סוגיות ייחודיות בעבודה טיפולית עם קבוצת .גברים שעברו תקיפה מינית

תמר קרוק

רני לוי

טיפול קבוצתי בנפגעי תקיפה מינית

- סוג הטיפול המומלץ עבור גברים נפגעי תקיפה מינית הוא שילוב של פסיכותרפיה וטיפול קבוצתי.

- קבוצות מועילות מאד בהתמודדות עם הסימפטומים השונים הקשורים לתקיפה מינית .

- בעקבות עבודה קבוצתית הורגשה הפחתה בסימפטומים הקשורים להיבטים פוסט טראומטיים של הנפגעים, לדיכאון

ולדימוי העצמי הנמוך שלהם.

- החריגה מן הבדידות. הידיעה כי קיימים גברים נוספים שעברו פגיעה מסוג זה ושחווים בעקבותיה תחושות דומות, סובלים

מבעיות דומות, ונאבקים עם קשיים חברתיים דומים מסייעת לנפגעים.

יעדים מרכזיים של הטיפול הקבוצתיוהתחושות לעיבוד הרגשות, החוויות בטוחה סביבה יצירת -

הקשורים לאירוע או לסדרת האירועים הטראומטיים.

והסטיגמטיזציה הבושה החברתי, הבידוד תחושות צמצום -של הנפגע.

- הגברת מידת האסרטיביות במטרה למנוע התעללות חוזרת.

- זיהוי תחושותיו של הנפגע כלפי הפוגע, כלפי סביבתו כולל משפחתו והוא עצמו, וניסיון לבטא וליישב אותן.

- מתן כלים להפרדה בין יחסי מין, אינטימיות ופגיעה מינית.

- מתן עזרה בבירור קשיים הכרוכים בגיבוש הזהות המינית של הנפגע.

אוריינטציה טיפולית פסיכודינאמית-פמיניסטית

?מה זה אומר בעצם

הדיסציפלינה הפסיכודינאמית

- מספקת את המבט על הקבוצה כשלם.

- מזמינה לפרש את ההתבטאויות של כל אחד מן הפרטים בקבוצה, הן ברמה הסובייקטיבית )כביטוי של קול

אינדיבידואלי( והן ברמה הקולקטיבית )כקולה של הקבוצה כולה(.

- מסייעת לחשוב על יחסי ההעברה בקבוצה כמגלמים יחסי אובייקט מופנמים של דמויות הוריות.

- ההתייחסות אל הסיטואציה מתוך הפרספקטיבה של ה"כאן ועכשיו" הקבוצתי.

הדיסיפלינה הפמיניסטית

דנה בהשפעה של המרחב הציבורי על עיצוב דמותו - .של הגבר

הבנת הקושי של הגברים ופירושו כהפנמה של מנגנוני - .חיברות המוטבעים בגברים

למשל, פרוש הנטייה לאינטלקטואליזציה ולסיפור -הפגיעה באופן מפורט, טכני ועקר רגשית, כדרך ביטוי

גבריםהמקובלת בין . התחשבות בציפיות החברתיות מגברים ומקומם בחיי -

.הנפגעים

תיאור הקבוצות

, ורוב הפונים היו בשנות 55 ל-21- גיל הפונים נע בין השלושים לחייהם. רובם נפגעו בילדות.

- בקבוצה הראשונה היו שבעה משתתפים )אוריאנטציה מינית: שני הומוסקסואלים וחמישה הטרוסקסואלים(.

- הקבוצה השנייה כללה חמישה משתתפים )אוריאנטציה מינית: שני הומוסקסואלים שני הטרוסקסואלים ואדם

אחד שלא דיווח על משיכה לגברים או לנשים(. - שני משתתפים מחברי הקבוצה הראשונה המשיכו אל

הקבוצה השנייה.

...המשך

חברי הקבוצות פנו לטיפול בכוחות עצמם או הופנו -.על-ידי מטפלים וממסגרות שונות

רוב ההפניות הגיעו מקו הסיוע של מרכז הסיוע לנפגעות -.ונפגעי תקיפה מינית בתל אביב

כתנאי הכרחי להשתתפות בקבוצה, הוצבה הדרישה כי -.המשתתפים יעברו גם טיפול פסיכותרפי פרטני

הומלץ מאוד שחברי הקבוצה לא ייפגשו ולא ייצרו -.ביניהם אינטראקציה מחוץ לזמן המפגשים

סוגיות משמעותיות בקבוצת נפגעים

בחרנו לתאר מספר סוגיות משמעותיות שעלו לדיון בקבוצות הנפגעים שאיתן עבדנו. מטרתנו אינה

להציג את הסקירה ההתפתחותית של הקבוצות, .שתאמה מודלים המוכרים בהתפתחות קבוצהסוגיות אלו נבחרו כיוון שהן ייחודיות לקבוצות

הנפגעים

הקבוצה כסביבה מאיימתהמטרה של כל טיפול בנפגעי תקיפה מינית הוא חידוש או -

יצירת היכולת לתת שוב אמון, לאחר שהאמון היסודי .בזולת נפגע עקב הפגיעה המינית

הקבוצה נתפסה כמאיימת עקב היותה מורכבת מגברים -.בלבד

האיום בא לידי ביטוי בזהירות בביטוי ובמגע בין -.המשתתפים

הסיטואציה הקבוצתית העלתה אסוציציות הקשורות -.לפגיעה המינית

שיתוף הקבוצה בסיפור הפגיעה

תורם להקלה במתח שבשמירת הסוד -

הנפגע מקבל תמיכה וחיזוק מנפגעים אחרים -

מאפשר לברר שאלות ותחושות הקשורות לארוע -

עוזר בעיבוד הטראומה -

אינטימיות לעומת מיניות

נראה כי חלק מחברי הקבוצה מבצעים "סקסואליזציה של - ."תקשורת

כל הגברים בקבוצות הנפגעים חוו את בלבול השפות בין שפת -הילדות לשפת המבוגרים, בין שפת האינטימיות והקירבה

.לשפת התשוקההגבול בין ניסיון ליצירת אינטימיות וקירבה לבין נסיונות בעלי -

.אופי של פיתוי, חודרנות וכפייה, נבדק פעם אחר פעם- רק התייחסות ישירה לנושא ובירור הכוונות של המשתתפים

אפשרו לנפגעי התקיפה להתמודד עם בלבול השפות.

האוריאנטציה המינית של המטופלים

פעולת התקיפה המינית של גברים, הנתפסת כאקט -הומוסקסואלי, גורמת לבלבול באוריינטציה המינית של

.הנפגעבניסיון להסביר לעצמם את נסיבות האונס, חוששים הנתקפים -

.כי הם "שידרו" משהו שגרם לתוקף לבחור בהםבקבוצות שהנחנו השתתפו גברים הטרוסקסואלים, -

- מיניים .הומוסקסואלים, בי-סקסואלים וא'הקבוצה שימש כמקום בטוח לברור לבטים ביחס לאוריינטציה -

.המינית ולקשר בין התקיפה המינית לבין גיבוש אוריינטציה זו

תפישת הזהות הגברית של הנפגעים

הטראומה מערערת את תפישת הסובייקט את עצמו, -.ומתוך כך את תפישתו המגדרית

לאחר פגיעה מינית מתעורר שוב מנגנון הפיצול - והפרגמנטציה על בסיס העיצוב הראשוני של הזהות

.המגדרית.מנגנון זה מופעל כהגנה על האני מפני חרדת כיליון -

הפיצול מתחולל בין הפוגע, הנתפש כבעל כוח, לבין הנפגע, - .התופש עצמו כחסר כוח

על בסיס זה נוצר אצל הנפגע פיצול בין רע≠טוב, - .אקטיבי≠פאסיבי, מקרבן≠קורבן וכן גבר≠לא-גבר

...המשך

בקבוצה הטיפולית בא הפיצול בין הקורבן לתוקפן לידי ביטוי בעמדה קורבנית מתמשכת של

המשתתפים, שבמהותה שוכנת התחושה כי הם .לא-גברים

נפגעים שפגעו

חלק , בעוד שאצל נשים קיימת נטייה להזדהות עם הקורבן -מהגברים נוטים להזדהות עם התוקפן, וכך להתמודד עם

.תחושת הקורבנותמתוך עמדת התוקפן מכחיש הנפגע את פגיעותו ומשיג -

.תחושה של כוח באמצעות ניצול כוחו על החלש ממנוכאשר הגבולות בין הנפגע לפוגע מיטשטשים, צריך המטפל -

להתייחס בו-זמנית לצד הקורבני שעבר את הטראומה .וסובל ממנה, והן לצד הפוגעני, התוקפני והאגרסיבי

יחסים של העברה והעברה נגדית בקבוצה

ההעברה וההעברה הנגדית הן מצד אחד דרך המלך להבנת -התקשורת הלא מודעת של הנפגע, ומצד שני מכשול

.משמעותי בדרך לשמירת הקשר הטיפולי

- דיוויס ופרוולי מדגישות ארבעה צמדים של העברה והעברה נגדית המתקיימים בין נפגעת למטפלת. נראה כי צמדים

אלה מתקיימים גם בקבוצות של גברים נפגעים.

- תפקידי הזוג בצמד יכולים להתחלף תדיר בהתאם לאובייקט ההעברה של המטופל.

להלן דפוסי ההעברה וההעברה הנגדית שנצפו :בקבוצות הנפגעים

:הורה נמנע – ילד זנוח

הזנוח שנעזב על-ידי המבוגרים והמופקר לידי הילדהקבוצה מזדהה עם הפוגע, בעוד שהמטפלים נתפשים כמי שנמנעים מהגשת עזרה

ושמירה על הילד הפגוע.

)גם המנחים יכולים להרגיש נזנחים ומופקרים על ידי המשתתפים(

:הורה מנצל – ילד חסר אונים וזועם

המנחים נתפשים כמי שמנצלים לרעה את המשתתפים שמזדהים עם הצד חסר האונים והזועם שבהם.

)תחושות של נצול יכולים להופיע גם אצל המנחים מול המשתתפים(

...המשך:הורה מציל – ילד הדורש הצלה

ומדגישה את התלות התמודדותבמצב זה מחפשת הקבוצה כלישלה במנחים. מן המנחים מצופה שיתפסו את מקום ההורה

בעל הכוח, האומניפוטנטי, שיוכל להושיע מן הסבלל המצי .המנחים יכולים לחוות את המשתתפים כמצילים את הקבוצה, או )

(אותם:הורה מפתה – ילד מפותה

ביחסי העברה אלו נוצרת מערכת היחסים שבמהלכה הילד מתפתה לשפתו של המבוגר, והולך שבי אחר הפיתוי הזה.

המנחים נחווים כמפתים את המשתתפים.)גם המשתתפים יכולים להחוות כמפתים את המנחים(

מיגדר המנחים והשפעתו על ההעברה בקבוצה

בספרות המקצועית קיימים חילוקי דעות לגבי הנחיה של -.קבוצת נפגעים על-ידי מנחים משני המגדרים

ה - בקבוצת הגברים הנפגעים, ההעברה שבוצעה כלפי המנח(הציבה אותם כאם שאינה שומרת או כאשה טובה, בניגוד

.לבנות זוג, חברות או אמהות רעותה ראה בה שותפה לפגיעה - דפוס העברה אחר אל המנח(

בזכות היותה שייכת לקבוצת הנשים, כלומר ציפו מהמנחה ."כאשה שתדע "איך זה אצל נשים

...המשך- ה - הורגשה זהירות בהתבטאויות כלפי נשים בכלל וכלפי המנח(

.בפרט- ה הם אינם - המשתתפים נזהרווהסבירו כי בנוכחות המנח(

.מרגישים חופשיים לדבר כמו גבריםחלק מהמשתתפים הביעו דעה הפוכה, ואמרו כי נוכחותה של -

האשה בחדר גורמת להם להרגיש נוח יותר, וכי היו חשים .מאוימים לשבת בחברת גברים בלבד

- מיגדרו של המנחה זכה גם הוא להתייחסות בשני אופנים; מצד אחד נתפש כשותף בחבורת הגברים הפגּועים וכשווה להם, ומצד

ש כסמכות חזקה ומאיימת, בעלת פוטנציאל פוגעני.רגשני הוא הו

שאלות להמשך

.קבוצה מעורבת של נפגעים ונפגעות -.טיפול ב"תחלואה כפולה" בקבוצת נפגעים -

- קבוצה קצרת טווח העוסקת בעיבוד הטראומה -.לעומת קבוצה ארוכת טווח