוני פעולה.

12

. סקירת פעולות בעולם3גלגולו של המושג למידה לאורך החיים

70חדש יחסית. עד לסוף שנות ה- מושגהואהמושג "למידה לאורך החיים"

המושגים המקובלים היו "חינוך מבוגרים" או "חינוך לאורך החיים".

ע"י בזל יקסלי1929המושג "חינוך לאורך החיים" הגיע לשימוש נרחב בשנת

תשתית אינטלקטואלית להבנה רחבה של חינוךפיתחוואדוארד לינדנמן. הם

המתמשך בחיי היום יום. הם התבססו על רעיונות שכבר היו קיימים באנגליה

"למידה החדש: למושג המעבר מבוגרים". "חינוך בתחום הברית וארצות

לאורך החיים" התייחס למספר נימוקים:

להיות לו התחלהיםלימוד זה חיים - כל החיים הם לימוד ולכן לא יכולא()

התעסוקתיים לשינויים כהכוונה חינוך על מדובר לא וסוף.

פתחים בלבד אלא לראיה רחבה יותר של כל חיי האדם.תהמ

מוגבלהלמידה לאורך החיים אינב() לתחומי המקצועות והתעסוקה.ת

למלא את החיים במשמעות. היאמטרתה

מחייב בניה שלהדבריש להתחיל עם "מציאות" במקום "תכנים". ג()

תכני הלמידה סביב המציאות, הצרכים והעניין של הלומדים.

הערךבעלזה המשאב ש משום ,יש להתבסס על הניסיון של הלומדד()

בתהליך הלמידה. ביותרגבוהה

בעולםמדיניות למידה לאורך החיים מקום מכובד במדיניותתופס בעולם המערבי נושא "למידה לאורך החיים"

הממשלתית. ניסוח של המדיניות במסמכים רשמיים מאפשר לנו להבין את

חשיבות הנושא ביעדי המדינה. להלן מספר דוגמאות:

וון המתחייבי: בהתחשב בשינויים בתחום העסקי והטכנולוגי והגאוסטרליה

קבע,בכישרונות ממשלת אוסטרליה מדיניות חדשהה המתמקדת בצרכים,

אלו ובחובת הגמישות במסגרות הלמידה. עקרונות המדיניות:

בתי"ס חייבים להכשיר תלמידים למקצוע או לדאוג לכך שיוכלו לסיים-

שנות לימוד.12

מוסדות להשכלה גבוהה חייבים להשקיע יותר בפיתוח המקצועי של-

כלל האוכלוסייה ולפתח מסגרות ללמידה לאורך החיים.

יש ליצור מסגרות מודולריות ללמידה ליד מסלולים לתואר אקדמי.-13

חשיבות של למידה לאורך החיים.למודעות של המעסיקים ה להעלאת-

לפעול לשותפות בין השלטון המקומי והממשל ליצירת תכנית לאומית-

לפיתוח כוח אדם לשוק העבודה ולמידה לאורך החיים.

"קנדה:קבענבהצהרת החזון של המדיניות החדשה של הממשלה קנדה:

על המבוססת תרבות ליצור ועלינו הפועלים בפיתוח חדש לכיוון זקוקה

כ,ההבנה של מתמיד ועדכון ששדרוג החייםי לאורך וחינוך הם,שרונות

חיוניים לא רק למעסיקים אלא למדינה כולה".

התחומים שבהם קבעו לפעול:

ליצור מסגרת חובה של השקעת מעסיקים בפיתוח עובדים.-

לכלול למידה לעובדים בתוך המסגרת הקבועה של ביטוח לעובדים.-

המבוגר- ללומד ממס וזיכוי מעסיקים על מיסוי מסגרות להפעיל

ולאפשר חופשות לצורך לימוד.

לקבוע סטנדרטים לפיתוח עובדים כחלק מחוקי ההעסקה במדינה.-

בלימודים )קרדיטציה( במסגרות מחוץ למדינה.להכיר-

בשנת יה:בריטנ הוציאה ממשלת אנגליה1998 GREEN PAPER -רי"ני

יר זה היה הבסיסיירוק" המתאר מדיניות חדשה בכותרת "עידן הלמידה". נ

לתקנות וחוקים שנקבעו בשנים האחרונות. להלן מספר עקרונות מהמדיניות:

גלובלית חובה להכין את התשתיתהתחרות הבעידן התקשוב, המידע ו-

החיים לאורך וחינוך האנושית,ללמידה התבונה "לפיתוח כמפתח

והחזון".

ויש לשים את האנשיםתלכל אזרח חייב- וללמוד ליצור זכות להיות

במרכז ולאפשר למידה במסגרות שבהם יבחרו.

על המדינה להוריד את המחסומים ללמידה לאורך החיים על ידי יצירת-

כל יום בשבוע ,מסגרות למידה נגישות לאדם על פי,שנהה ולאורך

סטנדרטים גבוהים של הוראה והכשרה.

עזרה ללומדים בסבסוד הלמידה, סבסוד מסגרות לילדים בזמן למידה-

משקיע שבו ללמידה" אישי "חשבון יצירת ההורים. האדםיםשל

ליצור תשתית פיננסית ללמידה לאורך החיים. כדיוהממשלה

14

מעסיקים - עם ממשלתית שותפות למידה,יצירת מסגרות ליצירת

ופיתוח לעובדים ובתרומה ל-"חשבון אישי".

עזרה ממוקדת לפיתוח כישרונות חדשים בעולם המשתנה.-

סביב צרכי הקהילה והמשפחה,יצירת אופציות ללימוד בקהילה- כדי,

לשפר כישרונות בתחומי תעסוקה וחברה ולקדם אזרחות פעילה.

מענה- ותיתן איכותית תהיה שלמידה שיבטיחו סטנדרטים לבנות

להשגת מטרות מוצהרות ולשדרוג היכולת של הלומדים. כמו כן לדאוג

להערכת העמידה בסטנדרטים בפעילות מתמדת של גופי הערכה של

המדינה.

אסטרטגיות ליישום המדיניות בעולם למידה לאורך החייםניתן לנסח שאיפה "אידיאלית" מוסכמת לתיאור יעדי

אישיותו את לפתח אזרח לכל מגוונות הזדמנויות העולם: במדינות

על ידי לימוד בכל שלבי החיים.ו,ומקצועיות

:הזה הן ביישום האידיאל המוסכם ות המרכזיסטרטגיותהא

אסטרטגית התכנים

גובשו שלוש קבוצות של תוכן:

בסיסיים בסיסית- לימודים אוריינות - וכתוב ואוריינותקרוא

.פונקציונאלית

הכשרה, השתלמות והדרכה- לימודים מקצועיים .

העשרה, פיתוח אישיות ומעורבות חברתית.- לימודים כלליים

ממשלתית ה אסטרטגית החקיקה

המעוגנת בתקציבים,רוב המדינות בעולם המערבי קיימת חקיקה מתאימה ב

דוגמאות:.לימוד מקצועיתחום לימוד בסיסי ולגבי תחום

- 1994 פינלנד: Vocational Qualifications Act - מערכת של רמותשהיא

וכישרון יכולת על מבחנים שאינם קשוריםל , בהתאםכשירות המבוססות

לדרך בה נרכשה ההכשרה.

15

( נקבע שהכשרה מקצועית היא חובה עד2003 )עדכון ב-1999 ב-איטליה:

רגילה( על פי סטנדרט בסיסי שקבע18גיל בגרות )למי שאינו מסיים ה

מדינה.ה

והכשרה, 1997ב- חינוך השלמת המאפשרת מסגרת הממשלה קבעה

מקצועית למבוגרים.

לביצוע2000ב- מחוזית לאחריות במדינה המחוזות עם הסכם נחתם

ההכשרות.

הסכם 2004ב- נחתם המפעילים, הגורמים לבין המדינה לקביעתבין

הסטנדרטים לכשירות נרכשת וההכרה באקרדיטציה.

מדיניות ביזורית המבוססת על חקיקה ממשלתית:ארה"ב:

ההייתהתפיסה מאחר ש - חוק שלא קיבל את המימון הנדרש ונכשל – 1977

רחבה מאד ויקרה.

מבוגרים 1998 לחינוך "החוק יותר: וממוקד מוגדר חוק - תואוריינו

במיוחד,משפחתית" עם דגש על הכשרה מקצועית ואספקת השכלה בסיסית

עם ביזור של אחריות למדינות עצמן ,בקרב משפחות נזקקות תקציבועם

ייעודי שהועבר למדינות.פדראלי

ואגףקיימים בעלי תפקידים: יה:בריטנ ומיומנויות" לחינוך "מזכיר מדינה

.Department for Education and Skillsממשלתי לנושא -

הביא למיסוד של תכנון ותקצוב של חינוךLearning Skills Act: 2000בשנת

ומעלה.19 ולגיל 16-19 איםחובה מגיל

באנגליה בהתבסס על החוק הוקמה Learning & Skills Council:מועצה

.מקומיות מינהלים אזוריים ולשכות 10 המופעלת באמצעות

שילמדו מהאוכלוסייה 50% ל-תגיע ברטניה ,2010נקבע יעד ממשלתי - שעד

להרחיב ולהגיע למצוינותכמו כן,ברמת חינוך אקדמי בכל המגזרים בחברה.

למיומנויות בסיסיות, הכשרה מקצועית ופיתוח אישי.,בחינוך

: אסטרטגיה תקציבית

במדינות רבות קיימות גישות שונות לעזרה כספית לפרט, לעסקים פרטיים

.המדיניותיישום לקדם את על מנתהשכלה גבוהה ת לולמוסדו

16

חופשה אישית ללימודים לאחר תקופת העסקה של שנה במשרהפינלנד:

מלאה ומלגת מחיה )שכר( על פי שנות העבודה בפועל - כל חודש של עבודה

. ימי חופשה ללימודים בתשלום0.8 מאפשר

המשך יה:בריטנ לחינוך ממשלתית מלגה Educational( EMA)נקבעה Maintenance Allowance לאחר סיום חינוך חובהלימוד כדי לעודד המשך

.16לנוער מעל גיל

הלומד חותם על התחייבות להשתתפות בלימודים ולביצוע משימות לימודיות

שעות בשבוע במסגרת12 לשבוע ללימודים של לפחות ליש"ט 30ומקבל עד

מאושרת - עד שלש שנים.

לירה סטרלינג30של , 19-30 גילאימסגרת של מלגה ללומד המבוגר – בין

המדינה.שקבעה 3 או 2לחודש ללימודים לקידום מקצועי בדרגה

משנת :שוודיה לחינוך2003 נקבעה מלגה קודמת( מדיניות )שידרוג של

בגובה של,מבוגרים להכשרה מקצועית למובטלים או כאלו שבסכנת אבטלה

לשבוע.sek 2,114עד

המפעילים סטנדרטים למוסדות אסטרטגית ה

מנגנוןפועל למידה לאורך החיים בצורה ממוסדת, מתבכל המדינות שבהן קיי

לאישור מוסדות ולבקרה עליהם. להלן מספר דוגמאות:

על ארגוןת מוטל,2000 שנת שלLearning Skills Actעל פי ה- יה:בריטנ

שנקראממשלתי (ALI )Adult Learning Inspectorateהאחריות לפיקוח

מימון ממשלתי כל שהוא לביצוע למידה לאורךשמקבלותעל כל המסגרות

החיים.

מרכזים לחינוך מבוגרים ורובם מהווים מוסדות עירוניים261הוקמו פינלנד -

.ההעירייתחת פיקוח

-אסטוניה לחינוך מבוגרים נקבע שמוסדות לחינוך מבוגרים חוק פי על

או הלעיריישייכים למדינה ו/או ,העומד בקריטריונים של החוק, גוף פרטיל

מהמדינה.ןרישיוומקבלים

17

פעולות ומדיניות - ישראל .4 שורשי פעילות הלמידת מבוגרים בישראל נעוצים במעשי ברל כצנלסון בימי

הלשון מחייה יהודה בן אליעזר של חזונו על שהתבסס השנייה, העלייה

גולת העברית, לשון האבות בארץ האבות. הוא ראה בהנחלת הלשון את

הוגדרה מבוגרים למידת החדשה. העברית התרבות הישגי של הכותרת

כמטרה לאומית. לאורה של זו, בתקופות שונות, תחת כותרות שונות ובשמות

שונים, התקיימה למידת מבוגרים, שהתמקדה ברובה בנושאי הנחלת לשון

ותרבות הארץ ובמה שכונה "ביעור הבערות", השכלת יסוד והשלמת השכלה.

בניית אומה, הקמת רובה ככולה, למטרת זו נרתמה, אין ספק, שפעילות

המדינה והתבססות החברה.

עם כל הקשיים, הצרות והמצוקות, לא נשכחה אף פעם הלמידה כפעילות

חיונית להתמודדות עם המצוקות וכאמצעי להשגת השאיפות.

בישראל במסגרות לימוד למבוגרים קום המדינה, התקיימה פעילות לפני

שונות, הניתנות לזיהוי כריבוי פעילות המתבססת על פעילות אד הוק, על

יעדיהן את להשיג רבות פעמים המצליחות וארגוניות, מקומיות יוזמות

המקומיים והמוגבלים. עם קום המדינה ולאורך שנותיה התרחבה הפעילות.

מורכב מאוד למפות ולהציג תמונה שלימה ומלאה של הפעילות בארץ. היא

ואף עמותות ציבוריים, ארגונים ע"י שונים, ממשלה משרדי ע"י מופעלת

ארגונים פרטיים התנדבותיים לא מעטים, בתוכם ישנם מוסדות הקשורים

למשרד החינוך וכאלה הקשורים למשרדים אחרים.

יחד עם זאת, לא נוצרה תנועה כללית מקיפה, של למידה לכל ולמידה לאורך

החיים, להתמודדות מושכלת עם מטלות החיים וכאמצעי להתפתחות אישית

וחברתית. הלמידה אינה תמיד נגישה וזמינה, ולעיתים אף אינה במודעות של

אוכלוסיות רבות הזקוקות לה.

פעילות למידה לאורך החיים במשרד החינוך התרבות והספורט פעילות למידה לאורך החיים במשרד מרוכזת באגף לחינוך מבוגרים, אך גם

כאן יש לזכור כי פעילות יחידות אחרות עוסקות אף הן בלמידה לאורך החיים.

לדוגמא: פעילות האגף לתרבות תורנית. בנוסף, פעולות המשרד העוסקות

החינוך פי–במקצועיות על כלולות מורים, והשתלמויות מורים הכשרת

מהותן בהגדרה של למידה לאורך החיים.18

באמצעות1949מאז הפעלת למידה לאורך החיים במשרד החינוך בשנת

המחלקה לתרבות מתרכזת פעילותה בעיקר בתחומים שהוטלו עליה אז:

הקניית הלשון בכל רחבי הארץ.א.

פעילות "תרבות כוללת" על ענפיה במחנות עולים ושיכוני עולים.ב.

שיפור מיומנויות הלשון באופן מתמיד.ג.

השלטת צביון עברי.ד.

חוגי לימוד, סמינריונים.–השתלמות ה.

יוזמה שלמרות1949בשנת חוקים בתחום. ניסיון ראשון לחוקק גם היה ,

ניסיונות לא מעטים לאורך השנים לא הגיעה לכלל הגשמה.

לאורך כל שנותיה מתמקדת פעילות המשרד בתחום למידה לאורך החיים

להזכיר את מבצע יש לאוכלוסיות החלשות. יסוד והשכלת בהקניית שפה

בניהולו של מר יצחק נבון שהוביל מבצע לאומי בתחום"ביעור הבערות"

. בהמשך פעל ד"ר אברהם צביון, לשים דגש רב יותר על נושאי1964בשנת

השכלה כדבריו: "לדעתי על המחלקה ליטול על עצמה את האחריות להצעת

הזדמנות שנייה לעשרות אנשים שניתן להחזירם לדרך הלימוד וניתן להצילם

(.186מהתדרדרות וניכור" )וינברג, עמ'

האגף לחינוך מבוגרים מפעיל את למידה לאורך החיים בארבעה תחומים

, תוך התאמות1949עיקריים שהם במידה רבה המשכיים לאלו שנקבעו ב-

למציאות עכשווית:

הנחלת הלשון באמצעות אולפנים.א.

השלמת השכלה באמצעות מרכזי השכלה.ב.

העשרה ללומד המבוגר באמצעות קתדראות עממיות.ג.

ארגוניות,ד. תשתיות פיתוח באמצעות ומשפחות הורים העצמת

תוכניות מקצועיות, והכשרת אנשי מקצוע יחודיים לפעילות זו.

כל זאת ללא כל תשתית חוקית לגלית ומתוך התייחסות והשקעה תקציבית

שאינה תואמת את צורכי התחום.

ולצרכים למצוקות מענה לתת בבואם השונים, הממשלה משרדי חינוכיים, לאומיים, חברתיים-כלכליים ולצרכים ולמצוקות של אזרחים, ממעטים לראות את הלמידה לאורך החיים כמערכת פעילות אפשרית,

רלוונטית ומועילה.

19

ב- ילמידה לאורך החיים נעשה באופן ספוראד ניתן לומר שהשימוש לאורך למידה של מקטעים מופעלים לכן, אד-הוק. החלטות ועל-פי נשים קידום אבטלה, כמו אקוטיות סוגיות עם להתמודדות החיים ברורה מוצהרת מדיניות קיימת לא בישראל מזאת, יתרה וכדומה.

ועקבית בתחום למידה לאורך החיים. קובעי המדיניות בישראל, לא פיתחו תפיסה מובנית של ייעוד למידה לאורך החיים ושל המערכת להפעלתו. כמו כן, אין חוק או מסמך מקיף המגדיר את מעמדו של למידה לאורך החיים, את התשתית להפעלתו

ואת הזכאויות להנות מפעולותיו.

כל אלה הובילו למצב בעייתי שיש לו שני מימדים:

רצויה, שהיא בלתי כלכלית-חברתית מציאות ברמת הוא הראשון המימד

החיים, לאורך למידה ב- והנחיצות הצורך והמעצב את המזין הקונטקסט

מתוך הכרה בתועלתו.

המציאות הכלכלית-חברתית הנוכחית היא מציאות בלתי רצויה, משום שהיא

רבת סיכונים והדרות למבוגרים, במרחבי החיים של תעסוקה וחברה.

וגורמת בעליל ושסעים חברתיים יוצרת הלכה למעשה, פערים זו מציאות

של והצמיחה הפעילות ממרחב שלמות חברתיות קבוצות של להדרתן

החברה הישראלית.

על רקע זה אנו פוגשים את המימד השני של המצב הלא רצוי .

עצמו. החיים לאורך למידה של והפעילות ברמת המעשה הוא זה מימד

הנזקפות וההצלחות הפעילות שלו, ההווה מגוון למרות עברו המשמעותי,

לזכותו.

המציאות הנוכחית של למידה לאורך החיים היא, שלמעשה, אין הוא מספק

מענה הולם להתמודדות מיטיבה במציאות רבת סיכונים, מצוקות, פערים

והדרות. כמו כן, אין הוא מפיק את תועלותיו ופירותיו מצומצמים.

כפי שצוין, הפעילות בתחום מתרכזת במספר מוגבל של מתכונות:

בהכשרות העבודה משרד של המתכונת החינוך, משרד של המתכונת

מקצועיות והמתכונת של המגזר העסקי והשלישי.

20

ריבוי וגיוון אלה אינם מיטיבים עם התחום. חוסר התיאום, אי המיקוד ומחסור

תמידי במשאבים ובמודעות ציבורית, לא מאפשרים פעולה מיטבית ומימוש

התועלות הגלומות בו, ליחיד ולחברה.

21

. קווים למדיניות ממשלתית 5אותן המקיימות המערכות וזיהוי כה עד שנעשו הלמידה פעולות סקירת

גדולה מאידך. החולשה ועל חולשה וגיוון מחד, עושר ריבוי, מצביעים על

והחברה הפרט מצוקות לאור נעשית הפעילות כשבחינת מתחדדת

מפרספקטיבה של ערכים וזכויות במדינה דמוקרטית. אלה מצביעים לדעתנו,

מדיניות, חקיקה ותקצוב. על כך שחולשת התחום נעוצה בחסרונם של

אנו מציעים לפתח את רעיון החשיבה והתכנון שיעצבו את המדיניות להפעלת

למידה לאורך החיים בישראל.

היא המסקנה הגענו מקום אליה לעבורשיש ושיש בתפיסה לשינוי שמטרתה מתן מענה לצרכים ספציפיים של קבוצות,ממדיניות בלעדית

שרובה ככולה, שפה לעולים חדשים( –"ביעור בערות"חלשות יחסית, ), אד-הוק מדיניות פונקציונאלית היא - למדיניות ש בסיסהבמדיניות

החייםשההכרה לאורך לכל,למידה למוביליות חברתית, היא לחוסןכלי

הפרט של יכולות למיצוי אישי, ולפיתוח לפחברתי אזרחיתותי חברה ח

מסגרתפעילה בעיצוב לסייע הוא תפקיד הממשלה זו, בתפיסה חדשה .

להזדמנויות למידה נגישות וזמינות לכל. אין דרך להכריח אנשים ללמוד אבל,

ניתן לפתח תרבות של למידה, לשם התפתחות אישית והתקדמות חברתית.

הנחלת אהבת הלמידה והסיוע למימושה הם האתגר.

החזון לפיתוח תרבות של למידה והגשמתה, בנוי על העקרונות הבאים:

עקרון ההשקעה בלמידה, היא השקעה לתועלתו ורווחתו של כל אדם.1

ולתועלתה, איתנותה וחוסנה של חברה.

עקרון הסרת המחסומים מן הלמידה ויצירת נגישות וזמינות..2

עקרון הצבת הלומדים במרכז..3

עקרון השותפות והאחריות בין ממשלה, מועסקים, מעסיקים וקהילה..4

עקרון פיתוח סטנדרטים להערכת למידה, לאקרדיטציה ולגמולים..5

עקרון העבודה יחד כמפתח להצלחה..6

באמצעות:

פיתוח מסגרות למידה חדשות והגברת ידוע, מתן ייעוץ והכוונה..1

תמיכה בלומדים בהיבטים מקצועיים ותקציביים..2

פיתוח למידה במקומות העבודה..3

22

שילוב מערכת החינוך הפורמאלית, חינוך מבוגרים, חינוך גבוה וחינוך.4

משלים לכדי יצירת רצפים לימודיים.

פיתוח סטנדרטים לאיכות גבוהה בלמידה..5

פיתוח מערכת ידידותית תומכת למידה ולומד..6

לפיתוח כל אלה חיוני לעצב מדיניות מתכללת שתיצור תשתיות תרבותיות,

.למידה לאורך החייםארגוניות ומקצועיות להפעלת

יש לבסס את המדיניות על:

.למידה לאורך החיים.הגדרת התכנים ועקרונות הפעילות של 1

התכנים והעקרונות נגזרים מתפיסת עולם של למידה לאורך החיים. מימוש

מערכות בעיקר החיים מערכות כל על תכנים החלת מכתיב זו תפיסה

העבודה והחברה. עם דגש על למיומנויות למידה ותפקודי למידה. העיקרון

המוביל הוא: לומד במרכז.

. שיתוף2

נעשה והוא רב-תחומית, ממושכת פעולה דורש לאומית מדיניות גיבוש

אנשיםהוא נוגע ל .ברמות שונות של אנשי השדה, מומחים ומעצבי מדיניות

ואתלו קבוצות המייצגים את הממסד, את המגזר הפרטי, המגזר השלישי

.יתנדבותההמגזר ה

. מימון ותקצוב3

שהיא מצהירה על,אחד מהמאפיינים העיקריים של מדיניות לאומית הוא

עדיפויות בפיתוח, האמורות להתבצע בטווח בינוני )חמש שנים( או בטווח

ארוך יותר, והיא כוללת הקצאה תקציבית.

. חקיקה4

הכללים את המטרות, ובתקנות, שיפרטו בחקיקה המדיניות לעגן את יש

והסטנדרטים הנדרשים, ויכללו קריטריונים וסדרי עדיפויות.הדברים על מוטלת מטבע ויישומה לאומית מדיניות פיתוח על האחריות

הממשלה ומשרדיה. בתוך כך היא פועלת לפיתוח תשתית רעיונית משותפת,

לתיאום ולהידוק במתכונת פעילה.

אנו רואים במשרד החינוך זרוע ביצועית מרכזית של תהליך למידה לאורך

מכרעת חשיבות ישנה כך ומשום החינוךלהחיים מערכת של חלקה

.הפורמאלית והבלתי פורמאלית בטיפוח תהליך למידה לאורך החיים

מישורים:3אנו מציעים ליישם את המדיניות ב-23

הבנייה מחדש של פעולות קיימות..1מודלים יישומיים חדשים..2חקיקה..3

24

. הבנייה מחדש של מושגים ופעולות קיימות6. השלכות על מערכת החינוך6/1

החיים לגישת לאורך משמעותיתהשפעהולתהליכיה למידה מערכת על

גן, ביה"ס יסודי, ביה"ס: מערכת מוגדרת בשלוש שכבות גיללענייננו .החינוך

העל יסודי.

אנו רואים במערכת החינוך הפורמאלית והבלתי פורמאלית תשתית בסיסית

ל של פיתוח וחשובה הגילאיםתהליך לכל החיים לאורך לכללו למידה

.האוכלוסייה

עולה הקשר ההדוק בין,מחקרים רבים שנערכו בארץ ובעולםנדגיש, כי מ

להשכלה ולנגישות בגרות לתעודת ילדיהם סיכויי לבין ההורים השכלת

בלבד, תוך הסתלקותיהפורמאל שההשקעה במערכת החינוך ,גבוהה. מכאן

מכל מה שאינו בתחום בית-הספר, מחטיאה את המטרה של צמצום הפערים

ושל שוויון הזדמנויות לכל.

נגזרים מכאן הצורך:

.בפיתוח תכני למידה משמעותיים, בתחום אוריינות ומיומנויות למידה

בהבניית תהליכי למידה רלוונטיים ומותאמים, על בסיס תועלותיהם

העתידיים.

בסביבת המשמעותיים, הגורמים כל על למידה תהליכי בהחלת

הלומד.

ומגזרי המשק השוניםב בין מערכת החינוך הגברת שיתוף הפעולה

)תעשייה, שירותים וכו'( על מנת להשיג את היעדים הנדרשים.

המושפעים מתהליכיאנו מבחינים במספר תחומים מרכזיים למידה לאורך

להם החיים והבלתישיש הפורמאלית, החינוך מערכת על השלכות

פורמאלית כדלהלן:

א. התחום הערכיטיפוח הלמידה כערך חשוב בחיי התלמיד..1

עיצוב זהות של התלמיד הלומד..225

: למידה, התנדבות, תרומהיםטיפוח ערכי תרבות פנאי איכותי שכולל.3

לקהילה.

טיפוח תרבות של למידה )יחיד( וקהילה לומדת )כיתה, קבוצה וכו'(..4

ושילובם בתחומי הלימוד השונים. טיפוח תכנים וערכים מובנים .5

לא .6 ערכים ביןםקוגניטיבייטיפוח תקשורת אמינות, דייקנות, כמו:

., ומנהיגותאישית

ב. תחום תוכניות לימודים

התוכן,.1 מעולם מרכיבים הכוללות מובנות לימודים תוכניות פיתוח

: שוויון הזדמנויות,למידה לאורך החיים המושגי יסוד וערכים מעולם

דמוקרטיה, מימוש יכולות.

.ועזריםשל תוכניות, חומרי למידה מאגר הקמת .2

ההורים.3 את המערבות פורמאליות בלתי בתוכניות ותמיכה ,פיתוח

., והקהילהארגונים מקומיים

וטיפוח .4 העשרהשל פיתוח וקהילתית,תוכניות חברתית פעילות

.המעודדות קידומה של חברה אזרחית פעילה

לימודים תוך התייחסות לרצף הלמידה ותוך מתןתוכניות של פיתוח .5

דגש לצרכים הייחודיים של הגילאים השונים.

תוכניות הלימודים יתייחסו לרב תרבותיות בחברה ויקדמו השתלבות.6

חברתית.

ותפקידן.7 הקהילה במעורבות המתמקדות תוכניות וטיפוח פיתוח

)כולל תחומי אחריותן בתהליך החינוכי של אזרחי הקהילה העתידה

בתהליך(.

תוכניות.8 והפעלת שימושפיתוח תוך מגוונות, למידה במסגרות

.בטכנולוגיות מתקדמות

על שלושה עקרונות:יתבססו תוכניות לימוד .9

מגוון של תחומי ידע.-

שילוב לימודים והתנסות מקצועית, חברתית.-

שיפור מתמיד של איכות התוכניות.-

תחום למידה. ג26

. תאוניברסאליו למידה הקניית מיומנויותטיפוח לומד עצמאי ו.1

.אהבת הלימוד ולחינוך ללמידה.2

קהילה, משפחה, ביה"ס.:התנסות בסוגים שונים של מרחבי למידה.3

למידה.ומיומנויות כולל כישורי חיים ,פיתוח מגוון של תחומי ידע ולמידה.4

לתהליך.5 איתן בסיס שתהווה איכותית בסיסית השכלה ומתן טיפוח

.למידה לאורך החיים

שאותן יש לפתח, והרגשיותתהבסיסיות, הקוגניטיביוהגדרת המיומנויות .6

. באמצעות ההשכלה הבסיסית,וקביעת גוף הידע ההכרחי שיש להעביר

הלמידה .7 בתהליכי העבודהמיקוד בשוק להשתלבות הדרושים

המשתנה.

. הכשרת מלמדי מבוגרים6/2חינוך של בתחום התמקצעות של בגישה תומכת המקצועית הספרות

ו זו נובעת מההבדל המוכח בין חינוךלמידהמבוגרים לאורך החיים. גישה

לילדים ונוער לבין חינוך לאדם המבוגר. מלקום נולז וסטפן ברוקפילד מובילים

בתחום זה ויצרו גרעין של עקרונות וכיוונים שיש לשלב בחינוך לאדם המבוגר

קודם, רפלקסיה,ןלניסיובתחומי התכנים והגישה. הדגשים הם על מודעות

חינוך לשינוי ומוטיבציה פנימית.

איכות ככלל, ההוראה למבוגרים כתהליך עוסקת בהנחלת מידע, בשדרוג

הלמידה וביצירת שינוי מכוון ברמת הקהילה, החברה והתקשורת הבין-אישית.

מורים המיומנים בהוראת מבוגרים יודעים שאי אפשר ללמד מבוגרים כאילו

שהיא "פדגוגיה", בין ההבדל סביב פותחה שלמה תיאוריה ילדים. היו

"האמנות "אנדרגוגיה" שהיא לבין לילדים", ההוראה והמדע של "האמנות

. גישה זו עוררה ביקורתמלקולם נולס והמדע של העזרה למבוגרים ללמוד"

המובנות אבחנות שקיימות מסכימים כולם אבל שונים חוקרים מכיווני

מאליהן בין חינוך ילדים לחינוך מבוגרים.

עולם מכאן שיש לשלב: ותפיסת יסוד, ערכים, למידהשל יסודות, מושגי

השונות להכשרה ולהשתלמות של מורים ומחנכים. לאורך החיים במסגרות

לקדם יש כן, ושיכמו אולוב הכשרה מסייעים כמורים הקהילה חברי

.כפרה–מקצועיים במסגרת מערכת החינוך

27

. מערך סטנדרטים למוסדות ולמורים6/3 למידה לאורך החיים, שבהן קיימת מדיניות ממשלתית לנושא ,במדינות רבות

וריש סטנדרטים של מערכת גם חינוךנותויהקימו של במסגרות למורים

הטמעת אחידות בדרישות לרמת איכות,תללוומבוגרים. מטרות הרישוי כ

שיפור תוצאות של הלומדים, תנאי עבודה למורים ושיפור היכולת למימון.

לקבוע סטנדרטים לרישוי של מוסדות ללמידה לאורך החיים ולמוריםחשוב

במספר תחומים:ושיתחשב, ות אלודבמוס

שישים דגש על רמת,עיבוי של הסטנדרטים הקיימים לאישור מוסדותא()

הצוות הקבוע והנהלת המוסד.

ומערכות סבסודשיאושרוקביעת העדפות לתחומי ההוראה במוסדות ב()

המתאימות להעדפות אלו.

המתבססותלתחום,קביעת סטנדרטים לרישוי ממשלתי של מורים ג()

למידהסיונות בעולם המערבי עם דגש על הייחודיות שקיימת ביעל נ

לאורך החיים.

21. חינוך בסיסי, אוריינות למאה ה-6/4 נתפסים ואף מוגדרים כ"מפה" ו"מצפן" גם21חינוך בסיסי, אוריינות למאה ה-

יחד. באמצעותם מוצאים אנשים את דרכם בעולם והם הכלי הבסיסי שחייב

להיות בידי כל אדם. במסגרת תפיסה זו, כדי שהאוריינות תשיג את יעדיה

הלכה למעשה, נקבע שעליה להיות מאורגנת מסביב לארבעה סוגי למידה

אדם: של בחייו הידע לעמודי מה במובן שיהיו לדעתיסודיים, ,הלמידה

, ההכשרה לפעול ביצירתיותהלמידה לעשות ;כלומר, רכישת הכלים להבנה

ולשיתוף-פעולה עםהלמידה לחיות ביחדבסביבת החיים, , הכנה לשיתוף

, התקדמות העצמית,הלמידה להיות ;אנשים אחרים בכל פעילויות האדם

שבעצמה נגזרת משלושת היסודות הקודמים. סוג למידה זה מתמקד יותר

בשליטה בכלי הידע עצמם ופחות ברכישת אינפורמציה מפורטת ומקודדת.

–עקרון היסוד הוא שהלמידה צריכה לתרום להתפתחות הכללית של כל יחיד

ולאפשר לו להתמצא ולהתנהל בכל מערכות חייו, לפתור את בעיותיו, לקבל

לכך להביא עליה בעיקר עליו. המוטלת באחריות ולשאת החלטותיו את 28

ש"אדם יכול לסמוך על עצמו". גישה זו תומכת ברעיון ההתאמה להקשרים

של בהגדרה הנכללות ומיומנויות ידע תחומי תת של ולפירוט ספציפיים

אוריינות בסיסית.

ההשכלה הבסיסית היא "דרכון" חיוני לחיים אשר מאפשר לאנשים לבחור את

מה שהם עושים, להשתתף בבניית עתיד משותף ולהמשיך ללמוד. השכלה

בסיסית הינה חיונית, אם רוצים להצליח במלחמתנו באי השוויון. השכלה

בסיסית היא צעד ראשון בניסיון למתן את הפערים העצומים שמשפיעים על

קבוצות רבות.

גישה זו מחייבת, הגדרת המיומנויות הקוגניטיביות והרגשיות שאותן יש לפתח

וקביעת גוף הידע ההכרחי שיש להעביר באמצעות ההשכלה הבסיסית. בתוך

למידה בסיסית יש לשים דגש מיוחד על פיתוח בסיס איתן ללמידה בעתיד

המעניק את המיומנויות החיוניות לחיים.

חינוך בסיסי ואוריינות פונקציונאלית נחלקים לשני כיוונים עיקריים:

האחד, מיומנויות למידה, שכוללות ידיעת קרוא וכתוב, ופעולות יסוד בחשבון.

השני, כישורי חיים הכוללים מיומנויות למידה וכישורים להם נדרש כל אדם

וידע כדי לנהל את חייו תוך התמצאות ושימוש בכלי תקשורת, טכנולוגיות

בסיסי הנדרש לחיי היום יום.

הגדרה זו של חינוך בסיסי ואוריינות פונקציונאלית והתפיסה המדגישה את

הגורמים: זיהוי מכאן לכל. מתחייב וזמין נגיש לעשותו מחייבות חיוניותה

אנשים ואמצעים מקצועיים ותקציבים שיאפשרו הנגשה וזמינות.

חיוני גם לראות את הקהילה כמשאב מרכזי להקניית אוריינות. לקהילה ברוב

הוא ביניהם והחיבור למידה משאבי גם למידה צורכי בצד יש המקרים

הערובה למתן אוריינות לכל.

כאן חשוב לציין את תפקידן המיוחד של נשים, במיוחד אמהות שיכולות למלא

תפקיד מרכזי בהבטחת ישום מוצלח של תוכניות להקניית השכלה בסיסית

ולהמשכיותן.

. השלכות על כלכלה ותעסוקה:6/5 למידה לאורך החיים בתחום הכלכלה והתעסוקה היאמרכזית של המטרה ה

בהתמודדות עם עולם התעסוקה במציאותים הנדרש,תיוהקניית כלים ומיומנו

.משתנה29

ולפתח מענים לזהות את פלחי האוכלוסייה המתקשים בתעסוקה חובתנו

לראות כיעד חשוב של העשייה את פיתוחיש. להשתלבעו בידיהם יישיס

ה את הקריירה, ואת הנעהתפישת לתעסוקה ושדרוגה לקידום עידוד

תעסוקתי.

ולפתח תשתית של מחוייבות, אחריות,יש לשים דגש על עבודה מערכתית

מעורבות ושותפות בין כל הגורמים הרלוונטיים.

שלושנושא הכלכלה והתעסוקה, בזיקה ללמידה לאורך החיים, סובב סביב

שאלות מרכזיות:

לאן פונה משק התעסוקה בישראל, אילו תעסוקות מצטמצמות ואילו.1

ות.עמפצי

ההסתברות.2 את יגבירו אשר הנדרשים ההשכלה מרכיבי מהם

.להשתלבות תעסוקתית עתידית

לסיים את תעודת הבגרות21-30כיצד ניתן לסייע לאוכלוסיה בגילאי .3

.ולהגיע לאקדמיה

3 ידע, וב- בתחום התעסוקה הרלוונטית יש להתמקד בשלושה אשכולות

:מיומנויות

מקצועות טכניים, שירותים ומקצועות הפנאי. מדובר במקצועות שבהם יש

עתיד לעובד להשתלב בתעסוקה. תהליך ההכשרה צריך לאפשר תחכום

ואסטרטגיות למידה שיכשירו את העובד במספר מיומנויות בהתאם

לאשכולות כדלהלן:

מקצועות טכניים הקשורים בהפעלת מכשירים: חשמלאיתחום .1

רדיו, טלוויזיה, מרכיבי חשמל, טכנאי רכב, חשמלאי בניין,

מפעילי במה וכדומה.

בקשישים,תחום.2 מטפלים הטיפוליים: השירותים מקצועות

עובדים של וההתמקצעות הידע הרחבת בילדים, מטפלים

.פרה-מקצועיים

עובדי מטבח, סתחום.3 הפנאי: מקצועות הדרכה,ו נסיעות, כני

בטחון, הארחה ותיירות.

המיומנויות הדרושות להשתלב בעולם תעסוקה משתנה הן: מיומנויות יזמות,

מיומנויות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ומיומנויות עבודת יחיד ועבודת צוות.

הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה. 6/630

השכלה בכלל והשכלה גבוהה בפרט, מהוות אמצעי מרכזי בעיצוב פניה של

החברה, בקביעת עתידה הכלכלי והחברתי ובגישור על פני פערים בין המרכז

לפריפריה.

הצפון והדרום, גדלבאזורבעשור האחרון, עם פיתוח המוסדות האקדמיים

אלו במכללות ובאוניברסיטאות.מאזוריםבאופן ניכר חלקם של הסטודנטים

עם זאת, ועל אף הגידול במספר הצעירים הזכאים לתעודת בגרות, צעירים

רבים עדיין אינם פונים אל המוסדות להשכלה גבוהה.

יעדים מרכזיים

יצירת מחויבות ואחריות של הרשויות להגדלת מספר בוגרי מוסדות.1

להשכלה גבוהה.

+ 30 – 19הגדלת מספר תלמידי המכינות הקדם אקדמאיות בגילאי .2

לביםוהגדלת מספר תלמידי המכינות הקדם אקדמאיות המש.3

.במוסדות להשכלה גבוהה

ליווי מעקב ותמיכה בסטודנטים כדי לצמצם את תופעת הנשירה.4

במהלך הלימודים האקדמיים.

גיוס משאבים ואיגומם לצורך תמיכה כלכלית בסטודנטים.5

פיתוח המודעות של צוותי ההוראה והייעוץ בבתי הספר להכוונה.6

ללימודים אקדמיים

הרחבת המעורבות של המוסדות האקדמיים לקליטת תושבי הפריפריה.7

תוך ליווי ותמיכה במהלך שנות לימודיהם.

הרחבת המעורבות של המוסדות האקדמיים בחיי החינוך והקהילה.8

הפריפריהבישובי

הגברת הזיקה בין מגזרי הכלכלה והעסקים לבין תלמידי המוסדות.9

.להשכלה גבוהה ובוגריהם

אוכלוסיית היעד

איכותית.1 שאינה בגרות תעודת זכאי בגרות, תעודת חסרי צעירים

תעודת בגרות שלא פנו ללימודים אקדמיים. קבוצה זויוצעירים בעל

מחולקת לקבוצות משנה:

19 – 26גילאי -

30 – 26גילאי -31

+30גילאי -

תלמידי מכינות קדם אקדמיות וסטודנטים הלומדים במוסדות.2

.האקדמיים

32

. הצעות למודלים יישומיים חדשים7 . הקמת מוקד יישובי לפיתוח ההון האנושי והחברתי: 7/1

אנושי הון לפיתוח מוקד בהקמת המרכזיות הגדלת:הןוחברתי המטרות

הגברת הזיקה בין פיתוח ההון האנושי של, מרחב ההזדמנויות התעסוקתיות

היישוב של הכלכלי לפיתוח מעורבתהתושבים וקהילה חברה ופיתוח

. ומשפיעה

עבודהעל שינוי בתפישת העבודה תוך מתן דגש הקמת מוקד כזה, מחייבת

השירותים-קהילתיתמערכתית כלל ואיגום השונים הגורמים בין תיאום ,

והמשאבים לקידום הנושא תחת קורת גג אחת.

מאפייני המוקד היישובי ותועלותיו:

יישובי יאפשרמוקד העצמה,משותף בתחומי שירותים של ורצף מגוון

למגוון ותעסוקה גבוהה יזמות עסקית, השכלה השלמת השכלה, הכשרה,

האוכלוסיות בקהילה.

הן לתושב והן לכלל הגורמים הפועלים בתחום, כתובת אחתיהווהמוקד זה

פיתוח הון אנושי.

לצד מגוון רחב של פעולות בתחומים, ייעוץ והכוון ברמה אישיתיציעהמוקד

כך שכל אדם יוכל למצוא את המסלול,. בכך יושג רצף של שירותיםאלה

אישי ומקצועי. המותאם לפיתוח

ובסביבתויעמוד המוקד ביישוב והעסקים המסחר התעשייה, עם בקשר

צרכי ובין והרצוי המצוי האדם כוח בין ומקשרת מתאמת חוליה ויהווה

.באזורהתעסוקה

מיועד למגוון של אוכלוסיותיהיה בראייה מערכתית וקהילתית, יפעלהמוקד

ציע מגוון של אפשרויות ומענים. יתייחס למגוון מאפיינים וצרכים, יוגילאים,

ק בקידום קריירה של הפרטים בד בבד עם פיתוח החוסן החברתיוסיעהמוקד

כלכלי של הקהילה כולה.

המוקד יפעל לפי העקרונות:

הרשות המקומית מעורבת ומחויבת ליצירת התנאים לקיום המוקד–אחריות

והפעלתו.

33

שותפות - כל הגורמים הקשורים לחינוך ותעסוקה, שותפים בצוותי ההיגוי

השונים.

והצרכים–גמישות בין הקהילות השונות הינה השוני הרב נקודת המוצא

המשתנים בקבוצות הגיל השונות, לכן המודל מודולארי ומאפשר התאמת

תוכניות הלמידה לקהילה ולצרכיה, ובהכרח שונות בין תוכניות של קהילה

אחת לקהילה אחרת.

יצירת איגום משאבים ואינטרסים של הארגונים השונים הפועלים–משאבים

כמענה השונות, לאוכלוסיות ומקצועי שיטתי מערך בניית לצורך בנושא

לצרכים המתבקשים.

בכל צוות היגוי יהיו נציגי תושבים, אשר אמורים לייצג את–מעורבות תושבים

יצירת לצורך ההחלטות, בקבלת חשוב חלק והם קהילתם של הצרכים

מעורבות קונסטרוקטיבית.

ייחודיות,–יזמות וחדשנות יוזמות וחדשנות בפיתוח תוכניות למידה יצירת

הנותנות מענה הולם לאוכלוסיות השונות בקהילה.

כיווני פעולה מומלצים

.העצמהטיפוח תחושת מסוגלות ו-

.הגברת המוכנות לעבודה-

.טיפוח יזמות עסקית-

.קידום מקצועי לתושבים עובדים-

.הכשרה מקצועית מותאמת-

.סיוע להשתלבות והתמדה בעבודה-

עיסוק בנושאים ותכנים חברתיים-

חיזוק התארגנויות מקומיות לצרכי חברה וחינוך )כגון וועדי הורים(-

מומלץ לפעול בשיתוף עם הצוות הקהילתי להגברת מחויבות המעסיקים ולהגברת המעורבות והשותפות של התושבים בקידום

התחום בקהילה.

המבנה ארגוני

ולהובלת המדיניות לקביעת כאחראי החינוך, נמצא משרד המודל בראש

התהליך כולו, כולל מול משרדי הממשלה האחרים.

34

בכל רשות יוקם צוות רשותי ובראשו יעמוד ראש הרשות. בצוות זה ישתתפו

את יקבע הצוות התושבים. ונציגי הרלוונטיים המקצועיים הגורמים כל

המדיניות היישובית וסדרי עדיפויות לפעולה.

)שכונתי( הקהילתי היגוי של–צוות פוטנציאל יש שם שכונה בכל יוקם

של מקצועי ובלווי התושבים של מלאה בהשתתפות לתוכנית, מועמדים

יועץ-מנחה, שיסייע בקידום התהליך ובקבלת ההחלטות.

צוות זה יעסוק בעיקר בצרכים המשתנים של אוכלוסיית השכונה, כדי "לתפור

את החליפה המתאימה".

הפעלת המוקד:

לפעול מציעים אנו בהן והשכונות בריבויכפיילוט, היישובים מתאפיינים

רמת בעייתיות, רב משפחות נמוכה, אקונומית סוציו ברמה אוכלוסיות

השכלה ומיומנות נמוכה, מודעות עצמית נמוכה.

מאפיינים אלה מקשים על ההשתלבות בעבודה, יתרה מזאת- גם תושבים

אשר הצליחו להשתלב בעבודה מועסקים על פי רוב, ברמת שכר נמוכה אשר

אינה מאפשרת שיפור משמעותי במצב הכלכלי ורווחת חיים סבירה.

חברים כל הגורמיםיהיו בה ,מדיניות המוקד תיקבע ע"י וועדת היגוי משותפת

אשר תלווה את פעילות המוקד בכל יישוב.,השותפים

.ההפעלהלכל מוקד יהיה מנהל/רכז מוקד אשר יהיה אחראי על

יוגדר אחד העובדים כרכז האחראי לרישום, אבחון ראשוני, ניתוב כמו כן

הפונים ומעקב כולל אחר פעילות המוקד.

ישיבות צוות של כלל העובדים במוקד או העוסקים בזיקה אליו תתקיימנה

באופן תדיר.

מומלץ כי המוקד יפעל כיחידה עירונית עצמאית בכפיפות לראש העיר או

מנכ"ל הרשות המקומית.

35

בית הספר כמוקד הידע והדעת בקהילה. 7/2מודל זה מתבסס על התשתיות הבית ספריות והחינוכיות הקיימות בקהילה.

הלמידה שלה לצורכי ומתייחס כולה היישובית רואה את הקהילה המודל

בראיה של למידה לאורך החיים ולמשאבי הלמידה הקיימים בתוכה.

המודל מדגיש את רצפי הלמידה החיוניים בין חינוך ילדים לחינוך מבוגרים

ובין ביה"ס לבין כלל הקהילה.

החיים, לאורך למידה לפיתוח אחראים ובמנהיגיה בקהילה רואה המודל

ברמת היישוב.

ידע ולמידה הידע בימינו הוא המפתח לאיכות חיים. הידע הוא המשאב המרכזי המניע את

(.1992גלגלי הכלכלה והתרבות )טופלר

הידע הוא מצרך הנדרש בכל מערכות החיים. דא עקא שהידע, כמו כל,ככזה

זו דבר אחר בימינו, נמצא בשינוי, התחדשות והיתרבות תמידיים. מציאות

מחייבת למעשה את כל אנשי הקהילה בהתעדכנות מתמדת. ואכן מדובר

. כלומר הלמידה אינהלאורך החיים למידה –כיום על קנייה מתמדת של ידע

מוגבלת לגיל ואינה מסתיימת עם סיום ביה"ס או קבלת תעודת הסמכה או

תואר אקדמי. כדי להיכנס לתחום עיסוק ולהשאר בו יש להתעדכן כל הזמן

גם חדש. ידע ולרכוש ללמוד יש בוודאי חדש עיסוק לתחום לעבור וכדי

תיפקודים חברתיים-תרבותיים כגון תיפקודים משפחתיים עשויים להשתפר

במידה רבה אם יעזרו ויעשו שימוש בידע פסיכולוגי וסוציולוגי.

בהיותו מרכז ידע ולמידה,ביה"סבמודל זה אמור לשאול את עצמו , מהם

אנשיה צ כל אצל בקהילה המתגלים הידע ורכישת הלמידה הםמה ורכי

ינתנו ולמי ? ה הגדול אתגרהמענים ? איך הוא לקיחת האחריות לתכלול

כמוקדבית-הספר לוקח על עצמו ומכריז על עצמו ש תהליכי הלמידה בקהילה

ועוגן למידה לכלל הקהילה.

יחיד וקהילהלקהילה היחיד בין בימינו המתפתח להעניק,בדיאלוג הקהילה מצופה

ומצופה היחיד לתרום,לחבריה שירותים ותמיכה שיספקו איכות חיים מיטיבה

לקהילה ממשאביו כדי שתיווצר קהילה איכותית.36

זאת לעשות השונים,כדי החיים לתחומי הרלבנטי לידע, שניהם זקוקים

ילדים, התפתחות הסביבה, איכות בריאות, על ידע לדוגמא: בקהילה.

מבוגרים וקשישים, ידע על שיווק ותקשורת וכדומה.

עשויים להיות צרכני מרכז הידע והלמידה. אך, שניהםגם יחד,הקהילהוהיחיד

הם יכולים בו זמנית להיות גם ספקי ידע ומורים היוצרים למידה.

כצרכני ידע וכספקי ידע אין ספק שאנשי קהילה ירצו להשפיע על המתרחש

מעוררת ומשמעותה הלמידה בחשיבות ההכרה והלמידה. הידע במרכז

בקהילה את הרצון להיות שותפים בתהליכי התרחשותה. כבר כיום אנו עדים

תהליכי למידה שללהכרעות חינוכיות וללרצונם של הורים להיות שותפים

, ולרצונם של מבוגרים ללמוד ולהתעדכן בידע חדש ולרכוש מיומנויותילדיהם

.תפקוד מתקדמות

הידע מרכז את תזין הקהילה האם היא זה, בהקשר הגדולה, השאלה

והלמידה, תפתח אותו תתמוך בו ותתרום לו זמן, מקום, כסף וידע, כלומר

תשקיע בו ובאותו זמן תבנה ממנו ?

כסופרמרקט הידע בקהילה המונהגמוצעת בזה התפיסה של בית-הספר היחד ולהגברת תושביה התפתחות לקידום הקהילה אנשי על-ידי

.והרווחה הקהילתיים

סופרמרקט הידע בקהילה בנוי על יסודות מתוך חינוך ילדים ועקרונות מתחום

. מטרותיו הן ומתכלל אותם יחדיו לכלל למידה לאורך החייםחינוך מבוגרים

פיתוח לצרכי גדול ועד מקטן הקהילה לאנשי למידה הזדמנויות לספק

מקצועי, פיתוח אישי תפקידי והעשרת הדעת והנפש. מתרחשים בו תהליכי

כמו בין מורה לתלמיד; ובין אדם–למידה באמצעות המפגש בין אדם לידע

לאדם כמו בין מורים להורים.

תהליכי הלמידה נוצרים בו על-פי העקרונות הבאים:

הידע אמור להיות זמין ונגיש לכל צרכניו. אי– עקרון הזמינות והנגישות*

לכך הוא יכול להנתן במסגרות ושיטות מגוונות: הרצאות; מועדון עיון ודיון;

קבוצת למידה; תקשורת מחשבים ועוד במסגרות שהן לעיתים תלויות גיל

ולעיתים על גיליות.

37

הידע המוצג בו צריך להיות מותאם לצרכי– עקרון ההתאמה והגמישות*

הלומדים וליכולותיהם. אי לכך עליו להתחשב ברמת ההשכלה הקודמת של

הלומד ולספק "מצרכי ידע" למיעוטי השכלה, בינוני השכלה ומשכילים.

הידע והלמידה צריכים להתיחס לנושאים ותחומים– עקרון הרלבנטיות*

הרלבנטים ללומדים כאנשי מקצוע, אנשי משפחה ובעלי ענין בנושאים

ספציפיים:

לדוגמא לימוד השימוש באינטרנט לאנשי שיווק ומכירות, לימוד נושאי הורות

במקומות והתמכרויות סמים עם התמודדות צעירים. להורים ומשפחה

שתופעות אלו קיימות או רוצים למנוע את היווצרותן.

מכיוון שהידע הדרוש מצוי בחלקו הגדול גם– ה ק ו עקרון השיתוף והחל*

אצל אנשי הקהילה ולא רק אצל אנשי המקצוע חשוב ביותר לשתף אותם

בין מוריםחלוקהבתהליכי הלמידה גם כמורים וגם כעמיתים. לדוגמא שיתוף ו

להורים תתרום לקידום תהליכי למידה אצל ילדים ולפיתוח קשרים מקרבים

ביניהם.

סופרמרקט הידע כולל אם כן מספר רב של "מוצרי ידע ולמידה", מגוון של

"מפגשי למידה" והגדלת "אוכלוסיות הלמידה". כדי להתנהל הוא זקוק כמו כל

את שתקבע הנהגה הנהגה. שלנו במקרה להנהלה, מתפקד סופרמרקט

מטרותיו, תסמן את יעדיו תתווה דרכים ומסגרות להשיגן, תנהל את המבנה

לגבי סופרמרקט הידע בקהילה אנו,המורכב ותעריך את פעילותו. תבקר

מציעים שהנהגה כזו תכלול אנשי מקצוע בצד אנשי קהילה: הורים ולומדים

מבוגרים בצד מורים ומנהלים מקצועיים.

בוצעו מתוכו חלקים חדש. אינו בלבד כלליים בקווים כאן המוצג הרעיון

ומבוצעים גם כיום בבתי-הספר. החידוש הוא אולי ברוחב הפריסה, במיגוון

כוח–העשיה האפשרי וההבניה המעשית המתבקשת. משאבי בית-הספר

והנ הידע המקצועי-חינוכי, והאמונהיהאדם ההתלהבות שנרכשו, סיון

עשויים–הקהילתי בצד המשאבים הפיסיים-חומריים וחינוך בתפיסת החינוך

לשמש תשתית מתאימה לפיתוח הרעיון וליישומו.

38

2006 הצעת חוק חינוך מבוגרים, התשס"ו - .7/32006אופציה נוספת: חוק החינוך המתמיד, התשס"ו-

דברי הסבר

הצעת חוק זו באה לאפשר למבוגרים ולתלמידים בגיל לימוד חובה,

לימודיהם את להשלים ותיכונית, יסודית השכלה השלימו לא אשר

במסגרת ממלכתית.

לרכוש הכשרה לכל תושבי המדינה זו לאפשר חוק כן באה הצעת

החידושים לאור עצמם לקדם על-מנת עיסוקם, בתחום מקצועית

ה- המאה של הגלובלית והכלכלה באמצעות21הטכנולוגיים .

עובדים של שיתופם ויוגבר האבטלה תצומצם הללו הלימודים

איכותיים בשוק העבודה.

כמו כן באה הצעת חוק זו לאפשר לתושבי המדינה העשרת השכלתם

פערים, יצומצמו הללו הלימודים שבאמצעות כוונה מתוך הכללית,

תפחת האלימות בחברה ותיבנה קהילה חסונה.

החוק המוצע בא ליצור מסגרת לימודים למבוגרים אלה במימונה של

המדינה ולפי תכניות לימודים שיקבע שר החינוך התרבות והספורט.

לצורך יישומו של החוק ומטרותיו תוקם מועצה ציבורית שתפקידה יהיה

לפקח על השתתפות המדינה בתקציב החינוך המתמיד, דרכי חלוקתו

עודיו וכן על תכני החינוך המתמיד.יוי

:מטרות

והאפשרות.1 הזכות את המדינה תושב לכל להעניק מטרתו זה חוק

ללמוד לאורך החיים לימודי יסוד, לימודי תחומי דעת ותפקוד במערכות

ובקהילה. מושגי יסוד בתחומי דעת שונים, החיים, במדינה, בחברה

ערכי מסורת ותרבות, תוך זיקה לארץ, מיומנויות יסוד בקריאה, כתיבה

וחשבון, פיתוח הרגלי לימוד וקריאה, הכשרה מקצועית והעשרה כללית.39

:הגדרות

. לומדים -2( כל ילד בגיל לימוד חובה.1)

שאינם לומדים במוסד חינוך מוכר או18 ועד 16 נערים בגילאים מ- (2)

במוסד פטור.

הלומדים במוסד חינוך מוכר או במוסד18 ועד 16( נערים בגילאים מ-3)

פטור.

.18 מבוגר מעל גיל (4)

- שר החינוך התרבות והספורט."השר"

- בהתאם להגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-"מוסד חינוך מוכר"

1959.

.1959 - בהתאם להגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-"מוסד פטור"

.1959 - כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-"לימוד חובה"

- סך התקציב שהוקצב על ידי מדינת ישראל"השתתפות המדינה"

כהשתתפות המדינה בתקציבי המוסדות ובתקצוב לימודי התלמידים.

המועצה לחינוך מתמיד.3ידי על ימונו לחינוך מתמיד שחבריה בזה מועצה ראשמוקמת

על פי האמור להלן בחוק זה )להלן - המועצה(.הממשלה

תפקידי המועצה.4והכשרה מבוגרים חינוך לענייני הממלכתי המוסד היא המועצה

מקצועית במדינה והיא תמלא את התפקידים המוטלים עליה לפי

חוק זה. בין היתר תעסוק המועצה בתחומים הבאים:

להיות גוף בלתי תלוי שיעסוק מטעם המדינה בכל ענייניא()

השתתפות המדינה.

40

להציע למדינת ישראל את השתתפות המדינה בתקציב הרגילב()

מתמיד לימוד המקיימים המוסדות של הפיתוח ובתקציב

בהתחשב בצורכי החברה והמדינה.

לקבוע את המבחנים ואמות המידה שלפיהם יהיה מוסד המקייםג()

לימוד מתמיד זכאי להנות מהשתתפות המדינה, לרבות קביעת

דרכי בקרה ופיקוח.

אתד() מתמיד לימוד המקיימים המוסדות בין בלעדית לחלק

השתתפות המדינה.

המועצה - תאגיד.5המועצה תהא תאגיד כשר לכל חובה זכות ופעולה משפטית.

המועצה גוף מבוקר.6בסעיף גוף מבוקר, כמשמעותו לחוק מבקר6)9המועצה תהא )

]נוסח משולב[.1958המדינה, התשי"ח-

קבלת עובדים ותנאי עבודתם.7 קבלת עובדי המועצה ומינוים יעשו בידי המועצה ויהיו כשל עובדי

של ושכרם העבודה תנאי בתקנות; שייקבעו בתיאומים המדינה

עובדי המועצה יהיו זהים לאלה של עובדי המדינה.

איסור העברת נכסים.8 המועצה לא תהא רשאית להעביר נכס שבבעלותה, להשכירו או

להחכירו לתקופה העולה על עשר שנים.

תקציב.9בדרכים יהיו לאישור לממשלה ומסירתו המועצה תקציב הכנת

שיקבעו בתקנות.

דרכי פעולות ותאגיד.10

41

)ד( רשאית המועצה לפעול באמצעות4 )ב( ו-4)א(, 4לענין סעיפים

ועדה, מבין חבריה או בצירוף אנשים שאינם מבין חבריה.

מספר חברי המועצה והרכבה.11 שה והם ימונו עלחמימספר חברי המועצה יהיה עשרים וה()

ידי נשיא המדינה בהמלצת הממשלה, לפי הפירוט הבא:

שר החינוך, והוא יהיה היושב ראש..(1)

נציגים נוספים מטעם משרד החינוך.4(2)

נציגים מטעם ראש הממשלה.3(3)

נציג משרד המשפטים.(4)

נציג אגף התקציבים במשרד האוצר.(5)

נציג החשב הכללי במשרד האוצר.(6)

המסחר והתעסוקה.ההתעשיי נציגי משרד 3(7)

נציגי ארגון הגמלאים.2(8)

מנהלי קרנות השתלמות.2(9)

. נציגי ארגון עובדים2(10)

נציגי המועצה להשכלה גבוהה.2(11)

נציג מועצת התלמידים הארצית.(12)

נציג מורים.(13)

נציג הורים.(14)

השתתפות בלימודים: כל לומד זכאי להשתתף בלימודים המקנים הכשרה מקצועית,.12

פיתוח אזרחות פעילה, העשרה כללית, מיומנויות למידה, הרגלי לימוד,

קריאה וכתיבה, הנחלת הלשון העברית, מיומנויות יסוד בחשבון, מושגי

ותאושר לשר שתוגש לתכנית בהתאם שונים, דעת בתחומי יסוד

על-ידו.

אחריות המדינה:

42

. א. המדינה תשתתף במימון הוצאות הלימודים של לומד, בהתאם13

על-ידי השר בהתאם לחוק זה. לתקנות שייקבעו

ב. המדינה תפתח מסגרות למידה נגישות וזמינות בשיתוף פעולה עם

קרנות ההשתלמות ותעודד הלומדים לצאת להכשרה מקצועית

באותן מסגרות לימוד.

סדרי עדיפויות:בין אוכלוסיות14 לימודים יקבע בתקנות סדרי עדיפויות למימון . השר

היעד השונות, בהתאם למדרגים הבאים:

מובטלים ואוכלוסיות הזקוקות להשתלבות בשוק העבודה.א.

זה:ב. ובכלל חברתית, להשתלבות הזקוקות אוכלוסיות

עולים חדשים.

אוכלוסיות הפועלות לתרומה אזרחית לקהילה.ג.

אוכלוסיות שלא סיימו את חוק לימודיהם, בהתאם למדרגד.

הבא:

שנות לימודים.8לומד שלא סיים .1

שנות לימודים.8לומד שסיים .2

שנות לימודים.10לומד שסיים .3

שנות לימודים ללא תעודת12ומד שסיים ל.4

בגרות/גמר.

לומד שלו תעודת בגרות/גמר..5

לומד בעל תואר ראשון..6

שחרור ללימודים:חייב לשחררו בשעות.15 בלימודים מעסיק של מבוגר המשתתף

ואין להעבידו בשעות אלה והכל בהתאם לתקנות שיקבע הלימודים,

השר.

מבחנים ותעודות:השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר -.16

43

למידה(1) ותכני ללומדים לימוד למסגרות סטנדרטים

מועדפים בהתאם לחוק.

הקריטריונים להכרה בלמידה לא פורמאלית כשווה ערך(2)

להשכלה פורמאלית.

הקריטריונים להכרה בניסיון תעסוקתי לפעילות קהילתית,(3)

לשווה ערך השכלה.

עריכת בחינות לאחר סיום לימוד על פי תכנית לימודים;(4)

מתן אישורים ותעודות על סיום בהצלחה של לימוד על פי(5)

תכנית לימודים.

תחולה: השר רשאי להחיל בצו את הזכות להשתתף בלימודים על)א( .17

פי חוק זה בהדרגה, ובלבד שתוך חמש שנים מיום תחילתו של

חוק זה יחיל את הזכות על כל מבוגר.

(이)לאזורים מיוחד שיהא יכול )א( קטן בסעיף כאמור צו

גיאוגרפיים, ובכלל זה לרשויות המקומיות, או לבני גיל או רמת

.מסוימיםהשכלה

תחילה:פרסומו.18 מיום חודשים ששה כעבור זה חוק של תחילתו

ברשומות.

תקנות:תקנות.19 להתקין רשאי והוא זה חוק ביצוע על הממונה השר

לביצועו.

44

המלצות

. על משרד החינוך ליטול על עצמו את תפקיד המנהיגות וההובלה של1קיום והפעלת למידה לאורך החיים בישראל. לשם כך עליו:

לפעול לקביעת מדיניות ארצית ולשילוב למידה לאורך החיים בכל יעדיו ומטרותיו.

.לפעול לפיתוח התשתית הרעיונית כמצע לקיום למידה לאורך החייםלפעול להעלאת המודעות הציבורית והממשלתית לצורך ולתועלות

בלמידה לאורך החיים.החיים לאורך למידה לפעילות וסטנדרטים קריטריונים לקבוע

איכותית..לפעול לפיתוח תשתית מקצועית בתחום.לפעול ליצירת מסגרות ארגוניות מתאימות

. להקים מועצה ציבורית שתמונה ע"י ראש הממשלה, שתפקידיה:2

התוויית ואישור מדיניות.א.

תיאום בין משרדי ממשלה.ב.

קביעת סדרי עדיפויות לאומיות לזכאות.ג.

קידום חקיקה בנושא.ד.

קביעת מסגרת תקציבית ודרכי מימון.ה.

. הקמת גוף פדגוגי ביצועי במשרד החינוך שתפקידיו:3

פיתוח והכשרת מורים ומחנכי מבוגרים, ומנהלי מוסדות.א.

פיתוח תוכניות לימודים וחומרי למידה מתאימים.ב.

פיתוח רצפי למידה.ג.

פיתוח מערך מידע וידע ייעוץ והכוונה ללומדים.ד.

שימושה. העושות גוניות רב למידה ושיטות מסגרות פיתוח

בטכנולוגיות קיימות וחדשות.

מחקר ופיתוח.ו.

הערכה, תיאום ובקרה.ז.

.7. להפעיל ניסוי של יישום אחד המודלים שמופיעים בפרק מספר 4

45

46

אמצעים לביצועהמלצותהשלכות/מסקנותמציאות

ישנן יוזמות וארגונים1חלקיים ולא מתואמים

)משרדי הממשלה, מגזר שלישי ועסקי(

מצד אחד חפיפה בפעילויותמצד שני העדר פעילויות

:קביעת מדיניות שתכלול הגדרת אחריות למענה לתחומי.1

הפעילות של למידה לאורךהחיים

איגום משאבי ידע ותקציב.2ברמה ארצית/מחוזית/יישובית

מועצה ציבוריתחקיקה

בשוק2 מהירים שינויים בעידן העבודה

הגלובליזציה,של והתפתחותם

מקצועות חדשים

אבטלה, מעברים תעסוקתייםמתחייבים

פיתוח מסלולי הכשרות ותוכניות מותאמות לדינאמיות של צורכי השוק המשתנה כולל השלמת

השכלה גמישות בהגדרתהא.

המקצועות.הגדרת הסמכות מעודכנתב.

קביעת נהלים וזכאויות

מכלל323% האוכלוסייה בגילאים

ומעלה הינם בעלי19השכלה של

שנות לימוד10עד )ר' נספח(

קיבעון ברמות תעסוקהנמוכות.

הרחבת מעגל העוני והאבטלה והגדלת הנטל

החברתי

מתן עדיפות לאוכלוסיות חלשות עםוהכשרה השכלה בהשלמת מיקוד

מקצועית מתאימה

תוכנית, קביעת מיפוי, כפי שמוצע ותמרוץ סבסוד

בחוק.

חוסר מענה של למידה4החיים לאורך פריפריה לאוכלוסיות

ושכונות מצוקה

מרכז בין פערים הרחבת לפריפריה ובין חזקים לחלשים

נגישות ולאפשר מודעות ליצור לזכאות קריטריונים וקביעת ברמות החיים לאורך ל-למידה

שונות

בסיס עם יישוביים מוקדים תקצוב דיפרנציאלי

אמצעים לביצועהמלצותהשלכות/מסקנותמציאות

שונים5 משרדי ממשלה פעילות מקיימים ונקודתית חלקית

לחינוך מבוגרים

. אין מענה הולם לצרכים.1. אין תכנון וביצוע מערכתי.2 . אין תאום פנים משרדי3

ובין-משרדי. . אין ניצול יעיל של משאבים4

הממשלתיים ושלהמגזרים השלישי והעסקי.

.פיתוח גישה מערכתית- בין1 משרדית ללמידה לאורך החיים

בהובלת משרד החינוך. . שילוב המגזר השלישי העסקי2

והאקדמי בתכנון מערכתי.. פיתוח מדיניות ארצית3

הקמת מועצה ציבורית. בניית מנגנון תכנון, ביצוע

ובקרה משותף בהובלה שלמשרד החינוך.

. תקציבים 61 מפוזרים בין משרדי

הממשלה. . התקציב הכולל לא2

נותן מענה לצרכים. . התקציב הקיים3

מקובע בתקנות לאעדכניות

.כפל בפעילויות.1 . חוסר יעילות בניצול2

התקציבים. . חוסר בגמישות שתאפשר3

ניוד משאבים לצרכיםמתפתחים.

.שיתופי פעולה לאיגום משאבי1המשרדים.

. גמישות בדרכי ניצול התקציב2בהתאמה לצרכים מתפתחים.

. גיוס מקורות תקציביים נוספים.3בהתאמה לצרכים המתפתחים.

. גיוס משאבים לסבסוד למידה4לאורך החיים ברמת הפרט.

איגום משאבים באמצעות מדיניות של

המועצה הציבורית. קביעת קריטריונים

לתקצוב וגיוס מקורותתקציביים.

קיימות מסגרות.71 לחינוך מבוגרים

ממוקדות שלא עפ"י עקרונות של למידה

לאורך החיים. מיעוט של מסגרות.2

ייעודיות . מחסור בקריטריונים.3

לאישור מוסדות.

.אין מענה נגיש לצורכי1 האוכלוסייה ל- למידה לאורך

החיים במסגרות הקיימות. . למידת מבוגרים מתקיימת2

במסגרות לא הולמות.

נגישים ייעודיים, מוסדות הקמת ומקצועיים ל- למידה לאורך החיים.

.קביעת קריטריונים1 לאישור מוסדות ולבקרה

עליהם. .הקמת מרכזים יישוביים2

ל- למידה לאורך החיים.

אמצעים לביצועהמלצותהשלכות/מסקנותמציאות

48

.אין תוכניות לימודים81 כוללנית עם רציפותוגמישות בהערכה.

. מעט תוכניות קיימות2 שנותנות מענה

לתפיסת הלמידהלאורך החיים .

. אין חומרי למידה3המתאימים.

. חוסר אפשרות לקיים1 מערך מסודר של למידה

לאורך החיים. . חוסר אופק למידה ברור2

לאדם הלומד בשלבי הלמידההשונים.

.יצירת תוכניות לימודים כוללת1ומקצועית ללמידה לאורך החיים

. יצירת חומרי למידה מקצועיים2 המותאמים לתוכנית הכוללת של

למידה לאורך החיים .

המועצה הציבורית תיצורללמידה אורך תוכניות לאורך החיים עם מודליםצבירה השתלבות של

וזכאויות.

. חוסר בסטנדרטים91לכ"א מקצועי.

. חוסר במערך2 הכשרה ופיתוח מוכר

ומחייב לכ"א.

חלק ניכר ממורי למידה לאורך החיים אינם מקצועיים

לתחום. אין התאמה של כ"א לצרכים

השונים של למידה לאורךהחיים

. פיתוח פרופסיה.1 . שיתופי האקדמיה ביצירת2

סטנדרטים למסגרות לפיתוח שלכ"א.

קביעת סטנדרטים.1 לרישוי של כ"א באמצעות

המועצה הציבורית. פיתוח מסגרות.2

להכשרה והשתלמותמחנכי מבוגרים.

תקציב למסגרות.3ההכשרה ופיתוח כ"א.

רצף10 קיים לא בין וביצועי חשיבתי החינוך מערכת והלא הפורמאלית

פורמאליתוההמשכיות.

אין מעברים מובניםממסגרת למידה שונות

נשירה של לומדים פוטנציאלים ממערך

הלמידה

לפתח גישה מערכתית על בסיס למידה לאורך החיים בכל

מערכות הלמידה. למסד קשרים ורצפים בין מערכת

החינוך הפורמאלית הלאפורמאלית וההמשכיות.

ועדה פדגוגית מקצועית)מועצה ציבורית(.

עדכון תוכניות לימודים. עדכון והתאמות תוכניות

הכשרה למורים. שינוי המסגרת משרדית

לטיפול בנושא למידהלאורך החיים אקרדיטאציה.

49

נספחים

2006 ינואר, 26נתונים

הנתונים בסיועו של ד"ר מאיר פרץ – מנהל האגף לחינוך מבוגרים מתוך נתוני הלמ"ס

אוכלוסיה כלל2004

0-10 השכלה+19 אוכלוסיה

באחוזיםבאלפיםבאחוזיםבאלפיםגיל

19-442,494.4

56.433513.4

45-55743.716.8178.423.955+1,18526.8502.642.4

.4,423סה"כ:1

100%1,01623%

מכלל לימוד שנות 0-10 השכלה בעלי אוכלוסיה

סה"כ גיל לפי19-4445-5455+

335178.5502.51,016אלפים33%17.5%49.5100%אחוזים

51

2006 ינואר, 26נתונים

2004 אוכלוסיה19+

באחוזים19+0-10 אוכלוסיה

באלפים

באחוזים

נשיםגברים

3,633יהודים.2

66318.217.319

682.334048.846.250.5ערבים

4,423סה"כ.1

1,0162322.823.9

0-10 השכלה רמת

52

2004 + - שנת19 יהודים אוכלוסיה

סה"כ0-45-89-10גילאלפי

םאחוזי

םאלפי

םאחוזי

םאלפי

םאחוזי

םאלפי

םאחוזי

ם

19-4414.4

10.831.5

1287.2

32.7133.1

20.1

45-5510.1

7.641.3

15.86122.9112.4

17

55+10981.6189.4

72.211844.4416.4

62.9

133סה"כ.5

100%

262.2

100%

266.2

100%

661.9

100%

2006 ינואר, 26נתונים

0-10 השכלה רמת2004 + - שנת19 ערבים אוכלוסיה

סה"כ0-45-89-10גיל

53

אלפים

אחוזים

אלפים

אחוזים

אלפים

אחוזים

אלפים

אחוזים

19-4421.7

25.880.1

55.48983.1190.8

56.8

45-5515.3

18.235.9

24.812.1

11.363.2

18.8

55+47.2

5628.5

19.865.681.7

24.4

.84סה"כ1

100%

144.5

100%

107.1

100%

335.7

100%

0-10 השכלה רמת2004 + - שנת19 האוכלוסיה כלל

סה"כ0-45-89-10גילאלפי

םאחוזי

םאלפי

םאחוזי

םאלפי

םאחוזי

םאלפי

םאחוזי

ם

19-44

36.9

16.8112.1

27.4185.9

48334.9

33

45-55

2611.977.3

18.975.1

19.4178.4

17.6

55+156.3

71.3219.8

53.7126.4

32.6502.5

49.4

54

219סה"כ.2

100%

409.2

100%

387.4

100%

1,015.8

100%

רשימה ביבליוגרפיה

ד"ר טוקטלי ר', האדם הלומד, לימוד במהלך החיים

חינוך מבוגרים ביובל הראשון ד"ר ישראלי א', ללמוד ולבנות אומה:

של מדינת ישראל- מבט ביקורתי

ביטאון לחינוך מבוגרים, משרד החינוך– גדיש ט'

The field of adult education  

Boulmetis, J. )1998(. What can I do with a degree in adult education? Revisited. Adult Learning, 9)3(, 24-25. Brockett, R. G. )1990(. Adult education: Are we doing it ethically? Journal of Adult Education, 19)1(, 5-11. Brockett, R. G. )Ed.(. )1988(. Ethical issues in adult education. New York: Teachers College Press. Caffarella, R. S. )1988(. Ethical dilemmas in teaching of adults. In Brockett, R. G. )Ed.(. Ethical issues in

adult education )pp. 103-117(. New York: Teachers College Press. Cambone, J. )1995(. Time for teachers in school restructuring. Teachers College Record, 96)3(:512-543. Cervero, R. M. )1984(. Is a common definition of adult literacy possible? Adult Education Quarterly, 36, 50-

54. Cervero, R. M., & Wilson, A. L. )1994(. The politics of responsibility: A theory of program planning practice for

adult education. Adult Education Quarterly, 45)1(, 249-268. Chall, J. S., Heron, E., & Hilferty, A. )1987(. Adult literacy: New and enduring problems. Phi Delta Kappan,

69, 190-196. Chisman, F. P. )1989(. Jump start: The federal role in adult literacy. Washington, DC: Project on Adult

Literacy. Clark, R. )1984(. Definitions of literacy: Implications for policy and practice. Adult Literacy and Basic

Education, 8, 133-146. Collins, M. )1991(. Adult education as vocation. London: Routledge. Development Associates. )1992(. National evaluation of adult education programs: Profiles of service

providers. )First interim report(. Washington, DC: U. S. Department of Education. Drennon, C. )1994(. Adult Practitioners as Researchers. ERIC Digest. Washington, DC: Adjunct ERIC

Clearinghouse on ESL Literacy Education. )ERIC Reproduction Service No. 372 663(. Erdman, J. )1987(. Reflecting on teaching and adult education. Lifelong Learning, 10)8(, 18-22. Florez, M. C. )1997(. The adult ESOL teaching profession today. ERIC Digest. Washington, DC: Office of

Educational Research and Improvement. )ERIC Document Reproduction Service No. ED 413 794( Foster, S. E. )1988(. Professionalization of the adult literacy workforce. Washington, DC: Project on Adult

Literacy. )ERIC Document Reproduction Service No. ED 302 680(

55

Fradd, S. H., & Lee. O. )1997(. Teachers’ voices in program evaluation and improvement: A case study of a TESOL program. Teaching and Teacher Education, 13, 563-577.

Galbraith, M. W. & Sisco, B. R. )1994(. Wrestling with controversies in adult and continuing education: A model for taking action. Journal of Adult Education, 22)2(, 3-9.

Galbraith, M. W., & Zelenak, B. S. )1980(. The education of adult and continuing education practitioners. In S. B. Merriam & P. M. Cunningham )Eds.(. Handbook of adult and continuing education )p. 124-133(. San Francisco: Jossey-Bass.

Heimlich, J. E. et al. Adult learning in nonformal institutions. ERIC Digest. Columbus, OH: ERIC Clearinghouse on Adult Career and Vocational Education. )ERIC Reproduction Service No. 399 412(.

Hill, S. L., Lawrence, A. H., & Pritsos, M. K. )1995(. Coffee klatch research: Learning about teachers in adult basic education. Journal of Reading, 39)8(, 646-655.

Hillman, S., & Pieronek, F. T. )1994(. Profile of an adult literacy educator. Adult Learning, 6, 15-16. Imel, S. )1989a(. Adult literacy issues: An update. ERIC Digest. Columbus, OH: ERIC Clearinghouse on

Adult, Career, and Vocational Education. )ERIC Document Reproduction Service No. 308 402( Imel, S. )1988b(. Trends and issues in adult education 1988. Information series No. 330. Columbus, OH:

Clearinghouse on Adult, Career, and Vocational Education. )ERIC Reproduction Service No. 259 210(.

Kazemak, F. E. )1988b(. Women and adult literacy: Considering the other half of the house. Lifelong learning: An omnibus of practice and research, 11)4(, 15, 23-24.

Kentucky Department of Adult Education and Literacy, Cabinet for Workforce Development. )1997, August(. Standards for adult education instruction: Adult education, changing lives. Frankfort, KY: Author.

Kreitlow, B. W., & Associates )1981(. Examining controversies in adult education. San Francisco: Jossey-Bass Publishers.

Lankard, B. A. )1993( Part-time Instructors in Adult and Vocational Education. ERIC Digest Columbus, Ohio: ERIC Clearinghouse on Adult, Career, and Vocational Education )ERIC Document Reproduction Service No. 363 797(

Merriam, S. B. & Brockett, R. G. )1997(. The profession and practice of adult education. San Francisco: Jossey-Bass.

Merriam, S. B. & Caffarella, R. S. )1999(. Learning in adulthood: A comprehensive guide )2nd ed.(. San Francisco: Jossey-Bass.

Metis Associates )1986(. Adult literacy program personnel profile. New York: Literacy Assistance Center. )ERIC Reproduction Service No. 312 413(.

Munn. P. and Associates )1989(. Part-time adult educators and training. Edinburgh, Scotland: Scottish Council for Research in Education. )ERIC Reproduction Service No. 324 400(.

National Center for the Study of Adult Learning and Literacy. )1998(. Untitled program description. http://hugse1.edu/~ncall. Retrieved September 3, 1998.

National Literacy Summit )2000(. From the margins to the mainstream: An action agenda for literacy. ]Unpublished report[. Washington, DC: Author.

Pearce, S. )1988(. A nontraditional route to higher learning. Adult Learning, 9)3(, 9. Pugsley, R. )1990(. Vital statistics: Who is served by the Adult Education Program? Washington, DC:

Division of Adult Education and Literacy. U.S. Department of Education. Quigley, B. A. )1997( Rethinking literacy education: The critical need for practice-based change. San

Francisco: Jossey-Bass. Quigley, B. A. )1991(. We the governed: The National Literacy Act of 1991. Adult Basic Education, 1)3(, 168-

172. Ross-Gordon, J. M. )1993(. Multicultural issues in adult education: Where we’ve come from, where we are

now, where we’re going. PAACE Journal of Lifelong Learning, 2, 43-56. Royce, S. )1998(. The adult teacher competencies study. Lancaster, PA: Royce & Royce. Sork, T. J. & Welock, B. A. )1992, Summer(. Adult and continuing education needs a code of ethics.

Confronting controversies in challenging times: A Call for Action, 54. Stewart, D. W. )1989(. Acts, arguments, power: Making the case for adult education. Journal of Adult

Education, 28)1(, 3-8. Sticht, T. G. )1998(. Moving adult literacy education from the margins to the mainstream of educational policy

and practice. Paper presented for the International Conference on How Adults Learn, Washington, DC April 6-8, 1988.

Sticht, T. G., McDonald, B. A., & Erickson, P. R. )1998(. Passports to paradise. The struggle to teach and to learn on the margins of adult education. El Cajon, CA: Applied Behavioral and Cognitive Sciences.

Sticht, T. G. )1988-89(. Adult literacy education. In E. Z. Rothkopf )Ed.(. Review of research in education )Vol. 15, pp. 59-96(. Washington, DC: American Educational Research Association.

56

Street, B. V. )1984(. Literacy in theory and practice. New York: Cambridge University Press. Summers, J. )1991(. Part-time teachers of adults. Adults Learning, 2)5(, 140-141. Texas Education Agency, Division of Adult and Community Education )1999(. Texas state plan for adult

education and family literacy: July 1, 1999 through June 30, 2004. Austin, TX: Author. Texas Education Agency, Division of Adult and Community Education )1999(. Texas state plan for adult

education and family literacy: July 1, 1999 through June 30, 2004. Austin, TX: Author. ]http://www.tea.state.tx.us/adult/ed[

Texas Education Agency, Division of Adult and Community Education )1996(. Adult literacy in Texas: Definition of program implementation. Austin, TX: Author.

Texas Education Agency, Division of Adult and Community Education )1993(. Adult literacy in Texas: State adult literacy survey. Austin, TX: Author.

U. S. Department of Education )1993(. Adult literacy in America: National adult literacy survey. Washington, DC: Educational Testing Service.

U. S. Department of Education )1991(. Teaching adults with limited English skills: Progress and challenges. Washington, DC: Office of Adult Education, Division of Adult Education and Literacy. )ERIC Reproduction Service No. 341 296(.

Venezky, R. L. & Wagner, D. A. )1996(. Supply and demand for adult literacy instruction in the United States. Adult Education Quarterly, 46)4(, 197-208.

Wagner, D., & Venesky, R. )1999( Adult literacy: The next generation. Educational Researcher, 28)1(. Wagner, J. O. )1998(. Adult, career, and vocational education: An internet guide. ERIC Digest. Columbus,

OH: ERIC Clearinghouse on Adult Career and Vocational Education. )ERIC Service Reproduction No. 421 638(.

Wislock, R. P., & Flanner, D. D. )1992(. A working philosophy of adult education: Implications for the practitioner. Journal of Adult Education,20)2(, 3-9.

Wrigley, H. S., & Guth, G. J. A. )1992(. Bringing literacy to life: Issues and options in ESL literacy. San Mateo, CA: Aguirre International. )ERIC Reproduction Service No. 348 896(. )Also available from Dominie Press at 800-232-4570(.

Professional development and credentialing Adult Education Professional Development Consortium Committee )1994(. Texas adult education instructor

proficiencies, indicators of program quality, Texas Education Agency, Adult Education and Community Education Division.

American Association of Community and Junior Colleges )1990( Proceedings of the national conference on professional development of part-time occupational/technical faculty. Washington, DC: Author. )ERIC Reproduction Service No. 326 294(.

Brockmeyer, M. A. )1996(. Adult Education Credentialing in Kentucky: An Interim Report by the Credentialing Standards Advisory Board. )Available from the Kentucky Cabinet for Workforce Development, Department for Adult Education and Literacy(.

Brockmeyer, M. A. )1996(. Adult Education Credentialing in Kentucky: A Report by the Credentialing Standards Advisory Board. )Available from the Kentucky Cabinet for Workforce Development, Department for Adult Education and Literacy(.

Brown, C. D. )1984(. Reappraising the professionalism of adult education. Adult Education Quarterly, 34)2(, 97-104.

Bull, B., Buechler, M., Didley, S., & Krehbiel, L. )1994(. Professional development and teacher time: Principles, guidelines, and policy options for Indiana. Bloomington, IN: Indiana Education Policy Center, School of Education, Indiana University. ED384112.

Cameron, C. R. )1981(. Certification should be established. In W. Burton & B. Krietlow )Eds.( Examining controversies in adult education )pp. 73-83(. San Francisco: Jossey-Bass.

Carter, P. D. )1995(. Take charge of your professional development through critical self-awareness. Journal of Adult Education, 23)1(, 2-7.

Cervero, R. M. )1998( Forward. In W. H. Young )ed.(, Continuing professional education in transition: Visions for the professions and new strategies for lifelong learning )pp. ix-x(. Malabar, FL: Kreiger Publishing Company.

Cervero, R. M. )1992(. Adult and continuing education should strive for professionalization. In M. W. Galbraith & B. R. Sisco )Eds.(. Confronting controversies in challenging times: A call for action )pp. 45-50(. San Francisco: Jossey-Bass.

Cervero, R. M. )1988(. Effective continuing education for professionals. San Francisco: Jossey-Bass.

57

Cervero, R. M. )1987(. Professionalization as an issue for continuing education. In R. G. Brockett )Ed.( Continuing education in the year 2000. New Directions for Continuing Education, No. 36 San Francisco: Jossey-Bass.

Collins, M. )1992(. Adult and continuing education should resist further professionalization. In M. W. Galbraith, & B. R. Sisco )Eds.(. Confronting controversies in challenging times: A call for action )pp. 37-43(. San Francisco: Jossey-Bass.

Corcoran, T. C. )1995(. Transforming professional development for teachers: A guide for state policymakers. Washington, DC: National Governors’ Assocation.

Crandall, J. )1994(. Creating a professional workforce in adult ESL literacy. ERIC Digest. Washington, DC: Adjunct ERIC Clearinghouse for ESL Literacy Education. )ERIC Document Reproduction Service No. 369 308(.

Crandall, J. )1993(. Professionalism and professionalization of adult ESOL literacy. TESOL Quarterly, 27)3(, 497-515.

Cranton, P. )1996(. Professional development as transformative learning: New perspectives for teachers of adults. San Francisco: Jossey-Bass.

Darling-Harmond, L., & McLaughlin, M. )1995(. Policies that support professional development in an era of reform. Phi Delta Kappan, 76)8(, 597-604.

Dauzat, S. V. )1995(. A model for utilizing a conference as professional development. Adult Learning, 6)5(, 12-13.

Gerstner-Horvarth, M. )1991(. The teacher/facilitator: A do-able journal for the professional development of educators of adults. Largo, FL: Longmuir/Jones Company.

Gilley, J. W., & Galbraith, M. W. )1988(. Commonalities and characteristics of professional certification: Implications for adult education. Lifelong learning: An omnibus of practice and research,12,)1(, 11-15.

Gilley, J. W., & Galbraith, M. W. )1987(. Certification would advance professional practice. Lifelong Learning: An Omnibus of Practice and Research,11)2(15-18.

Gilley, J. W. & Galbraith, M. W. )1985(. An examination of professional certification. Lifelong Learning: An Omnibus of Practice and Research, 9)2(12-15.

Gregory, R. J. )1994(. Reflections on continuing professional education. Adult Learning, 5)5(, 9-10. Grissom, B. M. )1992(. Fostering adult learning practices for your staff. Adult Learning, 4)1(, 15-17. Gordon, E. E., Petrini, C. M., & Campagna, A. P. )1997(. Opportunities in training and development careers.

Chicago: NTC Publishing Group. Harrison, C. )1989(. Career development in the workplace. ERIC Digest. Columbus, OH: ERIC

Clearinghouse on Adult Career and Vocational Education. )ERIC Reproduction Service No. 308 399(.

Heinrich, V. )1996(. Professional development using the Internet. Adult Learning, 7)8(, 9-10. Henschke, J. A. )1998(. Modeling the preparation of adult educators. Adult Learning, 9)3(, 11-13. Hiebert, B., & Bezanson, M. L. )1995(. On the horizon: Important future directions for career development.

ERIC Digest. Greensboro, NC: ERIC Clearinghouse on Counseling and Student Services. )ERIC Reproduction Service No. 414 527(.

Holt, M. E. )1991(. A rationale for certificate programs. In M. E. Holt & G. J. Lopos )Eds.( Perspectives on Educational Certificate Programs. No. 52, San Francisco: Jossey-Bass.

Imel, S. )1990(. Managing your professional development: A guide for part-time teachers of adults. ERIC Digest. Columbus, OH: ERIC Clearinghouse on Adult, Career, and Vocational Education. )ERIC Document Reproduction Service No. 321 155(

Imel, S. )1986(. The adult education teacher’s role in career planning. Overview. ERIC Digest. Columbus, OH: ERIC Clearinghouse on Adult, Career, and Vocational Education. )ERIC Document Reproduction Service No. 272 701(.

Ismat, Abdal-Haqq )1996(. Making time for teacher professional development. ERIC Digest. Eric Clearinghouse on Teaching and Teacher Education, Washington, DC ED400259

James, W. B. )1992(. Professional Certification Is Not Needed in Adult and Continuing Education. In New Directions for Adult and Continuing Education, 54, )pp. 123-38(. San Francisco: Jossey-Bass.

James, W. B. )1981(. Certification is unfeasible and unnecessary. In W. B. Burton & B. Kreitlow )Eds.( Examining controversies in adult education )pp. 84-95(. San Francisco: Jossey-Bass.

Jones, E. V., & Lowe, J. H. )1990(. Changing teacher behavior: Effective staff development. Adult Learning, 1)7(, 1-5.

Jones, E. V., & Lowe, J. H. )1985(. Adult education staff development: Program research and implementation. Adult Literacy and Basic Education, 9)2(, 80-86.

Jones, E. V., & Lowe, J. H. )1982(. Teacher evaluation and staff development in adult basic education )ABE(. In S. Merriam )Ed.( New Directions for Continuing Education, No. 15. San Francisco: Jossey-Bass.

58

Joyce, B., & Showers, B. )1984(. Power and staff development through research on training. Alexandria, VA: Association for Supervision and Curriculum Development.

Kazemek, F. E. )1988a(. Necessary changes: Professional involvement in adult literacy programs. Harvard Educational Review, 58)4( 464-484.

Koloski, J. )1989(. Enhancing the field’s image through professionalism and practice. In B. A. Quigley )Ed.(. Fulfilling the promise of adult and continuing education. New Directions for Adult and Continuing Education, no. 44. San Francisco, Jossey-Bass.

Kutner, M. )1992( Staff development for ABE and ESL teachers and volunteers. ERIC Digest. Washington, DC: National Clearinghouse on Literacy Education. )ERIC Reproduction Service No. 353 862(.

Kutner, M., Sherman, R., Webb, L., Herman, R., Tibbetts, J., Hemphill, J., Terdy, D., & Jones, E. )1992(. Study of ABE/ESL instructor training approaches: Phase I technical report. Washington, DC: Pelavin Associates.

Leahy, M. A. )1986(. Recommendations for expanding and enhancing adult education staff development in Pennsylvania. Harrisburg, PA: Pennsylvania Department of Education, Division of Adult Education.

Little, J. W. )1993(. Teachers’ professional development in a climate of educational reform. Educational Evaluation and Policy Analysis, 15, 129-151.

Loucks-Horsley, S., Harding, C., Arbuckle, M., Murray, L., Dubea, C., & Williams, M. )1987(. Continuing to learn: A guidebook for teacher development. Andover, MA and Oxford, OH: The Regional Laboratory for Educational Improvement of the Northeast and Islands and the National Staff Development Council.

Lytle, S. L. & McGuire, P. )1993, Spring(. Staff development at the crossroads. NCAL Connections . Lytle, S., Belzer, A., & Reumann, R. )1992a(. Developing a professional workforce for adult literacy

education. Philadelphia: University of Pennsylvania, National Center for Adult Literacy. )ERIC Reproduction Service No. 355 387(.

Lytle, S., Belzer, A., & Reumann, R. )1992b(. Invitations to inquiry: Rethinking staff development in adult literacy education. )Report No. TR92-2(. Philadelphia: National Center on Adult Literacy.

National Institute for Literacy State Policy Update )2000( The professionalization of adult education: Can state certification of adult educators contribute to a more professional workforce?

North Central Regional Educational Laboratory )1994(. Professional development: Changing times Policy Briefs, Report 4. Oak Brook, IL: Author. )ERIC Document Service Reproduction No. 376 618(.

Orlich, D. C. )1989(. Staff development: Enhancing human potential. Boston: Allyn and Bacon. Payne, E. M. )1998(. Professional development leading to adult educator certification. Literacy Links, 2)2(, 4-

5. Pelavin Associates, Inc. )1991(. Study of ABE/ESOL Instructor Training Approaches. Pennsylvania Department of Education, Bureau of Adult Basic and Literacy Education )February 2000(.

Focus Bulletin, 14)2(. Harrisburg, PA: Author. Perin, D. )1999(. Professionalizing adult literacy: Would a credential help? Journal of Adolescent & Adult

Literacy 42)8(, p. 610-20 Professional development: Changing times )1994(. Policy Briefs, Report 4. Oak Brook, IL: North Central

Regional Educational Laboratory. ED376618 Rose, A. D. )1988(. Challenges in training adult educators. Adult Learning,9)3(, 4-5. Shanahan, T., Meehan, M. & Mogge, S. )1994(. The professionalization of the teacher in adult literacy

education. Philadelphia: National Center for Adult Literacy. NCAL Technical Report )TR94-11(. Shannon, M. A. & Rohrer, J. D. )1997, October(. The teaching portfolio: A modest proposal for change in the

adult educator's teaching through reflection and analysis. Paper presented at the Midwest Research-to-Practice Conference in Adult, Continuing and Community Education, Michigan State University.

Sherman, R., Kutner, M., Webb, L., & Herman, R. )1991(. Key elements of adult education teacher and volunteer training programs. Washington, DC: Pelavin Associates.

Sherman, R., Tibbetts, J., Woodruff, D. and Weidler, D. )1999(. Instructor competencies and performance indicators for the improvement of adult education programs. A Publication of Building Professional Development Partnerships for Adult Educators Project. PRO-NET: US Department of Education Division of Adult Education and Literacy.

Smith, R. M., & Bowes, S. G. )1986(. Self-directed staff development for ABE teachers: A case study. Adult Literacy and Basic Education, 10)2(, 80-89.

Texas Education Agency, Division of Adult and Community Education )1998(. Professional development for teachers new to adult education. Austin, TX: Author.

Tibbetts, J., Kutner, M., Hemphill, D., & Jones, E. )1991(. The delivery and content of training for adult education teachers and volunteer instructors. Washington, DC: Pelavin Associates. )ERIC Reproduction Service No. 344 055(.

59

Troen, V. & Bolles, K. )1994(. Two teachers examine the power of teacher leadership. In D. R. Walling )Ed.(, Teachers as leaders: Perspectives on the professional development of teachers )pp. 275-286(. Bloomington, IN: Phi Delta Kappa Educational Foundation.

U. S. Department of Education )1988(. Principles and techniques for effective ABE staff development: Examples from five exemplary programs. Washington DC: Division of Adult Education, Office of Vocational and Adult Education. )ERIC Reproduction Service No. 291 914(.

White, B. A. )1992(. Professional certification is a needed option for adult and continuing education. New Directions for Adult and Continuing Education, 54. San Francisco: Jossey-Bass.

Wilson, A. L. )1993(. Common concern: Controlling the professionalization of adult education. Adult Education Quarterly,44)1(, 1-16.

 The principles of adult learning and the teaching-learning transaction Anderson, J. A. )1988(. Cognitive styles and multicultural populations. Journal of Teacher Education, 39)2(,

2-9. Arizona Department of Education )1991( Impact: A handbook of creative teaching methods. Phoenix, AZ:

Author. Auerbach, E. )1992(. Making meaning making change: Participatory curriculum development for adult ESL

literacy. Washington, DC: Center for Applied Linguistics and ERIC. Bingham, B., & Bell. B. )1995(. Teacher as learner: A sourcebook for participatory staff development.

Knoxville, TN: Center for Literacy Studies. Bowes, S. G. )1984(. Self-directed staff development for ABE teachers. Adult Literacy and Basic Education,

8)3(, 147-154. Brockett, R. G. )1991(. Professional development for educators of adults. In R. G. Brockett )Ed.( New

Directions for Adult and Continuing Education, 51, 1-13. San Francisco: Jossey-Bass. Brookfield, S. )1995(. Becoming a critically reflective teacher. San Francisco: Jossey-Bass. Brookfield, S. )1990(. The skillful teacher: On technique, trust, and responsiveness in the classroom. San

Francisco: Jossey-Bass. Brookfield, S. )1986(. Understanding and facilitating adult learning. San Francisco: Jossey-Bass. Cervero, R. M. )1989(. Becoming more effective in everyday practice. In B. A. Quigley )Ed.(. Fulfilling the

promise of adult and continuing education. New Directions for Continuing Education, no. 44. San Francisco: Jossey-Bass.

Cochran, M., & Lytle, S. )1993(. Inside/outside: Teacher research and knowledge. New York: Teachers College Press.

Cromley, J. )2000(. Learning to think, learning to learn: What the science of thinking and learning has to offer adult education. National Institute for Literacy Program Reports, 4)1(.

Cross, K. P. )1992(. Adults as learners: Increasing participation and facilitating learning. San Francisco: Jossey-Bass.

Daloz, L. )1986(. Effective teaching and mentoring. San Francisco: Jossey-Bass. Davis, R. A. )2000(. The Texas initiative—Study Circle with Mentorship: A case study . Unpublished doctoral

dissertation, Texas A&M University, Kingsville. Dean, G. J. )1994(. Designing instruction for adult learners. Malabar, FL: Krieger Publishing Co. Dembo, M. H. )2000(. Motivation and learning strategies for college success: A self-management approach.

Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates. Dirkx, J. M., & Prenger, S. M. )1997(. A guide for planning and implementing instruction for adults: A theme-

based approach. San Francisco: Jossey-Bass. Ellis, T. I. )1984(. Motivating teachers for excellence. ERIC Digest. Eugene, OR: ERIC Clearinghouse on

Educational Management. )ERIC Reproduction Service No. 259 449(. Feiman-Nemser, S. )1996(. Teacher mentoring: A critical review. ERIC Digest. Washington, DC: ERIC

Clearinghouse on Teaching and Teacher Education. )ERIC Reproduction Service No. 397 060(. Galbraith, M. W. )Ed.(. )1991(. Facilitating adult learning: A transactional process. Malabar, FL: Kreiger

Publishing Company. Gambrell, L. B., Morrow, L.M., Newman, S.B., & Pressley, M. )Eds.(. )1999(. Best practices in literacy

instruction. New York: Guilford Press. Gardner, H. E. )1993(. Multiple intelligences: The theory in practice. New York: Basic Books Publishers. Grabowski, S. M., & Associates )1981(. Preparing educators of adults. San Francisco: Jossey-Bass

Publishers.

60

Greenberg, D., Ehri, L.C., & Perin, D. )1997(. Are word-reading processes the same or different in adult literacy students and third-fifth graders matched for reading level? Journal of Educational Psychology, 89)2(, 262-275.

Hayes, D. A. )1997(. Models of professional practice in teacher thinking. In S.A. Stahl & D. A. Hayes )Eds.(. Instructional models in reading )pp. 31-58(. Mahwah, NJ: Erlbaum.

Hayes, E. )Ed.(. )1989(. Effective teaching styles. New Directions for Continuing Education, 43. San Francisco: Jossey-Bass.

Hemphill, D. F. )1990(. Making sense to teachers about teaching. Adult Learning, 1)7(, 15-18. Hiemstra, R. )Ed.(. )1991(. Creating environments for effective adult learning. New Directions for Continuing

Education, 50. San Francisco: Jossey-Bass. Imel, S. )1998(. Transformative learning in adulthood. ERIC Digest. Columbus, OH: ERIC Clearinghouse on

Adult, Career, and Vocational Education. )ERIC Document Reproduction Service No. 423 426(. Imel, S. )1995(. Inclusive adult learning environments. ERIC Digest. Columbus, OH: ERIC Clearinghouse on

Adult, Career, and Vocational Education. )ERIC Document Reproduction Service No. 385 779(. Imel, S. )1994(. Guidelines for working with adult learners. ERIC Digest. Columbus, OH: ERIC Clearinghouse

on Adult, Career, and Vocational Education. )ERIC Document Reproduction Service No. 377 313(. Imel, S. )1992(. Reflective practice in adult education. ERIC Digest. Columbus, OH: ERIC Clearinghouse on

Adult, Career, and Vocational Education. )ERIC Document Reproduction Service No. 346 319(. Imel, S. )1991(. Collaborative learning in adult education. ERIC Digest. Columbus, OH: ERIC Clearinghouse

on Adult, Career, and Vocational Education. )ERIC Document Reproduction Service No. 334 469(. Imel, S. )1989(. Teaching adults: Is it different? ERIC Digest. Columbus, OH: ERIC Clearinghouse on Adult,

Career, and Vocational Education. )ERIC Document Reproduction Service No. 305 495(. Imel, S. )1988(. Guidelines for working with adult learners. ERIC Digest. Columbus, OH: ERIC Clearinghouse

on Adult, Career, and Vocational Education. )ERIC Document Reproduction Service No. 299 456(. Kalamas, D. )1987(. Prepare to work with adult learners. Module N-1 of Category N. From the Professional

Teacher Education Module Series. Columbus, OH: The National Center for Research in Vocational Education, The Ohio State University. )ERIC Reproduction Service No. 289 964(.

Knowles, M. )1984(. Andragogy in action. San Francisco: Jossey-Bass. Knowles, M. )1980(. The modern practice of adult education: From pedagogy to andragogy. New York:

Cambridge Books Publisher. Knowles, M. )1975(. Self-directed learning: A guide for learners and teachers. New York: Cambridge

Publishers. Knox, A. )1986(. Helping adults learn. San Francisco: Jossey-Bass. McCombs, B. L., & Whisler, J. S. )1997( The learner-centered classroom and school: Strategies for

increasing student motivation and achievement. San Francisco: Jossey-Bass. Mezirow, J. )1991(. Transformative dimensions of adult learning. San Francisco: Jossey-Bass. Recht, D. R., & Leslie, L. )1988(. Effect of prior knowledge on good and poor readers’ memory of text.

Journal of Educational Psychology, 80)1(, 16-20. Smith, M. C. )1990(. The relationship of adults’ reading attitude to actual reading behavior. Reading

Improvement, 27)2(, 116-121. Soifer, R., Irwin, M. E., Crumrine, B. M., Honzaki, E., Simmons, B. K., & Young, D. L. )1990(. The complete

theory-to-practice handbook of adult literacy: Curriculum design and teaching approaches. New York: The Teachers College Press.

Sokol, A. V., & Cranton, P. )1998(. Transforming, not training. Adult Learning,9)3(, 14-16. Texas State University-San Marcos Center for Initiatives in Education )1999(. New Teacher Project Toolkit.

San Marcos, TX: Author. Stage, F. K., Muller, P.A., Kinzie, J., & Simmons, A. )1998(. Creating learner centered classrooms. What

does learning theory have to say? ERIC Digest. Washington, DC: ERIC Clearinghouse on Higher Education. )ERIC Reproduction Service No. 422 777(.

Stanovich, K. E., West, R. F., & Harrison, M. R. )1995(. Knowledge growth and maintenance across the life span: The role of print exposure. Developmental Psychology, 31)5(, 811-826.

Tisdell, E. )1995(. Creating inclusive adult learning environments: Insights from multicultural education and feminist pedagogy. )Report No. 361(. Columbus, OH: Center on Education and Training for Employment.

Tough, A. )1993(. The future of adult learning. In T. Barer-Stein & J. A. Draper )Rev. ed.(. The craft of teaching adults )pp. 231-238(. Malabar, FL: Kreiger Publishing Company.

Ullman, C. )1997(. Social identity and the adult ESL classroom. ERIC Digest. Washington, DC: Adjunct ERIC Clearinghouse for ESL Literacy Education. )ERIC Reproduction Service No. 413 795(.

Vella, J. )1994(. Learning to listen, learning to teach. San Francisco: Jossey-Bass.

61

Waldron, M. W., & Moore, G. A. B. )1991(. Helping adults to learn: Course planning for adult learners. Ontario, CA: Thompson Educational Publishing, Inc.

Wlodkowski, R. J. )1999(. Enhancing adult motivation to learn: A comprehensive guide for teaching adults. San Francisco: Jossey-Bass.

 Methodology Cresswell, J. W. )1998(. Qualitative inquiry and research design. Thousand Oaks, CA: Sage Publications,

Inc. Krueger, R. A. )1998(. Developing questions for focus groups. Thousand Oaks: Sage Publications. Morgan, D. L. )1998(. The Focus Group Guidebook. Thousand Oaks: Sage Publications. Morgan, D. L. )1998(. Planning Focus Groups. Thousand Oaks: Sage Publications. Templeton, J. F. )1994(. The focus group: A strategy guide to organizing, conducting and analyzing the focus

group interview. Chicago: Probus Publishing Company. Yin, R. K. )1994(. Case study research: Design and methods. )2nd ed.(. Thousand Oaks, CA: Sage

Publications.

62