יש�ראל

או אל? ישר

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

מאת יהונתן צדקני

מפתח עמודיםהספר צריך הגהה

עוד לא סיימתי להגות את הספר, אבל אני מפרסם אותו כך בגלל שיש צורך גדוללהתחיל לדבר על הדברים האלו עכשיו, נוכח מה שקורא במדינת ישראל ובעולם.

הדפסה ביתית אולי יהיה קשה למצוא את הספר הזה בחנויות, ואם זאת המציאות אז עדיף

להדפיס אותו בבית, כאשר יש אפשרות לעשות כן.

מי הוא יהוה7יהוה אהבה, לכן, בימינו צריך מלחמה.................

10צריך לקרוא בשם יהוה המפורש........................

13יהוה הוא תודעה....................................

22מה זה רוח? – פסיכולוגיה תורנית....................

40היה, ועוד יש, אבולוציה............................

מלחמת השחרור של ימינו46הצורך להילחם במערב................................

62יותר טוב להיות "ניגר" מניגריה.....................

64יצחק רבין וחבריו הרודנים..........................

�י הם לא יהוה..... 69למען מי נלחמים? – ישו, אללה, ואדנ

2

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

86עמלק גם פלש על התלמוד.............................

91חלומות רעים.......................................

עם קדוש, גבורה בקודש, ושפה קדושה 101יש עוד אחד עשר שבטים לישראל.......................

116הנבחרות והקנאות...................................

128יש�ראל או ישר אל?..................................

135דרך חדשה להבין מילים ואותיות בעברית...............

148על פרקים ופסוקים..................................

התמימות כיסוד להצלחה150מצוות התמימות היא מצווה ויסוד לתורה...............

155הצמחונות היא תמימות בתורה.........................

162הצמחונות של המערב היא שקרית.......................

166תשובה לגבי "לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו"..........

186נביאי שקר שהוכנסו לתנ"ך...........................

227ספר חבקוק – נבואה מעמלק, עם חרמו של יהוה..........

232למה צריך להסיר את ספרי נביאי השקר מהתנ"ך..........

עשרת הדברות כיסוד לתורה242איך להיות תמים בתורה?.............................

246עשרת הדיברות מולידים נגזרות.......................

247.....................אחד: לא לאלהים אחרים – עצמאות250עצמאות או אלוהים אחרים............................

253שלטון הרוב הוא שלטון אלוהים אחרים.................

3

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

254שלטון הרגש הוא אלוהים אחרים.......................256המאיסה בקודש היא בחירה באלוהים אחרים..............259תורת יהוה הוא האלוהים ולא מלך או כהן חוטא.........

265..........שתים: לא לתמונות – שחרור מהכיבוש התרבותי

268........שלוש: לא לשקר בשמו – תשובה על אווילות דתית269המתפלל בשקר נושא שמו לשוא – תפילין ועוד...........

277התרת נדרים הוא לשוא ולנשים........................

282.............ארבע: זכור השבת לקדשו – יום ושנה לרחם291השמיטה הוא שבת לשבוע של שנים......................

293..........חמש: כבד אביך ואמך – לכבדם, גם נגד רצונם

295...................הסרת תרבות החנופה – שש: לא תרצח298הדרך להתמודד עם הרוצחים בתוך הבית ומחוץ לו........

301סוגים של רצח ומשפטם...............................303לא תרצח, גם את עצמך...............................

304דיבור שהוא כמו רצח, אפילו אם אין משפט מוות לו.....

308...................שבע: לא תנאף – גם מדבר אל גברים308ניאוף במסגרת הנישואים.............................

310לא לנאוף אחרי הטעויות של דורות קודמים.............312ניאוף לרווק.......................................

313מעשה סדום הוא סוג של ניאוף, גם באישה..............

315..........שמונה: לא תגנב – גניבה מתוחכמת מאז והיום315גניבה רגילה.......................................

318הרשלן הוא גם סוג של גנב...........................318גניבה מהשכיר......................................322גניבה מעניים......................................324גניבה מהלוי.......................................

325גניבה בנקאית......................................326גניבה ממשלתית.....................................

329........................תשע: לא תענה ברעך עדות שקר

330........................עשר: לא תחמוד את דברי רעיך330השער של הגוף הוא כמו שער של עיר...................

333הטהרה כעזרה בשמירת מחשבות ורגשות..................

4

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

337ההפרדה מהכאב כשמירה על המחשבות....................

338להתקדש מערבוב כדי לא לערבב מחשבות.................340פירות לפי העונה שלהם..............................341ירקות לפי העונה שלהם..............................

342......................רשימת למצוות הצדק בנבואת משה

מבנה הספרחלק א – יש!ראל או ישר אל?

בחלק הראשון של הספר אני מביא הוכחות שיש צורך להילחם במערב כדי לעצור את פשעיו הרבים. אני גם מביא הוכחות שמי שיודע עברית ולומד את התורה, בלי

פירושים ובלי ניקוד, יכול להבין אותה, וגם להבין איך לקיים את פרטי מצוותיה. לא צריך להיות רב גדול או ללמוד אלפי דפי תלמוד כדי להבין את תורת יהוה, אבל כן

צריך להיות מוכן להתמודד עם החוסר וודאות שבא עם הקריאות הראשונות של התורה, עד שנכנסים יותר ללשון של התורה ולהגדרת המילים של השפה התורנית,

. מה שהרבנים קוראים תורה הוא הרבה פעמים ההיפך מתורתעם ריבוי הקריאותיהוה, כי הוא מבטל מצוות חשובות.

5

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

חלק ב – תנ"ך מקוצר, בלי ניקוד בחלק השני של הספר אני מביא עותק של ספרים נבחרים מהתנ"ך, בלי ניקוד.

הניקוד הוא פירוש שבני אדם הלבישו על דברי יהוה, ולכן ניקיתי את התנ"ך ממנו, וגם טהרתי אותו מהפרקים והפסוקים שהנוצרים הוסיפו לתורה, כי גם זה מהווה

סוג של פירוש. אותה עותק של התנ"ך הוא בגופן קצת שונה מהכתב האשורי הנמצא בספרי תנ"ך רגילים, וגם רק יש בו אותיות סופיות – על הדברים האלו

כתבתי בהמשך הספר.

מותר להעתיק את הספר הזה, ומומלץ לתרגם ולמכור הספר הזה, על כל שני חלקיו, לא נכתב למען רווח כספי, ולכן מותר לעתיק אותו, למכור אותו, וגם לתרגם אותו לשפות אחרות. עם זאת, עדיף למכור אותו במחיר

העלות שלו, כדי להישמר מללמד תורה במחיר, כי עדיף שלמידת התורה תהיה בהתנדבות. אם לא יכולים למצוא את הספר בחנויות, אז עדיף להוריד קובץ שלו

מהאינטרנט ולהדפיס אותו במדפסת בבית, אם יש אפשרות כזאת. מומלץ לתרגם את הספר הזה לשפות הכי מדוברות של ימינו, כמו אנגלית,

ספרדית, ערבית, הודית, סינית, וכן הלאה. עם זאת, אני גם ממליץ לתרגם אותו לשפות של שבטי ישראל האבודים, כמו פשתו, של הפשתונים באפגניסטן, כדילאפשר להם לשמוע על הזהות האמיתי שלהם, על תודעת יהוה, ועל תורתו.

מי הוא יהוה?6

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

יהוהאהבה

לכן, בימינו, צריך מלחמה7

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

יהוה אהבה יש קשר בין השם יהוה למילה אהבה, כי יהוה פועל כדי להצמיח אהבה אמיתית לבריאותיו. לכן כמו שבמילה אהבה מתחילים עם האות א ואז מתקדמים לאות

ה — גם בשם יהוה מתחילים עם האות י ואז מממשיכים לאותבהאהבא – ב — ה. והיהארוכה יותר – ו —

הבהאהוהי

הקשר בין אהבה ליהוה מתקיים כאשר יהוה מוריד את השפעתו לארץ ואז האות י, ה. אז גםוהיהמרחפת בשמים, מתמשכת להיות האות ו, הנוגעת בארץ —

הוהיה. בהאהבה, לאות הבאה בתור, ב — אמתקדמים מהאות א, שבמילה ה. בהא

כך כאשר יהוה מוריד את השפעתו לארץ, אותה פעולה גם מרבה אהבה ביןבריאותיו.

הדרך לקרוא בשם יהוה

כאשר קוראים בשם יהוה בדרך האמיתית, ללא ניקוד, אז יותר קל לשמוע את הדימוי בין יהוה לאהבה. לכן צריך לאיית כל אות בנפרד: י ה ו ה. זאת הדרך האמיתית להגיד את שם יהוה, כי יהוה פועל כדי להביא אהבה אמיתית יותר

לבריאותיו.

ם אהבה יהוה, אז למה צריך גבורה? א "ויאמר יהוה אל משה: כתב זאת זיכרון בספר, ושים באזני יהושע, כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים. ויבן משה מזבח, ויקרא שמו 'יהוה נסי'. ויאמר, 'יד

בעמלק מדר דר'" )שמות יז, יד(. ליהוה מלחמה יה,על כס המלחמה נגד עמלק היא כדי להשלים את השפעת יהוה בכדור ארצנו מההשפעה

. אותו דבר גם ישלים את המילה אהבה, מרקיהוה, לשם המלא, יההחלקית של . כך יהיו אהבה ושלום אמיתית לישראל, במקום אהבה שקרית. אהבה לאה

8

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כגודל האהבה כך גם בא גודל השנאה לאלו שמנסים לפגוע באהבה. לכן יהוה דורש לעשות מלחמה ומשפט נגד הרשעים כדי לאפשר לאהבה אמיתית להתקיים. לכן התורה היא מלאה בדרישות של חמלה וחסד כלפי החלשים, אבל גם בדרישות

למשפט ומלחמה נגד אלו שעושקים אותם. המשפט הוא כדי להגן על הצדיקים, כדי שהם לא יהיו טרף לרשעים. לכן אפילו

שיהוה פועל לתת אהבה אמיתית לבריאותיו, לפעמים אותן פעולות הן פעולות של מלחמה, נבואות זעם, ונתינת חוקים ועונשים. הזעם בא כדי לגדוע את השפעת הרשעים ובכך להציל את השארית. הוא משרת את הצדקה, ונצרך כדי להעמיד

את הצדיק כנפרד מהרשע. בימינו, שבהם הרשע שולט, יש צורך גדול במלחמה, ויש לזכור שהמלחמה נועדה

כדי להושיעה את יעקב וישראל, וכך להביא לשלום אמיתית יותר לצדיקים.

למה התורה לא מדברת יותר על שלום? שלום מביא שקט ושלווה, ולכן לא צריך להרבות כל כך במילים כאשר מתארים

שלום. התורה לא מרבה בתיאורים על תקופות של שלום ששררו בעבר, אבל היאכן מרבה לדבר על חוקים ומלחמות שהיו, ועוד יהיו.

למה זה כך? כי לימוד חוקי התורה ודרכי המלחמה נגד הרשעים דורש הרבה פעולות, ולכן צריך לתאר את אותן פעולות בהרבה מילים. חקיקת חוקים ומלחמה הן פעולות רועשות, לעומת זה, לא צריך הרבה מילים כדי לתאר שלום ושקט. זה

לא שהמלחמה היא חשובה יותר מהשלום, אלא שצריך להשתמש ביותר מילים כדילתאר את דרכי המלחמה וחוקי התורה.

מטרת הספר הזה היא להביא אהבה, אבל נצטרך הרבה חוקים ומלחמה כדי להשיג אהבה אמיתית שתחזיק מעמד לאורך הזמן. החוקים עוזרים להביא סדר

בתוך העם, והמלחמות עוזרות להביא סדר ברמה הבין-לאומית. לכן, אפילו שהספר מרבה לדבר על חוקים ומלחמה, הוא באמת ספר של שלום ואהבה,שמסביר את המלחמות והחוקים הנצרכים כדי להשיג שלום והאהבה באמת.

יהוה אהבה, אבל כאשר הרשע שולט, אז צריך מלחמה.

הרשע אכן שולט בימינו בימינו יש צורך במלחמה כי הרשע הפך לבעל הבית של מדינת ישראל, וגם של

הרבה מדינות אחרות. המערב, החילוני והכופר, הוא זה ששולט בימינו, והואמעודד עמים רבים ללכת בדרכו הרעה.

9

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

אותן מדינות מערביות באירופה וארצות הברית נהיו מנהיגי העולם עקב רצח וגניבה שהן ביצעו נגד עמים אחרים, דרך הקולוניאליזם והאימפריאליזם. הן עוד

ממשיכות לעשות כך בימינו בדרכים יותר עקיפות ונסתרות. לכן יש צורך במלחמה נגד המערב בימינו, ואותה מלחמה דורשת התגברות על

המערביים מבחוץ וגם על אלו בתוך עמינו שמשתפים פעולה איתם. הגבורה הזאת היא מתבקשת במיוחד בימינו כי מדינת ישראל הופכת להיות יותר ויותר דומה

לאותן מדינות מערביות באירופה וארצות הברית, והדבר הזה גם הופך את היהודיםלשותפים בפשעים הרבים של המערב.

המציאות הזאת היא עצובה במיוחד כי אותן מדינות הן תחת הנהגת עמלק. עמלק הוא גוי רשע שניסה לבצע רצח עם נגד ישראל מספר פעמים. בהמשך הספר

אביא הוכחות שהשבטים הגרמנים הקדומים, שכבשו את האימפריה הרומאית לפני אלף וחמש מאות שנים, הם בני עמלק. הם כבשו את אירופה, ואחר כך הקימו

קולוניות ברחבי העולם. לא נשאר אפשרות חוץ מלהיפרד מעמלק ולהילחם בו, כדי לא להיות דומה לו,

לא ליפול לידו, וגם לא להיות חרם, כמוהו.

צריך לקרוא בשם המפורש –יהוה

צריך לקרוא בשם יהוה המפורש בדורות האחרונים עמלק התגבר עלינו עד שהוא הצליח למחה את שם יהוה משפתיו של ישראל, והיום רוב היהודים רק מוכנים להגיד את השם יה או יהו,

במקום את שם יהוה המלא. כך, במקום שישראל ימחה את זכר עמלק, הוא מחה את שם יהוה משפתיו. עלינו לחזור לקרוא בשם יהוה המלא, וכך להתחיל להחזיר

את מלכותו המלא. יהוה אהבה.

10

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

על זה שירת העדות )הנקראת שירת האזינו בשפה של ימינו( מעידה: "כי שם יהוהאקרא. הבו גדל לאלהינו" )שירת האזינו, דברים לב, ג(.

צריכים לעזוב את הטעויות של הדורות הקודמים, במקום לדבר כל היום על מסורת אבות או תורה שבעל פה רבני או סבל ירושה קראי, ובמקום להלביש כינוי על שם יהוה ופירוש על תורתו. צריך להגיד את שם יהוה המלא ולגשת אל תורתו

באופן נקי, בלי לסמוך על הפירושים של בני אדם.

לא להתפלל במופרזות בתפילות הנמצאות בסידורים של ימינו יש הרבה טעויות, ולכן עדיף להיזהר

מלהתפלל, ובפרט כאשר נושאים את שם יהוה המלא, וזאת עד שלומדים מה הןאותן טעויות.

הדבר הזה הוא חשוב מאוד כי מי שאומר את שם יהוה לדבר שקר או כאשר הוא מבקש מיהוה דבר שהוא לא רוצה בו, נושא את שם יהוה לשווא, שזה נגד המצווה

השלישית של עשרת הדברות: "לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקהיהוה את אשר ישא את שמו לשוא" )שמות כ, ו(.

לא לקלל את ישראל הרבנים טועים בתפילותיהם כאשר הם מבקשים "ולמינים לא תהיה תקוה", בתוך תפילת העמידה. הרבנים הוסיפו את אותה בקשה לתפילת העמידה בתקופת בית

המקדש השני כדי לקלל קבוצות דתיות אחרות בתוך היהדות. הפירוש של המילה "מינים" הוא סוגים שונים של אנשים, ובקללה נגד המינים, הרבנים רצו לקלל את כל מי שלא חשב כמוהם. הקללה נועדה לקלל קבוצות אחרות של יהודים, כי הרבנים אמרו שאותן קבוצות הופכות את ישראל למינים

מינים של כתות וקבוצות דתיות, במקום שכולם יתאחדו תחת מלכותם של הרבנים. הקללה הזאת היא מוטעית כי ההפרדה בין המינים היא דבר טוב מאוד, ולכן יש

מצווה בתורה לא לזרוע את השדה בכלאים או ללבוש בגדים של כלאים – המצווה הזאת דורשת לשמור על הפרדת המינים, כדי שכולם לא יתערבבו אחד הם השני,

יטמאו אחד את השני, יבלבלו אחד את השני, ואז יקרסו ביחד. כאשר הרבנים מקללים את מי שרוצה לעשות כן, אז הם בעצם מקללים את ישראל בכך שהוא

יהיה עם מעורבב, שמתערבב ומטמא את עצמו עם מינים אחרים. הרבנים מתכוונים לדבר אחד, אבל במעשיהם הם עושים פעולה הפוכה. הם רוצים

לקלל את מי שמורד נגדם, אבל יוצא שבשפתותיהם הם מקללים את עצמם ואת

11

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שאר שבטי ישראל. כמו שמי שרוצח בשגגה חייב במשפט, אפילו שלא התכוון לרצוח, גם מי שמקלל את ישראל בשגגה חייב במשפט, אפילו שלא התכוון לעשות

כן. בסופו של דבר מה שיוצא מהשפתיים הוא מה שקובע, ולא מה שמתכוונים. חוסר הרצון לעשות רע מקל על העונש, אבל הוא לא לגמרי מבטל את הצורך

במשפט. הטעות הזאת היא די גדולה, כי לקלל את ישראל הוא דבר רע מאוד, ולכן יהוה

אמר שמי שמקלל את ישראל מביא על עצמו קללה: "ויאמר יהוה אל אברם, לך ואעשך לגוי גדול, לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך

, ונברכו בך כלואברכה מברכיך, ומקללך אאר ואברכך, ואגדלה שמך, והיה ברכה,משפחת האדמה" )בראשית יב, א(.

נוסף לזה, יש עוד טעויות בתפילות, שבהן הפה אומר דבר רע, אפילו שכוונת הלבהיא לטובה. אפרט על כך בהמשך.

לא צריך להתפלל בכלל, לא באמת צריך להתפלל, ויהוה לא מצווה על תפילות בתורה, כי להתפלל

זה לבקש דבר מיהוה, כאשר יהוה באמת רוצה שנלמד מה שהוא אמר לנו לעשות, במקום שאנחנו נגיד לו לקיים את רצוננו. אין שום מקום בתורה שמצווה להרבות

בתפילה, אבל יש הרבה מקומות שמצווים על לימוד התורה וקיומה. צריך לדבר על זה במיוחד בימינו, כי הדתי הממוצע, שעובד ולומד תורה בזמנו

הפנוי, מתפלל שעתיים ביום, אבל לומד תורה פחות מזה. כך יוצא שהאדם הדתי הרגיל מקדיש יותר זמן בלבקש מיהוה לקיים את רצונו האישי, מאשר ללמוד איך לקיים את הרצון של יהוה, הנמצא בתורתו. הדתיים אמורים להיות עבדים ליהוה,

ולא שיהוה יהיה עבד שלהם.

המתפלל או מברך אחר נושא את רוח העון של האחר סיבה נוספת להמעיט בתפילות היא בגלל שכאשר אדם מתפלל למען אחרים הוא

נהיה שותף לאותם אנשים שהוא מתפלל בשבילם ולוקח על עצמו לשאת בעונותיהם. המכשול שיש בכך הוא שאם מי שמתפללים בשבילו עושה יותר מדי עוונות, זה יכול לגרום לאותו מתפלל לקרוס תחת משא העוונות של האחר, עד

כדי כך שהוא נהיה דומה להם וחוטא כמוהם. זאת הסיבה שמשה התלונן ליהוה על זה שהוא כבר לא יכול לשאת את עוונותיו

של בני דורו, לאחר שהם התלוננו שחסר להם בשר. הוא חשד שהוא יפול לחטא כמוהם, אחרי שהם כל כך הכבידו את משא העוונות שלהם כאשר הם התלוננו על

12

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

מחסור בבשר. יהוה קיבל את בקשתו ונתן לו לשים את משא העוונות של העם עלעוד שבעים אנשים, כדי שהם יעזרו לו לשאת בעוונות הדור.

"וישבו, ויבכו גם בני ישראל, ויאמרו, 'מי יאכלנו בשר. זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים, חנם'...וישמע משה את העם בכה למשפחתיו, איש לפתח אהלו, ויחר אף

ולמה לאיהוה מאד, ובעיני משה רע, ויאמר משה אל יהוה, 'למה הרעת לעבדך, האנכי הריתי את כל העם הזה.מצתי חן בעיניך, לשום את משא כל העם הזה עלי.

אם אנכי ילדתיהו, כי תאמר אלי, שאהו בחיקך, כאשר ישא האמן את הינק, על האדמה אשר נשבעת לאבתיו. מאין לי בשר לתת לכל העם הזה, כי יבכו עלי,

לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה, כי כבדלאמר תנה לנו בשר ונאכלה. ממני, ואם ככה את עשה לי, הרגני נא, הרג, אם מצאתי חן בעיניך, ואל אראה

'. ויאמר יהוה אל משה, 'אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, אשר ידעת כיברעתי הם זקני העם ושטריו, ולקחת אתם אל אהל מועד, והתיצבו שם עמך, וירדתי

ונשאו אתך במשאודברתי עמך שם, ואצלתי מן הרוח אשר עליך, ושמתי עליהם, " )במדבר יא, ד(. העם, ולא תשא אתה לבדך'

משה אמר שהוא מעדיף למות מאשר להמשיך לשאת בעונות של העם כי הוא חשד שהוא ייפול לחטא כמוהם, ולכן אמר, "ואם ככה את עשה לי, הרגני נא, הרג,

אם מצאתי חן בעיניך, ואל אראה ברעתי." לכן עדיף לישראל להיזהר למען מימתפללים כדי שלא נקרוס תחת משא עוונם, ולא נהיה רעים כמוהם.

יהוה הוא תודעההקדמה

בפרק הזה אני מתחיל לדבר על דברים נשגבים, כמו חיים בכדורי ארץ אחרים ונבואה, והדיבור נועד כדי לבנות תובנה לגבי מי הוא יהוה ואיך אמורים להילחם

למענו.

חיים בכדורי ארץ אחרים יש הוכחות בנבואת משה שיש חיים בכדורי ארץ אחרים, ובאותם כדורי ארץ גם יש

צדיקים ורשעים, כמו בכדור הארץ שלנו.

13

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לא צריך לעסוק בכך יותר מדי כי המשימה של ימינו היא קודם כל לשפט ולהצדיקאת כדור הארץ שלנו, אבל עדיף לדעת את האמת, במקום לשקוע בשקר.

אתבני האלהיםכבר בספר בראשית יש דיבור על חיים בכדורי ארץ אחרים. "ויראו , כי טבת הנה, ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו" )בראשית ו, ב(. האדםבנות

אותם בני האלהים היו בעלי כוח מכדורי ארץ אחרים, שמשלו על בני האדם, ולכן ממשלה, שמשלו בבני אדם באותו תקופה. הםה, כי הם היו בעלי האלהיםנקראו

לקחו לעצמם נשים מבנות האדם. יש רבנים שאומרים שאותם בני האלוהים היו בני אדם שחיו בכדור הארץ שלנו ולקחו לעצמם נשים, אבל הפירוש הזה הוא לא אמת, כי למה שהתורה תזכיר

, אם אותם בני אלוהים היו בני אדםהאדם"שבני האלוהים לקחו את "בנות בעצמם? אם בני אדם, בעלי כוח, לקחו לעצמם בנות אדם כנשים, התורה רק הייתה אומרת שבני האלוהים לקחו לעצמם נשים, בלי להוסיף שאותן נשים היו מבנות האדם, כי לא צריך לציין שמין אחד לקח ממינו, אבל כן צריך לציין שמין

אחד לוקח ממין אחר. לכן בני האלוהים היו מכדור ארץ אחרים, והם לא היו בניאדם.

ההמשך של אותו פסוק גם מעיד על הפירוש הזה, כאשר הוא אומר "ויאמר יהוה, הנפליםלא ידון רוחי באדם, לעלם, בשגם. הוא בשר, והיו ימיו מאה ועשרים שנה.

, וגם אחרי כן, אשר יבאו בני האלוהים אל בנות האדם, וילדוהיו בארץ בימים ההםלהם. המה הגברים, אשר מעולם, אנשי השם" )בראשית ו, ב(.

הנפלים היו מצאצאי הזיווג של בני כדורי ארץ אחרים ובנות האדם, והם ירדו מכדורי ארץ אחרים, בשמים, כדי לשבת בכדור הארץ שלנו. לכן הם נקראו נפילים,

כי הם נפלו ממדרגתם ומכדורי ארצם כדי לשבת בכדור הארץ שלנו. אותם בני כדורי ארץ אחרים גם היו גיבורים יותר מכל יושבי הארץ שלנו, כי לאבותיהם,בכדורי ארץ אחרים, היה כוח גדול יותר מזה של בני האדם )בראשית ו, ב(.

מקומות אחרים שמדברים על חיים ביקום גם לגבי חנוך בן ירד, שהיה בדורות הראשונים של האדם, נרמז שהוא נלקח לגור

בכדור ארץ אחר בגלל צדקתו, ואותה גלות נועדה לשמור עליו מפני ההשפעההרעה של בני דורו.

"ויחי חנוך חמש וששים שנה, ויולד את מתושלח. ויתהלך חנוך את האלהים, אחרי הולידו את מתושלח, שלש מאות שנה, ויולד בנים ובנות. ויהי כל ימי חנוך, חמש

כי לקח אתווששים שנה ושלש מאות שנה. ויתהלך חנוך את האלהים, ואיננו, " )בראשית ה, כא(. אלהים

14

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כוח הצדק כהסבר חשוב על תופעות אל טבעיות בתורה

אותם דורות ראשונים היו חיים הרבה מעבר לימי חיינו עכשיו, כי הם היו חיים בדרכיצדק.

המילה צדק היא חיבור של שתי מילים, צד-דק, כי מי שבוחר בצדק בוחר לחיות מן הצד הדק של המציאות; הוא בוחר לזון את עצמו מדברים דקים, כמו פירות ושקדים, במקום בדברים עבים, כמו בשר ויין. אותה בחירה בדברים הדקים,

במקום בדברים העבים, היא זאת שמקלה על האדם ועוזרת לו לחיות יותר שנים, כי הדק נותן חיות תמידית, לעומת העב, שרק נותן שיכרון חושים גדול, שבא מהר,

אבל גם דועך מהר. לכן הדברים העבים לא באמת עוזרים, אלא מוסיפים משקל כבד על האדם,

ובסופו של דבר עלולים להביא לשקיעתו ולקריסתו. הם אולי נותנים שיכרון חושיים וכוח מידי, כמו שקורה אצל לוקחי סמים, אבל התוצאה הסופית היא חולשה ודיכוי.

זה למה עדיף להיות צדיק שבוחר בדק, במקום מתועב שבוחר בעב, ובתועבה. כוח הצדקה הוא גם הדרך להסביר איך שעבדי יהוה פעלו מעבר לגבולות הטבע

המוכרים לבני אדם, בנסים ונפלאות.

המדע של יהוה – כוח צדקה, במקום כלים כמו שאותם דורות ראשונים של בני האדם היו בעלי כוח צדקה יותר גבוה מאתנו,

גם עבדי יהוה בכדורי ארץ אחרים הם הרבה פעמים יותר מסוגלים לפעול מכוחצדקה מאשר בני כדור הארץ שלנו.

אותו כוח צדקה הוא הנותן לעבדי יהוה כוח להתגבר על הגבולות הקודמים שלהםולפתח כישרונות חדשים שאולי נראים כאל טבעיים לאדם הממוצע.

גם היו כמה בני אדם שהתגברו על חוקי הטבע המוכרים לנו, כמו משה, אליהו, ועוד נביאים שעשו נסים בעזרת המדע של יהוה. הנסים לא באמת שברו את חוקי

הטבע, אלא הם ביטוי לאבולוציה ופיתוח כישרונות חדשים, שרק לעין הרדודה נראו כדבר אל טבעי. כמו שמטוס הוא לא באמת דבר אל טבעי, גם הנס הוא לא דבר שמופיע משום מקום, אלא הוא ביטוי למדע של יהוה, שנותן לעבדי יהוה כוח

של צדקה; אתו הם יכולים להשפיע יותר על המציאות מכל הכלים של המערב.

15

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לכן הנס הוא ביטוי לאבולוציה מתקדמת יותר, המתקדם בעזרת תודעת יהוה והמדע שאותה תודעה מולידה. זאת הסיבה שעבדי יהוה, הפועלים על פי תודעת

יהוה, הם החכמים האמיתיים, עם המדע האמיתי ויכולת גבורה אמיתית. זה גם למה ישראל יצליח במלחמה נגד עמלק, והדומים לו בגויים אחרים, אם הוא רק

יבחר להקשיב למצוות הצדק של נבואת משה, במקום לרדוף אחרי התרבות,ומדעים, וכלים של המערב.

איך משה וזקני ישראל ראו את תמונת יהוה? "ויקרא אהרן ומרים, ויצאו שניהם, ויאמר, שמעו נא דברי: אם יהיה נביאכם יהוה,

פהבמראה אליו אתודע, בחלום אדבר בו. לא כן עבדי משה, בכל ביתי נאמן הוא, ומדוע לא יראתם לדבראל פה אדבר בו, ומראה, ולא בחידת, ותמנת יהוה יביט,

בעבדי, במשה. ויחר אף יהוה בם, וילך, והענן סר מעל האהל, והנה מרים מצרעתכשלג" )במדבר יב, א(.

גם על זקני ישראל נבואת משה אומרת שהם ראו דמות של גוף ליהוה. "ויעל משה , ותחת רגליוויראו את אלהי ישראלואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל,

כמעשה לבנת הספיר, וכעצם השמים לטהר. ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו,, ויאכלו, וישתו" )שמות כד, ט(. ויחזו את האלהים

משה וזקני ישראל ראו את עבדי יהוה מכדורי ארץ אחרים, שפעלו על פי תודעת יהוה, ולכן נקראו יהוה, כי הם פעלו כשליחים של תודעת יהוה כאשר הם באו

לגאול את ישראל ולתת לו תורה. זה דומה לאיך שהחיילים של המדינה נקראים על השם של מדינתם, אפילו שכל אחד הוא אדם בפני עצמו, עם שמו האישי

ורצונותיו האישיים. לדוגמה, מי שרואה חיילים ישראלים יוצאים לפעולה לא יקרא לכל חייל בשמו

האישי, אלא יאמר "תראו מה שהחיילים הישראלים האלו עושים". הוא אומר כך כיכאשר החיילים פועלים לעשות את רצון המדינה, אז הם נקראים על שם המדינה.

אותו דבר הוא גם האמת לגבי עבדי יהוה, שמקבלים את השם יהוה כאשר הם פועלים על פי תודעת יהוה. זאת המשמעות לזה שבני ישראל קיבלו את השם

"צבאות יהוה" כאשר הם יצאו ממצרים כי חייל בצבא של יהוה הוא מי שפועל על פי תודעת יהוה וכך מכליל את עצמו בתוך הצבא של יהוה )שמות יב, מא(. כל עוד

שהוא נשאר נאמן לתודעת יהוה, אז הוא נשאר כחייל בצבא של יהוה. על פי התפיסה הזאת, משה היה מדבר עם אחד מעבדי יהוה פנים אל פנים,

כפשוטו, ורואה אותו מול עיניו, וזקני העם גם ראו את עבדי יהוה שבאו לכדורהארץ שלנו כדי לתת תורה לישראל.

16

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

המלחמה בעמלק היא חלק ממלחמה יותר גדולה ביקום הסיבה שהמעשה של עמלק, שבא להילחם נגד בני ישראל במדבר, היה מעשה כל כך חריג ברשעותו היא בגלל שעמלק הבין שעבדי יהוה הקדושים באו מכדורי ארץ

אחרים כדי לעזור לישראל, ואף על פי כן הוא בחר להעז פנים נגדם ולהילחם בתודעת יהוה ועמו, ישראל. הוא עשה כן כי הוא חשב שבעלי כוח רעים מכדורי

ארץ אחרים יעזרו לו נגד עבדי יהוה. לכן המלחמה בעמלק היא מלחמה למען תודעת יהוה – למען האהבה האמיתית –

ואותה מלחמה גם דורשת להילחם נגד הדומים לעמלק בכדורי ארץ אחרים.

יש הבדל בין יהוה לצבאות יהוה חשוב לזכור שמי שפועל על פי התודעה של יהוה נקרא חלק מהצבא של יהוה, אבל יהוה בעצמו הוא רק תודעה – הוא דרך חיים. מי שפועל לפי אותו תודעה

גורם לתודעה לקבל אחיזה במציאות החומרנית, אבל יהוה בעצמו הוא תודעה של התגברות מעל גבולות החומר וזמן, שלא נכלל בזמן, כי יהוה הוא היה הוה יהיה,

ואם מלבישים את שלושה המילים האלו, אחת על השנייה, זה יוצר את השםהמפורש – יהוה.

היה הוהיהיה=

יהוה

זה למה יהוה הוא תודעה של התגברות על גבולות החומר והזמן, שגם מביא אתואהבה יותר אמיתית לבריאותיו.

המשמעות היא שככל שעבד ליהוה יתגבר על הצורך בחומרניות, כאשר הוא בוחר בדברים דקים, כמו אכילת פירות במקום בשר, אז הוא גם מגביר את היכולת שלו

לראות מעבר לגבולות הזמן. זאת דרך להסביר נבואה. אחד מן התנאים המיוחדים שיש בתודעה של יהוה הוא שאותה התגברות מעל החומר והזמן אמורה להיות

כחלק מתודעה של אהבה, ולכן יש דימוי בין המילים יהוה ואהבה. יהוה הוא תודעה. צבאות יהוה הם אלו שפועלים על פי אותו תודעה, וכך נותנים לו

אחיזה יותר גלויה במציאות.

17

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

למה התורה מתארת את יהוה בלשון זכר? אם יהוה הוא תודעה של התקדשות מן החומר וזמן, אז למה מדברים עליו בלשון

זכר? קוראים ליהוה בלשון זכר, אפילו שבצורתו המופשטת הוא תודעה שפועל מעל

גבולות החומר והזמן, כי תודעת יהוה פועל בבריאה כדי להשפיע על אחרים, כמו שהזכר משפיע על הנקבה כדי להוליד ילד. לכן אפילו שיהוה הוא בלי גוף, כי הוא תודעה, הוא מתואר בלשון זכר, כי אותו תודעה מאיר חיים, משפט, צדק, ואהבה

לבריאות. לכן מי שפועל לפי אותה תודעה הוא יהוה, כל עוד שהוא נשאר נאמןליהוה.

בכלל, התורה תמיד מתארת את המשפיעה בלשון זכר ואת מי שמקבל את השפעתו בלשון נקבה, וזה גם נכון כאשר אישה משפיעה על גבר, כי באותו רגע

שהיא משפיעה עליו, אז היא הופכת את עצמה, לפחות לזמן קצר, לגבר במערכת היחסים הזאת. גם כאשר גבר אחד מדבר עם גבר שני, נבואת משה לפעמים

מתארת את המדבר בלשון זכר ואת השומע בלשון נקבה, כי מי ששומע לאחרנוקב את עצמו להשפעה של האחר במידה מסוימת.

אם יהוה הוא תודעה, אז למה צריך מלחמה למענו? אם יהוה הוא תודעה שבראה את היקום ופועל כדי לקדש אותו, אז למה צריך

לעשות מלחמה למען תודעה? המלחמה היא כדי למרוד בממשלות שבוחרות לעודד דרך חיים של עבדות, של עושק וסבל, ולהחליף אותן בממשלות שיקבלו את התורה כחוק המחייב שלהן.

היא מלחמה כדי לאפשר לעמים לחיות על פי הצד הדק של המציאות – הצדק –ותודעת יהוה שבאה עם אותה דרך חיים.

יש בעלי כוח רעים, שגם נקראים אלהים, והם נתנו נבואות שקר בתורה, המילה אלוהים היא מילה כללית לבעל כוח, בין אם זה שופט או מלך או בית דין. לכן יש מצווה לא לעבוד אלוהים אחרים, שזה אומר לא לעבוד בעלי כוח

שפועלים על פי תודעה אחרת מתודעת יהוה. לא כל האלהים/בעלי הכוח הם יהוה, ואני חושב שאלו שלקחו את בנות האדם

בספר בראשית לא פעלו על פי תודעת יהוה, ולכן הם הולידו נפילים במקום צדיקים. בדומה לנפילים, היו, ואולי עוד יש, כאלו שנפלו מלהיות עבדי יהוה, ועכשיו

משתמשים בכוח הצדקה שהם רכשו כאשר הם פעלו על פי תודעת יהוה כדי

18

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לעשות דברים נגד רצונו. לפעמים, גם עבדי יהוה יכולים לחטא לרגע אחד בדבר כזה ולהשתמש בכוח הצדקה שלהם לרעה, כמו שמשה עשה במי מריבה, כאשר

הוא היכה בסלע, במקום לדבר אליו )במדבר כ, ז(. "וידבר יהוה אל משה לאמר, 'קח את המטה והקהל את העדה, אתה ואהרן

, לעיניהם, ונתן מימיו, והוצאת להם מים מן הסלע,ודברתם אל הסלעאחיך, ויקח משה את המטה מלפני יהוה, כאשר צוהו, והשקית את העדה ואת בעירם'.

ויקהלו, משה ואהרן, את הקהל אל פני הסלע, ויאמר להם, 'שמעו נא המרים, , פעמים,וירם משה את ידו, ויך את הסלע במטהוהמן הסלע הזה נוציא לכם מים'.

ויצאו מים רבים, ותשת העדה ובעירם. ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן, 'יען לא האמנתם בי, להקדישני לעיני בני ישראל, לכן, לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ

, אשר רבו בני ישראל את יהוה, ויקדש בם'"המה מי מריבהאשר נתתי להם. )מדבר כ, ז(.

}זאת הפעם השנייה שיהוה אמר למשה להוציא לעדה מים מסלע. בפעם הראשונה יהוה אמר לו להכות את הסלע כדי לעשות זאת, אבל פה, בפעם

השנייה, משה היה אמור לדבר אל הסלע במקום להכות בו, כדי להראות לבני ישראל שגם דיבור יכול להוליד תוצאות טובות, ולא רק מכות. כאשר משה היכה

בסלע, הוא גרם לעמו לחשוב שהדרך היחידי לעבוד את יהוה היא בעשיית מעשים קשים. אותה הבנה שקרית היא מה שגרמה לישראל לעשות טעויות דומות לאלו

של משה, בדורות שבאו אחריו.{ גזירת הגלות על משה ואהרן הייתה כדי להוכיח לבני ישראל שלא כל דבר שמשה ואהרן עשו היה על פי נבואת יהוה. כך, יהוה הקדיש את עצמו מהם, כאשר הוא

הראה שהם לעתים דיברו על דעת עצמם, במקום לדבר מתוך נבואת יהוה. הלקחהזה הוא מאוד חיוני כאשר מדברים על הנאום האחרון של משה, בספר דברים.{

הטעות של משה היא רק דוגמה אחת מתוך מקרים רבים שבהם בעלי כוח השתמשו בכוח הצדקה שלהם כדי לעשות דברים נגד תודעת יהוה, תוך כדי

שאחרים חשבו שהנסים שהם עשו היו מתוך נבואת יהוה. מה שמשה עשה היה טעות זמנית, אבל יש בעלי כוח ששפעו נבואות של שקר מתוך רצון מזיד למרוד ביהוה ולהטמין לבני ישראל מכשולים לעתיד, וזאת כדי להקשות על היכולת שלנו לחזור ליהוה. הרבנים שהחליטו איזו ספרים להכניס

לתנ"ך בחרו להכליל הרבה מאותן נבואות שקר, ועל כך אני מביא הוכחות בפרק"נביאי שקר שהוכנסו לתנ"ך".

כבר בספר בראשית, שהוא ספר שנכתב מתוך נבואת יהוה, יהוה מעיד על הסכנה הזאת, כאשר הוא מתאר איך שבעל כוח רשע כמעט גרם לאברהם לרצוח את בנו

יצחק, עד שיהוה עצר את אברהם מלהקשיב למצוות השקר הזאת. המצווה שאותו בעל כוח שפע על אברהם הייתה מסר של חוסר צדק, אבל בגלל שאברהם

19

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לא ידע להבדיל בין המסרים של בעלי כוח צדיקים ובין המסרים של בעלי כוחרשעים, אז הוא שמע לבעל כוח הטועה הזה וכמעט רצח את בנו.

יש לזכור שהמילה "האלוהים" היא ביטוי למי שהוא אל על ים של אנשים אחרים – של אחרים, שזה אומר ריבוי של אחרים – אל הים. זהים על אל"אלהים" הוא

ביטוי לבעל ממשלה, ולא רק לעבדי יהוה. כאשר יהוה פועל, אז נאמר יהוה האלהים או רק יהוה, אבל כאשר בעלי כוח פועלים מתוך תודעה אחרת מזאת של יהוה, אז הם רק נקראים אלהים או האלהים, כמו "בני האלהים" שלקחו את בנות

האדם. במקרא של אברהם, מי שמשל באחרים והיה נקרא האלהים באותו דור ניסה להסית את אברהם לרצוח את בנו יצחק. הוא היה אלהים אחרים, ולא יהוה.

להבנתי, אולי אותו בעל ממשלה היה אחד מהנפילים שנולדו מן הזיווג של בני אחרי שהוא נפל מדרגתבכדור הארץ שלנוהאלהים ובנות האדם, נפיל שהיה גר

הקודש שלו. נסהוהאלהיםהנה המסר של אותו בעל כוח טועה: "ויהי, אחר הדברים האלה,

את אברהם. ויאמר אליו, 'אברהם', ויאמר 'הנני', ויאמר, 'קח נא את בנך, את יחידך, אשר אהבת, את יצחק, ולך לך אל ארץ המריה, והעלהו שם לעלה, על

אחד ההרים אשר אמר אליך'" )בראשית כב, א(. , שפעל על פי תודעת יהוה כדימכדור ארץ אחרהנה המסר של בעל כוח צדיק

לעצור את אברהם מלבצע את אותו רצח: "וישלח אברהם את ידו, ויקח את , ויאמר, 'אברהםמלאך יהוה, מן השמיםהמאכלת לשחט את בנו. ויקרא אליו

אברהם', ויאמר, 'הנני'. ויאמר, 'אל תשלח ידך אל הנער, ואל תעש לו מאומה, כי עתה ידעתי, כי ירא אלהים אתה, ולא חשכת את בנך, את יחידך ממני'" )בראשית

כב, י(. .מלאך יהוההצדיק מכדור הארץ האחר, בשמים, שפעל על פי תודעת יהוה, נקרא

כאשר הוא ראה שאברהם לא הצליח להבין שהאלהים שיקר לו, מלאך יהוה פעל כדי להציל את אברהם מאותה מצווה שקרית, שהוא קיבל מבעל כוח רע. לעומת

, ולאהאלהיםזה, הרשע, שניסה להסית את אברהם לרצוח את בנו, נקרא רק יהוה האלהים, כי אף על פי שאותו רשע היה בעל ממשלה באותו דור, הוא פעל

בדרך של רשע, ולכן לא זכה לתואר יהוה. הוא רק נקרא האלהים, ולא יהוההאלהים, כי הוא פעל על פי תודעה רעה, במקום על פי תודעת יהוה.

אף על פי שאברהם הלך אחרי המצווה של אלהים אחרים, כאשר הוא כמעט רצח את יצחק, יהוה בירך אותו על כך שהוא שמע לאותה מצווה, משום שאברהם פעל

בתמימות. השליח של יהוה הבין שאברהם לא ידע להבדיל בין המסרים שבאו מיהוה האלהים ובין מסר של אלהים אחרים, ולכן יהוה בחר לברך את אברהם על

כך שהוא ניסה לעבוד למען יהוה לפי ההבנה המוגבלת שלו. הברכה הייתה על

20

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

התמימות של אברהם, שחשב שהמצווה שהוא קיבל לרצוח את בנו הייתה מסרמיהוה. אבל המעשה בעצמו הייתה מעשה רעה מאוד.

אחרי שיהוה עצר את אברהם מללכת אחרי אותו רשע שאמר לו להקריב את יצחק, אברהם גם הבין שאותו רשע שיקר לו, ולכן הוא קרא להר המוריה בשם "יהוה יראה", כדי להגיד שכמו שיהוה הציל אותו מבעל כוח רשע שניסה להסית

אותו לרצוח את יצחק, הוא גם יראה ויעשה כן בעתיד, אם עוד בעלי כוח ינסולרמות את בניו לעשות דברים רעים בשם הדת.

יהוה אף פעם לא ציווה על הקרבת בנים, והוא גם לא היה האלהים שציווה את אברהם על כך. מי שאמר זאת היה אלהים אחרים, והמצווה הראשונה של עשרת הדברות מצווה לא ללכת אחרי אלהים אחרים – "לא יהיה לך אלהים אחרים על

פני". יהוה פועל להביא לאהבה אמיתית, ולא רצח של בנים. הוא תודעה של צדק, ולא

של הקרבה אישית סתמית, הנעשית רק כדי שהאדם יפגין את הנכונות שלולהכאיב לעצמו בשביל בעלי הכוח שמעליו.

זה למה שצריך להיזהר מללכת אחרי חלומות או נבואות, אם לא ברור מי שופע את אותם חלומות או נבואות, בפרט אם החלום אומר לאדם לעשות מעשים

אלימים. הרצון לעבוד את יהוה לא אומר שאנחנו אמורים להתעלם מן השכלהישר או מערכי היסוד של המוסר, הכתובים בעשרת הדברות.

יהוה הוא אלהי האלהים

כמו שהוסבר לפני כן, יש מלחמה ביקום בין צדיקים לרשעים. גם לרשעים יש בעלי כוח, הנקראים "אלהים", משום שהם מושלים באחרים לתקופה, אבל הכוח של אותם רשעים אובד עם הזמן, כי הם פועלים על פי תודעה חומרנית. לכן הם רק

פועלים כאלהים לזמן מוגבל, עד לשקיעתם ודעיכתם. לעומת זאת, עבדי יהוה רק מתגברים, כי הם בוחרים ללכת על פי תודעת יהוה,

שדורש להתגבר על ההגבלות של החומר והזמן. זה למה האמת הוא שיהוה הוא אלהי האלהים, וכל השאר הם רק בעלי ממשלה לתקופה מוגבלת, עד שהם

מאבדים את מקור כוחם. גם כאשר הם עושים הרבה רעש ומהומה, הם לא באמתאלהים אלא חולפים, כי רק לעבדי יהוה יש את הכוח התמידי.

21

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

מה זה רוח?פסיכולוגיה תורנית

רוח הוא ביטוי לתנועה יהוה בקרבו, אפילו שיהוהרוחאיך יכול להיות שמי שיש לו גוף בכל זאת מתכן את

בעצמו הוא תודעה, ולא גוף? כדי להסביר זאת קודם צריך להגדיר מה הוא רוח יהוה לעומת רוחות אחרות.

בתורה המילה רוח היא דומה לרוח של אוויר, כי רוח היא מילה כללית לתנועה בשפת התורה. כאשר זה תנועת אווירית, אז זה רוח אווירית, אבל כאשר זה תנועה

שפועלת למען תודעת יהוה, אז זה נקרא רוח יהוה.

22

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לכן רוח היא מילה כללית לכל סוג של תנועה, וכאשר אותה תנועה מפסיקה לפעול, זה אומר שכבר אין יותר רוח, כמו שכאשר האוויר מפסיק לזוז, אין יותר

רוח אווירית.

רוח היא רגש, כי רגש היא תנועה נפשית מכיוון שרוח היא ביטוי לתנועה, אז התורה גם מדברת על רגשות שהן רוח, כי

הרגש היא סוג של תנועה, שבה הנפש מתעוררת להרגיש אהבה, שנאה, או רעב. אותה תנועה רגשית הרבה פעמים גם גורמת למרגיש לפעול, כדי לבטא את

התנועות הרגשיות שלו במעשים חיצונים. לכן האהבה היא סוג של רוח, כי היא רגש שגורם לתנועה רגשית בתוך נפש האדם.

כאשר האדם פועל על פי אותה רגש של אהבה, אז גם מעשיו הם ביטוי לרוח האהבה שיש בתוכו. אותו דבר הוא נכון לגבי כל סוגי הרגשות, בין אם זה רגש של

רעב או אהבה או שנאה. גם מי שפועל על פי תודעת יהוה פועל מתוך רוח יהוה. הרגשות שלו למען תורת יהוה הם רוח יהוה, ויחד עם זאת, גם המעשים שהוא עושה למען תורת יהוה הם

רוח, כי בשניהם, הרגש והמעשה, יש תנועה למען תודעת יהוה. ומעבדה קשה"מקצר רוח"וידבר משה כן אל בני ישראל, ולא שמעו אל משה

)שנות ו, ט(. אפילו שבהתחלה בני ישראל האמינו לנבואת משה, על שהם הולכים לצאת מן

העבדות של מצרים, הם הפסיקו להאמין לו כאשר פרעה העניש אותם על אותה אמונה. פרעה כרת מהם את האמונה שלהם כאשר הוא הכביד את דרישות

העבודה עליהם, עם המחשבה שאותה חולשה גופנית גם תגרום להם להרגיש קוצר רגשי. כך הוא רצה לכרות מהם את היכולת לעורר את רגשי האמונה שלהם

ביהוה ועבדו, משה. זה דוגמה לאיך שהחלשת היכולת של הגוף לזוז גם יכולהלגרום להחלשת היכולת של רוח יהוה לזרום באדם.

לכן היכולת להאמין ביהוה קשורה לרפואת הגוף והרגשות. גוף חולה גורם לרגשות רעות, והם אלו שגורמים לריקבון מוסרי. זה כך כי אם יש הגבלה על התנועה

הגופנית והרגשית של האדם, אז אותה הגבלה כללית על כל הרגשות גם גורמת לכך שקשה לו לעורר את רגשי האמונה שלו ביהוה – זה מקשה על היכולת של רוח יהוה לזרום בתוכו. המקרה הכי קיצוני לכך הוא המוות, שאז חוסר היכולת

לעשות כל תנועה – לטוב או לרע – גם אומר שלמת אין כל כך יכולת לפעול למעןיהוה.

23

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

מהתחבולה של פרעה ניתן ללמוד עוד לקח: צריך להיזהר מלעבוד קשה מדי או לתת לאחרים לגרור אותנו לחיים של רדיפה אחרי כסף ותענוגים, וזאת כדי לשמור

את מרבית הכוח שלנו לעבודת הצדק של יהוה. הנה עוד כמה דוגמאות שרוח היא ביטוי לרגש: אתו, הביאו את תרומת יהוהרוחו"ויבאו כל איש אשר נשאו לבו, וכל אשר נדבה

למלאכת אהל מועד" )שמות לה, כא(. בגלל שהלב של האיש הרגיש טוב )רפואה גופנית(, אותו דבר גם גרם לו להרגיש רגש/רוח של נדיבות, וזה מה שגרם לו

לעשות מעשה של נדיבות כאשר הוא תרם חפצים לבניית אהל מועד. "ויגדו לו, לאמר, 'עוד יוסף חי, וכי הוא משל בכל ארץ מצרים'. ויפג לבו, כי לא האמין להם, וידברו אליו את כל דברי יוסף, אשר דבר אלהם, וירא את העגלות

אביהם. ויאמר ישראל, 'רב, עוד יוסףותחי רוח יעקבאשר שלח יוסף לשאת אתו, בני חי. אלכה ואראנו בטרם אמות'" )בראשית מה, כב(. כאשר יעקב חשב שיוסף מת, אז הלב שלו חלה מרוב שהוא היה עצוב. אבל כאשר הוא ראה את ההוכחות שיוסף עוד חי, אז זה גרם לליבו להתרפא, ואותו חידוש של התנועות הגופניות גם

גרם ליעקב להרגיש רגשות של אמונה ביהוה – רוח יהוה. כך יעקב חזר להיותישראל, הצדיק המאמין, במקום רק יעקב, האיש.

אטימות הנפש נקרא ערלת הלב

מקללת הגלות: "אף אני אלך עמם בקרי, והבאתי אתם בארץ איביהם, או אז יכנע, ואז ירצו את עונם" )ויקרא כו, לט(. הערללבבם

כאשר עם ישראל נהיה ערל לב, אז הוא נהיה אטום לרגשות של רחמים או חמלה כלפי החלשים ממנו, וגם נהיה אטום לרגשי טהרה, עד כדי כך שהוא עלול לא

להבין את הצורך במצוות התורה. הערלה היא כמו צלקת בידיים, שמונעת מהאדם להרגיש מתי שהוא נוגע בסיר

רותח, ובגלל זה הוא שורף ופוצע את ידיו עוד יותר. כאשר מדברים ביחס לתודעת יהוה, ערלת הלב באה לידי ביטוי כאשר האדם סובב את עצמו בדברים עבים – בריבוי של עושר ותענוגים – עד שאותם דברים גורמים לכך שהוא כבר לא יכול להבין איך להתענג על דברים דקים, וגם לא יכול להבין איך לקיים את דרישות

הצדק – צד דק – של יהוה. לכן, בדרך כלל, ערלת הלב של האדם גודלת מהדברים העבים שהוא שם סביב עצמו ובתוך נפשו, בין אם זה העושר הרב,

המוזיקה הרועשת, או האוכל העבה, כמו בשר ויין.

למה צריך להסיר את הערלה מאיבר המין של הגבר?

24

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

העור סביב איבר המין של הגבר נקרא ערלה כי הוא מגביר את תחושת העונג שבא כאשר שוכבים עם אישה. אותה התעצמות של תחושת העונג היא ערלה לגבי הצדק, כי ככל שרגשי העונג החומרניים מתגברים ומתעבים, אז האדם כבר מאבד

מעצמו את היכולת להתענג מהתענוגים הדקים – מהצד הדק של המציאות –הצדק.

לפעמים, הדבר הרע הזה אפילו יכול לגרום לחלק מרודפי התענוגים העבים להתחיל לשכב בדרך של ההומואים – בדרך של תועבה – כדי להמשיך להרגיש

מבול של תחושות, אחרי שהם כבר התרגלו למעשה הרגיל של המין. כך, הערלה שיש על איבר המין, עם התענוג החומרי העב שהיא מביאה, יכולה אפילו לגרור

את האדם ליפול לתועבה. זאת דוגמה לאיך שהצדיקים, שבוחרים בדק, גם יכולים להמשיך להיות שבעים

ממנו, לעומת הרשעים, שבוחרים בעב, ונגררים אחר כך לתועבה. לכן יש מצווה לכרות את הערלה מאיבר המין של הגבר, וגם לכרות את ההשפעה

של המתועבים, כאשר הורגים כל מי שבוחר לעשות מעשה סדום.

העוצר את הבכי שומר על ערלת לבבו הבכי מוציא את המר מן הנפש וכך מטהר אותו. אם בוכים על הדברים הרעים

שקוראים, אז זה נותן לנפש להיות יותר רגישה לטוב, וגם עוזר להרגיש יותרתחושות של רחמים כלפי החלשים ושנאה כלפי הרשעים.

עדיף להוציא את הטומאה החוצה מאשר להשאיר אותה בנפש ולתת לה לבלבל בשרו את זובו, אורראת ההחלטות שלנו, ולכן נאמר, "וזאת תהיה טמאתו, בזובו:

מבשר הזב כאשרררהחתים בשרו מזובו, טמאתו הוא" )ויקרא טו, ג(. הטומאה הטומאה יוצאת החוצה, אבל אם הטומאה נשארת בבשרו, אז זה הרבה יותר רע,

כי אז זה מחתים את בשרו, שזה להחלי אותו. לכן עדיף להוציא את הטומאה החוצה מן הגוף, ולא לנסות לסתום אותה בתוך

הנפש באמצעות כל מיני "תרופות", כי זה גורם לחולי להפוך מפעולה של הוצאתהטומאה לפעולה של הטמאת האיברים הפנימיים והמחשבות.

}כל זה מדבר על הפרשות שיוצאות מן הגוף מכוח עצמן, אבל אין שום דיבור בתורה על שזה טוב לאיש להכריח את גופו להוציא הפרשות כאשר הגוף לא עושה כן בעצמו. לכן מי שבוחר לשפוך את זרעו לחינם לא מטהר את נפשו, אלא מבזבז

את כוחות החיים שלו לחינם – הוא פוגע בעצמו. לכן גם עדיף לא להיות זב כי תהליך הטהרה של הזב גם מחליש את גופו כי המשמעות לזה שהאות ר מופיע פעמים, "רר בשרו את זובו", הוא שהגוף מאבד את היכולת להוציא החוצה את

זובו ככל שהיא עושה את זה.{ 25

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

גם נכון לזכור שיש הבדל גדול בין בכי לדיכאון, כי בכי מוציא את העצב החוצה, לעומת מצב של דיכאון, שהוא מצב שבו מישהו שוקע בחוסר תקוה משום שהוא

לא מצליח לשחרר את העצב מעצמו. אותה אטימות נפשית היא זאת שגורמת למדוכא לשקוע, מרוב המשקל הכבד של הרגש המר שהוא משאיר בנפשו. לכן

הבכי הוא לא סימן לדיכאון, אלא דרך יציאה מהדיכאון. אם יש צורך לפלוט את הטומאה והמר מהגוף, אז כל שכן שיש צורך להפסיק

להכניס מאכלים ומשקים מרים לתוכו, כמו בשר, אלכוהול, קפה, ותה. גם עדיף לא לשים בושם ישר על העור, כי בהרבה סוגים של דיאודורנט יש אלומיניום,

שהתפקיד שלו הוא לאטום את העור כדי שהוא לא יוציא החוצה את הזעה. עצירת הזעה אולי גורמת למי שלובש בושם לא להסריח בעיני אחרים, כי אם הוא לא

מזיע, אז הוא גם לא מוציא החוצה את הריח הרע שהיה בתוכו. אבל, מצד שני, זה גורם לו להשאיר את החומרים הרעים האלו בתוך נפשו ולהיות טמא וחולה מהם.

לכן עדיף להוציא את הריח הרע החוצה, מאשר להשאיר אותם בגוף עד שהםמביאים לחולי גופני ומחשבות טמאות.

"ריחוק חברתי" לחולה הוא לא דבר חדש – המצווה לזב לפני כן הבאתי פסוק מהתורה שמדבר על המשפט שיש למי שטמא בטומאת זב, אבל מה זה טומאת זב? הרבנים אומרים שטומאת זב זה כאשר גבר סובל מנזילה

באיבר המין שלו, אבל האם זה נכון? האמת הוא שכל מי שמוציא הפרשות מעצמו בצורה בלתי נשלטת הוא סוג של זב, גם עם ההפרשות האלו יוצאות מהאף והפה של החולה כשאר הוא מתעטש. לכן, המצווה הכתובה בתורה לזב, שאומרת לו להבדיל את עצמו מן הקהילה לשבעה

ימים אחרי שהוא מתרפא, דומה לדברי הרופאים בימינו, שאומרים לחולים בשפעתהקורונה לבודד את עצמם מהחברה.

זה אומר שהנאמנים לתודעת יהוה הבינו את הצורך בריחוק חברתי הרבה לפנישהרופאים המערבים "גילו" את הצורך הזה.

להקשיב משיב את הקש לפני כן ציינתי על איך לטהר את הנפש במישור החומרי. פה אני מדבר על איך

לטהר את המחשבות באופן יותר דק, דרך המדיטציה.

26

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

יש כמה מקומות בתורה שמרמזים על כך שהמדיטציה היא דרך להצדקת הנפש כי כאשר עושים מדיטציה, אז לומדים להקשיב מאשר רק לפעול. מי שלומד להקשיב

יכול גם ללמוד איך לשמוח מן הצדק הדק של המציאות, במקום להיות תמיד. במצב של פעולה ורדיפה אחרי התענוגים הרועשים והעבים

המדיטציה היא סוג של אימון שעוזר לבעל התשובה, בנוסף לאכילה נכונה לכן, וכאשר הוא מסוגל למשול יותר במחשבותיו, אז גם הרבה יותר, למשול במחשבותיו .קל למשול במעשיו

במילים אחרות, כאשר אדם פועל באמת ואוכל מאכלים טהרים, אז זה עוזר להישמר מהחומרים הרעים שגורמים למחשבות רעות לצוף בתוכו – הוא מייבש את

אחד מהמקורות שלהם. לעומת זאת, המדיטציה נועדה כדי לעזור לו למשול במחשבות הרעות שכבר נוטים לצוף, כדי שיהיה לו יותר יכולת לעצור אותם

מלהוליך אותו שלל. הצדיק עוצר ומקשיב, כך, במקום לתת לרגשות להפעיל אותו לעשות מעשים

הוא מקשיב כדי ללמד את עצמו איך באמת להקשיב, וזה גם אולי. לרעשים סביבועוזר לו להבין איך לצאת ממציאות רעה למציאות יותר טובה.

כאשר הוא עושה את זה מספיק זמן, אז יש יותר אפשרות להפריד את עצמו במקום להגיד שהרגש הוא אני, הוא מבין. מרגשותיו, במקום להזדהות איתם

שהרבה פעמים הרגשות הם לא "אני", אלא רוחות חולפות, ואין להיכנע להם. כאשר הם דוחפים לעשות רע

אפילו שבאנגלית קוראים לאימון השכלי הזה מדיטציה, בעברית של התורה הוא נקרא "הקשבה", ועדיף להשתמש במילה הזאת מאשר לאמץ מילים משפות זרות. למה? כי לעברית של התורה יש סדר מדויק שאין לאף שפה אחרת בכדור ארצנו, והדיוק הזה הוא אחד מהדרכים הכי קלות שבהן נוכל להגיע להבנה אמיתית יותר

לגבי התורה והחיים. ככל שמתגברים בהקשבה, אז יכולים להתחיל לשמוע את הלב דופק ואת זרימת

. כך, במקום להיות ערלים לרגשות שלנו, ההקשבה עוזרת להקשיב להם. הדם ככל שמרגישים את הרגשות הדקים, אז גם יש יותר יכולת למשול בהם באופן

מדויק, כאשר עושים שינוים הדרגתיים להתנהגות. זה עדיף מהדרך של מי שמתעלם מהרגשות שלו, כי מרוב שהוא מתעלם מהם, הם עלולים לפרוץ החוצה

בצורה בלתי נשלטת. כך, המקשיב אולי יוכל לחסוך מעצמו את הצורך לעשות מהפך גדול וכואב בחיים שלו, כאשר הוא משתמש בהקשבה ככלי לעורר את עצמו לעשות תשובה בצורה

יותר הדרגתית – להפסיק לאכול דברים רעים ולעשות דברים רעים בצורה מדודה,במקום בדרך של השתוללות.

27

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

זה גם עוזר למקשיב להיות יותר מסוגל להקשיב כאשר מקשיבים במקום לפעול,. לדברי תורה

הזמנים הכי ראויים להקשבה הם בשבתות ולילות כי בימי השבוע יש צורך לעבוד, ולכן מצוות השבת גם מצווה לעבוד בשאר ימי השבוע כי יותר מידי הקשבה יכול

להיות דבר רע. למה? כי יש צורך לעבוד ולהביא סדר לעולם שלנו בשאר ימי השבוע, ומי שיושב כל השבוע בהקשבה עלול למצוא את עצמו נופל לעוני או

לשבי בידי אויביו כי העבודה הוא חלק חשוב מהדרך שישראל צריך ללכת בו כדי ששת ימים תעבד,להצליח כעם עצמאי. לכן כתוב "זכור את יום השבת לקדשו –

:מלאכה, ויום השביעי, שבת ליהוה אלהיך, לא תעשה כל ועשית כל מלאכתך אתה, ובנך, ובתך; עבדך, ואמתך, ובהמתך, וגרך, אשר בשעריך. כי ששת ימים

עשה יהוה את השמים ואת הארץ, את הים, ואת כל אשר בם, וינח ביום השביעי;על כן ברך יהוה את יום השבת, ויקדשהו" )שמות כ ,ז(.

אף על פי שלא הרבתי לכתוב על ההקשבה בהמשך הספר, הוא נשאר כאחת מן הדרכים הכי חשובות לדעת את הצדק בצורה עצמאית, במקום רק ללמוד עליו

דרך מורים וספרים.

הנפש הוא הגוף בתורה, המילה נפש היא ביטוי לגוף, כי באמת אין הבדל בין הגוף של האדם לרגשותיו, ולכן כאשר האדם נהיה חולה בגופו, גם רגשותיו ומחשבותיו נהיים

חולים. אחד קשור לשני, ואין הבדל בין רפואת הנפש לרפואת הגוף, כי כאשרהגוף נהיה חולה ולא יציב, גם הרגשות נהיים כך.

הנה דוגמה שנפש היא מילת ביטוי לגוף: "והחיתם את אבי ואת אמי ואת אחי ואת ממות. ויאמרו לה האנשים,נפשתינואחותי, ואת כל אשר להם, והצלתם את

תחתיכם למות, אם לא תגידו את דברנו זה, והיה בתת יהוה לנו את הארץ,נפשנוועשינו עמך חסד ואמת" )יהושע ב, יג(.

מי שסובל ממצב רגשי רע נקרא מר נפש, כי הוא נהיה ממורמר ברגשותיו בגלל הלחץ שיש על גופו. "ויאמרו אליו בני דן, 'אל תשמע קולך עמנו, פן יפגעו בכם

ביתך'" )שפטים יח, כה(. בני דן היו מרינפשך, ונפש ,ואספתה מרי נפשאנשים נפש, כי הם עוד לא הצליחו לכבוש את חלקת ארצם בתוך ארץ ישראל, ולכן היה

עליהם לחץ כלכלי. לכן הם אמרו שהם מרי נפש, כי החוסר הכלכלי דרש מהםלחיות בעוני, ואותו לחץ על גופם גם הביא לרגשות של לחץ.

28

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

עדיף להפסיק לאכול ולשתות מר אם בונים על ההבנה לגבי זה שמר הוא דבר רע, אז עדיף להפסיק לאכול ולשתות דברים מרים. גם הבחנה במציאות יכולה להעיד שמאכלים נהיים מרים אחרי שהם

מתרקבים, ולכן חלק מתהליך היצור של יין הוא לתת לענבים להתרקב, וזה גםנכון לגבי סוגים אחרים של אלכוהול.

לכן ספר בראשית גער בנח אחרי שהוא שתה יין, באמירה שכאשר הוא עשה כן הוא התנהג כמו "איש האדמה", כאשר היה עדיף שהוא יתנהג בדרך נשגבה, כדי לקדש את שם יהוה אלהיו )בראשית ט, כ(. גם שירת העדות )שירת האזינו בשפה

הרבנית( מעידה על זה ששתיית משקים מרים היא דבר רע, שגורם להשחתה בהתנהגות: "כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה. ענבמו ענבי רוש, אשכלת מררת

חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר" )דברים לב, לב(.  למו. לכן עדיף לאכול ירקות, פירות, דגנים, וקטניות בצורה מאוזנת, לפי העונה שלהם

והצרכים של הגוף.

שומן של עושר גם מערל את לב שירת העדות מעידה על זה שהעושר הוא גם סוג של ערלה ללב משום שחומרניות

יתר מעכבת את היכולת של האדם לדעת את האמת )כמציאות רגשית(; העשיר אולי יוכל להבין את האמת בצורה שכלית ומנותקת ממציאות חייו, אבל הוא

יתקשה לדעת אותו, בצורה רגשית. ישרון, ויבעט. שמנת, עבית, כשית, ויטש אלוה עשהו, וינבל צור ישעתו"וישמן"

)דברים לב, טו(. הדיבור על שומן הוא לא רק שומן הגוף, אלא גם שומן העושר, כי המילה שמן היא ביטוי לעושר מיותרת. כמו ששומן הגוף הוא עודף של אוכל שהגוף אוגר בתוכו כדי

לשמור אותו לזמנים של רעב. הרכוש הוא גם דרך שהרבה בני אדם בוחרים לצבור כוח לעצמם, כי הם חושבים שהעושר יעזור להם בזמנים של משבר כלכלי. לכן

העושר הוא סוג של שומן, אף על פי שהוא שומן רכושני. המוקש שיש בעושר הוא שאיש שמשמין את עצמו בשומן גופני ובעושר גם אוטם את נפשו מן היכולת לחוש בצדק – בצד הדק של המציאות. הבחירה להעיב את גופו ולעבות את רכושו גם מקשה על היכולת שלו לחוש בדברים שהם לא עבים.

29

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

זה איך ששומן העושר והגוף גורמים לאדם להתרגל כל כך בתענוגים כבדים שהאוזניים שלו כבר לא רוצות לשמוע או לציית לדברי הצדק של התורה: "וישמן

ישרון, ויבעט. שמנת, עבית, כשית, ויטש אלוה עשהו, וינבל צור ישעתו" )דברים לב,טו(.

ככל שהוא התרגל לדרך חיים של עבות, גם יהיה לו יותר קשה להקשיב לצד הדקשל התורה – לצדקה שלו.

המראה החיצוני לא מעידה על צדק או חוסר צדק השומן הגופני הוא ביטוי מזערי לשומן כי השומן הכי גדול של ימינו הוא העושר,

ולפעמים העשירים הם דווקא אלו שיש להם גוף רזה ושרירי כי הם מוצאים דרך להכריח אחרים לעשות את העבודה בשבילם, וכך יש להם יותר זמן להתעמל

בחדר כושר ולחטב גוף רזה או שרירי. לעומת זאת, העניים הם לפעמים אלו שסובלים מעודף משקל כי הם אוכלים יותר

מדי מרוב הלחץ הכלכלי שיש עליהם. לכן אין קשר בין מראה חיצוני לצדק, אבל יש קשר בין עושר לחוסר צדק. זה גם

למה שהשמן האמיתי הוא לא העני, שאולי סובל מגוף שמן, אלא העשיר, גםכאשר יש לו גוף רזה.

אבל יש קושיה אחת על מה שנכתב פה: לא כל העשירים הם רשעים, ולא כלהעניים הם צדיקים.

לדוגמה, הרבה מהנאו-נאצים בארצות הברית הם רשעים וגם עניים. הם אוהבים את הדרוויניזם החברתי של היטלר, עם הדיבור שלו על לרצוח ולעשוק את

החלשים, אפילו שהרבה מהם סובלים מחולשה כלכלית בעצמם. לכן אין לאהוב מישהו שנולד כעני ולשפוט מישהו שנולד כעשיר רק בגלל שהם

נולדו כך, אלא צריך לשפוט בני אדם לפי הבחירות שהם עושים כמבוגרים. האם הוא בחר להמשיך לעשוק אחרים כדי להישאר עשיר, או האם הוא בחר לעזוב את הדרך הזאת? האם הוא בחר להמשיך להיות חלק מחברה שעושה ככה, או האם

אותה? זה צריך להיות מבחן הצדק כי נאמר, "לא תעשו עולהוא מצא דרך לעזוב – בצדק תשפט עמיתך" )ויקרא יט,לא תשא פני דל, ולא תהדר פני גדולבמשפט:

טו(. אין להעדיף את הדל רק בגלל שהוא דל, ולא את העשיר רק בגלל שהואעשיר.

בגדים רק אמורים לשמש כהגנה מפני פגיעות הטבע

30

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

האדם הראשון התחיל את דרכו כאשר הוא לא היה נצרך ללבוש בגדים כי הוא לא היה צריך אותם כדי להגן על עצמו מפני קרני השמש או הקור או הזבובים, אבל אחרי שהוא אכל מעץ הדעת טוב ורע, הביטוי הראשון לנפילתו הייתה זה שהוא

בחר ללבוש בגד. "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל

ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל" )בראשית ג, ו(. ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרתעירמם הם

האמת הוא שבגד רק אמור לשמש כהגנה מפני קור או חום חזק מידי או מפני זבובים וחיות. ההבנה שבגד ארוך ועבה עוזר לשמור מזנות ופריצות הוא הרבה

פעמים שקרי כי מה שאמור לשמור מן הזנות הוא הצדקה. עדיף שהצדקה יהיה זה ששומר על ישראל מן הפריצות, מאשר שהוא יצטרך להוסיף על עצמו בגדים עבים

כדי לעשות כן. גם עדיף לזכור שהבגדים מחסירים מן האדם מגע ישיר עם שני דברים דקים

שיכולים לעזור לו לרפא את נפשו: חשיפה אל קרני השמש וחשיפה אל מידה שלקור. לכן, יש מצבים שבו הבגדים בוגדים בנפש של האדם.

עם זאת, צריך לבחון כל דבר לפי ההקשר שלו, כי אם מישהו נמצא בקהילה שבה כולם נוהגים לכסות את עצמם כדי להישמר מזנות, אז הבחירה שלו לעשות אחרת מהם עלולה לגרום להם לרדוף אותו או לנסות להחטיא אותו. בכלל, בגלל שהוא בעצמו התרגל בדרך של הצניעות העבה הזאת, אז יכול להיות שכאשר הוא ינסה

לסור מזה, תוך כדי שכולם נוהגים אחרת ממנו, אז הוא עלול ליפול לזנות בכלזאת, כי הסרת הבגדים העבים הוא רק הרכב אחד מדרך הצדק.

לכן, עדיף שכל אחד יפעל בתשובה הדרגתית כדי שיהיה אפשרות שהרצון שלו לצדק יביא אותו לצדק, במקום שזה יביא אותו ליפול לפריצות או מכות בידי

הסובבים אותו. הבחירה בבגדים יותר קצרים ודקים יכולה להיות דרך הדרגתית לרפואת הנפש, תוך כדי בחינה בסביבה כדי להישמר ממציאות שבה עמיתיו של

הצדיק מכים בו או מחטיאים אותו בגלל שהם לא מבינים למה הוא מתנהג בדרךכל כך שונה ממנו.

}גם עדיף לזכור שאפילו אם לבישת פחות בגדים מצריך לאכול יותר בחורף, לעשות כן הוא יותר טוב מאשר ללבוש בגדים עבים כי הקור והאוכל נותנים רוח

לנפש. לכן עדיף ללבוש פחות בגדים ולאכול יותר מאשר לאכול פחות וללבוש יותרבגדים.{

הרגשות הדקות – רוח הרגש יכולה לחוש בדק

31

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כמו שיש שרירים דקים ובגדים דקים, גם יש רגשות דקות. אותן רגשות דקות באות לידי ביטוי כאשר הרוח/הרגש חש בדברים דקים שהחושים הרגילים, כמו ראיה

ושמיעה, לא יכולים לקלוט. לדוגמה, יש סיפורים על אנשים שהרגישו כאשר דבר רע קרה לקרוב משפחה שלהם, אפילו שזה לא קרה מול עיניהם. בתורה מסופר

שגם בעל יכול לפעמים לחוש בכך שאשתו בגדה בו, אפילו שזה לא נעשה מול עיניו. אותו רגש של חשד נקרא רוח קנאה, כי הבעל נהיה קנאי לכך שאשתו

הייתה צריכה להיות נאמנה לו. "איש איש, כי תשטה אשתו, ומעלה בו מעל, ושכב איש אתה שכבת זרע, ונעלם רוחמעיני אישה, ונסתרה, והיא נטמאה, ועד אין בה, והוא לא נתפשה. ועבר עליו

, וקנא את אשתו, והוא נטמאה, או עבר עליו רוח קנאה, וקנא את אשתו,קנאהוהיא לא נטמאה, והביא האיש את אשתו אל הכהן" )במדבר ה, יא(.

אותה יכולת לחוש ממה שמעבר לעיניים היא גם נכונה לגבי נבואה, כי מי שמטהר את עצמו מספיק יכול להרגיש ולחוש בדברים שהולכים לקרות בעתיד, כי הוא חש

את "קול דממה דקה" של הצדקה )מכלים א, יט, יב(. צדקה — צד דקה.

חלומות שקר לעומת תבונה נבואית יש מקרים שבהם אדם טמא אולי יצליח לחוש מה יקרה בעתיד, אבל אותה נבואה טמאה מראה על המציאות מזווית של טומאה ושקר, במקום אמת. לכן היו נביאי

שקר שהיו מנבאים על העתיד, אבל בנבואות שלהם היה ערבוב של אמת ושקר – הרבנים אפילו הכניסו את הספרים של כמה מאותם נביאים לתוך התנ"ך, כמו

שאני מסביר בהמשך הספר. האמת החלקית שיש בספרי נביאי השקר היא כדי לתת תוקף למסרים השקרים שלהם, כי אחד מהתחבולות של בעלי הטומאה היא

לערבב אמת ושקר, כדי שהשומע יראה את מעט האמת שיש בנבואה, ואז יאמיןגם למסרים של טומאה ושקר שיש באותה נבואה.

כך, גם אנשים שלא רצו להיות נביאי שקר הפכו לנביאי שקר כאשר הם לאהצליחו להבחין בכך שהם קיבלו נבואה שקרית.

בימינו ההשפעה של הדברים הרועשים, טמאים, ועבים נהייתה כל כך חזקה שחסר יכולת לקבל חלומות של אמת טהור, כי זה בלתי אפשרי לחוש בצד הדק של

המציאות כאשר יש כל כך הרבה רעש של העיר, הטכנולוגיה, חטאי הדור, והאי הבנות הרבות שיש לעם לגבי התורה. כל הדברים האלו מעיבים על היכולת להבין

את האמת או לחלום חלומות של אמת. זאת גם הסיבה לכך שעדיף לא להאמין לחלומות בימינו, כי גם אם איש באמת חושב שהוא חלם חלום ברוח יהוה ורואה

את האותיות של שם יהוה בחלום שלו, ברוב המקרים יהיה שקר שהתערבב באותוחלום.

32

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

גם עדיף שיפסיק להיות נבואות בדרך של חלומות, שבה רואים תמונה בחלום, כי אותה דרך של נבואה מעודדת את החולם לבחון את המציאות לפי טביעת העין השטחית, במקום לבחון את החיים דרך הבנות השכל. לכן הנבואה הכי טהורההיא תבונה נבואית, של להבין דבר מתוך דבר, במקום לראות אותה בחלום.

לכן, גם בדור הזה עבדי יהוה יכולים להבין על מה יקרא בעתיד, אבל אותה הבנה היא תבונה, שבאה כאשר הם מבינים את דרכי הפעולה של תודעת יהוה, ומתוך

אותה הבנה של חוקי ההנהגה הם גם יכולים להבין מה הולך לקרות, כמו שרועה צאן מנוסה יכול להבין איפה הצאן שלו ילכו כאשר הוא משחרר אותם למרעה,

בגלל שהוא למד את דרכם. זאת נבואת הקודש שנשארה, והיא נבואה של תבונה,ולא של חלום.

המעבר מנבואות של חלום לנבואות של תבונה הוא דבר טוב מאוד כי עדיף לבחון את המציאות על פי השכל, במקום על פי טביעת העין, ולכן המצווה השנייה של עשרת הדברות היא מצווה לא לעשות כל סוג של תמונה, כדי שלא נתרגל לבחון

את המציאות על פי היופי, אלא נהיה מוכרחים להביט מעבר לטביעת העיןהשטחית.

, אשר בשמים ממעל, ואשר בארץ מתחת, ואשרוכל תמונה"לא תעשה לך פסל במים מתחת לארץ. לא תשתחוה להם ולא תעבדם, כי אנכי יהוה אלהיך, אל קנא, פקד עון אבת על בנים, על שלשים ועל רבעים לשנאי, ועשה חסד לאלפים לאהביולשמרי מצותי" )שמות כ, ג(. לכן, גם עדיף תבונה נבואית מאשר תמונה נבואית.

הבנת האמת קשורה להזדהות רגשית רגש וחכמה הם דברים הקשורים זה לזה. מי שלמד יותר תורה הוא בדרך כלל גם

נושא בקרבו את רוח יהוה יותר, כי פעולת הלימוד גורמת להזדהות רגשית עם צדקת יהוה. מי שמרגיש רגשי אמונה גם ירצה ללמוד יותר תורה ולקיים אותה

יותר. לכן אחד קשור לשני ומעודד את השני. הרגש משפיע על היכולת להבין את האמת, כי חסר יכולת להפריד לגרמי בין הבנת

המציאות והרגשות, כי בני אדם חושבים את המחשבות שלהם בגלל הרגשות שיש להם. מי שמרגיש עצב גם חושב מחשבות עצובות ומבין הבנות עצובות וכן הלאה.

אותו איש עצוב אולי גם יתקשה להבין דבר מעבר לרגשות העצב שלו, אם אותןרגשות יהיו חזקות מדי.

אף על פי כן, השכל הוא החלק מן האדם שהכי יכול להתגבר על הרגשות ולראות מעבר להם. לכן צריך לבחון את המציאות לפי השכל במקום הרגש, אבל גם

לזכור שהדרך לעזור לשכל להבין יותר היא כאשר מטהרים את הנפש, ועם זה,הרגשות.

33

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

טומאה יכולה להיות לכלוך, כפשוטו טומאה היא לא בהחלט דבר דק או רוחני שקשה לחוש בו; גם הלכלוך יכולה

להיות סוג של טומאה. לכן משה תיאר את הצואה כדבר טמא, שצריך להיבדל ממנו, כדי שהמחנה יהיה קדוש: "ויד תהיה לך מחוץ למחנה, ויצאת שמה חוץ,

ויתד תהיה לך על אזנך, והיה בשבתך חוץ, וחפרתה בה, ושבת, וכסית את צאתך, כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך, להצילך, ולתת איביך לפניך, והיה מחניך

קדוש" )דברים כג ,יג(. הצואה היא טמאה, אפילו שלא צריכים לרחוץ את כל הגוף במים כל פעם

שמוצאים צואה. בנוסף לזה, כל דבר שפוגע בנפש הוא סוג של טומאה, ולכן אלכוהול מטמא את נפש וסמים ומאכלים מרים, אפילו שהתורה לא אומרת לרחוץ במים אחרי שתיית

אלכוהול. גם רעשי העיר העבים הם סוג של טומאה, שמעיבים על היכולת של האדם להקשיב לדברי צדק. גם גוף לא נקי וחדר לא נקי ושכונה מלוכלכת יכולים

להפריע ליכולת הזאת. לכן טומאה היא לא מושג רוחני המנותק מן המציאות, אלא היא מילה כללית לדברים העבים שחוסמים את היכולת לבחון בצד הדק של

המציאות, בין אם אותו דבר עבה הוא צואה, יין, או בגד מלוכלך.

רוח/רגשי חכמה, לסוגים שונים רוח אלהים,"ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור, למטה יהודה, ואמלא אתו

, לחשב מחשבת, לעשות בזהב ובכסףבחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה ובנחשת, ובחרשת אבן למלאת, ובחרשת עץ לעשות, בכל מלאכה" )שמות לא,

ב(. מי שלומד חכמה מסוימת עלול להתחיל להזדהות עם אותה חכמה, עד שהחכמה

נקשרת לנפשו ונהיית דבר רגשי/רוחני, ולא רק הבנה שכלית. לכן מי שלמד הנדסה אולי ירגיש רגשות עונג כאשר הוא רואה דבר מהונדס נכון וגם רגשות זעם כאשר

הוא רואה משהו המהונדס בדרך לא נכונה. הלומד דברי שקר עלול להרגיש רגשות של שקר, לעומת הלומד דברי אמת,

שעוזר לעצמו להרגיש רגשות של אמת. לכן לימוד חכמה משפיע על רוח הרגש, וזאת הסיבה שכל כך חשוב ללמוד את תורת יהוה, ולא ללמוד את חכמות המערב. מי שלומד חכמה מן המערב גם עלול להזדהות עם המערב ולהשכין בתוכו את רוח

המערב העמלקי.

34

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

מאותה סיבה, מי שלמד פירושים של הרבנים על התורה אולי ירגיש רגשות של זעם כאשר הוא קורא את המשך הפירוש, כי כאשר הוא למד את הפירושים של

הרבנים, שנה אחרי שנה, אז הוא הזדהה עם הטעויות שיש בתוכם. כך הוא השכין את רוח הרבנים בתוכו, במקום את רוח יהוה, ולכן הרגשות האלו הם לא בהחלט

אמת.

הרבים נוטים ללכת יותר על פי הרגש יותר נעים, בטווח הקצר, ללכת אחרי הרגש מאשר השכל, כי הנאמנות להבנות

השכל דורשת התגברות על הרגש, ולעשות כן הוא לא תמיד נעים. לכן הרבים נוטים ללכת אחרי השקר יותר מן היחיד, כי יותר נעים בטווח הארוך ללכת אחרי

דרך שכבר מוכרת להם, מאשר לשמוע לדבר אמת, אם היא שונה מאוד ממה שהם כבר מכירים. מי שהולך אחרי העדר יותר נוטה לכנות את הצדיקים כמוזרים

או משוגעים משום שהדרך שלהם היא כל כך שונה ממה שהוא מכיר.

הרוב גם נוטה ללכת אחרי בעלי כוח רעים, כהכנעה לרגש בדרך כלל הרוב גם הולך אחרי החזק כי קל יותר להיות בעל ברית עם שקרן חזק,

מאשר חבר לצדיק חלש. לכן הם אולי יעדיפו להיות אויבים לאנשי אמת, כדי לא להיות מדוכאים בידי השקרנים החזקים. זה קורה ברמה הבין-לאומית וגם עלול

לקרות בתוך קבוצות, ואפילו במסגרת המשפחתית. הנה מספר דוגמאות מהמציאות הבין-לאומית של ימינו:

רוב ההצבעות באו"ם גוערות במדינת ישראל, אפילו כאשר המדינהא. פועלת במבצעי הגנה מרוסנים נגד הערבים, שבכלל לא מנסים לרסן את

עצמם, לרוב. זה כך כי הרבה עמים חושבים שבגלל שהערבים הם יותרגדולים במספר אז הם גם יותר חזקים, ולכן הם מעדיפים להחניף לערבים.

בשמונה השנים הראשונות של המועצת האומות המאוחדות לזכויותב. אדם, המועצה הקדישה כחצי מכל הדיונים שלה נגד מדינת ישראל. זה, אפילו כאשר סין, שהיא אחת מחברי אותה מועצה, המשיכה לכרות את

האיברים של האסירים שלה, וגם שמה לפחות שני מיליון של בני המיעוט ההאויגורי במחנות ריכוז. כך יוצא שאחת מהמדינות שהכי מחללת את

זכויות האדם, היא גם זאת שמעבירה ביקורת על אלו שהם הרבה יותר צדיקים ממנה. הדבר הוא כך כי סין היא מעצמה אזורית באסיה, ולכן

הרבה מדינות רוצות להחניף לה.

35

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

עוד דוגמה לשקר של שלטון הרוב: רוב העמים עובדים העתקותג. חלקיות של התורה, כמו הנצרות והאסלאם, אבל לא מוכנים לקבל את

האמיתות של התורה כדבר מחייב, או את עם ישראל כעם הנבחר. הדבר הזה קרה כאשר עם ישראל היה בגלות, במצב של חולשה, ולכן עמים

אחרים העדיפו לקבל את שקרי הנצרות והאסלאם, מאשר לשמוע ליהודים, החלשים, אף על פי שאצלם נמצא המסמך המקורי, שממנו נולדו

הדתות אחרות – התורה.

דוגמאות מהתורה לחורבן ששלטון הרוב והרגש מביא יהושע וכלב היו היחידים בדור שלהם, חוץ ממשה ואהרון, שעמדוא.

נגד רוב העם כאשר העם לא רצה לכבוש את ארץ ישראל בחטא המרגלים. הם גם היו היחידים מאותו דור ששרדו את המדבר ועלו לארץ

ישראל, כאשר שאר בני דורם היו מוכרחים למות במדבר. רוב העם התלונן על כך שקרח ועדתו מתו, אפילו שקרח טעהב.

טעות גדולה כאשר הוא מרד בנבואת משה, ואותה טעות הייתה יכולה להוביל את העם למלחמת אחים מיותרת. בעקבות זאת מתו רבבות

במגפה. רוב השבטים סירבו להצטרף למשה כאשר הוא קרא להם לבואג.

אליו ולהילחם בחוטאים בחטא העגל. אותה מלחמה הייתה מאוד נצרכת כדי לבער את הרשעים מן העם וכך לבטל נגדו גזירת השמדה. שבט לוי

היה השבט היחיד שכן ענה לקריאת משה, ולכן הוא גם קיבל את תפקיד ההנהגה בתוך העם, כדי לאפשר לו לכפר על הדם שהוא שפך למען

יהוה. לכן יש מצווה מפורשת בתורה לא ללכת אחרי הרבים והטעויות שלהם, וזה נכון

לכל דבר, בין אם הוא עניין רוחני או מדיני, ובין אם אותו רוב הוא רוב המצביעיםבהצבעה דמוקרטית או רוב השופטים בבית דין רבני.

. ודל לאולא תענה על רב, לנטת אחרי רבים, להטת"לא תהיה אחרי רבים לרעת, תהדר בריבו" )שמות כג, ב(.

מי שמדייק באותו פסוק יכול לראות שהוא לא אומר לא ללכת אחרי רוב, כאשר הרוב בוחר בדרך הרע, אלא הוא גם אומר לא להגיד לצדיק שרב עם אותו רוב ולאשהוא צריך לשמוע להם, רק בגלל שהם רבים יותר ממנו. זאת המשמעות של

הטועים,רבים עם הרב – לא לענות למי שתענה על רב, לנטת אחרי רבים, להטת שהוא צריך לטעות אחריהם, רק בגלל שיש אצלם יותר אנשים, כי לעשות כן הוא

להמליך את הרבים כאלהים, במקום את הדרך של יהוה.

36

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

להישען על תקדים הוא גם להישען על הרוב והרגש מי שרוצה להישען על תקדים משפטי או מנהג דתי גם בוחר להישען על הרבים,

אבל במקרה של תקדים, הרוב זה ריבוי של דורות קודמים. אין כל כך הרבה הבדל בין מי שהולך אחרי רוב העם או אחרי רוב הדורות הקודמים כי בשני המקרים

הבוחר ללכת אחרי תקדים רע עושה את זה כפעולה רגשית, כי נעים יותר ללכתבדרך מוכרת, מאשר להתחיל דרך חדשה.

להגיד "אבותיי עשו כך, אז גם אני אעשה" הוא אולי יותר נעים בטווח הקצר, אבלבטווח הארוך השקר תמיד מביא יותר כאב כי עם השקר בא הכישלון.

הנה כמה דוגמאות על איך שתקדים הוא הרבה פעמים שקר: לאורך ההיסטוריה, רוב הדורות הלכו אחרי אלילים רבים, במקום להאמיןא.

באל אחד ואמת אחת. האם העמים היו אמורים להגיד שבגלל שאבותיהם האמינו באלילי שמש וירח ועגלים, שגם עליהם לעשות כן בגלל מנהג אבות?!

לא. הדורות הקודמים גם פעלו לפי הבנות מוטעות לגבי חוקי הטבע, המדע,ב.

והרפואה. האם זה צודק לעשות כמוהם? לא. בדורות קודמים, יהודים שחיו בגלות בקושי ידעו איך לדבר עברית. האם גםג.

בימינו דרך האמת ידרוש שנסרב לדבר עברית כדי להיות כמוהם? לא. זה גם למה שהבחירה של חלק מהיהודים להמשיך לדבר ביידיש, במקום עברית,

היא בחירה רעה של להעדיף שפה גרמנית/עמלקית, מאשר השפה העבריתהקדושה. לעשות כן הוא חרפה לעם ישראל.

אצל חלק מן העמים השנאה ליהודים הייתה מנהג של דורות. האם הםד. צריכים להמשיך לדבוק לדבר הרע הזה, או במקום זה לעשות תשובה, וכך

להפסיק להביא על עצמם קללה, כאשר הם מקללים את בני ישראל? פקדלכן יש צורך לעזוב את הטעויות של אבותינו. "כי אנכי יהוה אלהיך, אל קנא,

, לאהבי,חסד לאלפים, ועשה לשנאי, על שלשים ועל רבעים עון אבת על בנים ולשמרי מצותי" )שמות כ, ד(. הבנים צריכים לעזוב את עוונות אבותיהם, כדי לא

.חסד לאלפים יהוה, אלא מאוהביו, שזוכים בנצירת משונאילהיות

דורות קודמים מקו בגלות ואיתם גם כל מסורת בעל פה בעונם, בארצת איביכם, ואף בעונת אבתםימקועל הגלות נאמר "והנשארים בכם

אתם ימקו" )ויקרא כו, לט(.

37

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

בני ישראל שקעו בטומאה בגלות ושכחו את הפירוש האמיתי לתורה, ובגלל זה פקד אותם צרות בגלות. אותו מעגל אכזרי של שכחה וחורבן הוא הסיבה שעדיף

להפסיק להאמין לכל מסורת בעל פה, כי די קל לעוות מסורת בעל פה, אבל יותרקשה לעשות כן במסורת שבכתב, בתורה הכתובה.

הוכחה אחת לחיסרון של מסורת בעל פה היא במשחק הילדים, הנקרא משחק טלפון. באותו משחק כולם יושבים במעגל וילד אחד לוחש למי שיושב בצד ימינו דבר מה, ואז הילד השני אמור להעביר את אותו מסר הלאה עד שמגיעים לילד האחרון במעגל. במשחק הזה הילד האחרון כמעט תמיד מקבל מסר שהוא די

שונה ממה שהיה בהתחלה כי די קל להתבלבל במסר שמעובר בעל פה. מספיק שילד אחד יאבד ריכוז ויתבלבל ואז המסר מתבלבל. אותו דבר הוא גם נכון לגבי

מסורת בעל פה – כל מה שצריך הוא שדור אחד יתבלבל כדי לעוות את המסורתלשאר הדורות. לכן יהוה נתן לבני ישראל תורה שבכתב, ולא תורה שבעל פה.

הבלבול הזה גם מופיע בגמרא, כי שם כתוב איך שהרבנים בעצמם לא יכלו להסכים מה היא המסורת. לכן יש הרבה מקומות שבהם רב אחד אמר שיש לו

מסורת מהר סיני שההלכה היא כך, ורב שני אמר שיש לו מסורת מהר סיני שההלכה היא ההפך מזה. הדבר הזה קרה כי אין באמת מסורת בעל פה, אלא

המסורת היא התורה שבכתב, שנמסרה מדור לדור. חזרתם של היהודים לארץ ישראל היא התחלת תקופה חדשה של התקדשות וגילוי

האמת מחדש. אותה תקופה דורשת חזרה לתורה שבכתב, למקור, ולקיים אותה על פי האמת, גם כאשר זה לא מרגיש נעים לעשות כן. לכן הדור שלנו צריך

להתגבר על הרגש וההרגל, כדי ללמוד את התורה באמת, באופן שכלי, ולקייםאותה, באמת וגבורה.

עדיף להסתכן בחטא מאשר לשקוע באווילות יש כאלו שאומרים שאולי עדיף לא לשמוע על האמת, כדי לא להיות מחויב לקיים

אותה. יש גם כאלו שאומרים שעדיף לא לדבר עם אחרים על האמת כי עדיף שהםיפעלו נגד התורה בשגגה מאשר לעשות כן בכוונה.

לדבר כך היא טעות בגלל שלושה סיבות: אם יהוה נתן תורה דרך נביאיו, אז זה אומר שיש יכולת לקיים אותהא.

בהדרגתיות, והיא לא יותר מידי קשה לקיום, אם עושים כן בצורה הדרגתית. אם שמעת שאתה יכול ללמוד על האמת וסירבת, אותו סירוב הוא בעצמוב.

חטא גדול. לכן עדיך לבחור לשמוע ואולי לפעמים לא לרצות לקיים אתהלימוד, מאשר לבחור לא לשמוע ממנו בכלל.

38

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

המעשה הרע תמיד גורר אתו משפט, והדבר הזה נכון, בין אם מביניםג. שעושים רע או לא. לכן נתינת התורה לבני ישראל היא מעשה של חסד

גדול מיהוה לישראל כי בכך הוא עזר לנו להבין איך לסור מהרבה דברים רעים, כדי שלא נצטרך לסבול מן התוצאות הרעות של אותם דברים. מי

שבוחר לא לשמוע לדברי יהוה הוא דומה למי שבוחר ללכת בחושך ולהיתקל בעצים ואבנים, כאשר הייתה לו אפשרות ללכת לאור השמש ולהישמר מאותן תקלות ופציעות. לכן עדיף לשמוע לדברי יהוה, ואולי

לפעמים להיות מי שחוטא נגד רצונו בכוונה, מאשר להיות אוויל, שבכלללא יודע איך להבדיל בין טוב לרע.

אם משווים בין אוויל לחוטא, אז האוויל עלול, פעמים רבות, לעשות יותר נזק מהחוטא, כי אווילים הם אלו שמאמנים בשקר וחושבים שהשקר זה אמת. אותה אמונה יכולה לגרום להם להיות יותר נועזים למען הרשע כי הם חושבים שהרשע

הוא צדיק ושהצדיק הוא רשע. דוגמה לנזק הגדול של האווילות בימינו היא תופעת המחבלים המוסלמים המתאבדים, שהורגים את עצמם ואחרים בשביל אמונה

שקרית. לכן עדיף להיות איש שלומד תורה ולפעמים מרגיש רגשות אשם, מאשרמוסלמי, אוויל, שרוצח את עצמו ואחרים מתוך קנאות לאמונה שקרית.

זאת גם הסיבה למה עדיף ללמוד על הטעויות שיש אצל הרבנים ודורות קודמים, ולהיות מסוגל לשוב מהן, מאשר לא ללמוד, ואז להיות אוויל, שאפילו לא מבין איך

להוציא את עצמו מן המעגל האכזרי של עון ומשפט, בלבול וחורבן.

39

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

היה, ועוד יש, אבולוציה

יום של אלף שנים בתורה, יום הוא ביטוי לפרק זמן עם התחלה וסוף. לכן המילה יום יכולה להיות ביטוי לאור היום שבו יש שמש, או לתקופה של לילה ויום, וגם לתקופה ארוכה

יותר. לכן יום גם יכול להיות אלף שנים, כמו שכתוב לגבי האדם הראשון, שנאמר לו שהוא ימות ביום שבו יאכל מפרי עץ הדעת טוב ורע, אפילו שהוא רק מת כמה

כי ביום אכלך ממנומאות שנים אחר כן. "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, " )בראשית ב, יז(.מות תמות

האדם לא מת באותו יום של עשרים וארבע שעות, כי נאמר שהוא המשיך לחיות עוד מאות שנים ."ויהיו כל ימי אדם, אשר חי, תשע מאות שנה ושלשים שנה, וימת"

)בראשית ה, ג(. לכן המשמעות של "כי ביום אכלך ממנו תמות" היא שכאשר האדם אכל מפרי עץ הדעת הוא גזר על עצמו שיהיה לו סוף של מוות, כמו שלכל יום ותקופה יש סוף.

מכיוון שהוא חטא, הוא הגביל את עצמו למציאות של ימים, שבהם לכל יום יש זמןשל הולדה, אבל גם זמן של מוות.

40

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

אם בונים על ההבנה שהמילה יום הוא ביטוי לתקופה של זמן, ולא בהחלט ליום של עשרים וארבע שעות, אז יש אפשרות שהתורה דיברה על האבולוציה אלפי

שנים לפני שהמערב גילה אותה. כך, אני מקווה לענות נגד אלו שמנסים להכחישאת התורה בגלל שהם חושבים שהיא סותרת את תאוריית האבולוציה.

היקום הוא בעל מיליארדי שנים לפחות ששת ימי הבריאה בסדר מעשה בראשית הם לא ימים של עשרים וארבע שעות,

וב למצב שלערבאלא כל יום הוא תקופה שבו הבריאה עברה ממצב של בלבול ו. ובקר ערבה – בקרסדר ו

"ויהי ערב, ויהי בקר – יום אחד".ערב הוא דומה לערבוב ובוקר לבקרה.

זמן שקיעת השמש הוא גם נקרא ערב, כי זה הזמן שבו יש פחות אור, ולכן קשה יותר להבדיל בין חפצים שונים ובין הפרצופים של אנשים. דברים נראים מעורבבים

בחושך של הערב, משום שקשה יותר לראות אז. ערב הוא גם כאשר אין הפרדה בין מינים שונים. לכן נבואת משה קוראת לבני

העמים האחרים, שיצאו ממצרים יחד עם בני ישראל, "ערב רב", כי הם היו קבוצה גדולה ומבולגנת של אנשים מעמים שונים, שיצאו עם בני ישראל בערבוב אחד גדול. "ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה, כשש מאות אלף רגלי, הגברים, לבד

עלה אתם" )בראשית יב, לז(. ערב רבמטף, וגם

שלבי הבריאה – שבעה תקופות מערב מערבוב לבקרה בשלב הראשון של הבריאה משימת ההפרדה הייתה להפריד בין אור לחשוך,

במקום שיהיה חור שחור של חומר מגובש מאוד, ששם כוח המשיכה שלו לא נתן באנגלית. אותו חור שחור נברא מידBlack Holeלאור להיפרד מהחשך. זה נקרא

אחרי המפץ הגדול. מיד אחרי המפץ הגדול, היקום היה חור שחור גדול, שבו חומר היקום התחיל ככדור כל כך עבה של חומר שכוח המשיכה שלו היה חזק מאוד,

ולא אפשר לאור להיפרד מן החושך. אותו כדור של חומר עבה היה יותר חם מכל אש או נר של ימינו, אבל בגלל שכוח המשיכה שלו היה כל כך חזק, אותו חום לא

היה יכול להוציא החוצה את קרני האור שלו. לכן המשמעות של המילה בוקר, בהקשר ליום הראשון, היא התקופה הראשונה שבה כוח המשיכה של החור

השחור נחלש מספיק כדי שקרני האור ייפרדו מהחשוך ויהיו ישות נפרדת ממנו: "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. והארץ הייתה תהו ובהו, וחשך על פני תהום, ורוח אלהים מרחפת על פני המים. ויאמר אלהים, 'יהי אור', ויהי אור,

41

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

וירא אלהים את האור, כי טוב, ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. ויקרא אלהיםלאור 'יום' ולחשך קרא 'לילה'. ויהי ערב ויהי בקר יום אחד."

החור השחור הוא כמו מערכת כלכלית או ממשלתית גדולה ורעה – משום שהמערכת היא כל כך גדולה והשפעתה סובבת את הצדיק מכל מקום, אז זה מקשה על היכולת של הצדק לצאת מקרב הרשעים ולהיות ישות נפרדת. לכן הדרך היחידה להפריד בין החושך של המערכות ובין האור של הצדיקים היא

להחליש את כוח המשיכה של אותן מערכות. עושים כך כאשר עוזבים את קרבתם, אם זה אפשרי, או מוכיחים על הקלקולים הגדולים שיש באותן מערכות, וגם

נלחמים בהן ומפילים אותן, כדי שהצדיקים לא יהיו שבוים בתוכן. השלב השני של מעשי ברשאית היה הפרדת חומר היקום לכדורי ארץ שונים,

כאשר אצל כל אחד יש את הרקיע/אטמוספרה שלו: "ויאמר אלהים, 'יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל בין מים למים'. ויעש אלהים את הרקיע, ויבדל בין המים

אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע, ויהי כן. ויקרא אלהים לרקיעשמים. ויהי ערב ויהי בקר, יום שני."

השלב השלישי בבריאת היקום היה להפריד בין המים לאדמה בכדור הארץ שלנו, כי לפני כן המים היו מחסים את כל הארץ. הפרדת היבשות מן הימים היא זאת

שאפשרה לצמחים לצמוח: "ויאמר אלהים, 'יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה', ויהי כן. ויקרא אלהים ליבשה ארץ, ולמקוה המים קרא ימים,

וירא אלהים כי טוב. ויאמר אלהים, 'תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע, עץ פרי עשה פרי למינו, אשר זרעו בו על הארץ', ויהי כן. ותוצא הארץ דשא, עשב מזריע זרע למינהו, ועץ עשה פרי, אשר זרעו בו, למינהו, וירא אלהים כי טוב. ויהי ערב

ויהי בקר, יום שלישי." השלב הרביעי היה שלב שבו כדור הארץ שלנו השיג מסלול קבוע סביב כוכב

השמש, כי לפני כן, המסלול היה לא יציב, ואותו חוסר יציבות גרם לזמני קור וחום קיצונים. לכן, לפני היום הרביעי לא הייתה יכולת לצמחים להתקיים באופן תמידי,

אלא היו צמחים כאשר לא היה חם או קר מדי, אבל אותם צמחים היו מתים בזמני קור וחום קיצונים. בזמני המוות רק הזרע שלהם היה נשאר, טמון באדמה, עד

שתנאי הקור והחום היו מתאזנים מספיק כדי לתת לאותו זרע להצמיח עצים מחדש. קבלת מסלול קבוע סביב שהשמש אפשר קיום יותר תמידי של אותם

צמחים: "ויאמר אלהים, יהי מארת ברקיע השמים, להבדיל בין היום ובין הלילה, והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים. והיו למאורת ברקיע השמים, להאיר על הארץ,

ויהי כן. ויעש אלהים את שני המארת הגדלים: את המאור הגדל לממשלת היום, ואת המאור הקטן לממשלת הלילה, ואת הכוכבים. ויתן אתם אלהים ברקיע

השמים, להאיר על הארץ, ולמשל ביום ובלילה, ולהבדיל בין האור ובין החשך. ויראאלהים כי טוב. ויהי ערב ויהי בקר, יום רביעי."

42

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

השלב החמישי היה שלב שבו בעלי חיים התחילו לגדול. קודם היו דגים, ואחר כך עופות, ואז דינאזורים, הנקראים תנינם גדולים בתורה. אחרי התנינם הגדולים

התחילו לצמוח גם חיות קטנות יותר, הנקראות בתורה "החיה הרמשת", ואחר כך היו סוגי עוף עם כנפיים מפותחות יותר מאשר העופות הקודמים: "ויאמר אלהים, 'ישרצו המים שרץ, נפש חיה, ועוף יעופף על הארץ, על פני רקיע השמים'. ויברא

אלהים את התנינם הגדלים, ואת כל נפש החיה הרמשת, אשר שרצו המים למינהם, ואת כל עוף כנף למינהו. וירא אלהים כי טוב, ויברך אתם אלהים לאמר,

'פרו ורבו ומלאו את המים בימים, והעוף ירב בארץ'. ויהי ערב ויהי בקר, יוםחמישי."

היום השישי היה בריאת הבהמות היונקות, ואיתם גם האדם: "ויאמר אלהים, 'תוצא הארץ נפש חיה למינה, בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה', ויהי כן. ויעש אלהים את

חית הארץ למינה, ואת הבהמה למינה, ואת כל רמש האדמה למינהו. וירא אלהים כי טוב, ויאמר אלהים, 'נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, וירדו בדגת הים ובעוף

השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש על הארץ'. ויברא אלהים את האדם בצלמו, בצלם אלהים ברא אתו, זכר ונקבה ברא אתם. ויברך אתם אלהים, ויאמר

להם אלהים, 'פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה, ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ'. ויאמר אלהים, 'הנה נתתי לכם את כל עשב, זרע זרע, אשר על פני כל הארץ, ואת כל העץ, אשר בו פרי עץ, זרע זרע, לכם יהיה לאכלה. ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ, אשר בו נפש

חיה, את כל ירק עשב לאכלה', ויהי כן. וירא אלהים את כל אשר עשה, והנה טובמאד. ויהי ערב ויהי בקר ,יום הששי."

מין האדם היה היונק שהכי פעל מתוך אהבה, אחד לשני, ולכן הוא הפריד את עצמו משאר הבהמות כאשר הוא פיתח יכולת דיבור, עבודה בצוות, וחשיבה

מופשטת. היו מינים אחרים שהיו קרובים לאדם במראה החיצוני שלהם, אבל פעלו בפחות אהבה. הם נכחדו כי הם נלחמו נגד האדם. במדע המערבי קוראים לאחד

מאותם מינים ניאנדרטליים, ואותם ניאנדרטליים היו יותר חזקים במבנה הגוף שלהם, אבל פחות חכמים מן האדם, כי הם הקצו את הכוחות שלהם לצייד

ומלחמה, ולא לאהבה ורחמים. אותה בחירה ברצח ושוד במקום באהבה נתנה להם יתרון גופני, אבל גם השאירה אצלם חיסרון שכלי, שגרם להם ליפול בידי

האדם. נפילת הניאנדרטליים היא דוגמה לאיך שתודעת יהוה תמיד תתגבר על אחרים כי הוא פועל למען אהבה אמיתית, שנותנת כישרונות חדשים, כדי להתגבר על כוח

השרירים והצבאות של הרשעים. היום השביעי של בריאת היקום הייתה כאשר בני האדם השכילו להבין שלשבות

ויכל אלהים מעבודה הוא גם דרך להשיג ברכה: "ויכלו השמים והארץ וכל צבאם, ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר

43

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא עשה.אלהים לעשות".

סיכום התיאור של התורה לבריאת היקום די תואם את מה שהמדענים אומרים בימינו, אפילו שהתורה נכתבה לפני אלפי שנים, כאשר המדע אצל רוב העמים הייתה

בדרגה מאוד לא מפותחת. לא יכול להיות שערב ובוקר בספר בראשית הם שקיעת השמש וזריחתה כי כדור הארץ שלנו רק קיבל את המסלול הקבוע שלו סביב כוכב השמש ביום הרביעי,

ולפני כן לא היה קביעות לאורך של יום או של העונות. לכן כל יום במעשה בראשית הוא תקופת זמן, שבה הבריאה עברה ממציאות של ערבוב וחוסר סדר

למציאות של בקרה וסדר.

לקיים תורה וללמדו באמת עוזר להיבדל מן החשך "וירא אלהים את האור, כי טוב, ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. ויקרא אלהים

."ויהי ערב ויהי בקר יום אחדלאור 'יום' ולחשך קרא 'לילה'. בספר בראשית גם יש עוד מסר חשוב כי מוטל על בני ישראל לעזור להשלים את אותו תהליך של בריאה, כאשר אנחנו מבדילים את עצמנו מן החושך של הגויים, שפחות פועלים על פי תודעת יהוה, וכך גורמים לכך שקרן האור של ישראל יכול

לצאת כישות נפרדת, כדי להאיר דרך של משפט, צדק, ושלום אמיתי לעמים. כך,תודעת יהוה תצמיח אהבה.

יהוה אהבה. }בכלל עדיף ללמוד מספר בראשית על דרכי ההנהגה של העולם ודרכי הצדק של הדורות הראשונים של האדם ושל אברהם, יצחק, ויעקב כדי ללמוד איך לקיים את

הצדק בצורה עצמאית, כמו שהם היו מוחכרים לעשות, ולכן שירת העדות )שירת .זכר ימות עולם, בינו שנות דר ודרהאזינו( מייעצת לעם להתבונן בספר בראשית: "

יצב גבלתבהנחל עליון גוים, בהפרידו בני אדם,  שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך. כי חלק יהוה עמו; יעקב חבל נחלתו" )בראשית לב, ז(.{ .עמים למספר בני ישראל

44

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

מלחמת השחרורשל ימינו

45

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הצורך להילחם במערבדרוויניזם החברתי הוא חוסר אבולוציה

המנהיג של הגרמנים, היטלר, העיד שהוא נלחם ביהודים כדי להילחם במוסר, וישהרבה ציטוטים כאלו.

"עשרת הדיברות איבדו את תוקפם. המצפון הוא המצאה יהודית. זה פגם, כמו(. 223ברית המילה" )

46

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

"אני משחרר את האדם מחבלי האינטליגנציה, שנהיה משול עלינו, מהדבר המלוכלך ומשפיל הזה, של עינוי עצמי, הנעשה בגלל חזון, שקוראים לו מצפון

(. 225ומוסר" ) היטלר האמין בדרוויניזם החברתי, שאמרה שהאנושות תצליח להתפתח רק כאשר החזקים יהרגו את החלשים. אותה אמונה באכזריות ורצח התפתחה בגלל שהיטלר

ותומכיו האמינו שאבולוציית החיות בטבע רק התקדם כאשר החזקים אכלו את החלשים. לכן הוא רצה למחה את המוסר כדי לקדם את האבולוציה, כי המוסר אומר לרחם על החלש ולעשות חסד אתו, כאשר האבולוציה של היטלר אומרת

לרצוח ולגנוב מן החלש, כדי להיות יותר חזק. הוא גם האמין שבני הגזע שלו היו מיועדים לגדולות, אבל בגלל המוסר, הם לא יכלו לכבוש את העמים ולעשוק אותם. כך היטלר תירץ את ההפסד של גרמניה

במלחמה העולם הראשונה. לכן הוא רצה לחזור לתקופת הברבריות, שבה השבטים הגרמנים הקדומים לא הצהירו שהם רוצים מסורת, אלא כבשו ורצחו

ללא הגבלה מוסרית, וכך נהיו בעלי הבית של כל אירופה, ושל הקולוניות שלהםביבשות של אמריקה, אוסטרליה, ניו זיילנד, ודרום אפריקה.

"הם אומרים עלי שאני ברברי. כן, אנחנו ברברים. אנחנו רוצים להיות ברברים. זה(. 80תואר של כבוד לנו" )

Hermann Rauschning, Hitler Speaks: A Series Of Political Conversations With Adolf Hitler On His Real Aims היטלר ראה ביהודים כאויבים הכי גדולים שלו כי הוא זיהה את התורה כשורש לדת

הנוצרית והוא רצה למחוק את הנצרות, ואת כל מושג של מוסר, משורשו, כדילפנות את הדרך לגרמניה לצאת לעוד מסע של כיבושים.

"חוק הבחירה מצדיק המלחמה התמידית הזאת, כאשר הוא רק נותן לחזקים לשרוד. הנצרות היא מרידה נגד חוק הטבע והפגנה נגד הטבע. אם הולכים אתו

(. 33עד הסוף, אז הנצרות יגרום לטיפוח שיטתי של הכישלון האנושי" )Norman Cameron and R.H. Stevens, Hitler's Table-Talk המלחמה ביהדות הייתה רק השלב הראשון כדי שבסופו של דבר יימחק כל זכר של

הנצרות ודתות אחרות, וזאת כי הן אומרות לרחם על החלש, במקום לעשוק או לרצוח אותו. כך, היטלר, העמלקי, רצה למחוק כל זכר למוסר. זאת גם הסיבה

שיהוה ציווה על כך שצריך למחוק כל זכר של היטלר ועמו מן העולם, כדי שהוא, ושאר העמקלים, לא יצליחו במזימתם – "ויאמר יהוה אל משה: כתב זאת זכרון

בספר, ושים באזני יהושע, כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים. ויבן משה בעמלק מדרליהוה מלחמה יה,מזבח, ויקרא שמו, 'יהוה נסי'. ויאמר, 'יד על כס

דר'" )שמות יז, יד(.

47

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

בקרב מדינות המערב הדרוויניזם החברתי הייתה תאוריה מקובלת אצל הרבה אנשים, וגם בארצות הברית היו מצטטים אותה כהצדקה לגזענות נגד

אפרו-אמריקאים ופעולות אימפריאליסטיות נגד קובה, פורטו ריקו, והפיליפינים. כך יצא שמדינות מערב רבות צעדו אחורה בדרכי האבולוציה כאשר הן קיבלו את

הדרוויניזם החברתי כהנחת יסוד, אף על פי שהתאוריה הזאת היא שקר, כי האבולוציה התקדמה בגלל האהבה, שגרמה לבני האדם לפתח יכולת לתקשר

אחד עם השני, לעבוד יחד כצוות, וכך להתגבר על חיות טרף הרבה יותר חזקות מהם. במקום להתקדש מן החיות, בני עמלק נהיו כמו חיות טרף בעצמם, שרק

רוצות לטרוף את מי שנראה יותר חלש בעיניהם. כך בני עמלק גם צועדים אחורה באבולוציה. זאת גם הסיבה לכך שיש מצווה להכחיד אותם, כדי שחיות הטרף

האלו לא יטרפו את הצדיקים.

עמלק הוא מאמין גדול בדרוויניזם החברתי היטלר והנאצים הם מצאצאי עמלק. עמלק מופיע בתורה כגוי רצחני ששם את מטרתו לרצוח את בני ישראל, ללא סיבה מוצדקת, ולכן יש בין ישראל לעמלק

מלחמה לאורך הדורות. במקור, עמלק הוא הצאצאה הכי רשע של עשו. עשו היה האח של יעקב, ויעקב

הוא האב של בני ישראל. כך יוצא שעמלק ויעקב היו בני דודים רחוקים, אבל בגלל שעמלק כל כך הבדיל את עצמו משאר בני אברהם ברצח ובעושק שהוא עשה נגד

החלשים ממנו, כל קשר של אהבה ודם יימחק ביניהם. מאותה סיבה, יש מצווה להכחיד את עמלק מן היקום, בלי להשאיר ממנו זכר, כדי שהוא לא ימשיך

להחטיא ולטרוף את העמים. כעת אביא הוכחות לזהותה של קבוצה גדולה של עמלקים במערב כדי להראות

איך הוא ממשיך לרצוח ולעשוק עמים רבים ברחבי כדור הארץ, כי השואה בגרמניה לא הייתה השואה היחידה שעמלק ביצע – הוא עשה כך לעמים רבים,

וממשיך לגנוב מהם דרך האימפריאליזם והקולוניאליזם המתוחכם של ימינו.

קבוצה גדולה של עמלק – השבטים הגרמנים הקדומים הרב חיים זוננפלד היה ראש העדה החרדית בירושלים, שזיהה את הגרמנים

כאשר הוא סירב להשתתף בקבלתארבעים שנה לפני השואה,כעמלק כבר . -1898הפנים לכבוד הקיסר הגרמני ווילהלם השני ב

הרב הסביר שהוא לא רצה לכבד את הקיסר הגרמני כי יש לו מסורת מרבותיו שגרמניה זה עמלק. אף על פי שזה לא חכם להאמין להרבה ממה שהרבנים

48

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

קוראים מסורת כי נכנסו אצל המסורת שלהם טעויות רבות לאורך האסונות של הגלות, בכל זאת, העובדה שרב אחד כבר קרא לגרמניה עמלק ארבעים שנה

לפני השואה היא הוכחה אחת לכך שהגרמנים הם מזרע עמלק הרשע. עוד הוכחות לכך הן הדיבור של היטלר על הרצון שלו למחוק כל מושג של רחמים

כלפי החלש, ומעשי התועבה של הגרמנים בשואה.

הגרמנים הם לא רק בגרמניה על פי הטענה שהגרמנים הם עמלק, עמלק הוא לא רק תושבי גרמניה, אלא הוא השבטים הגרמנים הקדומים שכבשו את האימפריה הרומאית והקימו מדינות רבות

באירופה, נוסף על גרמניה. גרמניה היא רק חלק קטן מהמדינות שנמצאו תחת כיבוש עמלקי כי השבטים

הגרמנים הקדומים כבשו את כל מרכז ומערב אירופה והתיישבו שם עד היום הזה, ומשם גם יצאו והקימו קולוניות בשתי היבשות של אמריקה, באוסטרליה, בניו

זילנד, ובדרום אפריקה. לכן אותן מדינות הן תחת בעלותו של עמלק, אף על פי שלא כל מי שגר באותן

מדינות הוא בני השבטים הגרמנים הקדומים.

תיאור חלקי של כיבושי השבטים הגרמנים פלג השבטים הגרמנים המערביים, בשם גוט, כבשו את רומא כמה פעמים, וגם את

ספרד, והקימו שם את ממלכת הפסבורג. מספרד הם יצאו לכבוש ולהתיישבבמרכז ודרום אמריקה, כחלק ממדיניות הקולוניאליזם.

השבטים הגרמנים האנגלו והסקסון כבשו את אנגליה, וגם שבטי הוויקינגים הגרמנים כבשו אותה. משם הם יצאו וכבשו את אירלנד, סקוטלנד, צפון אמריקה,

אוסטרליה, וניו זילנד. כמובן, השבטים הגרמניים גם ישבו בגרמניה ובמדינות אחרות באזור, כמו הולנד,

ומשם התיישבו בדרום אפריקה. הם גם כבשו אזורים במזרח אירופה, כמו השבט הברסטני ואנרטי, שישב באזור

של רומניה והונגריה. הכיבושים והשבטים הם רבים מידי לתאר פה, אבל ברצוני להדגיש כי יש להבדיל

בין עמלק למואב: מואב הוא משפחה עם קשר ליעקב. כיום מואב הוא הגוי הסלאבי, הנמצא ברוסיה ומדינות סלאביות אחרות. בהרבה מאותן מדינות

49

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הסלאבים חיים בערבוב גדול עם העמלקים, אבל צריך לזכור שהם שני גוייםשונים.

לפי התיאור הזה על כיבושי השבטים הגרמנים הקדומים, לא רק גרמניה היא מדינה גרמנית, אלא כל מדינות המערב הן מדינות גרמניות עמלקיות, ובגלל זה חוקרי לשון מחשיבים אנגלית כשפה גרמנית, נוסף על הולנדית וגרמנית. האמת

הוא שגם לטינית וספרדית הן שפות גרמניות, אפילו שחוקרי הלשון עוד לא אומריםכך בימינו.

עוד הוכחה לזהותו של עמלק כמערב – "ראשית גוים עמלק" ואחריתו עדי אבד'"ראשית גוים עמלק,"וירא את עמלק, וישא משלו, ויאמר '

)במדבר כד, כ(. בלעם אמר על אחרית הימים שבאותו זמן עמלק יהיה ראשית גויים כי הוא יהיה

מנהיג על הרבה גויים אחרים. כיום השבטים הגרמנים, הנמצאים במדינותיהם במערב, מושלים בכמעט כל העמים בדרך ישירה או עקיפה כי המערב נהיה בעל

ממשלה גדולה בימינו. הוא מושל על הגויים במסגרת האו"ם, הנמצא בארצות הברית העמלקי. הוא גם מושל באמצאות האימפריאליזם המתוחכם של ימינו, שבו ארצות הברית כובשת עמים אחרים, בעזרת כל מיני תירוצי שקר, ואז מקימה שם בסיסים צבאים כדי להטיל אימה על המנהיגים המקומיים. עקב זה, אותם מנהיגים נותנים לחברות אמריקאיות לנצל את המשאבים הטבעיים שלהם. הנה רשימה חלקית של כמה

מאותם תירוצים לכיבוש: המלחמה בטרור, המלחמה בקומוניזם, המלחמה למען הדמוקרטיה, המלחמה נגד הסחר בסמים, המלחמה נגד פיתוח נשק להשמדה

המונית, המלחמה נגד שודדי ים, ועוד. אותם שבטים גרמנים במערב נהיו כל כך עשירים מן הרצח, גניבת אדמה, ועבדות אפריקאית, שזה נהיה קשה מאוד לא להיות חבר שלהם, או לא להיות נכבש תחת

ידם. לכן כל כך הרבה גויים בימינו מעדיפים לשתף פעולה עם המערב. הם מעדיפים לעשות כך, מאשר שהמערב ימציא איזה תירוץ כדי לכבוש אותם ולשדוד

מהם. בימינו, וכך השבטים הגרמנים במערב שולטים עלראשית גוייםכך עמלק נהיה

גויים רבים בדרך ישירה, בקולוניות שלהם, או בדרך עקיפה, דרך המערכותהכלכליות והצבאיות שלהם.

לכן לא רק היטלר והגרמנים הם עמלק, אלא הרבה מאלו שיושבים במדינות המערב הם מצאצאי השבטים הגרמנים הקדומים – הם עמלק, וצריך להילחם

בהם, כדי שעמלק יפסיק להיות "ראשית גוים". 50

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הדרוויניזם החברתי בתוך הבית – שנאה למהגרים כמו בימי היטלר, גם בתקופתנו יש עוד הרבה שמאמינים בדרוויניזם החברתי כדרך לקדם את אבולוציית החברה המערבית, אבל כיום הם מסווים את מקור הגזענות שלהם בטענה שהם לא רוצים מהגרים עניים, כי המהגרים יהיו נטל על הכלכלה

שלהם, או בגלל שהמהגרים מביאים איתם פשיעה. האמת הוא שהמגרים העניים תורמים מאוד לכלכלה של אותן מדינות כי הם

מספקים למדינות המערב עבודה במחיר זול מאוד. גם נכון לזכור שהפושעים האמיתיים הם אלו שעושקים את המהגרים כאשר הם מעבידים אותם קשה, אבל

משלמים להם מעט, ואחר כך עוד רודפים אותם דרך רשויות ההגירה. כך יוצא שאותן מדינות גם עושקות את בני המהגרים, מתעשרים מהם, וגם רודפים

אותן דרך רשות ההגירה. דונלד טראמפ, הנשיא של ארצות הברית בעת כתיבת הספר הזה, הוא אחד

מאותם עמלקים, ולכן הוא התפרסם באמירה מנובלת, שבה הוא התלונן על כך שנותנים למהגרים ממדינות אפריקה ודרום אמריקה לבוא לארצות הברית.

טראמפ גם רודף מהגרים שבאים מדרום אמריקה, אפילו שההיספאנים, עם העור ,Native Americansהיותר כהה, הם המקומיים של אמריקה, יחד עם ה-

ואמריקה היא הארץ שלהם, ולא של הפולשים הלבנים מספרד ואנגליה. באירופה יש הרבה שמדברים כמו טראמפ, ואצלם השנאה מכוונת אל המהגרים

המוסלמים, שגם להם בדרך כלל יש עור יותר כהה. כמו ההיספאנים בארצות הברית, גם המוסלמים מספקים לאירופים מקור של עבודה זולה. בתרומה,

הלבנים רודפים את המהגרים, דרך רשויות ההגירה, ומשלמים להם מעט מאוד לעומת התרומה הכללית שלהם. אותם שונאי מהגרים הרבה פעמים גם באים מרקע של שנאה ליהודים. כך השנאה למהגרים היא אחת מביטויי הדרוויניזם

החברתי של ימינו.

הדרוויניזם החברתי במערכת המשפט מן%16 מן האסירים בארצות הברית הם היספאנים, אפילו שהם רק %23

האוכלוסייה. שליש מן האסירים הם אפרו-אמריקאים, אפילו שהם רק עשירית מן האוכלוסייה.

מן האוכלוסייה. %64 מן האסירים הם לבנים, אפילו שהם %30רק

51

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הדבר הזה קורה כי מערכות המשפט במדינות המערב אוכפות את החוק באופןלא שוויוני, כדי לדכאה את בני המיעוטים במסגרת החוק.

זה לא שההיספאנים הם יותר פושעים מבני עמלק הלבנים, אלא שבני עמלק הם אלו שמחליטים מי לעצור ומי להרשיע בבתי המשפט. האמת הוא שההיספאנים

הם יותר צדיקים מבני עמלק במערכת היחסים הזאת כי הם סבלו מרצח עם המוני, שבוצע נגדם על ידי הכובשים מאירופה – כמעט שישים מיליון מהם מתו מכיבושי הקולוניאליזם והמחלות שהלבנים הביאו איתם. זה נוסף על העובדה שהלבנים שדדו את אדמתם, העבידו הרבה מהם, ואנסו הרבה מנשיהם. לכן,

ההיספאנים הם הקורבנות האמיתיים במערכת היחסים הזאת, והשבטים הגרמניםהקדומים הם הפושעים האמיתיים.

נוסף על ההיספאניים, האפרו-אמריקאים לא נוטים לפשוע יותר מהלבנים, אלא הם סובלים מאפליה משפטית. האמת הוא שגם הם יותר צדיקים מבני עמלק

במערכת היחסים הזאת כי עמלק הוא זה שחטף אותם מאפריקה לעבדות, רצח הרבה מהם, אנס את נשיהם, עינה הרבה מהם, וגם אסר עליהם ללמוד לקרוא או

לכתוב תוך מאות שנים של עבדות. למי שטוען שאותן אוכלוסיות נמצאות בכלא כי הן פורעי חוק, צריך לזכור שאלו

שקובעים את אותם חוקים ואוכפים אותם הם לרוב אותם לבנים שלפני כמה דורות שדדו את אדמת האמריקאים המקומיים, וגם חטפו את האפריקאים מארצם,

והעבידו, רצחו, ואנסו את שתי הקבוצות. כמו שעשו אז, הם עוד עושים בימינו, אבל כיום הם עושים זאת דרך המערכות הכלכליות שלהם, דרך אכיפה לא שוויונית

של החוק נגדם, ודרך רצח אופי תקשורתי. זה נוסף על העובדה שבחלק מבתי הכלא בארצות הברית האסירים עובדים במפעלים בתוך הכלא, אבל מקבלים על

אותה עבודה מעט כסף. לכן, למה שהאפרו-אמריקאים או ההיספנים ישמרו על כל חוקי המדינה כאשר

המדינה היא זאת שגרמה להם את כל הדברים הרעים האלו, ועוד עושה כךבימינו, בדרכים יותר עקיפות ומתוחכמות.

הדרוויניזם החברתי מחוץ – פירוט הקולוניאליזם הבריטי באירלנד, האנגליים היו שודדים את המקומיים במיסים כל כך כבדים, שלפחות

כמיליון מאותם איריים מתו ברעב, ועוד מיליון עזבו את ארצם כאשר היה מחסור השחורה, רבבות של איריים47של תפוחי אדמה. בשנה הכי קשה של הרעב, שנת

מתו ברעב, כאשר באותו זמן האנגלים שדדו מהם כשמונה מאות אלף גלונים שלחמאה. האנגלים אכלו חמאה כאשר האיריים מתו ברעב.

52

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כאשר מלכי סקוטלנד ביקשו מאנגליה להיות המפשרת ביניהם, עקב מלחמת אחים, אנגליה ניצלה את ההזדמנות כדי להחליש אותם בדרכי מרמה, וכך כבשה

את סקוטלנד. לאחר ההשתלטות על סקוטלנד, האצילים הסקוטים שיתפו פעולה עם אנגליה וגירשו חלק גדול מן האוכלוסייה הסקוטית מאדמתם. הם קוראים

. כמו שהקאפו היהודי במחנהThe Highland Clearancesלאותה גניבה ההשמדה של הגרמנים היה משתף פעולה עם הגרמנים, גם האצילים פעלו כך

בסקוטלנד. זה נוסף לעובדה שהאצילים המקומיים הם בעצמם צאצאים של השבטים הגרמנים, שכבשו את אירלנד וסקוטלנד הרבה לפני כן. גם צריך לזכור שהקאפו היה בוגד באחיו כדי להגדיל את הסיכוי שלו לשרוד במחנות ההשמדה,

אבל האצילים האלו עשו כך כדי להיות יותר עשירים ממה שהם כבר היו, לכן עדיףלא להשוואות ביניהם.

שירות צבאי: בדרך כלל המקומיים ששרדו תחת כיבושי עמלק התגייסו לצבא הבריטי נגד רצונם או כדי שיהיה להם מה לאכול. כך הם התערבבו יותר עם

עמלק, והרבה פעמים הזדהו עם עמלק והשנאה שלו ליהודים. כך, חיילים סקוטיים ואריים עזרו לאימפריה הבריטית להתחזק וגם למדו מהם את שנאה שלהם

ליהודים. עדיף להפסיק לשרת בצבא של הכובש העמלקי ולהתחיל להילחם בו. גם עדיף להפסיק לשנוא את היהודים, ובמקום זה לשנוא את מי שבאמת עשה

לסקוטיים ואיריים הכי הרבה רע – השבטים הגרמנים הקדומים. אמריקה, אוסטרליה, וניו זילנד: אנגליה כבשה את צפון אמריקה, שדדה את

אדמת "האינדיאנים", ורצחה עשרות מיליוני מקומיים שם בדרך ישירה ועקיפה. הפולשים האנגלים גם השתמשו בנשק ביולוגי קדום כאשר הם היו מפזרים שמיכות של הלבנים שמתו במגפה בקרב האינדיאנים כדי להדביק אותם במחלות אירופיות.

רוב האינדיאנים מתו כך כי לא הייתה להם חסינות לאותן מחלות שהובאו מאירופה. גם אחרי שהפולשים מאנגליה נפרדו ממלכת אנגליה והקימו את ארצות

הברית כמדינה נפרדת, הם המשיכו במעשי טבח וגירוש נגד המקומיים. אחד מאותם מעשים היה "נתיב הדמעות", שבו הם גירשו את האינדיאנים מאדמתם

במצעד מוות, הדומה למה שהגרמנים עשו ליהודים בשואה. כשליש מן האינדיאנים מתו במצעד המוות. מעשי רצח וגירוש גם בוצעו נגד המקומיים בקנדה

ובאוסטרליה, אבל ספר של אלף עמודים לא היה מספיק כדי לתאר את כל מעשיהטבח של העמלקים מאנגליה.

זהות האימפריה הספרדית והפורטוגזית כעמלק גם האימפריה הספרדית, שכבשה את דרום אמריקה והקימה שם מדינות רבות,

עשתה מעשים דומים לבני עמלק מאנגליה, כי גם הרבה מהספרדים הם מבניעמלק.

53

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הספרדים הם הצאצאים של קבוצה של שבטים גרמנים בשם גוטים, שאחד מאותם שבטים נקרא השבט הוונדל. כאשר אותו שבט כבש את האימפריה הרומאית, לפני

כאלף וחמש מאות שנה, הוא כל כך הגזים בפעולות של השחתה, שעד היום הזה המילה ונדליזם היא על השם של אותו שבט וונדלי, עמלקי, שאהב להשחית, ללא

גבול וללא תועלת. חלק מאותם גוטים הקימו ממלכה הנקראת ממלכת אסטוריאס בפורטוגל, במאה השמינית, והם היו המלכים של פורטוגל. חלק אחר הקים ממלכה בעיר טולדו של

ספרד במאה החמישית, והוא נקרא ממלכת ההבסבורג של ספרד. כך, פורטוגלוספרד נהפכו למדינות עמלק.

שתי הממלכות האלו התאחדו בחתונה בין פרדיננד השני מאראגון ובין איזבלה הראשונה של קסטיליה. הם אלו ששלחו את קולומבוס לשוט לאמריקה והתחילו את כיבושי האימפריה הספרדית במרכז ודרום אמריקה. באותו זמן הם גם רצחו

את יהודי ספרד ופורטוגל באינקוויזיציה שם. כך, משפחת המלוכה העמלקית הזאת הצליחה לגרום לאחוז מאוד גדול של יהודי ספרד ופורטוגל לאבד את זהותם או למות באירופה, כאשר הם גם טימאו ובלבלו

את המתיישבים המקומיים באמריקה. אובדן הזהות, עקב דיכוי עמלקי, הוא זה שגרם להרבה מקומיים באמריקה לקרוא לעצמם היספאנים, אף על פי שהשם

הזה נלקח ממשפחת המלוכה העמלקית של ספרד, הנקראת שלשלת ההפסברג. השם האמיתי של חלק מאותם תושבי אמריקה המקוריים הוא תרשיש, בן יון בן

יפת בן נח. עדיף להשתמש בשם הזה מאשר בשמם של אלו שכל כך דיכאו ורצחואותם.

גם הרבה יהודים שהתנצרו נגד רצונם בספרד ופורטוגל עקב האינקוויזיציה שכחו את זהותם, וקוראים לעצמם נוצרים כיום. אם יש לך ידיעה שאבותיך הם מאותם

יהודים שהתנצרו נגד רצונם, עדיף שתקרא לעצמך על השם האמיתי שלך, במקום להמשיך להזדהות עם אלו ששדדו ועינו את אבותיך. גם עדיף לעזוב את ארצם

לפני שבני עמלק ימציאו תירוץ חדש כדי לרצוח ולגנוב מכם.

פירוט חלקי של כיבושי הספרדים ברזיל: נכבשה על ידי הפורטוגזים. מלך ספרד ירש אותה כאשר הממלכות

התאחדו. האינקה: נכבשו ונרצחו, איפה שעכשיו נמצאות המדינות פרו, צ'ילה, קולומביה,

פנמה, אקוודור, בוליביה, פרגוואי, אורוגוואי, ארגנטינה, וגינאה.

54

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

קולוניאליזם הוא שואה לעמים רבים , כחמישים ושישה מיליון מקומיים בצפון ודרום אמריקה1600בסך הכול, עד שנת

מתו מן המגפות שבני עמלק הביאו מאירופה, ממעשי הטבח שלהם, ומפעולות מאוכלוסיית אמריקה%90עמלק שגרמו לרעב אצל האוכלוסייה המקומית. כך,

מן האוכלוסייה%10מתו בידי פולשים עמלקים, בדרכים ישירות ועקיפות. הם היו הכללית של כדור הארץ.

האירופיים באותו זמן מנו כשמונים ושמונה מיליון אנשים, על פי אחת ההערכות. כך, כתשעים מיליון אירופים הרגו כששיים מיליון מבני תרשיש בשם הקולוניאליזם.

זה רצח עם, עם תוצאה דומה לרצח עם שביצע נגד היהודים בשואה. עד היום הפולשים העמלקים מאנגליה הם אלו ששולטים בצפון אמריקה. הדבר

הזה הוא גם נכון לגבי מרכז ודרום אמריקה, ולכן הרבה ממנהיגי המדינות של מרכז ודרום אמריקה הם בעלי עור לבן כי הם הצאצאים של השבטים הגרמנים

הקדומים שבאו מספרד, כבשו, ונהיו אצילים באותן מדינות. כך עמלק נהיה "ראשית" על כל היבשות של אמריקה.

קולוניאליזם = רצח עם. אימפריאליזם = גניבה ממסדי אימפריאליזם הוא כאשר מדינה אחת מושלת על השנייה כדי לסחוט ממנה כמה

שיותר משאבים. האימפריות עשו את זה דרך השתלטות על משאבים טבעים, כמו שדות נפט, אבל גם דרך הטלת מיסים על האוכלוסייה המקומית הנכבשת, ודרך

יחסי מסחר לא שוויוניים. כך, הם עשקו וגנבו מעמים רבים – האנגליים קראולעיוות של יחסי המסחר בשם מרקנטיליזם.

אם מישהו היה מתנגד לאותו עושק, המערבים בדרך כלל היו הורגים אותו בעצמםאו מעמידים משתף פעולה מקומי לעשות את זה בשבילם.

כך הם עשקו וניצלו כמעט כל עם ברחבי כדור ארצנו, נוסף על מה שהם עשו נגדבני תרשיש ביבשות אמריקה.

"או שתעשו מסחר אתנו או שתמותו"

יכולים לראות את החשיבות של אותו ניצול מסחרי מהסיפור של הספינות השחורות(Black Ships )-ארבע ספינות של חיל הים האמריקני איימו לשרוף1853ביפן: ב

עיר שלמה של יפן אם היפנים לא יפתחו את הנמלים שלהם למסחר עם ארצות הברית. בסופו של דבר היפנים נכנעו לאותו איום, אפילו שהזעם שלהם על

55

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הפלישה של ארצות הברית גרם להם להתחיל בתהליך של בניית מפעלים וחימושכדי להגן על עצמם מהמערב.

כך, הרצון של המערב להכריח את יפן להיכנס אתו ליחסי מסחר של ניצול ואימפריאליזם גם גרם ליפנים להצטרף לגרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה ולתקוף מדינות אחרות באזור כדי להרחיב את אדמת יפן, וכך אולי לבלום פלישה

מערבית עתידית. מזה יכולים ללמוד שהאימפריאליזם לא רק גורם לניצול, אלא גם דוחף מדינות אחרות לעשות מעשי עושק ורשע כדי שהם יכלו להתחזק

ולהתגונן מפני המערב. כך עמלק הצליח להחטיא עמים רבים כאשר הוא גרםלהם להתנהג בדומה לו.

במקרה של יפן, יש הוכחות לכך שלפחות חלק מן היפנים הם מצאצאי שבט ראובן, שהוא אחד משבטי ישראל. כך, הראובנים שיתפו פעולה עם גרמניה

העמלקית כאשר היא רצחה רבבות של יהודים בשואה. אחר כך אותם ראובנים בעצמם גם סבלו משואה גרעינית בידי מדינה אחרת של עמלק )ארצות הברית(.

המקרה של יפן הוא לא מקרה בודד כי כך הרבה עמים נפלו לחטא וחורבן.

האימפריאליזם המתוחכם של ימינו - גניבה ועושק עקיף עד היום, מדינות המערב דוגלות במדיניות של אימפריאליזם עקיפה, דרך חברות

בין לאומיות, שמשתלטות על מקורות נפט ומשאבים אחרים של האפריקאים והאסייתיים. כיום הן נוטות להשתמש בשכירי חרב נגד המתנגדים להם באפריקה

או משחדים את המנהיגים המקומיים לשתף פעולה איתם – אם אותם מנהיגים מסרבים לעשות כן, אז הם מפילים אותם מהשלטון, כמו שהם עשו לנשיא איראן בשנות החמישים של המאה הקודמת, כאשר הוא ביקש להחזיר את הבעלות של

שדות הנפט האיראנים חזרה לאיראנים. כך עמלק הפך את הדגם של היהודי הקאפו, שהיה משתף פעולה עם הגרמנים

במחנות ההשמדה, לשיטת כיבוש של הפרד ומשול. אבל יש הבדל גדול בין הקאפו לאותם בוגדים מעמים אחרים כי הקאפו היה בוגד בבני עמו כדי לקבל יותר אוכל

ופחות מכות, אבל הרבה מאותם בוגדים ממדינות אחרות בוגדים כדי להיות עשירים ומלכים. מה שהקאפו היהודי עשה כדי לשרוד, הם עושים כדי להתעשר, ולכן הם

הרבה יותר רעים, ומגיע להם משפט הרבה יותר קשה מהקפאו. נוסף על השתלטות על משאבים טבעיים, מדינות המערב גם פועלות כדי לעוות

את הסחר הבין לאומי, כדי שלמערב יהיה יותר רווח מפעולות המסחר מאשר "השותפים" המקומיים שלהם באסיה ואפריקה. לכן מנהיגים כמו טראמפ רבו עם סין, מקסיקו ומדינות אחרות, כדי להכריח אותם לעוות את יחסי המסחר, בדומה

לאיך שהאימפריה הבריטית הייתה עושה כן כחלק ממדיניות המרקנטיליזם.

56

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

סין היא דוגמה בולטת לכך כי הסינים לא רק מספקים לארצות הברית מוצרים רבים במחיר מוזל, אלא הם גם מלווים לארצות הברית כטריליון דולר כאשר הם

קונים אגרות חוב אמריקאיות. אותה קניה של החובות היא סוג של נתינת כופר כדי שארצות הברית לא תכריז על מלחמת סחר עם סין, כמו שטראמפ התחיל לעשותבשנים האחרונות, וכדי שהיא לא תמציא תירוץ להיכנס למלחמה רגילה עם סין. סין למדה את אותה שיטה של נתינת כופר מיפן, שגם פחדה ממלחמת סחר עם ארצות הברית בשנות השמונים של המאה הקודמת. לכן גם יפן קנתה כטריליון

דולר של אגרות חוב אמריקאים מאז. מנהיגי המדינות האלו אולי מבינים שהם אף פעם לא יקבלו את הכסף הזה חזרה, כי אין לארצות הברית יכולת להחזיר את כל הכסף, גם אם היא תרצה לעשות כן.

אף על פי כן, הם נותנים את הכסף הזה מאותה סיבה שבעל חנות משלם למשפחת פשע דמי סחיטה – הם חוששים שאם הם לא יעשו כן, הפושע עלול

לשרוף את הכלכלה שלהם, בדומה לאיך שמשפחות פשע שורפות את החנויות שלמי שלא נותן להן דמי כופר.

ארצות הברית היא האימפריה העמלקית החדשה והכי חזקה בימינו, והיא פועלת באותן דרכי עושק ושוד שפותחו על ידי הבריטים. ההבדל הוא שהאנגלים

העמלקים עשו את זה בדרך יותר גלויה, כאשר האמריקאים העמלקים עושים זאתבצורה יותר עקיפה ונסתרת.

קולוניה = בסיס צבאי. אימפריאליזם = חברות בין-לאומיות נוסף על פעולת האימפריאליזם המוצהרת של ארצות הברית בקובה, פורטו ריקו, והפיליפינים, היא גם עושה פעולות אימפריאליות בימינו. בדרך כלל היא עושה כך

כאשר היא כובשת מדינה אחרת, מקימה קולוניות צבאיות שם, שכיום נקראים בסיסים צבאים, וכך מטילה אימה על המדינות מסביב, כדי שהם יפתחו את

דלתותיהן לחברות אמריקאיות, וכך יתנו לעמלק להשתלט על המשאבים שלהם. אפגניסטן: האמריקאים אמרו שהם כובשים את אפגניסטן בראשית שנת אלפיים

, והם עוד נשארים שם-2011כדי להרוג את אוסאמה בן לאדן, אבל הוא נהרג ב )ללוח החילוני/הנוצרי(.2020עד היום הזה, ב-

עיראק: עיראק נכבשה בטענה שיש לה נשק להשמדה המוני, אפילו שלא נמצאוהוכחות לכך עד היום.

57

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שתי המדינות האלו כרגע מהוות קולוניות צבאיות לארצות הברית העמלקית, ודרכן היא מטילה אימה על מדינות אחרות במזרח התיכון, העשירות בנפט. כאשר יש כל כך הרבה בסיסים של ארצות הברית באזור, המלך של סעודיה אולי יחשוב

פעמים לפני שיעלה את מחיר הדלק או יכרות ברית עם רוסיה. אסיה: ארצות הברית גם מחזיקה בבסיסים צבאים ביפן ודרום קוריאה משנות

הארבעים של המאה הקודמת. כך היא מטילה אימה על סין, ושאר מדינות אסיה, כדי לדחוף את סין ליחסי מסחר בלתי הגונים. כך היא גם סחטה מיפן וסין שילום

כופר בסך של שני טריליון דולר. לסיכום, הניצול באסיה מתבצע דרך מפעלים וקניית אגרות חוב של ארצות הברית

)שלימת כופר(, כאשר הניצול במזרח התיכון ואפריקה מתבצע דרך גניבתמשאבים טבעים, כמו נפט.

איך ארצות הברית ואנגליה יכולים להיות עמלק!? יש כאלה שאולי ירצו להגיד, "איך אתה יכול לטעון שאנגליה וארצות הברית הן

מדינות בבעלות עמלק, כאשר הם אלו שנלחמו נגד גרמניה הנאצית?" התשובה לכך היא שגם אנגליה וארצות הברית היו שותפות שותקות לשואה, כי הם

סירבו לבזבז פצצות נגד מתקני תאי הגז של מחנות ההשמדה הגרמנים, בטענה שהן יצילו את היהודים רק כאשר ינצחו במלחמה, אף על פי שהם הפציצו בסיסים

אחרים בקרבת מקום למחנות ההשמדה. רק היה צריך להוריד כמה פצצות בודדות על תאי הגז כדי לשבש את מערכת ההשמדה של הגרמנים וכך להציל

עשרות אלפי יהודים. האדישות לטבח לא נעצרה בזאת, כי ארצות הברית ואנגליה גם העבירו חוקים

מיוחדים בזמן השואה, כדי להגביל את ההגירה של פליטים יהודים מגרמניה למדינותיהם. אנגליה גם עצרה יהודים שרצו לברוח לארץ ישראל באותו זמן, כי אז

היא הייתה הכובשת המקומי בארץ ישראל. הם פעלו כך כי המלחמה עם הגרמנים לא הייתה בגלל השואה, אלא כדי לשמור על מאזן הכוחות בין האימפריות השונות של עמלק. הם לא נלחמו בגרמנים כדי

לעצור את השואה, אלא כדי לשמור את חלקם בשואה העולמית שבני עמלקעושים לעמים רבים, דרך האימפריאליזם.

הם בעצמם ביצעו מעשי טבח המוניים נגד עמים רבים לפני ואחרי מלחמת העולםהשנייה.

לכן מלחמת עולם השנייה הייתה מלחמת פנים בין מדינות בבעלות עמלק, כדי להחליט למי יהיה חלק יותר גדול בעושק ושוד הנעשה נגד עמים אחרים. זה דומה

58

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לשתי משפחות פשע שנלחמות זאת בזאת כדי להחליט למי יהיה שליטה בשוק הזונות והסמים. הם לא נלחמו למען הצדק, אלא כדי לשמור על נכסי

האימפריאליזם שלהם מפני גרמניה.

תיאור של נזקי האימפריאליזם – עמלק והסחר בסמים אחד מנזקי האימפריאליזם הוא הפצת הסחר בסמים, כאשר בני עמלק במערב

מוכרים סמים לעמים אחרים, אף על פי שפעמים רבות הדבר נעשה נגד הרצון שלהמנהיגים של אותם עמים.

מדינות המערב עשו כך בסין באופן גלוי במלחמות האופיום. אותן מלחמות פרצו כאשר המלכות של סין רצתה להגביל את האירופיים מלמכור סמים לסינים,

ומדינות המערב סירבו לקבל את אותה גזרה כי הם לא רצו להפסיק להתעשר עלגבם של הסינים.

כמו בסין, האימפריאליזם גם הצליח לטמא את אפגניסטן בסמים. לפני הכיבוש של ארצות הברית, הטאליבן הצליח להכחיד כמעט כל גידול של אופיום באדמות תחת שליטתו, עד שארצות הברית דחתה את הטאליבן מהשלטון. עכשיו אפגניסטן הוא המגדל הכי גדול של אופיום בעולם, כי ארצות הברית נותנת לשותפים המקומיים

שלה באפגניסטן לגדל ולסחור בסמים באופן חופשי. דבר עצוב הוא שגם הטאליבן, שנלחם נגד ארצות הברית, התחיל לאפשר לאותו

סחר להתקיים כדי לממן את המלחמה נגד ארצות הברית. אותה תוצאה גם הייתהבמלחמה של ארצות הברית נגד וייטנאם.

כך, מלחמות האימפריאליזם גרמו לרבבות של אנשים בסין, בווייטנאם, ובאפגניסטן להתמכר לסמים. הדבר הזה הוא נוסף על הסמים הרבים שארצות

הברית מוכרת למדינות אחרות כתרופות למחלות נפש או להרגעה – האם להאמין שהסמים שארצות הברית מגדירה כמותרים בחוק הם באמת כל כך פחות רעים מן

האופיום? כל סוחרי הסמים עושים עון גדול, בין אם זה הטאליבן, שעושה כן כדי להשתחרר

מכיבוש זר, או ארצות הברית, שעושה כן כדי להתעשר מן הטומאה והשקר.

רשימה קצרה של עוד נזקי האימפריאליזם רצח המוני ורעב בקוריה: ארצות הברית פלשה על קוריאה בשנות החמישים של המאה הקודמת, בתירוץ שהיא רוצה לעצור את התפשטותה של הקומוניזם. מאז

חיילי ארצות הברית נמצאים בדרום קוריאה ומחסירים אוכל מהצפון קוריאנים

59

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

בטענה שזה יעזור להפיל את ממשלת הרשע של משפחת קים ג'ונג-און. כמעט שבעים שנה עברו מתחילת אותה מלחמה, ועד היום הזה קים ג'ונג-און נשאר

עשיר, אבל עמו סובל מעוני ורעב. רעב במלזיה וגם בווייטנאם: במלזיה הבריטים גרמו לרעב כפעולת מלחמה מכוונת הנקראת מבצעת הרעב. הם היו מרססים את גדולי השדה ברעל כדי להרעיב את

המקומיים, שנלחמו בפלישה הבריטית. גם ארצות הברית עשתה דברים דומים בווייטנאם, בטענה שהרג גידולי השדות והג'ונגלים יחסיר מן החיילים המקומיים

מחסה. היא פלשה לווייטנאם בתירוצים דומים לאלו שהיא אמרה כאשר היא כבשה את קוריאה, אף על פי שהרצון האמיתי שלה היה להקים יותר בסיסים

באסיה, וכך להרחיב את מעגל ההשפעה הצבאית והכלכלית שלה. בשביל זה היאהרעיבה ווייטנאמיים רבים וגם הרגה מיליונים בדם קר.

רעב בניגריה ותימן: בשנות השבעים של המאה הקודמת הבריטים תמכו בשכירי חרב בניגריה כדי שיהיה לאנגליה מקור נפט זול. כאשר שכירי החרב התחילו

להפסיד, אנגליה הטילה על המקומיים עוצר שגרם להרבה מקומיים למות ברעב. היום הבריטים גם מדריכים את ערב הסעודית איפה להפציץ את התימנים כדי

להחליש את המורדים החותים. גם שם רבבות מתים מרעב. רעב בהודו: בהודו היו הרבה תקופות של רעב בזמן השלטון הבריטי כי הבריטים

היו לוקחים אוכל מן המקומיים, בדומה למה שהם עשו לאיריים. כך, הבריטים גרמו לעשרות מיליוני הודים למות מרעב לאורך שנות הכיבוש שלהם. אחד מן

אותם מקרים היה הרעב באזור בנגל של הודו, שנעשה תחת וינסטון צ'רצ'יל. אזמתו בערך ארבעה מיליון הודים.

המלחמה נגד עמלק היא כדי להחרים אותו אף על פי שחשוב לשים את המבט העיקרי שלנו על אהבת הצדק, כאשר רואים

קבוצה גדולה של עמלקים, שיש הוכחות שהם מזרע עמלק, צריך להרוג את כולם ולהחרים את השלל שלהם )חוץ ממה שעוד נצרך למלחמה( כדי לעצור אותם

מלבצע רצח עם נגד עוד עמים. קיום גזירת משפט המוות נגד עמלק הוא נצרך כדי להגן על העמים. הדבר דומה למקרה שבו שאול המלך קיבל מצווה להרוג כל עמלקי ועמלקית, וגם להשחית את כל רכושם: "כה אמר יהוה צבאות, 'פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל,

אשר שם לו בדרך, בעלתו ממצרים. עתה לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו, ולא תחמל עליו, והמתה מאיש עד אשה, מעלל ועד יונק, משור ועד שה,

מגמל ועד חמור" )שמואל א, טו, ב(.

60

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

עמלק ניסה לרצוח את ישראל, וגם רוצה לעשות כן בעתיד. הוא גם שיחת הרבה מהעמים. לכן כמו שיש מצווה לרצוח איש שרצח אחר, כדי לעצור אותו מלעשות

את זה עוד פעם, גם יש מצווה לעשות כן נגד הגוי הרשע הזה. מחה אמחה"ויאמר יהוה אל משה, 'כתב זאת זכרון בספר, ושים באזני יהושע, כי

מתחת השמים'. ויבן משה מזבח, ויקרא שמו, 'יהוה נסי'. ויאמר, 'כיאת זכר עמלק )שמות יז, יד(. מלחמה ליהוה בעמלק מדר דריד על כס יה,

המצווה הזאת היא לכל דור של בני ישראל, ועדיף שעמים אחרים גם ייקחו חלק במשימה, כי גם הם סבלו מן הפרעות של הגוי הרשע הזה. בימינו, מדינות המערב

הן כל כך חזקות, שהמצווה הזאת נהייתה אחת מן המשימות החשובות, וקיומה חיונית להמשך ההישרדות של ישראל )והעמים שהוא אמור להיות כהן להם(,

כקהל צדיק וקדוש, ולא כגוי בוגד ורשע.

הדרך להתגבר על עמלק היא לעלות בקדושה וצדק אני מרבה לדבר על השבטים הגרמנים הקדומים כעמלק, אבל עמלק לא רק

נמצא בקרבם, כי זרע עמלק התערבב בתוך עמים רבים. לכן המלחמה נגד השבטים הגרמנים הקדומים במערב היא רק חלק מן המשימה של החרמת

עמלק, כאשר הדרך האמיתית להצליח נגדם היא להתגבר מאוד בדרכי הקודש והצדק, כדי להגדיל את הפער בין בני עמלק ובין גויים אחרים. ככל שהפער הזה

יהיה גדול יותר, גם יהיה יותר קל להפריד בין בני עמלק ובין העמים. גם עדיף לזכור שאם מצאצאי אברהם הצדיק היה יכול לצאת עמלק הרשע, אז

כל שכן שכך יצאו רשעים ממשפחות אחרות, שגם אצלן יש חלקים מהן שפועלות בדרך דומה לעמלק, ובגלל זה הן גם מביאות על עצמן משפט הדומה לזה שיש

על עמלק – חרם. גם להן מגיע הכינוי "לא עם", כמו שזה השם האמיתי שלעמלק.

לכן הדרך האמיתית לנצח במלחמה הזאת הוא להתקדש מאוד בדרכי הצדק, וככל שמתקדשים אז הפער בין הרשעים לצדיקים הולך וגודל, וכך יכולים לזהות

את עמלק והדומים לו בקרב גויים אחרים לפי מעשיהם, במקום רק לחפש אותם לפי זהות אבותיהם. רק כך תהיה יכולת להתגבר באמת נגד כל זרע עמלק ורשעים

אחרים, שיצאו ממשפחות אחרות, חוץ ממשפחת אברהם.

61

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

יותר טוב להיות "ניגר" מניגריה עדיף להיות "ניגר", מאשר זה שחטף את "הניגר" מניגריה. יותר טוב להיקרא

"ניגר", אחרי המדינה ניגריה, מאשר להיקרא על שם המדינה שחטפה את אותםחפים מפשע ממולדתם בניגריה.

הסיבה היחידה שהקלוויניסטים האירופים בארצות הברית, ובמקומות אחרים, הם כל כך "נדיבים" היום היא בגלל שהם התעשרו כל כך על גבי העבדים שהם חטפו

62

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

מאפריקה, האדמה שהם גנבו מן "האינדיאנים" של אמריקה, והעושק שנעשה נגדשני הקבוצות האלו עד היום הזה.

קולוניאליזם הוא הפשע הגדול ביותר, וגם הסיבה שעל פי האמת, האפרו-אפריקאים הם יותר טובים ויותר שומרי חוק מאלו שגנבו אותם מאפריקה. פשע הנעשה על ידי בני המיעוטים בדרך כלל מתבצע בממד קטן, לעומת הפשע

של האירופים בארצות הברית, שמתבצע דרך חוקים רעים ומערכות עושקמתוחכמות.

אפילו עכשיו, הנדיבות של בני עמלק בארצות הברית ואירופה היא אפס לעומתהסכומים הגדולים של כסף שהם מרוויחים בעזרת העושק המתוחכמת של ימינו.

הנה תיאור קצר על איך שהפולשים מאירופה מדכאים את המקומיים של אמריקהוהחטופים מאפריקה בצורה מערכתית:

רצח אופי תקשורתי נגד האפרו-אמריקאים וההיספנים כדי להציג אותםא. כפושעים או מהגרים בלתי חוקים. כך התקשורת מצליחה להחליש את הגיבוש

החברתי של אותן קהילות כדי להפריד ביניהם ולמשול בהן. הגנבים האמיתיים הם הפולשים מאירופה, שממשיכים לשדוד דרך העברת חוקים רעים, שהופכים את

הגניבה ממעשה של יחידים לדרך חיים ממוסדת. רדיפה משפטית: העושק גם מתבצע דרך אפליה משפטית, שבה שוטריםב.

מרכזים את פעולתם נגד בני המעוטים, ושופטים נותנים לעצורים עם העור היותר כהה עונשים הרבה יותר כבדים מאשר לבעלי עור לבן. אותו דבר גם קורה

באירופה נגד המוסלמים. הרבה מדינות בארצות הברית גם מוסיפות על אותה אלפיה משפטית כאשר הם אוסרים על מי שהורשע בתיק פלילי להצביע בבחירות )חתרנות פוליטי(, לטייל מחוץ למדינה )ארצות הברית הופכת לכלא גדול(, לשאת

בנשק )כדי שלא יוכלו להגן על עצמם( ולהשתתף בחבר מושבעים )חתרנות משפטית(. המדינה גם יכולה לעצור מישהו עם רישום פלילי מלהיות אפוטרופוס

על הילדים שלו )שבירת הגרעין המשפחתי(. זה נוסף על העובדה שמעסיקים רביםלא רוצים לקחת מישהו עם רישום פלילי )חתרנות כלכלית(.

פעולות הדיכוי פעם התבצעו בשם הקולוניאליזם או למען העבדות הגלויה,הנעשה נגד החטופים מאפריקה, אבל היום הדיכוי מתבצע בשם שלטון החוק.

לכן פשעי העבר הם לא באמת של העבר – הם עוד ממשיכים, וזה נוסף על העובדה שמי שסבל משדידת אדמתו בעבר או מזה שחטפו את אבותיו מאפריקה עוד ממשיך לסבול ממה שבני עמלק עשו נגדו בדורות קודמים, כי הם ממשיכים לשבת על אדמתו ולהיות בעלי העסקים, והוא מוכרח להמשיך לעבוד בשבילם

ולשלם להם דמי שכירות. זה גם ימשיך להיות כך עד שיהיה משפט נגד בני עמלק.

63

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

רצח אופי גם נגד מדינת ישראל התקשורת המערבית לא רק מנסה לבצע רצח אופי נגד אפרו-אמריקאים,

היספאנים, ומוסלמים, אלא גם נגד מדינת ישראל. הם טוענים שמדינת ישראל היאקולוניה אירופית, ושהישראלים ביהודה ושומרון הם מתנחלים.

האמת הוא שהגדה המערבית הוא לב לבה של ארץ ישראל מאז ימי התנ"ך, והתנ"ך הוא המסמך הכי חשוב שמעיד על כך. גם נהיגה ביהודה ושומרון מעידה שלערים וכפרים ערביים רבים יש שמות דומות לשמות של יישובים ישראלים בזמן

התנ"ך. יש לזכור שהכיבוש הרומאי בזמן בית מקדש השני והגירוש של היהודים מארץ

ישראל הייתה שואה. הקמת מדינת ישראל היא מרידה נגד אותו רצחנות אירופית וצעד הכרחי כדי להשיב את העוול הנעשה נגד היהודים מאז החרבת ממלכת

יהודה בידי האימפריה הרומאית. מדינת ישראל היא לא קולוניה אירופית, כמו שאלו שנחטפו מאפריקה הם לא

קולוניאליסטים, אם הם יבחרו לחזור לאפריקה מהגלות שלהם במערב.

יצחק רבין וחבריו הרודנים

למה לא יהיה שינוי מהותי דרך הדמוקרטיות יש הרבה דתיים שרוצים להחזיר את מדינת ישראל החילונית בתשובה על ידי שיתוף פעולה עם התהליך הדמוקרטי. הם מאמינים למה שמנהיגי המדינה אומרים להם,

שאם הם יקבלו על עצמם את המרות של המדינה, אז המדינה גם תתחיל להיותהמדינה שלהם, ולא רק של החילונים.

אבל האמת הוא שמדינת ישראל פועלת כבר שנים כדי לדכאה כל תנועה פוליטית שיכולה לשנות את הדרך שלה באופן מהותי. היא עושה את זה כי מנהיגי המדינה חוששים ששינוי מהותי גם יחשוף אותם לתהליכים משפטים על פשעי העבר, כמו

64

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

גניבת הילדים התימנים ממשפחותיהם, ועוד. הנה פירוט חלקי לשיטות המתוחכמות שבהן אותן מנהיגים הופכים את מדינת ישראל למשטר רודני, עם

פרצוף של דמוקרטיה. כמעט כל מדינה מערבית עושה כך, אבל פה אפרט על מדינת ישראל המערבית.

כלי דיכוי משפטים הסתה — אכיפה לא שוויונית מגבילה את השיח הציבורי

כמעט כל דיבור פוליטי מהותי עלול לעבור על אחד מחוקי ההסתה של מדינת ישראל. גם, אפילו אם אותו דיבור הוא לא באמת הסתה, מנהיגי המדינה יכולים להגיד שהוא כן. מי קובע אם דיבור אחד הוא הסתה ודיבור שני הוא לא? מנהיגי

מערכת המשפט קובעים, ואותם מנהיגים הם, לרוב, אנשים שלא רוצים תורה, לא אמונה, ולא יהוה, אלא הם רוצים ברית עם המערב, והם מוכנים לטרוף את כל מי

שעלול לגרום ליהודים להיפרד מדרכי הרשע של המערב. חוקי ההסתה הרחבים של מדינת ישראל הם אחד הכלים הכי חשובים שלהם כי כמעט כל דיבור פוליטי מפריע למישהו ומשמח מישהו אחר. כאשר הדיבור של

המתנחלים והדתיים מפריע לחילונים, אז הם פשוט אומרים שזו הסתה, פותחיםנגד מנהיגי אותן קהילות תיקים פלילים, וכך מדכאים את חופש הביטוי.

זה למה יהודים דתיים, כמו מאיר כהנא, סבלו מרדיפה משפטית ונפסלו מלרוץ בכנסת, אבל חברי כנסת מוסלמיים לא נרדפים, אפילו כאשר הם מסיתים

לאלימות נגד היהודים באופן גלוי. המוסלמים לא מהווים איום פוליטי למנהיגי המדינה, אבל איש כמו כהנא היה יכול להיבחר להיות ראש ממשלת ישראל, ולכן

רדפו אותו בבתי המשפט כדי לעצור אותו מלעשות שינוי פוליטי מהותי. הנה פירוט חלקי של החוקים נגד חופש הביטוי:

אסור להגיד דבר שיכול להפריע לרגשות של איש דתי, בין אם הוא יהודי,א. , א(. איך לא לעשות כן כאשר מדברים על149מוסלמי או נוצרי )סעיף

פוליטיקה וערכי מוסר? מי קובע שדברי יאיר לפיד, שדיבר נגד דתיים בצורהמאוד מעליבה, לא פוגעים ברגשות הדת, אבל אחרים כן עושים כך?

אסור להגיד לחייל לא לשרת בצבא או לא לציית למפקדיו, כל עוד שמנהיגיב. (. מה אם110, 109המדינה קובעים שהפקודות האלו הן חוקיות )סעיפים

מנהיגי המדינה פועלים נגד החוק כאשר הם מגרשים יהודים מן הבתים שלהםביהודה ושומרון, ולא מוכנים להודות על כך?

65

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

אסור להגיד דבר שעלול להעליב מישהו מקבוצה אתנית מסוימת )סעיףג. א(. אבל מה לעשות עם העובדה שקבוצות אתניות בדרך כלל מתארגנות144

למפלגות פוליטיות, ולכן דיבור פוליטי הוא הרבה פעמים גם דיבור בין קבוצות אתניות שונות, שבו לפחות אחת מאותן קבוצות לא אוהב את מה שהשני

אומרת? האם דיבור כזה הוא באמת הסתה? אסור להגיד דבר שעלול להתפרש כעלבון נגד מדינה זרה, שיש איתה יחסיד.

(. מה אם אותה מדינה עושה דברים רעים מאוד, כמו דרום166ידידות )סעיף אפריקה, שהייתה מדכאת את השחורים באופן בוטה, תוך כדי שהיא שמרה על יחסי ידידות עם מדינת ישראל? האם היה אסור לדבר נגדה אז או לומר

שגם היום הלבנים ממשיכים לעשוק את הדרום אפריקאים, רק בדרכים יותר עקיפות? מה עם סין, שמדכאת מיליוני אזרחים מקרב המיעוט האגויר כאשר

היא מכליאה אותם במחנות ריכוז ומענה אותם? האם אסור לצאת נגדה? דיבור ביקורתי נגד מדינות אחרות הוא הכרחי אם אנחנו רוצים להיות אור

לגויים, במקום מי שמשתף פעולה עם הכי רעים שבהם. (.168אסור להגיד דבר שעלול להעליב מנהיג של מדינה אחרת )סעיף ה.

האם אסור לדבר על זה שפוטין גנב מיליארדי דולרים מהרוסיים, וכך נהיה כל כך עשיר? נוסף על כך, פוטין הצדיק את המלחמה שלו נגד צ'צ'ניה בטענה שהם אלו שפיצצו כמה בנייני דירות ברוסיה. אבל הדיירים של בניין אחד כן

הצליחו להציל את עצמם ממוות כאשר הם עצרו כמה סוכנים רוסיים שניסו להטמין פצצות אצלם. ככל הנראה, פוטין הוא זה שנתן את הפקודה לפוצץ

את שאר הבניינים כדי להתחיל מלחמה עם צ'צ'ניה ובכך לגרום לציבור הרוסי לתמוך במשטר הרודני שלו. איך נהיה ממלכת כהנים לעמים אם המדינה

אוסרת לדבר נגד רשע כזה, שכל כך בגד בבני עמו? אסור להגיד לאנשים להפסיק לשלם למדינה את כל מה שהיא רוצה שיתנוו.

(. מה אם המדינה דורשת שיתנו לה כסף, מתי שחסר הצדקה289לה )סעיף לעשות כן? האם באמת יש הבדל בין שוד הנעשית בממדים גדולים נגד אזרחי

המדינה ובין שוד הנעשית על ידי משפחות פשע? גם, למה שאשלם מיסים למדינה ששודדת מיהודים את הבתים שלהם ביהודה ושומרון ומענה ילדים

בחדרי החקירות של השב"כ?

כמעט כל דיבור עובר על אותם חוקים מכל זה אני מקווה להוכיח שחוקי ההסתה הם כל כך רחבים שכמעט כל דיבור פוליטי מהותי עובר על אותם חוקים. ההבדל בין מי שלא מקבל כתב אישום על הסתה ומי שכן מקבל הוא זה שאחד מדבר דברים שבעלי הכוח מוכנים לשמוע והשני אומר דברים שעלולים לערער את בעלי הכוח מתפקידי ההנהגה שלהם.

66

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

אחד מדבר על דברים שטחיים, ולכן מסתובב חופשי, כאשר השני מדבר על שינוימהותי, ולכן נשלח לכלא.

זה איך שהשטחיות והרגש הפכו לאבני היסוד של השיח הציבורי בדמוקרטיות.

עוד כלי דיכוי משפטיים לעייף את היריב בתהליכים משפטיים: פעמים רבות מנהיגי המדינהא.

משתיקים את היריבים שלהם כאשר הם מאשימים אותם בדברים שהם לא עשו. המדינה יודעת שתהליכי המשפט הם ארוכים ויקרים, ושהפרסום השלילי של אותן

האשמות שקריות בכל זאת יזיק לתדמית של היריבים שלהם. כך הפרקליטות יכולה להגיש כתב אישור שקרי נגד מי שהוא רוצה ולהכניע אותו, אפילו

שהפרקליט אולי יודע שבסוף הנאשם יזוכה בבית המשפט. הם יודעים שעד שהוא ינצח בבית המשפט, הוא יידרש לבזבז כל כך הרבה כסף וכוח נפשי, שאפילו

כאשר התהליך תסתיים, הוא עלול להיות כל כך עייף שהוא כבר לא ירצה להמשיך לפעול נגדם. אפילו אם הוא כן יבחר להמשיך לדבר דברי אמת, הם לפחות

הצליחו להחליש ולהשתיק אותו לכמה שנים. פעם שמעתי שוטר שכינה את שיטת הדיכוי הזאת כשיטת הסלאמי, שזה כינוי לשיטת דיכוי שהייתה בשימוש במשטר

הרודני של סטלין, ברוסיה. כך מדינת ישראל פועלת בדומה למשטר של סטלין. לעייף אותו בבירוקרטיה: אם אותן האשמות שקריות לא מועילות, המדינהב.

גם תמיד יכולה להוסיף עוד דרישות בירוקרטיות על היריב, כדי לעקב כל התארגנות פוליטית או להפוך את זה לדבר שעולה הרבה כסף. הדרישות

הבירוקרטיות נאכפות על ידי המשטרה, ורובן נקבעות ללא תהליך הצבעהבכנסת. כך גם דרג הבירוקרטיה דכאה את יריביו, נוסף על הדרג המשפטית.

צריך רישיון כדי להפגין: מי שרוצה להפגין במקום ציבורי חייב לקבל רישיוןג. מהמשטרה, אבל מה אם מנהיגי המדינה לא רוצים שההפגנה הזאת תהיה כי היא עלולה לאיים על הכוח הפוליטי שלהם? אז הם אומרים למשטרה לא לתת רישיון.

הם אלו שמשלמים לשוטר את המשכורת שלו ויכולים לפטר אותו אם הוא לאשומע להם. כך יכולים להפוך כל הפגנה לבלתי חוקית ולשים כל מפגין בכלא.

"אומרים שהוא משוגע": שיטת דיכוי אחרת שנלקחה מסטלין הרודני היאד. להגדיר את מתנגדי המדינה כחולי נפש ולאשפז אותם נגד רצונם בבתי חולים

פסיכיאטרים. כך הם כולאים את היריב שלהם וגם גורמים לציבור לחשוב שהוא משוגע. "אם הוא משוגע, אז למה שנשמע לו? אולי הרעיון הפוליטי שלו הוא גם שיגעון?" זה אחד מהכלים הכי רעים של הממשלה כי להגדיר מישהו כמושג הוא

סוג של רצח, שבו מנסים לקחת מן הנאשם את אישיותו ולהפוך אותו לסוג של בהמה, שצריך לשמור עליה ולטפל בה, ואסור להקשיב לדעותיו או לתת לו לקחת

67

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

אחריות על עצמו. אחד מהדברים הכי מעציבים מכל זה הוא שלפעמים המשפחה של מי שנאשם בשיגעון מתחילה להאמין שבנם או אביהם הוא משוגע, וכך הם גם

נהיים שותפים למלחמה נגדו, ואולי גם מצליחים לשכנע אותו לחשוב על עצמו שהוא באמת משוגע. אותו דבר גם יכול לגרום לצדיק להתחיל להשתגע באמת,

עקב הלחץ שמפעילים עליו.

כלי דיכוי אחרים איבוד פרנסה: לוחצים על החברה שבה היריב הפוליטי עובד כדי שיפטרוא.

אותו. אם הוא בעל עסק עצמאי, לוחצים על הספקים שלו להפסיק לעבוד אתו. רצח אופי: התקשורת לפעמים מבצעת רצח אופי נגד אוהבי התורה לטובתב.

בעלי הכוח. בסופו של דבר עיתונאי הוא שכיר, שעובד בשביל חברה ומקבל משכורת חודשית. במקרה של עיתונאי, הבעל הון שקנה את חברת התקשורת הוא

זה שמשלם לו את המשכורת, וכך הוא גם מושל בעיתונאי. אם העיתונאי יאמר דבר שבעלי ההון לא אוהבים, הוא עלול לאבד את פרנסתו. בעיה מיוחדת שיש

אצל עיתונאים היא זאת שהמעבידים שלהם – בעלי ההון – הם גם אלו שעלולים לסבול הכי הרבה משינוי מהותי, כי הם בדרך כלל התעשרו בגלל מרמה ושחיתות.

לכן אנשי התקשורת נוטים לדבר על דברים שטחים, תוך כדי שהם משמיצים את הקבוצות הקטנות בעם שמדברות על שינוי מהותי. זה גם למה שהעיתונאים, שכל

כך אוהבים לדבר על חופש הביטוי, הם באמת אלו שהרבה פעמים נלחמים בחופש הביטוי כאשר הם מבצעים רצח אופי נגד אלו שמתנגדים לבעלי ההון.

לרוב, הם לא כלבי השמירה של הדמוקרטיה, אלא כלבי ההתקפה של בעלי ההון. הסתה תקשורתית לאלימות: רצח אופי תקשורתי לפעמים הופך להסתהג.

לרצח. כך מנהיגי ארצות הברית הצליחו לחסל את מרטין לות'ר קינג, וכך התקשורת המערבית גם עשתה למאיר כהנא. ההסתה התקשורתית לא רק פוגעת ביחידים, אלא גם מכוונת נגד קהילות גדולות במדינת ישראל. זה למה הטקס לזכר

חיסולו של יצחק רבין מושך אליו פרסום תקשורתי רב. הם רוצים שנזכור שיהודי דתי בשם יגאל עמיר רצח את יצחק רבין, כי הם רוצים שהרבים ישנאו את הדתיים.

האמת הוא שהחיסול של יצחק רבין היה מוצדק כי רבין בגד בישראל כאשר הוא עיוות את התהליך הדמוקרטי כדי לאשר את הסכמי אוסלו נגד הרצון של רוב

הציבור היהודי. אחרי זה הוא עוד נתן נשק לפלסטיניים וכך גרם למוות של הרבה יהודים. לכן, האמת הוא שרצח רבין היה חיסול מוצדק נגד רודן שפעל במסכה

דמוקרטית, תוך כדי שהוא בגד בדמוקרטיה באמצעות שלימת שוחד לחברי כנסתכדי לגרום להם להצביע בעד הסכמי אוסלו.

68

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

למען מי נלחמים?�י הם לא יהוה ישו, אללה, ואדנ

הנצרות היא צביעות

הנוצרים לומדים את התנ"ך, עם תוספת משלהם, הנקראת "העדות החדשה". העובדה שהם לומדים את התנ"ך הוא דבר טוב, אבל כאשר הם אומרים שמיתת

ישו משחררת אותם מכל חיוב לקיים את חוקי התורה, אז הם מרוקנים את התורה מכל משמעות מעשית. כך יוצא שבנצרות, חוקי האלוהים הם עניין של פלפול

פילוסופי, בלי דרישה לתרגם את המושגים הנשגבים לפעולות מעשיות של משפט וצדק. לכן, אפילו שזאת אמירה קשה, חייבים להגיד שאצל הנצרות, המוסר הוא

מס שפתיים ולא יותר מזה. האתאיזם היא ההמשך הטבעי של חוסר הרצון של הנוצרים להתייחס לתורה כדבר

שמחייב למעשה. המוות של ישו שחרר אותם מלקיים את התורה, והאתאיזם משחררת אותם מבכלל לחשוב על המוסר של יהוה. הדרוויניזם החברתי של

עמלק הוא ההמשך לאותו תנועה של מרד נוצרי ואתאיסטי במוסר, כדי לאפשרלהם להמשיך לרצוח ולשדוד דרך הקולוניאליזם ואימפריאליזם.

הנצרות והדמוקרטיה כתירוצים לכבוש אחרים

69

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הנצרות תפסה הכי הרבה אוהדים במערב בגלל שזה מאפשר למערב לדבר על מושגי צדק בלי לתרגם אותם למעשה. כך מבצעי הקולוניאליזם רצחו עמים רבים, בטענה שהם מביאים את הנצרות והמוסר אל אותן ארצות, אפילו שאותם פולשים

מאירופה פעלו בחוסר מוסר מוחלט. הם רצחו, גנבו אדמות, אנסו, והעבידו את המקומיים, ואחר כך הלכו לאפריקה כדי לחטוף עוד אנשים ולהפוך אותם

לעבדים. המקומיים ביבשי אמריקה, אוסטרליה, ניו זילנד, ודרום אפריקה, וגם האפריקניים שנחטפו כעבדים, לא עשו לאירופיים הנוצרים רע, אבל בכל זאת

נרצחו ונהיו עבדים. הפצת הנצרות הייתה תירוץ מרכזי לאותם מעשי רשע, ועד היום הוא נשאר ככלי

לחתרנות תרבותית, שבה המערב מנסה לשכנע עמים אחרים שהוא צדיק, אפילו שהוא לא. בימינו המערב גם משתמש בתירוצים של הפצת הדמוקרטיה או

המלחמה בטרור כדי לכבוש עמים אחרים ולתת לחברות מערביות שליטה על המשאבים הטבעיים שלהם. הדיבורים שלהם על דמוקרטיה ומוסר הם רק תירוצים

כדי לכבוש ולהשתלת על אחרים. כך היה בעבר, וכך הם ממשיכים לפעול. הנצרות מעודדת את האימפריאליזם

הנצרות נותנת כוח לאימפריאליזם משלושה סיבות: כוח תרבותי: הנצרות נותנת למדינות אירופה וארצות הברית להשפיע עלא.

עמים אחרים באופן תרבותי, וכך הם פחות יתנגדו למעשי הכיבוש והעושק שלהמערב העמלקי.

דרישות לא מציאותיות: יש אמירות לא מציאותיות של ישו, שבו הוא אמרב. לשתוק כאשר מישהו מכה בך ואפילו לסובב אליו את הלחי השני, כדי שהוא גם יכה בזה. אותן אמירות שקריות גורמות לרוב הנוצרים להתייחס לרחמנות כדבר

לא מציאותי. "למה לרחם, אם הרחמים האלו נותנים לאויב להכות אותי, בלי שאני יכול להגן על עצמי?" לכן הנוצרים מדברים על לסובב את הלחי השני, אבל הרבה

פעמים הם עושים את ההפך, כאשר הם נוקמים נגד אויביהם בצורה מאוד מופרזת. במקום להגביל אלימות, דרישות לא מציאותיות כאלו גורמות למיאוס

כללי במוסר ולפעולות מוגזמות של אלימות. דורשים יותר מדי ונשארים עם כלום. חנופה לרשע: הנצרות אומרת שיש סליחה כללית למעשי רשע, אםג.

מקבלים את ישו כאלוהים. הם אומרים שישו מת כדי שהם לא יצטרכו לשלם על מעשיהם הרעים. כך כל דור מרגיש חופשי להמשיך להרוג ולעשוק את מי שהוא

רוצה, עם ההבנה השקרית שלא יהיה על זה משפט. יהיה משפט כי יהוה שופט כל רשע, בין אם הוא נוצרי, יהודי, או מוסלמי. כולם

נמדדים באותם מאזני משפט. כמו שיש מחיר לפשעי יעקב, כך יהיה על הנוצריםמשפט קשה מאוד על כל מעשי הרשע שהם עשו.

70

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לסיכום, צריך להפסיק ללכת אחרי תרבות החנופה הנוצרית. אם אין מחיר לרצח ועושק, אז למה לא לעשות כן, להתעשר מזה, להיות ראשית גויים מזה, ורק אחר

כך לדבר על שלום וזכויות האדם? לכן ישו הוא לא יהוה, והנוצרות היא דת אלילית ואכזרית. זאת גם הסיבה שצריך למחה אותה מכדור ארצנו, יחד עם בני עמלק, שכל כך אהבו להשתמש בנצרות

כתירוץ לרצוח ולשדוד.

גם האסלאם הוא רע כי הוא מעודד אכזריות מופרזת האסלאם מכירה בישו כנביא אמת, וכך בונה על השקרים של הנוצרים. אבל

בנוסף לזה, האסלאם גם מעוות הרבה מחוקי התורה. פה הבאתי דוגמה על איך שהדתות השונות מתייחסות לגנב, כדי להוכיח על ההבדל הגדול שיש בין תורת

יהוה, האסלאם, והנצרות. הגנב בתורה: בתורה גנב חייב לשלם פי שניים מן הערך של הדבר שהוא גנב,

ובמקרים מיוחדים פי ארבעה או פי חמישה. אם אין לו כסף לשלם על הגניבה, אז הוא נמכר לסוג של עבדות זמנית, שבה הוא צריך לעבוד כדי לשלם את הסכום

הנדרש לקורבן שלו. אותה תקופה של עבודות שירות היא מוגבלת לשש שנים, ולא יותר, ולכן העבדות הזאת היא באמת סוג של עבודה כשכיר, ולא עבדות בסגנון

האמריקאי; היחס לגנב הנמכר לעבדות הוא כמו היחס לשכיר, ולא כמו שבני עמלק התייחסו לעבדים הנחטפים מאפריקה, כאשר הם עינו, אנסו, ורצחו הרבה

מהם. התורה דורשת להעביד את הגנב בצורה מרוסנת וזמנית, כדי שהוא ישלם לקורבן על מה שהוא גנב, מצד אחד, וכדי שהוא לא ישב בכלא ויסבול מריקבון

מוסרי ונפשי מן הצד האחר. כך, המשפט נגד הגנב הוא כדי לשלם על מה שהוא נגב, ואולי גם לאפשר לו ללמוד איך לעבוד כאשר יהיה עבד זמני, כדי שהוא ילמד איך לכלכל את עצמו בעתיד – המשפט הוא לא כדי להעניש ולהכאיב לו. תקופת העבדות אמורה להיות הרבה פחות משש שנים בהרבה מקרים, כי אם תוך שבוע

או שבועיים הגנב מצליח לשלם על גניבתו, אז אחרי אותה עת הוא כבר יכול לצאת חופשי. כל זה הוא כאשר הגנב או משפחתו לא יכולים לשלם על הגניבה,

אבל אם הם כן משלמים, אז אין צורך לעבדות הזאת. הגנב באסלאם: השריעה דורשת לכרות את היד של הגנב. אמנם העונש הקשה

הזה אולי מפחיד אחרים מלגנוב, אבל זה גם עונש מוגזם, ששודד מן הגנב את היכולת לעבוד בעתיד, וגם לא נותן לקורבן שלו את התשלום המגיע לו. כך יוצא

שהקורבן נשאר עם פגיעה כלכלית, והגנב גם מתקשה לכלכל את עצמו בעתיד, כי עכשיו יש לו רק יד אחת. אותה נכות גופנית עלולה לגרום לגנב לגנוב שוב בעתיד

כדי שיהיה לו מה לאכול וללבוש ואיפה לישון. לכן שופטי השריעה הם הפושעים היותר גדולים במערכת היחסים הזאת, כי הגנב רק לקח חפץ, אבל השופטים

71

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

האסלאמיים שדדו ממנו חלק מגופו ואת היכולת שלו לפרנס את עצמו בעתיד, וגם החסירו מן הקורבן של הגנב את התשלום שמגיע לו על כך שהוא איבד חפץ.

לעומת זאת, התורה נותנת לקורבן של הגנב את התשלום על מה שנגנב ממנו, וגם נותנת לגנב העני את היכולת ללמוד איך לפרנס את עצמו, כאשר הוא עובד תחת

מישהו אחר ומשלם על גניבתו. השריעה עושה ההפך מזה. איך הנוצרים מתייחסים לגנב: הנצרות ריקנה את התורה מכל חיוב מעשי וחוקתי, ולכן במדינות נוצריות בעלי הממשלה מחליטים איך להתייחס לגנב על פי הצרכים

האנוכיים שלהן. בעבר, באנגליה, הם היו תולים הרבה גנבים למוות, כי לבעלי הכוח העשירים לא הייתה רחמים כלפי העניים, שלפעמים גנבו רק כדי שיהיה להם

מה לאכול. הרצח המשפטי הזה גם בוצע נגד ילדים עניים, שרק גנבו אוכל מתוך רעב. היום הנוצרים עוד ממשיכים להתנהל באכזריות מוגזמת כלפי הגנב, כאשר

הם שמים אותו בכלא להירקב. אותו עונש גם לא מועיל לסדר החברתי כי יש הרבה פעמים שהגנבים לומדים מאסירים אחרים בכלא איך להיות עוד יותר

רשעים. לפעמים אותו דבר קורה כי הרבה אנשים מעדיפים להיות אכזרים, כמו האסירים אחרים, מאשר להיות טרף בידי אותם אסירים. כך המערב הפך הרבה

גנבים קטנים לעבריינים גדולים. נוסף על כך, הרבה אסירים סובלים ממחלות נפש, כי כאשר לא נותנים לבן אדם להסתובב חופשי, אז זה עלול לפגוע ברפואת

נפשו. אותה פגיעה בנפש האסיר גם לפעמים מעודדת אסירים להתמכר לסמים כדי לברוח מן הכאב הנפשי לכמה רגעים בעזרת שיכרון החושים של הסם. אחרי

השחרור מהכלא, אותם אסירים עלולים לגנוב עוד יותר כדי לממש את ההתמכרות שלהם לסמים. לכן התוצאה הסופית של השיטה הנוצרית היא שהגנב נהיה עוד

יותר רשע בכלא, וגם סובל ממחלות נפש, ואולי גם מהתמכרות לסמים. הוא גנבחפץ, אבל הם שדדו ממנו את רפואת נפשו וצדקתו, ויהיה על זה משפט.

האם יותר רע לאבד יד לאסלאם, ועם זה את היכולת לעבוד בהרבה עבודות, או לאבד את המוסריות והבריאות הנפשית לנצרות? עדיף לא לבחור בין שני

האפשרויות הרעות האלו, ובמקום זה לבחור בדרך של תורת יהוה.

השינוי הדתי הוא שינוי אלוהי המסר הכי חשוב מכל הדיבור הזה הוא שהאסלאם והנצרות הם מאוד שונים מן התורה, ולכן ישו ואללה הם לא יהוה. הם אלוהים אחרים ואלילים, וצריך לגדוע

את השפעתם ולנקות את ארץ ישראל מכל כנסיה ומסגד, כאשר מחריבים אותם. המשך הספר הזה יביא עוד הוכחות לצדק הגדול שיש בתורה, ומי שרוצה יכול

להתחיל להשוות בין פרטי החוקים של התורה, השריעה המוסלמי, והמערב הנוצרי, וכך אולי לעורר את עצמו לעזוב את אלילי הנוצרות והאסלאם לטובת

תורת יהוה.

72

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לא חייבים להתגייר

מוסלמי או נוצרי שקורא את הספר הזה וחושב שאני מנסה לגייר אותו ליהדות טועה. אתה לא חייב להתגייר כדי ללמוד את חכמת התורה וליהנות ממנה, כי

יכולים לקיים חלק מחוקי התורה ללא השתייכות לממסד דתי. זה נוסף על העובדה שבימינו הממסד הדתי היהודי בעצמו לא פועל על פי התורה כי הוא בוחר

ללכת על פי הפירושים השקרים של הרבנים והתלמוד שלהם, במקום ללמוד את התורה הכתובה לעצמה. לכן עדיף לא ללכת אחרי הרבנים והקראים, ובמקום זה

ללמוד את התורה ולקיים אותה, גם אם זה שונה ממה שרוב היהודים אומרים. לאיש הבודד, החי בסביבה של אלו ששונאים את בני ישראל ותורת יהוה, יהיה

עדיף לעשות כן בסתר, כדי שהסובבים אותו לא יהרגו אותו על צדקתו. הכי עדיףהוא לעזוב אותם ולגור בקרב אנשים שכן נותנים לו לקיים את תורת יהוה.

לא להזכיר את השם "אללה" או "ישו" כי הם אלוהים אחרים "ושם אלהים אחרים לא תזכירו – לא ישמע על פיך" )שמות כג, יג(.

יהוה מצווה, בנבואת משה, לא להתפלל לשם אלוהים אחרים, לברך אותם, ואפילו לא להזכיר את השמות שלהם. לכן, על פי התורה, אסור להזכיר את השם

ישו או אללה כי אותם שמות הם אלילים של הנוצרים והמוסלמים. יש הרבה יהודים דתיים בימינו שאומרים "יא אללה" או "ו'א אללה", וחושבים

שמותר להגיד כן, כי, להבנתם, אללה הוא מילה כללית לבורא עולם, ולא שם לאלוהים אחרים. האמת הוא שהשם "אללה" הוא השם של אלוהים אחרים לכל דבר, כי ההגדרה של "אללה" זה האליל שמוחמד המציא למוסלמים, והוא אמר

להם שאותו אליל בחר בישמעאל במקום יצחק, ביטל את התורה לטובת הקוראן, ובחר במוסלמים להיות עם נבחר במקום ישראל. מוחמד גם עיוות הרבה מחוקי

התורה כאשר הוא העתיק חלק מהם כדי לכתוב את הקוראן. כאשר מוסלמי אומר "אללה" הוא מתכוון לאליל של הקוראן, ולא ליהוה, שבחר

בבני ישראל ונתן נבואה בידי משה, ולא עזב את שני הדברים האלו, אלא דורש שנחזור למקורות של נבואת משה, שבה הוא מדבר על דרכי הצדק שהיו לדורות

הראשונים של האדם, מהאדם עד יעקב. לכן "אללה" הוא שם של אלוהים אחרים, ועדיף לא להגיד אותו חוץ מהמקרים שבו לומדים את חוקי התורה

שמצווים נגד דתות אחרות. מאותה סיבה גם צריך להחריב כל מסגד, כי הוא מהווה מקדש לאלוהים אחרים.

73

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ישו הוא גם אליל כי הנוצרים אומרים שישו התיר להם לבטל את מצוות התורה, וכך הם ריקנו את נבואת משה מלהיות מקור חוקתי מחייב. הם הפכו את ישו

לאליל שלהם. כך הם החליפו את יהוה בישו, והחליפו את החיוב המוסרי והחוקתי של נבואת

משה לדיבור שפתיים צבוע. לכן ישו הוא גם אליל ואלוהים אחרים, הנצרות היא אליל, והכנסיות שלהם הן מקדשים לאלוהים אחרים, שיש מצווה להחריב אותן מן

הארץ. גם אם תגידו שאתם לא מתכוונים לברך את האסלאם והנצרות כאשר אתם

מזכירים את השם "אללה" או "ישו", הזכרת אותם שמות בכל זאת עובר על מצוות תורת יהוה, כי המצווה אומרת לא להזכיר את אותם שמות בשפתיים, גם אם לא

מתכוונים לעבוד אותם. " )שמות כג, יג(. לא ישמע על פיך"ושם אלהים אחרים לא תזכירו –

אללה וישו הם לא יהוה. יהוה הוא יהוה. זה השם של אלוהינו, וזה השם שצריכים להזכיר בפה, בקול רם, ובלי להקשיב לאחרים, שעובדים את אלילי השקר שלהם.

מאותה סיבה עדיף למי שגדל בבית מוסלמי להגיד "יהוה הוא אקבר" מאשר "אללה הוא אכבר", והכי עדיף הוא להגיד "יהוה" בלי תוספת, כדי לכבד את השם שלו בצורה הכי טהורה, אחרי אלפי שנים שבהן אבותיכם לא הבינו איך לעשות כן

מרוב חשכת הגלות.

המברך בשם "אללה" נהיה קנאי למוסלמים – הספד על אפגניסטן המברך בשם "אללה" עלול להיות קנאי למוסלמים, במקום להיות קנאי לבורא

העולם, יהוה. כך קורה אצל קבוצה אחת של שבטי ישראל האבודים, הפשתונים באפגניסטן, שכיום יש להם שם עולמי כמוסלמים קנאים. בהמשך הספר אביא

הרבה הוכחות לזהותם הישראלית. הברכה שהם מברכים בשם מוחמד ואללה, האלילים של האסלאם, היא אחת מן

הסיבות שהם נהיו כל כך קנאים לאסלאם, במקום ליהוה ותורתו. הדבר הזה הוא רע מאוד כי הפשתונים הישראלים מברכים את האסלאם, אפילו

שזה האסלאם שמנסה לגנוב מהם את היעוד האלוהי שלהם כממלכת כוהנים וגוי קדוש לעמים אחרים. הם מברכים את מי שמנסה לגנוב מהם את צדקתם ואת

תפקיד הנבחרות שלהם.

74

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הדבר הזה הוא גם עצוב מאוד כי הקנאות שלהם למען האסלאם לא מועילה להם בתוך הקהילה המוסלמית כי הם נהיו מהקבוצות הכי עניים ומרודים מכל

המוסלמים. אפגניסטן נהייתה ארץ כל כך ענייה, עקב המלחמות הרבות שפקדו אותה, שהרבה

גברים פשתונים עזבו אותה כדי לעבוד בעבודות פרך במדינות מוסלמיות עשירות. שם הם סובלים סבל כפול כאשר הם עובדים קשה תרומת מעט כסף, וגם

מקבלים יחס משפיל מן המוסלמים העשירים. זה חלק מהמחיר שיש על עזיבת יהוה, האלהים, לטובת "אללה", האליל של

מוחמד. אותו כלל גם פקד את שבטי ישראל האחרים.

לכן הכלל הוא שכאשר יעקב עובד דתות אחרות, אז עמים אחרים מושלים בו ועושקים אותו. הרבה פעמים אותו גוי זר ששולט ביעקב הוא זה שלימד אותו

תרבות זרה או דת זרה, והוא זה שעזר ליעקב בעבר נגד אויבים אחרים, עד שמגיע זמן שהוא בוגד בישראל ועושק אותו. כך היה במצרים, וכך זה עכשיו באפגניסטן,

ובמקומות נוספים. ההליכה אחרי דת אחרת תמיד מתלווה בעבדות תחת גוי אחר. לכן, כרגע השליטים האמיתיים של אפגניסטן הם לא הפשתונים והטאליבן, אלא

ארצות הברית, ששולטת בקבול, ופקיסטן, ששולטת בטאליבן. גם כאשר הטאליבן מנסה להשתחרר מאותו שלטון פקיסטני, הפקיסטניים מכים

בפשתונים שגרים בגבולם כדי להטיל אימה בטאליבן. זאת הסיבה שכל כך הרבה The Pashtunפשתונים ההפגינו נגד הדיכוי הפקיסטני במצעד הארוך הפשתוני )

Long March .) אותו דבר גם קורה לקשמירים בהודו, שעליהם גם יש הוכחות רבות לכך שהם

משבטי ישראל האבודים. עצה לפשתונים וקשמרים: במקום לקרוא בשם אללה וללכת אחרי מי שמנסה

לגנוב מכם את צדקתכם ואת היעוד האלוהי שלכם, עדיף להגיד "יהוה הוא אקבר" או "יהוה", וללמוד את תורתו. זאת התחלת הדרך האמיתית לניצחון נגד אלו

שמדכאים אתכם.

!י הוא לא יהוה גם היהודים מברכים בשם אלוהים אחרים - אד!נ בעת של כתיבת הספר הזה, רוב היהודים עוד לא מוכנים להגיד את השם המפורש

�י במקום. של יהוה, ואומרים את השם אדנ

75

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

�י, במקום להגיד את השם מפורש, יהוה, הוא מברך אלוהים מי שמתפלל בשם אד�נ אחרים, אפילו אם הוא לא מתכוון לעשות כך. יהוה הוא האדון, בלשון יחיד, אדני,

�י, שזה נחשב ללשון של ריבוי כאשר משתמשים בניקוד. ולא כמו שאומרים אד�נ�י, בלשון ריבוי, לא רק מברך את יהוה, האדון מעל כולם, אלא הוא מי שמברך אד�נ

גם מברך את האדונים האחרים שמושלים בו, כמו המעביד שלו, הרב שלו, ראש הממשלה, והמדינות החזקות ששולטות על מדינתו. הדבר הזה הוא אמת כי

�י" בעצם אומר "ברוך אתה, האדונים שלי". האומר "ברוך אתה אד�נ�י מברך אלוהים אחרים, נוסף על יהוה, וכך הוא גם עובד לכן מי שמברך בשם אד�נ

אלוהים אחרים, על פני יהוה, כי הוא לא רק מברך את יהוה, אלא גם את המושלים האחרים שיש עליו. העושה כן עובר על המצווה הראשונה של עשרת

הדברות, שאומרת "אנכי יהוה אלוהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים, מבית עבדים." )עשרת הדיברות, שמות כ, ב(. על פנילא יהיה לך אלהים אחרים

המצווה הזאת אוסרת עלינו לעמוד מול פני יהוה ולקיים את תורתו באופן חלקי, תוך כדי שגם הולכים אחרי אדונים אחרים. לעשות כן הוא לעבוד אלוהים אחרים

על פני יהוה, במקום רק את יהוה. אותה מצווה גם אוסרת לברך בשם "אלהים" כי אלוהים הוא מילה כללית למושל

או מושלים רבים, ולהגיד "ברוך אתה אלהים" הוא כמו להגיד "ברוך אתה אדונים".�י". צריך לברך בשם יהוה המפורש, ולא בכינוים של "אדונים", "אלהים", או "אדנ

�י, הוא דומה לרוצח לכוון לשם המפורש, אבל להוציא מן הפה את השם אד�נ בשגגה, שלא התכוון לרצוח, אבל עשה את זה בכל זאת. רצח הוא רע, גם אם

הוא נעשה בשגגה, ולברך אלוהים אחרים הוא עבודת אלוהים אחרים על פני יהוה,גם אם הוא נעשה בשגגה.

עבודת אלוהים אחרים היא הסיבה לחורבן בית מקדש השני חורבן בית מקדש השני לא באמת קרה בגלל שנאת חינם, אלא בגלל שהיהודים באותה תקופה הפסיקו לברך בשם יהוה המפורש וגם הפסיקו ללמוד את תורת

יהוה לעצמה. במקום זה, רוב העם הלך אחרי הפירושים הרבים של הרבנים, הכלולים "בתורה שבעל פה" השקרית שלהם, וגם התחילו להשתמש בכינויים

שהרבנים אמרו להם להגיד כדי לא להגיד את שם יהוה יותר; זה גם מה שגרםלהם להתפצל לקבוצות דתיות רבות, שבהן כל אחד רצה להכחיד את השני.

כך הרבנים הפכו את עצמם לאלהים של שבט יהודה, שמלמדים תורה בשקר, וגורמים לרוב היהודים לעבוד אליהם אחרים, על פני יהוה. זאת הסיבה השורשית לחורבן בית מקדש השני, ולכן בתורה הכתובה התיאור למה החורבן בא על יעקב מסביר שזה בגלל שהם עבדו אלהים אחרים, ולא בגלל שהם נפלו לשנאת חינם.

76

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שנאת חינם הייתה תופעת לוואי לעבודת אלהים אחרים, כי התורה הכתובה מעידהשעבודת אלהים אחרים היא תמיד הסיבה המרכזית לחורבן.

אני ראיתי הרבה דתיים שאמרו שהרבנים חייבים להיות אלו שדברו אמת, כי אם לא, אז איך הם הפכו לממשיכי הדרך של היהודים, כאשר קבוצות אחרות, שכן

ניסו לשמור אמונים לתורה שבכתב, כמו הצדוקים והאייסים, נעלמו. הטענה הזאת היא מוטעית בגלל לפחות שתי סיבות:

הצדוקים לא באמת נעלמו, אלא המשיכו לשרוד בצורה מאוד רדודה.א. ההישרדות של הקהילה הקראית, שקיימת יותר מאלף שנים, היא עדות

לכך שלא כל אלו שרצו לשמור אמונים לתורה שבכתב נכרתו לתוך ממלכתהרבנים.

ההתגברות של הרבנים על קבוצות אחרות בתקופת בית מקדש השני באהב. עקב זה שהם שיתפו פעולה עם הרומאים אחרי חורבן בית המקדש השני. התלמוד בעצמו מעיד על השיתוף פעולה הבוגדני הזה כאשר הוא מספר על איך שרבי יוחנן בן זכאי שיתף פעולה עם ראש הצבא הרומאי, תרומת

זה שהרומאים יתנו לכמה מאות רבנים מקום מקלט בעיר יבנה. כך הרבניםהצליחו לשמור על עצמם, כאשר חורבן שלם הגיע על קבוצות אחרות.

זה גם איך שהם לקחו לעצמם את ההנהגה הרוחנית על שבט יהודה, לאורך אלפישנות גלות.

כאשר הם הפכו את פירוש השקרי שלהם על התורה למסגרת הלכה נוקשה, ונתנו לה את השם "תורה שבעל פה", הם גם הקשו על היכולת של שבט יהודה לעזוב

את אותם פירושים שקרים. זה איך שמסגרת ההלכה הנוקשה תרמה לזאת שהגלות הייתה לאלפיים שנה, במקום מה שהיה אחרי חורבן בית מקדש הראשון,

שאז הגלות רק הייתה לשבעים שנה. כך, הרבה יהודים נפלו לעבודת אלוהים אחרים באלפיים השנים האחרונות, כאשר הם היו תחת השלטון של הרומאים במערב, והשותפים של הרומאים בתוך יהודה –

הרבנים. נוסף על כך, הגלות לא הגיעה לסיומה בגלל הרבנים, אלא בגלל קבוצה של

יהודים חילונים שמרדו ברבנים, למדו יותר תנ"ך, ובחרו לקיים לפחות מצווה אחת מתוכה – לעלות לארץ ישראל. לכן אף על פי שאותם חילונים מרדו בהרבה מצוות

אחרות, הבחירה שלהם לקבל את מקור החזון שלהם מהתנ"ך היא זאת שגרמה להם לקדש את שבט יהודה בקדושה גדולה, כאשר הם הובילו את היהודים

להיפרד מקרב הגויים ולחיות בארץ ישראל, כעם נפרד. זאת דוגמה לעד כמה שלטון הרבנים הצליח לדכאה את שבט יהודה, שדווקא

יהודים חילונים הם אלו שהיו היחידים שהיו המסוגלים להשתחרר מן השלטון של

77

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הרבנים, לגשת אל התורה הכתובה באופן עצמאי, ולקיים לפחות אחת ממצוותיההמהותיות.

המקרה הזאת גם מעידה על הכוח הגדול של מי שבוחר לחזור ליהוה ותורתו באופן עצמאי, במקום להמשיך לגשת אליו רק דרך הפירושים המוטעים של

הרבנים.לברך אדונים ובעלים הוא עון מאבותינו

" )שפטים ב, יא(. הבעלים"ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה, ויעבדו את כבר מימי ההתחלה של בני ישראל, בימי השופטים, החוטאים היו מברכים את

�י �י. אד�נ אדוניהם במקום את יהוה, אבל אז הם קראו לאדוניהם בעלים, במקום אד�נ ובעלי הם בעצם אותו דבר, כי האומר "ברוך אתה בעלי" בעצם מברך את כל

�י" עושה בדומה לכך, כאשר הוא בעליו, המושלים בו, וגם האומר "ברוך אתה אד�נמברך את כל האדונים שיש עליו.

יהוה הוא האדון היחיד מעל כולם ורק אמורים לברך אותו ולעבוד למענו, אפילו אם אדונים אחרים מושלים בנו כרגע נגד רצוננו. לכן יהוה הוא האדון היחיד, ולא

�י או אדונים. אד�נ

ההידרדרות לעבודת אדונים ובעלים יכולה להיות הדרגתי " )שפטים ב, יא(. הבעלים"ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה ויעבדו את

קרוב לוודאי, הבחירה לעבוד אלוהים אחרים, על פני יהוה, לא קרתה בפתאומיות,אלא כחלק מתהליך הדרגתי של ריקבון ובלבול מוסרי.

החטא אולי התחיל בדיוקים קטנים, כמו הרצון לברך את יהוה בכינוי, במקום בשמו המפורש, כדי להיזהר בכבודו של השם המפורש. אותה זהירות מוטעית בדור

אחד התגלגלה לעבודת אלילים נועזת בדורות יותר מאוחרים. זה לא שדורות קודמים, שעבדו את הבעלים, היו יותר נתונים ליפול לעבודת

אלילים מאשר בימינו, אלא הדורות האחרונים עשו את אותה טעות בצורה שונה, כאשר הם החליפו את הברכה בבעלים לברכה באדונים –במקום להגיד "ברוך

אתה בעלי" הם התחילו להגיד "ברוך את אדני".איך ריקבון כזה גדול יכול להתפתח?

בתקופת ספר שופטים ומלכים החוטאים היו משתמשים בכינוי "בעל" ליהוה, כי כולם. אחר כך העון התגלגל עד שבירכו בעל בלשון ריבוי,עלהוא הבעל שמ

"בעלים", כדי לכבד את יהוה, ואת כל השליחים שלו, שפועלים לעשות את רצונו.

78

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הם תאנו, "הרי איש לא נהיה אדון ובעל, אם יהוה לא נתן לו להגיע לאותו דרגה." בסוף הם כבר שכחו את יהוה, ורדפו אחרי הבעלים ואדונים הרבים שלהם, יחד עם הרדיפה אחרי פירושים לא נכונים לתורה. הם עשו כך במקום לזכור שהאמת הוא

שאפילו אם יהוה לפעמים נותן לרשע להיות אדון ובעל, כדי לשלם לו במהירות על מעט הטוב שהוא עשה, השלטון של הרשע הוא בכל זאת שלטון של רשע,

�י" או "ברוך אתה בעלי" עובר על המצווה ולהחניף לו בברכת "ברוך אתה אד�נ הראשונה של עשרת הדברות – "אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים;

לא יהיה לך אלהים אחרים על פני". הרבנים: כמו עם עובדי הבעלים, כך גם היה עם הרבנים. הם התחילו לפחד

לקרוא בשם יהוה המפורש, ולכן אולי התחילו להגיד את השם אדני בלשון יחיד, בסברה שיהוה הוא האדון היחיד מעל כולם. אחרי זה הם התחילו לברך בשם

�י, כדי גם לכבד את השליחים הרבים של יהוה, שעושים את רצונו. עם הדורות, אד�נ אותה טעות של לייחס ליהוה ריבוי במקום אחדות גרמה להם גם לטעות בהרבה

הבנות אחרות על התורה, עד שהם המציאו לעצמם תורה חלופית, הנקראת"התורה שבל פה", כדי לקחת את מקומו של תורת יהוה הכתובה בנבואת משה.

אותה ברכת אדונים רבים והליכה אחרי תורות רבות גם גרמה לכך שמי שרוצה להיות רב חייב ללמוד מאות דפים של משנה, תלמוד, פירושים על התלמוד,

ופירושים על אותם פירושים לפני שהוא יכול לקבל הסמכה להיות רב. אותו דבר הוא גם מה שגורם להרבה רבנים להיות חרשים למי שמדבר איתם על

התורה שבכתב, כי אחרי שהם הקצו את כמעט כל זמנם בלמידת פירושים שקרים לתורה, איך הם יהיו מסוגלים לראות מעבר לאותן טעויות? השנים של לימוד

מספרי הרבנים גרם להם להתחבר באופן רגשי לאותה דרך עד כדי כך שכל דיבור נגדה עלול להביא להתפרצות של כעס במקרה הרע, או במקרה הטוב, הרב רק מוכן לענות מתוך הספרים שלו, במקום לתת הוכחה מן התורה הכתובה. וכל זה

הוא אף על פי שהתלמוד הוא בעצמו פירוש לתורה שמדבר על איך שרב אחד אומר שיש לו "מסורת מהר סיני" שההלכה הוא שכן מותר לעשות דבר מסוים,כאשר רב שני אומר שגם יש לו "מסורת מהר סיני" שאותו דבר הוא אסור.

ההתפזרות לתורות ופירושים רבים היא גם הסיבה שהרבנים כל כך התפזרו לקבוצות וכתות שונות, כמו דתיים לאומים וחרדים, חסידים וליטאים, ואוהבי הרב

הזה או הרב הזה. בארצות הברית המציאות נהייתה אפילו יותר רעה כי שם הרבהיהודים הולכים אחרי הפירושים היותר רעה של הרפורמים והקונסרבטיבים.

האמת הוא שיהוה הוא אל אחד, וצריך לקרוא בשמו כדי להכיר בגדולתו: "כי שםאקרא אקרא – הבו גדל לאלהינו" )שירת האזינו, דברים לב, ג(.

נוסף על זה, התורה האמיתית היא התורה הכתובה, והיא תורה אחת כתובה, ולא שתי תורות, של תורה שבכתב ותורה שבעל פה. כדי להוכיח על אותו שוני, בין

79

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

התורה שבכתב לדברי הרבנים, כתבתי השוואה מפורטת בין מה שהרבנים אומרים לעומת מה שכתוב בתורה הכתובה; אותה הסבר מתחילה בפרק "עשרת הדברות

הם יסוד לתורה".

!י = קנאי לאדוניו המברך אללה = קנאי לאסלאם. המברך אד!נ כמו שהפשתונים המברכים בשם "אללה" נהיו קנאים לאסלאם, דבר דומה גם קורה ליהודים, אבל אצלם הקנאות נהייתה לאדונים שלהם. לכן היהודי הדתי,�י, נהיה קנאי לכל אדוניו, שזה כולל הרב שלו, המעביד שלו, שמברך בשם אד�נ

ראש הממשלה שיש עליו, ומדינות אחרות ששולטות על מדינתו. �י, עלול ליפול לאותה בעיה מיוחדת של ימינו היא שהדתי הרגיל, שמברך בשם אד�נ

קנאות בגלל שעמלק נהיה ראשית גויים בימינו, דרך מדינותיו במערב. אותן מדינות�י שולטות על מדינת ישראל ועל מדינות אחרות באופן עקיף, ולכן המברך בשם אד�נ

גם עלול להיות קנאי לטובת עמלק, בגלל שעמלק הפך לאחד מהאדונים שלו,באופן עקיף.

הדבר הזה הוא רע מאוד, כי כאשר איש מברך אחר, הוא בעצם נהיה שותף עם האחר, כי המברך נושא על גבו את העוונות של האחר שהוא בירך, וכך מכפר

עליו. כך, הרבה יהודים דתיים מכפרים על עמלק, אפילו שהם לא באמת רוציםלעשות כך.

גם הכוהנים סובלים מהטעות הזאת העון של לברך את עמלק באופן עקיף גם חדר לתוך הכוהנים, שמברכים את העם�י הופכת �י בזמן ברכת כהנים, במקום לברך בשם יהוה. הברכה בשם אד�נ בשם אד�נ אתכם לקנאים לכל האדונים שיש עליכם, כולל הרשעים שבהם, כמו עמלק. לכן

�י. עדיף לברך את בני ישראל רק בשם יהוה, ולא בשם אד�נ "וידבר יהוה אל משה לאמר, דבר אל אהרן ואל בניו לאמר, כה תברכו את בני

פניויהוה פניו אליך ויחנך. ישא יהוה וישמרך. יאר יהוהישראל, אמור להם, יברכך ואני אברכם." )במדבר ו, כב(. את שמי על בני ישראלאליך, וישם לך שלום. ושמו

בימינו, זרע עמלק התערבב הרבה בתוך בני יעקב. זה קרה כאשר בני עמלק אנסו את נשות יעקב או כאשר הרבנים קיבלו גרים מעמלק. לכן הכוהנים צריכים

להיזהר לגבי מי הם מברכים כדי לא לברך את זרע עמלק בטעות. המצווה היא" – לא על גויים אחרים.על בני ישראללשים את שם יהוה "

80

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הדבר הזה הוא חשוב מאוד כי אולי יש מישהו מזרע עמלק בתוך הקהל שאתם מברכים, ואז במקום לקיים מצווה, אתם מברכים את מי שאתם אמורים להחרים,

וכך גם מושכים עליכם חלק ממשפט החרם שיש על עמלק. מאותה סיבה, זה רע להגיד "שלום" לעמלקי, כי אין לנו שלום איתם אלא מלחמת

חורמה. לכן גם חסר שלום למי שמברך את עמלק באמירת "שלום". לסיכום, עדיף שהיום הכוהנים רק יברכו את מי שיש עליו הוכחה, מעדים אחרים, שהוא משבט לוי או משבט אחר בישראל. אם חסר הוכחה לכך, אז עדיף לשמור

את הברכה שלך למי שיהוה ציווה לך לברך – "בני ישראל". עדיף לטעות בשתיקה,מאשר לברך את מי שאתה אמור להחרים.

למחה את זכר עמלק, במקום את שם יהוה, משפתינו , בגוי נבל אכעיסם"לא עם, כעסוני בהבליהם. ואני אקניאם בלא אל"הם קנאוני ב

)דברים לב ,כא(. עדיף להשתמש בכינוי "לא עם", במקום לכבד את עמלק על ידי הזכרת שמו, כי

עמלק הוא באמת "לא עם", שלא יודע איך לאהוב אחר בצורה אמיתית. לכן הוא השני. זה גם למה לא יהיהעםרק גוי, אבל לא עם, כי אצל עם יש אהבה, אחד

לעמלק חלק בעמים כי העמים עוד יתקיימו הרבה זמן אחרי שכולם ישכחו שאיפעם היה גוי כזה, בשם עמלק, והשואה שהוא ביצע נגד בני ישראל והעמים.

לעומת זאת, מי שאומר כינוי לשם יהוה, במקום להגיד את שמו המפורש, מזלזל בשמו, ועושה לשם יהוה את מה שהוא אמור לעשות לשם של עמלק – הוא מוחה

אותו מהשפתיים שלו. זה עון די גדול. צריך למחה את זכר עמלק משפתינו, ומנגד, להזכיר את שם יהוה, בשפתינו, כדי

להיות העם של יהוה, ולהפסיק להיות עם נבל ולא חכם. הצור, תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט. אל .כי שם יהוה אקרא, הבו גדל לאלהינו"

אמונה ואין עול. צדיק וישר הוא. שחת לו! לא, בניו מומם, דור עקש ליהוה תגמלו זאת, עם נבל, ולא חכם. הלוא הוא אביך קנך, הוא עשך ה ופתלתל.

זכר ימות עולם, בינו שנות דר ודר. שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך, ויכננך. כי חלק בהנחל עליון גוים, בהפרידו בני אדם, יצב גבלת עמים למספר בני ישראל.

יהוה עמו; יעקב חבל נחלתו" )שירת העדות, דברים לב, ג(.

למה הנלחמים במערב נוטים להיות מחבלים מתאבדים?

81

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

בימינו, הרבה מאלו שמנסים להילחם במערב משתמשים במחבלים מתאבדים, אפילו שלא אמורים לבחור בהתאבדות, גם כתחבולת מלחמה. אם כן, אז למה אנשים שבדרך כלל אוהבים את החיים בוחרים למות, רק כדי שהם יכלו לפגוע

במערב העמלקי ואוהביו? למה היפנים בחרו לעשות כך במלחמה נגד ארצות הברית, כאשר הם השתמשו

בטייסי קמכזי? למה האפגניים עוד עושים כך נגד הכובשים מארצות הברית, כאשרהם משתמשים במחבלים מתאבדים?

הם בחרו בדרך הרע הזאת כי הם סובלים ממתקפה רוחנית מעמלק ואוהביו,שמקללים אותם בזה שלא יהיה להם תקווה – "ולמינים לא תהיה תקוה".

צריך לזכור שעמלק רוצה לערבב ולבלבל את העמים כי הוא מבין שאם אנשים יתחילו להפרדה ולהתקדש, כל אחד לפי המין שלו, אז זה יגרום להם לזהות את הרע המיוחדת שיש אצל עמלק, ולהכחיד אותו בגלל זה. לכן עמלק מאוד רוצה שהעולם שלנו יהיה עולם של שקר, ערבוב, וכלאים כי כך הוא מקווה להתערבב

בתוך העמים ולהיות תולעת על רוח הקדושה שלהם. כך הוא חושב להסתתר בינם, להחטיא אותם, ולהפוך אותם לחרם, כמוהו. בזה הוא חושב להפוך את

המצווה להכחיד את זכר עמלק לבלתי ניתנת לקיום, אפילו שאין אפשרות כזאת כי יהוה כבר נשבע "מחה אמחה את זכר עמלק מתחת לשמים", והשבועה הזאת הולכת להתקיים, אפילו אם עמים רבים יצטרכו ליפול, יחד עם עמלק, עקב זה

שהם בחרו להיות דומים לו )שמות יז, יד(. לעומת זה, הרבה מאלו שמנסים להילחם בעמלק עושים כך כי הם לא רוצים לתת

לתרבות של זנות וכלאים לחדור לתוך הקהילה שלהם. הם לא רוצים שגברים ישכבו אחד עם השני כי הם מבינים שזה תועבה, והם שונאים את תרבות הטלוויזיה

והסמים של המערב. אבל בגלל שהם בוחרים במלחה הקדושה הזאת, הם גם מוצאים את עצמם תחת מתקפה רוחנית מאלו שרוצים שהעמים ימשיכו לחיות

בערבוב וכלאים. חלק מאותם טועים נמצאים אצל הרבנים, שאומרים את הקללה "למינים לא

תהיה תקווה" כי בזה הם מקללים את כל מי שלא מוכן להתאחד תחת ההנהגה הטמאה שלהם, עם הרבי עקיבא העמלקי שלהם והתלמוד שלו )על עקיבא אני

מסביר בפרק "עמלק גם פלש על התלמוד"(. לכן הרבה מאלו שמנסים להילחם במערב מצאו את עצמם במצב של חוסר תקווה, שבו הם חושבים שהדרך היחידה הנותרה להם היא להילחם בעמלק באמצעות פעולות של חוסר תקווה, כמו להיות

טייס כמקכזי או מחבל מתאבד )במדבר כד, ט(. זאת המציאות, אפילו שהרבה רבנים לא אומרים את אותה קללה עם הרצון

לתמוך בעמלק או להפוך את כל העולם לכלאים; הם מקללים כי ההלכה הרבנית

82

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

מצווה להגיד את התפילה הזאת כחלק מתפילת השמונה עשרה. הם אומרים אתהקללה הזאת בלי להבין שהם מקללים.

ליהודי דתי, צעד קטן של תשובה יכולה להיות כאשר הוא מפסיק להגיד את אותה קללה, כדי להחזיר את תפילת "השמונה עשרה" למספר התפילות שפעם היו לה

– שמונה עשרה. עכשיו יש תשע עשרה תפילות כי הרבנים החליטו להוסיף אתהקללה הרעה הזאת כדי לדכאה את היריבים שלהם.

�י" נהיה אבל למחוק את הקללה הזאת לא יהיה מספיק כי גם הברכה בשם "אדנ ברכה לעמלק, כי הוא הפך את עצמו לאחד מהאדונים, דרך רבי עקיבא העמלקי

והתלמוד שלו, דרך נביאי שקר שהוכללו בתנ"ך, ודרך הקולוניאליזם, האימפריאליזם, והמערכות הבין-לאומיות של המערב. תשובה אמיתית דורשת

�י", "השם", או "הקדוש ברוך שרק נברך שבם יהוה, במקום בשמות כינוי, כמו "אדנהוא".

אף על פי שהרביתי לכתוב על הרבנים, העון הזה לא רק נמצא אצלם, כי כל מי שעובד דת שקרית תומך בעולם השקר של עמלק. עמלק רק הצליח לשרוד עד

עכשיו בגלל שהוא השתמש בשקר כדי לבלבל את עמים ולהסתיר את פשעיו, והוא רק ימות כאשר העמים יבחרו לעבוד את יהוה באמת. השקר משרת את עמלק,

בין אם אותה שקר הוא שקר של הפרופסורים באוניברסיטאות או שקרים של המנהיגים הדתיים של היהדות, האסלאם, הנצרות, הבודהיזם וההינדואיסטיים.

להתגבר על עמלק דורש שנתגבר על כל התפילות ושקרים הנמצאות אצל אותםדתות שקר כדי שהם יפסיקו לשדוד מהעמים את התקווה שלהם לטהרה וקדושה.

כחלק מהמלחמה הזאת, עדיף קודם לדבר על אותם שקרים, כדי לתת לאנשי הדתות אפשרות לעשות תשובה, כי כמו אצל הרבנים, גם אצל דתות האחרות יש הרבה אנשים שלא מבינים עד כמה הם עושים רע כאשר הם מתפללים בתפילות של שקר. לכן, עדיף לדבר על זה כאשר ברור שהם לא ישימו אותך בכלא על זה.

אבל אחרי הדיבורים מוכרח שיהיה מלחמה נגד אוהבי דתות השקר כדי לגרוםלהם להפסיק לשדוד מהצדיקים את התקווה שלהם לקדושה וטהרה.

כבר היום, עדיף להפסיק להשתמש בתחבולות מלחמה שנולדו מתוך חוסר תקוה, כמו מחבלים מתאבדים. אבל גם צריך לזכור שהדרך לתקווה דורש שנשים קץ

לקללה של הרבנים, "למינים לא תהיה תקוה", יחד עם תפילות הדומות לזה אצל התקווה. למעןדתות אחרות. לעשות כן הוא חלק הכרחי במלחמה

הספר הזה לא אמור להיות ספר השמצה נגד שבט יהודה כאן ברצוני להזכיר שהדיבור המורחב על הטעויות שיש אצל היהודים הוא לא כדי

להשמיץ את שבט יהודה. הסיבה היחידה שאני מרבה לדבר דווקא על הטעויות

83

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שיש אצל היהודי הדתי הממוצע היא בגלל שאלו הן הטעויות שאני, יהונתן צדקני, מכיר, בגלל שגדלתי בתוך הקהילה היהודית. אצל שבטי ישראל האחרים יש גם

הרבה טעויות, וחלק מאותן טעויות הן יותר גדולות מאשר מה שיש אצל היהודים, ולכן עדיף לא להשתמש בספר הזה כדי לנסות להרבות שנאה נגד שבט יהודה. בסופו של דבר כל שבט בישראל הוא כמו חלק אחד מהגוף הלאומי – העם לא יכול ליהנות מרפואה שלמה כל עוד שאפילו אחד משבטי ישראל סובל מעונותיו

ורודפיו.

האם האומר את שם יהוה נעקר מעולמו? בתלמוד יש דיבור על כך שמי שאומר את שם יהוה סובל מזה שהוא נעקר מעולמו.

עולם הוא ביטוי להיעלמות דעת יהוה, כי השורש של המילה עולם הוא עלם, כמו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא, בתתו מזרעו למלך,העלם יעלימו"ואם

לבלתי המית אתו, ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו, והכרתי אתו, ואת כלהזנים אחריו, לזנות אחרי המלך, מקרב עמם" )ויקרא כ, ד(.

ככל שעולים בדרגות של צדק, אז דעת יהוה גם פחות נעלמת מאתנו, וכך עולים מעולם אחד של הבנה לגבי הרצון של יהוה לעולם יותר נעלה. לכן, האמת הוא

שאחרי שיעקב יתחיל לקרוא בשם יהוה, אז דעת יהוה תהיה פחות נעלמת מישראל, וזה מה שיעזור ליעקב לעלות מעולם טמא של לברך את האדונים

והבעלים שלו, שעמלק כרגע עוד כלול בתוכם, לעולם יותר קדוש, של לברך אתרק את תודעת יהוה, ורק לעבוד למענו.

ככל שעולים בעולמות אז יהיה יותר יכולת לחזור לדרגות הצדק שהיו לאברהם, יצחק, ויעקב, וגם לעלות מאלו לדרגות הצדק שהיו לאדם הראשון לפני שהוא

חטא, כי אז הוא רק היה אוכל מן הצומח וחי בלי הצורך לריבוי של בגדים וכלים. לכן שירת העדות )שירת האזינו( גם מעידה על הצורך להתבונן בשלבים הראשונים

של האדם כדי ללמוד איך לחזור לאותה צדק עוצמתי שהיה להם. בהנחל . שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך.זכר ימות עולם, בינו שנות דר ודר"

כי חלק יהוה עליון גוים, בהפרידו בני אדם, יצב גבלת עמים למספר בני ישראל.עמו; יעקב חבל נחלתו" )בראשית לב, ז(.

חלק מהמצוות הם עד עולם כי העם אמור לעלות מהם ", אבללעלםנאמר על העבד הישראלי שבוחר להישאר כעבד שהוא יהיה עבד "

שנעלם הוא כל עוד עלםזה לא אומר שהוא יישאר עבד לתמיד, למיליוני שנים. עד מעיני אדוניו שלהחזיק עבד הוא דבר רע. כמו בזה, גם בהרבה מצוות אחרות של

נבואת משה יש חיוב לקיים אותן עד עולם, כאשר המשמעות של עד עולם היא כל מעינינו שיש דרך יותר נעלה שיהוה דורש מאתנו. לכן עולם הוא ביטוינעלםעוד ש

84

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ם מן האדם, ולא שחיוב המצווה יהיה למיליוני שנים, ללאנעללכך שדעת יהוה סוף. לכן המצוות בנבואת משה שמדברות על קורבנות הן מצוות עד עולם כי העבדים ליהוה צריכים לעזוב את אותם מצוות כדי לקיים את המצווה שהאדם

הראשון קיבל, לאכול רק מן הצומח. הערה חשובה: חשוב לדייק שההבנה לגבי הביטוי "עד עולם" כי היא לא אומרת

לחלל את השבת, רק בגלל שכתוב עליו שהוא מצווה "עד עולם". התנאי "עד עולם" הוא עד שנעלה לדרגה יותר גבוהה של קדושה, כאשר נוסיף עוד דרכים

להפסיק מלאכה מאלו המתוארים בנבואת משה. "עד עולם" לא אומר שנחלל גם את יום השבת מקדושתו, אלא שנעלה בעוד דרגות של שמירת יום השבת כדי

לקדש אותו עוד יותר.

לחיות בעלם של שאננות על האדם הראשון גם נאמר שיהוה לא רצה שהוא יחיה תמיד בעלם מדעת יהוה, אחרי שהוא חטא באכילת עץ הדעת טוב ורע. לכן יהוה גירש את האדם מגן עדן,

כדי שהוא לא יאכל מפרי עץ החיים ואז ישכח מיהוה, בגלל השאננות שהייתה באהלו עם הידיעה שהוא כבר לא יכול למות.

"ויאמר יהוה אלהים, 'הן האדם היה כאחד ממנו, לדעת טוב ורע, ועתה, פן ישלח וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן, לעבדוחי לעלם'.ידו, ולקח גם מעץ החיים, ואכל,

את האדמה אשר לקח משם, ויגרש את האדם, וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים,ואת להט החרב המתהפכת, לשמר את דרך עץ החיים" )בראשית ג, כב(.

בימינו צריכים לצאת מן השאננות ולהתעורר חזרה לתורת יהוה. לחיות בלי התודעה של יהוה הוא קללה גדולה מאוד, שהוא אפילו יותר רע מן המוות. לכן היה עדיף שהאדם הראשון ימות, מאשר שיחיה בלי יהוה. זאת גם הסיבה שצריך לבחור ללמוד ולקיים את תורת יהוה באמת, הנמצאת בתורה הכתובה, במצוות

הצדק של נבואת משה. צריך לבחור בחיים וביהוה, במקום בשקרים של ישו, אללה, והרבנים. יהוה אהבה, אבל בימינו, כדי להשיג את אותה אהבה ושלום,

צריך לדבר נגד כל השקרים האלו, יחד עם המלחמה נגד עמלק.

עמלק גם פלש על התלמודהערה

85

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

פה אני מביא עוד הוכחות לזהותו של עמלק, כדי לבנות תובנה מאוד חשובה לגבי התלמוד, ולהראות איך שחוסר הקנאות של הרבנים נגד עמלק גרם למוקש גדול

להיכנס לתוך יעקב. עדיף לא לדלג על ההוכחות כדי להבין את התובנה.

מעגליות הזמן בתורה יש הרבה דוגמאות שבהן דברים שהתרחשו בעבר חוזרים על עצמם, אבל

בצורה קצת שונה. לכן אברהם ירד מצרימה, וגם בני ישראל ירדו מצרימה. לוט היה כפוי טובה כלפי אברהם, וגם מואב, הבן של לוט, היה כפוי טובה כלפי בני

ישראל, כאשר מלכם ביקש מבלעם בן בער לקלל את ישראל, וכן הלאה. ההבדל בין צדיק לרשע הוא שהצדיק הולך במעגל עולה, ספירלי, כמו גרם

מדרגות, לעומת הרשע שחוזר על אותם מעשים רעים פעם אחרי פעם, בלי ללמוד מטעויות העבר, או במקרה היותר רע, גם מעז פנים לחטא יותר ממה שעשה בעבר, וכך לרדת בגרם המדרגות לחטאים ומשפטים יותר קשים. לעומת זאת הצדיק שבודק את עצמו תמיד, כדי ליישר את דרכיו, יכול למתוח את המעגל

העולה שלו עד שזה יהיה קו ישר.

מעגלי מלחמה עם עמלק יכולים לראות את אותה מעגליות היסטורית גם במלחמה עם עמלק, כי עמלק

כבר ניסה לבצע רצח עם נגד ישראל כמה פעמים. הנה תיאור חלקי: ניסיון רצח עם כאשר בני ישראל יצאו ממצרים. בלי סיבה מוצדקת, עמלקא.

הלך למדבר, טמן לישראל מכשול שם, כדי להחטיא ולהחליש אותו, ואז ניסהלבצע רצח עם נגדו.

אחרי זה עמלק גם ניסה לבצע עוד רצח עם, כאשר המן, שר בממלכה שלב. מדי, ניסה להסית את מלך מדי להרוג את היהודים. היהודים ניצלו מאותה שואה

בגלל שמרדכי, אחד מצאצאי המלך שאול, סירב להחניף לעמלק. עוד מקרה הוא ניסיון רצח עם בידי גרמניה הנאצית. במקרה הזה, כנראהג.

לא היו מספיק אנשים כמו מרדכי, שהיו מוכנים לפעול בקנאות ליהוה, במקוםלהחניף לעמלק, ולכן מתו שישה מיליון יהודים בשואה.

מעגלי תועבה של עמלק

86

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

עוד דוגמה למעגליות ההיסטורית שיש במלחמה עם עמלק היא זאת שעמלק, האב של העם העמלקי, חי הרבה מעבר לשנות בני דורו. הוא הצליח לעשות כך כי הוא ינק מכוח מיוחד של טומאה שהוא היה מביא על עצמו כאשר הוא היה עושה

מעשים מיוחדים מאוד ברשעותם. לפי חרב", כי נוסף על כךואת עמולכן התורה אומרת "ויחלש יהושע את עמלק

שעמלק הלך בעצמו להילחם בישראל, גם הצאצאים ובעלי הברית שלו באו אתולאותו קרב )שמות יז, יג(.

בדומה לעמלק, אביהם, גם הגרמנים עשו מעשים מיוחדים של רשע, נוסף על הרג, אונס, והעינויים שהם ביצעו בשואה. לכן במשפטי נירנברג יש עדות שהם היו

עושים סבון מן השומן של היהודים בדנצג. הם גם השתמשו בשיער של היהודים כדי למלא מזרונים. דרך ד"ר מנגלה הרשע ואחרים, הם גם המציאו עוד יותר תועבות

ודרכי עינוי, בשם פיתוח המדע. כך, יכולים לראות איך שעמלק, האב המתועב, גם הוליד בנים מתועבים.

המיוחדות שלהם בלהמציא מעשי רצח, אונס, שוד, ותועבה היא הסיבה שיש מצווה להרוג את עמלק ואת כל צאצאיו, וגם לעשות כן לאוהביו. החוסר רחמנות כלפיו הוא כדי לרחם על העמים, כדי שהם לא ימשיכו להיות טרף בידיו. זאת גם הסיבה שהייתה דין כל כך קשה נגד שאול המלך, כאשר הוא ריחם על אגג, האב

של המן.

מעגלי מסירות נפש נגד ישראל עמלק גם מסר נפש כדי להרוג את היהודים במדבר, כי הוא ראה את הנסים של

עמודי הענן והאש שהיו מעל בני ישראל במדבר, אבל בכל זאת הגיע לשם כדי להילחם בבני ישראל. כאשר הרשע הזה הגיע להילחם בישראל, אפילו כאשר הוא ראה שנסים נעשים בשביל ישראל, אותה מעשה דרש שנאה מיוחדת לצדקת הדרך

של ישראל, וגם מסירות נפש מיוחדת למען הרשע. גם בזמן השואה, בני עמלק, הגרמנים, העדיפו לבזבז משאבים רבים כדי להרוג

את היהודים, במקום להשתמש באותם משאבים, כמו רכבות, חיילים, ואוכל, כדי לנצח במלחמה רב-חזיתית נגד רוסיה במזרח ובני עמלק האחרים במערב )ארצות

הברית ואנגליה(. כך יכולים לראות שלעמלק יש נטייה למסירות נפש במלחמהשלו למען הרשע.

גר עמלקי שמסר נפש מבחינה כלכלית כדי לחדור לישראל

87

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

עמלק האב, והגרמנים, הם לא היחידים מעמלק שמסרו נפש כדי לפגוע בישראל, כי ספר שמואל מזכיר שגם היה גר עמלקי שעשה כן, עם הרצון לחדור לתוך קהל

ישראל ולהיות חלק ממנו. הנה הדיבור על אותו רשע: "ויהי, אחרי מות שאול, ודוד שב מהכות את העמלקי,

והנה איש בא מן המחנה, מעםוישב דוד בצקלג ימים שנים. ויהי ביום השלישי, .שאול, ובגדיו קרעים, ואדמה על ראשו, ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישתחו

ויאמר לו דוד, אי מזה תבוא. ויאמר אליו, ממחנה ישראל נמלטתי. ויאמר אליו דוד, מה היה הדבר, הגד נא לי. ויאמר, אשר נס העם מן המלחמה, וגם הרבה נפל מן העם, וימתו, וגם שאול ויהונתן בנו מתו. ויאמר דוד אל הנער, המגיד לו, איך ידעת כי מת שאול ויהונתן בנו. ויאמר הנער, המגיד לו, נקרא נקריתי בהר הגלבע, והנה

שאול נשען על חניתו, והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו, ויפן אחריו ויראני, . ויאמר אלי,עמלקי אנכיויקרא אלי, ואמר, הנני, ויאמר לי, מי אתה, ויאמר אליו,

עמד נא עלי ומתתני כי אחזני השבץ, כי כל עוד נפשי בי. ואעמד עליו, ואמתתהו, כי ידעתי, כי לא יחיה אחרי נפלו. ואקח הנזר אשר על ראשו, ואצעדה אשר על זרעו,

ואביאם אל אדני, הנה. ויחזק דוד בבגדו ויקרעם, וגם כל האנשים אשר אתו, ויספדו ויבכו, ויצמו עד הערב, על שאול, ועל יהונתן בנו, ועל עם יהוה, ועל בית בןישראל, כי נפלו בחרב. ויאמר דוד אל הנער, המגיד לו, אי מזה אתה, ויאמר,

. ויאמר אליו דוד, איך לא יראת לשלח ידך לשחת את משיחאיש גר עמלקי אנכי יהוה, ויקרא דוד לאחד מהנערים, ויאמר, גש, פגע בו, ויכה, וימת. ויאמר אליו דוד, דמיך על ראשך, כי פיך ענה בך, לאמר, אנכי מתתי את משיח יהוה" )שמואל ב, א,

א(. הציטוט הארוך הזה הוא כדי להוכיח איך אותו גר עמלקי, שהרג את שאול, היה

אולי נראה לעיני המתבונן השטחי כצדיק לכל דבר – הוא הגיע אל המחנה של דוד עם בגדים קרועים ואדמה על ראשו, כדי להראות שהוא מתאבל על הצרה שנפלה

על יעקב. הוא גם השתחווה לדוד, וכך הראה את נכונותו לקבל את ההנהגה שליעקב על עצמו.

זאת נוסף על העובדה שבאותה תקופה קדומה, בגד היה נחשב לדבר יקר מאוד כי לא היה להם את הטכנולוגיה של ימינו, ולכן קריעת הבגד הייתה מעשה של

מסירות נפש כלכלית לא מבוטלת. אף על פי כל הסימנים החיצונים האלו, של מסירות נפש למען ישראל והכניעה לו,

, ואכן הרג אותו. גר עמלקידוד לא נפל לשקר של אותו כך גם צריך לעשות לכל עמלקי שמבקש לגור בקרבת יעקב, וכל שכן שאסור

לקבל אחד כזה כיהודי, או לתת לו תפקיד של השפעה.

גר עמלקי שמסר נפש מבחינת נפשית – עקיבא, בבני ברק

88

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כל הדיבור הזה על גר עמלקי היה כדי לדבר על הגר העמלקי הכי חשוב בעיני הרבנים – רבי עקיבא. בתלמוד יש רמזים רבים לכך שרבי עקיבא היה "בן איש

עמלקי", ואף על פי כן הפך לרב הכי גדול שלהם בתקופת מרד בר כוכבא הכושל.הנה רשימה של אותן הוכחות מהתלמוד:

" )סנהדרין צו, ב(. המן היה מבניבבני ברק"מבני בניו של המן למדו תורה א. אגג, מלך עמלק, שניסה לבצע רצח עם נגד ישראל. הרבנים פה מעידים

על זה שהם נתנו ללפחות אחד מבניו ללמד תורה בבני ברק. " )ברכות לב, ב(.לבני ברק"הלך אחר חכמים לישיבה...אחר רבי עקיבא ב.

אותו בן המן, שלימד תורה בבני ברק, היה רבי עקיבא. אף על פי שהרבנים קיבלו את עקיבא כאחד מהם, הם לא נתנו לו להחליףג.

את רבן גמליאל בתפקיד ההנהגה שהיה לו כי הם אמרו "לרבי עקיבא דילמא עניש ליה, דלית ליה זכות אבות" )ברכות כז, ב(. תרגום: הרבנים לא

רצו למנות את רבי עקיבא לתפקיד של הנהגה רשמית, במקום רבן גמליאל, כי הם אמרו שאין לו זכות אבות. זה, אפילו שהרבנים כן מנו בני

גרים אחרים לתפקידי הנהגה, כמו שמאי ואבטליון. לכן המשמעות של אותה אמירה היא שלפחות בזה הרבנים לא רצו לתת לעקיבא העמלקי

יותר מדי כוח וכבוד. הם היו מוכנים לתת כבוד לגרים מגויים אחרים, אבללא לגרים מעמלק, הלא עם.

הנה רשימה של הצרות שעקיבא העמלקי הביא על דורו:עשרים וארבעה אלף מתלמידי עקיבא מתו במגפה. א. עקיבא תמך במרד בר כוכבא, שהביא על בני דורו שואה נוספת בידיב.

הרומאים, נוסף על חורבן בית המקדש השני. אותה שואה גם גרמה לגלותשלמה של שבט יהודה מארץ ישראל.

התלמוד מתאר ששלושה רבנים שנכנסו עם עקיבא ללימוד על סתרי תורהג. נפלו: אחד מת, אחד השתגע, ואחד יצא משם ובחר לכפור בכל התורה

עקב מה שהוא ראה. כך, אלו שבחרו ללמוד מעמלק ולינוק מרוחו גם נפלובידו. רק עקיבא יצא מאותו עולם של רוחניות שקרית בשלום.

לכן צריך לשאול: האם מסירות הנפש של עקיבא, כאשר הרומאים הרגו אותו, הייתה מעשה אמיתי של אהבה למען יהוה ותורתו או מעשה צבוע שבו רבי עקיבא בחר לשריין את מקומו כצדיק בעיני היהודים, כדי להפוך לאליל שלהם, וכך להביא

ברכה על הבנים שלו, שעוד חיו בקרב היהודים והתחתנו איתם. מהסיפור על הלימוד המיסטי, והדברים האחרים שהרבנים אומרים עליו, יש להבין

שהוא כן הבין חלק מדרכי ההנהגה הרוחנית של העולם, וחלק מאותה הנהגה רוחנית היא שמי שבני ישראל מברכים גם זוכה לברכה מסוימת. לכן כאשר היהודים

הדתיים מברכים בשם אדנות – את אדונים שלהם – הם גם מברכים את הרבנים

89

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שלהם, שעקיבא העמלקי הוא אחד מן האנשים הכי נכבדים שבהם. לכן הוא אוליהיה מוכן למות כדי להפוך לאליל של היהודים, וכך להביא ברכה על בניו.

האמת הוא שרבי עקיבא הוא לא רק רב גדול בעיני הרבנים, אלא כל התלמוד הוא פרי התוצרת של תלמידיו, כי הם אלו ששרדו את השואה הגדולה שהתרחשה עקב מרד בר כוכבא, ומסרו את המסורת הרבנית לדורות אחר כך. לכן התלמוד בעצמו מעיד שהוא כולו נכתב על פי השקפת העולם של רבי עקיבא העמלקי:

"דאמר רבי יוחנן: סתם מתניתין, רבי מאיר. סתם תוספתא, רבי נחמיה. סתם " )סנהדריןוכולהו אליבא דרבי עקיבאספרא, רבי יהודה. סתם ספרי, רבי שמעון.

פו, א(. כאן התלמוד מדבר על כך שחלקים שונים שלו נכתבו תחת ההנהגה של רבנים שונים, כמו רבי יוחנן ורבי מאיר, אבל אז מסיים באמירה שכל אותם רבנים

בעצם פעלו על פי הדרך של עקיבא. לכן כל התלמוד בעצם הולך על פי שיטתרבי עקיבא העמלקי ורוחו הטמא.

בין אם אותו גר עמלקי ידע על גודל המכשול שהוא טמן לשבט יהודה ובין אם לא, התוצאה הסופית היא זאת שהרב העמלקי הזה היה מכשול לשבט יהודה מימי מרד

בר כוכבא עד ליום כתיבת הספר הזה. בגללו הרבנים יונקים את "התורה שבעל פה" שלהם ממקור טמא, של רוח עמלק, שגם גורם להם להתנהג כמו עמלק. כך

עקיבא גרם לרבנים להיות כמו שאול המלך, שנתן לרוח עמלק להתגבר עליו עד כדי כך שהוא רדף את דוד לחינם והחרים את הכוהנים בנב, במקום להרוג את

אגג, האב של המן, וגם של עקיבא. לכן צריך להפסיק ללמוד מהספר הטמא הזה,התלמוד, ולגשת אל דברי יהוה לעצמם, בתורה הכתובה.

}גם עדיף לזכור שעקיבא הוא אחד מן הרבנים שאמר ששבטי ישראל לא יזכו לגאולה, כי החזרה של שבטי ישראל לתורה היא דרך לעזור לשבט יהודה לחשוף

את פשעי עקיבא ובניו, וכך להחרים אותם מקרב העם. הוא לא רצה שאותהישועה תהיה, ולכן הוא דיבר נגד זה{.

חלומות רעיםההזדהות עם עמלק זה רוח עמלק

הזדהות רגשית היא תיכון רוחני

כמו שמוסבר לפני כן, הזדהות רגשית היא דבר רוחני שבו האדם מתכן את רוח האחר, ובגלל זה הוא מזדהה עם האחר. לכן המזדהה עם חכמת הפיזיקה גם

נושא בקרבו רוח של פיזיקה, והמזדהה עם תורת יהוה נושא בקרבו את רוח יהוה.

90

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כל זה קורה כי רוח הוא ביטוי לתנועה, והרגש היא תנועה שמתרחשת בתוך הנפש, שגורמת לאדם לעשות תנועות מעשיות. לכן כמו שרוח היא תנועה של אוויר, הרגש

גם נקרא רוח, כי היא גם סוג של תנועה. מי שמזדהה עם המערב העמלקי נושא בקרבו את רוח עמלק. אם הוא חכם

אמיתי, הוא צריך להשתדל להבדיל את עצמו מאותה רוח על ידי שהוא מזהה את הרע שעמלק עושה, מפסיק להחניף לו, ומתחיל להזדהות עם תורת יהוה ועמו,

ישראל.

ההזדהות עם עמלק, עם חרמו של יהוה, נתן לרשע הזה לכבוש כמעט כל פעולה של קולוניאליזם או אימפריאליזם מוצלחת הייתה מלווה בכך

שחלק אחת מן האוכלוסייה המקומית הייתה משתפת פעולה עם הפולשיםהמערבים, עד שהמערב היה בוגד גם בהם.

בכיבושים של האימפריה הספרדית בדרום אמריקה יכולים לראות את זה באופן ברור, כי בעזרת כמה מאות חיילים ספרדים עמלק הצליח לכבוש ממלכות חזקות. אותן ממלכות גם לא היו צדיקות, כי חלק מהן היו מקריבות בני אדם כקורבנות על

המזבח, נוסף על עוד תועבות. הדבר הזה מעיד על עוד נקודה במלחמה של עמלק נגד העמים: ככל שגוי יותר

עובד אלילים ופועל בדרכי שקר ועושק, כך הוא גם נכבש יותר בקלות. ככל שהוא תכן בעצמו את רוח התועבה והשקר של עמלק, הלא עם, הוא גם נתן לעמלק

לכבוש אותו מבחינה גופנית. זאת גם הכלל לגבי היכולת של עמלק להתגבר על יעקב. לכן שירת האזינו אומרת

, בגוי נבללא עם, כעסוני בהבליהם. ואני אקניאם בלא אלעל ימינו, "הם קנאוני ב , כי הם עבדו אלהים אחרים עללא אלאכעיסם" )דברים לב ,כא(. הם קנאוני ב

פני, במקום רק לפעול לפי תודעתי. לכן אני אקניאם בעמלק, שהוא "לא עם", כי אין לו חלק בעמים – )יהוה יעשה את זה כאשר הוא יגלה לעיני הרבים את

התועבות שעמלק עשה ויגרום לעמלק לגלות את טבעו האמיתי. אפילו שיש הבדל גדול בין חטאי היהודים והתועבות של הדרום אמריקאים

�י, במקום ביהוה, ולעבוד את שקרי הקדומים, הבחירה של היהודים לברך בשם אד�נ הרבנים, במקום ללכת אחרי התורה כתובה, הם מה שגרמו להם ליפול בידי

עמלק, בדומה לנפילת הדרום אמריקאים. הברכה בשם אדנות היא ברכת "לא אל", ומי שעושה כך גם מברך את עמלק

באופן עקיף, כי כל עוד שהשבטים הגרמנים מושלים בעמים, אז לברך את�י היא באמת ברכת האדונים הרבים שלך הוא לברך גם את עמלק. לכן ברכת אד�נ

91

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

"לא אל", וזה מה שנתן לעמלק, הלא עם, את היכולת לכבוש את יעקב ולהיותמנהיג גדול בימינו.

הנקוב לרוח עריצים – נקבה יכולה להיות איש בנבואת משה יש דיבור על גברים בלשון נקבה, כאשר אותם גברים נתנו לעצמם להיות נקובים להשפעות מבחוץ. לדוגמה, האדם קרא לאשתו בלשון זכרי כאשר

הוא אמר ליהוה איך שהיא הסיתה אותו לאכול מעץ הדעת טוב ורע: "ויאמר ויאמר יהוה אלהים  נתנה לי מן העץ ואכל'.הואהאדם, 'האשה אשר נתתה עמדי

לאשה, 'מה זאת עשית?' ותאמר האשה, 'הנחש השיאני ואכל' )בראשית ג, יב(. בכלל, בנבואת משה יש הרבה דוגמאות שבהן המדבר הוא הזכר והשומע הוא הנקבה, כי כאשר איש שומע למישהו אחר, אז הוא נוקב את עצמו להשפעת

האחר. לכן זה לא תמיד רע להיות נקוב, אם אתה נוקב את עצמך לשמיעת תורתיהוה, אבל זה כן רע לנקב את עצמנו להשפעות של רשעים.

לסיכום, ההבדל בין עבדי יהוה ובין עבדי עמלק, הלא עם, הוא שעבדי יהוה נוקבים את עצמם לתודעת יהוה, וכך נהיים גיבורים באמת, לעומת עבדי לא עם, שנוקבים

את עצמם לנביאי שקר ולעמלק, ובכך מאבדים את גבורתם, כל עוד שהםממשיכים למאוס בתורת יהוה.

שאול המלך נקב את עצמו לעמלק ורוחו, ולכן הרג צדיקים הדיבור המרובה בספר הזה על חלומות, רגשות, ושיגעון הוא חשוב כי יש מלחמה

רוחנית/רגשית עם עמלק, הלא עם, שמתנהל במישור הרגשי, של חלומות ורגשות,נוסף על המלחמה החומרנית, שמתנהלת בשדה הקרב.

לכן כאשר שאול בן קיש חמד את השלל של עמלק וריחם על מלכו, אגג, אז הוא הזדהה עם עמלק באותו מעשה, וכך גם תיכן את רוח לא עם בקרבו, במידה

מסוימת. אותה רוח רעה היא גם זאת שגרמה לו לרדוף את דוד לחינם ולהרוג את הכוהנים בנב: "ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו, 'סבו, והמיתו כהני יהוה, כי גם

'...ויסב דויג האדמי, ויפגע הואולא גלו את אזנוידם עם דוד, וכי ידעו כי ברח הוא, בכהנים, וימת ביום ההוא שמנים וחמשה איש, נשא אפוד בד, ואת נב, עיר הכהנים,

הכה לפי חרב, מאיש ועד אשה, מעולל ועד יונק, ושור וחמור ושה, לפי חרב")שמאול א, כב ,יז(.

", כי באותו זמןאזני", במקום להגיד "לא גלו את אזנושאול אמר "לא גלו את שהוא ציווה להרוג את הכוהנים בנב, רוח עמלק הוא זה שהתגבר עליו ודיבר דרך

פיו. לכן הוא אמר אזנו, ולא אזני.

92

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שאול עשה לכוהנים מה שהוא היה אמור לעשות ללא עם: "לך, והכיתה את מאיש עד אשה, מעללעמלק, והחרמתם את כל אשר לו, ולא תחמל עליו, והמתה

" )שמואל א, טו, ב(. במקום להרוגועד יונק, משור ועד שה, מגמל ועד חמור מאיש עד אשה של עמלק, שאול עשה כן לכוהנים, כי כאשר הוא חמד את השלל

של עמלק וריחם עליו, אז אותו עון גם גרם לו לשנוא את הצדיקים ולהילחם בהם. }אף על פי שאני מרבה לדבר על הטעויות של שאול במלחמה מול עמלק, האמת הוא שנעשה נגד שאול עוול גדול, כי הוא איבד את המלוכה לטובת בית דוד, אפילו

שבית דוד הזניח את המלחמה נגד עמלק לאורך הדורות. לכן, צריך לזכור שהדיבור על הטעויות של בית שאול הוא לא כדי להשפיל אותו, אלא הוא כדי

לראות איך הוא טעה, וכך להגדיל את הסיכוי להישמר מלחזור על אותם טעויות. האמת הוא שגם צריך לעזור לו להשלים את המצווה שניתנה לו, יחד עם שאר בני

ישראל, להחרים את עמלק, כי ריבוי השנים גם גרם לזה שקיום המצווה הזאת היאיותר קשה היום ממה שהיא הייתה בזמנו.{

משה, הקדוש, לא טימא את עצמו בלא עם, ולכן הצליח במלחמה גם משה היה צריך להילחם את המלחמה הרוחנית נגד עמלק, תוך כדי שיהושע

נלחם נגד לא עם בחרב, אבל בשונה משאול המלך, משה הצליח לשמור על קדושתו, וכך להתגבר נגד רוח לא עם ועבדו המתועב, עמלק: "ויאמר משה אל יהושע, 'בחר לנו אנשים, וצא, הלחם בעמלק. מחר אנכי נצב על ראש הגבעה, ומטה האלהים בידי'. ויעש יהושע כאשר אמר לו משה, להילחם בעמלק. ומשה

והיה כאשר ירים משה ידו, וגבר ישראל, וכאשר יניחאהרן וחור עלו ראש הגבעה, " )שמות יז, ח(. ידו, וגבר עמלק

כאשר משה התגבר על רוח לא עם, אז יהושע וחייליו גם הצליחו נגד לא עם בשדה הקרב; כאשר משה נחלש, אז גם החיילים נחלשו, כי עיקר המלחמה נגד

עמלק הוא רוחני, וזה מה שמביא הצלחה בשדה הקרב. לכן צריך לעזוב את דרכי עמלק כדי להתנתק מכל הזדהות אתו, וכך להתגבר על רוחו ועל חייליו. לכן חשוב

ללמוד ולקיים את המצוות והעצות של ספר בראשית ושאר נבואת משה, במקוםרק לשים את המבט על תחבולות מלחמה ופיתוח כלי מלחמה.

החטא הוא מרוח זרה ופולשנית – הוא לא באמת חלק מישראל חשוב לזכור שהמושג של יצר הרע הוא בעצם מלחמה רוחנית בכוח זר שרוצה

להחטיא את בני ישראל ברגשות טמאות ובמחשבות רעות. הניצחון באותה מלחמה פנימית דורשת קדושה וטהרה, וגם החלפת המחשבות הרעות שלנו במחשבות של

93

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

תורה, כאשר לומדים אותה. עדיף את זה מאשר לשבת ולשקוע בתוך המחשבותוהדאגות האישיים שלנו.

זאת אחת הדרכים הכי קלות להתנתק מן המחשבות הזרות לתקופה, עד שמבינים איך לקיים את הלימוד למעשה. כאשר מבינים מה לעשות, בצורה מסודרת ונכונה,

אז צריך לקום מן הספר ולקיים את הבנות השכל למעשה, כדי שבאותם מעשים, נקדש את גופנו מן ההשפעה הרעה, במקום רק לקבל ישועה זמנית מן המחשבות

הזרות כאשר לומדים תורה. לאורך כל התהליך של מלחמה והתקדשות, צריך לזכור שמה שחושבים הוא לא

בהחלט מי שאנחנו, אלא הוא לפעמים בא מרוח רע ופולשנית שרוצה לטמא אותנו עוד יותר. סערת הרגשות שלפעמים באה עם מעשי התשובה היא לא בגלל שאתה עושה רע, אלא בגלל שאתה לא רגיל לעשות כל כך הרבה טוב בצורה כל

כך אמיתית. אותה סערת רגשות גם מתרחשת כי, כמו במלחמה פסיכולוגית, גם במלחמה נגד

לא עם, האויב מנסה להטעות את בעל התשובה באמירות שיש בהן ערבוב של אמת ושקר, כדי לבלבל אותו ולהכניע את רוח הלחימה שלו. החלומות הרעים הם

חלק מהפעולות החתרנות של האויב, ולא נבואות מיהוה. רגשות אשמה בלתי פוסקים, שלא מביאות לפעולות של תשובה, הן גם ביטוי

לאותה חתרנות רוחנית שבאה מכוח זר. הדרך של יהוה היא לא לשנוא את עצמך, אלא להתגבר, כדי לקיים את תודעת יהוה למעשה. לכן טוב לזכור שגם אם אחד מבני יעקב חטא, זה לא בהחלט בגלל שהוא בן אדם רע במהותו, אלא זה בגלל

שהוא נכנע לרוח זרה, ועכשיו הוא צריך להתגבר נגדה, כדי להתקדש דרך תודעתיהוה.

מאותה סיבה, גם עדיף לזכור שאם מעשי התשובה שלך הביאו עליך רגשות לא נעימות וצרות מן הרשעים הסובבים אותך, זה לא בגלל שהתשובה ליהוה היא דבר

שלא מועילה, אלא זה אולי בגלל שפעלת בצורה לא הדרגתית או בגלל שכוח הרשע הצליח לכשל אותך בדבר הזה. במקום להכנעה לרשע, צריך לקום

ולהילחם בו.

יהיו כישלונות, אבל צדיק קם לעשות תשובה, במקום לשקוע בכל מלחמה יש זמנים שבהם מתגברים נגד האויב וזמנים שבהם האויב מתגבר

ואפילו מחטיא את הצדיק. ההבדל בין הנאמן ליהוה והמורד בו הוא שהנאמן ליהוה בוחר לקום, אחרי שהוא נופל לחטא, כדי לנסות לעשות תשובה, וכך

להמשיך להילחם. הוא לא אומר על הטעות שלו שהיא דבר טוב או ממציא תירוץ דתי כדי להצדיק את מעשיו הרעים, אלא הוא מתעורר מן התרדמה ומעורר את

94

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הקנאה שלו למען יהוה, כדי לסור מן המעשים הרעים וממשגרות השקר שסובבים אותו. אם צריך, הוא גם יוצא במלחמה נגדם, כדי לגדוע את הכוח של אלו שלא

רוצים שהוא ואחיו יעשו תשובה. לכן עדיף לא להיבהל מכך שלפעמים יש נסיגות במלחמה, כי החולשה הזמנית היא

חלק מתהליך המלחמה, וזאת הסיבה שמשה תיאר את רעשי המלחמה כרעשים שבהם אחד מתגבר לפעמים ונחלש לפעמים. עדיף את זה מאשר לשקוע בשלום

שקרי, תחת שלטונו של האויב: "וישמע יהושע את קול העם ברעה, ויאמר אל 'אין קול ענות גבורה ואין קולמשה, 'קול מלחמה במחנה'. ויאמר }משה אליו{,

בכל מלחמה יש קול ענות'" )שמות לב, יז(.ענות חלושה; קול ענות אנכי שמע גבורה וקול ענות חולשה. מי שמתגבר ומצליח להיות צדיק הוא מי שקם אחרי קול

ולהתגבר על האויב. ענות החולשה, כדי להשמיע קול ענות גבורה

רוח האויב נהיה חזק מדי – לכן חסר יכולת רק לסור מהרע ככל שעמלק התגבר מבחינה גופנית דרך כיבושיו במערב, כך הוא גם התגבר

מבחינה רוחנית, ולכן יותר קשה לקיים את התורה בימינו כי רוח לא עם נלחם בנוכדי להחטיא אותנו.

ככל שבני ישראל יעזבו כל הזדהות עם המערב, אותו רוח גם יאבד מקור חשוב לכוחו, וזה גם יעזור להתגבר נגדו בשדה הקרב. בימינו, אותו ניתוק מדרכי המערב ידרוש מהרבה צדיקים לעזוב את הסביבה הטבעית שלהם כדי ללכת לגור בארצות

שהם פחות מושפעים מן המערב, ואותו מהלך אולי יביא לקושי כלכלי על מי שעושה כך, כמו שזה הביא על אברהם לפני שהוא ירד למצרים. עם זאת, עדיף

לעשות כך מאשר להיות נקוב להשפעת האויב, להיכנע לו, ואולי אפילו להיותבסכנה שתצטרף אליו, כאשר הוא רודף את הצדיקים.

לכן עדיף להיות צדיק שעוזב את ארצו והולך למקום שבו ייתנו לו להתנהג בדרכיהצדק באופן אישי מאשר להיות מי שיושב בקרב החוטאים ונכנע וחוטא כמוהם.

בחברה מערבית, אפילו הצדיק העני אולי ירגיש שהוא סובל מהזדהות רגשית לעמלק במידה מסוימת כי כאשר הוא חי בקרב אותה חברה, אז ההשפעות של

עמלק סובבים אותו ומצערים אותם. לכן, עדיף לעזוב את המערב לטובת מדינותפחות מערביות ופחות עשירות, כדי להתנתק ממנו.

עם זאת, כאשר רואים שגם עזיבת המערב לא מועיל ושפועלות שהיו אמורות להוביל למשפט וצדק הובילו לכישלון, אז כן יש צורך לקיים

פעולות של מלחמה, עם תחבולות מלחמה, כלי מלחמה, והמרמה ושקר שנצרך כדי לעשות מלחמה. לברוח מן הרע כל היום רק כדי ליפול בידו פעם אחרי פעם הוא לא מלחמה רוחנית מוצלחת אלא ביטוי לכישלון,

95

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

והתקומה מהכישלון הזה דורש להגיב לאויב בפועלות יותר גדולותואכזריות.

בגלל המלחמה הרוחנית אין להגדיר אחרים כמשוגעים

להגדיר את מי שהשתולל בעבר כמשוגע הוא שקר כי אותו איש הוא לא בהחלט מי שסובל ממחלת נפש וחוסר איזון כימי, אלא הוא מי שניסה לעשות תשובה

בצורה מהירה מדי. הוא אולי השתולל בגלל רעיון, ולא בגלל בעיה כימית. הוא לא משוגע, אלא משתולל, ואם הוא ילמד מטעויות העבר, זה יכול לעזור לו כדי שהוא

לא ישתולל יותר. לקרוא למי שאומר דברים שאתה לא אוהב לשמוע משוגע הוא מסוכן מאוד כי

אותו כלי דיכוי יכול להיות מופנה כלפיך בעתיד. כלי הדיכוי הזה היה בשימוש בברית המועצות כדי לדכאה את מי שהתנגד לרודנות הרוסית, והוא אחד משיטות הדיכוי

הכי רעות, כי להגדיר אחר כמשוגע הוא הרבה יותר רע מרק לשים אותו בכלא. למה? כי מי שמקבל את הטענה שהוא חולה נפש בעצם מסכים לכך שהוא כבר

לא איש שיכול להחליט לעצמו או להבדיל בין אמת ושקר, אלא נכה שצריך לטפל בו לכל שארית חייו. אותה הגדרה בעצם מנסה לשדוד מהאיש את אישיותו וכך

להפוך אותו לעבד של פסיכולוגים ופסיכיאטרים. נוסף על כך בית חולים פסיכיאטרי הוא יותר רע מהכלא כי בכלא לא מזריקים

אותך בחומר מר ורעיל )"תרופות"(, ולא כובלים אותך למיטה )"כדי שלא תפגע בעצמך"(, ולא יכולים להחזיק אותך במעצר ללא הגבלה )"עד שנראה שאתה

במצב נפשי יציב"(. הנזק לא נעצר בכך, כי גם אחרי שמשחררים את מי שהשתולל מבית המשוגעים,

הם הרבה פעמים מכריחים אותו לקחת כדורים פסיכיאטריים כדי למשול על חוסר איזון כימי שבאמת אין לו. באותם כדורים בדרך כלל יש חומר מר שממרמר את

הנפש של מי שלוקח את הכדורים, וכך מדכא אותו, כדי שלא יתעורר לעשות תשובה. כך, בעלי הכוח מצליחים לדכאה את המתנגדים שלהם, גם אחרי שהם

משחררים אותם מבית המשוגעים. אותם כדורים גם גורמים לאנשים לרצוח את עצמם לפעמים, בגלל המרירות שהם

מביאים על הנפש, ולכן בתיאורים של הרבה מאותם כדורים, רשום שמחשבות אובדניות הן אחת מתופעות הלוואי של התרופה. ההתאבדות היא לא תופעת לוואי שמופיעה בלי שום סיבה, אלא היא תוצאה ישירה מזה שנתנו לאיש כדורים מרים,

שממרמרו את נפשו, וכך גרמו לו לחשוב שעדיף לו להרוג את עצמו, מאשרלהמשיך לסבול מאותו עינוי כימי.

96

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כך יוצא שמי שמגדיר את מתנגדיו כמשוגע הוא גם עלול להביא את הקורבן שלו לתרופות רעות והתאבדות. לכן כלי הדיכוי הזה הוא אחד מסוגי הרצח הפוליטי הכי אכזרים, כי במקום לרצוח את היריב הפוליטי בעצמם, בעלי הכוח מענים אותו עד

שהוא בוחר לרצוח את עצמו. לסיכום, בית משוגעים הוא הרבה יותר רע מבית כלא, ומי שקורא לאחר משוגע

בעצם מנסה להכניס את היריב שלו למקום יותר רע מהכלא. זאת שיטת דיכוי רדודה ואכזרית וכגודל החטא, כך גם יהיה משפט גדולה נגד אלו שמשתמשים

בכלי הדיכוי הזה.

דוגמאות של השתוללות דוגמה להשתוללות שיכול לבוא עקב חוסר הבנה על ההדרגתיות של תהליך

התשובה היא כאשר בעל תשובה מסכן את חייו בפעולות מלחמה לא חכמות אובכניעה לאויב מתי שהיה לו את יכולת להכות באויב, וכך להציל את חייו.

הרצון לתשובה מיידית גם יכולה לגרום לבעל התשובה לפשוט את בגדיו וללכת ערום ברחוב, ברצון להשיג את דרגת האדם הראשון, שהיה חי בלי בגדים לפני

שחטא בחטא העגל. כך שאול המלך עשה, כאשר רוח של נבואה גברה עליו כדי לעצור אותו מלהרוג את דוד, כמו שנאמר, "ויפשט גם הוא בגדיו, ויתנבא גם הוא

לפני שמואל, ויפל ערם כל היום ההוא וכל הלילה. על כן יאמרו, 'הגם שאול בנביאם'" )שמואל א, יט, כד(. אפילו אם האדם הראשון היה חי בלי בגדים לפני

שהוא אכל מעץ הדעת טוב ורע, זה לא אומר שזה טוב לבעל תשובה לעשות כן, כי הוא אולי צריך את הבגדים שלו כדי להגן עליו מפני הקור והחום, וכדי שהסובבים אותו לא ישימו אותו בבית משוגעים, אבל המשתולל עלול להשתולל בזה, מרוב

הרצון שלו לקפוץ לדרגות של צדק שעוד לא מתאימות לו. לאדם הראשון לא היו סכנות כאלו לפני שהוא חטא, אבל להרבה מאיתנו יש סכנה כזאת, ולכן עדיף

להישמר ממעשים של השתוללות. אז למה היו בעלי תשובה שנפלו למעשים כאלו. בעל תשובה עלול לטעות בכך,

לא רק בגלל השאיפה הגדולה שלו לצדק, אלא גם בגלל שהוא רוצה לזכות לישועה מהירה שתציל אותו מאלו שמצערים אותו. לכן הוא מנסה לעשות תשובה מהירה מדי כדי לקבל ישועה מהירה, אף על פי שהקפיצה עלולה לגרום לתוצאה הפוכה. כך, אפילו איש לא משוגע עלול להשתולל עקב הלחץ וההשפלה המופנה אליו בידי החוטאים, עד שהוא עושה מעשי השתוללות, שגורמים לו ליפול עוד יותר

לידיהם. בדרך כלל השתוללות כזאת היא גם תוצאה של חוסר הבנה לגבי נבואת משה, שגורמת לבעל התשובה לחשוב שהוא חייב לפעול במעשים של הקרבה אישית וקבלת השפלה חברתית, רק כדי להוכיח את הנכונות שלו לעבוד למען

97

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

יהוה. יהוה לא באמת רוצה בפעולות של תהו והשתוללות, אלא בתשובה אמיתיתשיכולה לעמוד לאורך הזמן.

ככל שהשפעות הרשע סובבות את בעל התשובה, זה גם עלול להקשות על היכולת שלו להבין דרך אחרת חוץ מהשתוללות. לכן במדינת ישראל החילונית, שבה חסר דרך להתנתק מהשפעות הרשע בצורה מסודרת ותמידית כי הן סובבות אותנו מכל מקום, להרבה צדיקים רק נשארו ארבעה אפשרויות – השתוללות, מלחמה, כלא,

או לעזוב את המדינה כדי לגור בקרב מדינה פחות מערבית.

לא להאמין להגדרות שלהם, גם אם השתוללת בעבר צריך לזכור שגם אם אומרים לך שאתה משוגע, בגלל שניסיתי לסור מן הרע בעבר

ונכשלת בהשתוללות, זה לא אומר שאתה באמת חולה נפש, אלא שניסית להגיע לרמות של צדק שהם בכלל לא חשבו עליהם. השתדלת ונכשלת, כאשר החוטאים העמיקו לשבת, לדבר, למרוד בתורת יהוה, ועוד מעזים פנים ללעוג על מי שניסה

לקיים את התורה, אבל נפל לכישלון. אלו שבמאת צריכים טיפול הם אותם פושעים, כי הם הולכים בדרך החטא, והמוות

שבא אתו, במקום לנסות להציל את עצמם בתשובה מעשית. אבל אפילו שהם יותר משוגעים מבעל התשובה, צריך לזכור שהדרך לטפל בהם היא לא בנקמה

של לתת להם כדורים, כמו שעשו לך, או לקלל אותם כמשוגעים, כמו שעשו לך, אלא הוא בלהוכיח להם, בהוכחות מהתורה, שהם טועים. הדבר הזה הוא חשוב

במיוחד כאשר מדברים עם בני משפחה שאולי התחילו להאמין להשמצות של בעלי הכוח שאמרו למשפחה שאתה משוגע. עדיף לא לקלל אותם כמשוגעים, אפילו שכך הם עשו לך, כאשר הם קראו לך משוגע. במקום זה עדיף לנסות להוכיח,

בהוכחות מן הכתוב, על האמת, וכך אולי להציל אותם מהרע. הם המשפחה שלך. כמעט כל אחד יכול לטעות, אבל ההבדל בין הצדיק לרשע הוא שהצדיק רוצה

להחזיר את הטועים בתשובה, במקום רק לנקום בהם. עם זאת, כאשר ברור שהרשעים לא רוצים לשמוע להוכחות, אז רצוי לעזוב את קרבתם כדי שהם יפסיקו להכות בצדיק או להחטיא אותו. אם הם לא נותנים לו

לעשות כן, אז עדיף לנקום בהם מאשר לתת להם להכניע אותנו, וכך אולי נצליח להקים את הכבוד לעבדים של יהוה, כדי להחזיר את הכבוד לדרך של יהוה,

במקום להחניף לדרך של הרשעים. בימינו, של מדינת ישראל המערבית, יש הרבה שלא ירצו לשמוע להוכחות, ואולי ימשיכו להגיד לך שאתה משוגע כדי לצער

ולהכניע אותך לדרך הרע שלהם – במקום לשמוע להם, צריך לעזוב את קרבתם, ורק אם הם לא נותנים לעזוב, אז לנקום נגדם, כדי להקים את הכבוד של תודעת

יהוה ותורתו.

98

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

על חולי נפש בכלל יש גם הרבה טועים שלוקחים כדורים מרצונם החופשי, בגלל שהם שמעו שזה

יעזור להם להשיג מרגוע נפשי. האמת הוא שהכדורים לא עוזרים, אלא רק מטמאים את הנפש, וכך סותמים אותו מלהרגיש את הרע. זה לא אומר שהרע

נעלם, אלא שהם טימאו את נפשם עד כדי כך שנוצרה ערלה בלבבם, שעוצרתאותם מלהרגיש את הנזק.

מי שלוקח סמים או שותה אלכוהול עושה פעולה דומה, וזה ברור ששתיית המשקה המר גורמת לבעיות יותר גדולות בעתיד, אפילו שבאותו רגע הוא מביא לשיכרון

החושים. זה הכלל גם לגבי כדורים מרים – הם מביאים שיכרון זמני, אבל אחרי זה בא כאב יותר גדול מאשר מה שהיה לפני כן. התשובה לכאב היא לא למרמר את הנפש עוד יותר, אלא היא לשנות את ההתנהגות וכך להיגמל מהדבר הרע שגורם

לכאב נפשי. לכן, הדרך האמיתית להשיג רפואה נפשית היא לעזוב את קרבתם של המחטיאים כדי שאולי יהיה אפשרות לקיים את התורה בתמימות, וכך להביא

רפואה לגוף, ועם זה, גם מרגוע נפשי.

99

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

עם קדוש, גבורה בקודש, ושפה

קדושה

יש עוד אחד עשר שבטיםלישראל

100

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

בני ישראל הם לא רק שבט יהודה בני ישראל הם הרבה יותר מי רק היהודים משבט יהודה, כי יש עוד אחד עשר

שבטים לישראל, שהם ראובן, שמעון, לוי, זבולון, יששכר, דן, גד, אשר, נפתלי, יוסף ובנימין. ישראל הוא באמת קבוצה של קהילות רבות, שכלול בהן שבטי

ישראל האבודים הנמצאים באפריקה, אסיה, ובמקומות אחרים. הם העם הנבחר לקיים את הרצון של יהוה בכדור הארץ שלנו, וכך להוביל את שבעים העמים

שישראל אמור להיות כהן להם לאהבה שלמה ושלום אמיתי. כך יהיה יהוה אהבה. לכל אחד משבטי ישראל יש זהות מיוחדת לו כשבט, נוסף על הזהות הישראלית

שלו. כיום חלק משבטי ישראל שמעו על הזהות הישראלית שלהם וחלק פחות שמעו,

אבל הזהות הישראלית והחובה האלוהי המוטלת עליהם לא פגו, גם אחרי אלפיים שנות גלות. הם עוד מחויבים לקיים את התורה, ועוד מקבלים שכר על המצוות

שהם מקיימים ומשפט על מה שהם לא עושים נכון. כך היה לאורך אלפיים שנות גלות וכך ימשיך להיות, כי הם אף פעם לא הפסיקו להיות העם של יהוה, עם

הדרישות הנלוות לתפקיד הזה; הם רק שכחו מה אותה נבחרות דורשת מהם. כל שבטי ישראל אמורים להזדהות עם היעוד האלוהי שלנו: "והייתם לי סגלה מכלהעמים, כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" )שמות יט, ה(.

עדיף להיקרא בשם השבטי שלך או בשם ישראל

בגלל שלכל שבט יש את הזהות שלו, עדיף שמישהו שהוא לא משבט יהודה יקפיד על כך שלא יקראו לו יהודי. אם הוא משבט לוי, שיקראו לו לוי. אם הוא משבט

בנימין, שיקראו לו בנימיני. הכי טוב הוא להזדהות עם השם ישראל, שהוא השם שיהוה נתן ליעקב, על כך

שיעקב השתדל להיות ישר עם יהוה, האל – ישר אל. זה שם הרבה יותר טובמהשמות של השבטים, ולכן עדיף לקרוא לעצמך ישראלי מאשר לוי או יהודי.

הספר הזה לא מעודד גיור אף על פי שאני הולך לדבר על שבטי ישראל האבודים, כאשר היום, חלק גדול מהם הולכים אחרי אלילי האסלאם והנצרות, הספר הזה לא מעודד את אותם

שבטים להתגייר ליהודית הרבנית או הקראית, כי כרגע הממסד היהודי הדתי פועל עם הרבה הבנות לא שקריות. במקום גיור, עדיף ללמוד ולקיים את התורה באופן

עצמאי, בלי לסמוך על ממסד דתי כלשהו.

101

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הדבר הזה הוא נצרך כי הרבה טעויות נכנסו לדת היהודית בגלות, שבה היהדות סתרה את התורה באופן משמעותי, ולכן מי שרוצה לקיים את התורה באמת, חייב לעשות כן באופן עצמאי, בלי להשתייך לממסד דתי. היהדות היא לא תורה, אלא

הדרך שבה שבט יהודה ניסה לקיים את התורה לאורך אלפי שנות גלות, דיכוי,ובלבול.

למי שבוחר לשמוע לעצתי ולקיים את התורה באופן עצמאי, הספר הזה יכול לעזור להקל בתחילת הדרך, ולכן עדיף לתרגם אותו ולחלק אותו לשבטי ישראל

האחרים, כמו הפשתונים באפגניסטן, הדוברים את שפת הפשתו, וגם שבט גד בקוריה ושבט ראובן ביפן וכן הלאה. כך, גם הישראלי באפגניסטן, שרק שמע

מאבותיו שהוא מבני ישראל, אבל אף פעם לא למד את תורת יהוה, יכול להתחיל לעשות כן, עד שהוא ילמד מספיק עברית כדי ללמוד את נבואת משה לעצמה, בלי

תרגום או תוספת ההסברים שלי. גם עדיף לזכור שכל תרגום של התורה הוא סוג של פירוש, ולכן הדרך הכי ישרה היא ללמוד את התורה בשפה המקורית שלה –

עברית. בחצי השני של הספר כתבתי את עשרת הדברות ומצוות אחרות שיכולות להסתעף תחת כל אחת מהן. הוא אמור להיות סוג של עזרה ראשונה לקורא, כדי לתת למי שאף פעם לא שמע פירוש לתורה, חוץ מזה של הרבנים, לעשות כן עכשיו, ולהבין את גודל ההבדל שיש בין מה שכתוב בתורה ובין מה שהרבנים קוראים תורה. גם מי שלא רוצה לקיים את התורה אולי ימצא תועלת באותו חלק כי שם אני מוכיח

איך מדינה תורנית יכולה להיראות, בשונה מדגם הממשלה של מדינות המערב.

הפשתונים באפגניסטן יש הרבה הוכחות לכך שהפשתונים באפגניסטן ופקיסטן הם משבטי ישראל

האבודים, שיצאו מארץ ישראל בזמן שממלכת אשור כבשה את ממלכת ישראל, לפני כמה אלפי שנים. הם כרגע נלחמים נגד ארצות הברית, אחרי שהיא פלשה

לארצם לפני עשרים שנה. יש מסורת אצלם שהם מבני ישראל, אבל כרגע, כאשר מדינת "ישראל" מתייחסת לארצות הברית כידידה הכי טובה שלה, לא ידוע לי כמה מהם יהיו מוכנים להודות

על אותה מסורת באופן גלוי. יש סרט עם עדויות על הזהות שלהם כבני ישראל באנגלית:

"Quest for the Lost Tribes – Part 1". Director Simcha Jacobovici של אותו סרט, פשתוני אחד, בשם ד"ר סעיד וואהב, מעיד שאפילו6:40בדקה

היום, אלפי שנים אחרי שהוגלו מארץ ישראל, בני הכפרים עוד נותנים ערי מקלטלאלו שרצחו בשגגה, בדומה למצוות התורה לעניין הזה )במדבר לה, יא(.

102

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

יש עדות מאדם שמזהה את עצמו כפעיל בטאליבן, בשם עבדאללה10:55בדקה מוסהקהל )משמעות שמו: הקהל של משה/מוסה(. אף על פי שהוא הזדהה כפעיל בטאליבן, שכיום נחשב לארגון מוסלמי קיצוני, מוסהקהל בכל זאת העיד על עצמו

שהוא ישראלי ושהסבא שלו היה אומר לו שהם מבני ישראל. אחד מזקני הכפרים שלהם, בשם מוחמד אשרת, אומר שהאבות11:40בדקה

שלהם היו אומרים להם שהם מבני ישראל ושהיהודים הם פשתונים באותו מידהשהפשתונים הם פשתונים.

יש גם דף פייסבוק של יהודים ופשתונים שרוצים לדבר על המוצא המשותף שלהם:"The People of Israel's Jirga – Pashtuns and Jews" https://www.facebook.com/groups/1673613199574399

הוכחות לזהות הישראלי של הפשתונים

בספר "שבטי ישראל האבודים והנדחים", אליהו אביחיל מביא הרבה הוכחות לזהות הישראלית של הפשתונים. הנה סדרת הוכחות לזהות הישראלי של

הפשתונים מהספר שלו: חלק מהם מזוהים בשם "בני ישראיל", אפילו שהם מוסלמים קנאיםא.

שנלחמים נגד ארצות הברית, ולא רוצים להזדהות עם מדינת ישראלהמערבית.

חלק מן השמות של השבטים הפשתונים דומים לשמות של שבטיב. ישראל. שבט יוסופזאי הוא "צאצאי יוסף" בשפת הפשתו. יש גם את שבט

אפרידי, כמו שבט אפרים, בן יוסף. שבט ראובני, על שבט ראובן. שינוארי, על שבט שמעון. לווני, כמו שבט לוי. דפתני, כמו שבט נפתלי. גדי, כמו

שבט גד. אשורי, כמו שבט אשר. ועוד. הם קוראים לעצמם בשמות ישראלים, כמו שמואל וישראל, שזהג.

דבר שלא כל כך קורה בארצות אסלאם אחרות. מראם החיצוני של הרבה מהם דומה למראם של היהודיםד.

המזרחים, וגם לחלק מהם יש עור בהיר יותר, כמו היהודים האשכנזים. זה לעומת עמים אחרים שיושבים סביבם, שיש להם מראה חיצוני הדומה יותר

לתושבי המזרח הרחוק באסיה. הם קוראים לחלקים מאפגניסטן על שמות של חבלי ארץ ישראל.ה.

לדוגמה, מדבר דשת-יהוד, בגבול של אפגניסטן ופקיסטן, הוא על שםמדבר יהודה בארץ ישראל.

103

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

על פי המסורת של שרשרת המלוכה של אפגניסטן, משפחתו. המלוכה היא משבט בנימין, והיא סופרת את היוחסין שלה משאול בן קיש,

המלך הראשון של ישראל. הם אומרים שהשם אפגניסטן הוא על שם אפגנה, בן ירמיה, בן שאול המלך, האב של משפחת המלוכה האפגאנית.

אחד מבני אותה משפחת מלוכה חטא כאשר הוא הסית את השבטים האחרים לעזוב את התורה ולקבל את האסלאם במקומו. אותו איש טועה

נקרא עבד א-רשיד. לא כל השבטים קיבלו את האסלאם בקלות, ויש עדויות לכך שהיו מלחמות בין השבטים עד לפני כמה מאות שנים, כאשר

כפרים מסוימים ניסו לשמור אימונים ליהוה ותורתו, והטועים נלחמו בהם. יש לפשתונים מסורת של חוקים הדומים לתורה, והם מקיימים אותםז.

נוסף על האסלאם, גם כאשר אותם חוקים סותרים את האסלאם. אותהמסורת נקראת פשטונוואלי.

פשטונוואלי הוא זכר לתורה

הנה חוקי הפשטונוואלי שדומים למצות התורה, על פי העדות של יהודי אפגניסטן,שראו במו עיניהם את אותם דברים:

כיסוי הדם – צריך לכסות את הדם אחרי ששוחטים בהמה, כמוא.שכתוב בתורה )ויקרא יז, יג(.

ברית מילה ביום השמיני – לעומת זה, אצל המוסלמים, חסר חובהב.לעשות את ברית המילה ביום השמיני )ויקרא יב, א(.

בגד בעל ארבע כנפות – חלק מן השבטים לובשים בגד בעל ארבעג. כנפות עם ציציות, אפילו שאותן ציציות הן שונות מאלו של הרבנים

)במדבר טו, לז(. נידה – נשותיהם שומרות על חלק מחוקי הנידה, כמו איסור מגעד.

בזמן הנידה ורחיצה במים אחרי זה )ויקרא טו, יט(. כשרות – הם לא אוכלים פרות ים או בשר גמל וסוס )ויקרא יא, א(.ה.

יש להם מסורת של עופות טהורות, המותרות לאכילה. יש עדויות לכךשהם לא אוכלים בשר עם חלב, כמו מצוות התורה )שמות כג, יט(.

יום שבת – יום השביעי הוא יום מנוחה לפשתונים, והם קוראים לזהו. "יום אל הפתה", וכך הם מקיימים באופן חלקי את המצווה הרביעית של

עשרת הדיברות – לשמור את השבת. לעומת זאת, המוסלמים אומריםשהיום השישי הוא הקדוש בשבועה, ולא השביעי.

104

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

פסח – יש אצל חלק מהם מנהג למרוח דם על המשקוף ושתיז. המזוזות בזמן מגפה, כמו שבני ישראל עשו בארץ מצרים, בזמן שיהוה היכה בבנים הבכורים של המצרים )שמות יב, ז(. אותו מנהג הוא לא

מצווה מהתורה, אבל הוא כן מעיד על הקשר שלהם לקהל ישראל, שהיהצריך לעשות כן כאשר יצא ממצרים.

המלחמה באפגניסטן הוא נגד עמלק

הפלישה של ארצות הברית לאפגניסטן היא מלחמה בין עמלק לישראל, אפילו שאותם בני ישראל לא נלחמים כדי לקיים את מצוות יהוה על מחיית זכר עמלק,

אלא כדי להדיח כובש זר מלמשול בהם. בדומה לכך, ארצות הברית לא בהחלט פלשה לאפגניסטן כי היא חשבה שכך היא

יכולה לטבוח בבני ישראל, אלא זה התחיל כפעולת נקמה על הפלת מגדלי , ועכשיו הדבר ממשיך כי הבסיסים2001התאומים, בידי אוסאמה בן לאדן, בשנת

הצבאים של ארצות הברית באפגניסטן מהווים סוג של קולוניה צבאית, שנותנת לארצות הברית להטיל אימה על מדינות אחרות באזור. כך אותן מדינות נותנות

לחברות אמריקאיות לנצל את המשאבים הטבעיים שלהן, כמו בארות נפט. , והטאליבן מצהירים שהם מוכנים לקבל על2011לכן אפילו שבן לאדן נהרג ב-

עצמם לא לתת מקלט למחבלים אחרים, ארצות הברית ממשיכה להישאר שם עד. 2020היום הזה, שנת

כך יוצא שעמלק נלחם בישראל, גם כאשר הוא לא עושה את זה בכוונה, ובהמשך אראה איך הפשתונים באפגניסטן הם לא היחידים שסובלים מן המלחמה עם

עמלק, כי גם שבטים אחרים נתקפו לאורך השנים, כמו שאפרט בהמשך. למה כך קרה באפגניסטן, אפילו שאמריקה נמצאת ביבשה אחרת, בצד השני של כדור ארצנו? כי כמו שהפשתונים והאמריקאים נמצאים בצדדים הפוכים של כדור

הארץ, הם גם נמצאים בצדדים הפוכים של מדד הצדק: מרבית הפשתונים הם אנשים עניים, שיושבים בכפרים ומנהלים אורך חיים של ענווה כלכלית ותרבותית,

לעומת האמריקאים, שרובם הם אנשים עירוניים, עם נטייה לפריצות והפקרות מוסרית, שרק מצליחים להמשיך להיות עשירים בגלל שהם עושקים את

האפרו-אמריקאים וההיספנים מבית, וכמעט כל מדינה לא מערבית מחוץ לו. אין כאן הזדהות עם התאולוגיה של הטאליבן או עם כל דרכי הפעולה שלו, אלא

הזדהות עם בני ישראל הפשתונים, שסובלים מכיבוש זר כבר שמונה עשרה שנה. מסר לטאליבן: עדיף לשמור את האסלאם מאשר כלום, אבל הכי עדיף לחזור

לתורת יהוה, הנמצאת בנבואה של משה, במקום ללכת אחרי הטעויות של אבותינו. כך נכבד את אבותינו באמת, כאשר הבנים עולים בדרגות של צדק. צעד

105

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ראשונה לתשובה יכולה להיות כאשר אתם אומרים "יהוה הוא אקבר", במקום להגיד "אללה הוא אקבר", והכי עדיף הוא לומר "יהוה", בלי תוספת, כדי לכבד

את שמו בצורה הכי טהורה, אחרי אלפי שנים שבהם אבותיכם לא הבינו איךלעשות כן מרוב חשכת הגלות.

הקשמירים בצפון הודו לקשמירים יש נציגות מהרבה שבטים, ויש אצלם שמות של שבטי ישראל: אשריה,

כמו שבט אשר; גדה, כמו שבט גד; דנד, כמו שבט דן; ישראל; שבט לוי; קאןוקאנה, כמו משפחת כהן.

בקשמיר גם יש שמות ישראלים למקומות שונים, כגון גושן, באזור אננטאנג, שהוא על שם האזור גושן של מצרים, ששם בני ישראל ישבו כאשר הם היו עבדים. יכול להיות שבני ישראל הקשמירים קראו לאותו אזור גושן כזכר לכך שכמו שהם ישבובגלות במצרים, באזור של גושן, אותו דבר גם יהיה להם בגלות שלהם בקשמיר. עוד מקומות עם שמות ישראלים: כהן, באזור אוגטיפור, על שם משפחת כהן; לוי

פורה, באזור הנדוארה, על שם שבט לוי. כמו הפשתונים, הקשמירים גם נאבקים לעצמאות מכובש זר, אבל במקרה שלהם

זה הודו. יש גם עבר של קשרי ברית בין הפשתונים ובין הקשמירים, שבהם הפשתונים באו לעזור לקשמירים בזמן מלחמה. חלק מהקשמרים גם דיברו את

שפת הפשתו בעבר, שזאת השפה של הפשתונים באפגניסטן.

שבטי ישראל באפריקה תהיה נקמה על עבדות וגזענות

יש רבבות של בני ישראל שגרים באפריקה, התחתנו עם אפריקאיות ועכשיו הם נראים דומים לשכנים שלהם באפריקה וגם סובלים מגזענות ועבדות כמוהם. צבע

העור הוא דבר שטחי, וכמו שרואים אצל עמלק/השבטים הגרמנים, אלו עם עור בהיר יכולים להיות הרבה יותר רעים ואכזריים מאלו עם העור הכהה. לכן תהיה נקמה נגד מי שבוחר להמשיך לדבר בגזענות, עד למחיקת הנטייה הרעה הזאת

מהאדם, יחד עם האוהד הכי גדול שלו – עמלק.

106

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

גם תהיה נקמה על אלו שגנבו את בני אפריקה מארצם והפכו אותם לעבדים באירופה וארצות הברית כי יהוה הוא אל צדיק וישר, והוא פועל לשפוט למען כל עם, כאשר נעשה רע נגדו, בין אם אותו עם הוא ישראל או עם אחר, ובין אם הוא

בעל עור שחור או לבן. לכן גם עדיף להפסיק לשים את אפריקה בסוף הרשימה, וזה למה שרשמתי את

השבטים הנמצאים באפריקה לפני אלו שנמצאים באסיה, כדי להראות שצבע העור לא מעיד על חשיבות. הסיבה היחידה שרשמתי את הפשתונים לפני כן היא כי

הם קבוצה של שבטי ישראל שסובלים הרבה מאוד בימינו בגלל המלחמה עםעמלק, ולכן יש צורך לדבר עליהם יותר, ולעזור להם בשעת הצורך שלהם.

האיגבו בניגריה הם הקבוצה השלישית בגודלה בניגריה. הרבה מהם תומכים בציונות, וחלק מהם

גם עושים צעדים כדי לקבל את מצוות התורה כדבר מחייב. נאמר שיש אצלם ייצוגמן השבטים הישראלים דן, נפתלי, גד, ואשר.

האיגבו היו אחד מן הקבוצות שהכי סבלו מהחטיפה וסחר בעבדים באפריקה. מכל העבדים שנחטפו מאפריקה והובאו לאירופה וארצות הברית היו%15בערך

מבני האיגבו. כך יצא שקהל ישראל הוא אחת מהקבוצות שהכי הרבה סבל מהעבדות שבוצעה נגד יושבי אפריקה. העבדות של בני ישראל לא הפסיקה

במצרים, אלא המשיכה על ידי מדינות עמלק במערב, שחטפו, עינו, והעבידו רביםמבני יעקב.

עמלק הצליח להשפיל את בני ישראל, החטופים מאפריקה, עד כדי כך שהאפרו-אמריקאים בארצות הברית לא יודעים שחלק גדול מהם הם מבני ישראל.

הם גם שרתו באפגניסטן בצבא של ארצות הברית, וכך עזרו לעמלק להמשיך לטבוח ולהשפיל את שבטי ישראל שם. כך, עמלק הצליח להחטיא אותם בבגידה

נגד אחיהם, נוסף על זה שהוא כבר העביד אותם בעבדות גלויה, וכיום מפגיןכלפיהם אפליה תעסוקתית, הטרדה משטרתית, ורצח אופי תקשורתי.

תרבות הגנגסטר ראפ היא ביטוי לזעם שלהם על כל הדברים האלו, אף על פי שהוא גם ביטוי לכך שעמלק הצליח כל כך להשפיל אותם שהוא גרם להם לאמץ את תרבות הפשע, הסמים, והזנות כדברים ששרים עליהם, במקום לשנוא אותם.

לשיר על אותם דברים הוא כניעה לגזענות, ולא מרידה בו. הגזענים אוהבים לראות את האפרו-אמריקאים שמייצגים את עצמם כפושעים כי כך הם יכולים להמשיך לתרץ את ההטרדה המשטרתית והאפליה התעסוקתית נגדם. אותם

גזענים לא מהססים לחשוב על כך שאותה תרבות של גנגסטר ראפ רק נולדה כתוצאה מזה שהיה אסור לעבדים מאפריקה ללמוד איך לקרוא או לכתוב, או

שהאפליה התעסוקתית לפעמים דחקה את האפרו-אמריקאי למשבר שדרש ממנו107

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לעבור על החוק כדי להתפרנס או לישון ברחוב ולסבול מרעב. לא אכפת לגזעניםמכך כי כל עוד שהאיגבו הישראלי חוטא, הם מנצחים.

לכן האמת הוא שהדרך לישועה מהעבדות באמריקה דומה לדרך הישועה שהייתה כאשר יצאנו ממצרים – צריך ללמוד תורה ולקיים אותה, וגם לעזוב את הארץ שבו

הייתם עבדים, כדי שלא יצליחו להעביד אתכם עוד פעם, תחת תירוץ אחר, ואוליבדרך יותר מתוחכמת ועקיפה.

אף על פי שיש הרבה מחקרים והוכחות על זהותם של האיגבו כבני ישראל, מדינת ישראל החילונית עוד לא הכירה בזהות הישראלי שלהם באופן רשמי וחוקתי כי היא

מפחדת שהרבה מאותם בני ישראל איגבויים יקיימו את הזכות האלוהי שלהם לחזור לארץ ישראל, וכך יהפכו את מדינת ישראל למדינה פחות מערבית ויותר

ישראלית. מנהיגי המדינה כל כך רוצים לשמור על ידידות עם ארצות הברית והמערב שהם מוכנים לבגוד באחיהם משבטים אחרים כדי לא לדלל ממדינת

ישראל את צביונה המערבי. מה שעצוב בדבר הזה הוא שאותם יהודים סבלו מאותה אפליה רעה, כאשר

אנגליה לא נתנה לפליטים מן השואה לבוא לארץ ישראל. אף על פי כן, עכשיו הם עושים בדומה לאחיהם עם העור היותר כהה, רק בגלל שהם גרים במדינה פחות

מערבית ועשירה. מקור על היגבו כישראלים:

"Re-emerging: The Jews of Nigeria.” Documentary: Jeff Lieberman.

באנגלית Niggerהערה על המילה כשם גנאי, כדי להזכיר שאותםNIGGERהלבנים היו קוראים לעבדים השחורים

עבדים נחטפו מן האזור של ניגריה, אבל אותה מילה היא באמת תואר של כבוד,כי היא מעידה על הקשר של חלק מאותם עבדים לבני ישראל.

, מאשר זה שחטף והעביד את הניגר מניגריה. הניגר לאNIGGERלכן עדיף להיות עשה דבר רע נגד הלבנים מעמלק, אבל בכל זאת הם חטפו אותו מארצו, רצחו

את אחיו, מכרו אותו להיות עבד, אנסו את נשיו, עינו אותו, וגם אסרו על בניו ללמוד לקרוא או לכתוב, כאשר הם היו עבדים. גם היום אותם לבנים מדכאים

אותו בדרכים יותר מתוחכמות, בשם שלטון החוק. זה למה שהאמת הוא שהניגרהוא הרבה יותר צדיק מהעמלקי או האדומי שעשה לו את כל הרע הזה. Maאולי זאת גם הסיבה שכל כך הרבה אפרו-אמריקאים קוראים אחד לשני

Niggaכשם חיבה, אפילו שהם לא אוהבים שלבנים אומרים להם את זה כי "" הלבן שאמר את זה בדרך כלל אמר את זה כדי להשפיל אותם.

108

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הלמבה בזימבבואה, מלווי, ודרום אפריקה הם קהילה של כשבעים אלף איש, ששמרו על חלק מחוקי התורה לאורך הדורות, כמו שמירת כשרות, ברית מילה, השפלה חברתית נגד מי שמתחתן מחוץ לקהילה

)כדי לשמור על הזהות הישראלית, במקום להתבולל בגויים מסביב(, יום אחדבשבועה של מנוחה )בדומה ליום השבת(, ועוד.

גם יש להם מסורת שהם עברו מארץ ישראל לתימן, ומשם לאפריקה. רובם הם מוסלמים או נוצרים בימינו, אבל מחקר גנטי שנעשה איתם גילה שהרבה

-כרומוזום המזוהה עם משפחת כהן, בני אהרון הכהן. גם ישYמהם נושאים את הממצאים גנטיים אחרים שמעידים על כך שהם מבני ישראל.

הרוספא בזימבבואה

יש בינם לקהילת הלמבה דימויים מסוימים, אבל עם פחות הוכחות על אמיתותהשייכות שלהם לבני ישראל.

אני לא כתבתי מספיק על הנושא של זיהוי כל השבטים והוכחות לזהותם, כי יש נושאים אחרים שאני צריך לדבר עליהם, אבל מה שכתוב פה הוא כדי לספק הבנה

למציאות באופן כללי. מי שמתעניין יכול להעמיק ולגלות הוכחות בעד או נגדהשבטים השונים במקומות שלהם.

מדגסקר יש להם מסורת שהם מבני ישראל, אפילו שרובם הם נוצרים בימינו. מאה ועשרים מהם קיבלו על עצמם את היהדות הרבנית לפני שלוש שנים, כאשר הם עברו גיור

יהודי. להבנתי, יש עוד שרוצים לעשות כן. נוסף על כך חלק מן המפורסמים שלהם מדברים על הזהות הישראלית שלהם

, אמר שישNdriana Rabarioelinaבאופן ציבורי. אחד מן הנסיכים שלהם , למשפחתו מסורת שהם מבני ישראל. גם יש אצלם קבוצה שמקריבה קורבנות

בדרך דומה למה שכתוב שתורה.

קמרון

109

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

יש דיבור על מאות אלפים של בני ישראל שם. חלק מהם שמרו על חוקים מןהתורה, כמו כשרות. רובם קיבלו את הנצרות בכפיה או בחירה.

שהם אולי משבט יששכר. גם שבט בנקון/Haussaאומרים על שבט הוסא/Bankon/הם אולי מבני ישראל ושבט בסע Ba-Saaהשם של השבט בסע מעיד .

שאולי יש קשר בינם לישראל כי לקרוא לעצמך בסע זה כמו להגיד, "אני עכשיו נוסע ממקום למקום, בגלות, אבל אני קורא לעצמי 'בסע' כדי לזכור שארץ ישראל הוא המולדת שלי, והזמן שלי באפריקה הוא זמן שאני בנסיעה – לא

במנוחה. יום יבוא ואצטרך לחזור הביתה".

שבטי ישראל במזרח הרחוק יפן – משבט ראובן

יש ליפן עבר של עימות בינם לסין, וככל הנראה היפנים גם הגיעו ליפן דרך סין בתנועה מזרחית, מארץ ישראל עד איי יפן. להבנתי, הם משבט ראובן של בני

ישראל. הנה רשימה של הוכחות:

יש פרופסור יפני, בשם אהיה, שמביא הוכחות שבחלק מן השירים העתיקיםא.של יפן יש מילים בעברית.

יש להם מנהגים של שמירה מסוימת מטומאת נידה ומטומאת מת, כמוב.בתורה.

בעבר, הלוח שלהם היה לפי הלבנה, כמו בתורה. ג.

בעבר, הם גם קיימו את מצוות גאולת דם, כאשר קרוב משפחה של הנרצחד. היה מבצע את עונש המוות על הרוצח, כדי לנקום על קרוב המשפחה

שלו. כיום יש קבוצה של יפנים הנקראת "אגודת עשרת השבטים", שמנסיםה.

לקיים את היהדות הרבנית, אבל גם עובדים את ישו, האליל של הנוצרים. הרצון להתקרב לתורה הוא דבר טוב מאוד והוא ראוי לשבח, אבל צריך לעזוב את האליל הזה, ישו, וגם עדיף לקיים את התורה לפי מה שכתוב

בתורה, במקום ללכת אחרי הפירושים המוטעים של הרבנים. הקיום החלקי שלהם לתורה מביא ישועה חלקית, במקרה הטוב. למה לעשות כך אםיכולים ללמוד לקיים את התורה האמיתית, וכך לקבל ישועה אמיתית?

ההוכחה הכי גדולה לזהות הישראלית של היפנים היא מוחבאת במקדש העליון של השינטו – הדת היפנית כיום. למקדש הזה יש דימוי לבית מקדש הישראלי, כי

מקדשי השינטו בנויים עם שלושה שטחי קדושה, שבאחד מהם כל אדם מותר

110

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

להיכנס, ובשני רק הכהנים ובשלישי רק הכהן הגדול. זה דומה לאיך שבית המקדשהישראלי היה בנוי בירושלים.

גם ארון הקודש שלהם דומה לזה שהיה בבית המקדש הישראלי. לארון העדות בבית המקדש היו מוטות נשיאה מבחוץ ואת לוחות האבן של עשרת הדברות

בפנים – הארון היה נקרא ארון העדות משום שהוא נשא בתוכו את "לחת העדת" של עשרת הדברות, שהיו אמורים להיות עדות לגרסה הנכונה של עשרת הדברות,

אם דור עתידי ישכח את זה )שמות לא, יח(. לארון היפני גם יש מוטות נשיאה מבחוץ ומסמך קדוש בפנים, ולכן הוא נקרא "היכל הספר", שזה דומה לאיך

שהארון הישראלי נקרא "ארון העדות". בדומה לארון העדות הישראלי, בהיכל הספר של היפנים גם יש הוכחה חשובה

מאוד לזהות הישראלית שלהם, כמו עותק של התורה או של חפץ עם כיתוב בעברית. הספר של אליהו אביחל אומר שאחד מאותם חפצים הוא אולי חרב

שכתוב עליו "אהיה אשר אהיה" בעברית, שאלו הם המילים שיהוה אמר למשה, כאשר הוא הורה למשה להוציא את בני ישראל ממצרים; כהני השינטו נוהגים

להביא את החרב הזאת לאחד מן הטקסים של הקיסר היפני, אבל עם עטיפה, כדישאחרים לא יראו את הכיתוב בעברית.

החרב הזאת היא לא רק שלכם, אלא היא אמורה להיות הוכחה לעם שלכם, כדי לעזור להם לחזור בתשובה. זאת הסיבה למה אתם קיבלתם אותו. הבחירה

להמשיך להסתיר אותו, או את ההוכחות האחרות שיש בידיכם, כאשר בני עמכם להמשיךעוד חיים עם ההבנה השקרית שהם לא חלק מבני ישראל הוא עון גדול.

לעשות כך הוא לא רק בגידה נגדם, אלא הוא גם בגידה נגד יהוה, ויהיה על כך משפט מאוד קשה, כי השתיקה שלכם גורמת לרבבות יפנים ישראלים להמשיך

לחיות בתוך עון. הגיע הזמן לגלות את הסוד הגדול, כדי לא להיות כמו כל מלכי ישראל שקמו אחרי

ירובם בן נבט ומתו במוות אלים עקב זה שהם לא היו מוכנים להסיר את הדת השקרית שהם ירשו ממנו. אתם ירשתם מסורת שאומרת לכם להסתיר את

ההוכחה על הזהות הישראלית של יפן עד לאיזה מקרה נסי, אבל המסורת הזאת היא עון גדול מאוד כי תמיד היה, ותמיד יש, חובה לקיים את התורה. היפנים תמיד

סבלו מכך שהם הפסיקו לקיים את התורה, גם אחרי ששכחו שהם חלק מבני ישראל. הבחירה שלכם לחכות עוד הוא עון, וכל יום שאתם בוחרים להמשיך להסתיר את זה מבני עמכם הוא יום של חטא ומשפט עליכם. הייתם אמורים

להראות להם את אותן הוכחות לפני הרבה זמן. הנה הזכרה על החובה לא להמשיך בטעויות של דורות קודמים וגם על האהבה

הגדולה שיש לאלו שבוחרים להיות נאמנים ליהוה: "אנכי יהוה אלהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים, מבית עבדים. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. לא

תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים111

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כי אנכי יהוה אלהיך, אל קנא –מתחת לארץ. לא תשתחוה להם ולא תעבדם, פקד עון אבת על בנים, על שלשים ועל רבעים לשנאי, ועשה חסד לאלפים, לאהבי

" )עשרת הדברות, שמות כ, ב(. יהוה פוקד את עון האבות עלולשמרי מצותי הבנים כאשר הבנים בוחרים להמשיך בעוונות של אבותיהם, כי בבחירה הזאת הם

מעידים שהם שונאים אותו. אבל מי שבוחר לעזוב את הטעויות שירש מדורות קודמים בעצם בוחר לאהוב את יהוה ולקיים את תורתו באמת, ובגלל זה הוא גם

זוכה בחסד לאלפי דורות. למה לחכות שעוד רעה יבוא על ערי יפן כאשר יש לכם את היכולת לתת לכל כך הרבה מבני עמכם את האפשרות לחזור בתשובה לתורת יהוה, על ידי שהם יראו

את ההוכחות שאתם מסתירים? אין סיבה אמיתית לבחור בכך כאשר יש לכםאפשרות שיהוה יעשה לכם חסד לאלפים.

קוריאה – משבט גד הספר של אליהו אביחיל לא מדבר על הקוריאנים, אבל לפני כמה שנים ראיתי

רמזים שאולי יש קשר בין חלק מהם לשבטי ישראל, בגלל המקור של השבט. Buyeoהקוריאני, בויאיו/

כיום יש הרבה בקוריאה הדרומית שלומדים את התלמוד הבבלי של היהודים, עם הרצון להיות חכמים ומוצלחים כמוהם. אמנם, הבחירה לנסות ללמוד תורה דרך

הרבנים עדיפה מאשר כלום, אבל הכי ישר הוא ללמוד את התורה הכתובה בעצמה. למה ללמוד תרגום של הפירוש שהרבנים כתבו על התורה, כאשר יכולים

לפחות ללמוד תרגום של התורה בעצמה, בלי הפירוש שלהם. לדעתי, הבחירה שלהם לנסות להיות חכמים על ידי קירבה לשבט אחר בתוך בני

ישראל היא לפחות הוכחה חלקית לזהות הישראלית שלהם, כי יש הרבה עמים שרוצים להיות חכמים, אבל בוחרים לנסות להיות חכמים בכל מיני דרכים אחרות. העובדה שהקוריאנים בחרו להתקרב לשבט אחר בתוך ישראל כדי לעשות את זה

מעידה על הזהות הישראלית שלהם. אני חושב שהם משבט גד, אף על פי שחסר לי הוכחה ברורה לכך, חוץ מזה שגד

גם היה יושב בגבול המזרחי של ארץ ישראל, עם שבט ראובן בזמן בית מקדש הראשון, כמו שהיום קוריאה יושבת במזרח הרחוק יחד עם שבט ראובן, היפנים.

שניהם גם סבלו מכיבושים בידי ארצות הברית, כאשר היא כבשה את יפן במלחמת העולם השנייה, וכאשר היא כבשה את קוריאה במלחמת קוריאה-אמריקה. שניהם

גם ספגו מכה כל כך קשה מאותן מלחמות שעד היום הזה הם מקבלים אתהנוכחות של בסיסים אמריקאים על ארצם.

112

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

בשונה ממלחמת יפן וארצות הברית, לא היה הסבר ברור למה ארצות הברית הייתה צריכה לפלוש לקוריאה, חוץ מהטענה השקרית שהמלחמה נגד קוריאה הייתה "מלחמה בקומוניזם". מדינות עמלק כמעט תמיד נוטות להמציא תירוץ מוסרי לכיבושים שלהן, אפילו שהסיבה האמיתית היא שהם רוצים למצוא עוד

דרכים לאיים על אחרים, לסחוט מהם כסף, וכך, להתעשר. בערך חמישה מיליון קוריאנים מתו במלחמה הזאת.

יש לזכור שעד היום הזה, ארצות הברית מטילה מצור כלכלי על בני גד בצפון קוריאה. המצור הכלכלי לא באמת עוזר להפיל את ממשלת הרשע של צפון קוריאה, כי אותה משפחת מלוכה ממשיכה ליהנות מחיי עושר ונהנתנות. מה

שהמצור כן עושה הוא לגרום לבני גד האחרים לסבול מרעב. צריך להפסיק לשתף פעולה עם אותו מצור, ובמקום זה להתחיל להטיל על

ארצות הברית, וחבריה באירופה, מצור משלנו.

הוכחות לכך שיש קשר דם בין קוריאה ליפן יש הוכחות על קשר דם בין משפחת המלוכה של יפן ובין הקוריאניים, בפרט

ביפן. לדוגמה, בקרב הבאקגאנגKudara בקוריאה, שנקראת Baekjeלמלוכת (, היפנים שלחו עשרות אלפי חיילים כדי לעזורBattle of Baekgang )663בשנת

לקוריאניים במלחמה בין המלכויות השונות של קוריאה, אבל הפסידו, והיו צריכיםלקלות אלפי פליטים קוריאניים ליפן.

(, העיד על אותו קשר דם בין יפןEmperor Ahitoהקיסר הוקדם של יפן, אהיתו ) Shoku)ללוח החילוני/נוצרי(, כאשר הוא ציטט מסמך בשם -2001 לקוריאה ב

Nihongi גם מסמך בשם .Samguk Sagi,מדבר על קשר הדם שיש בין שניהם אף על פי שהוא מדבר בסגנון של אגדות.

השינלונג בבורמה והודו, והקוראנים בבורמה הקוראנים הם לא קוריאנים, אלא קבוצה שונה של שבטי ישראל. הם ברחו מסין

בעבר הרחוק, וכיום נלחמים על עצמאות מבורמה. לא ראיתי הרבה הוכחות לזהות הישראלית שלהם, חוץ מכך שהשינלונג אומרים שהקוראנים הם הקרובים

שלהם, ועל השינלונג יש הרבה הוכחות לזהותם הישראלית. כיום חלק קטן מהשינלונג יושבים במדינת ישראל החילונית, אחרי שהם עברו

תהליכי גיור ליהדות רבנית. הם מזהים את עצמם כשבטי אפרים ומנשה. יש גםדימוי בין המנהגים של השינלונג ובין מצוות התורה, כמו:

113

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הם סופרים את החודשים על פי הלבנה, כמו שכתוב בתורה.א.

אוסרים על אכילת דם. ב.

שומרים מטומאת נידה באישה ומטומאת צרעת באופן מסוים. ג.

הם גם נותנים מעשר של עשרה אחוזים מגידולי השדה למנהיגים הרוחנייםד.שלהם, כמו שכתוב בתורה לעשות לשבט לוי ומשפחת כהן בתורה.

הצי'נאנג מין בצפון-מערב סין יש להם מנהגים הדומים למצוות הכתובות בנבואת משה, כמו הבאת ביכורי פירות

לכוהנים שלהם. הם גם נוהגים לזרוק דם על המשקוף והמזוזות של הדלת, כדילשמור על הבית, שזה דומה למה שבני ישראל עשו בזמן יציאת מצרים.

ישראלים שהתבוללו מאוד האנוסים מפורטוגל

הרבה יהודים התנצרו בזמן האינקוויזיציה הספרדית, כדי להציל את חייהם או חיי בניהם, והם נקראים אנוסים. היום יש השערה שבערך שליש מן הפורטוגזים הם

הצאצאים של אותם יהודים, שהתנצרו נגד רצונם כדי לא למות בידי השכנים העמלקים שלהם. הרבה יהודים אנוסים גם ברחו לדרום אמריקה כדי להינצל מן

הרדיפות של שכניהם הנוצרים בספרד, אבל האינקוויזיציה גם הגיעה אליהם שם. קורדיסטן

הספר של אליהו אביחיל, "שבטי ישראל האבודים והנדחים", אומר שהרבה מבני ישראל שגרים באזור קורדיסטן גם התבוללו בעבר הרחוק וכיום חושבים את עצמם כקורדים מוסלמים. לא ראיתי הוכחות לכך, אבל אליהו אביחיל היה זה שהסתובב

ברחבי כדור הארץ וראה את ההוכחות במו עיניו, ולכן אין לי סיבה לחשוב שהואטעה בכך.

אליהו אביחיל דיבר על ישראלים שהתבוללו בזמן חורבן ממלכת ישראל ויהודה, בתקופת בית מקדש הראשון, אבל גם היו יהודים שהתאסלמו נגד רצונם בעבר

היותר קרוב, בעקבות הקמת מדינת ישראל, והרדיפות שהיו נגדם אז. חלק מאותם יהודים שהתאסלמו אכן ביקשו לחזור ליהדות ולמדינת ישראל, אבל

המדינה לא מוכנה לקבל אותם כיהודים, כי רק האב שלהם הוא יהודי, ולא האם. ביהדות הרבנית, הזהות הדתית נקבעת על פי האם, אפילו שבתורה, הזהות

נקבעת על פי האב, ולא האם. כך, הרבנים היהודים עוברים על התורה, וגם114

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

עוצרים יהודים מלחזור לארץ ישראל בגלל אותה טעות. לפעמים הטעות הזאת גםעלולה להביא לסכנת מוות על היהודים הקורדים, בגלל שנאת המוסלמים מסביב.

הזהות הישראלי עובר דרך הזכרים, כי זכר זוכר יותר יהודיאיש יהודית הוא לא באמת יהודי, אבל בן אישהיש לזכור כי על פי התורה, בן

כן נחשב ליהודי, כי הזכר עובר דרך הזכרים, ופחות דרך הנקבות. לכן אף על פי שאותו בן אישה יהודית יכול אולי להיות צדיק, שמקיים את התורה, לא נכון לקרוא

לו יהודי משבט יהודה, כי הזהות השבטית/ישראלית היא דבר שעובר דרך האב, ולאדרך האם.

לגבי מקורות בספר הזה כתבתי בקצרה על כמה קבוצות של שבטי ישראל, בלי להרבות בהבאת מקורות

לדברי, כי מטרת הספר הזה היא לא רק לחקור את שבטים האבודים, אלא לדבר על יהוה, עמו, ותורתו, ולכן לא הרביתי בהוכחות. יש ספרים אחרים שכן עושים כך,

ויש צורך לעוד מחקרים, כדי לעזור לשבטי ישראל לחזור ליהוה ותורתו. מי שרוצה לקרוא עוד על השבטים האבודים יכול אולי למצוא עניין באתר הזה:

https://shavei.org

הנבחרות והקנאות

הנבחרות היא ברכה אם מקיימים תורה, אבל יש נקמה אם לא המושג הזה של עם נבחר לא אומר שלבני יעקב יש פטור מן המשפט והצדק, אלא הוא אומר שיש ליעקב יותר יכולת לקיים את התורה בצורה אמיתית מאשר אחרים.

כאשר הוא עומד בדרישות האלו, אז הוא יותר מבורך מכל עם על פני האדמה. כך, תורת יהוה יכולה להוביל את בני ישראל להיות קהל שחי יותר בשלום, בשלווה,

ובאהבה הדדית מכל עם על פני האדמה. אבל אם הוא בוגד באותן דרישות, הנבחרות גוררת איתה נקמה, שבגללה ישראל

יכול להיות יותר נרדף ומדוכא מעמים אחרים, כל עוד שהוא בוחר למאוס בשם יהוה ותורתו. כך היה לשבט יהודה, היהודים, באלפיים השנים האחרונות, וכך גם

היה לשבטים אחרים, כמו הפשתונים באפגניסטן.

115

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

קהל ישראל נקרא צבא יהוה כאשר הוא פועל באמונה לאורך התורה כתוב שמי שמקיים את מצוות יהוה נחשב לחלק מן הצבא של יהוה

כי הנכונות לפעול למען יהוה גורמת לעבדי יהוה להיות חלק מן הצבא שלו. עם ישראל גם מקבל את אותו שם כאשר הוא עושה את הרצון של יהוה באמת, ולכן שבטי ישראל נקראו "צבאות יהוה" כאשר הם שמעו למצוות יהוה לצאת ממצרים

למדבר. אשר ישבו במצרים, שלשים שנה וארבע מאות שנה, ויהי מקץבני ישראל"ומושב

מארץיצאו כל צבאות יהוהשלשים שנה וארבע מאות שנה, ויהי בעצם היום הזה מצרים" )שמות יב, מ(.

אותה נכונות לשמוע ליהוה ולצאת ממצרים היא לא דבר שצריך לזלזל בו כי בני ישראל יצאו למדבר, איפה שחסר אוכל ומים. אותה יציאה דרשה אמונה גדולה

ביהוה, ואני מניח שהבחירה לשמוע למצווה לא הייתה דבר שהם עשו בקלות, אלא דבר שדרש מהם להתגבר על רגשי הפחד והדאגה שלהם לגבי מה הם יאכלו

וישתו, כדי להיות נאמנים ליהוה.

ישראל הוא השליח של יהוה – אחרים הם אלהים אחרים עם ישראל, לכל שבטיו, הוא העם הנבחר להיות כהן לגויים האחרים. לכן נאמר "כה אמר יהוה: בני, בכרי ישראל" )שמות ד ,כב(. וגם נאמר, "והייתם לי סגלה

וגוי קדוש" )שמות יט,ממלכת כהניםמכל העמים, כי לי כל הארץ, ואתם תהיו לי ה(.

כמו שהכוהנים היו מלמדים לעם תורה, עם ישראל אמור ללמד תורה לעמים. לכן זה טוב ללמד תורה לגויים. האמירה של הרבנים, שאסור ללמד תורה לגויים ושגוי

ששומר שבת חייב מיתה, הוא דבר רע שסותר את התורה ומבטל את הדרך הכיישרה שבו עם ישראל יכול לקדש את העמים, וכך גם להתקדש יותר בעצמו.

כולנו קשורים זה בזה במידה מסוימת, וכאשר הגויים עולים בקדושה, גם ישראלעולה, וכן הלאה.

אני חושב שהרבנים רק אמרו שאסור ללמד תורה לגויים בגלל שבדורות הראשונים של יהודים שחיו בגלות, אלו שכן ניסו ללמד תורה לגויים סבלו מרדיפות, כאשר

הכמרים של עובדי האלילים היו מכים בהם כדי לסתום להם את הפה. כאשר אותו דבר קרה מספיק פעמים, הרבנים אולי החליטו שאסור ללמד תורה לגוים כדי

שהגויים לא יזעמו עליהם ויטבחו בהם עוד.

116

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

המכשול של אותה החלטה הוא שעם הדורות כבר שכחו למה בכלל אמרו לא ללמד תורה לגויים, ולכן היום, כאשר היהודים יושבים בארץ ישראל וכן יכולים

ללמד תורה לגויים בצורה עצמאית, הרבנים בכל זאת אומרים שאסור לעשות כן. נוסף על כך יש לזכור שאין לתת לאחרים לסתום לנו את הפה מלקיים את היעוד

האלוהי שלנו. אם הם מאיימים עלינו במוות, אז צריך להמית אותם. אם אין לנו את היכולת לעשות כך, אז צריך לעזוב את ארצם, וכך לא לשקוע תחת שלטון הרשע שלהם. ואם גם זה לא אפשרי, אז אולי צריך לבדוק האם יש איזו טעות

שנכנסה למסגרת ההלכה שלנו וגורמת לכך שאויבינו נהיו כל כך חזקים. בכל מקרה צריך לזכור שיעקב הוא חבל נחלתו של יהוה, כי לבני יעקב יש יותר

יכולת לזכור ולקיים את הצדק מאשר עמים אחרים, ולכן שירת העדות מעידה עלזה כאשר היא אומרת "כי חלק יהוה עמו; יעקב חבל נחלתו" )דברים לב, ט(.

כמו שישראל הוא הנבחר בעמים, שבט לוי הוא הנבחר בשבטים כפרה הוא כאשר אחד משמש כמגן על השני, כדי להציל אותו. לכן צדיק יכול

לכפר על הרבים, הפחות צדיקים ממנו, כמו שחפץ אחד, המונח על חפץ שני, יכוללכפר על אותו חפץ מפני הגשם.

לדוגמה, יהוה אמר לנוח לכפר את תיבת נוח בחומר שישמור על העץ, כדי שלא יתקלקל או ייתן למים להיכנס לתיבת נח בזמן המבול. "עשה לך תבת עצי גפר,

" )בראשית ו, יד(. בכפר אתה מבית ומחוץ וכפרתקנים תעשה את התבה, גם משה כיפר על בני ישראל כאשר הוא נשא את עוונותיהם על גבו, וכך הציל

אותם מן ההשלכות הכי קשות של חטאיהם. אם הוא לא היה עושה כך, עם ישראל היה נכחד במדבר, כמו שיהוה אכן ביקש ממשה לעשות כמה פעמים. "ויאמר משה

בעדאכפרהאל העם, אתם חטאתם חטאה גדלה, ועתה אעלה אל יהוה, אולי חטאתכם" )שמות לב ,ל(.

כמו שמוסבר לפני כן, כאשר משה הרגיש שחטאי העם היו יותר מדי כבדים בשבילו לשאת, הוא התלונן על כך ואמר ליהוה שהוא מפחד שאם הוא יצטרך להמשיך

לכפר על העם לבד, בלי עזרה מאחרים, אז הוא עלול ליפול לחטא כמוהם, מרוב המשקל הכבד של עוונותיהם. יהוה שמע לבקשתו ונתן את התפקיד הזה על עוד

שבעים זקנים מבני ישראל. המציאות שלנו היום היא גם כך כי העולם מתנהל בדרך של מעגלי כפרה, כאשר

היותר צדיקים מכפרים על הפחות צדיקים. בני משה מכפרים על בני ישראל עקב זה שאביהם נשא למען בני ישראל והציל

אותם מהשמדה שלוש פעמים.

117

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

משפחת כהן מכפרת על שבט לוי במידה מסוימת. שבט לוי מכפר על שאר השבטים, כי כאשר רוב העם לא נענו לקריאת משה

לחזור אליו אחרי חטא העגל )"מי ליהוה אלי!"(, שבט לוי כן הקשיב וכיפר על העם ממשפט של השמדה שהייתה אמורה להיות נגדו בגלל חטא העגל. כך,

מלחמת הקנאות של שבט לוי כיפרה על שאר השבטים, אף על פי שזה גם הצריך אותם להרוג שלושת אלפים מן החוטאים בחטא העגל. היה עדיף לבער את הרע

מקרב העם, מאשר לתת לו להתפשט ולהביא חורבן. אותה מסירות נפש וקנאות למען יהוה היא זאת שגרמה ליהוה לתת את התפקיד של ההנהגה המוסרית לשבט לוי, אפילו שלפני כן אותו תפקיד היה אמור להיות

לכל בן בכור, שנולד לכל משפחה בתוך עם ישראל. יהוה העדיף לתת את תפקיד ההנהגה למי שהוכיח את עצמו כקנאי לאמת, מאשר לאחרים, שאולי היו חונפים

את התורה מרוב הרצון למצוא חן בעיני אחרים. מעגלי הכפרה לא נעצרים בכך, כי בני ישראל אמורים להיות כהנים לעמים, וכך

לכפר עליהם כאשר נותנים להם ללמוד משפט וצדק, וזאת הסיבה שכאשר צרותבאות על ישראל, העמים גם נופלים לחורבנות באותה עת.

זאת גם הסיבה למה צריך להיזהר מלברך את מי שלא באמת ראוי לקבל ברכה, כי מי שמברך מישהו אחר לוקח על עצמו חלק ממשקל העוונות של האחר. לכן,

צריך להפסיק לברך בשם אדנות כי כאשר היהודים מברכים בשם אדני הם מכפרים על עמלק, שגם נהיה אחד מן האדונים שלהם, דרך המערב והתלמוד של עקיבא העמלקי. יש לזכור שלברך את עמלק, אפילו בצורה עקיפה, הוא דבר רע

מאוד, כי עמלק, הלא עם, הוא הגוי היחיד שיש נגדו דיבור מפורש מיהוה על כך שאין דרך לכפר עליו כי מעשיו היו, ועוד נשארו, יותר מדי רעים. רק נשאר לנו

להרוג אותו ולמחה כל זכר שהוא אי פעם היה.

הכהן הגדול אמור להיות המנהיג העליון, מעל בני דוד הדיבור המרובה בספר הזה על שבט לוי ותפקידי הנבחרות הוא חשוב, כי כל עוד

שלא מחזירים את תקפידי ההנהגה לגברים שנבחרו לאותם משרות, אז סדרי העולם ממשיכים להתנהל בדרך של תהו ובהו. לכן זה כל כך חשוב להחזיר את בני

משה לתפקידי השפעה, ואת הכוהנים לתפקידם, כאלו ששופטים ומלמדים תורה ללויים, וגם צריך להחזיר את הלויים לתפקידם, כאלו ששופטים ומלמדים תורה

לשאר השבטים. וכל זה הוא כדי להמליך את בני ישראל ככוהנים לעמים. לגבי הקבוצות האלו, אין להגיד שרק ניתן להם הנהגה רוחני, כמו התפקיד של

הרב הראשי או המורה בבית הספר, כי בתורה, למשה ולכוהנים וללויים היה כוח שיפוט, ולא רק משרה של לדבר או לייעץ לאחרים. כהן שהיה אומר שמישהו חייב

118

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

מיתה בגלל חטאיו היה גם פועל כדי לקיים את אותו משפט דרך בני לוי, או גברים משבטים אחרים, שהיו נענים לאותו קריאה, כמו ששבט לוי ענה לקריאת משה "מי

ליהוה אלי!" לכן האמת הוא שמשה היה המנהיג הראשון של בני ישראל, יחד עם אהרון הכהן

ושבט לוי. הוא הנהיג הרבה לפני מלכותם של שאול ודוד, אבל ההבדל בין הנהגתו למלכות דוד הוא שלא ניתן להגיד על בני משה שהם אמורים להקים שושלת

מלוכה, כמו שנאמר לדוד. עם זאת, צריך לזכור שגם אם מלך מזרע שאול או דוד יושב על כיסא של המלכות המדינית, הוא לא אמור להיות המנהיג הממסדי העליון של בני ישראל – בני משה אמורים לנתב דרך לקהל כמנהיגים, ובני אהרן ושבט לוי אמורים לעזור להם בזה, ולשניהם צריך להיות יותר השפעה מכל מנהיג מדיני אחר, בין אם הוא מזרע שאול

או זרע דוד, כדי שיהיה להם את היכולת להוריד מלך מזרע שאול או זרע דוד אם הוא חטא, ולתת את התפקיד של ההנהגה המדינית לצדיק יותר מהם. כך זה אמור

להיות כי בני משה והכוהנים נשאו יותר למען החיים והקדושה מכל בתי המלוכה,וכוח השיפוט העליון אמור להיות אצל מי שהכי הרבה נשא למען בני ישראל.

בני משה ובני אהרן אמורים להיות אלו עם המילה האחרונה, שעונים על השאלות הגדולות, כאשר שאר משפחות ישראל אמורים להיות אלו שעוסקים יותר בניהול

היום יומי של המדינה. עם זאת, צריך לזכור שהדרך לעבוד למען יהוה באמת ולעשות את רצונו באמת

דורש להתנגד לאחד מבני משה החוטאים או לכהן גדול חוטא או למלך מזרע שאול או דוד שבוחר לעשות רע. לכן אחרי כל הדיבור על תפקידי הנהגה, הדבר

הכי חשוב לזכור הוא שהמנהיג האמיתי של בני ישראל הוא יהוה, ומי שבוחר לפעול על פי תודעת יהוה, גם אם זה דורש לפעול נגד רצונם של הכהן גדול או

מלך מבית דוד. זה היה דגם ההנהגה של הנביאים בעבר, כמו שמואל הנביאואליהו הנביא.

זאת גם הסיבה לכך ששמואל הנביא, שלא היה כהן, היה יכול להגיד לעלי, הכהןהגדול, שיהוה עמד להוריד אותו מתפקידו בגלל חטאי בניו.

לכן האמת הוא שתודעת יהוה היא צריכה להיות המלך של ישראל, ולא כהן אומלך מזרע דוד או כל אחר, כאשר הם חוטאים.

גם עדיף לזכור שהרצון של בני ישראל אמור להיות לחזור למעמד הנשגב שהיה לנו בתקופות השופתים, שאז העם הצליח להתנהל בלי הצורך לשלשלת מלוכה, שבו הבנים הרבה פעמים היו יותר רשעים מאבותיהם, והביאו חטא, פילוג, וחורבן

על ישראל, כמו שקרה תחת הנכד של דוד, רחבעם.

119

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

קנאות לוי כשמירה מחורבן שלם פה אסביר איך הקנאות של שבט לוי הצילה את בני ישראל בעבר ואיך אותה

קנאות עומדת לעשות כן בעתיד. הדיבור על קנאה הוא דבר שיכול להיות מסוכן אם לא מבינים את זה באמת, כי איש הפזיז במעשיו עלול לחשוב שבגלל שבעבר

עשו מעשי אלימות למען יהוה, אז אולי מותר לו להכות בכל מי שלא מוצא חן בעיניו. לעשות כך הוא קנאות שקרית. ההסבר פה על קנאות הוא לא נתינת

הדרכה ללכת ולעשות מעשים של רצח נגד כל מי שעושה עבירה קטנה מול עיניך, אלא הוא כדי להראות שגם לקנאות יש מקום חשוב בתורת יהוה, ובימינו הוא

נצרך מאוד כדי למרוד בהנהגתו של עמלק ואוהביו. בכל מקרה של קנאות, מעשי המלחמה היו מכוונים נגד יחידים או קבוצה של

חוטאים בתוך העם, שהבדילה את עצמה משאר העם במעשיה הרעים. הקנאות מיועדת לעצור רשע חריג מלהתפשט לשאר העם, והרבה פעמים היא גם נועדה

כדי להציל את שאר העם מהמשפט שהיה אמור לבוא עליו בגלל המעשים הרעים של קבוצה בתוכה. זה למה היה כל כך חשוב ששבט לוי ייצא למלחמת אחים נגד

חוטאי העגל, אף על פי שלעשות כן הוא דבר שגרם להם לכאב לב, כי מלחמת קנאות דורשת התגברות על האהבה שמרגישים כלפי האחים החוטאים, כדי לעצור

אותם מלהביא חורבן על כולם. . ויעמד משהכי פרע הוא, כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם"וירא משה את העם,

בשער המחנה, ויאמר, 'מי ליהוה אלי!' ויאספו אליו כל בני לוי. ויאמר להם, 'כה אמר יהוה אלהי ישראל: שימו איש חרבו על ירכו, עברו ושובו משער לשער

ויעשו בני לוי כדברוהרגו איש את אחיו, ואיש את רעהו, ואיש את קרבו'.במחנה, משה, ויפל מהעם ביום ההוא כשלשת אלפי איש" )שמות לב, כה(.

וחשוף להשמדה בגלל חטא העגל, ולכן הורה להרוגפרועמשה ראה שהעם נהיה חלק מהחוטאים, כדי שזה יהיה כפרה על שאר העם, להציל אותם מן הדין הקשה

. כי פרע הוא, כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהםשהיה מיועד להם. לכן נאמר אהרון היה חלק מאותם חוטאי העגל, כי הוא שיתף פעולה איתם, ולכן הוא גם

קיבל משפט על כך, כאשר שני בניו מתו בחנוכת המשכן. לגבי מלחמת הקנאות של שבט לוי בחוטאי העגל, משה לא רצה שבני לוי יפעלו

בפזיזות, בלהרוג את כל מי שהם רוצים, כמו שהמחבלים המוסלמים עושים בימינו, ולכן הוא אמר להם שכל איש רק יהרוג את השכן, חבר או, בני משפחתו, אחרי

שהוא ראה אותם חוטאים בחטא העגל במו עיניו. כך, מלחמת הקנאות התנהלה בדרך של משפט מדויק ואמיתי, שרק הרג את החוטאים, במקום להרוג את

השכנים הצדיקים שלהם בטעות. אותה דרך של מלחמת קנאות היא הכי רצויה, אבל היא לא תמיד אפשרית, כי אם

הרשעים הם יותר מדי חזקים ויותר מדי התערבבים בקרב הצדיקים, אז לפעמים120

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

חסר יכולת להפריד אחד מהשני. גם במציאות כזאת לפעמים צריך לפעול במלחמת קנאות לא מדויקת, כי אם מערכת הרשע מוחצת הרבה צדיקים, אז עדיף להציל אותם במשפט שהוא לא לגמרי מדויק, שבו גם כמה חפים משפע

מתים, מאשר לתת לרשע להמשיך למלוך ולמחוץ הרבה אחרים. הכלל הכי חשוב בכל זה הוא שמעשי הקנאות אמורים לכפר על עם ישראל מהדין,

ולא להמית את כולם. מעשי הקנאות אמורים להוסיף ליכולת של עם ישראל לשרוד ולעשות תשובה, כאשר מבערים ממנו את הרע שלו, כדי שאותו רע לא

יתפשט בשאר הגוף. יכולים לראות את המסר החשוב הזה מהסיפור של פינחס בן אלעזר בן אהרון,

שגם פעל בקנאות אלימה נגד אחד מחוטאי דורו. "ויצמד ישראל לבעל פעור, ויחר אף יהוה בישראל, ויאמר יהוה אל משה, 'קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל'. ויאמר

משה אל שפטי ישראל, 'הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור'. והנה איש מבני ישראל בא, ויקרב אל אחיו, את המדינית, לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל,

והמה בכים פתח אהל מועד. וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, ויקם מתוך העדה, ויקח רמח בידו, ויבא אחר איש ישראל אל הקבה, וידקר את שניהם, את

. ויהיו המתיםותעצר המגפה מעל בני ישראלאיש ישראל ואת האשה אל קבתה, פינחס בן אלעזר בןבמגפה, ארבעה ועשרים אלף. וידבר יהוה אל משה לאמר, '

אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל, בקנאו את קנאתי בתוכם, ולא כליתי הנני נתן לו את בריתי שלום, והיתה לו, ולזרעו. לכן אמר, את בני ישראל בקנאתי

" )במדבראחריו, ברית כהנת עולם, תחת אשר קנא לאלהיו, ויכפר על בני ישראל'כה, ג(.

הקנאות הרצחנית של פינחס היא זאת שהצילה רבבות של העם מלהמשיך למות במגפה. זאת הייתה פעולת הצלה, כמו שרופא לפעמים צריך לחתוך מגוף החולהאת החלק המסרטן שלו, כדי שהסרטן לא יתפשט לשאר חלקי גופו ויגרום למותו.

פינחס הציל את בני דורו כאשר הוא רצח מנהיג רשע בתוכם, ולכן הוא קיבל ברית של שלום, ולא של מלחמה, כי הפעולה האלימה שלו הייתה למען החיים והשלום,

לעומת הדרך של הרשעים, שנוטים להחניף לרשע ולהביא חורבן על עצמם. על , והיתה לו ולזרעו אחריו בריתבריתי שלוםכך יהוה אמר לפינחס "הנני נתן לו את

כהנת עולם, תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל." בימינו, כשהחילוניות והמערביות שולטות בתוך מדינת ישראל, להרבה מהצדיקים לא יהיה אפשרות אחרת חוץ מלחזור לדגם של פינחס, כדי שלא יהיה צורך לעוד גלות של אלפי שנים, עם התהו והבלבול שנוטים לפקוד את בני יעקב כאשר הם

נמצאים בשבי, בגלות.

121

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

קנאות לעומת חוסר סבלנות – היקום נברא בשבעה ימים קנאות למען יהוה היא דבר טוב, אבל לפעמים אותו דבר מתערבב עם חוסר

סבלנות, ואז מעשי האלימות, אפילו אם הם נעשו בשם יהוה, יכולים להיות נגד רצונו. לכן, עדיף לקיים את העצה של שירת העדות )שירת האזינו( כאשר היא

" )דברים לב, ז(. זכר ימות עולם, בינו שנות דר ודראומרת " עדיף לזכור את תהליך בריאת העולם כדי לזכור שהיקום הזה נברא בהדרגתיות,

כאשר הוא עבר דרך שבעה שלבים של בריאה, שבכל שלב היקום קיבל עוד יותרסדר ושלום, כאשר הוא עבר ממצבים של ערבוב למציאות של בקרה וסדר.

זאת המשמעות לשבעה ימים של מעשי בראשית, וצריך לזכור את זה כאשר מנסים להוליד את אחינו חזרה לדרך של יהוה. כמו שהולדת היקום לקח שבעה ימים

ודרש פעולות הדרגתיות, גם הולדת עם ישראל חזרה לדרך הצדק, אחרי אלפי שנים של גלות, הוא דבר שדורש תהליך ההדרגתית. הוא דורש אריכות אפים לעם,

כדי לתת לו זמן להבין ולהבנות מחדש בתוך תודעת יהוה ותורתו. מי שבוחר להכות בישראל, מתי שהוא צריך לדבר עם בני ישראל ולעזור להם

לחזור אל יהוה, בוחר להפוך את מעשי הקנאות למעשים של תהו. קנאות כזאת סותרת את תודעת יהוה ועוזרת להפוך את כדור הארץ שלנו למקום של תהו, סבל

תמידי, בלבול, וחוסר משפט וצדק. עם זאת, בימינו צריך לנטות יותר בעד מעשיקנאות מאשר רק לדבר אל אלו שלא מוכנים להקשיב לתוכחות של אמת.

החלק של יהוה הוא עמו – אלו שבוחרים לחיות לפי תודעתו עדיף לזכור שכאשר העם בוחר לדכאה את הצדיקים, אז עדיף לעזוב את קרבתם כדי לגור בקרב אלו שיתנו לבני ישראל לחיות בדרכי הצדק. זה עוד לקח של ספר בראשית כי כך פעלו אברהם, יצחק, ויעקב, וכך הם שמרו על צדקתם, כאשר כל

כך הרבה מבני משפחתם ועמם עבדו אלילים. בהנחל . שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך.זכר ימות עולם, בינו שנות דר ודר"

כי חלק יהוה .יצב גבלת עמים למספר בני ישראלעליון גוים, בהפרידו בני אדם, עמו; יעקב חבל נחלתו" )בראשית לב, ז(.

החלק של יהוה זה עמו, שהם אלו שבוחרים לקיים את תורתו, גם אם זה מצריך להיפרד מן הרשעים ולקיים את משפטי יהוה בצורה בודדת. עדיף לעשות את זה

מאשר לשים את המבט על מלחמה ברשעים כי מי שבוחר רק לנסות להילחם ברשעים עלול למצוא את עצמו נופל ונהיה דומה להם, בגלל שהמלחמה לפעמים

גורר אתו חטא ובלבול. לכן, כל הצדיקים המתוארים בספר בראשית, כמו נח, אברהם, יצחק, ויעקב, הם אלו שבחרו לעזוב את קרבתם של הרשעים, כי ברוב

122

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הפעמים יש יותר צדק ואהבה בפעולה כזאת מאשר בלשבת בתוך האחיםהחוטאים, לשנוא אותם, ואז להכות בהם בגלל חטאיהם.

לכן, יהוה אהבה, ובימינו להרבה מאיתנו יהיה צורך לעשות מלחמה נגד הרשעים כדי להעמיד אהבה אמיתית לישראל, אבל, בכל זאת, עדיף לעזוב את קרבתם של

הרשעים כדי לקיים את הצדק בעצמנו, מאשר לשבת בתוכם, לחטוא איתם, ולהגיד שכל זה הוא מותר כדי לקיים את תחבולי המלחמה. נצרך להגיד את זה כי

כאב שבא עם מלחמה גרם להרבה צדיקים ליפול לחטא, ולכן עדיף לעזוב את הרשעים כדי לקיים את הצדק באופן אישי, מאשר להכות בהם ואולי ליפול ולהיות כמוהם. חשוב לדבר על זה כי הרבה גברים שלא עשו כך וחשבו שמעשי הקנאות

יעזרו להם להיות צדיקים נפלו ונהיו רשעים.

קנאות שקרית כתירוץ לכבוש אחרים קנאות שקרית יכולה להיות גם כאשר איש בעצמו לא מקיים את דברי יהוה, אבל

בכל זאת מנסה להשתמש בתורת יהוה כתירוץ לפגוע באחרים. אותה קנאות שקרית היא באמת פעולה אנוכית של רצח והשתלטות על אחרים, כי אם איש אף פעם לא ניסה לקיים את התורה בעצמו, אז לפגוע באחרים בשם תורת יהוה הוא

מעשה של שקר בשבילו. כך עמלק עשה כאשר הוא השתמש בנצרות כתירוץלרצוח ולעשוק עמים רבים.

נוסף על כך שיהוה שופט את מי שמשתמש בשמו לשקר, מי שפועל בקנאות שקרית גם, כנראה, לא מבין את גודל המשא שבא כאשר שופכים דם בשם יהוה.

לשפוך דם למען יהוה הוא בכל זאת סוג של משא כי ההורג אחרים לוקח על עצמו את משא הדם שלהם. אם הוא לא מספיק צדיק בעצמו, אז הכבדות של משא

הדם הזה יכולה לגרום לו לקרוס בעצמו. במקרה של פינחס, בגלל שהוא נהג בדרך של צדק בחייו האישים, אז הקנאות

שלו הייתה קנאות אמיתית, ולכן יהוה נתן לו הזדמנויות כדי לאפשר לו לשאת במשא הדם שהוא שפך למען יהוה, ואפילו לקבל ברית שלום וכהונת עולם מיהוה על כך שהוא פעל בקנאות אמיתית, מתי שהיה צורך לעשות כן. הוא קינא ליהוה,

ולכן יהוה עזר לפינחס ובניו להצמיח כוחות של צדקה כדי שהם יכלו לשאת במשאהדם שפינחס שפך לאורך הדורות.

פעולות של קנאות אמורות להיות האחרונות בסדר העדיפויות כי קודם כל עדיף לנסות להוכיח אחרים בהוכחות מן הכתוב והוכחות מן החיים על כך שהם טועים.

אחר כך אולי אפילו לריב איתם על זה, וכך להפגין לעיני אחרים שלחזור ליהוה הוא כל כך חשוב שאנחנו מוכנים לריב איתם על זה, ולא רק לדבר איתם בנעימות.

רק אם כל הדברים האלו לא עובדים, אז יש מקום לפעול בקנאות, וגם אז עדיף

123

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לעזוב את קרבתם של הרשעים מאשר להכות בהם ולהוסיף משא של דם עלעצמנו.

אז מתי כן יש צורך לפעול בקנאות? כאשר הרשעים לא נותנים לנו לעזוב את דרכיהם הרעים, או כאשר רואים שאחינו סובלים מאוד, כי תודעת יהוה הוא דרך לאהבה אמיתית, וחלק מן האהבה גם דורשת שנפעל כדי להציל את אחינו, ולכן לעשות כן היא אחת ממצוות הצדק של נבואת משה: "לא תלך רכיל בעמיך; לא

תעמד על דם רעך, אני יהוה" )ויקרא יט, טז(. לאותה סיבה, אם רואים ממלכת רשע שמצערת את מי שמנסה להוכיח את בני

דורו בתורת אמת, אז לא צריך להמשיך להוכיח אותם ולחכות שהם יכלאו או יהרגו אותך, אלא צריך לעזוב את קרבתם או להכות בהם, כי התוכחה אמורה להיות

פעולה של לימוד צדק לאחרים, ולא פעולה של התאבדות, בין אם אותההתאבדות היא למוות או לכלא.

ההבדל בין משפט ודין משפט הוא כאשר משלמים לאדם על דבריו בצורה אמיתית ומידתית, אחד לאחד, אבל דין הוא כאשר מכים ברשע בצורה מוגזמת, או כאשר מכים ברשעים וצדיקים יחד. לכן, יהוה הוא אל של משפט, שרק דן את עמו כדי לשמור על הקהל מליפול

לעוד חור שחור של תהו ובהו, של חוסר סדר ובלבול לכולם. הצורך בדין הוא נפילה לעבדים של יהוה, ולכן עדיף לעזוב את דרכי הרשעים וקרבתם, כדי

להישמר מסכנת נפילה והדין שבא עם זה. גם על זה שירת העדות )שירת האזינו( מדברת, כאשר היא אומרת שאף על פי שיהוה הוא "הצור, תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט" בכל זאת היא גם אומרת

שיהוה ידין את עמו כדי לעצור את כדור ארצנו מליפול לתוך מציאות של תהו, ועל זה השירה מעידה "כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס

עצור ועזוב" )דברים לב, לו(.

עדיף לדבר בקנאות נגד הרשעים, במקום לגדף את הצדיקים לפעמים בעל התשובה סופג מכות קשות מפני החוטאים הסובבים אותו, ששונאים

אותו בגלל דברי האמת שהוא אמר. לפעמים, אותו דבר יכול לגרום לבעל התשובה להתחיל לזעום נגד יהוה ועבדיו, במחשבה שיהוה או עבדיו הם אלו

שאשמים על כך שהוא סובל מהרשעים. הוא עלול לחשוב, "למה יהוה לא מצילאותי מידם? למה עבדי יהוה מפקירים אותי למכות של הרשעים?"

124

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כך יוצא שהכניעה לרשעים, שעם הזמן גם הופכת לחנופה אליהם, גם גורמתלשנאה כלפי יהוה, הצדיק, וצדיקים אחרים.

אם אתה רואה שאתה מתחיל להרגיש זעם כלפי יהוה, במקום כלפי המורדים נגד יהוה שמצערים אותך, אז צריך להפנות את הזעם נגד אויב האמיתי שלך. יהוה הוא

לא החוטא והוא לא הבוגד. הרשעים שמשפילים אותך או מחטיאים אותך הם הבוגדים. עדיף לזעום עליהם, ולא על יהוה. עדיף לצרוח עליהם, במקום לצעוק

על יהוה. והכי עדיף הוא לעזוב את קרבתם, כדי שהם יפסיקו להכות בך. עדיף לתעל את הזעם לזה שעוזבים את קרבת הרשעים או משיבים מלחמה נגדם

מאשר לתת לו להצטבר ולהתפרץ בצורה בלתי נשלטת נגד יהוה או נגד החוטאים. ואם תגיד בלבך, "אז אני לא אריב עם יהוה, אבל אני גם לא אמשיך לנסות לקיים

את התורה שלו, כדי לא ליפול ליותר צרות" – האמת הוא שגם הבחירה הזאת היאסוג של גידוף, והיא גידוף יותר קשה מאשר מי שמדבר נגד יהוה בשפתיו.

את"והנפש אשר תעשה ביד רמה }לחטא נגד התורה{, מן האזרח ומן הגר – , ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה" )במדבר טו, ל(.יהוה הוא מגדף

לכן להיות חילוני הוא הגידוף הכי גדול, ועדיף להיות מי שמנסה לקיים את התורה, אבל לפעמים נופל לצרות ומתבלבל במחשבה שיהוה הוא אשם, מאשר חילוני

שבכלל לא מנסה לעבוד למען יהוה.

החילונים שונאים מתנחלים כי הם לא פועלים כך מי שבוחן את העבר של בני ישראל אולי גם יכול להבחין שאותו דבר קרה לבני

ישראל כאשר הם עזבו את תורת יהוה ובחרו בדרכי הגויים. זה גם מה שקורה בתוך מדינת ישראל, כאשר היהודים החילונים שונאים את המתנחלים בגלל שהם

מפחדים שהמתנחלים יגרמו לערבים להיות מחבלים, או כי הם מפחדיםשהמתנחלים יגרמו לגויים להטיל מצור על מדינת ישראל.

כך, בגלל חוסר הנכונות שלהם להוציא את הזעם שלהם לכיוון הנכון – על הערבים שרוצחים אותם בפיגועים והמערב שתומך בפלסטינים – הם בוחרים

להוציא את הזעם שלהם על אחיהם, המתנחלים, וגם להתחנף לערבים בדיבור על שלום כאשר חסר יכולת לעשות שלום איתם, כל עוד שהם רוצים שארץ ישראל

תהיה ארץ מוסלמית, במקום ישראלית. האמיתייםהקיצוניםהחנופה הזאת לאויבי ישראל היא גם הסיבה שהחילונים הם

וחורבן במעשיהם הרעים.קץשל מדינת ישראל, שעלולים להביא על המדינה

125

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

למה לשפוט נגד החוטאים בחטא אישי? למה יש חובה גם לשפוט אלו שחוטאים בצורה אישית, בבית שלהם, כמו אלו

שבוחרים לשכב בדרך של תועבה? יש צורך לזה כי החטא שלהם הוא כמו זיהום אוויר. מי שמנהל מפעל שמזהם את האוויר לא בא לאנשים ופוגע בהם ישירות, אלא הוא מחלי אותם בצורה עקיפה, כאשר הם נושמים את העשן שיצא מהמפעל שלו. מי שחוטא עושה פעולה דומה

כי הוא מזהם את הסביבה הרוחנית/רגשית שלנו. אותו דבר הוא גם אמת לגבי אנשים שקשורים איתנו בשקר דם, כמו קרובי

משפחה – אם יש קשר דם איתם, אז גם אם הם בצד השני של כדור הארץ, החטאים שלהם לא רק מביאים על עצמם רעה, אלא הם גם משפיעים לרעה

עלינו כי הם מטמאים את הרוח הכללי שיש על העם כולו. כמו שקשר הרוחני/רגשי הוא זה שלפעמים נותן לקרובי משפחה לדעת מתי דבר רע קרה לאחד מאחיהם,

אותו דבר הוא האמת לגבי בן ממשפחת ישראל שבוחר לחטא – הוא לא רקמטמא את עצמו, אלא הוא גם מושך על שאר העם מחשבות ורגשות של טומאה. לכן, כמו שיש צורך לסגור מפעל שמזהם את האוויר ולשפוט את מי שניהל אותו,

גם יש צורך לשפוט את אלו שבוחרים לעבור על חוקי התורה באופן אישי. הסיבה שיש כל כך הרבה זעם נגד המשתתפים במצעדי התועבה היא בגלל שהם אפילו לא מסתפקים בלחטא בבתים שלהם, אלא הם מעיזים פנים נגד יהוה עם

הרצון לכבוש את המרחב הציבורי ולהרגיל את כולנו לתועבות שלהם. לכן יש צורךבמלחמה מיוחדת נגדם.

העוול הנעשה נגד בית שאול נוכח העובדה שמלכות בית דוד הזניח את המלחמה נגד עמלק, יש צורך

להתעוררות גדולה כדי לעזור לבנים של שאול, המלך הראשון שהיה על ישראל, להשלים את המצווה שהם קיבלו – למחה את זכר עמלק. שאול איבד את המלכות

בגלל שהוא ריחם על המלך של עמלק, אגג, ועל חלק מהרכוש שלו, אבל, מאז, בית דוד גם הזניח את המלחמה נגד עמלק. הסיבה היחידה שהרבתי לדבר על

הנפילה של שאול מול עמלק היא כי יש הרבה מה ללמוד מאיך שהוא טעה כאשרהוא ריחם על מלכו של עמלק, כדי להישמר מלחזור על אותם טעויות.

גם צריך לזכור שהמצווה להילחם בעמלק בכל דור היא מצווה על כל בני יעקב וישראל, ולא רק על בני שאול או משה או יהושע או אהרון או חור, אפילו שהם

נשאו הרבה למען אותה מלחמה. כרגע, כאשר כל כך הרבה יהודים עוד מסרבים להכיר בצורך למלחמה הזאת, אז גם שבט לוי נדרש לצאת למען המלחמה הזאת,

אפילו שבדרך כלל לוי אמור להיות השבט שמלמד תורה לעם, כאשר שאר שבטי126

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ישראל יוצאים למלחמה. בימינו לא אפשרי רק ללמד תורה כי יש צורך לפעול,במקום רק לדבר.

אל?ישריש�ראל או

ישראל הוא ישר אל , כי ישראל הוא "ישרון",אל יסר, ולא אל ישרהדרך האמיתית לאיית את ישראל זה

ההולך ישר בדרך האל, ולא סר אל, שסר מדרך האל )דברים לב, טו(. יהוה קרא ליעקב בשם ישראל כי יעקב היה מתנהג ביושר. לכן כאשר בני יעקב פועלים

ביושר, הם נקראים ישראל, וכאשר הם חוטאים, הם נקראים הגוי, יעקב. גוי הוא כמו המילה גויה, שזאת גופה, כי כאשר בני יעקב רודפים אחרי החומרניות,

יהוה, הם מתאחדיםעםהם נמשלים לגוף חומרי. לעומת זאת, כאשר הם הולכים יהוה, האל,עם ישראל, שפועל מתוך אהבה, אחד לשני, וגם הולך ישר עםלהיות

כדי לקיים את רצונו. לכן הדרך האמיתית לאיית את ישראל היא ישר אל, ולא יסר אל.

חלוקת מילים לשתיים עוזרת להבין אותם

בכמעט כל מילה יש אפשרות לחלק אותה לשתיים וכך להבין אותה יותר. כך ישלהבין את השם ישראל – ישר אל — וגם מילים אחרות.

על פי זה, המילה עזר היא עז זר, כי מי שמקבל עזרה מקבל עוז ממקור זר, במקום להשתמש בעוז של עצמו. בדרך כלל, במילה של שלושה אותיות, האות

האמצעית מתחברת גם למילה לפני וגם למילה שנוצרה אחרי. לכן עזר הוא עז זר.

עוד לגבי המילה צדק ה, כי הצדיקים אוהבים דברים דקים, לעומתעב ותועבצדק הוא צד דק, לעומת

הרשעים, שאוהבים דברים עבים. לדוגמה, צדיק יודע להסתפק במעט ולהיות שמח בחלקו, אבל רשע רוצה להוסיף יותר עושר וחפצים לעצמו, ולכן הוא עלול לעשוק

ולגנוב מאחרים כדי לספק את תאוותיו הרבות. כך צדק הוא ביטוי לצד הדק של המציאות, שהוא יותר רוחני ויותר מתנהל בדרכי רחמים ושקט. זה לעומת הדברים העבים, כמו אוכל כבד ומוזיקה רועשת וסרטים

127

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

אלימים, שיכולים לספק עונג לאדם באותו רגע שהוא מעיב בהם, בגלל שיכרון החושים, אבל עם הזמן אותם דברים עבים מעייפים ומכאיבים למתענג. כך גם

קורה עם אלו שלוקחים סמים. הדברים העבים לא רק נהיים עול כבד לאדם, אלא הם גם גוררים יותר עושק

בעקבותיהם. לדוגמה, ארוחה מפנקת מצריכה יותר עושק, כי מישהו צריך לעבוד קשה ולסבול כדי לבשל את אותה ארוחה מפנקת. לעומת זאת, ארוחה פשוטה גם

דורשת פחות עבודה, וכך גוררת בעקבותיה פחות עושק. לכן, הצדיק פחות עושק אחרים כי הדברים הדקים הם בדרך כלל לחינם או במחיר

נמוך, כמו ליהנות מרוח נעימה ולהקשיב לקול הציפורים וללמוד תורה. לעומת זאת, הדברים העבים, שדורשים יותר עבודה וכסף, גם מעיבים על האדם, עד שהוא עלול לשקוע לתועבות ומוות בגלל ריבוי העיסוק בחומרניות. כך העבות

גורמת לאדם להיות גוי וגויה מתה, במקום עם ישראל, החי ומתמיד.

עוד מילה לחלוקה – אלהים הוא אל על ים של אחרים כמו שצדק זה צד דק, גם המילה אלהים היא חיבור של שתי מילים – אל הים. מי

שמושל באחר נהיה אל על האחר, והמילה ים היא ביטוי לריבוי, כמו הרבה לעומת תלמיד אחד. לכן, אלהים הוא מי שמושל בשני אנשים לפחות,יםתלמיד

שזה ים של אנשים, במקום רק להיות אדון על אחד, שזה על עצמו. אלהים יכול להיות בן אדם, הפועל בתפקיד של הנהגה, או יכול להיות יהוה.

לדוגמה, ראש ממשלת ישראל הוא אלהים על אזרחי ישראל כי הוא מושל בהם. אם אותו ראש ממשלה פועל על פי תודעת יהוה, אז הוא עושה את השליחות של

יהוה, ולכן יכול לקבל את התואר כחייל בצבא של יהוה, כי הוא פועל כחלק מצבאיהוה, כדי לקיים את רצונו בבריאה.

אבל אם אחרי שהוא עשה דבר טוב למען תודעת יהוה, הוא בוחר לעשות דבר רע נגד תורת יהוה, אז באותו רגע הוא הופך את עצמו לאלוהים אחרים. אז המשפט

הוא לא להקשיב לו, כדי להיות נאמן למצווה הראשונה של עשרת הדברות: "אנכי יהוה אלהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים, מבית עבדים – לא יהיה לך אלהים

אחרים על פני." צריך לזכור שיהוה הוא אלהי האלהים כי הוא מושל בכולם, כולל בראש הממשלה,

אבל ראש הממשלה הוא בכל זאת נחשב לאלהים כי בתורה כל מי שמושלבאחרים מקבל את הכינוי אלהים.

הוכחה שאלוהים יכול להיות בן אדם הפועל כשופט היא בספר שמות. "כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר, וגנב מבית האיש, אם ימצא הגנב ישלם שנים. אם

, אם לא שלח ידו במלאכת רעהו. אל האלהים בעל הביתונקרבלא ימצא הגנב, 128

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

על כל דבר פשע, על שור, על חמור, על שה, על שלמה, על כל אבדה, אשר עד האלהים יבא דבר שניהם. אשר ירשיען אלהים ישלם שניםיאמר כי הוא זה,

" )שמות כב, ו(. לרעהו האלהים במקרה הזה הוא בן אדם אחד או קבוצה של בני אדם, שפועלים

כשופטים באותו דור. בעל החפץ, ומי שהיה אמור לשמור על אותו חפץ, הולכים אל אותו שופט, כדי שיחליט אם השומר גנב מבעל החפץ או אם אותו חפץ נשדד

ממנו. כאשר שניהם, השומר ובעל החפץ, באים לשופט עם רצון לקבל את ריבונותו, אז השופט נהיה המושל על שניהם — השופט נהיה האלהים שלהם

לדבר הזה. אם הוא מחליט על פי תורת יהוה, אז הוא עושה את השליחות של יהוה לאותו דבר, וקבלת משפטו היא קבלת יהוה כאלהים. אבל אם הוא לא שופט על פי

תורת יהוה, אז הוא אלהים אחרים, ומי שבוחר ללכת אחריו בוחר לעבוד אלהיםאחרים על פני יהוה.

בתי המשפט במדינת ישראל, יחד עם בתי הדין של הרבנים, לא פועלים על פי תורת יהוה, אלא על פי חוקי המערב העמלקי או התלמוד של עקיבא העמלקי,

ולכן הם נופלים בהגדרה של אלהים אחרים. מהם לא יצא משפט אמת כי הם מאסו בתודעת יהוה ותורתו הכתובה. לכן, עדיף לא לפנות אליהם למשפט או

להקשיב להם, כאשר זה אפשרי.

האות ו"ו היא חשובה האות ו"ו לא רק מפרידה בסדר ובזמן כאשר היא בתחילת מילה, אלא היא גם

עושה כן כאשר היא באמצע מילה או בסופו. לכן, במקרה של עון, האות ו"ו אומרת שקודם עושים מעשה רע, ואחר כך אותו מעשה הופך למשא כבד, שמוביל

את האדם לשקוע. גם כאשר האות ו"ו נמצאת בסוף מילה, היא מוסיפה, כי היא משמשת כביטוי

, במקום הלכתי. ו הלכנולריבו, כמו להגיד אנחנ לכן, אם מאייתים בדרך אמת, עדיף לאיית את האות ו"ו באותה דרך שמאייתים

כאשר היא נמצאת בתחילת מילה, גם כאשר היא נמצאת באמצע המילה או בסוף שלה. לדוגמה, צריך לאיית ו"ו באותו איות כאשר אומרים "ובחר", גם כאשר

אומרים "בוחר" או "בחרו". לעשות כך עוזר להבין את המילים בעברית בצורההרבה יותר אמיתית, אפילו אם זה לא מרגיש נוח לעשות כן בהתחלה.

לאותה סיבה, צריך לאיית את שם יהוה בלי ניקוד, כמו להגיד יה ו ה.

129

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

יה ו ה כביטוי להתקדשות מהתלותיות בחומר לאיית יה ו ה גם יכול לעזור לזכור שתודעת יהוה היא תודעה של התגברות על

התלותיות בחומר. בשם יהוה, האות יו"ד מסמלת את חומר הגלם שממנו כל הבריאה קיימת. עפר

ומים הן דוגמאות לחומר גלם. זה לגבי האות יו"ד, בשם יהוה. האות ה"א, ביהוה, היא ביטוי לרוח של חיים

ותנועה, כמו הנשמה שיוצאת מן הפה, כאשר אומרים את הצליל "ה". לכן השם יה הוא ביטוי לכך שהבריאה התחילה כאשר חומר הגלם קיבל חיים –

העפר הצמיח עצים, ואז חיות, ואז האדם. כך, האות יו"ד הולידה את האות ה"א,כאשר העפר הוליד בעלי חיים נושמים )"ה"(.

אבל במציאות של יה, הבעל חי עוד תלוי בעפר, כי הוא עוד צריך לאכול את האוכל שצומח ממנו, וללבוש בגדים ממנו, וכך הלאה. ככל שפועלים על פי תודעת

יהוה, כך מתגברים על התלותיות הזאת בעפר, וכך עוברים ממציאות של יה למציאות של יה ו ה. להבנתי, עושים את זה כאשר מלמדים תורה לעמים וכך

עוזרים להם לצמוח ולהתקדש, ואז אותו חיים והתקדשות אצל אחרים גם עוזר לעבדי יהוה להתקדש יותר מהתלותיות בחומר הגלם. לכן הדרך הנכונה היא לא

רק ה, אלא יה ו ה – הוא לא רק להתקדש מחומר הגלם, אלא גם לעזור לאחרים להצמיח ולשמור על חייהם – יה – כדי שאנחנו נוכל לעלות לדרגת יה ו ה. זאת

דרך אחת ליהוה. דרך שנייה היא להחליף ממקורות כוח עבים למקורות דקים, וכך להיות פחות

תלויים באות יו"ד, בחומר גלם, למחייתנו. צריך לזכור שכוח שהוא באמת דק, על פי תודעת יהוה, הוא זה שבא מתוך פחות עושק וניצול מאשר מקורות כוח אחרים.

זה הדק האמיתי. משה השיג חלק מאותה דרגה לארבעים יום, כאשר הוא עלה להר סיני, כי שם

הוא לא שתה ולא אכל. "ויאמר יהוה אל משה, 'כתב לך את הדברים האלה, כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית, ואת ישראל.' ויהי שם עם יהוה ארבעים יום

. ויכתב על הלחת את דברי הברית,ומים לא שתה, לחם לא אכלוארבעים לילה, עשרת הדברים" )שמות לד, כז(.

חשוב לזכור שאף על פי שיהוה הוא תודעה של התגברות מעל גבולות החומר והזמן, ההתגברות הזאת אמורה להיות בדרכי אהבה. עם זאת, אהבה אמיתית רק

יכולה להתקיים כאשר יש משפט איתה, כי כאשר חסר משפט אז העם מרגיש חופשי לעשות רע לעצמו ולאחרים, ואז אלו שרצחו, שקרו, וגנבו נוטים להיות

המנהיגים של הרבים. לכן, יהוה אהבה, אבל, כאשר הרשע שולט, חלק מהדרך

130

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

להשיג את אותה אהבה הוא במלחמה נגד הרשעים בתוך העם ומחוץ לו. לכן יהוהאהבה, ובגלל זה, בימינו צריך מלחמה.

על הניקוד מכל הדוגמאות האלו של חלוקת המילה עזר, צדק, ואלהים, וגם של השם יהוה, ברצוני להוכיח שהניקוד עלול להחסיר הרבה תובנות לגבי המילים בעברית. לכן

הניקוד הפכה את השם ישראל, ישר אל, ההולך ישר בדרך האל, ליסר אל, שסרמדרך האל.

גם במילה אלהים, ומילים אחרות, הניקוד מסתיר את הבנת המשמעות האמיתית של אותה מילה. לכן כאשר מאייתים את המילה אלהים עם ניקוד, לא יכולים

לשמוע את החיבור של המילים אל הים, אבל אם מאייתים אותה בלי ניקוד, אז ישאפשרות לשמוע, וכך להבין טוב יותר את המשמעות של אותה מילה.

עוד דוגמה לכך היא בשם של שבט יששכר, כי לאה קראה לבן שלה יששכר כדי להגיד שהיא קיבלה שכר על כך שהיא נתנה את השפחה שלה, זלפה, להיות אשה

'נתןליעקב. "וישמע אלהים אל לאה, ותהר, ותלד ליעקב בן חמישי. ותאמר לאה, " )בראשית ל, יז(.'יששכר', אשר נתתי שפחתי לאישי'. ותקרא שמו, אלהים שכרי

לכן יששכר הוא יש שכר, כי לאה אמרה שיש שכר על כך שהיא נתנה ליעקב עודאישה. גם פה, הניקוד מעוות את אותו שם, כאשר הוא קורא ליששכר יססכר.

ככל הנראה, הנטייה לבלבל בין האות שי"ן והאות סמ"ך היא כבר מימי השופטים, כי ספר שופטים מתאר שחיילי יפתח הצליחו לזהות מי הוא משבט אפרים ומי לא

בגלל שחיילי אפרים היו מבלבלים בין שתי האותיות האלו, ואומרים סבולת, במקום להגיד את זה בדרך האמיתית – שבולת. שבט מנשה לא היה עושה את אותה

טעות, ולכן יפתח השתמש בכך במלחמת האחים שפרצה נגד שבט אפרים כדי ללכוד ולהרוג אותם. "וילכד גלעד את מעברות הירדן לאפרים, והיה כי יאמרו פליטי אפרים, 'אעברה', ויאמרו לו אנשי גלעד, 'האפרתי אתה', ויאמר, 'לא'.

. ויאחזו אותוולא יכין לדבר כןויאמרו לו, 'אמר נא 'שבלת'', ויאמר, 'סבלת', וישחטוהו אל מעברות הירדן, ויפל בעת ההיא מאפרים ארבעים ושנים אלף"

)שפטים יב, ה(. לכל אות יש באמת רק צליל אחד, אבל בגלל הניקוד, מערבבים את האיות של

האותיות: א ה ע, ב ו, ס ש, ח כ ק, ט ת. לכן הניקוד מהווה סוג של פירוש שקרי, שהלבישו על התורה כמה מאות שנים

אחרי כתיבתו.

131

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

בחלק השני של ספר הפירוש הזה צירפתי עותק של ספרים נבחרים מהתנ"ך, בלי ניקוד, כדי לתת לקורא אפשרות ללמוד את דברי יהוה בלי הפירוש המטעה הזה

של הניקוד. עד כה לא מצאתי תנ"ך בלי ניקוד, ולכן ערכתי את התנ"ך המצורף לספר הזה כדי שיהיה בכתיב המסורת, בלי ניקוד, ועם גופנים )פונט( יותר ישרים מהכתב האשורי.

על הגופנים ארחיב בהמשך הספר. העותק של התנ"ך הזה הוא חשוב מאוד כדי לתת לקורא ללמוד את התנ"ך על פי

האמת, בלי ההפרעה של הניקוד, וגם בלי הפירוש שלי. כך אני מקווה לתת אפשרות ללמוד את דברי יהוה באופן ישיר, בלי הפירוש שלי, ולהבין דברים באופן

עצמאי.

למה הוסיפו ניקוד? גרסת כתם ארם צובה לתנ"ך היא הגרסה המקובלת כהכי מדויקת בימינו, אבל

היא גם הגרסה שבה הוסיפו ניקוד לתנ"ך. הם עשו זאת כדי להתאים את התורה לצורת הדיבור של הדורות אז, שדיברו עברית בסגנון שונה מאותו דור שיצא

ממצרים. גם, בנבואת משה לפעמים לא כתוב אות ו"ו או יו"ד במילה, אפילו שבמקומות אחרים אותן אותיות כן מופיעות. עורכי גרסת כתם ארם צובה רצו לפצות על כך, ולכן הלבישו על זה ניקוד, אף על פי שכאשר יהוה החסיר את האות יו"ד או ו"ן ממילה, הוא עשה כן בגלל שיש לאותו דבר משמעות – לא

אמורים לשנות את דברי יהוה, רק כדי להתאים אותם לסגנון הדיבור של דור כזהאו אחר.

דוגמה להבדל בין העברית המדוברת של הרבנים ובין העברית של התורה היא שלפעמים התורה קוראת לנשים בלשון זכר, "הוא" במקום "היא". לדובר עברית הרגיל, אותו דבר נראה כטעות, ולכן עורכי גרסת כתם ארם צובה בחרו להוסיף

ניקוד, כדי להתאים את התורה להבנת הדור. האמת לגבי הנושא הזה הוא שכאשראישה פועלת בדרך זכרי, של להשפיע על אחרים, אז כתוב עליה בלשון זכר.

אף על פי שהניקוד הוא חסרון גדול בגרסת כתם ארם צובה, הוא נשאר הרבה יותר טוב ממה שעשו במגילות ים המלח, כי שם, במקום לשים ניקוד או למסור את

התורה כמו שהיא, עורכי מגילות ים המלח החליטו להוסיף את האות ו"ו או יו"ד לתורה, אף על פי שהם לא הבינו למה אותה אות נחסרה בעותק המקורי. קוראים

לשיטה הרעה הזאת "כתיב מלא". לכן, עדיף ללכת אחרי הגרסה המקובלת לתנ"ך בימינו, כתם ארם צובה, כי שם יש עותק לתורה הכתובה עם "כתיב

המסורה", במקום "כתיב מלא". הכי טוב הוא לעתיק את אותה גרסת כתם ארם צובה בלי הניקוד, כדי שהניקוד לא יפריע לעיניים, וזה מה שעשיתי בעותק שלי

לספרים נבחרים של מהתנ"ך. 132

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

למה חשוב לחזור לאיית את העברית בדרך האמיתית? בסופו של דבר השפה שבה מדברים היא גם הדרך שלנו להבין את המציאות שלנו.

ככל שהדיבור הוא יותר מדויק, גם היכולת להבין את תורת יהוה תהיה יותר מדויקת, ועם זה גם המעשים שלנו. שפה של אמת מאפשרת יותר הבנות של

אמת. לדבר הזה יש חשיבות מיוחדת כאשר יש מלחמה גדולה עם המערב, שבה הבנה אמיתית לגבי הרצון של יהוה היא דרך להתגבר על עמלק, הלא עם,

ואוהביו. }עם זאת, עדיף להיכנס לשפה של התורה בריבוי של קריאות, מאשר לעצור

ולהעמיק יותר מידי בקריאה, כי ריבוי הקריאות הוא דרך להבין את המשמעות שלהמילים מתוך ההקשר שלהם.{

133

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

דרך חדשה להבין מילים ואותיותבעברית

אבל אני מקווה שאותו,הן רק השערות. הנה כמה השערות על צורת האותיות דיבור על משמעות האותיות וחלוקת המילים בעברית יעוררו את העם להתחיל

במקום להמשיך לדבר את שפת, ללמוד את השפה בצורה יותר יסודית ואמיתית. העברית בצורה מעוותת

}אף על פי שחשוב לדבר בשפה מדויקת כדי לעזור להבין את דברי יהוה בצורה יותר אמיתית, כתבתי את הספר הזה בסגנון של בני דורי כדי לתת להם אפשרות

להבין מה שאני אומר בצורה הדרגתית.{

אותיות סופיות עוזרות להבין הדרך היותר אמיתית לכתוב את האותיות כ מ נ פ צ היא בצורה הסופית שלהן

. כי בצורה הסופית האות יותר מעידה על משמעות שלה,ך ם ן ף ץ ואז יש לו, מעצמו את הדבר שמפריע לושל היא כאשר איש שלוםהמילה , לדוגמה

כמו שהאות ם, כי הוא סגר את עצמו מהשפעתו של אותה הפרעה,מ"ם סופית בעצם הצליח לסגור את עצמו מן, מי שהצליח להשיג ם מאויביו. היא סגורה

. ההפרעות שלהם גם כאשר היא נמצאת, האות מ"ם סופית היא תמיד מעידה על סגירות מסוימת

יכולים לעשות כן עם פה, כאשר משמיעים את הצליל מ"ם ולכן, באמצע מילה". םםםםםם. "סגור

יהוה אמר(.ה, שמות ג" ) נעליך מעל רגליךשל " היא כמו,בשלום, שלהמילה למשה להוריד את הנעליים שלו מעליו כדי להתקדש מהם, כאשר הוא עמד על

. וכך היה לו של ו ם מהם ולכן משה השיל את הנעלים מרגליו,, אדמת קודש יש יותר אפשרות, ובאותיות סופיות, צורת האות אמורה להעיד על משמעותה

. לראות את זה מי כאשר שמשתמשים באותן אותיות בצורה האמצעית שלהן

134

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ך , האותיות ר בלי להשאיר, האות ר היא ביטוי לתנועה החוצה. היא ר מתמשך(כ סופי)האות ך

,האות ך סופית היא תנועה החוצה לעומת זאת. ר –שורש מאיפה שהפועל הלך וזאת הסיבה למה האות ך חודרת תחת קו, כאשר נשאר שורש ממקום היציאה

.הכתיבה ,ההבדל בין האות ר ובין האות ך הוא שהאות ר מבטאת שדבר יוצא החוצה לכן

שאצלו התנועה החוצה, לעומת האות ך, בלי להישאר שורש מאיפה שהוא יצא כי ההולך החוצה עוד משאיר שורש מאיפה, היא לא עקירה ממקום למקום

.שהוא הלך ,באנגלית Rהדרך האמיתית לאיית את האות ר היא כמו האות , להבנתי

(.השפה של הפשתונים באפגניסטן)והצליל הדומה לו בפשתו הדרך האמיתית לאיית את האות ך היא כמו שהיום מאייתים את האות ר בעברית

. שזה עם האחור של הגרון, המדוברת של ימינו

אותיות מאוזנות . הן גם יותר ניתנות להמשכת הצליל שלהן אותיות עם צורה מאוזנת

135

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

בלי, יכולים להמשיך את צליל של האות אל"ף או האות ו"ו להרבה זמן, לדוגמה". ווווו". "אאאאא. "לעשות אותו מחדש

. לא יכולים לעשות כן, באותיות לא מאוזנות הן ביטוי לפיזור ש ס טהאותיות

כאשר עושים לכן. אבל עולות ומתרחבות האותיות האלו מתחילות עם נקודה אחת".רעש לבן"זה נקרא , בימינו. את הצליל של האותיות האלו הצליל מתפזר

עדיף אותיות עם קווים ישרים אותיות עם קווים ישרים הן יותר ניתנות להבנה ישרה של האות והמילה שבונים

. מאותה אות כי שירת העדות אומרת "כי שם יהוה אקרא, הבו, עדיף ישר מאשר עקום, בכלל

צדיקהצור, תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט. אל אמונה ואין עול.  גדל לאלהינו." )שירת העדות, דברים לב, ג(.וישר הוא

יהוה הוא ישר, ולכן עדיף גם לישר את האותיות, מאשר להשאיר אצלם את העקמומיות של הגופן האשורי.

כי, התיישרות האותיות גם עוזרת לרבים להבין את האמת כאשר הם שומעים אותה אז גם המסר, כאשר האות והמילה משקפים את המשמעות שלהן באופן ברור

. ויותר ניתן להבנה שלהן הוא יותר ברור כי יש חוקתיות השימוש באותיות ישרות גם יכול להקל על מי שמנסה ללמוד עברית

,וגם יותר קל ללמוד לכתוב אות ישרה, לאותיות כאשר הן בצורה האמיתית שלהן. מאשר אות עקומה

חלוקת מילה גדולה למילים בעלי שתי אותיות ניסיתי להוכיח שיכולים לחלק כל מילה למילים יותר?" יש�ראל או ישר אל"בפרק כדי להבין את המשמעות של המילה בצורה יותר, בעלות שתי אותיות, קטנות

.לעומת עב ותועבה, יכולים לחלק את המילה צדק למילים צד דק לכן. אמיתית כי אותה מילה היא ביטוי למי שהוא בעל כוח ממשלה, המילה אלהים הוא אל הים

. הוא אל על ים של אחרים–על אחרים מילים בעלות שתי אותיות יכולות להתחבר אחת עם השנייה כדי ליצור מילה של

עדיף למי שרוצה ללמוד את שפת העברית בצורה לכן,. שלוש או ארבע אותיות

136

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

יסודית ללמוד את כל המילים בעלות שתי אותיות כדי שהוא יכול להפיק תובנות.בעלות שלוש או ארבע אותיות, לגבי המילים היותר גדולות

הדבר הזה אולי גם, בעלות שתי אותיות אם מתרכזים בלמידת המילים השורשיים והדבר הזה הוא עצה חשובה לשבטי ישראל, יקל על תהליך לימוד השפה העברית

. ועוד, האיגבו בניגריה, כמו הפשתונים באפגניסטן, האחרים בעלות שתי, יכולים ללמוד את המילים היסודיים, במקום ללמוד הרבה מילים, כך

. ודרך זה להבין הרבה מילים אחרות בעברית, אותיות

שתי דרכים לנתח מילה כמו שכתבתי, דרך אחת לנתח מילה היא לחלק אותה לשתי מילים יותר קטנות

אבל דרך יותר מדויקת לנתח המילה היא כאשר מבינים את, בשורות הקודמות. משמעות של האות

הצדק הוא, בצורה של ץ דק. דק אלא גם ץ, המילה צדק היא לא רק צד דק לכן. הץץה של הדק בתוך המציאות

או בצורה של א, יכולים לנתח אותה בצורה של אה בה, במילה אהבה: עוד דוגמה. הב ה

טעות במהדורות קודמות לספר לגבי המילה לא במהדורות קודמות כתבתי שהמשמעות של השם "פלא יועץ, אל גבור אבי, עד שר

שלום", מספר ישעיהו, הוא שאותו איש בשם "פלא יועץ" ייעץ לעם ישראל להתחיל בדרך חדשה של צדק, ולכן הוא יהיה פה או פתח להתחלה חדשה, כמו שהאות א היא האות הראשונה. אבל להגיד כן הוא שקר כי כאשר התורה רוצה

לתאר תהליך של התחלה חדשה, המילה שהיא משתמשת בשביל זה היא "לוא". האות ו מפרידה בין האות ל והאות א במילה "לוא" כי הדרך להתחיל התחלה

חדשה של צדק הוא על ידי שצדיק קודם כל עולה בדרגות הצדק כל כך עד שהוא מתנתק מן הרשעים, ורק אז הוא יכול להתחיל בהתחלה חדשה. לכן, האות ו

מפרידה בין האות ל והאות א, כדי להגיד שהדרך להתחיל בתהליך חדש של צדקמצריך ניתוק מן הרשעים – הוא מצריך שהאות ו יפריד בין האות א והאות ל.

הואהלואלכן שירת העדות )"שירת האזינו" השפה הרבנית( אומרת על יהוה " אביך קנך, עשך ויכננך" כי יהוה הוא אב לבני ישראל כאשר ישראל בוחר לעלות

ולהיפרד מן הרשע, אבל אם יעקב מנסה לעלות תוך כדי שהוא עוד שותף עם

137

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הרשע, אז זה סותר את הדרך של יהוה כי זה כמו לבנות עוד מגדל בבל )דבריםלב, ו(.

לכן, האמת הוא שצדיק שמתחיל בדרך חדשה עם יהוה הוא יותר דומה לשם "פלוא" מאשר "פלא"; הדרך שלו לצדק הוא על ידי הפרדה מן הרשע, כי אם הוא בוחר לעלות בדרך של שותפות עם הרשע, אז העליה שלו עלולה להיות כמו בניית

מגדל בבל – זה "לא", במקום "לוא". לכן, שירת העדות מעידה על יהוה שהוא הוא אביך קנך, עשך ויכננך", אבל הרשעים בוחרים להיות "לא עם",הלוא"

במקום "לוא עם", ולכן שירת העדות גם מדברת נגדם באמירה "הם קנאוני בלא , בגוי נבל אכעיסם" )דברים לב ,כא(.לא עםאל, כעסוני בהבליהם. ואני אקניאם ב

לדיוק הזה בשפה העברית יש משמעות גדולה כי אם אומרים שהמילה "לא" היא עם משמעות כפולה, אז "לא תרצח" היא אולי אומרת שאסור לרצוח, אבל היא

אולי אומרת שמותר לרצוח ולהיות רשע כדי להתחיל באיזה התחלה חדשה. להגיד כך הוא שקר ורשע, ומי שבוחר להיות כך בוחר להיות "דור עקש ופתלפל" )דברים

לב, ה(. זאת הדרך של בבל – של לבלבל ולטמא את השפה. לכן, צריך לזכור שיהוה הוא אב לישראל כאשר ישראל בוחר לעלות ולהיפרד מן הרשע, אבל אם יעקב מנסה לעלות תוך כדי שהוא עוד שותף עם הרשע, אז זה סותר את הדרך של יהוה כי זה כמו לבנות עוד מגדל בבל – זה להיות "ישר לא

אל", כאשר צריכים להיות ישראל )דברים לב, ו(. עם זאת, צריך לזכור שהרבה פעמים יש צורך להגיד לא לחטא ולרשעים, ולעשות

כן הוא גם סוג של פלא, כמו מה שנזיר עושה כאשר הוא מתנזר מהיין: "וידבר יהוה לנדריפלאאל משה לאמר, דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם, איש או אשה כי

נדר, נזיר להזיר ליהוה, מיין ושכר יזיר, חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה, וכל משרת ענבים לא ישתה, וענבים לחים ויבשים לא יאכל" )במדבר ו, ג(. לכן גם יש פלא

שהוא נצרך, כאשר אומרים לא לחטא ולרשעים. אני רק התחלתי לכתוב על העדכון החשוב הזה ביום התשעי לחודש השמיני, בשנת

תשפ״א ללוח הרבני, שזה גם יום השמיני לחודש השמיני לפי הלוח הקראי )וגם לפי הלוח הנוצרי/חילוני(. לא כתבתי על זה לפני כן כי זה היה נעלם27/10/2020

מן העיניים שלי לפני כן.

המשמעות של כמה אותיות ,אני כותב בקצרה על מקצת ההבנות או ההשערות שיש לי לגבי האותיות פה

ומומלץ להרחיב על החקירה הזאת. חשוב לזכור שמה שכתוב פה הוא מה שאני חושב על הדרך האמיתית להבין את האותיות עכשיו, ברמת החכמה שיש לי כעת,

138

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

אבל לא כל מה שכתוב פה הוא בהחלט נכון כי הבנה אמיתית למשמעות שלהאותיות היא דבר שדורש הרבה קדושה, צדקה, וטהרה.

והיא ביטוי לשלב הראשון של בריאה. יש מקומות, היא האות הראשונהא .שהוא ההתחלה לבן שלו, שהוא מופיע בהקשר של התחלה חדשה, כמו אצל אב

יש מקומות שההקשר שלו יכולה להיות נסיגה לשלב הראשון,. אב מוליד בן. א ב כמו שקורה עם מישהו שכבר התקדם לשלב ד של התוכנית שלו, ואז צריך לחזור אחורה לשלב הראשון של התוכנית שלו, ל-א שלו. לכן המשמעות של המילה לא

יכולה להיות נסיגה לאחור, כמו "לא תשקרו" – אם תשקרו, אז זה יגרום לכם לסגת אחורה, לשלב א שלכם, אפילו שאתם שקרתם כי רציתם ללכת לשלב הבא,

כי מי"אני "של ג, ד, ה וכן האלה. יחד עם זאת, האות א היא גם ביטוי למילה שנמצא בשלב ראשון של בריאתו הרבה פעמים מוצא את עצמו לבד, וגם מי

שנוסג אחורה מן השלבים המתקדמים של בריאתו עלול למצוא את עצמו לבד הנה כמה מילות שורש של א: אב, אד, אה, אז, אח, בגלל שאחרים מנדים אותו.

אי, אך, אל, אם, אף, אש, את. כאשר אומרים שמישהו יושב בתוך לכן. היא ביטוי למציאות בתוך דברב

ועצם, היא גם האות השנייה בסדר האותיות. חדרבאומרים שהוא נמצא , חדר למציאות, א, הצורך לאות שנייה מעידה על כך שהמציאות הפכה מאות אחת

האות ב היא גם ביטוי לכך שנמצאים בתוך, כך. א וגם ב –של אותיות רבות ההקשר שבה. במקום לתקשר בצורה אחרת, מציאות של אותיות ומילים

האות ב מופיעה גם קובעת את המשמעות שלה, כי ההתקדמות מהאות א לאות ב יכולה להיות ביטוי לכך שמצליחים להתקדם ולהתקדש בחיים, או

ביטוי לכך שממשיכים להסתבך בדבר רע, כאשר היה עדיף לעזוב אותו וללכת למקום יותר טוב. כמה מילות שורש של ב: בא, בד, בה, בו, בז, בי, בך, בל,

בם, בן, בק, בש, בת. היא ביטוי לשתייה, ולכן הצליל שלו הוא כמו הצליל של מי ששותהג

מים. המילה גג נקרא גג כי הוא ביטוי לזה שכאשר יורד גשם, אז הגג שותה את המים, במקום לתת לו לגעת במי שיושב תחתיו; הוא שותה אותו כאשר

הוא מפיל אותו למקומות אחרות, כדי שהוא לא יגע ביושבים תחת הגג. להבנתי, גג היא לא אחת מן המילים האמיתיים של השפה העברי כי גג לא

, גד, גג,גב, גא )גאה(: באמת שותה את המים, אלא דוחה אותו למקום אחר. גז, גי )גיא(, גל, גם, גן, גס, גף )כמו גוף או נגף(, גר, גש

ומוציאים את היא כמו צורת היד, כאשר מכוונים את האצבעות למטהד האות היא אולי גם ביטוי לכך שבוחרים להשתמש.האגודל החוצה – יד הוא י ד

במשהו כדי להשפיע על המציאות בעזרת כלי, שמחזיקים עם הידיים. האדם הוא אדם ולא אל בגלל שהוא עוד נצרך לידיו כדי לנהל את חייו, לעומת אל, שיכול

להשפיע על המציאות בלי השימוש בכלים. אדם הוא א ד ם. עדיף לזכור שלא כל מי שמסוגל להשפיע על המציאות בלי השימוש בכלים הוא עבד ליהוה, כי גם יש

139

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

רשעים שהסיגו את אותה יכולת כאשר הם מצאו דרך למשול על אחרים ולגרום להם לעשות את רצונם באמצעות דיבור, ושירת העדות )שירת האזינו( מזהירה נגד

לא, כעסוני בהבליהם. ואני אקניאם בלא אלרשעים כאלו באמירה "הם קנאוני ב , בגוי נבל אכעיסם" )דברים לב ,כא(. כמה מילות שורש של ד: דא, דב, דג, דחעם

)כמו דחה(, די, דך, דל, דם, דן, דף, דק )צדק(, דר, דש. שזאת השפעה שיוצאת מבפנים ומשפיעה על, היא ביטוי לנשימהה

כמה מילות שורש של.ולא רדודה, תוך כדי שזה נעשה בצורה גבוהה,הבחוץ ה: הב, הד, הם, הן, הר.

האות. שמפרידה בין מה שבחוץ למה שבפנים, היא כמו קיר או חומהו ההפרדה. או להפריד בסדר או בזמן, יכולה להפריד בין שני דברים שונים

הזאת יכולה להיות דבר טוב, אם היא מפרידה בין טמא וטהור, או היא יכולה להיות לרעה, אם היא חטא שגרמה ליהוה להיפרד מבני ישראל. ההקשר

שבה האות מופיע הוא זה שמעיד על המשמעות שלה. לפי הבנתי, אין מילישורש לאות ו.

היא ביטוי לתנועה רדודה, כמו הטמא בטומאת זב, שמוציא אתז טומאתו בצורה רדודה, ולכן הוא נקרא ז ב, כי התנועה הרדודה עוד נמצאת

בתוכו. זונה היא עוד דוגמה לאיש או אישה שמקבלים את החיות שלהם בצורה רדודה, דרך התזוזה הטמאה של מעשי הזנות. אבל ז גם יכולה להיות

ביטוי לתנועה טובה אם בוחרים להרחיק את הטומאה, אפילו אם הדרך היחידה לעשות את זה היא בצורה רדודה. מי שעושה כך מתייחס לרשע כישות

זב, זד )הזיד, מזיד(, זה,: זרה, במקום להיות חבר אתו – ז ר. כמה מילים של זזז, זך, זל, זן, זר.

וזה מעיד על, צורת האות דומה לסוכה. היא ביטוי להחצנת דברח גם מי שעושה את הצליל חחחח, כי כמו שהסוכה בולטת החוצה,משמעותה

לכן ח יכולה להיות.מוציא החוצה את מה שיש בגרון שלו, כדי לנקות אותו ביטוי לתהליך של טהרה, כאשר היא מופיעה בהקשר טוב. בהקשר רעה היא

ביטוי לכך שכוחות הטומאה הצליחו לצאת החוצה ולהשפיע על המציאות, כאשר היה עדיף שהם יישארו שקועים וחלשים, בלי יכולת לזוז ולטמא את

,חק, חף, חס, חן, חם, חל, חח, חי,חז, חד, חג: האדם. כמה מילים של ח המילה חי היא ביטוי להופעת חומרי גלם שיכולים להחיות.חת, חש, חר, חץ

את הבריאות. חר הוא כאשר היכולת להיטהר ולחיות עוזב את האדם. לכן חרב הוא חר ב, כי הוא כלי שיש חר בתוכו, כי דרכו חייל פוצע את האויב שלו,

וכך מוציא ממנו את היכולת להמשיך להחיות. .למטה ללמעלה או למעלה ללמטה, היא ביטוי לתנועה של התפזרותט

. באנגלית של ימינוTHאמורים להגיד אותו בצורה שאומרים , להבנתי המשמעות למילה טוב היא כאשר האדם אוסף לעצמו כוחות חיים שעוזרות לו

להמשיך לחיות ולהיות נשגב. אחת המשמעויות של המילה טמא הן כאשר

140

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

האיסוף של אותן כוחות חיים גם אוסף אתו רעלים שפוגעים באדם בטווח הארוך ומרבים רע בעולם. לעומת זה, טהר הוא כאשר ההרים של רעל עוזבים את האדם, במקום להישאר בגופו כגוש של שומן או תאי סרטן. האותיות ט, ס,

ש הן אותיות של התפזרות מלמטה ללמעלה, אבל כל אחת עושה את זה בבית האסירים"(, טל,טוחןבצורה שונה. כמה מילות שורש של ט: טח )"ויהי

טף, טש. גם הזמן נחשב לסוג של חומר. היא ביטוי לחומר גלם, כמו אד של מיםי

כמה מילות שורש של האות י:.שהיא י ו ם, גלם, וכך יש להבין את המילה יוםיד, יה, ים, יש.

כמו שהאות ך, אבל עם השארת שארית במקור, היא תנועה החוצהך אם מדברים על מי שהשאיר שארית טוב, אז האות ך.חודרת תחת קו הכתיבה

היא ביטוי לדבר טוב, אבל אם מדברים על מי שהשאיר שורשים רעים מאיפה שהוא הלך, אז ך היא ביטוי לדבר רע. לעומת זאת, ר היא כאשר איש עוזב את מקומו, בלי להשאיר זכר מאיפה שהוא יצא. זה ר לעומת ך. כמה מילות שורש

של ך: כד, כה, כי, כל, כן, כס )כסא, כסה(, כף, כר. אבל בלי השראת זכר במקום הרדוד שממנו הוא, היא ביטוי להתעלותל

כאשר מתעלים מעל הגבולות של, בהקשר הטוב שלו זה יכול להיות. עלה או זה יכול להיות לרעה אם עולים, המציאות הארצית על ידי שפועלים למען יהוה

לכן מגדלי בבל הם רעים,.מן המציאות הארצית בצורה של שקר ובגידה ביהוה לכן היה כל כך קל אפילו שהם סוג של אות ל, כי ה ל הזה הוא נגד תודעת יהוה.

בגלל שלא היה למגל בבל נשגבות אמיתית,, להפיל את המגדל הגבוה של בבל דרך תודעת יהוה. ל היא גם ביטוי לזה שהולכים מדבר לדבר. כאשר משמיעים

את הצליל, הלשון נוגעת בחלק העליון של הפה וכך יוצרת קו מלמטה ללמעלה, כי ל הוא תמיד עליה למעלה, אבל השאלה הוא האם העליה הזאת הוא עם

יהוה, באמת, או דרך תרבויות זרות, שזה עליה שקרית, כמו מגדלי בבל. כמה מילות שורש של ל: לב, לד )כמו ילד, הוליד(, לה, לו, לז )"מי האיש הלזה ההלך

בשדה לקראתנו"(, לי, לך, לץ, לש. של ו– כמו שכתבתי לגבי המילה שלום , היא ביטוי לדבר שהוא סגור ויציבם ,כמו איש תם, אחד עם השני, היא גם יכולה להיות ביטוי לכך שדבר הוא מאוחד.ם

שהוא איש שמחפש להגיע לסוף של תהליך, במקום לעזוב אותו באמצע. להיות תמים בלעבוד למען יהוה זה דבר טוב, אבל להיות תמים בללכת אחרי הרע הוא

דבר רע, כי עדיף לעזוב דרך רעה באמצע מאשר להמשיך ללכת בה. כמה מילות שורש של ם: מג, מד, מה, מח )"מחה אמחה את זכר עמלק"(, מי, מל )"אתם מל

יהושע, כי ערלים היו, כי לא מלו אותם בדרך"(, מן, מס, מץ, מק, מר, מש, מת. היא ביטוי לדבר שעולה ממקום נמוך למקום רגיל. כך העליה של האותן

מעל קו הכתיבה יכולה להיות לרעה אם דבר רעה עולה ממקומו הרדוד כדי

141

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

להחטיא אותנו או הוא יכול להיות לטובה עם דבר טוב עולה ממקום הרדוד שהוא היה כדי לחזור אלינו. בהקשר הרעה שלה האות ן היא ביטוי לירידה על החלשים

והעניים, כמו מי שעושק את השכירים שלו או מצער עובדים זרים. כמה מילותשורש של נ: נא )"אל נא רפא נא לה"(, נד, נח, נר.

האותיות ט, ס, ש הן כולן אותיות שיש בהן איסוף מלמטה והתפזרות, אבלס בדרכים שונות. במקרה של האות ס, היא ביטוי לכוח שנותן אפשרות ללכת

לדוגמה, סוס יכול. ממקום למקום, תוך כדי שמירה על צורת הגוף של הרכב לרוץ הרבה כי הוא ס ו ס – גם אחרי שהוא רץ, הוא הרבה פעמים עוד מוצא רצון

בימינו, הכלי שהחליף.ועוד רוצה להמשיך בזה, שעשה ס לרוץ יותר. הוא ס ו ס, הרבה סוסים הוא המנועים של הרכבים, שסוחבים את הרכב, כמו שהסוסים פעם

היו עושים, ולכן המנוע הוא הסוס של ימינו. זה גם למה ששואלים בימינו, "כמה כוח סוס יש למנוע של הרכב". אם כן, מה הפיזור שיש בסוס? הוא האוכל או דלק שהוא מבער כאשר הוא רץ. כמו בכל האותיות, גם באות ס יש משמעות

מן הרשעיםסטובה או רעה, וזה תלוי בהקשר שבה היא מופיעה: עדיף לנו וע למקום שבו התושבים הם אפילוסמאשר להישאר שבויים להם, אבל זה רע לנ

מהשבי הוא טוב, אבל לנוס אל מקום שלסיותר רעים מאיפה שעזבת. לנו רשעים הוא רע. כמה מילות שורש לאות ס: סב )"ונהר יצא מעדן להשקות את

את כלהסבבהגן, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. שם האחד, פישון, הוא וזהב הארץ ההוא טוב; שם הבדלח ואבן השהם"(, ארץ החוילה, אשר שם הזהב,

סד, סך, סל, סע, סף )כמו אסף, אוסף(, סר. היא הצליל שעושים כאשר בועלים את האוכל, וזה מסמל פעולת אכילה.ע

,בעון. צורתו היא גם כמו יצירת כוס, כדי לקבל את הנוזל הנשפך אליו מלמעלה הכוס שנוצר הוא כדי לקבל ברכה מלמעלה, אבל עדיף לברוא ולעלות בברכות

מעצמנו, מאשר לקבל ברכות מאחרים, אפילו אם הם ממטירים את אותן ברכות מלמעלה. לכן, בתורה המילה עון מופיעה כדבר רע בהרבה מן ההקשרים שלה, כי עון הוא בקשה לעזרה מאלו שהם מעלינו, כאשר עדיף לישראל לעבוד למען

תודעת יהוה ולעלות בכוחות עצמו, כדי שהוא לא יהיה חייב בתשלום לאחרים שהמטירו עליו את הברכות. לכן, גם עדיף ללמוד את נבואת משה בצורה

עצמאית, מאשר להישען על פירוש; גם עדיף ללמוד את ספר בראשית, כדי לשים את המבט על המקורות של הבריאה, וכך לבנות תובנות בצורה עצמאית, כי יש

מקומות שנבואת משה סותרת את יסודות הצדק המתוארים בספר בראשית, כמו המצוות שמדברות על שחיטת בהמות ואכילת בשרם והמצוות המדברות על

עבדות עד עולם. מציאות של רע היא כאשר אנשים כל הזמן מסיתים אחד את השני לאכול או לעשות עוד ועוד כלים כדי לקבל ברכה מלמעלה, גם כאשר חסר

צורך בכך. זה כמו אלו שאומרים למי שלא רעב, "תאכל אתנו בכל זאת. זה לא יפה שאתה יושב אתנו בשולחן האוכל, אבל לא אוכל אתנו". הם בעצם אומרים, "ר ע" – תאכל, אפילו שאתה לא באמת צריך לאכול. תמלא את הכלי שלך, גם

142

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כאשר אתה לא צריך לעשות כן." כך, האות ר במילה רע היא זאת שהם משדרים לאחרים, "קחו כלי", אפילו כאשר לא באמת צריך את הכלי הזה. לעומת זאת,

ער הוא כאשר הכלי מתחיל לעזוב את האדם, כי איש שהוא ער פועל מבער את האוכל שאכל. מי שנרדם לא עושה כן, כי כאשר הוא ישן, אז הוא פחות מבער

את האכול בתוכו או הכלים שלו. כמה מילים של ע: עב )הכלי, ה ע, נמצא בתוכו – ע ב(, עד, עז, על, עם, ען )כמו ענו(, עף )עוף מעופף(, עץ, ער, עש, עת.

כמו. הףה של האדם הוא ףתח עליון לגופו. היא ףתח לדבר יותר גדול ממנוף בכל האותיות, לאות יש מסר אחד, שהוא פתח, אבל המשמעות משתנה ביחס

להקשר שבה היא מופיעה. לכן, ף יכולה להיות פתח להתחלה חדשה של דבר טוב או פתח לדבר רע, במשמעות הרעה שלה. כמה מילות שורש של ף: פג )כמו פגר, פגע( פד )פדיון נפשו(, פה, פז, פח, פי, פל )נפל(, פן )כמו פנים; משמעות אחרת היא "ויאמר אליו אדום, 'לא תעבר פי פן בחרב אצא לקראתך"( , פס )אפס(, פץ

את פיה לקחת את דמי אחיך מידך"(,פצתה)"ועתה, ארור אתה מן האדמה אשר ויסלף דברי צדיקים"; פקד( ,פקחיםפק )פקח, "ושחד לא תקח כי השחד יעור

ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוףפרופר )"ויאמר להם אלהים השמים ובכל חית הרמשת על האר. ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב

עץ זרע זרע לכםפריהשדה זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו לחם וסעדו לבכם"(. פתיהיה לאכלה"(, פש )פשע(, פת )"ואקחה

כמו שהאות מתחילה למטה מקו, היא ביטוי לדבר שץץ מלמטה ללמעלהץ

כמה מילות שורש של ץ: צא, צב. כמו ץיץ השדה, ואחר כך עולה מעליו הכתיבה )צבא(, צד, צו, צח, צל, צם )צום(, צן, צע, צף, צק )"ובין המעברות אשר בקש

יונתן לעבר על מצב פלשתים: שן הסלע מהעבר מזה ושן הסלע מהעבר מזה, ושם מצפון מול מכמש והאחד מנגבמצוקהאחד בוצץ ושם האחד סנה. השן האחד

מול גבע"(, צר. אבל עם קו שחודר מתחת לקו הכתיבה. בהקשר הרע, היא דומה לאות הק

שלו, האות ק היא ביטוי לאות ה ששקע ונהיה אות ק. דוגמה לכך היא מי שגידף, כי כאשר היא אמרה את שם יהוה היא חיזקה את רוח יהוה בארץ, אבל כאשר היא

נקבה את השם, אז היא ניסתה לטמא את אותו רוח של יהוה שבא כאשר אומרים את שמו. הגידוף הוא ק ב, כי יש ק בתוך המעשה הזה. בהקשר הטוב של האות ק,

היא ביטוי לזה שמשתמשים בדבר שהיה שקוע בארץ. דוגמה לאות ק שהוא טוב הוא קדוש – קד ו ש. הקדוש משתמש ויוקד את הרע ממנו, כדי שזה כבר לא יפריע

לו. צדק הוא קצת שונה מקדוש, כי ץדק הוא כאשר האדם מגלה דרך להשתמש בדבר שהיה שקוע בארץ, בלי לבער אותו. הקדוש מבער את הרע, כאשר הצדיק מוצא דרך להשתמש בו בלי לבער אותו. מי שחושף את גופו לקור טבעי וכך גורם לגוף שלו לבער את השומן מעצמו, תוך כדי שהגוף משתמש בשומן כדי לחמם את גופו, עושה ץדק – הוא ד את האות ק. זה דק. לעומת זאת, עב הוא כאשר האדם

143

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

משאיר את הטומאה בנפשו או הכלי הרע בקרבתו – עב הוא ע ב – האות ע נשארה בתוכו. כמה מילות שורש של ק: קב, קד, קו, קח, קי )קיא(, קל, קם, קן,

קף, קץ, קר, קש )קשה(. .בלי להשאיר שורש במקום שממנו הוא יצא, היא ביטוי לתנועה החוצהר בשרורר: בזובו, וזאת תהיה טמאתו, טמא הוא, זובו, כי יהיה זב מבשרו, איש איש"

מי שמוציא את(. א, ויקרא טו" )טמאתו הוא, או החתים בשרו מזובו, את זובו כי כאשר, הופך למקור של טומאה לאחרים, במקום להתאפק, הטומאה מנפשו

אז זה עלול לטמא אחרים שסובבים אותו ונוגעים באותה, הטומאה יוצאת מנפשו אבל עדיף לעשות את זה מאשר להשאיר את הטומאה בתוך.טומאה שיצאה ממנו

הנפש, כי שם הטומאה עלולה להחלי את הנפש, לכן כתוב "או החתים בשרו מזובו", כי להשאיר את הטומאה בתוך הנפש מחית אותה, שזה כמו להחלי אותה.

ההופעה של ר כפול בהקשר של הזב, "רר בשרו", מעידה על זה שהזב החליש את היכולת שלו להוציא את הטומאה מנפשו ככל שהוא פעל כזב. לכן, עדיף להישמר

מלהכניס דברים רעים לתוך הגוף כי מי שמנסה לטהר את עצמו על ידי שהוא נהיה זב מחליש את היכולת שלו לטהר את עצמו בעתיד. בהקשר הטוב שלה, האות ר היא ביטוי לדבר רע שלגמרי יוצאת מן האדם, בלי ששום שריד מן הטומאה יישאר

בתוכו – טהר וישר. בהקשר הרע של האות ר היא ביטוי לזה שכוח החיים נוזל מהאדם, וזה המשמעות למילים כמו מר וארור. כמה מילי שורש של ר: רא )ראה(,

רב, רג )הרג(, רד, רז )רזה(, רח )ירח(, רם, רן, רע, רץ, רק, רר, רש )ירש(.

בדומה לאות ט והאות ס, ש היא גם ביטוי לאיסוף והתפזרות. האיסוף שלש האות ש הוא כאשר איש או עץ שולח שורשים. ההתפזרות של ש היא כאשר אותם שורשים מתקצרים, שזה מפזר את היכולת של האיש או העץ להמשיך לקבל את

חיותו בצורה מסודרת. דוגמה לאות ש שהיא טובה היא כאשר איש שולח את שורשיו אל מקור של כוח שהוא טהור וטוב. דוגמה לאות ש שהיא רעה היא כאשר

אש נוגע באדם, כי האש מפזר את הבשר שבה הוא נוגע, וכך מחלי אותו. כמה ,שן, שם, של )"של נעליך מעל רגליך"(, שי, שח שד, שה,,שב : מילים של האות ש

שס )שסה(, שע )שוע, הושיעה(, שף )שפה(, שק )"ודברתם אל הסלע לעיניהם, את העדה"(, שר, שש, שתוהשקיתונתן מימיו, והוצאתם להם מים מן הסלע,

. )שתה(

השימוש בה יכולה, מכיוון שהיא האות האחרונה. היא האות האחרונהת האות ת מעידה על כך שאדם הגיע, במקרה של המילה תועבה. להעיד על סוף

הוא המציא לעצמו תענוגים, אבל במקום לעצור שם, לסוף התענוגים הרגילים כמו כל האותיות, לאות ת יש הקשר טוב, אם איש.ת ו עב ה. חדשים ועבים יותר

שם סוף לדבר הרע שהוא פעם היה עושה, אבל ההקשר הרע שלו הוא אם הוא שם סוף לדבר הטוב שהוא היה עושה. כמה מילות שורש של ת: תה )תהו(, תז, תל

בי והחלף את משכרתיהתל)"ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן, ואביכן

144

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

עשרת מנים, ולא נתנו אלהים להרע עמדי"(, תם, תן, תע )"ויבא שכמה וימצאו בשדה, וישאלהו האיש לאמר, 'מה תבקש'. ויאמר, 'את אחי אנכיתעהאיש, והנה

מבקש. הגידה נא לי איפה הם רעים'", תץ )"את מזבחתם תתצון"( תר )"וידבר את ארץ כנען, אשר אני נתן לבני ישראל'"(,ויתרויהוה אל משה, 'שלח לך אנשים

תש, תת.

למה לייחס חשיבות לצורת האותיות עם הם בכתיב אשורי? המסורת הרבנית אומרת שצורת האותיות הנוכחית היא דבר שהיהודים למדו

אני חושב?כאשר הם ממקור זר, אז למה לייחס להם חשיבות, אם כן. מאשור שאשור אולי שמר על צורת האותיות של שפת העברית ביתר דיוק מאשר עם

הצלחתי, אף על פי כן. ואין לי הוכחה לכך, אבל אותו דבר הוא חשיבה, ישראל כדי להבין לגבי המשמעות של, ללמוד הרבה מן העיון בצורת האותיות האשוריות

ולכן אני כותב על כך פה., מילים בעברית עוד עצה ללימוד עברית היא ללמוד את השפה כמו שהרבה ילדים לומדים לדבר כי

ילדים בדרך כלל קודם לומדים את המילים ומשפטים החשובים לתפקוד היום יומי שלהם, ורק אחרי זה לומדים את כללי השפה בצורה יותר מסודרת. לכן עדיף

ללמוד מספר מצומצם של מילים ומשפטים כל יום כדי לאפשר דיבור זורם, ורקאחרי זה להתבונן בדקדוק וחלוקת המילים בצורה מורחבת.

טבלת אותיות עם קווים ישרים

145

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

146

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

על פרקים ופסוקיםהם סוג של פירוש

כים של ימינו מחלקים את התורה למשפטים"הפרקים והפסוקים שיש ברוב התנ הנוצרים עשו את החלוקה הזאת לפי הבנתם;על פי הבנת עורכים נוצרים

החלוקה הזאת היא. ולכן עדיף למחוק את אותה חילוק מן התורה, המוגבלת העורכים הנוצרים כי הרבה פעמים, והיא לא הפירוש האמיתי, סוג של פירוש

. וחילקו את השורות בצורה שקרית, לא הבינו את דברי יהוה באמת.זאת סיבה אחת למה לא להשתמש יותר בחלוקה של פרקים ופסוקים

הם אולי נושאים את זכר לא עם : סיבה שנייה

ך מאותם פרקים ופסוקים היא"הסיבה השנייה לכך שעדיף לטהר את התנ ך מתוך תודעת השקר של"שהכמרים הנוצרים הוסיפו את אותה חלוקה לתנ

. ולא מתוך תודעת יהוה, הנצרות וכך אותה אולי חלק מאותם כומרים גם היו מבני עמלק, הלא עם, נוסף על כך

יש עלינו מצווה למחה. חלוקה לפרקים ופסוקים אולי נושאת את זכר לא עם איתה ולכן גם צריך למחוק את, את זכר עמלק, הלא עם, מכל מקום שבו הוא נמצא

. ך"החלוקה לפרקים ופסוקים שהנוצרים הלבישו על התנ

147

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

התמימות כיסודלהצלחה

148

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

מצוות התמימות היאמצווה ויסוד לתורה

אברהם קיבל מצווה להיות תמים, וזה מצווה גם לעמו

היה בדרתיו – את האלהים התהלך נח"תמים"אלה תולדת נח: נח איש צדיק, )ברשאית ו, ט(.

"ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים, וירא יהוה אל אברם, ויאמר אליו, 'אני אל, ואתנה בריתי ביני ובינך'" )בראשית יז, א(. תמיםשדי; התהלך לפני והיה

תמימות היא כאשר אדם מנסה לעשות את כל הצעדים שהוא מבין שהוא יכול , במקוםתמםלעשות כדי לקיים את רצון יהוה. כך, הוא צועד בצעדי התשובה עד

לעצור באמצע התהליך. היא ביטוי לכך שכבר אין דבר שנותר:תםהפירוש הזה הוא אמת כי המילה

"והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד: שלשים ושמנה כל הדור, אנשי המלחמה, מקרב המחנה, כאשר נשבע יהוה להם,תםשנה, עד

כל אנשיתמו. ויהי כאשר תמםוגם יד יהוה היתה בם, להמם מקרב המחנה עד המלחמה למות מקרב העם" )דברים ב, יד(.

כאשר כל הגברים מעל גיל עשרים מתו במדבר, כחלק מהמשפט שהיה עליהם מלהיות בקרב המחנה, כי לא נותר אחד מהם.תמואחרי חטא המרגלים, אז הם

רק אז בני ישראל היו יכולים להיכנס לארץ ישראל. גם ניתוח של האותיות במילה תם יכול להראות על המשמעות של המילה הזאת,

כי תם הוא ת ם – האות ת היא האות האחרונה, שזה מסמל את זה שאין דבר

149

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שנותר לעשות, כי התם הגיע לסוף כל המעשים שהיה יכול לעשות – לאותהאחרונה שלהם – לאות ת.

לכן המצווה לאברהם הייתה שהוא יפעל בתמימות כדי לעשות את כל מה שהוא מבין לגבי תודעת יהוה, עד תומם – עד שלא נותר לו צעדים לעשות. דורות קודמים

היו תמימים כאשר הם הקריבו קורבנות כי הם לא ידעו דרך אחרת, ואני חושב שגם נוח היה תמים כאשר הוא הקריב קורבנות, כי הוא לא הבין שהוא עושה

טעות, ולכן אותו מעשה היה תמים, כי הוא נעשה עם הרצון לעבוד למען יהוה.זאת הוכחה שהתמימות היא דבר שתלוי בהבנה.

מציאות החיים של ימינו היא מאוד רחוקה ממה שנבואת משה מצווה לעשות, ולכן הקורא יכול אולי לשאול: "איך אני יכול להיות תמים כאשר אני קורא על מצוות כל כך נשגבות, שאני עוד לא יכול לקיים? אני מבין קצת לגבי הדברים הנשגבים האלו, אז האם זה אומר שאני אמור לנסות להתחיל לקפוץ ולהשתולל במעשי תשובה לא

מדודים, כדי להשיג מדרגות של צדק שעוד לא באמת שייכים לי?! האם זה הדרךהיחידה להיות תמים?!"

התשובה לכך היא שכאשר מבינים לגבי דברים נשגבים, שעוד לא יכולים לקיים אותם בגלל שהם כל כך נשגבים, הדרך לתמימות בעניין הזה היא לפחות לעשות

את הצעדים המדודים שאנחנו כן יכולים לעשות כדי לצעוד לכיוון של הנשגבות, אף על פי שאולי ייקח הרבה זמן עד שבאמת נשיג את דרגות הצדק שעליהם ספר

בראשית ושאר נבואת משה מדברות. לכן, התמימות היא לצעוד בכיוון של לקיים את הנשגבות, גם אם אותה הליכה בדרך של יהוה היא נעשית בצורה הרבה יותר רדודה מהתוצאה הסופית – אם הולכים מספיק, אז נשיג את התוצאה הסופית, כי הדרך לנשגבות היא במעשי

תשובה הדרגתיים. כמו שהיקום נברא בשבעה ימים, גם התהליך של הולדה כצדיקחייב להיות תהליך מדורג, כדי שיהיה לזה קיום.

לסיכום, התמימות היא להיות בתהליך של תשובה, שהולך לקראת הנשגבות, גםאם לא משיגים אותה מיד.

התמימות דורשת לצאת ממעגל אכזרי של נעשק ואז עושק אחרים צריך ללמוד ולעזוב את הטעויות של אבותינו, כדי לזכות אותם, כאשר אנחנו עולים בדרגות של צדקה. לכן, אסביר איך יוסף טעה כאשר הוא גרם למצרים למכור את רכושם ואדמתם לפרעה, מלך מצרים. כך אני מקווה להראות שהעושק הוא דבר שמביא משפט על כל עם, ואפילו על הצדיקים ביותר, כי המשפט לא רק בא נגד

עמלק, אלא נגד כל מי שפועל לרעה.

150

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

עמלק עשק ורצח הכי הרבה, ולכן יש עליו את הדין הכי קשה, אבל גם צדיקים שעושקים נשפטים על זה, כי יהוה הוא אל צדיק, שעושה משפט שווה לכל

בריאותיו, כאשר הוא שופט כל אחד לפי מעשיו. צריך לשים לב שאני לא משווה בין אותם שבטים גרמנים רצחניים )עמלק( ובין ישראל או העמים, כי הפער ביניהם

הוא גדול מדי, אבל עלינו להישמר מהעושק, גם אם הוא נעשה בממדים יותרקטנים מאשר מה שאותם שבטים גרמנים עושים.

יוסף עשק את המצרים בשביל פרעה, כאשר הוא גרם להם למכור את כל רכושםואדמתם לפרעה, תמורת אוכל.

"ויבאו כל מצרים אל יוסף, לאמר, הבה לנו לחם, ולמה נמות נגדך, כי אפס כסף. ויאמר יוסף, הבו מקניכם, ואתנה לכם במקניכם, אם אפס כסף. ויביאו את

מקניהם אל יוסף, ויתן להם יוסף לחם, בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים, וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא. ותתם השנה ההוא, ויבאו אליו בשנה השנית, ויאמרו לו, לא נכחד מאדני, כי אם תם הכסף, ומקנה הבהמה אל

גם אנחנו,אדני. לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו. למה נמות לעיניך, ,גם אדמתנו. קנה אתנו, ואת אדמתנו בלחם, ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה

ותן זרע, ונחיה, ולא נמות, והאדמה לא תשם. ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה, כי מכרו מצרים איש שדהו, כי חזק עלהם הרעב. ותהי הארץ לפרעה,

ואת העם העביר אתו לערים, מקצה גבול מצרים ועד קצהו. רק אדמת הכהנים לא קנה, כי חק לכהנים מאת פרעה, ואכלו את חקם, אשר נתן להם פרעה. על כן

ויאמר יוסף אל העם, הן קניתי אתכם היום, ואת אדמתכםלא מכרו את אדמתם ונתתם חמישית הא לכם זרע, וזרעתם את האדמה, והיה בתבואת, לפרעה. , וארבע הידת יהיה לכם, לזרע השדה, ולאכלכם, ולאשר בבתיכם, ולאכללפרעה

" )ברשאית מז,והיינו עבדים לפרעהלטפכם. ויאמרו, החיתנו. נמצא חן בעיני אדני, טו(.

אף על פי שהמצרים העבידו את יוסף לפני כן, והוא גם עזר להם לשרוד שבע שנים של רעב, ויש מקום להגיד שמה שהוא עשה נגדם היה סוג של נקמה כנגד

מה שהם עשו לו, האמת הוא שיוסף לא היה צריך להעביד אותם, אלא במקום זה לזכור את הכאב שהוא סבל כעבד ולנסות לחסוך מהם את אותו כאב, אבל הרצון

שלו להיות עבד נאמן לפרעה הטעה את ליבו. התמימות דורשת לצאת מהמעגל האכזרי של להיות נעשק ואז לעשוק אחרים.

מכיוון שיוסף לא עשה כן, אותו מעגל אכזרי גם היכה בו שוב, כאשר בניו נהיו עבדים במצרים. זה למה עדיף לרחם אפילו על מי שעשק אותך בעבר, במקום

לעשוק אותו באכזריות כנקמה, כי אם אתה בוחר לעשוק אותו, אתה בוחר להמשיך את המעגל האכזרי. אותה בחירה ברע היא בחירה בזה שאתה או בניך

גם אולי תיפלו במעגל האכזרי הזה בעתיד, כמו שאכן קרה ליוסף שהיה עבד במצרים, ואז העביד אותם, עד שבניו חזרו להיות עבדים למצרים. לכן, עדיף לרחם

151

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כדי לקבל רחמים, אבל, יחד עם זאת, גם לא להחניף להם, אפילו כאשר מרחמים עליהם. לכן יש מצווה "לא תקם ולא תטר את בני עמך, ואהבת לרעך כמוך, אני

יהוה" )ויקרא יט, יז(. במקרה של עמלק, הרחמים האמיתיים הם רחמנות על שאר הגויים, כאשר

חוסכים מהם את התועבות של עמלק. לכן, הדרישה להחרים את כל השלל שלו גם בונה על אותה הבנה לגבי המעגל האכזרי של העושק, כי מי שבוחר ליהנות מהעושק שעמלק עשה, במקום להרוג אותו ולהחרים את כל השלל שלו, בוחר בזה שמעגל העושק גם עלול להתהפך עליו, כאשר עמלק יחזור לעשוק אותו.

לכן, כדי לא לתת שום זכות קיום לעמלק, צריך להחרים אותו ואת כל השלל שלו,במקום לחפש דרכים ליהנות מכך.

מסר נוסף מהסיפור על מצרים – מיסים ושכירות הם עבדות תובנה נוספת מהסיפור על יוסף ומצרים היא שהדרישה של פרעה שהמצרים יתנו

חמישית מכל גידולי השדה שלהם כמס לפרעה בעצם הייתה דרישה שהמצרים יהיו עבדים לפרעה. לכן, המצרים קראו לאותה הסכם בינם לפרעה הסכם של עבדות

". גם יוסף הגדיר את אותה מערכת יחסים כעבדות.והיינו עבדים לפרעה– " לכן, מיסים ושכירות הם גם סוגים של עבדות, שבה אדם צריך לעבוד בשביל האחר, רק כדי לקבל את הצרכים היסודיים שלו. זאת עבדות, ולכן גם האיש

העירוני, שעובד קשה רק כדי למלא את צרכיו היסודיים, הוא גם סוג של עבד. זאת סגנון העבדות העקיפה של ימינו, שבה מי שגר בעיר מחויב לשלם דמי שכירות

גבוהים )עבד לבעל הדירה(, לעבוד בשביל חברה גדולה )עבד לבעל העסק(, ולשלם מיסים גבוהים לממשלה )עבד לממשלה(. לכן, עדיף לגור מחוץ לעיר

ולהיות רועה צאן או חקלאי עצמאי, ועדיף שהממשלה תהיה כמה שיותר קטנה,כדי שהיא לא תדרוש מיסים גבוהים מאזרחיה.

הערים גוררות איתן עושק וחורבן עדיף לשבת מחוץ לערים, וגם לא לבוא לשם לעבודה, כי חיי העיר גוררים איתם

עושק ובלבול רב. לכן, בספר בראשית יש דיבור נגד אוהבי הערים והמגדלים )מגדל בבל(, כי הם גורמים לאדם להתבלבל, וגם להתערבב עם הרשעים ולהיות

דומה להם. הנטייה להתקבץ בעיר היא נטייה לטומאה, ולכן הראשון לבנות עיר היה קין, אחרי

, ויקראעירשרצח את אחיו. "וידע קין את אשתו, ותהר, ותלד את חנוך, ויהי בנה , כשם בנו, חנוך" )בראשית ד, יז(. העירשם

152

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

אותה נטייה להתקבץ בערים, והעושק שהערים גוררות איתן, היא גם דרך הרשע , וראשו בשמים, ונעשה לנו שם, פןעיר ומגדלשל בבל: "ויאמרו, 'הבה נבנה לנו

אשר בנו בניאת העיר ואת המגדלנפוץ על פני כל הארץ'. וירד יהוה לראת האדם. ויאמר יהוה, 'הן עם אחד ושפה אחת לכלם, וזה החלם לעשות, ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. הבה נרדה, ונבלה שם שפתם, אשר לא ישמעו

. על כןהעיראיש שפת רעהו'. ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ, ויחדלו לבנת " )בראשית יא, ד(.'בבל'קרא שמה

בגלל אותן סיבות, תושבי הערים נוטים ליפול יותר לחורבן מאשר אלו שגריםבשדות, והדבר הזה הוא עוד יותר נכון בימינו, עם ההופעה של פצצות גרעין.

התמים ימלוך חובת התמימות גם מוטלת על הנבחרים, כמו בני משה ובני אהרן ושבט לוי – כאשר מנהיג מבני משה או אהרן פועל בתמימות, אז תפקיד ההנהגה אמור

להישאר אצלו, אבל אם הוא לא פועל בתמימות, אז הצדיקים מבני משה ואהרן ושבט לוי צריכים להוכיח את המנהיג לשוב מחטאו ולקחת את תפקיד ממנו אם

הוא לא שומע להם, כדי שהנהגת הקהל יהיה בידי הצדיקים מתוך אותה משפחהושבט.

עם זאת, צריך לזכור שקהל ישראל הוא הנבחר להיות השליח של יהוה בכדור הארץ שלנו, והנוצרים והמוסלמים שאומרים שיהוה מאס בבני יעקב, או שהוא נתן

את הכהונה למשפחה אחרת מבני עבר טועים בשקר גדול מאוד. לכן שירת העדות )שירת האזינו( מעידה נגד החטא הזה, כאשר היא אומרת "כי חלק יהוה עמו;

יעקב חבל נחלתו" )דברים לב, ט(. יעקב הוא חבל נחלתו של יהוה, כדי שישראל יהיה ממלכת כהנים וגוי קדש לעמים; משפחות אחרות מתוך בני עבר, כמו עשו וישמעאל, לא יצליחו אם הם ינסו לקחת את התפקיד הזה מבני יעקב, כי יותר

קשה להם להיות נאמנים לתפקיד הזה מאשר בני יעקב.

התמימות היא אבן יסוד לשאר מצוות התורה כאשר מתחילים לדבר על פרטי מצוות התורה, צריך לזכור במיוחד את חובת

התמימות כי בכל מערכת חוקים יש דרך לרוקן את החוק מהמטרה האמיתית שלו, תוך כדי ששומרים עליו בקטנוניות. החוטאים נוטים לחפש דרכים לשמור על מה

שכתוב בשורות התורה בצורה שקרית, תוך כדי שהם עושים פעולות אחרות שסותרות את התורה. כך הם שומרים על הכתוב באופן שטחי, תוך כדי שהם

מונעים מהתורה מלהביא לתוצאה הרצויה. אלו הם העבריינים המתוחכמים שבוגדים בתורה, בצורה דומה לאיך שבני עמלק

ממשיכים בגניבה האימפריאליסטית, בצורה מתוחכמת. רק בגלל שהבגידה

153

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

נעשתה בצורה עקיפה ונסתרת, אין להגיד שזאת לא בגידה. היא בגידה, ויש עליהנקמת התמימות.

התמים ימלוך, כי תודעת יהוה הוא המלך האמיתי של ישראל. זה גם למה שהמורד בתמימות ייפול, אפילו אם הוא מלך מזרע שאול או דוד, כהן

גדול במזרע אהרן, או מנהיג מזרע משה.יהוה הוא תמים, ולכן התמים ימלוך, כל עוד שהוא תמים.

הצמחונות היא תמימות בתורה

ההתרה לנוח לאכול בשר היא כמו ההתרה לחטא ההתרה שיהוה נתן לנוח לאכול בשר הייתה סוג של התרה לחטא, ולכן גם להתרה

הזאת יש משפט שמלווה אותה עד ימינו כי הנטייה אחרי הבשר היא נטייה לחטא נגד אחד המצוות הראשונות שניתנה לאדם – להעדיף לאכול רק מהצומח, ולא מן

החי. "ויברך אתם אלהים, ויאמר להם אלהים, 'פרו, ורבו, ומלאו את הארץ, וכבשה,

הנהורדו בדגת הים, ובעוף השמים, ובכל חיה הרמשת על הארץ'. ויאמר אלהים ' נתתי לכם את כל עשב, זרע זרע, אשר על פני כל הארץ, ואת כל העץ אשר בו

'" )בראשית א, כח(. פרי עץ, זרע זרע, לכם יהיה לאכלה ההתרה לנוח לאכול בשר הייתה בגלל שבני האדם מרדו נגד אותה מצווה, ולכן

אחד מעבדי יהוה התייאש מהם והתיר להם את הדבר הרע הזה, של שפיכות דמיםואכילת בשר.

המצווה לכבוש את החיות היא לא מצווה לעשוק ולאכול אותם מן הציטוט המובא בשורות הקודמים ניתן לראות שאפילו שאלהים ציווה על האדם

לרדת בחיות – "ומלאו את הארץ, וכבשה, ורדו בדגת הים, ובעוף השמים, ובכל חיה הרמשת על הארץ" – המשמעות לא הייתה לאכול אותם, אלא לכבוש ולמשול

בהם, בלי לאכול את בשרם. לכן מיד אחרי שאלהים ציווה לרדת בחיות, הוא גם ציווה לאדם רק לאכול מהצומח, כדי שהאדם לא יחשוב שלרדת בחיות זה לאכול

אותם.

154

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שירת העדות אומרת להתבונן באדם הראשון, כדי לחזור לצדקתו בהנחל . שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך.זכר ימות עולם, בינו שנות דר ודר"

כי חלק יהוה עליון גוים, בהפרידו בני אדם, יצב גבלת עמים למספר בני ישראל.עמו; יעקב חבל נחלתו" )בראשית לב, ז(.

חלק מהעצה להתבונן בשנות דר ודר הוא עצה להתבונן בדרכי הצדק של האדם הראשון כדי שנוכל לחזור לאותם דרכי צדק, וגם להישמר מליפול בחטאים שהוא

נפל בהם. השירה נמצאת בסוף ספר דברים, בסוף של התקופה של משה, כדי להגיד לנו שעדיף לחזור לדרך התמים שהיה לאדם הראשון, כדי לעלות מן העולם

של נבואת משה לעולם של האדם הראשון. חלק מאותה עולם של האדם הראשון הייתה מצווה לאכול רק מן הצומח: "ויאמר

הנה נתתי לכם את כל עשב, זרע זרע, אשר על פני כל הארץ, ואת כלאלהים ''" )בראשית א, כח(.העץ אשר בו פרי עץ, זרע זרע, לכם יהיה לאכלה

הצירוף של הדיבור על דרגות הצדק של הדורות הראשונים של האדם, יחד עם הדיבור "צרות רבות ורעות" שיבאו על בני יעקב הוא כדי להזכיר לנו שהדרך לישועה מאותם צרות הוא כאשר משתלדים לחזור לדרגות הצדק של האדם

הראשון, כחלק מתהליך הדרגתי ומחושב. אכילה צמחונית וטבעונית היא חלק מאותה תהליך.

נוח היה אמור להרבות חיות טהורות בארץ. לא להקריב אותם יהוה אמר לנוח לפני המבול לקחת פי שבעה יותר בהמות טהרות מטמאות בתיבת

נוח, וזה היה כדי שאחרי המבול, נוח ישחרר את הבהמות הטהרות, וכך יהיו יותר חיות טהורות מאשר טמאות בארץ. כך הארץ הייתה יותר בדרכי טהרה, כאשר יש

פי שבעה יותר חיות טהורות מטמאות, כי החיות הטהורות גם מתנהגות בדרכיםיותר טהורות מהחיות הטמאות.

"ויאמר יהוה לנח, 'בא אתה, וכל ביתך, אל התבה, כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה, איש ואשתו, ומן הבהמה אשרהזה.

, גם מעוף השמים, שבעה שבעה, זכר ונקבה,לא טהרה הוא, שנים, איש ואשתולחיות זרע על פני כל הארץ'" )ברשאית ז, א(.

נוח לא הבין את כוונת המצווה נכון וחשב שיהוה נתן לו יותר בהמות טהורות כדי שהוא יקריב אותן על המזבח. לכן במקום להרבות בהמות טהורות בארץ, וכךלגרום לזה שהארץ תתנהל יותר בדרכי טהרה, נוח הרג הרבה מאותן טהורות.

155

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

החיותכלדיוק בלימוד התורה גם יכול להראות שיהוה ציווה לנוח לשחרר את מהתיבה, כדי שכולם ירבו בארץ. הוא לא אמר לשחוט חלק מהם כקורבנות.

"וידבר אלהים אל נח לאמר, צא מן התבה, אתה, ואשתך, ובניך, ונשי בניך אתך, הרמש הרמש על הארץ,ובכל בשר, בעוף ובבהמה, מכל החיה אשר אתך, כל

" )בראשית ח ,טו(. ושרצו בארץ, ופרו, ורבו על הארץהוצא אתך, החיות היו יכוליםכלכאשר נוח הרג חלק מן החיות הטהרות, הוא גרם לכך שלא

להפרות ולרבות בארץ, כי חלק מהן מתו על המזבח. לסיכום, נוח טעה בהבנה למה היה צריך פי שבעה חיות טהורות, וגם טעה בקיום

החיות. כלהמצווה של לשחרר את

הקרבת הבהמות הטהורות גרמה לעבד של יהוה לאבד סבלנותו לאדם "ויבן נח מזבח ליהוה, ויקח מכל הבהמה הטהרה, ומכל העוף הטהור, ויעל עלת

ויאמר יהוה אל לבו, 'לא אסף לקלל עוד אתבמזבח. וירח יהוה את ריח הניחח, , ולא אסף עוד להכות את כלהאדמה, בעבור האדם, כי יצר לב האדם רע מנעריו

עד כל ימי הארץ: זרע וקציר, וקר וחם, וקיץ וחרף, ויום ולילהחי, כאשר עשיתי, '" )ברשאית כ, ח(. לא ישבתו

אחרי שנוח עשה את העון של הקרבת הבהמות הטהורות, במקום שחרורם, העבד של יהוה גזר שהוא כבר לא ינסה לעורר את האדם לתשובה בדינים כל כך קשים,

כי המעשה של נוח הוכיח לו שבני האדם הם לא מספיק צדיקים כדי להבין למה לא אסף לקלל עוד את האדמה, בעבורהמשפט בא עליהם. לכן הוא אמר " ". זה כמו להגיד, "אני לא אוסיף להעניש אתהאדם, כי יצר לב האדם רע מנעוריו

הילד, כי כאשר הוא חזר על אותה טעות, פעם אחרי פעם, הוא הוכיח לי שהוא לא מספיק מוכן להבין למה העונש בא עליו, ולכן העונש כבר לא מועיל בלעורר אותו

לישר את דרכיו". אותו עבד ליהוה איבד סבלנות עם נוח כי לפני המבול יהוה אמר לנח "קץ כל בשר

" )בראשית ו, יג(. במקום להקשיב לאותהכי מלאה הארץ חמס מפניהםבא לפני, אמירה ולהפסיק במעשי החמס, נוח המשיך לשחוט חיות. כך, הוא עבר על

המצווה לצמחונות שניתנה לאדם ובניו, וגם הוכיח לעבד של יהוה שבני האדם עודלא היו מוכנים להבין ששחיטה היא דבר רע, בין אם זה נגד בני אדם או נגד חיות.

הדיבור פה על נוח הוא כדי ללמוד מן הטעויות שלו ולעזוב אותם, וכך לזכות את נוח, כאשר הבנים שלו עולים בדרגות של הבנת האמת. לכן הפירוש הזה לא

מזלזל בכבודו של נח, אלא מוסיף עליו כבוד, כאשר לומדים מן הטעויות שלו, ומתקדשים מהן. זה לעומת אלא שרוצים להחניף ולשקר לגבי הטעויות של דורות

156

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

קודמים, שהם מזלזלים בכבוד האמיתי של נח, כאשר הם ממשיכים לדבוק באיההבנות שלו.

" שלהניחחלגבי המילה "ניחח", כאשר נבואת משה אומרת "וירח יהוה את ריח הקורבנות של נוח, יש לזכור שהמילים ניחח ונח הם שני דברים שונים, עם

משמעויות שונות. המשמעות למילה ניחח בהקשר פה היא רעה כי היא משתמשת באות ח כפול, שזה ביטוי לאיבוד של היכולת להשיג טהרה בצורה נגשבה. כאשר

נח שחת את הבהמות הטהורות הוא איבד את היכולת להרבות בהמות טהורותבארץ, וכך הוא גם איבד מן הארץ דרך לפעול יותר בדרכי טהרה.

אכילת בשר מביא מעגל כואב של ניגודים

ההיתר לנוח לאכול בשר לא הייתה בחינם, אלא נגזרה על בני האדם שיחיו במעגל כואב של ניגודים בגלל זה, כל עוד שהם עושקים את הבהמות. לכן יהוה אמר, זרעבאותו עת שבה התיר לנוח לאכול בשר, שהאדם הולך לסבול ממציאות של "

". וקציר, וקר וחם, וקיץ וחרף, ויום ולילה לא ישבתו המציאות הזאת היא מציאות כואבת, כי זה אומר שצריכים לעבוד ולזרוע, ואז

לחקות, ואולי לדאוג, במחשבה "האם הזריעה שלי תצמח או האם אסבול מרעב בזמן הקציר?" בדומה לכך, במקום ליהנות ממזג אוויר נעים לאורך כל השנה, אותה מציאות דורשת שבני האדם יסבלו מתקופות של קור וחום, קיץ וחורף.

במקום שיהיה אור תמידי, להאיר את הדרך, אותה קללה גם גורמת לכך שהאדםיסבול מתקופות של לילה, במקום אור תמידי.

המציאות של בית מקדש היא לא המציאות השלמה לעם ישראל, כי היא דרך של יום ולילה, שבה היום הוא כאשר ישראל בונה מקדש וחי בשלום מסוים, עד העת של לילה וחורבן. כך קרה בבית המקדש הראשון והשני, ואותו דבר ימשיך לחזור

על עצמו כל עוד שבוחרים להתעלם מן הרצון האמיתי של יהוה לדור שלנו –להעדיף אכילה מן הצומח, כאשר זה אפשרי.

חוקי הכשרות היו כדי להגביל אכילת בשר כאשר יהוה נתן לנוח לאכול בשר, אבל אסר עליו לאכול את הדם, הוא בעצם נתן

לנוח להמשיך בדבר רע, אבל ציווה אותו נגד אכילת הדם, כדי לפחות לנסותלהגביל את אותה דרך רעה, וכך להפחית את הנזק שלו.

בהמשך התורה יהוה הוסיף על אותה הגבלה שהוא נתן לנוח, כאשר הוא אסר על בני ישראל לאכול הרבה סוגים של חיות. אותה מצווה גם הייתה כדי להגביל את

157

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הנזק של אכילת בשר עוד יותר, וכך לעזור לבני ישראל לעשות תשובה הדרגתיתמהעון של נח, כדי לאפשר לצדיקים לעלות לצדקתו של האדם הראשון.

קיבלו קורבנות כי זה מה שהם הבינו באותו דור של בני ישראל שיצאו ממצרים, המנהג הדתי השכיח אצל העמים היה

להקריב הרבה קורבנות. מאותה סיבה, יהוה גם ציווה לבני ישראל על כך, כדי לא לתת להם דרך יותר מדי שונה ממה שהם ראו אצל העמים, וכך לגרום לזה שהם

אולי לא ימרדו בתורתו. היה עדיף שהעם יעבוד למען יהוה עם קורבנות, מאשר לא לתת להם קורבנות, כי אז הם אולי היו מורדים בו לגמרי ועושים דברים הרבה יותר רעים מרק לאכול בשר

בבית המקדש.

בית המקדש הגביל קורבנות ואכילת בשר אף על פי שיהוה ציווה על קורבנות בנבואת משה, הוא גם ציווה על הרבה הגבלות

למתי ואיך יכולים להקריב קורבן, כדי להגביל את כמות שפיכת הדמים. לדוגמה, במקום שהאיש הישראלי יביא קורבן מכל מקום ובכל זמן שהתחשק לו, יהוה חייב

אותו לבוא עד בית המקדש, ורק שם להקריב קורבן. שור או כשב איש איש מבית ישראל אשר ישחט"זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר, '

אהל מועד לא הביאו, או עז במחנה, או אשר ישחט מחוץ למחנה, ואל פתח להקריב קרבן ליהוה, לפני משכן יהוה – דם יחשב לאיש ההוא, דם שפך, ונכרת

למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם, אשר הם זבחיםהאיש ההוא מקרב עמו. על פני השדה, והביאם ליהוה, אל פתח אהל מועד, אל הכהן, וזבחו זבחי שלמים

ליהוה אותם, וזרק הכהן את הדם על מזבח יהוה, פתח אהל מועד, והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה. ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם, אשר הם זנים אחריהם –

" )ויקרא יז, א(. חקת עולם תהיה זאת, להם לדרתם כאשר בני ישראל ישבו במדבר, לא רק מי שהקריב קורבן מחוץ למשכן היה נכרת,

אלא גם מי ששחט בהמה היה נכרת, ולכן יהוה אמר, "איש מבית ישראל אשר ישחט", ולא אמר "אשר יקריב", כי האיסור חל על כל סוג של שחיטה, בין אם זה

לקורבן או לאכילה בשר. משה ביטל את אותו איסור כאשר הוא נתן את משנה התורה בספר דברים, וכך התיר לעם לשחוט בשר בכל מקום, אף על פי שכאן, בספר ויקרא, יהוה ציווה

." אני מדבר על המשמעותחקת עולם תהיה זאת להם לדרתםשאותו חוק יהיה "158

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

של אותו היתר ועל הנאום של משה בספר דברים, בפרק "תמימות לגבי 'לא תוסיףעליו ולא תגרע ממנו.'"

בנבואת משה יהוה קרא לעבודת המקדש עון ,עון המקדש"ויאמר יהוה אל אהרן, 'אתה, ובניך, ובית אביך אתך, תשאו את

" )במדבר יח, א(. עון כהנתכם'ואתה, ובניך אתך, תשאו את מכאן יכולים לראות שכבר מנבואת משה, יהוה קרא לבית מקדש עון, ואמר

שאפילו שהצורך במשפחה של כוהנים הוא עון כי היה עדיף שכל עם ישראל ידעו את התורה באופן עצמאי, בלי הצורך במשפחה שצריך ללמד להם את זה.

להבנתי, השלב הראשון של עזיבת אותו עון של כהונה הוא קודם לעזוב את עון המקדש, ושהכוהנים ימשיכו להסתובב וללמד לעם תורה, עד שהעם יתקדש

מספיק שלא יהיה צורך שהכוהנים יעשו כך. לסיכום, העצה של שירת העדות )שירת האזינו( להתבונן בספר בראשית כדי לחזור

לדרכי הצדק של האדם הראשון היא קריאת דרור לכוהנים, כדי לשחררם ממשא עון המקדש שהיה על אבותיהם, כדי שיוכלו לעבוד למען יהוה בדרך יותר אמיתית.

תשובה לרבנים יש רבנים שמפרשים את אותה אמירה של יהוה על עון המקדש כדיבור על כך

שאהרן ובניו צריכים לשמור על כך שטמאים לא יכנסו למקדש, אבל הפירוש הזה הוא לא אמת, אם נשים לב להקשר שבה אותה אמירה של יהוה נאמרה. יהוה אמר את אותם דברים לאהרון מיד אחרי שקרח ועדתו ניסו לקחת מאהרן את תפקיד הכהונה. הוא אמר את הדברים האלו כדי שאהרון לא יטעה במחשבה

שהוא יכול לתת לאחרים לקחת ממנו את כהונתו. "ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי, ודתן ואבירם, בני אליאב, ואון בן פלת, בני

ראובן, ויקמו לפני משה, ואנשים מבני ישראל – חמשים ומאתים, נשיאי עדה, קראי ויאמרו אלהם, 'רב לכם, כי כלמועד, אנשי שם – ויקהלו על משה ועל אהרן,

!'...ויאמר משההעדה, כלם קדשים, ובתוכם יהוה, ומדוע תתנשאו על קהל יהוה אל קרח, 'שמעו נא בני לוי, המעט מכם, כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל, להקריב אתכם אליו, לעבד את עבדת משכן יהוה, ולעמד לפני העדה,

" )במדברובקשתם גם כהנה!לשרתם, ויקרב אתך, ואת כל אחיך, בני לוי, אתך, טז, א(.

159

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

אחר כך קורח ועדתו מתו בצורה נסית, כי הם מרדו בבחירה של יהוה לכהן את אהרון, אבל העם המשיך להתלונן, ולכן יהוה ציווה למשה להוכיח לעם, עוד פעם,

שהוא בחר באהרון, על ידי עוד נס. "וידבר יהוה אל משה לאמר, דבר אל בני ישראל, וקח מאתם מטה מטה לבית

אב, מאת כל נשיאהם, לבית אבתם – שנים עשר מטות: איש את שמו תכתב על מטהו, ואת שם אהרן, תכתב על מטה לוי, כי מטה אחד לראש בית אבותם,

והנחתם באהל מועד, לפני העדות, אשר אועד לכם שמה. והיה האיש אשר אבחר בו, מטהו יפרח, והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל, אשר הם מלינם עליכם. ויהי ממחרת, ויבא משה אל אהל העדות, והנה פרח מטה אהרן לבית לוי, ויצא פרח, ויצץ ציץ, ויגמל שקדים. ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה, אל כל בני ישראל, ויראו, ויקחו איש מטהו. ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות,

למשמרת, לאות לבני מרי, ותכל תלונתם מעלי, ולא ימתו, ויעש משה, כאשר צוה יהוה אתו, כן עשה. ויאמרו בני ישראל אל משה, לאמר, 'הן גוענו, אבדנו, כלנו

ויאמר יהוה אלאבדנו, כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות. האם תמנו לגוע!?' אהרן, 'אתה ובניך, ובית אביך אתך, תשאו את עון המקדש, ואתה, ובניך אתך,

" )במדבר טז, א(. תשאו את עון כהנתכם לכן יהוה דיבר עם אהרון הכהן מיד אחרי מרד קרח ועדתו, ואמר לו שרק לאהרון ובניו מותר להיות כהנים, ולא כמו שקרח רצה, שגם משפחות אחרות יהיו כהנים.

לכן, הפסוקים הקודמים מדברים על המטה של אהרון, שפרח שקדים, כדי להוכיחלבני ישראל שרק לאהרון מגיע הכהונה.

לסיכום, עון המקדש הוא עצם זה שהיה צורך בקורבנות ובבית מקדש, ועל כך יהוה אמר שזה התפקיד של אהרן ובניו לשאת באותה דרך עד שהם יתחילו

להתבונן בדרכי הצדק המתוארים בספר בראשית, כדי לחזור למצווה שניתן לאדםהראשון, רק לאכול מן הצומח, וגם לקיים עוד מדרכי הצדק המתוארים שם.

160

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הצמחונות של המערב היאשקרית

לסמוך על עושק הנעשה נגד בני אדם הוא יותר רע יש תופעה רווחת במדינות המערב של צמחונות וטבעונות, שבהן בני המערב העשירים נהיים טבעונים, תוך כדי שהם ממשיכים לסמוך על מערכות העושק

שאבותיהם בנו על גבי הסבל של עמים רבים. הצמחונות הזאת היא שקרית כי יותר חשוב להפסיק ליהנות מן העושק הנעשה נגד בני אדם, מאשר רק לנער את

הידיים מפרי העושק הנעשה נגד בהמות. יותר חשוב להפסיק ליהנות מהטכנולוגיה המערבית, שהתפתחה על הגב של רצח ועושק של בני אדם, מאשר למשוך את

הידיים רק מן העושק הנעשה נגד הבהמות. הכי נכון הוא למשוך את הידיים משני הדברים האלו, ולא רק מאחד מהם. לכן הצמחונות האמיתית היא לעזוב את פרי

העושק של המערב, נוסף על עזיבת פרי העושק שנעשה לבהמות. לסמוך על הטכנולוגיה וכלים של עמלק, עם חרמו של יהוה, ובעזרת אותם כלים

להיות טבעונים, היא צמחונות שקרית, שבסופו של דבר גם גוררת עמה יותר עושק נגד בני אדם. לדוגמה, הרבה טבעונים במערב אוכלים מאכלים מטופו, כמו בשר

מלאכותי, כדי להרגיש כאילו הם אוכלים בשר, גם כאשר הם לא. האמת הוא שאותם מאכלים דורשים הרבה יותר עושק מאשר לאכול את הבשר של בהמה, כי

תהליך היצירה של ההמבורגר העשוי מטופו דורש להישען על מערכות עושק הרבה יותר קשות מאשר רועה צאן עני, שגידל בהמה ושחט אותה, בלי כל

המערכות האלו. הדבר הזה הוא אמת, כי כדי לייצר את אותו המבורגר מלאכותי צריכים להשתמש

בכל מיני טכנולוגיות כדי שיהיה לו טעם הדומה לזה של בשר. ההישענות על אותה טכנולוגיה היא רעה כי המערב רק הצליח לפתח את אותם טכנולוגיות אחרי

שרצח, גנב, והעביד הרבה עמים אחרים. לכן, החלפת הבשר בטופו היא לא צמחונית שלמה. צמחונות שלמה היא להרגיל

את הנפש למאכלים יותר דקים, כמו פירות וירקות ושקדים וקטניות, וכן הלאה, במקום מאכלים מלאכותיים. כך, הבחירה בצמחונות יכולה להיות בחירה בצדק – בצד הדק של המציאות – במקום שהוא יהיה תחבולה, שבה מחליפים את הבשר

העבה של הבהמה עם ההמבורגר הצמחוני העבה של המערב. צריך להחליף עבהודק, ולא עבה בעבה, כי החלפת עבה בעבה היא דרך של תועבה – ת ו עבה.

היום, צמחונות אמיתית אולי תדרוש שימוש ביותר בהמות161

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כמו שמוסבר לפני כן לגבי ההמבורגר הצמחוני של המערב, אותו דבר הוא נכון גם לגבי דברים אחרים בימינו, כי יש הרבה דברים שבהם בני דורנו החליפו את

השימוש בבהמות בשימוש בכלים יותר עבים ורעים של המערב. צמחונות אמיתית דורשת לעזוב את הדברים האלו, אפילו אם זה מצריך לחזור ולעשוק בהמות

בצורה יותר גלויה, לתקופה מסוימת. לדוגמה, יש הרבה יותר עושק כאשר משתמשים בטרקטור לחרוש את השדה,

במקום בבהמה, כי כדי ליצור את הרכב ולתחזק אותו יש לבצע הרבה פעולות של עושק המכוונות נגד בני אדם: קודם הכורה צריך לעבוד קשה כדי להוציא את

המתכת מהאדמה, ואחר כך הנפח צריך לעבוד קשה כדי ליצור את המתכת לחלקים שונים של הכלי. אז עובדי המפעל צריכים לעבוד קשה כדי לחבר את החלקים האלו ולבנות מהם רכב, והמכונאי צריך לעבוד קשה כדי לתחזק את

הרכב. זה נוסף על עובדי ענף הדלק או מייצרי הפאנלים הסולאריים, שצריכים לספק לרכב את מקור הכוח שלו. זה כך גם כאשר בונים מפעל שפועל באופן

ממוחשב, ללא עובדים, כי גם בכך יש צורך להישען על מערכות עושק גדולים כדילייצר את הכלי השנון הזה.

כך יוצא שהכלים המתוחכמים של ימינו הם גוררים הרבה יותר עושק מאשר העושק שנעשה בבהמה בדורות קודמים. ההבדל הוא שהעושק של הכלים נעשה

רחוק מהעיניים, במפעלים ובשדות נפט, לעומת העושק שנעשה לבהמה שחורשת את השדה, שהוא גלוי לעיניים. לכן, מבט על העבר מראה שהצמחונות לא תמיד

מעידה על צדק, כי היו רשעים גדולים שהיו דוגלים בצמחונות, כמו בגרמניה הנאצית, ששם חלק מאלו שביצעו את השואה היו צמחונים. אותם מתועבים

השתמשו בצמחונות כדי לכסות על החוסר צדק המוחלט שלהם כלפי בני אדם.הם רצחו בני אדם, במקום רק לרצוח בהמות.

זה גם מה שיש בימינו, ולכן ההליכה אחרי הצמחונות צריכה להיות בחירה לחיות על פי הצד הדק של המציאות, ולא תירוץ להכות בעניים שעוד מוציאים את עצמם

מוכרחים לעבוד עם בהמות כרואי צאן. התלותיות שלהם בבהמות ומאכלים מן הבהמות הוא לא בהחלט עדות לרשע כי הרבה פעמים הם חיים בדרכי צדק הרבה

יותר מאשר הצמחוני המערבי, שאוכל המבורגר מטופו, תוך כדי שהוא עוד נשעןעל מערכות של עושק הרבה יותר גדולים ממה שהרועה צאן העני נשען עליהם. חושב לזכור את זה כאשר מביטים אל שבטי ישראל האבודים בעת כתיבת הספר

הזה כי הרבה מהם אוכלים בשר ומשתמשים בבהמות למחייתם, תוך כדי שהם שמרו על ניתוק מתרבות המערב. אכילה מן הצומח היא רק הרכב אחד מן הצדק ולכן הבחירה או תלות שלהם במאכלים מן הבהמות הוא לא בהחלט עדות לדרך

חיים רעים כי בתחומים אחרים של החיים חלק גדול מהם נוהגים בהרבה יותר צדקויושב מאשר האיש המערבי הממוצע, גם כאשר הוא שומר על טבעונות.

162

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

עדיף להחליף כלי עב בכלי דק יותר כאשר מדברים על ליבוש, בהרבה מקרים עדיף דבר טבעי מאשר דבר מלאכותי, גם כאשר רוצים לשמור על אכילה מן הצומח, ולכן עדיף לנעול נעלי עור מאשר נעליים מחומר מלאכותי, ועדיף בגד של צמר מאשר בגד מפוליאסטר. הבגד הכי

רצוי הוא מפשתן, כי, להבנתי, תהליך היצור של פשתן הוא די קל ביחס לבדים אחרים, והוא גם לא מצריך מהבהמה את העור או הצמר שלה. כותנה היא לא התחליף הכי טובה כי תהליך היצור שלה דורשת הרבה עבודה. בארצות הברית,

העבדים החטופים מאפריקה היו עושים את אותה עבודה, עד שבני המערב -, כדי לאפשר להם להעביר את העבדיםCotton Ginהמציאו כלים, כמו ה

לעבודות אחרות. הכלים של המערב נושאים איתם לפחות חלק ממשא העושק ורצח שאדום ועמלק

ביצעו נגד העמים, ולכן חלק מדרך הצדק דורש להחליף את הכלים של המערב.כאשר יש אפשרות לעשות כן בצורה חכמה ומוצלחתבכלים יותר דקים,

לכן הכלל צריך להיות שכאשר השימוש באותם כלים עוזרת להצליח במלחמה נגד עמלק, אז עדיף להישאר עם אותם כלים, אבל כאשר השימוש או רכוש לא מועיללהצלחה בחיים, אז עדיף להחליף לכלי דק יותר, כאשר יש אפשרות לעשות כן.

לדוגמה, כאשר שאול המלך ריחם על מיטב הצאן שנשאר אחרי המלחמה בעמלק, עם הטענה שהוא נתן לעם לעשות כן כדי לאפשר להם להקריב את

אותם בהמות על המזבח, אותו מעשה היה טעות כי הצאן לא הוסיפו ליכולת של ישראל להצליח במלחמה. כאשר הוא שמע לחיילים שרצו באותו שלל הוא גם

מרד במצווה ששמואל הנביאה נתן לו, ואיבד את מלכותו בעקבות אותה טעות: "כה אמר יהוה צבאות, 'פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל, אשר שם לו בדרך,

בעלתו ממצרים. עתה לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו, ולא משור ועד שה, מגמל ועדתחמל עליו, והמתה מאיש עד אשה, מעלל ועד יונק,

" )שמואל א, טו, ב(. חמור כל מה שכתבתי פה הוא על החיים היום יומיים שלנו, אבל כאשר יוצאים למלחמה, אז יש צורך להשתמש בכלים של האויב נגדו, כדי שהוא לא יטבח בנו עם המטוסים

וטנקים שלו. במקרה כזאת, שהיא המציאות של ימינו, אז עדיף לא לחשוב על החלפת כלים כי כרגע יש צורך לגאות במלחמה נגד המערב, וצריך לפעול ככה,

במקום לדאוג כל היום על החלפת כלים דקים בעבים. גם חשוב לציין שהדיבור על הצורך להתקדש מן הכלים של המערב לא אומר שעכשיו נצא למלחמה נגד

עמלק עם חרבות וקשתות, כאשר לעמלק יש מטוסים וטנקים. הדיבור הוא על החיים היום יומיים שלנו אחרי ההצלחה באותה מלחמה כי אז, בחיי השגרה, יהיה

עדיף להתנתק מן הכלים של המערב כדי שיהיה יותר קל לחיות חיים לפי הצדהדק של המציאות.

163

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

אף על פי שכתבתי על החסרונות של הצמחונות המערבית, זה לא אומר שלאיש המערבי טוב לאכול מאכלים מן הבהמות כי כאשר יש אפשרות כזאת תמיד עדיף להישמר מלאכול מאכלים מן הבהמות וחיות, כמו בשר, עוף, דגים, חלב, ביצים,

ודבש כדי להפסיק להיות מעורבב עם החיות, וכדי גם להישמר מלהתחיל להתנהג כמוהם. המצווה רק לאכול מן הצומח היא כדי לשמור על האדם, כדי שהוא יפסיק

להיות כלאים, יחד עם הבהמות, וכך אולי יהיה יותר קל לו לחסוך כאב מעצמו ומהם. במקרה הרעה, אותה בחירה לפחות נותנת לאיש המערבי מידה של ניתוק

מתעשיית האוכל המודרני, שמענה את הבהמות ועופות בצורה נוראית.

164

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

תשובה לגבי "לא תוסיף עליו ולאתגרע ממנו"

"לא תסף עליו ולא תגרע ממנו"

מי שלמד את ספר דברים אולי ישאל איך שירת העדות )שירת האזינו( מייעצת לחזור למצוות הצדק של האדם הראשון, כמו אכילה מן הצומח. איך לעשות כן אם

משה אמר בספר דברים לא להוסיף מצוות למה שהוא ציווה? "את כל הדבר אשר אנכי מצווה אתכם, אתו תשמרו לעשות. לא תסף עליו, ולא

תגרע ממנו" )דברים יג, א(. הנה פירוש על אותה אמירה, בפרט, ועל ספר דברים בכלל.

ספר דברים הוא משנה התורה, שמשנה את התורה

ספר דברים הוא נאום שמשה אמר בפני בני ישראל, לפני כניסתם לארץ ישראל, משאר ספרי החומש. משה אמר את רוב ספר דברים עםשונהוהוא ספר מאוד

הרצון שספר דברים יהיה תורה משנית לתורה שבני ישראל קיבלו ביציאת מצרים, התורה", כי הוא רצה שהנאום שלומשנהולכן הוא קרא לנאום שלו בספר דברים "

יהיה תורה משנית למה שאמר בנבואה לפני כן )דברים יז, יח(. הרבה דברים שאמר לפני כן,שינההכינוי "משנה תורה" גם מעיד על כך שמשא

מתוך נבואה, כאשר אמר את נאום "משנה התורה" – לכן הוא קרא לאותה התורה. משנהחקיקה שהוא חקק, על דעת עצמו, בשם

משה חקק את "משנה התורה" כי הוא חשש שהעם לא יעמוד בדרישות הנשגבות של מה שאמר מתוך נבואה, ולכן רצה לתת להם תורה אחרת, עם המחשבה

שההיתרים באותה תורה יקלו עליהם, כדי שהם לא לגמרי ימרדו ביהוה )דברים יז,יח(.

זאת גם הסיבה שמשה שינה את עשרת הדיברות, כאשר הוא אמר אותם בספר תמונה,כלדברים. במשנה התורה )של ספר דברים( כתוב "לא תעשה לך פסל,

אשר בשמים ממעל, ואשר בארץ מתחת, ואשר במים מתחת לארץ" )דברים ה ,ז(. לעומת גרסת משה, ספר שמות מעיד שמה שהיה חרות בלוחת האבן של עשרת

תמונה" )שמות כ, ג(. משה החסיר אתוכלהדברות הוא "לא תעשה לך פסל ", והוא עשה את זה כדי להתירוכל תמונההאות ו מהמצווה "לא לעשות פסל

165

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

תמונות, ורק לאסור פסלים, אפילו שיהוה ציווה בעשרת הדיברות לאסור כל סוג של תמונות. זאת דוגמה אחת שבה משה התיר, על דעת עצמו, דבר שיהוה אסר

לפני כן, מתוך הנבואה. עוד דוגמה היא זאת שמשה התיר לעם לשחוט בשר בכל עיר, אפילו שיהוה אסר

לעשות כן בספר שמות, ורק התיר לשחוט בהמות מול המזבח של המשכן. זה אומר שעל פי נבואת משה, בבית המקדש הראשון ישראל רק היה אמור לשחוט בהמות ולאכול בשר מול המזבח, הנמצא בהר ציון, ולא בכל עיר. אכילת הבשר

הייתה אמורה להיות דבר שלא נעשה באופן תדיר, אלא רק לעתים רחוקות. כנראה שמשה חשש שהעם לא יעמוד בדרישה של נבואתו, של אכילת בשר רק

מול בית המקדש, ולכן החליט, על דעת עצמו, להתיר להם לאכול בשר בכלמקום.

הנה אותו היתר: "כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם, וזבחת מבקרך ומצאנך, אשר נתן יהוה לך, כאשר צויתך, ואכלת בשעריך, בכל אות

נפשך" )דברים יב, כ(. קשה להבין את היתר הזה כי יהוה אמר בספר שמות שהאיסור על שחיטת בהמות

, שאסור לשנות אותה עד עולם: "זה הדבר אשרחוקת עולםמחוץ למזבח הוא שור או כשב או עז במחנה,אשר ישחטצוה יהוה, לאמר, 'איש איש, מבית ישראל,

או אשר ישחט מחוץ למחנה, ואל פתח אהל מועד לא הביאו, להקריב קרבן ליהוה, לפני משכן יהוה, דם יחשב לאיש ההוא, דם שפך, ונכרת האיש ההוא מקרב

עמו. למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם, אשר הם זבחים על פני השדה, והביאם ליהוה, אל פתח אהל מועד, אל הכהן, וזבחו זבחי שלמים ליהוה אותם, וזרק הכהן את הדם על מזבח יהוה, פתח אהל מועד, והקטיר החלב לריח ניחח

חקת עולםליהוה, ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם – " )ויקרא יז, א(.תהיה זאת להם לדרתם'

בהמה כדי להקריב קורבן מול המשכן, ורק אחרילשחוטיהוה ציווה שרק מותר הקרבתו, אפשר לאכול את בשרו. לכן על פי נבואת משה, שחיטת בהמה, רק כדי לאכול בשר, היא עון שיש עליו דין של כריתה – כריתה היא כאשר דבר מאבד את

זהותו העצמאית ונכרת בתוך אחרים, ולכן כאשר איש ישראלי נכרת מעמו, הואיוצא לגלות ומתבולל בתוך גויים אחרים או מת ונקבר, וכך נכרת חזרה לאדמה.

לסיכום, על פי נבואת משה, האיסור לשחוט מחוץ להר ציון, המשפט הנלווה אליו , שזה אומר שהוא החוק של תורת יהוה עד שעולים מן העולם שלחקת עולםהם

הדור שיצא ממצרים לעולם של האדם הראשון, שקיבל מצווה לאכול רק מןהצומח.

משה טעה כאשר הוא אמר אחרת, והוא עשה כך במשנה תורה כי הוא אמר את כל המשנה תורה על דעת עצמו, כדי לתת לבני דורו תורה חלופית, כי הוא חשב

166

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שכך הם פחות ימרדו נגד יהוה בעתיד. הדבר העצוב בכך הוא שאותו רצון של משה להציל את בני ישראל מדין של גלות באמצעות תורה יותר מתירנית, היא זאת

שהבטיחה שיהיה צורך בגלות, ולכן מיד אחרי אמירת משנה התורה יהוה ציווה למשה ללמד את בני ישראל את שירת העדות )שירת האזינו(, כדי שזה תהיה עדות

להם על הסיבה האמיתית לגלות – הגלות היא בגלל העוונות של העם והטעויותשל מנהיגיה, ולא בגלל שיש מום אצל יהוה.

"ועתה, כתבו לכם את השירה הזאת, ולמדה את בני ישראל, שימה בפיהם, למען בבני ישראל. כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתיעדתהיה לי השירה הזאת ל

לאבתיו, זבת חלב ודבש, ואכל, ושבע, ודשן, ופנה אל אלהים אחרים, ועבדום, ונאצוני, והפר את בריתי. והיה כי תמצאן אתו רעות רבות, וצרות, וענתה השירה

...כי שם יהוה אקרא. הבו גדל לאלהינו. הצור, תמים פעלו, כי כלעדהזאת לפניו ל בניו מומם, דורדרכיו משפט. אל אמונה, ואין עול. צדיק וישר הוא. שחת לו?! לא,

" )שירת האזינו לב, ג(. עקש ופתלתל

חתימת התורה בספר במדבר ניתן לראות שספר במדבר הוא איפה שהתורה )שמשה ניבא, ולא מה שהוא אמר על דעת עצמו( נגמרת כי לקראת סוף הספר יהוה מסכם את כל המסעות של בני

ישראל, מאז יציאת מצרים. אותו סיכום הוא כמו שהרבה סופרים עושים, כאשר בסוף הכתיבה שלהם הם מצרפים סיכום קצר לתוכן הספר, כדי להזכיר לקורא

את המסר הכללי שהיה בו. כך יהוה גם עשה, כאשר הוא סיכם את מסעי בניישראל במדבר, כדי להזכיר על כל מה שקרה במדבר, מאז יציאת מצרים.

"אלה מסעי בני ישראל, אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם, ביד משה ואהרן, ויכתב , ואלה מסעיהם למוצאיהם: ויסעועל פי יהוהמשה את מוצאיהם למסעיהם

מרעמסס בחדש הראשון, בחמשה עשר יום לחדש הראשון, ממחרת הפסח...")במדבר לג, א(.

כך, ספר במדבר הוא זה המסיים את תורת יציאת מצרים, ומשנה התורה של משה היא תוספת מוטעית על תורת יהוה, שמשה אמר לישראל כי הוא פחד שהעם לא יקיים את תורת יהוה. לכן, הוא רצה לתת להם תורה יותר קלה, כדי שלא ימרדו

לגמרי ביהוה. אף על פי שאותה תחבולה של משה הייתה עם רצון טוב, שירת העדות מעידה על זה שהוא הקשה לישראל את הדרך חזרה לדרגות הצדק של

האדם הראשון, כמו לאכול רק מן הצומח, ועוד. שירת העדות היא שירה שהיא נפרדת מן המשנה תורה של משה, והיא מצווה

להפנות את המבט של בני ישראל לספר בראשית כדי שהעם יבחין בזה שהאדם הראשון קיבל מצווה לאכול רק מן הצומח, בנוסף לעוד דברי צדק שהיו בהתנהגות

שלו לפני שהוא אכל מעץ הדעת טוב ורע. כך יהוה גם רצה לרחם על ישראל167

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ולתת לו דרך עוצמתי כדי ללמוד צדק, ולקיים את הצדק גם כאשר הרביםמסרבים לעשות כן, כמו שהיה בימי נח, אברהם, יצחק, ויעקב.

האיש משה היה יכול לטעות התורה בעצמה מעידה שמשה היה יכול לטעות, ובגלל שהוא טעה במי מריבה,

כאשר הוא היכה בסלע במקום לדבר אליו, אז נאסר עליו להיכנס לארץ ישראל. "ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן, 'יען לא האמנתם בי, להקדישני לעיני בני ישראל,

לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם. המה מי מריבה, אשר" )במדבר כ ,יב(. ויקדש בם'רבו בני ישראל את יהוה ,

משה לא היה יכול להיכנס לארץ ישראל על אותה טעות שעשה במי מריבה. דרך , כדי להראות לשאר העםהקדיש את עצמו ממשהאותה גזרה נגד משה, יהוה

שגם משה, הנביא הגדול, היה איש ולא אלהים, וגם הוא היה יכול לטעות, ולקבל על כך גזירת משפט, כי רק יהוה הוא הקדוש האמיתי. כך יהוה הבדיל את עצמו

ממשה, כאשר הוא הוכיח לעם שלא כל מה שמשה עשה היה מתוך נבואה, כילפעמים משה טעה כאשר הוא פעל על דעת עצמו.

אותה הקדשה הייתה כדי לעזור לישראל, בעתיד, להתעורר ולזהות איפה שמשה טעה, ולשוב מאותן טעויות – כך יהיה כבוד אמיתי למשה, כאשר סרים מהטעויות

שלו, במקום לתת להם להמשיך להיות מכשול לנו, וגם לו.

על פני האדמהמשה עניו מכל אדם התורה מעידה שמשה היה העניו ביותר בדורו מכל אדם על פני האדמה, אבל יכול

להיות שהיו יותר ענווים ממנו בדורות קודמים ובדורות שאחרי, כי בסופו של דברמשה היה איש שלפעמים ניבא ולפעמים גם טעה.

. אתבדרתיוזה דומה לנח, שנאמר עליו "אלה תולדת נח: נח איש צדיק, תמים היה האלהים התהלך נח" )ברשאית ו, ט(. נח היה תמים "בדרתיו", אבל יכול להיות

שקמו יותר תמימים מנח בדורות לפניו ואחריו. מכל זה ברצוני להוכיח שאין להפוך את משה לאליל )וגם לא את נח(, אלא יש

לזכור שגם משה היה אדם וגם הוא לפעמים טעה, וצריך לעזוב את הטעויות שלו. כך יהיה כבוד אמיתי למשה, כאשר נעזוב את הטעויות שלו, כי באותה תשובה אנחנו מסירים מעל משה את המשפט שיש עליו, על שהוא התעה את ישראל

באמירת משנה התורה.

168

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

למה ההיתר של משה לתמונות הוא כל כך רע? כמו שהסברתי לפני כן, משה התיר את השימוש בתמונות במשנה תורה, אף על פי

שיהוה אסר על כך בספר שמות, וגם חקק את אותו איסור על לוחת האבן. הוא תמונה" )דברים ה, ז(, במקוםכלעשה זאת כאשר הוא אמר "לא תעשה לך פסל

וכל תמונה" )שמות כ, ג(. החסרת האות ו"ו "בפסל וכללומר "לא תעשה לך פסל תמונה" הייתה מכשול לדורות רבים, שאמרו שרק אסור לעשות פסל, אבל מותר

לעשות תמונות. כך הרבנים עד היום אומרים, כאשר הם מתירים את השימושבתמונות מודפסות ודיגיטליות.

לעומת זאת, על פי תורת יהוה, אסור לעשות כל תמונה, וזה כולל את התמונות המודפסות והדיגיטליות של בימינו. אותו איסור הוא כדי לשמור על ישראל, כדי

שלא יבנה לעצמו תרבות ששם את היופי ואת טביעת העין השטחית במרכזה, כי הרבה פעמים מה שנראה טוב או יפה הוא לא באמת טוב. אותו איסור על תמונות

אמור לעזור לנו לראות מעבר לטביעת העין ולבחון את המציאות על פי השכל. עזיבת אותה מצווה גררה עמה נטייה ללכת יותר בעקבות אלילים בתקופת בית המקדש הראשון, וגם בימינו. היא גבתה מישראל מחיר כבד כי תרבות התמונות היא אחת הסיבות שהרבים במדינת ישראל בוחרים ללכת אחרי המערב עמלקי, במקום לראות מעבר ליופי שלו, ולהבחין בפשעים הרבים שהוא עשה כדי לייצר לעצמו מראה חיצוני כל כך יפה. על כך אני מסביר יותר בהמשך הפירוש, כאשר

אני מפרט על עשרת הדיברות בפרק, "שתים: לא תעשה פסל וכל תמונה".

למה ההיתר לשחוט מחוץ למשכן הביא חורבן לבתי המקדש? נוסף על התרת תמונות, משה גם טעה מתורת יהוה כאשר הוא התיר לעם לשחוט

בשר בכל הערים, אפילו שיהוה אמר שזה חוק עולם, שרק מותר לשחוט בהמות מול המשכן. הזכרתי את אותה היתר לפני כן, אבל כאן אני מרחיב על הטעות

הזאת כי היא הביאה על ישראל השלכות קשות. למה? כי ההיתר לאכול בשר בכל מקום, במקום רק בבית המקדש, גרם לישראל

להרבות בשחיטה ואכילת בשר בכל הערים, במקום לעשות כן כמה פעמים בשנה, כאשר הם היו הולכים ברגל לירושלים, כדי לחגוג שם את המועדים. כך, במקום

רק לראות שחיטה שלוש פעמים בשנה, בבית המקדש, הם התרגלו לראות את זה לאורך כל השנה – הם התרגלו לראות איך שחותכים את הגרון של הבהמה, איך

היא מפרפרת בכאב עד מותה, ואת כמות הגדולה של דם שנוזל מגרונה. מי שלא רגיל לראות את הדבר האכזרי הזה לאורך כל השנה אולי היה שואל את

השאלה המתבקשת, כאשר הוא היה רואה את זה נעשה בבית מקדש: "למהשיהוה ירצה שנעבוד אותו בשפיכת דם של הבהמות, שלא עשו לנו דבר רע?"

169

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כך, העם אולי היה משכיל להבין שמאז האדם הראשון, וגם בימינו, הרצון האמיתי של יהוה הוא שרק ניקח את האוכל שלנו מן הצומח, ולא מן החי. העם אולי היה מבין שהמצוות הקשורות לקורבנות ניתנו לדור שיצא ממצרים כי זה מה שהם היו

יכולים להבין באותה עת, בגלל שזה מה שהם היו רגילים לראות סביבם, אצלהעמים – זה לא אמור להיות מצווה לעוד רבבות של שנים.

אותה התעוררות לתשובה אכן קרתה אצל יחידים, וגם דוד דיבר על זה – לכן דוד גם התפלל על יום שלא יהיה קורבנות באמירתו "אדם ובהמה תושיע יהוה"

)תהלים לו, ז(. אותו דבר גם היה יכול להיות לרבים שבתוך עם ישראל, אם הם היו שומעים לתורת יהוה, שמצווה רק לשחוט מול המשכן, במקום ללכת אחרי הטעות

של משה, שהתיר לעשות כן בכל מקום.

משנה התורה חתם את זה שיהיה צורך בחורבן בתי המקדש כאשר משה שינה את מצוות יהוה לגבי שחיטה מחוץ למשכן, הוא בעצם שיבש את אותה תכנית של אחד מעבדי יהוה, וגרם לכך שבמקום שישראל יעלה מעולם של קורבנות לעולם של צמחונות באופן הדרגתי ונעים, בלי הצורך בחורבן וגלות, הוא

נצרך לעשות כן אחרי גלות של אלפי שנים. זה נוסף על העובדה שההיתר של משה להרבות בשחיטה גם גרם לבני ישראל להתרגל לאכזריות, וככל שהדורות התרגלו להתאכזר לבהמות, הם התחילו לעשות כן גם נגד בני אדם – אותו מום

של אכזריות הוא זה שגרם לחורבן. לכן מיד אחרי נתינת משנה התורה, יהוה אמר למשה שישראל ימרוד בתורה ויצא

לגלות: "ויאמר יהוה אל משה, 'הנך שכב עם אבתיך, וקם העם הזה וזנה אחרי , אשר כרתיועזבני, והפר את בריתיאלהי נכר הארץ, אשר הוא בא שמה בקרבו,

והסתרתי פני מהם, והיה לאכל, ומצאהואתו, וחרה אפי בו ביום ההוא, ועזבתים, " )דברים לא, טז(.רעות רבות וצרות

לעומת זאת, לפני אותו נאום של משנה התורה, עוד היה לישראל סיכוי שלא יהיו צריכים לצאת לגלות. זאת גם למה, לפני כן, לא נאמר להם שהם בטוח יצאו

לגלות, אלא רק שאם הם חוטאים, אז תהיה גלות. אבל אחרי שמשה אמר את משנה התורה, הוא חתם את זה שיהיה צורך בגלות, כדי להוציא את ישראל

מההרגל הזה של בית מקדש ושחיטת בהמות. שירת העדות )שירת האזינו(, הנמצאת בסוף ספר דברים, היא עדות לכך שעם

ישראל נפל לגלות בגלל הטעויות של ישראל ושל משה, ולא בגלל שיש איזה מום אצל יהוה – "כי שם יהוה אקרא. הבו גדל לאלהינו. הצור, תמים פעלו, כי כל דרכיו

בניו מומם, דור עקשמשפט. אל אמונה, ואין עול. צדיק וישר הוא. שחת לו?! לא, " )שירת האזינו לב, ג(.ופתלתל

170

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

אותה שירה היא באמת ספר נפרד מספר דברים. לכן בספר התנ"ך המצורף לספר הזה, שירת העדות מופיעה כספר נפרד. נוסף על כך גם לא כללתי את ספר

דברים באותו עותק של התנ"ך, כי הוא לא באמת תורה, ואין צורך ללמוד ממנו. ההפך הוא נכון – מי שלומד ממנו עלול להתבלבל בין מה שמשה אמר בנבואה ובין

מה שאמר בטעות, על דעת עצמו.

המצווה של משה להמליך מלך גם הייתה טעות טעות שלישית של משה, במשנה התורה, היא שהוא התיר לישראל להמליך על

עצמם מלך, אפילו שיהוה לא אמר לעשות כן. "כי תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך, וירשתה, וישבתה בה, ואמרת,

'אשימה עלי מלך, ככל הגוים אשר סביבתי'. שום תשים עליך מלך, אשר יבחר יהוה אלהיך בו. מקרב אחיך תשים עליך מלך – לא תוכל לתת עליך איש נכרי, אשר לא

אחיך הוא" )משנה התורה, דברים יז, יד(. הדבר הזה היה טעות די גדולה כי הרצון המקורי של יהוה, לפי הבנתי, היה

שמשפחת כהן ושבט לוי יהיו המנהיגים התמידים של העם, וכאשר היה צורך להקים מנהיג מדיני, אז יהוה היה יכול לעשות כן בשביל העם, בכל דור שנצרך

לזה, כמו שהוא עשה לאורך תקופת השופטים. הבחירה להקים שלשלת של מלכות הייתה מכשול גדול לעם כי אף על פי שדוד המלך היה עבד ליהוה, רוב הבנים שהומלכו אחריו לא פעלו כמוהו, והם גם גרמו בהרבה ממעשיו לישראל

ליפול לחטאים רבים ולגלות. לכן, נאמר על אחד מהם, מנשה, מלך יהודה, שבגלל שהוא כל כך החטיא את בני דורו, גם כאשר העם עשה תשובה אחר כך,

לא הייתה יכולת כבר לבטל את גזר דין הגלות. הבקשה למלך היא עון כי לבקש עבדות הוא לבקש אלהים אחרים

עבד שבוחר להישאר כעבד, אפילו שיש לו את האפשרות לצאת לחופשי, עובר על המצווה הראשונה של עשרות הדיברות, שהיא "אנכי יהוה אלהיך, אשר הוצאתיך

" )עשרת הדיברות,על פנימארץ מצרים, מבית עבדים. לא יהיה לך אלהים אחרים שמות כ, ב(. הבוחר להיות עבד בוחר לשים על לעצמו אדון – כמו שמוסבר לפני כן. אלהים הוא מילה כללית למי שמושל באחרים, ולכן בשביל העבד, האדון שלו

הוא אלהים לו. אם אותו אדון אומר לו לעשות דבר נגד תודעת יהוה, אז האדון גם נהיה אלהים אחרים. לכן, הבחירה להיות עבד של בן אדם הוא בחירה להסתכן

בעבודת אלהים אחרים, כי מה אם אותו אדון יאמר לעבד לעשות דבר נגד תורתיהוה?

171

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כדי להרתיע אנשים מלבחור בבחירה הרעה הזאת, יהוה גם ציווה לפצוע את האוזן של עבד שבוחר להישאר עם אדוניו – איום הפציעה אמור להפחיד את העבד, כדי

שיעדיף לצאת לחופשי. "ואם אמר יאמר העבד, 'אהבתי את אדני, את אשתי, ואת בני. לא אצא חפשי.'

והגישו אדניו אל האלהים }השופט של אותו דור{, והגישו אל הדלת או אל" )שמות כא, ה(.לעלםהמזוזה, ורצע אדניו את אזנו במרצע, ועבדו

מעיניו, או מעינישנעלםגם במקרה הרע הזה, העבד רק נשאר עבד כל עוד האדון שלו, שהעבדות היא דבר רע.

אותו דבר הוא גם האמת לגבי מלך, כי עדיף להיות עבד ליהוה דרך לימוד תורתו או הקדושים שלו במשפחת כהן ושבט לוי מאשר להקים שרשרת של מלוכה, שבה

הבנים הרבה פעמים פועלים באופן בוטה נגד תורת יהוה ועבדיו. עון, אף על פי שאחרי שדוד נבחר למלך, לא היו יכוליםהייתהלכן הבקשה למלך

לקחת את אותו תפקיד ממנו ובניו, חוץ מצורך זמני.

העם לא היה אמור לשמוע למשנה תורה, ולכן קיבל גערה אף על פי שיש כמה שקרים גדולים בספר שמואל, שבו הספר מחניף לבית דוד אחרי שהוא נאף עם בת שבע ורצח את אוריה, הוא גם משמש כעוד מקור לזה

שמשה דיבר על דעת עצמו כאשר הוא אמר לעם להמליך על עצמו מלך. "ויתקבצו כל זקני ישראל, ויבאו אל שמואל הרמתה, ויאמרו אליו, 'הנה אתה

.' וירעשימה לנו מלך, לשפטנו ככל הגויםזקנת, ובניך לא הלכו בדרכיך. עתה, הדבר בעיני שמואל, כאשר אמרו, 'תנה לנו מלך לשפטנו', ויתפלל שמואל אל

כי לאיהוה. ויאמר יהוה אל שמואל, 'שמע בקול העם, לכל אשר יאמרו אליך, אתך מאסו, כי אתי מאסו ממלך עליהם, ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי

אותם ממצרים, ועד היום הזה, ויעזבני, ויעבדו אלהים אחרים, כן המה עשים גם . ועתה, שמע בקולם, אך כי העד תעיד בהם, והגדת להם משפט המלך אשרלך

ימלך עליהם )שמואל א, ח, ד(. בדומה לעבד שבוחר להישאר עבד, אפילו שיש לו את האפשרות להיות חופשי, גם

בני ישראל בחרו לעבוד אלהים אחרים כאשר הם ביקשו משמואל הנביא לשים עליהם מלך, ולכן יהוה גער בהם. יהוה גער בהם, אפילו שהם דיברו כמו שמשה

אמר שהם אמורים לדבר, במשנה תורה: "כי תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן '.ואמרת, 'אשימה עלי מלך, ככל הגוים אשר סביבתילך, וירשתה, וישבתה בה,

שום תשים עליך מלך" )משנה התורה, דברים יז, יד(.

172

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הוא גער בהם, אף על פי שמשה אמר במשנה תורה שכן אמורים להמליך מלך, כי מה שמשה אמר שם היה על דעת עצמו, ולא בנבואת יהוה, ולכן מי שהלך אחרי אותה מצווה עשה עון וקיבל גערה. הגערה היא כי הם שמעו למשנה התורה, כי

לעשות כך הוא עון. הסבר לגבי אותה גערה: כמו שדורות קודמים עזבו את יהוה ועבדו אלהים אחרים,

כאשר הם בירכו את הבעלים, במקום רק את שם יהוה, גם אותו דור עזב את יהוה, כאשר הדור ביקש לשים על עצמו מלך, כי בכך הוא ביקש להסתכן בעבודת

אלהים אחרים – הם היו מוכנים להסתכן בכך שאותו מלך או בניו יבחרו לפעול נגד תודעת יהוה בזמן עתידי, ולכן הבחירה לציית למשנה תורה, במקום ליהוה, הייתה

טעות. לכן עדיף הדגם של ספר שופטים, שבו יהוה היה מקים שופט בדורות שהיו צריכים

ישועה, אבל לא נתן להם להעמיד שרשרת של מלוכה.

אלהים נתן לחוטא לחטא בספר שמואל אלהים נתן לעם מלך, אפילו שזה היה חטא, וגם הזהיר את העם על

מה המלך עלול לעשות להם. אותה נתינה של דרך חטא היא סוג של דין, כי במקום לעצור את העם מללכת בדרך רעה, אלהים נתן לו ללכת, אפילו שהוא ידע

שאותה דרך תביא על העם חורבן. אלהים נתן לחוטא ללכת בדרך הרעה שלו, כי עצם הבקשה לחטא הוא חטא

בעצמו. בכך, ההיתר להמליך מלך הוא כמו ההיתר לנח לאכול בשר. אבל בשונה מההיתר לנוח, בהיתר למלך, יהוה כן ניסה להזהיר את העם מן

החבירה שלהם, כדי אולי לעורר אותם לעשות תשובה לפני המלכת מלך עליהם, וכך לחסוך מהם את העון הזה. לכן הוא ציווה לשמואל להזהיר לעם מפני כל

הדברים הרעים שהמלך יעשה להם, אבל הם לא רצו לשמוע לו. ...ואת בנותיכםיקח"ויאמר זה יהיה משפט המלך, אשר ימלך עליכם: את בניכם

יקח...ואת שדותיכם, ואת כרמיכם, וזיתיכם הטובים, יקח, ונתן לעבדיו. וזרעיכם וכרמיכם יעשר, ונתן לסריסיו ולעבדיו. ואת עבדיכם, ואת שפחותיכם, ואת בחוריכם

ואתם תהיו לוהטובים, ואת חמוריכם יקח, ועשה למלאכתו. צאנכם יעשר, לעבדים, וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם, אשר בחרתם לכם, ולא יענה יהוה

אתכם ביום ההוא. וימאנו העם לשמע בקול שמואל, ויאמרו, 'לא, כי אם מלך יהיה עלינו, והיינו גם אנחנו ככל הגוים, ושפטנו מלכנו, ויצא לפנינו, ונלחם את

" )שמואל א, ח, יא(. מלחמתנו הדברים הרעים ששמואל ניבא להם לא רק באו על העם בדורות אחרים, כמו

בדור של מנשה, מלך יהודה הרשע, אלא גם באותו דור הם ספגו מכות קשות, כי173

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כאשר המלך הראשון שלהם, שאול, מת בקרב עם הפלשתים, גם מתו אתו חיילים רבים. אחר כך עשרים אלף מתו במלחמת אחים בין דוד לאבשלום )מלכים ב, יח,

ז(. גם אחר כך מתו שבעים אלף במגפה בגלל שדוד עשה ספירת אוכלוסין, נגדמצוות התורה )מלכים ב, כד, טו(.

דרכי הנהגה הרצויות לבני ישראל הרצון המקורי של יהוה הוא ששבט לוי יהיה המנהיג המוסרי התמידי על בני

ישראל, כדי לתת דוגמה אישית של צדק, וכך לגרום לרבים לעשות תשובה. לוי אמור להנהיג כמורה, הנותן דוגמה אישית, ולא כמלך, שמאיים על הרבים לקיים את התורה בכוח הזרוע. זאת הנהגה רוחנית מוצלחת, וכאשר היא מצליחה אין

צורך למנהיג מדיני לתאם את הפעולות של העם במלחמה, כי עם המאוחד בללכת אחרי יהוה לא צריך מנהיג מדיני תמידי כדי להתאחד נגד אויביו, כי

בתקופת השופטים נשיאי השבטים היו תואמים בין עצמם, ללא מלך, ועדיף לחזורלדרגה הזאת.

זה ההבדל בין ההנהגה הרוחנית ותרבותית של שבט לוי, שמאחד כאשר הוא מלמד את העם תורת אמת, ובין ההנהגה המדינית של הגויים, שלרוב רק מצליחים

להתאחד כאשר המלך שלהם מאיים על כל אחד לעשות כן. הרצון האמיתי שליהוה הוא להנהגה לווית.

כך, תודעת יהוה אמורה להיות המלך האמיתי של ישראל, במקום שיהיה צורךתמידי במנהיג מדיני קבוע ושוטרים ושופטים קבועים.

להבנתי, אלו השלבים שעם ישראל צריך לעשות כדי להמליך את תודעת יהוהכמלך:

להחזיר את משפחת כהן ושבט לוי לתפקידי ההנהגה שלהם ולתת להםא. יותר כוח מאשר למלכי שאול ודוד; שהמנהיגים המדיניים יהיו כפופים

ללויים, ולא מעליהם; זה אומר שלמשפחת כהן ולשבט לוי צריכה להיות היכולת להוריד מלך דוד רשע או מנהיג מדיני אחר מהשלטון, במקום שהוא

יוריד אותם מתפקידם. ככל ששבט לוי יתגבר בתודעת יהוה, אותו דבר גם יכול לאפשר לשארב.

השבטים להרבות לעצמם עוצמה ועצמאות, כדי שהם יכלו ללמד תורה לעמים, וכך גם לעלות בדרגות הקודש. חלק חשוב מאותו תהליך של

התקדשות הוא שכל השבטים יתחילו ללמד תורה לעמים, כדי שכל קהל ישראל יתחיל להיות "ממלכת כהנים" לעמים )שמות יט, ה(. ככל שהעמים

יתקדשו, זה גם יעזור לישראל לעשות כן – כל אחד לפי מדרגתו.

174

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

טעויות של משנה התורה וההשלכות שלהן בימינו לסיכום, היו לפחות שלושה טעויות במשנה התורה, שבו משה סתר את נבואתו,

וכך הוכיח שהוא אמר את המשנה תורה על דעת עצמו, ולא בנבואה: ההיתר להשתמש בתמונות, אף על פי שזה עובר על המצווה השנייה שלא.

עשרת הדיברות, החקוקים על לוחות אבן. ההיתר לשחוט בהמות ולאכול את בשרן בכל מקום, במקום רק מולב.

המשכן, גם סתרה את המצווה רק לשחוט בהמות מול המזבח. ההיתר להמליך מלך מדיני קבוע, אף על פי שדרך ההנהגה של בני ישראלג.

אמורה להיות יותר בסגנון של נביאים כמו משה ושמואל, ומשפחת כהןושבט לוי, ולא כמו הגויים האחרים.

לכל אחת משלושת הטעויות האלו יש השלכות מהותיות על איך עם ישראל מתנהל, ולכן גם בדורנו, מי שהולך אחרי משנה התורה של משה הולך אחרי תורה

של שקר, שמשה הוסיף על גבי התורה שהוא דיבר מתוך נבואה. להמשיך ללכת אחרי הטעות הזאת היא מכשול לעם, וגם מכשול למשה כי היא מזכירה את העון

שלו.

מתי משה ניבא ומתי הוא דיבר על דעת עצמו? חשוב לזכור שכאשר משה ניבא, אז זה היה תורת יהוה לבני דורו, אבל כאשר הוא

דיבר על דעת עצמו, אז זה לא תורה, ואין חיוב לקיים אותה. הדרך להבדיל בין מה שמשה אמר בנבואה ובין מה שאמר על דעת עצמו היא זאת: בדרך כלל,

במקומות שמשה ניבא, כתוב שיהוה מדבר אל משה, ואחר כך כתוב על איך משה מסר את אותה מצווה לשאר העם. כאשר לא כתוב שיהוה קודם דיבר, אז יש

מקום לחשוש שמשה דיבר על דעת עצמו, אפילו שהחשש הזאת היא לא תמידנכונה.

ויקרא אליו יהוהדוגמה לאיפה שמשה מסר נבואה, במקום לדבר על דעת עמו: " : אתם ראיתם אשרמן ההר, לאמר, 'כה תאמר לבית יעקב, ותגיד לבני ישראל

עשיתי למצרים, ואשא אתכם על כנפי נשרים, ואבא אתכם אלי, ועתה אם שמוע תשמעו בקלי, ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגלה מכל העמים, כי לי כל הארץ,

ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש' – אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל. ויבא משה, ויקרא לזקני העם, וישם לפניהם את כל הדברים האלה, אשר צוהו

" )שמות יט, ג(. יהוה זאת דוגמה שבה משה קיבל נבואה ואז מסר אותה לשאר העם. יש גם מקרים

שבהם יהוה אמר למשה לנבא דבר אחד, אבל משה שינה מעט מאותה נבואה,כאשר הוא מסר אותה לשאר העם, ועל כך אני הולך לדבר עכשיו.

175

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

עוד טעות – קורבן הפסח היה אמור להיות רק לדור במצרים כאן אתחיל לפרט על עוד כמה טעויות שמשה עשה לפני אמירת משנה התורה, כדי להראות שהצמחונות הייתה הרצון של יהוה גם לדור של יציאת מצרים, ולא

רק לדור שלנו. בספר שמות משה הוסיף על דברי יהוה כאשר הוא אמר לעם שקורבן הפסח יהיה

מצווה לדורות, אפילו שזה באמת רק היה אמור להיות מצווה זמנית לאותו דור, כדי לגרום להם לזלזל באלילי מצרים. המצרים היו מקדשים את הצאן כאלילים, ולכן יהוה רצה שבני ישראל ישחטו ויאכלו את אותן בהמות אלילים, כדי להוכיח למצרים, ולגם לבני ישראל עצמם, שהבהמות הן לא אלילים, אלא רק בהמות.

קורבן הפסח היה מרידה בדת המצרית, כדי לגרום לבני ישראל, וגם למצרים, להאמין יותר ביהוה, במקום בדת הבהמיות של אותו דור של מצרים, שהיה מתייחס

לבהמות כאלילים. אותו מצווה לא לגמרי עשה את הפעולה הנדרשת לבני ישראל כי גם אחרי שהם שחטו את קורבן הפסח ויצאו ממצרים, הם חטאו במדבר בעבודת פסל של עגל,

בחטא העגל. מאוחר יותר, העם גם עבד פסלי עגלים שירבעם, מלך ישראל, הקים להם בהתחלת מלכות ישראל כישות נפרדת ממלכת יהודה. כך יצא שעבר זמן רב

עד שהעם הצליח להתקדש מהדת האלילית של המצרים. הנה מצוות יהוה למשה, שבה אין דיבור על כך שמצוות הפסח תהיה לדורות

ואל אהרן, בארץ מצרים, לאמר 'החדש הזה לכם,ויאמר יהוה אל משההבאים: " ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה. דברו אל כל עדת ישראל לאמר,

. ואם ימעט הביתבעשר לחדש הזה, ויקחו להם איש שה לבית אבת, שה לבית' מהיות משה, ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו, במכסת נפשת, איש לפי אכלו תכסו

והיהעל השה. שה תמים, זכר בן שנה יהיה לכם, מן הכבשים ומן העזים תקחו. ושחטו אתו כל קהל עדת ישראללכם למשמרת, עד ארבעה עשר יום לחדש הזה,

בין הערבים, ולקחו מן הדם ,ונתנו על שתי המזוזת, ועל המשקוף, על הבתים אשר יאכלו אתו בהם, ואכלו את הבשר בלילה הזה – צלי אש, ומצות על מררים

יאכלהו. אל תאכלו ממנו נא, ובשל מבשל במים, כי אם צלי אש, ראשו על כרעיו עד בקר; והנתר ממנו עד בקר, באש תשרפו. וככה ועל קרבו, ולא תותירו ממנו

תאכלו אתו: מתניכם חגרים, נעליכם ברגליכם, ומקלכם בידכם; ואכלתם אתו בחפזון, פסח הוא ליהוה. ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, והכיתי כל בכור בארץ

והיה הדם.מצרים, מאדם ועד בהמה, ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים, אני יהוה לכם לאת על הבתים אשר אתם שם, וראיתי את הדם, ופסחתי עלכם, ולא יהיה

והיה היום הזה לכם לזכרון, וחגתם אתובכם נגף למשחית, בהכתי בארץ מצרים, , אך ביוםחג ליהוה, לדרתיכם, חקת עולם תחגהו: שבעת ימים מצות תאכלו

הראשון תשביתו שאר מבתיכם, כי כל אכל חמץ, ונכרתה הנפש ההוא מישראל,176

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

מיום הראשן עד יום השבעי. וביום הראשון מקרא קדש, וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם. כל מלאכה לא יעשה בהם, אך אשר יאכל לכל נפש, הוא לבדו יעשה

לכם. ושמרתם את המצות, כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם: בראשן, בארבעה עשר יוםמצרים,

. שבעת ימים שארלחדש, בערב, תאכלו מצת, עד יום האחד ועשרים לחדש, בערב לא ימצא בבתיכם, כי כל אכל מחמצת, ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל, בגר

ובאזרח הארץ, כל מחמצת לא תאכלו. בכל מושבתיכם תאכלו מצות'" )שמות יב,א(.

אין כאן שום דיבור על כך שקורבן הפסח צריך להיות לדורות, אלא רק על שתקופת החג )"יום", בלשון התורה( תהיה שבעה ימים, עם חובה לאכול מצות,

לא לאכול שאור, ולא לעשות מלאכת עבודה ביום הראשון והשביעי של החג. כמו שמוסבר לפני כן, המילה יום בתורה היא לא רק לעשרים וארבע שעות, אלא היא גם יכולה להיות ביטוי לאלף שנים, כמו אצל האדם )"כי ביום אכלך ממנו מות

תמות"( וזה גם נכון במקרה של תיאור מצוות הפסח. לכן יום הוא ביטוי לכל : בראשן,ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולםתקופת חג הפסח: "

בארבעה עשר יום לחדש, בערב, תאכלו מצת, עד יום האחד ועשרים לחדש,בערב'". היום הוא ביטוי לכל תקופת חג הפסח.

בשונה ממה שיהוה אמר לו, משה אמר ששחיטת הפסח תהיה מצווה לדורות, כאשר הוא מסר את ההדרכה על חג הפסח לשאר העם באותה עת; הוא כנראה

לא הבין את הרצון של יהוה להוביל את בני ישראל לצמחונות, ולכן הוסיף אתהמצווה הזאת בטעות.

לכל זקני ישראל, ויאמר אלהם, 'משכו, וקחו לכם צאן למשפחתיכם,ויקרא משה" ושחטו הפסח, ולקחתם אגדת אזוב, וטבלתם בדם אשר בסף, והגעתם אל

המשקוף, ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף, ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר. ועבר יהוה לנגף את מצרים, וראה את הדם על המשקוף ועל שתי

ושמרתםהמזוזת, ופסח יהוה על הפתח, ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם, לנגף. " )שמות יב, כא(. כך, בתשע מיליםאת הדבר הזה לחק, לך ולבניך, עד עולם'

מיותרות, משה הפך את שחיטת הצאן ממצווה חד פעמית לאותו דור למצווה לדורות, ובכך גם חתם את זה שהתורה שיהוה ייתן לאותו דור של יציאת מצרים

תהיה תורה של קורבנות, כאשר הייתה אפשרות לקבלת תורה יותר קדושה.

עוד הוכחה שקורבן הפסח הוא נפרד מחג המצות חג המצות מתחיל ביום החמישה עשר לחודש הראשון, ואולי עלולים לשאול איך

זה נכון, כי קורבן הפסח היה בארבעה עשר לחודש. התשובה היא שקורבן הפסח לא נקרא חלק מחג המצות, אלא הוא דבר נפרד, ולכן דיוק במילים של התורה

177

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

מראה שחג המצות רק מתחיל ביום החמישה עשר לחודש, כי הוא דבר נפרדמקורבן הפסח.

ובחמשה עשר"בחדש הראשון, בארבעה עשר לחדש, בין הערבים, פסח ליהוה. , שבעת ימים מצות תאכלו" )ויקרא כג, ה(. יום לחדש הזה, חג המצות ליהוה

יהוה דייק כאשר הוא תיאר את החגים, כדי שדור עתידי יבחין בכך שקורבן הפסח )הטעות של משה( וחג המצות )החג של יהוה( הם שני דברים נפרדים, שמתחילים

בימים נפרדים, ואולי מכך יבינו שמשה טעה כאשר הוא הוסיף את קורבן הפסחכמצווה לדורות. כך הוא טמן לדורות הבאים רמזים לרצונו האמיתי – לצמחונות.

הוכחות ששחיטת הצאן במצרים הייתה כדי לחלל את הדת המצרית המצווה של יהוה לבני ישראל להבדיל את הצאן שהם היו אמורים לשחוט ארבעה ימים לפני השחיטה הייתה כדי לתת ארבעה ימים למצרים לראות את אותן בהמות עומדות בצד ולשאול את בני ישראל, "למה אתם הבדלתם את אותן בהמות?" ואז

הישראלי היה אמור לענות לו "יהוה ציווה אותי לשחוט את הבהמה", ובכך היה מוכיח למצרי, וגם לעצמו, שיהוה הוא האלהים, ולא הדת האלילית של המצרים,

שהייתה מקדשת את הצאן. כך, חילול הבהמות היה אמור לחלל את האלילים שלהמצרים לעיני כולם, כדי לעורר את הרואים לתשובה ליהוה.

זאת גם הסיבה שיהוה אמר לאכול את הצאן "כי אם צלי אש, ראשו על כרעיו ועל קרבו" – בני ישראל היו צריכים לצלות את הבהמה באופן שלם, בלי לבתר את חלקי גופתה, כדי שכולם יראו, באופן בוטה, איך שבני ישראל שחטו וצלו צאן

שלם, אף על פי שהיא הייתה קדושה בעיני המצרים. אותה מעשה אולי גם גרם לזעם רב אצל המצרים, כי לפני כן משה אמר: "ויקרא

פרעה אל משה ולאהרן, ויאמר, 'לכו זבחו לאלהיכם בארץ'. ויאמר משה, 'לא נכון הן נזבח את תועבת מצריםלעשות כן, כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו;

?! דרך שלשת ימים נלך במדבר, וזבחנו ליהוה אלהינו, כאשרלעיניהם, ולא יסקלנויאמר אלינו" )שמות ח, כא(.

זה גם למה שבסיפור על יוסף ואחיו נאמר שהמצרים לא יכלו לאכול באותו שולחן עם העברים, דוברי השפה עברית, כי אכילת בשר הצאן הייתה דבר מתועב בעיני

המצרים, בגלל שהם התייחסו לצאן כאלילים. כי"ויאמר שימו לחם, וישימו לו לבדו, ולהם לבדם, ולמצרים האכלים אתו לבדם,

" )בראשית מג,לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם, כי תועבה הוא למצריםלא(.

178

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הוא מילה כללית לאוכל, ולכן הנביאים גם היו קוראים לבשר אולחםבתורה, פירות בשם "לחם". פירוש אחת למילה לחם הוא ל חם, כי כל אוכל שמחמם את הגוף נקרא לחם, לעומת מציאות של רעב, שבו הגוף עלול להתקרר כאשר חסר

לו את התדלוק של אוכל. לכן, לחם זה לחמם את הגוף — ל חם — וכל דברשאדם אוכל כדי לחמם את גופו נקרא לחם בתורה.

המסר הכי חשוב מכל זה הוא שמצוות קורבן פסח הייתה אמורה להיות מצווה רק לאותו דור שהיה במצרים, כדי לחלל את הדת המצרית, במקום להמשיך להאמין

בה. אם משה לא היה מוסיף על נבואתו, אז יכול להיות שבני ישראל היו זוכים לקבל תורה יותר קדושה ומוצלחת, שבה לא היה צורך בקורבנות, לא באכילת

בשר, ולא בחורבן בתי המקדש.

למה יהוה לא תיקן את משה אז? יהוה לא אמר למשה להשיב את אותה הטעות מיד אחרי שמשה אמר אותה כי

אנשי אותו דור עוד לא היו בטוחים לגמרי שנבואת משה היא אמת, ואם משה היה אומר להם שטעה במסירת נבואתו לגבי מצוות הפסח, אז הם גם היו מתחילים

לחשוש בדברי האמת שאמר, בדרך של נבואה. לכן, העבד של יהוה, שהיה מדבר עם משה, העדיף להשאיר את הטעות בתורה, ושדורות מאוחרים יותר יגלו אותה

ויתקנו אותה, מאשר שאותו דור ימרוד ביהוה ומשה, ויישאר כעבדים למצרים. השתיקה של יהוה הייתה כדי לרחם על הרבים של בני ישראל, כדי שהם לא ימרדו

בו, ולא יבחרו לפגוע בעצמם עוד יותר. אפילו עם הוויתור הזה, אותו דור לפעמים לא האמין בנבואת משה, ולכן הוא סירב להיכנס לארץ ישראל בחטא המרגלים, באמירה שהניסיון לכבוש את ארץ ישראל יביא מוות עליו. נוסף על כך הם גם לא האמינו בכך שיהוה בחר באח של משה,

אהרן, להיות כהן, כי הם חשבו שמשה נתן לאהרן את הכהונה על דעת עצמו, כדילהיטיב עם אחיו; אותה מרידה נקראת מרד קרח ועדתו.

לכן, הייתה סיבה להשאיר את הטעות הזאת של קורבן פסח ושדורות הבאים יעזבו אותו, מאשר לדבר נגדו לעיני אותו דור, כי הדיבור אז היה עלול לגרום לדור

למאוס לגמרי בנבואת משה.

ברכת משה לשבטים – גם נאמרו על דעת עצמו הברכות של משה לשבטי ישראל, הכתובות בסוף ספר דברים, הן דברים שמשה

אמר על דעת עצמו, ולא בנבואה.

179

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הוכחה שמשה אמר את הברכות על דעת עצמו, במקום בנבואה, היא לפי הפסוק: , איש האלהים, את בני ישראל, לפני מותו" )דבריםאשר ברך משה"וזאת הברכה,

לג, א(. איפה שמשה ניבא, בדרך כלל כתוב שקודם יהוה דיבר אתו ואמר לו מהלהגיד, ורק אחר כך משה דיבר, כמו "ויאמר יהוה אל משה, לאמר..."

בברכות של משה לא כתוב שכך היה כי הוא אמר אותם על דעת עצמו. עוד הוכחה לכך שמשה אמר את הברכות על דעת עצמו היא שמשה גם תיאר את

עצמו בברכות כמחוקק של עם ישראל, אפילו שיהוה הוא המחוקק של ישראל, ולא משה, ורק אמורים לקבל את מה שמשה אמר בנבואה מיהוה, ולא מה שהוא

אמר על דעת עצמו, בשמנה התורה. הנה אותו דיבור לא צודק של משה על כך שהוא מחוקק: "ולגד אמר, 'ברוך

כי שם חלקתמרחיב גד. כלביא שכן, וטרף זרוע, אף קדקד. וירא ראשית לו, , ויתא ראשי עם. צדקת יהוה עשה, ומשפטיו עם ישראל" )דברים לג,מחקק ספון

כ(. אמנם, פה משה דיבר על מה שיהיה בעתיד, ולא על ימיו, אבל עצם זה שהוא המשיל מה שהיה בימיו, כאשר בני גד בחרו שנחלתם יהיה בעבר לירדן, ששם הוא

נקבר, למה שיהיה בעתיד מראה שעד אותו רגע הוא לא הבין לגבי הטעות שלובאמירת משנה התורה.

עוד הוכחה שהוא לא הבין לגבי אותה טעות, ולכן אולי טעה גם בברכות שלו היא ויאמר אלהם, שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום, אמירתו "

כי לא דבר רק הואאת כל דברי התורה הזאתאשר תצום את בניכם לשמר לעשות מכם כי הוא חייכם, ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה" )דברים לב, מו(. שירת העדות היא לא תורה, אלא שירה,

ולכן כאשר משה אמר לשים לב אל "כל דברי התורה הזאת" הוא התכוון למשנה תורה שהוא אמר באותה יום, על דעת עצמו, ובניגוד לנבואתו בספרים בראשית,

שמות, ויקרא, ובמדבר. לכן, עדיף לא להקשיב לאותן ברכות כי אם משה לא הבין את גודל הטעות שלו

באמירת משנה התורה, אז אולי הוא גם טעה בברכותיו, כי הוא גם אמר אותם על דעת עצמו. עם זאת, גם עדיף לזכור שמכל הנבואות שדברו על חטאים וחורבנות

לעתיד, וכך גם עזרו לברוא את אותם חטאים וחורבנות, לפחות אצל משה הוא לא ניבא על חטאים וחורבנות, ולכן מכל הנביאים שנבאו על העתיד, הוא דיבר בהכי הרבה אהבה לבני ישראל, כי כך הוא פעל בחייו כאשר הוא כיפר על העם שלוש

פעמים מבני גזרת השמדה, ונשא את עוונותיו. לכן הדיבור נגד משנה התורה וברכות משה הוא מרוב אהבה לו ורצון להסיר

מכשול ממנו ומבניו, ולא מתוך רצון להשמיץ אותו או לתת חרב בידי אויביו. מי שבוחר להשתמש במה שכתבתי כדי לפגוע בבני משה ימצא שהרע גם יגיע אליו, כי יהוה הוא אל נאמן לאהביו, ומשה היה אחד מאותם אוהביו, שמסר את נפשו פעם

180

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

אחרי פעם למען יהוה, ולמען בני ישראל. גם על הנקמה הזאת שירת העדותרומזת.

גם יעקב טעה בברכות שלו, ולכן עדיף לא ללמוד אותם כמו אצל משה, גם יעקב טעה בברכות שבירך את בניו בסוף ימיו. חלק מאותן

טעויות דומות לאלו של משה, שבירך את השבטים בברכות ארציות, אבל בברכותשל יעקב גם יש עוד כמה טעויות.

, עד כי יבאומחקק מבין רגליוהנה אחד מאותן טעויות: "לא יסור שבט מיהודה, שילה, ולו יקהת עמים. אסרי לגפן עירה, ולשרקה בני אתנו; כבס ביין לבשו, ובדם

" )בראשית מט, י(.חכלילי עינים מיין, ולבן שנים מחלבענבים סותה. נביאי יהוה אמורים להיות המחוקקים של בני ישראל, כאשר הם מדברים בנבואה,

ולא מלכי יהודה. שתיית יין היא דבר שגורר אתו עוונות אחרות כי השיכור עושה דברים רעים, בלי

למשול בעצמו. גם, יין הוא משקה מר, שנוצר כאשר נותנים לענבים להירקב הרבה זמן, עד שכל מה שנשאר מאותו רקבון הוא מר מזוקק – מי ששותה את

אותה מר מזוקק ממרמר את נפשו, ולכן הסוף של מי ששותה יין הוא כאב נפשיוחולי. לברך את יהודה בברכה שמעודדת שתיית יין היא טעות.

מאותה סיבה, שירת העדות מעידה נגד אלו ששותים יין: "כי מגפן סדם גפנם חמת תנינם יינם וראש ומשדמת עמרה. ענבמו ענבי רוש, אשכלת מררת למו.

פתנים אכזר" )דברים לב, לב(.

עוד טעות בברכות יעקב – לא היה אמור לקלל את שמעון ולוי עוד טעות בברכות יעקב, נוסף על מה שהוא אמר ליהודה, היא זאת שהוא קילל את שמעון ולוי על כך שהם הרגו את תושבי העיר שכם כדי לחלץ את אחותם מן

השבי, אחרי שאחד מראשי העיר אנס אותה. הנה אותה קללה: "שמעון ולוי אחים, כלי חמס מכרתיהם. בסדם אל תבא נפשי,

ארור אפם כי עז,בקהלם אל תחד כבדי, כי באפם הרגו איש, וברצנם עקרו שור. . אחלקם ביעקב, ואפיצם בישראל" )בראשית מט, ה(.ועברתם כי קשתה

אני מביא כאן ציטוט ארוך של הסיפור על שכם כי יש הרבה מה ללמוד ממנו לדור שלנו, של מלחמה בעמלק ואדום, כי גם הם, כמו בני שכם, נוטים לפעול בצורה

דומה לאנשי שכם – כמו ששכם אנס אותה, לקח אותה לשבי, ואחר כך חשב להפוך את אותו אונס לדרך להתאחד עם משפחת יעקב, גם המייסדים של רומא

181

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

)אדום( עשו כך לשכנים שלהם, כאשר הם חטפו את נשות סבינה, ואחר כךהשתמשו בחטופות כדי לשכנע את אנשי סבינה להתאחד עם הרשעים מרומא.

"ותצא דינה, בת לאה, אשר ילדה ליעקב, לראות בבנות הארץ. וירא אתה שכם, ...ויאמר שכם אל חמורויקח אתה, וישכב אתה, ויענהבן חמור, החוי, נשיא הארץ;

'קח לי את הילדה הזאת לאשה'...ויצא חמור, אבי שכם, אל יעקב אביו, לאמר, לדבר אתו, ובני יעקב באו מן השדה, כשמעם, ויתעצבו האנשים, ויחר להם מאד,

. וידבר חמור אתםוכן לא יעשהכי נבלה עשה בישראל, לשכב את בת יעקב, והתחתנו אתנו:לאמר, 'שכם, בני, חשקה נפשו בבתכם. תנו נא אתה לו לאשה,

'...ויענו בני יעקב את שכםבנתיכם תתנו לנו, ואת בנתינו תקחו לכם, ואתנו תשבו , וידברו, אשר טמא את דינה אחתם, ויאמרו אליהם, 'לאבמרמהואת חמור אביו,

נוכל לעשות הדבר הזה, לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה, כי חרפה הוא לנו. נאות לכם: אם תהיו כמנו, להמל לכם כל זכר, ונתנו את בנתינו לכם, אך בזאת

. ואם לא תשמעו אלינו,והיינו לעם אחדואת בנתיכם נקח לנו, וישבנו אתכם, להמול, ולקחנו את בתנו, והלכנו'...}חמור מדבר אל תושבי שכם{ בזאת יאתו לנו

: בהמול לנו כל זכר, כאשר הם נמלים.להיות לעם אחדהאנשים, לשבת אתנו, מקנהם, וקנינם, וכל בהמתם, הלוא לנו הם! אך נאותה להם, וישבו אתנו'. וישמעו אל חמור ואל שכם, בנו, כל יצאי שער עירו, וימלו כל זכר, כל יצאי שער עירו. ויהי

, איששמעון ולוי, אחי דינהביום השלישי, בהיותם כאבים, ויקחו שני בני יעקב, חרבו, ויבאו על העיר, בטח, ויהרגו כל זכר. ואת חמור ואת שכם, בנו, הרגו לפי

העיר,. בני יעקב באו על החללים, ויבזו ויקחו את דינה מבית שכם, ויצאוחרב, ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי, 'עכרתם אתי, להבאישני...אשר טמאו אחותם

בישב הארץ, בכנעני ובפרזי; ואני מתי מספר, ונאספו עלי, והכוני, ונשמדתי, אניוביתי'. ויאמרו, 'הכזונה יעשה את אחותנו!'" )בראשית לד, א(.

למה שמעון ולוי צדקו במעשיהם: שמעון ולוי יצאו למלחמה כי זאת הייתה הדרך היחידה להחזיר את דינהא.

מהשבי בשכם. אם הם רק היו באים ולוקחים את דינה מהשבי, בלי להרוג את אנשי שכם, אז אנשי שכם היו מנסים לרדוף אחריהם, להרוג אותם,

ולקחת את כל רכושם כשלל. אותו דבר היה קורה כי כל הסיבה לזה שתשובי שכם הסכימו למול את עצמם היה כדי להתחתן בתוך משפחת יעקב, וכך להשתתף בעושר שלו. דינה הייתה חלק מאותו הסכם, ולכן

להחזיר את דינה לבית יעקב היה משמש כטענה לשכמים להילחם ביעקבולהתעשר מיד, במקום לעשות כן דרך חתונות.

בני יעקב לא באמת חשבו שאנשי כל העיר יסכימו למול את איבר המיןב. שלהם, רק כדי שבנו של ראש העיר יוכל להתחתן עם ילדה שהוא אנס. הם

חשבו שאותה הצבת תנאי ייראה כקשה מדי בעיניהם, ויגרום לאנשי שכם להחזיר את דינה למשפחת יעקב. לכן נאמר שבני יעקב דברו עם חמור

", כי האחים חשבו שאותה הצבת תנאי תיראה בעיני תושביבמרמהושכם "

182

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שכם לדבר כואב מדי, רק כדי שחמור יוכל להתחתן עם דינה. כאשר תושבי שכם בכל זאת קיימו את ההסכם הזה, אז המרמה של בני יעקב הפכה למוקש גדול לכל המשפחה: איך לא להתבולל בתוך עיר של רשעים –

" – כאשר אנשי שכם כבר קיימו את החלקהעיר אשר טמאו אחותם" והיינו לעםשלהם להסכם? איך לעצור את מה שהם כבר הסכימו לו? "

." המעשה של שמעון ולוי היה הדרך היחידה לעצור את אותו איחודאחד ולשמור על בני ישראל כקהל קודש, במקום שהוא יהיה משפחה של

חנופה, שבחרה להתבולל עם אלו שאנסו את אחותם. כך, כבר מספר בראשית, יש הוכחה שהקנאות של לוי )ושמעון, במקרה הזה( שמרה על

קדושת בני ישראל. לעומת זאת, בסיפור על המייסדים של רומא, אנשי סבינה לא פעלו באותה קנאות למען אחיותיהם החטופות ונאנסות, ובגלל זה הם הפכו לבעלי ברית של רומא )אדום( הרשע, וגם נהיו דומים לו עם

הזמן. אם אנחנו רוצים להצליח במלחמה נגדם, עלינו ללמוד משמעון ולוי,ולא מאנשי סבינה.

נקמה ליהוה: קהל ישראל הוא הנבחר להאיר את האור של תודעת יהוהג. לשאר אנשי כדור ארצנו. אם מישהו מחלל את אחד מבני או בנות ישראל,

את הכבוד של ישראל, ושל היעוד האלוהילהקים נגדו, כדי לנקוםעדיף שלנו, כממלכת כוהנים וגוי קדוש. "ויתעצבו האנשים, ויחר להם מאד, כי

". פה נבואת משהוכן לא יעשהנבלה עשה בישראל, לשכב את בת יעקב, נותנת לנו מצווה: לא לתת לדברים כאלה לקרות נגד בנותינו. "וכן לא

יעשה", ואם זה כבר נעשה, לנקום נגד זה באכזריות. לכן אין ללמוד מהברכות שיעקב בירך את בניו כי הוא טעה באותן ברכות. הוא היה

צריך לברך את שמעון ולוי על מה שהם עשו, במקום לקלל אותם על זה. לדבר על הטעות הזאת היא הדרך האמיתית להביא כבוד ליעקב, כאשר לומדים ממה מאיך הוא חטא וסרים מאותה טעות, במקום לחזור עליה, וכך להוסיף עוד

משקל של עון עליו. כיבוד אב ואם אמיתי הוא כאשר מתקדשים יותר מאבותינו, כדי להביא עליהם רוח

האב,כמו אב. במקום להיות כשל קדושה וחיים, במקום רוח של חנופה וכאב – בונה, כאשר הוא להבנות שלו, שנותן לו בןואז להצטרף אליו בקבר, צריך להיות ה

על צדקת אביו וסר מן הטעויות של אביו.

183

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

נביאי שקר שהוכנסו לתנ"ךהערה לגבי סדר לימוד נכון

הפרק הזה בונה על תובנות מהפרק הקודם, "תשובה לגבי 'לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו'", ולכן מי שבוחר לדלג על אותו פרק אולי יתקשה להבין חלק

מהדברים הכתובים פה.

שירת העדות מדברת נגד מי שמעל ביהוה מה עושים אם מגלים שאפילו נביאי אמת נפלו לחטא אחרי שהם כתבו את

הנבואות שלהם? מה עושים אם רואים שגם כאשר מקשיבים לדברי האמת שלהם, בכל זאת לא רואים ישועה, בגלל שהם, ומי שנתן להם את הנבואות שלהם, בגדו

במה שהם כתבו, וכך הפכו את עצמם למקור טמא של חכמה? על זה יהוה מעיד, כאשר הוא אומר שאם זרע ישראל רואים שהם שומעים לדברי נביא שכתב בשם יהוה ובאמת, אבל בכל זאת, אף על פי שהם שומעים לנבואתו, הם לא מקבלים ישועה, אז המום הוא לא ביהוה, אלא המום הוא בדור שלא נותן לצדיק לעשות

תשובה ליהוה, והמום הוא גם שמי שנתן נבואה באמת, אבל אחרי זה בגד בנבואתו. לכן, אף על פי שהנביא קיבל וכתב דברי אמת, נבואתו אולי לא מועילה

לנו כי המקור שממנו זה הגיע נהיה טמא, עקב זה שהנביא, ומי שנתן לו את נבואתו, שפעם היו עבדים ליהוה, מעלו ביהוה. במקרה כזאת עדיף להפסיק

להקשיב לאותו נביא, ובמקום זה לחזור למקורות הצדק הכתובים שספר בראשית. הצור,  הבו גדל לאלהינו.;הנה דברי יהוה על מציאות כזאת: "כי שם יהוה אקרא

צדיק וישר הוא. שחת לו? ;תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט. אל אמונה ואין עול , דור עקש ופתלתל" )דברים לב, ג(. אם מקשיבים למי שפעם כתבבניו מומםלא,

את נבואתו בשם יהוה ובמאת, אבל רואים שחסר ישועה, אז המום הוא לא ביהוה, אלא במי שכתב את אותה נבואה, ואחרי זה בחר לבגוד באותם דברים שהוא כתב.

184

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

– בנביאים שפעם היו עבדים לו, אבל אחרי זה בחרובבנים של יהוההמום הוא לבגוד במה שהם ניבאו.

ביהוה אין מום, אבל בבניו, שפעם היו נאמנים לו, אולי יש מום, וזה הסיבה שלפעמים העם יכול לפול לצרות, אפילו שהוא בחר לשמוע לספרים של נביאי

יהוה. הנפילה היא לא רק בגלל חטאי הדוד, אלא הוא גם בגלל שמי שפעם היה עבד ליהוה, וקיבל ספר נבואה בשם יהוה, אחרי זה בגד באותם דברים שהוא כתב, ולכן להקשיב לספר שלו לא לגמרי מועיל כי מי שכתב את אותו ספר כבר הפסיק

להיות עבד ליהוה. בגלל שהוא הפסיק להיות עבד ליהוה, אז, אף על פי שיש אמת במה שהוא כתב, מי שמקשיב לו אולי ממשיך ליפול ולסבול בגלל שהוא לומד ממי

הקורא מכבד את מי שבגד ביהוה, ולכן הקורא;שכבר הפסיק להיות עבד ליהוה לא רואה ישועה כי כאשר הוא יונק את חוכמתו ממי שנפל ממדרגתו, אז הוא גם

סובל מן המשפט שאמור לבוא על אותו נפל. ללמוד מן הספר של מישהו זה לכבד אותו, אבל אם נביא בחר לבגוד במה שהוא בעצמו כתב, אז ללמוד מנבואתו לא בהחלט יביא לישועה כי יהוה לא רוצה לכבד

את מי שבוגד בו, אפילו אם בעבר אותו בוגד פעם היה נאמן ליהוה, וכתב את הספר שלו מתוך תודעת יהוה. לכן, אם רואים שחסר ישועה, אפילו כאשר

מקשיבים לספרים של נביא אמת, הסיבה לכך היא לא בגלל שיש מום ביהוה, אלא בגלל שיש מום באלו שנתנו לנביאים את נבואתם ובנביאים שכתבו את אותם

ספרים, ואחרי זה בגדו במה שהם כתבו. המום הוא בבניו, הנביאים שבגדו בו, אבלביהוה אין מום.

לאותה סיבה, התשובה ליהוה באותה מקרה אולי תהיה להפסיק ללמוד מאותו נביא או מורה, ובמקום זה לחזור למקורות החכמה היותר קרובים להתחלת הדרך

של ישראל עכם של יהוה, כמו ספר בראשית ומצוות הצדק של נבואת משה. כך עדיף לעשות, אפילו אם הנביא כתב את ספר הנבואה שלו באמת, לפני שהוא

כיהצור, תמים פעלו,   הבו גדל לאלהינו.;בחר לבגוד ביהוה. "כי שם יהוה אקרא . }גם נגד נביא שפעם היה נאמן ליהוה, אבל אחרי זה בגד בו. זהכל דרכיו משפט

,בניו מומם צדיק וישר הוא. שחת לו? לא, ;כך כי יהוה הוא...{ אל אמונה ואין עולדור עקש ופתלתל" )דברים לב, ג(.

לכן שירת העדות גם מייעצת שעדיף ללמוד את הצדק מספר בראשית כדי להתבונן באיך הדרורות הראשונים של בני האדם נהגו כדי ללמוד את הצדק ממקום יותר קרוב להתחלתנו, מאשר מאלו שהוסיפו על אותה התחלה. לכן

. שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרוזכר ימות עולם, בינו שנות דר ודרהשירה מיעצת, " כי בהנחל עליון גוים, בהפרידו בני אדם, יצב גבלת עמים למספר בני ישראל. לך.

חלק יהוה עמו; יעקב חבל נחלתו" )בראשית לב, ז(. , דור עקש ופתלתל"בניו מומםעוד פירוש לאמירת "צדיק וישר הוא. שחת לו? לא,

הוא שהמום הנמצא אצל הנביאים הוא זה שהם ערבבו שקר בדברי האמת שלהם,185

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

וזה מה שהופך את הדרך שהם דברו עליו להיות דרך של חוסר תמימות, אף על פישתודעת יהוה היא דרך של תמימות.

עץ הדעת טוב ורע פרי עץ הדעת טוב ורע לא רק היה פרי עץ פשוט, אלא זה היה יותר דומה לסם,

שנותן למי שלוקח את הסם להבין ולהרגיש דברים שהוא לא היה מודע אליהםלפני כן, אבל עושה את זה כאשר זה מטמא ופוגע בנפש.

עץ הדעת טוב ורע גם פעל כך, כי זה נתן למי שאכל ממנו את היכולת להבין ולהרגיש את הטוב ואת הרע בשיכרון של חושים, הדומה לזה שלוקחי סמים ושותי

אלכוהול מרגישים. חווה בחרה לאכול מאותו עץ כי היא רצתה את שיכרון החושים.היא רצתה בעונג העב והמיידי, במקום בעונג הדק ותמידי של יהוה.

אותה בחירה בעב הייתה טעות גדולה כי העונג העב הוא גם מה ששם את האדם במסלול של טומא ומוות, בדומה למסלול שיש לאלו שהתמכרו לסמים. בשונה

מזה, יש את דרך הצדק, שנותנת סיפוק תמידי משום שהוא דק, וככל שדבר הוא דק יותר, כך הוא יכול להמשיך בצורה יותר תמידית, מאשר דבר עבה, שבדרך כלל

עושה רעש גדול ושיכרון חושים גדול, אבל גם מאבד את כוחו מהר. לכן, בדרךכלל, ככל ששיכרון החושים הוא גדול יותר ועבה יותר, כך הוא גם חולף יותר מהר.

לכן עדיף לבחור בדק ובצדק, אף על פי שהוא לא גורם לתענוג גדול ומיידי, כי ההפך מן הצדק הוא דרך של עבות ודו-קוטביות, שבה לפעמים יש שמחה עבה, אבל גם אחר כך דיכאון עבה, במקום השלום והשלווה התמידיים שבאים כאשר

בוחרים בצדקה – בצד הדק של המציאות. להבנתי, גם בחירה ללמוד ממי שגדל עקב זה שהוא עשק ורצח אחרים הוא

בחירה לאכול מעץ הדעת טוב ורע כי הטוב והרע יהיו מעורבבים במה שיש לגוי כזה ללמד לעם, וזה אולי המשמעות לחטא של האדם הראשון, שבחר לדעת את

הטוב והרע ממקור טמא, וכך נפל לטומאה. אחת מן הסיבות ששירת העדות מייעצת לנו להתבונן בספר בראשית הוא כדי שנוכל ללמוד את הצדק מן המקור שלנו כבני אדם בהתחלת דרכינו, במקום

להסתכן בללמוד צדק ממישהו שאולי למד את דבריו עקב זה שהוא עשק אחרים, וכך למד לדבר על הצדק, תוך כדי שהוא בוגד בו. לכן גם עדיף ללמוד את ספר

בראשית מאשר ללמוד מספר הפירוש הזה, או מכל ספר פירוש או נבואה שהגיעאחרי משה.

186

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שירת העדות ככלי נגד הרדיפות של הרבים יהוה נתן לבני ישראל את שירת העדות )הנקרא "שירת האזינו" בשפה הרבנית(

ככלי, כדי לעזור לנו להתמודד עם הנביאים שפעם היו עבדים ליהוה, אבל אחרי זה בגדו בו. חשוב ללמוד את שירת העדות ולשנן אותה כדי שהיא תעזור לנו לזכור

שהסיבה לנפילות היא לא בגלל שיש מום ביהוה, אלא בגלל שיש מום באלו שפעם היו נאמנים לו, ואחרי זה בחרו לבגוד בו. זה למה יהוה מעיד שמי שרוצה להיות

חלק מזרע ישראל יצטרך לשנן את שירת העדות: "והיה כי תמצאן אתו רעות " )שירתכי לא תשכח מפי זרעורבות, וצרות, וענתה השירה הזאת לפניו לעד,

העדות, דברים לא, כא(; אם אתה רוצה להיחשב כחלק מזרע ישראל, אז צריך לשנן את השירה הזאת, כדי שהיא תשמש כעדות לך שהסיבה לנפילותיך היא לא

בגלל שיש מום ביהוה, אלא המום הוא באלו שמעלו בו.: רגילהנה השירה בגופן

"ויאמר יהוה אל משה, הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר וחרה, אשר כרתי אתו,הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי

אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי,וצרות

,הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים למען, שימה בפיהם,ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל

כי אביאנו אל האדמכה אשר נשבעתי,תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל , ועבדום, ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים, זבת חלב ודבש,לאבתיו וענתה השירה, והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות, והפר את בריתי,ונאצוני

רו אשר הוא עשה היוםצי ידעתי את י ככי לא תשכח מפי זרעו ,הזאת לפניו לעד שה את השירה הזאת ביום ההואמתב כשבעתי וינו אל הארץ אשר נבטרם אביא

יני אתה תביא את בכץ מר חזק ואמון ויאנו את יהושע בן צי ישראל וינדה את במויל תב אתכשה למלות ככך ויהי מי אהיה ענכשבעתי להם ואנישראל אל הארץ אשר

שאי ארון ברית יהוהנשה את הלוים מו צ וי ם מ עד תר פדברי התורה הזאת על ס ם והיהכד ארון ברית יהוה אלהיצתם אתו םמר התורה הזה ושפר לקח את סמלא

ם היוםמכי חי ענך הקשה הן בעודפי ידעתי את םריך ואת ערנכי אכשם בך לעד םכי שבטיקנל זכותי הקהילו אלי את מי אחרי כרים היתם עם יהוה ואף ממ

ים ואת הארץמיהם את הדברים האלה ואעידה בם את השנם ואדברה באזכושטרי ם וקראתכויתי אתצן הדרך אשר מי השחת תשחתון וסרתם כותי מי ידעתי אחרי כ

םכעשה ידימעיסו בכי יהוה להני תעשו את הרע בעיכים מם הרעה באחרית היכאת ם מ עד ת קהל ישראל את דברי השירה הזאת כלי נשה באזמוידבר

האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי. יערף כמטר לקחי, תזל כטל אמרתי, כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב. כי שם יהוה אקרא. הבו גדל

187

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לאלהינו, הצור, תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט. אל אמונה ואין עול, צדיק וישר ליהוה תגמלו זאת? עם נבל הוא. שחת לו? לא, בניו מומם, דור עקש ופתלתל. ה

ולא חכם. הלוא הוא אביך, קנך, הוא עשך, ויכננך. זכר ימות עולם, בינו שנות דר ודר. שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך, בהנחל עליון גוים, בהפרידו בני אדם, יצב

גבלת עמים למספר בני ישראל. כי חלק יהוה עמו; יעקב חבל נחלתו. ימצאהו בארץ מדבר, ובתהו ילל ישמן. יסבבנהו, יבוננהו, יצרנהו כאישון עינו. כנשר יעיר

קנו; על גוזליו ירחף. יפרש כנפיו, יקחהו, ישאהו על אברתו. יהוה בדד ינחנו, ואין ענו אל נכר. ירכבהו על במותי ארץ, ויאכל תנובת שדי, וינקהו דבש מסלע, ושמן מחלמיש צור. חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים, בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה, ודם ענב תשתה חמר, וישמן ישרון ויבעט; שמנת, עבית, כשית,

ור ישעתו. יקנאהו בזרים, בתועבת יכעיסהו. יזבחו לשדיםצויטש אלוה עשהו, וינבל לא אלה, אלהים לא ידעום, חדשים מקרב באו, לא שערום אבתיכם. צור ילדך

תשי, ותשכח אל מחללך. וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו. ויאמר, אסתירה פני מהם, אראה מה אחריתם, כי דור תהפכת המה, בנים לא אמן בם. הם קנאוני

בלא אל, כעסוני בהבליהם, ואני אקניאם בלא עם, בגוי נבל אכעיסם. כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים.

אספה עלימו רעות. חצי אכלה בם, מזי רעב, ולחמי רשף, וקטב מרירי, ושן בהמת אשלח בם עם חמת זחלי עפר. מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה. גם בחור גם בתולה, יונק עם איש שיבה. אמרתי אפאיהם, אשביתה םאנוש זכרם, לולי כעס

אויב אגור; פן ינכרו צרימו, פן יאמרו, ידנו רמה, ולא יהוה פעל כל זאת. כי גוי אבד עצות המה, ואין בהם תבונה. לו חכמו, ישכילו זאת, יבינו לאחריתם: איכה ירדף

אחד אלף ושנים יניסו רבבה, אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם. כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים, כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה; ענבמו ענבי רוש,

אשכלת מררת למו; חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר. הלא הוא כמס עמדי, חתום באוצרתי: לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם, כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו, כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם, כי יראה כי אזלת יד, ואפס עצור ועזוב. ואמר, אי אלהימו, צור חסיו בו, אשר חלב זבחימו יאכלו, ישתו יין נסיכם? יקומו

ויעזרכם, יהי עליכם סתרה. ראו, עתה, כי אני אני הוא, ואין אלהים עמדי; אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא, ואין מידי מציל. כי אשא אל שמים ידי ואמרתי, חי

אנכי לעלם, אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי; אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם; אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר, מדם חלל ושביה, מראש פרעות אויב.

הרנינו גוים עמו, כי דם עבדיו יקום, ונקם ישיב לצריו, וכפר אדמתו עמו" )שירתהאזינו, דברים לב, א(.

188

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הנה השירה בגופן ישר: ויאםר יהוה אל םשה הן קרבו יםיך לםות קרא את יהושע והתיץבו באהל םועד ואץוןו וילך םשה ויהושע ויתיץבו באהל םועד וירא יהוה באהל בעםוד עןן ויעםד

עםוד העןן על ףתח האהל ויאםר יהוה אל םשה הןך שךב עם אבתיך וקם העם הזה וזןה אחרי אלהי ןךר הארץ אשר הוא בא שםה בקרבו ועזבןי והףר את בריתי

אשר ךרתי אתו וחרה אףי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי ףןי םהם והיה לאךל וםץאהו רעות רבות וץרות ואםר ביום ההוא הלא על ךי אין אלהי בקרבי םץאוןי

הרעות האלה ואןךי הסתר אסתיר ףןי ביום ההוא על ךל הרעה אשר עשה ךי ףןה אל אלהים אחרים ועתה ךתבו לךם את השירה הזאת ולםדה את בןי ישראל שיםה בףיהם לםען תהיה לי השירה הזאת לעד בבןי ישראל ךי אביאןו אל האדםה אשר ןשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואךל ושבע ודשן וףןה אל אלהים אחרים ועבדום

וןאץוןי והףר את בריתי והיה ךי תםץאן אתו רעות רבות וץרות ועןתה השירה הזאת ךי ידעתי את יץרו אשר הוא עשה היום בטרם ךי לא תשךח םףי זרעולףןיו לעד

אביאןו אל הארץ אשר ןשבעתי ויךתב םשה את השירה הזאת ביום ההוא וילםדהעד תםםוידבר םשה באזןי ךל קהל ישראל את דברי השירה הזאת ...את בןי ישראל

האזיןו השםים ואדברה ותשםע הארץ אםרי ףי יערף ךםטר לקחי תזל ךטל אםרתי ךשעירם עלי דשא וךרביבים עלי עשב ךי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהיןו הץור

תםים ףעלו ךי ךל דרךיו םשףט אל אםוןה ואין עול ץדיק וישר הוא שחת לו לא בןיו ליהוה תגםלו זאת עם ןבל ולא חךם הלוא הוא אביך םוםם דור עקש וףתלתל ה

קןך הוא עשך ויךןןך זךר יםות עולם ביןו שןות דר ודר שאל אביך ויגדך זקןיך ויאםרו לך בהןחל עליון גוים בהףרידו בןי אדם יץב גבלת עםים לםסףר בןי ישראל ךי חלק

יהוה עםו יעקב חבל ןחלתו יםץאהו בארץ םדבר ובתהו ילל ישםן יסבבןהו יבוןןהו יץרןהו ךאישון עיןו ךןשר יעיר קןו על גוזליו ירחף יףרש ךןףיו יקחהו ישאהו על

אברתו יהוה בדד יןחןו ואין עםו אל ןךר ירךבהו על בםותי ארץ ויאךל תןובת שדי ויןקהו דבש םסלע ושםן םחלםיש ץור חםאת בקר וחלב ץאן עם חלב ךרים ואילים

בןי בשן ועתודים עם חלב ךליות חטה ודם עןב תשתה חםר וישםן ישרון ויבעט שםןת עבית ךשית ויטש אלוה עשהו ויןבל ץור ישעתו יקןאהו בזרים בתועבת

יךעיסהו יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים םקרב באו לא שערום אבתיךם ץור ילדך תשי ותשךח אל םחללך וירא יהוה ויןאץ םךעס בןיו ובןתיו ויאםר

אסתירה ףןי םהם אראה םה אחריתם ךי דור תהףךת הםה בןים לא אםן בם הם קןאוןי בלא אל ךעסוןי בהבליהם ואןי אקןיאם בלא עם בגוי ןבל אךעיסם ךי אש

קדחה באףי ותיקד עד שאול תחתית ותאךל ארץ ויבלה ותלהט םוסדי הרים אסףה עליםו רעות חץי אךלה בם םזי רעב ולחםי רשף וקטב םרירי ושן בהםת אשלח בם עם חםת זחלי עףר םחוץ תשךל חרב וםחדרים איםה גם בחור גם בתולה יוןק עם

איש שיבה אםרתי אףאיהם אשביתה םאןוש זךרם לולי ךעס אויב אגור ףן יןךרו ץריםו ףן יאםרו ידןו רםה ולא יהוה ףעל ךל זאת ךי גוי אבד עץות הםה ואין בהם

תבוןה לו חךםו ישךילו זאת יביןו לאחריתם איךה ירדף אחד אלף ושןים יןיסו רבבה

189

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

אם לא ךי ץורם םךרם ויהוה הסגירם ךי לא ךץורןו ץורם ואיביןו ףלילים ךי םגףן סדם גףןם וםשדםת עםרה עןבםו עןבי רוש אשךלת םררת לםו חםת תןיןם ייןם

וראש ףתןים אךזר הלא הוא ךםס עםדי חתום באוץרתי לי ןקם ושלם לעת תםוט רגלם ךי קרוב יום אידם וחש עתדת לםו ךי ידין יהוה עםו ועל עבדיו יתןחם ךי יראה ךי אזלת יד ואףס עץור ועזוב ואםר אי אלהיםו ץור חסיו בו אשר חלב זבחיםו יאךלו ישתו יין ןסיךם יקוםו ויעזרךם יהי עליךם סתרה ראו עתה ךי אןי אןי הוא ואין אלהים

עםדי אןי אםית ואחיה םחץתי ואןי ארףא ואין םידי םץיל ךי אשא אל שםים ידי ואםרתי חי אןךי לעלם אם שןותי ברק חרבי ותאחז בםשףט ידי אשיב ןקם לץרי

ולםשןאי אשלם אשךיר חץי םדם וחרבי תאךל בשר םדם חלל ושביה םראש ףרעותאויב הרןיןו גוים עםו ךי דם עבדיו יקום וןקם ישיב לץריו וךףר אדםתו עםו

הערה חשובה לגבי האמירה "אקניאם בלא עם" כאשר יהוה אמר "הם קנאוני בלא אל, כעסוני בהבליהם, ואני אקניאם בלא עם,

בגוי נבל אכעיסם" המשמעות לזאת שיהוה הולך לקנא את בני ישראל בלא עם הוא שיהוה הולך לחשוף לעיני הרבנים את הפשעים והתועבות של עמלק, הלא

עם, ואוהביו. המשמעות היא שצריך לגלות את הפרצוף האמיתי של עמלק, כאשר מוכיחים לגבי מה שהוא עשה או מכים בו, כדי לגרום לו לגלות את טבעו הרע

לעיני הרבים, וזה מה שהשתדלתי לעשות בספר הזה. מי שחושב שהדרך להיות קנאי למען יהוה הוא בלהיות שותף עם עמלק, הלא עם, כדי להכות בחוטאי בני יעקב, הוא רשע כי הבחירה להיות שותף עם עמלק, הרשע

המתועב, כדי להכות בחוטאי יעקב הוא בחירה לעזור לרשע הגדול כדי להכות בטועים הקטנים בתוך אחינו, כאשר הרבה מהם רק נפלו לחטא בגלל התחבולות של עמלק ונביאי השקר שלו, ושל הלא אל שלו. לעשות כן הוא בגידה ומרידה נגד

יהוה, ויהיה על זה דין "כי חלק יהוה עמו; יעקב חבל נחלתו". יעקב הוא חבל נחלתו של יהוה, ועמלק הוא עם חרמו של יהוה, ואין להפוך את

הלא עם הזה לשותף במשפט שהולך להיות נגד חטאי יעקב כי המלחמה הכי "ויאמר יהוה אל משה, 'כתב זאת זכרון בספר, ושים באזניחשובה היא נגד עמלק:

מתחת השמים'. ויבן משה מזבח, ויקראמחה אמחה את זכר עמלקיהושע, כי " )שמותמלחמה ליהוה בעמלק מדר דרשמו, 'יהוה נסי'. ויאמר, 'כי יד על כס יה,

יז, יד(.

יהוה נגד האומר "משא יהוה" – זכריה, מלאכי, ועוד

190

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ירמיהו העיד על כך שהיו נביאים שבאמת חשבו שהם מנבאים אמת, אף על פי שהרוח שנתן להם את החלומות שלהם היה רוח של טומאה ושקר. הנה הדברים

של ירמיהו, בלי הפירוש שלי: "שמעתי את אשר אמרו הנבאים, הנבאים בשמי שקר, לאמר: 'חלמתי, חלמתי'.

עד מתי היש בלב הנבאים, נבאי השקר, ונביאי תרמת לבם, החשבים להשכיח את עמי שמי בחלומתם, אשר יספרו איש לרעהו, כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל. הנביא אשר אתו חלום, יספר חלום, ואשר דברי אתו, ידבר דברי אמת: מה לתבן

את הבר, נאם יהוה! הלוא כה דברי כאש, נאם יהוה, וכפטיש יפצץ סלע. לכן הנני על הנבאים, נאם יהוה, מגנבי דברי איש מאת רעהו. הנני על הנביאם, נאם יהוה,

הלקחים לשונם, וינאמו נאם. הנני על נבאי חלמות שקר, נאם יהוה, ויספרום, ויתעו את עמי בשקריהם, ובפחזותם; ואנכי לא שלחתים, ולא צויתים, והועיל, לא

יועילו לעם הזה, נאם יהוה. וכי ישאלך העם הזה או הנביא או כהן, לאמר, 'מה משא יהוה'? ואמרת אליהם, 'את מה משא?! ונטשתי אתכם, נאם יהוה'! והנביא

והכהן והעם אשר יאמר, 'משא יהוה', ופקדתי על האיש ההוא ועל ביתו. כה תאמרו איש על רעהו, ואיש אל אחיו: 'מה ענה יהוה, ומה דבר יהוה'. ומשא יהוה לא תזכרו עוד, כי המשא יהיה לאיש דברו, והפכתם את דברי אלהים חיים, יהוה צבאות אלהינו. כה תאמר אל הנביא: 'מה ענך יהוה, ומה דבר יהוה'. ואם משא

יהוה תאמרו, לכן, כה אמר יהוה, יען אמרכם את הדבר הזה, 'משא יהוה', ואשלח אליכם לאמר, 'לא תאמרו משא יהוה'. לכן, הנני, ונשיתי אתכם נשא, ונטשתי אתכם, ואת העיר אשר נתתי לכם, ולאבותיכם, מעל פני, ונתתי עליכם חרפת

עולם, וכלמות עולם, אשר לא תשכח!" )ירמיהו כג, ל(. הנה פירוש לאותם דברים, שבה דברי הנביא הם עם קו תחתון, והפירוש שהוספתי

בין המילים הוא בלי קו תחתון: שמעתי את אשר אמרו הנבאים, הנבאים בשמי שקר, לאמר: חלמתי, חלמתי. עד מתי היש בלב הנבאים נבאי השקר, ונביאי תרמת לבם! החשבים להשכיח את עמי

שמי בחלומתם, אשר יספרו איש לרעהו, כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל. הנביא אשר אתו חלום, יספר חלום, ואשר דברי אתו, ידבר דברי אמת: מה לתבן

את הבר, נאם יהוה. הלוא כה דברי כאש, נאם יהוה, וכפטיש יפצץ סלע. לכן הנני . מגנבי דברי איש מאת רעהו על הנבאים, נאם יהוה,

כאן, ירמיהו דיבר נגד נביאי השקר, שאמרו את מה ששמעו מנביאי האמת והוסיפו את נבואות האמתגונביםעל דברי האמת את דבריהם השקרים – כך הם היו

מנביאי האמת, כדי לערבב את השקרים שלהם עם האמת של נביאי יהוה, וכךלגרום לעם להאמין לשקרים שלהם.

אותה תחבולת רשע לפעמים הצליחה כי האיש הממוצע היה אומר לעצמו, "הנה, הנביא הזה אומר דברים דומים למה ששמעתי מנביאים אחרים שמדברים בשם

יהוה. אותם נביאים כבר הוכיחו את עצמם כנביאי האמת כי מה שהם אמרו שהולך191

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לקרות אכן קרה. אם הוא מדבר כמוהם, כנראה שהוא גם נביא אמת, כמוהם, ולכן אני גם צריך להאמין לדברים האחרים שהוא אומר, אף על פי שהם שונים

ממה שנביאי האמת אמרו". כך, נביאי השקר היו מבלבלים את העם כאשר הם היו מנביאי האמת את הנבואות שלהם. ירמיהו עשה כך בעצמו כאשר הוא גנבגונבים

מדברי ישעיהו, ואז הוסיף על זה את דברי השקר של עצמו. לכן יש לזכור שרק בגלל שיש התאמה מסוימת בין הספרים של נביאי השקר ובין נביאי האמת, אותו דבר לא מעיד על זה שהם נבאו אמת כי יכול להיות שאותם

נביאי שקר גנבו מילים מנביאי. מאותה סיבה גם צריך להיזהר מחלומות בימינו, כי כמו אצל בני אדם, גם אצל רוח של טומאה, הרוח יכול לגנוב מהחיות של כוחות הטהרה, וכך לתת חלום של אמת

ושקר מעורבבים יחד, כדי לבלבל את החולם. התפקיד של האמת באותו חלום שקרי הוא לשכנע את החולם ללכת אחרי השקרים שלו, וכך לטמא את עצמו עוד

יותר. הדבר הזה דומה לתולעת שמצאה דרך להיכנס לתוך הבטן של אדם בריא וטהור:

מהאיש הטהור, וכך התולעתגנובהמעט חיות שיש לאותה תולעת היא דבר מהטהור. אותו דברגנבה הטמאה המשיכה לחיות, בעזרת כוחות הטהרה שהיא

גם קורה ברמה הרוחנית, כי כאשר עם ישראל מתקרב לגויים טמאים, כמו עמלק, אז זה נותן לרוח עמלק כוחות של טהרה במלחמה הרוחנית שמתנהלת בחלומות וברגשות. עדיף לא ללכת אחרי אותם חלומות של אמת ושקר, המעורבבים יחד,כדי לא להיות דומה לשאול המלך, שהשתגע מרוח עמלק, בגלל דברים דומים. הנני על הנביאם, נאם יהוה, הלקחים לשונם, וינאמו נאם. הנני על נבאי חלמות

שקר, נאם יהוה, ויספרום, ויתעו את עמי בשקריהם, ובפחזותם, ואנכי לא.שלחתים, ולא צויתים, והועיל לא יועילו לעם הזה, נאם יהוה

כמו שכתבתי בשורות הקודמות, יהוה מדבר באופן מפורש נגד אלו שהאמינו , כאשר מיהרו לדבר עם אחרים על אותםבפחזות שחלמו ונהגו בחלומות השקר

חלומות. ככל הנראה, כך היה עם כמה נביאי שקר שהוכנסו לתנ"ך, כמו שאפרטבהמשך.

פה, יהוה העיד, שגם אם יש אמת שמעורבבת בדברי אותם נביאי שקר, מעט למי שלומד מהם, כי מעט האמת שיש אצלם הואלא תועילהאמת שיש אצלם

מכוחות הטהרה, כדי לתת חיות למסר המרכזי שלו –גנבדבר שרוח הטומאה לעשות עוונות ופשעים.

וכי ישאלך העם הזה או הנביא או כהן, לאמר, 'מה משא יהוה'? ואמרת אליהם, 'את מה משא?! ונטשתי אתכם, נאם יהוה'! והנביא והכהן והעם אשר יאמר,

, ופקדתי על האיש ההוא, ועל ביתו. כה תאמרו איש על רעהו, ואיש 'משא יהוה'

192

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כי המשא ? ומשא יהוה לא תזכרו עוד, 'מה ענה יהוה, ומה דבר יהוה' אל אחיו: .יהיה לאיש דברו, והפכתם את דברי אלהים חיים, יהוה צבאות אלהינו

" הוא חוטא ומביא רע על עצמו, כי מימשא יהוהפה, ירמיהו אמר שמי שאומר " שקורא לדברי יהוה "משא" בעצם מגדף את יהוה. אותו דבר הוא הכרחי כי האומר "משא יהוה" בעצם אומר שדברי יהוה הם עול שמכביד על האדם, אפילו שבאמת,

יהוה דיבר אתנו דרך נביאיו כדי להקל עלינו, ולא להוסיף עול או משא על גבינו. זה האמת גם לגבי נבואות של משפט, כי אלו נאמרו כדי לעורר את העם לעשות

תשובה וכך להוריד ממנו את משא העוונות שלו, במקום שימשיך לסבול מהם. , שכאשר הוא מדבר על דעת עצמו, הוא עלול להגיד דברידברי אישזה לעומת

שקר, וכך להוסיף על עצמו משא של עון, כמו שמשה עשה כאשר אמר את משנה " הוא סוג של גידוף, שבומשאהתורה על דעת עצמו. לכן, לקרוא לדברי יהוה "

את יהוה לאיש, אף אל פי שיהוה הוא לא איש, וכאשר הואלהפוךהמגדף מנסה מדבר, דבריו הם תמיד למשפט, ולא למשא.

לסיכום, דברי יהוה הם אף פעם לא משא, אף על פי שהדברים שאיש מדבר על דעת עצמו כן יכולים להיות לו משא. לכן יהוה אומר כאן, בנבואת ירמיהו, שבמקום

להגיד "משא יהוה", העם צריך להתחיל להגיד 'מה ענה יהוה, ומה דבר יהוה'? ספר זכריה אומר "משא דבר יהוה" פעמיים, בתחילת פרק ט ופרק יב. ספר

מלאכי אומר "משא דבר יהוה" בתיחלת נבואת השקר שלו. שניהם גידפו את יהוה כאשר הם קראו לדבריו משא, ומי שלומד מהם מכבד שני

אנשים שגידפו את יהוה. יש משפט נגד אותם נביאי שקר וגם נגד מי שלומד מהם, כי אם הוא לומד מהם, אז הוא מכבד אותם ומצרף את עצמו למשפט שלהם, כמו

ופקדתי על האישוהעם, אשר יאמר 'משא יהוה',שנאמר "והנביא, והכהן, ההוא ועל ביתו."

הנה המשך לנבואה... כה תאמר אל הנביא: 'מה ענך יהוה, ומה דבר יהוה'. ואם משא יהוה תאמרו, לכן, כה אמר יהוה, יען אמרכם את הדבר הזה, 'משא יהוה', ואשלח אליכם לאמר, 'לא

ונשיתי אתכם נשא, ונטשתי אתכם, ואת העיר תאמרו משא יהוה'. לכן, הנני, אשר נתתי לכם, ולאבותיכם, מעל פני, ונתתי עליכם חרפת עולם, וכלמות

!" עולם, אשר לא תשכח מי שלומד מנביאי השקר האלו, שגידפו את יהוה כאשר הם קראו לדבריו משא

"(, עלול להביא על עצמו משפט בגלל שהוא מגדף את יהוה. לכןמשא יהוה)" חשוב מאוד להפסיק לגדף את יהוה כאשר לומדים את ספרי זכריה ומלאכי, וגם להפסיק לכלול את ספריהם בתוך התנ"ך. זאת גם הסיבה לכך שלא כללתי את

ספריהם בעותק של התנ"ך המצורף לספר הזה.

193

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

עוד הוכחה נגד זכריה – דיבר מתוך חוסר הבנה דרכי ההצלחה כי אםלא בחיל ולא בכח"ויען ויאמר אלי, לאמר, זה דבר יהוה אל זרבבל, לאמר,

ברוחי, אמר יהוה צבאות" )זכריה ד, ו(. כאשר זכריה כתב כך הוא כתב מתוך חוסר הם ביטויים לרוח יהוה. מיהחייל והכוחהבנה לגבי איך שיהוה נותן הצלחה כי

שמצליח לבנות צבאות גדולות ולרכוש לעצמו כוח גדול לא עשה כן מתוך שום מקום, אלא אותה הצלחה חומרנית היא ביטוי לרוח יהוה, שנתן לעם חיילים וכוח

להצליח נגד אויביו. ישועת יהוה לא בהחלט מחויבת להיות בדרכי ניסים כי הדרך הכי רצויה להצליח היא דווקא כאשר נותנים לתודעת יהוה ביטוי שתואם את חוקי הטבע ועובד יחד איתם כדי להביא טוב וסדר לעולם. לכן משה צדק כאשר הוא תיאר את החייל

והכוח כביטויים לרוח יהוה, באמירתו "ואמרת, בלבבך, כחי ועצם ידי עשה לי את , למען הקיםוזכרת את יהוה אלהיך, כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל החיל הזה,

את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה" )דברים ח, יז(. יהוה הוא הנותן כוח לעשות חייל, כדי שנוכל להקים את הברית איתו, כי החייל והכוח הם ביטויים לרוח

יהוה, ונצרכים כדי להצליח. לכן יש צורך לבניית צבא וממשלה ותשתיות, כי כך ישראל יכול לתת לרוח יהוה ביטוי במציאות החומרנית, כדי לעבוד יחד עם חוקי

הטבע ולהצליח בצורה אמיתית ומחושבת. הבחירה ללכת בדרך הזאת, באופן חלקי, היא מה שנתנה לשבת יהודה את

היכולה להקים את מדינת ישראל אחרי אלפיים שנות גלות.

חגי – בתוך החבורה של זכריה ומלאכי של אנשי כנסת הגדולה חגי נחשב לאחד משלושה הנביאים שהשתתפו באנשי כנסת הגדולה, יחד עם

זכריה ומלאכי. אנשי כנסת הגדולה הם גם אלו שבחרו איזה ספרים להכניס לתנ"ךואיזה לא.

אף על פי שספר חגי מדבר יותר על תקופת בית המקדש השני מאשר על העתיד, צריך להוציא את ספרו מהתנ"ך, כי נביא אמת לא היה בוחר להיות בחברתם של

נביאי שקר, כמו זכריה ומלאכי, שהוכיחו את עצמם כמגדפים כאשר הם קראולנבואתם "משא דבר יהוה".

נביאי האמת היו מסכנים את נפשם כדי להוכיח את מלכי יהודה וישראל החוטאים, ולפעמים אפילו נהרגו על כך, כמו שאליהו הנביא העיד על נביאי יהוה שהיו בדורו

ומתו בידי המלך אחאב ואיזבל. אם כך, אז כל שכן שנביא יהוה אמיתי לא היה בוחר להיות בחברתם של זכריה ומלאכי, וגם לא היה בוחר להיות שותף עם אנשי כנסת הגדולה כאשר הם הכניסו את הספרים של שני נביאי השקר האלו יחד עם

194

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ספר חגי. לכן כמו שחגי היה חבר לנביאי השקר האלו, הוא גם צריך להיות חבר שלהם כאשר מטהרים את התנ"ך מנביאי השקר שהוכנסו לתוכו; זאת הסיבה למה

עדיף למחוק את הספר שלו, יחד עם זכריה ומלאכי, מתוך כל עותק של התנ"ך.

עמוס, צפניה ויואל גם גידפו את יהוה – ישעיהו על נביאי שקר שלושת הספרים האלו קראו ליום יהוה יום של חושך, אף על פי שהוא באמת יום

של אור: ! כאשר ינוסהוא חשך ולא אור"הוי המתאוים את יום יהוה. למה זה לכם יום יהוה,

הלאאיש מפני הארי, ופגעו הדב, ובא הבית, וסמך ידו על הקיר, ונשכו הנחש – , ואפל, ולא נגה לו" )עמוס ה, יח(. חשך יום יהוה, ולא אור

יום."קרוב יום יהוה הגדול, קרוב, ומהר מאד. קול יום יהוה, מר צרח, שם גבור ואפלה. יום ענןיום חשךעברה היום ההוא. יום צרה ומצוקה. יום שאה ומשואה.

וערפל" )צפניה א, יד(. " )יואל ב, א(.יום חשך ואפלה"כי בא יום יהוה, כי קרוב –

כך, עמוס, צפניה, ויואל גידפו את יהוה בדרך דומה לזכריה ומלאכי, כי להגיד שהיום שבו יהוה שופט את הרשעים הוא יום של חושך הוא דומה למי שאומר

שדברי המשפט של יהוה הן משא )"משא יהוה"( – התוכחות הן כדי לעורר תשובה בעם וכך להקל את משא העוונות שיש עלינו. כמו כן יום המשפט של יהוה בא כדי להביא לתוצאה דומה: הוא כדי להרבות אור לצדיקים, שסובלים מהרשעים. הוא

לא חושך. גם ספר ישעיהו מדברת נגד הדברים האלו באופן מפורש, כאשר היא אומרת "הוי

, שמים מר למתוקשמים חשך לאור ואור לחשךהאמרים לרע טוב ולטוב רע, ומתוק למר" )ישעיהו ה, כ(. זה הכלי שספר ישעיהו נתן כדי לזהות נביאי שקר, ואם

תשימו לב, הוא חד, אף על פי שהוא גם הרבה יותר קצר ממה שירמיהו כתב נגדנביאי שקר.

להגיד על דברי יהוה ומשפטיו שהם משא וחושך הוא שקר כי היום של יהוה, שבו הוא שופט את הרשעים, הוא גם היום שבו הוא מושיע את הצדיקים מלהיות כנועים תחת אותם רשעים. המשפט של אותו יום הוא אור לצדיקים, אף על פי שהוא אולי

נראה כחושך לרשעים, שהתרגלו לחשוב שרע זה טוב וטוב זה רע. לדוגמה, המשפט נגד מצרים אולי היה נראה כחושך למצרים, אבל הוא היה אור

לבני ישראל כי הוא הושיע את בני ישראל מן השעבוד למצרים. האמת הוא שהמשפט גם היה אור למצרים, כדי לעצור אותו מלהמשיך להיות כל כך רשע

ואכזרי נגד ישראל. לכן יהוה בחר להשתמש במשה כדי לשפוט את מצרים, אף על

195

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

פי שהבת של פרעה רחמה על משה; הוא עשה כן כדי להראות שלפעמים הדרך לרחם על הרשע הוא לשפוט אותו כדי לעצור אותו מלהמשיך לחטא, וכך משה עשה כאשר הוא פעל כשליח של יהוה בלשפוט את מצרים ולהושיע את ישראל

מידם. לכן, צריך גם למחוק את הספרים של עמוס, צפניה, ויואל מהתנ"ך.

יחזקאל לעומת ישעיהו – המקדש כהנחה לדור, ולא יותר מזה יש כמה הוכחות שיחזקאל לא ניבא מרוח יהוה. הראשון בזה הוא שיחזקאל מצווה לבנות עוד בית מקדש, ושם את בית המקדש העתידי כמסר מרכזי בנבואתו, אפילו

שיהוה כבר אמר, בספר בראשית ובשירת העדות )שירת האזינו(, שהוא מעדיף שבני האדם יפסיקו לשחות, וששחיטת קרבנות היא סוג של שחיתה, כי בזה השוחט

משחית את הבהמה מלהיות בעל חי.

עוד על יחזקאל – נטמא וניבא בטומאה עוד הוכחה נגד יחזקאל היא שיחזקאל מעיד על עצמו שהוא קיבל את החלומות

שלו בגלות בבל, ולא בארץ ישראל – כמו שהוא בעצמו היה שבוי בארץ טמאה, גם חלומותיו היו ביטויים לאותה שבי וטומאה. לעומת זאת, נביאי האמת כמעט ותמיד

קיבלו את נבואתם בארץ ישראל; ארצות אחרות הן יותר טמאות מארץ ישראל, בדרך כלל, בגלל שהגויים שגרים בהן נוטים לפעול יותר בדרכי טומאה, וכך לטמא

את הסביבה שלהם. משה היה מקרה מיוחד בעניין הזה כי הוא התחיל לקבל את נבואתו כרועה צאן

באזור מדבר סיני )הר סיני(, אף על פי שאותה ארץ לא הייתה ישראלית אז או מיושבת, אבל בגלל שאותה חבל ארץ הייתה מדברי, הטומאה של גויים אחרים לא

זיהמה אותה – לכן יהוה בעצמו העיד שאותה אדמה הייתה אדמת קודש, כאשר כי המקום אשר אתה עומדאמר למשה "אל תקרב הלם; של נעליך מעל רגליך,

" )שמות ג, ה(. עליו, אדמת קדש הוא לעומת זאת, יחזקאל היה שבוי בידי הבבלים, בגלות אצלם ובארץ הטמאה שלהם,

ולכן אותה טומאה גם טימאה את רוחו. "ויהי בשלשים שנה, ברביעי, בחמשה : נפתחו השמים, ואראה מראות אלהים"ואני בתוך הגולה, על נהר כברלחדש,

)יחזקאל א, א(. הוכחה שנייה לטומאה של נבואת יחזקאל היא שבתוך נבואתו יכולים לראות איך

הרוח שדיבר אליו ציווה אותו לטמא את עצמו בכל מיני דברים רעים. לדוגמה, רוח הטומאה קודם אמר לו לאפות את הלחם שלו בצואה של בני אדם, אבל כאשר

יחזקאל התלונן שהוא לא רוצה לטמא את נפשו עד כדי כך, אז הרוח אמר לו להשתמש בצואה של בהמות, במקום של בני אדם. כך, יחזקאל אכל את הלחם

196

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שלו בטומאה גדולה, כאשר הוא היה אופה אותו על צואה. אותה טומאה גם גרמה לו למשוך על עצמו עוד יותר רוח של טומאה שרק חיזק את הטומאה והשקר של

נבואתו. , ושמת את עון בית ישראל עליו: מספר הימים אשרואתה, שכב על צדך השמאלי"

שלשתשכב עליו, תשא את עונם. ואני נתתי לך את שני עונם, למספר ימים – , ונשאת עון בית ישראל. וכלית את אלה, ושכבת על צדך הימיני,מאות ותשעים יום

ולאשנית, ונשאת את עון בית יהודה – ארבעים יום...והנה נתתי עליך עבותים, . ואתה קח לך חטין ושערים ופולתהפך מצדך אל צדך, עד כלותך ימי מצורך

ועדשים ודחן וכסמים, ונתתה אותם בכלי אחד, ועשית אותם לך ללחם: מספר הימים אשר אתה שוכב על צדך, שלש מאות ותשעים יום, תאכלנו. ומאכלך, אשר

תאכלנו, במשקול, עשרים שקל ליום, מעת עד עת תאכלנו. ומים במשורה תשתה, והיא בגללי צאת האדםששית ההין, מעת עד עת תשתה, ועגת שערים תאכלנה,

, בגוים אשרלחמם טמא לעיניהם. ויאמר יהוה, ככה יאכלו בני ישראל את תעגנה אדיחם שם. ואמר, }יחזקאל מתלונן{ 'אהה אדני יהוה, הנה נפשי לא מטמאה,

ויאמר אלי,ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי, ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול!' , ועשית את לחמך עליהם"'ראה נתתי לך את צפועי הבקר תחת גללי האדם

)יחזקאל ד, י(. רק בגלל שרוח של שקר אומר שהוא מדבר בשם יהוה, זה לא אומר שהוא באמת

עושה כן, כי כמו שאדם יכול לשקר בשבועה שהוא אומר בשם יהוה, גם רוח של טומאה יכול לעשות כן. יהוה לא מצווה את ישראל לטמא את עצמו, אלא הוא מצווה לטהרה, כדי שאותה טהרה תיתן לנו רוח של טהרה, שיכולה לעזור לנו

לקיים את תורתו – אותו רוח של שקר רצה לעשות את ההפך ליחזקאל. זאת גם הסיבה שאותו רוח של טומאה אמר לו לשכב על הצד שלו לשלוש מאות

ותשעים יום, בלי להתהפך מצד לצד – מי שלא מזיז את גופו גורם לחולי נפשי. כך, אותו רוח גרם ליחזקאל לטמא את עצמו בשתי דרכים – לאכול את לחמו בטומאה

של צואת בהמות, ולשכב על צידו להרבה ימים, כדי שאותה טומאה תשתרש בתוכו. יכול להיות שיחזקאל אכן עמד בדרישה הרעה הזאת כי אותו רוח גם אמר לו לאכול ולשתות מעט מאוד, כדי שהוא לא יצטרך לקום מאותו משכב של חולי

כדי להתפנות. לכן, יחזקאל היה נביא שקר, אפילו שהוא אולי לא ידע שהרוח שדיברה אליו הייתה

רוח של שקר וטומאה. מאותה סיבה, גם בימינו יש להיזהר מאוד מחלומות כי הם מראים אמת שמעורבבת עם שקר, כדי לטמא ולהחטיא את החולם; אותה

תחבולה של חלומות שקר היא גם חלק מן המלחמה הרוחנית שיש לנו עם עמלק. הדרך להתגבר היא בלדבוק ביהוה ותורתו הנמצא בנבואת משה, במקום להקשיב לחלום שמצווה על טומאה. צריך לזכור שיש מלחמה רוחנית נגד עמלק, שמתנהל

בעולם של רגשות וחלומות.

197

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

"ויאמר משה אל יהושע, בחר לנו אנשים, וצא, הלחם בעמלק. מחר אנכי נצב על ראש הגבעה, ומטה האלהים בידי. ויעש יהושע כאשר אמר לו משה, להילחם

והיה כאשר ירים משה ידו, וגברבעמלק. ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה, " )שמות יז, ח(. בגלל השקרים שיש בספרישראל, וכאשר יניח ידו, וגבר עמלק

יחזקאל, צריך גם למחוק אותו מכל עותק של התנ"ך.

תיאר את יהוה כמחטיא אפילו שיהוה הוא צדיק וישר , ונטיתי את ידי עליו,אני יהוה פתיתי את הנביא ההוא"והנביא, כי יפתה, ודבר דבר,

והשמדתיו מתוך עמי ישראל" )יחזקאל יד, ט(. כאשר יחזקאל תיאר את יהוה כמי שפותה נביאים לנבא בשקר הוא תיאר את יהוה כאל של שקר, שמחטיא נביאים,

אפילו שהאמת הוא שיהוה הוא אל צדיק וישר; כאשר הוא מדבר הוא מדבר במשפט, בצדק ויושר, ועל זה שירת העדות מעידה באמירה "כי שם יהוה אקרא,

הצור, תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט. אל אמונה ואין עול. הבו גדל לאלהינו." )שירת העדות, דברים לב, ג(.צדיק וישר הוא

עוד הוכחה נגד יחזקאל – דיבר בעד ברית עם אלהים אחרים עוד הוכחה לגודל השבי של יחזקאל לרוח הטומאה והשקר של בבל היא זאת שהוא ניבא בעד אותו שבי, וגם דיבר כדי למסור את אחיו, שעוד היו בירושלים, לאותו שבי. לכן הוא דיבר בעד הכיבוש תחת בבל ואמר למסור את מלך יהודה

והנשארים בירושלים לעוד חורבן בידי בבל רק בגלל שהם לא רצו להיכנע למלך בבל. הוא תיאר את אותו מרד כהפרת ברית עם בבל, אפילו שהברית עם בבל לא

באמת הייתה ברית על הכנעה לאלהים אחרים, שלא פעלו לפי התורה ולא היו עבדים ליהוה, אלא רק רצו להשתמש ביושרו של עם ישראל כדי להכניע ולמשול

בו. הנה דברי יחזקאל, בעד אותו ברית של עבדות ושבי לאלהים אחרים: "ויהי דבר הנה בא מלךאמר נא לבית המרי, הלא ידעתם מה אלה. אמר,  יהוה אלי לאמר,

ויקח מזרע   בבל ירושלם ויקח את מלכה ואת שריה, ויבא אותם אליו בבלה, להיות ממלכה   המלוכה ויכרת אתו ברית ויבא אתו באלה, ואת אילי הארץ לקח

וימרד בו, לשלח מלאכיו , לשמר את בריתו, לעמדה.שפלה, לבלתי התנשא מצרים, לתת לו סוסים ועם רב. היצלח? הימלט העשה אלה, והפר ברית

חי אני, נאם אדני יהוה, אם לא במקום המלך הממליך אתו, אשר בזה את ונמלט? ולא בחיל גדול ובקהל רב יעשה ,אלתו ואשר הפר את בריתו, אתו בתוך בבל ימות

ובזה אלה אותו פרעה במלחמה, בשפך סללה ובבנות דיק להכרית נפשות רבות. לכן, כה אמר אדני יהוה, חי להפר ברית, והנה נתן ידו, וכל אלה עשה, לא ימלט.

ופרשתי עליו רשתי, אני, אם לא אלתי אשר בזה, ובריתי אשר הפיר, ונתתיו בראשו, ואת ונתפש במצודתי, והביאותיהו בבלה, ונשפטתי אתו שם, מעלו אשר מעל בי.

198

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כל מברחו, בכל אגפיו, בחרב יפלו, והנשארים לכל רוח יפרשו, וידעתם, כי אנייהוה דברתי" )יחזקאל יז, יא(.

כך יחזקאל, שהיה שבוי למלך בבל, גם ניבא בעד אותו שבי, כי הנבואה שלו הייתה מרוח בבל הטמאה, ולכן הוא דיבר בעד ממלכת בבל, אפילו שלעשות כן הוא

בגידה בעצמו ובאחיו, שעוד הצליחו להישאר בירושלים. זאת דוגמה בולטת לאיך נביאי השקר לפעמים נבאו מתוך הכנעה לשבי שלהם, וכך עזרו לחזק את אותו

שבי על עצמם ואחיהם. לכן הסרת נבואת השקר של יחזקאל הוא מעשה שלמשפט לו, כדי לעורר אותו לצאת מרוח השבי של בבל.

ספר הושע – חטא נגד מצוות הצדק של נבואת משה רוח של טומאה גם התעה את הושע, כמו שזה עשה ליחזקאל. אותו רוח שקר

אמר לו לחטא בשלושה דברים:זנות.א. לתת מכשול לפני עיוורת, אף על פי שאותה מעשה הייתה נגד אחתב.

"ולפני עור לא תתן מכשל" )ויקרא יט, יב(.ממצוות נבואת משה — לא להוכיח את בני דורו על עוונותיהם, אף על פי שגם זה סותר את מצוותג.

נבואת משה, שאומר "לא תשנא את אחיך בלבבך – הוכח תוכיח אתעמיתך, ולא תשא עליו חטא" )ויקרא יט, יז(. הנה פירוט רחב יותר של אותן שקרים שהושע ניבא:

רוח השקר ציווה להושע, בשם יהוה, שהוא ילך ויקח לעצמו אשת זנונים, אף על פי שישראל אמור להיות קהל קדוש, שבוחר באשה קדושה, ולא באשת זנונים.

"ויאמר יהוה אל הושע, 'לך, קח לך אשת זנונים, וילדי זנונים, כי זנה תזנה הארץ מאחרי יהוה'. וילך, ויקח את גמר, בת דבלים, ותהר, ותלד לו בן" )הושע א, ב(. לא

יכול להיות שיהוה יגיד לאיש לזנות כי יהוה מצווה על קדושה, ולא על זנות. גם אחר כך הושע קיבל עוד נבואת שקר: "ויאמר יהוה אלי, 'עוד לך אהב אשה,

, כאהבת יהוה את בני ישראל, והם פנים אל אלהים אחרים'.ומנאפת, אהבת רע ואהבי אשישי ענבים, ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים,

ואמר אליה, 'ימים רבים תשבי לי, לא תזני, ולא תהיי לאיש, וגם אני אליך'" )הושעג, א(.

פה, רוח השקר אמר להושע לקחת עוד אישה, נוסף על אשת הזנונים שלקח לפני , שאלו הם יחסיכאהבת איש אל רעהוכן, אבל לא לשכב איתה, אלא להיות איתה

חברות, בלי יחסי מין, כמו שבין שני חברים גברים לא אמור להיות יחסי מין. אותו רוח של שקר אמר לו שעל ידי שהוא לא שוכב עם אשתו החדשה אז זה יגרום לה

199

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לנאוף עם גבר אחר כדי למלא את הרצון שלה ליחסי מין, עקב זה שהושע לאעשה כך איתה, אף על פי שהוא לקח אותה כאשתו.

כך אותו רוח של שקר גרם להושע לשים מכשול לפני עיוורת, כי הוא העמיד את אשתו החדשה במציאות שהייתה מיועדת לגרום לה לנאוף נגדו, והוא ידי שכך

יהיה, אף על פי שלעשות כן סותר את מצוות "ולפני עור לא תתן מכשל" )ויקרא יט, יב(. ספר הושע גם מעיד על כך שאותה אישה לא ידעה שהושע עומד להתייחס

אליה כך לפני שהיא התחתנה איתו, כי הוא רק אמר לה שהוא לא הולך לשכבאיתה אחרי שהוא שילם את מוהר הבתולות שלה, וכך קנה אותה לו לאישה. נוסף על כך, אותו רוח של שקר גם אמר להושע לא להוכיח את בני דורו על

החטאים שלהם, כאשר הוא אמר לו "אך איש אל ירב ואל יוכח איש, ועמך כמריבי כהן" )הושע ד, ד(. אותו דיבור של רוח הטומאה היה חטא כי נבואת משה מצווה

על הצורך להוכיח עמיתנו, כאשר רואים שהם חוטאים, כדי לא לשנוא אותם בסתר על כך שהם חוטאים, וגם לא להיות שותפים שותקים למעשיהם הרעים: "לא

תשנא את אחיך בלבבך – הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תשא עליו חטא" )ויקראיט, יז(.

בגלל כל הסיבות האלו, ספר הושע הוא ספר של נבואת שקר, שבו רוח שקר ציווה את הושע לחטא בשלושה ממצוות הצדק של נבואת משה. לכן גם עדיף למחוק

אותו מכל עותק של התנ"ך.

מיכה גם שיקר – ציווה לקרח קרחה, ועוד מיכה ציווה למי שהוא ניבא אליו לקרוח קרחה, אף על פי שלעשות כן הוא נגד

מצוות הצדק של נבואת משה. הנה דברי מיכה: "קרחי וגזי על בני תענוגיך; הרחבי קרחתך כנשר, כי גלו ממך"

)מיכה א, טז(. לא תקפו פאת ראשכם,נבואת משה דיבר נגד אותו מעשה של פציעה עצמית: "

, ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם, וכתבת קעקע לאולא תשחית את פאת זקנךתתנו בכם – אני יהוה" )ויקרא יט, כז(.

בימים קודמים המתאבלים אצל הגויים היו מושכים את השיער שלהם כדי לבטא את צערם, וכך היו קרחים קרחה. בנבואת משה יהוה אסר את אותו מנהג של

פציעה עצמית כאשר הוא אסר על גילוח של שער הראש והזקן, ועל עשיית שריטה או קעקע בעור. כל המעשים האלו נחשבים לפציעה עצמית בתורה, כי, על פי

חכמת יהוה, שיער הראש והזקן הם כמו השער של עיר – הם עוזרים לנפש להתמודד עם לחצים מבחוץ, כמו ששערי העיר אמורים לעשות כן נגד תקיפות של

צבא שבא לפלוש לתוך העיר. כאשר איש מגלח את אותו שיער, הוא עושה200

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שריטה לנפש שלו, בדומה למי ששורט את העור שלו עם סכין או כאשר הוא שםבעורו קעקוע.

את שיער הראש במקרים מיוחדים, כמו אצל נזירלגלחהתורה רק מתירה שנטמא, אבל היא אף פעם לא מתירה לקרוח קרחה, כי, בשפה התורנית, לקרוח קרחה הוא למשוך את שיער הראש החוצה, ולא לגלח אותו. באותו מידה, התורה רק מתירה לעשות שריטה בעור בברית מילה, הנעשה לילד זכר, אבל לא במקרים

אחרים. הסיבה שהאיסורים על השחתת שיער הראש והזקן מופיעים יחד עם האיסור

לשריטה בנפש וקעקוע היא בגלל שכל הדברים האלו נחשבים לסוגים של פציעהעצמית.

מאותה סיבה, גם בני אהרון נאסרו מלנהוג כך: "ויאמר יהוה אל משה, 'אמר אל , ופאת זקנם לא יגלחו, ובבשרםלא יקרחה קרחה בראשםהכהנים, בני אהרן...

לא ישרטו שרטת – קדשים יהיו לאלהיהם, ולא יחללו שם אלהיהם" )ויקרא כא,א(.

לכן כאשר מיכה אומר לאיש שהוא מנבא אליו לקרוח קרחה, זאת הסתה לחטא,שמעידה על כך שמיכה ניבא מרוח של טומאה ושקר.

הנה עוד כמה מקומות שבו מיכה אמר דברי שקר: מיכה גם אמר "כי כל העמים ילכו, איש בשם אלהיו, ואנחנו נלך בשם יהוה אלהינו

לעולם ועד", אבל כל העמים אמורים ללכת בשם יהוה, ולא רק ישראל אמור לעשות כן )מיכה ד, ד(. לכן יהוה ציווה שקהל ישראל יהיה "ממלכת כהנים וגוי

קדוש", שמלמד תורה לעמים, כמו שהכוהנים אמורים ללמד תורה לבני ישראל )שמות יט, ו(. זה היעוד של בני ישראל מיהוה, גם כאשר נביאי שקר, כמו מיכה, ניסו להגיד שאנחנו רק אמורים לחשוב על עצמנו, ושתודעת יהוה רק יהיה אור

לנו. ; שם תנצלי – שםובאת עד בבלעוד שקר: "כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה

יגאלך יהוה מכף איביך" )מיכה ד, י(. אבל ספר בראשית אומרת שלשבת בתוך בבל הוא דבר רע, ולכן יהוה ירד ובלבל את אלו שבנו את מגדל בבל: "ויאמרו,

, וראשו בשמים, ונעשה לנו שם, פן נפוץ על פני כלעיר ומגדל'הבה נבנה לנו אשר בנו בני האדם. ויאמר יהוה,את העיר ואת המגדלהארץ'. וירד יהוה לראת

'הן עם אחד ושפה אחת לכלם, וזה החלם לעשות, ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. הבה נרדה, ונבלה שם שפתם, אשר לא ישמעו איש שפת רעהו'. ויפץ

"'בבל'. על כן קרא שמה העיריהוה אתם משם על פני כל הארץ, ויחדלו לבנת )בראשית יא, ד(.

בגלל השקרים האלו, עדיף למחוק את ספר מיכה מכל עותק של התנ"ך.

201

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ספר איוב – שיחת בני אדם. הכנעה עיוורת הוא לא דרך יהוה ספר איוב מתאר מציאות שבה מי שנקרא יהוה בספר נותן לעבדו, איוב, ליפול בידי השטן. השטן, ומי שנקרא יהוה, הם בוויכוח על איך לעבוד למען יהוה, וכדי להוכיח

לשטן על כך שהוא טועה בדרכו, מי שנקרא יהוה בספר איוב לכאורה נתן לשטן לפגוע באיוב לחינם, כדי להראות לשטן שכמו שאיוב לא מרד ביהוה בגלל הצרות

שבאו עליו, גם השטן צריך להפסיק למרוד. איוב נקרב כקורבן לשטן בוויכוח הזה, כדי להוכיח לשטן שכמו שאיוב לא מרד נגד

יהוה, אף על פי שהוא לא הבין למה אסונות באו עליו, אז גם השטן חייב לעשותכן.

לא הוספתי את הספר הזה בעותק של התנ"ך מכמה סיבות: פג תוקפה של שיטת הקורבנות: איוב נקרב כקורבן בוויכוח בין השטן וביןא.

מי שנקרא יהוה בספר איוב, אבל שירת העדות מעידה על זה שיהוה הוא אל צדיק וישר, שלא רוצה במעשי שחיתה, וכל שכן לא בשחייתה נגד

החלשים. ספר איוב לא מתאר שהוא עשה איזה חטא כדי להצדיק את הרשע הנעשה נגדו, וזה סותר את הדרישה שהפעולות של יהוה יהיו פעולות

של משפט, צדק, ויושר. רוב הספר מתאר שיחה בין איוב לחבריו, ואין צורך ללמוד משיחה כל כךב.

ארוכה בין בני אדם כאשר יש יכולת ללמוד את דרכי הצדק של הדורות הראשונים, כמו ששירת העדות מייעצת לישראל לעשות, כאשר היא אומרת

. שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרוזכר ימות עולם, בינו שנות דר ודר" בהנחל עליון גוים, בהפרידו בני אדם, יצב גבלת עמים למספר בני לך.

כי חלק יהוה עמו; יעקב חבל נחלתו" )בראשית לב, ז(. ריבוי ישראל. הספרים בתנ"ך הוא זה שהרבה פעמים גורם לאנשים להפסיק ללמוד את

ספר בראשית, מתוך שהם כל כך עסוקים בלמידת ספרים אחרים בתנ"ך אובפירושים לאותם ספרים.

לחינם פגע באיוב: "ויאמר יהוה אל השטן, 'השמת לבך אל עבדי, איוב, כיג. אין כמהו בארץ. איש תם וישר, ירא אלהים וסר מרע, ועדנו מחזיק בתמתו,

" )איוב ב, ג(. בספר כתוב שיהוה אמר לשטןותסיתני בו, לבלעו חנם שהשטן הסית אותו נגד איוב לחינם. איך יכול להיות שיהוה פועל לפגוע

באחד מבריאותיו לחינם, אפילו שיהוה הוא אל של משפט, של צדקהואמת, ולא אל שפוגע בבריאותיו לחינם, וכל שכן לא בעבדיו.

לא נכנעים לבעל כוח רק בגלל שהוא בעל כוח: כאשר איוב התלונן על כךד. שהוא נפגע לחינם, הוא קיבל גערה ממי שנקרא יהוה בספר איוב, במקום הסבר על למה הוא נשפט, או נחמה על כך. מי שמוצג בפני הקורא כיהוה אומר לאיוב שאיוב הוא רק איש, שלא מבין את דרכי בריאת העולם, ולכן

202

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לא ראוי שהוא יתלונן על המכה שהוא קיבל. "איפה היית ביסדי ארץ. הגד,אם ידעת בינה" )איוב לח, ד(.

זאת לא תשובת אמת כי יהוה לא רוצה שנהיה יצורים שפלים, שממהרים לעקם את נפשנו ולהשתוות למי שמדבר בשמו, רק בגלל שאותה ישות אומרת שהיא יותר

חכמה או חזקה מאתנו. בעלי כוח רשעים בדרך כלל נוטים לדבר כך, על כך שצריך להיכנע להם כי הם יותר חכמים, זקנים, או חזקים מהמתנגדים להם. כך

רודנים ורשעים פועלים, אבל יהוה הוא אל צדק וישר. שירת העדות )"שירת האזינו"( מעידה על זה שכאשר יש דין על בני יעקב, אז צריך

לבחון בספר בראשית כדי להתבונן בדרכי הצדק של דורות קודמים שייסדו את ישראל כקהל צדיק, כדי להבין למה הרע קורה, וכדי אולי למצוא דרך להתנגד

לבעלי ממשלה שרוצים לעשוק ולהשחית אותנו. מזה יכולים לראות שהדיבור על גדולתו של יהוה אמור להיות חלק מן ההסבר שהוא נותן לעבדיו, על למה המשפט

בא עליהם, ואיך הם יכולים לעשות תשובה. בשירת העדות יש את זה, כאשר היא מפנה את מבט הקורא לדרכי הצדק המתוארים בספר בראשית, אבל בספר איוב

אין הסבר דומה לזה, אלא רק דיבור על גדולתו של מי שמציג את עצמו כיהוה, כדי להכניע את איוב. איוב אכן היכנע, אבל במקום ללמוד צדק מאותו משפט שבא

עליו, הספר בעצמו מעיד על כך שהוא התנחם על הרע שנעשה נגדו כאשר הוא ריכז את מבטו בתאוות חומרניות, אף על פי שמשפטי יהוה תמיד אמורים להצמיח

בעקבותיהם צדקה, ולא תאוות. הנה דברי איוב, והתיאור על המשך חייו, שבהם יש עדות לכך שהמשפט, ללא הסבר או הדרכה, גרם לו להתייאש מן הצדק ולהתנחם על הצד החומרני של

...ונחמתי על עפר ואפרהחיים, במקום הצד הדק שלו – הצדקה: "על כן, אמאס, ויהוה ברך את אחרית איוב, מראשתו, ויהי לו ארבעה עשר אלף צאן, וששת אלפים

גמלים, ואלף צמד בקר, ואלף אתונות" )איוב מב, י(. יהוה הוא אל של אמת, שעושה משפט כדי להצמיח צדקה מזה – לא כל מי

שמדבר בשמו בהחלט מדבר אמת בשמו, וזאת המציאות של ספר איוב. לכן גםעדיף למחוק את ספרו מכל עותק של התנ"ך.

ספרי שלמה – ערבוב של תחבולות רשע עם אמת ספר משלי הוא ספר של תובנות שהיו לשלמה, ואותן תובנות הם פרי המחשבה של

בן אדם. שלמה היה רק בן אדם, וגם לא היה מלך צדיק, ולכן אין סיבה ללמוד מהחכמה שלו, כי כמו שהמלכות שלו לא פעלה על פי תודעת יהוה, גם הספרים

שלו לא נכתבו ברוח יהוה.

203

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הנה מה שספר מלכים אומר על שלמה וחטאיו: "והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות, ואת בת פרעה: מואביות, עמניות, אדמית, צדנית, חתית – מן הגוים אשר

אמר יהוה אל בני ישראל, לא תבאו בהם, והם לא יבאו בכם, אכן יטו את לבבכם אחרי אלהיהם — בהם דבק שלמה, לאהבה. ויהי לו נשים, שרות: שבע מאות.

ופלגשים: שלש מאות. ויטו נשיו את לבו. ויהי לעת זקנת שלמה, נשיו הטו את לבבו וילךאחרי אלהים אחרים, ולא היה לבבו שלם עם יהוה אלהיו, כלבב דויד אביו.

שלמה אחרי עשתרת, אלהי צדנים, ואחרי מלכם, שקץ עמנים, ויעש שלמה הרע . אז יבנה שלמה במה לכמוש, שקץבעיני יהוה, ולא מלא אחרי יהוה, כדוד אביו

מואב, בהר אשר על פני ירושלם; ולמלך, שקץ בני עמון; וכן עשה לכל נשיו הנכריות: מקטירות ומזבחות לאלהיהן. ויתאנף יהוה בשלמה, כי נטה לבבו מעם יהוה אלהי ישראל, הנראה אליו פעמים, וצוה אליו על הדבר הזה, לבלתי לכת

אחרי אלהים אחרים, ולא שמר את אשר צוה יהוה. ויאמר יהוה לשלמה, יען אשר היתה זאת עמך, ולא שמרת בריתי וחקתי, אשר צויתי עליך, קרע אקרע את

הממלכה מעליך, ונתתיה לעבדך. אך בימיך לא אעשנה, למען דוד אביך — מיד בנך אקרענה. רק את כל הממלכה לא אקרע — שבט אחד אתן לבנך, למען דוד

עבדי, ולמען ירושלם אשר בחרתי" )שמואל א, יא, א(. שלמה היה חכם, אבל לא בחוכמת יהוה, כי הוא מאס בתורת יהוה, ולכן, אף על פי שיש חכמה בספר משלי, זאת חכמה שלא מועילה למי שקורא אותה, כי יש בו

שקר ואמת מעורבבים. נוסף לזה, המלכת שלמה כמלך היה מעשה של חנופה לבית דוד כי שלמה היה

הבן של דוד ובת שבע, אחרי שדוד נאף עם בת שבע ורצח את בעלה, אוריה. לכן, המלכת שלמה המלך היה מעשה של שקר, שבו נתן הנביא דיבר בשקר כאשר

הוא אמר לשלמה "יהוה אהבו", בספר שמואל, וגם אמר לדוד להמליך את שלמה כמלך תחתיו, בספר מלכים )שמואל ב, יב, כד; מלכים א, א, יג(. זאת דוגמה לאיך

שהשקר לא רק חדר לתוך דברי משה, אלא הוא גם חדר לתוך ספר שמואלומלכים.

הנה כמה דוגמאות לדברים הרעים הנמצאים בספר משלי, שמעידים על זה שהואספר שיש בו תחבולות רשע, במקום רק חכמת יהוה הישרה:

שלמה יעץ להחניף לרבים: "ברב עם הדרת מלך, ובאפס לאם מחתת רזון"א. )משלי יד, כח(. הדרת מלך היא לעשות את הרצון של יהוה, במקום להחניף

לרבים. רוב עם הוא לא הדרת מלך, ומי ששם את מגמתו לקבל את תמיכת הרוב חוטא בחטאי הרוב, כדי להחניף להם. זאת הסיבה ששאול המלך ריחם על השלל

של עמלק, וכך איבד את מלכותו. שלמה ראה את המלך כאליל: "ירא את יהוה, בני, ומלך; עם שונים אלב.

תתערב" )משלי כד, כא(. "פלגי מים, לב מלך, ביד יהוה – על כל אשר יחפץ יטנו" )משלי כא, א(. "קסם על שפתי מלך – במשפט לא ימעל פיו" )משלי טז, י(.

204

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

באמירות האלו שלמה ביטא את חשיבתו שהמלך הוא סוג של אליל, שלא יכול לטעות. לעומת זאת, ספר מלכים הוא מלא בדוגמאות שבהן רואים שמלכי יהודה

וישראל חטאו הרבה, ושלמה בעצמו חטא בעבודת אלילים בגלל הנשים שלו. שלמה רצה שהעם יעבוד את המלך באופן עיוור, במקום לבחון את מעשיג.

המלך ולמרוד בו כאשר הוא פועל נגד רצון יהוה: "באור פני מלך, חיים, ורצונו כעב מלקוש" )משלי טז, טו(. "רצון מלך לעבד משכיל, ועברתו תהיה מביש"

)משלי יד, לה(. "נהם ככפיר, זעף מלך, וכטל על עשב, רצונו" )משלי יט, יב(. "אל תתהדר לפני מלך, ובמקום גדלים אל תעמד" )משלי כה, ו(. זה לעומת הדרך של

יהוה, שנותן לנו דוגמאות רבות מספר מלכים שבו עבדי יהוה עמדו נגד מלכים רשעים מיהודה וישראל ואפילו גזרו על אותם מלכים משפט. לדוגמה, אלישע

הנביא גרם לחיסולו של מלכות בית אחאב כאשר הוא שלח נביא להגיד ליהוא בן נמשי להרוג את כל בני אחאב ולהיות מלך תחתם. זה היה מצוות יהוה, אף על פי

שזה היה לרצוח את המלך, במקום להשתוות אליו. לכן מחקתי את ספר משלי בעותק של התנ"ך, המצורף לספר הזה, וגם מחקתי

את הספרים האחרים ששלמה כתב, כמו ספר שיר השירים וספר קהלת. צריך ללמוד מנביאי יהוה, שדיברו מתוך תודעת יהוה, ולא משלמה, שדיבר מתוך תודעת

חכמה שהיא שונה מדרכי היושר של יהוה.

תהלים – דוד לפעמים טעה בתפילות שלו אם לא כוללים את מה שמשה חקק על דעת עצמו, אפילו שהוא היה נביא נשגב, אז כל שכן שלא כוללים את התפילות של דוד כי הוא אמר את התפילות שלו על דעת עצמו. דוד לא היה נביא, והתפילות שלו לא נאמרו מתוך נבואה. לכן, אם

נצרך להסיר את מה שמשה דיבר על דעת עצמו במשנה תורה, אז עוד יותר חשוב למחוק את ספר תהלים מהתנ"ך, כי דוד כתב את זה על דעת עצמו, וגם ערבב

דברי שקר בתפילות שלו. בהרבה מתפילותיו דוד גם התפלל לעצמו, ומי שאומר את אותם תפילות בעצם הופך את עצמו לשליח של דוד, אבל למה שאיש שהוא לא מזרע דוד יהיה נצרך

להתפלל בעד דוד ולשאת למענו כאשר יש צורך ללמוד את מצוות הצדק של נבואת משה ולקיים אותם. למה שכל שבטי ישראל יצטרכו לשאת בתפילות שדוד

התפלל לעצמו. זה עוול ושקר לעשות כן, אבל מי שקורא מספר תהלים עושה כך.

ספר דברי הימים – חנופה לבית דוד לא באמת עוזרת לו ספר מלכים מזכיר את ספר דברי הימים בהרבה מקומות, אולי יגידו שהדבר הזה

הוא הוכחה שאין פגם בספר, אבל יש חיסרון גדול בספר דברי הימים: הוא לא205

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

מדבר על כך שדוד נאף עם בת שבע ורצח את אוריה החתי. כנראה מי שכתב את הספר רצה להחניף לבית דוד על ידי הסתרת אותו חטא, אבל לעשות כן הוא דבר רע מאוד, כי הדרך לתשובה לבני דוד היא בהכרת הטעויות של אבותיהם ולהישמר

מלחזור עליהן שוב. זאת הוכחה אחת נגד ספר דברי הימים. הוכחה שנייה היא זאת שאותו ספר לא מחדש דברי נבואה או תובנות של צדק,

אלא רק מרבה לדבר על מעשי מלכי יהודה. לעומת זאת, ספר מלכים מדבר על מלכי יהודה וישראל, וגם ממקד את המבט של הקורא לסיבה האמיתית לפילוג של שבטי ישראל ונפילתם: בגלל שהם עזבו את תורת יהוה. לכן עדיף ללמוד את ספר

מלכים, ולזרוק את ספר דברי הימים. הכי עדיף הוא לעזוב את שני הספרים לטובת ספר בראשית, כמו ששירת העדות מעידה, וגם ללמוד ממצוות הצדק של נבואת

משה כדי לעשות תשובה שכלית בצורה מדורגת. נוסף לזאת, עדיף תנ"ך קצר, שממקד את תשומת הלב של הקורא לדברי הצדק

של ספר נבואת משה )ששירת העדות כלולה בזה(, מאשר תנ"ך ארוך, שעלול לגרום לקורא הממוצע לעסוק בלימוד על העבר, במקום להביט אל הספרים

שיכולים להתוות לו דרך לשנות את דרכיו עכשיו ובעתיד. לכן גם עדיף למחוק את ספר דברי הימים מכל עותק של התנ"ך, וכך עשיתי לעותק של התנ"ך, המצורף

לספר הזה.

ספר אסתר ופורים – שם יהוה נסתר מהספר, וגם מחג הפורים ספר אסתר הוא ספר שלא נכתב בנבואה, ולכן הספר לא מזכיר את שם יהוה, אפילו פעם אחד. מאותה סיבה גם יש בספר כמה שקרים. אחת הדוגמאות הכי

בולטות לכך היא השימוש של ספר אסתר בשמות של אלילי בבל לחודשים: "בחדש , בשנת שתים עשרה למלך אחשוורוש, הפיל פור, הואניסןהראשון, הוא חדש

" )אסתר ג,אדרהגורל, לפני המן, מיום ליום, ומחדש לחדש, שנים עשר, הוא חדש ז(.

ספר אסתר משתמש בשמות הבבלים של החודשים, אף על פי שהבבלים נתנו את השמות האלו לחודשים כדי להזכיר את השמות של האלילים שלהם. הם חשבו

שלכל חודש יש אליל שמושל בו, ולכן קראו לאותו חודש בהתאם לאליל שלהם. ללכת אחרי אותו לוח בבלי, אלילי, עובר על מצווה מפורשת בתורה, שאומרת "ושם אלהים אחרים לא תזכירו – לא ישמע על פיך" )שמות כג, יג(. אם אפילו

אסור להזכיר את השמות של האלילים, אז כל שכן שאסור להדביק את השמות שלהלוח הבבלי, האלילי, ללוח הישראלי.

206

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

נוסף על כך, לקרוא לחודש הראשון בשם ניסן גם מחסיר מסר חשוב לגבי אותו חודש והבאים אחריו: זה היה החודש הראשון שבו עם ישראל פעל כעם עצמאי, כאשר הוא יצא מהגלות במצרים. זאת הסיבה מדוע יש מצווה מפורשת בנבואת

משה לקרוא לחודש ניסן בשם האמיתי שלו, החודש הראשון, כדי להזכיר לישראל את הגאולה ממצרים, גם בחיי היום יום שלנו: "ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן,

'החדש הזה לכם, ראש חדשים: ראשון הוא לכם, לחדשיבארץ מצרים לאמר, " )שמות יב, א(. הראש השנה האמיתי של ישראל הוא בחודש של חגהשנה

המצוות )חג הפסח בשפה הרבני(, ויש מצווה לקרוא לאותו חודש בשמו האמיתי, "החודש הראשון", כדי להזכיר לנו את הגאולה ממצרים, האל שעשה לנו את זה,

והתורה שהוא נתן לנו. ספר אסתר, וכל ספר אחר שבוחר להשתמש בשמות הבבליים של החודשים, גם

בוחר להמשיך ללכת אחרי הטומאה של גלות בבל, במקום להתקדש ממנו. אותהבחירה עוברת על שתי מצוות מפורשות בתורה.

עוד כמה טעויות בספר אסתר: היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי, בן יאיר, בןאיש יהודיקרא לבנימיני יהודי: "א.

" )אסתר ב, ה(. מרדכי היה מבני שאול המלך, בן קיש,איש ימינישמעי, בן קיש, משבט בנימין, ולא משבט יהודה. הוא לא היה איש יהודי, ולקרוא לו יהודי, כאשר

הוא באמת היה בנימיני, הוא ביטוי לכך ששבט יהודה לפעמים חושב שכל בני ישראל הם יהודים, אף על פי ששבט יהודה הוא רק שבט אחד מתוך אחד עשר

שבטים אחרים של ישראל. חקק חג נוסף ליהודים: הספר מציע חקיקה של עוד חג, נוסף על המועדיםב.

שיהוה ציווה עליהם בנבואת משה. "וקבל היהודים עליהם, ועל זרעם, ועל כל הנלוים עליהם, ולא יעבור, להיות עשים את שני הימים האלה, ככתבם וכזמנם, בכל שנה ושנה. והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור, משפחה ומשפחה,

מדינה ומדינה, ועיר. וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים, וזכרם לא יסוף מזרעם" )אסתר ט, כז(. האמת הוא שיהוה הוא המחוקק של בני ישראל, ולא

מרדכי, או כל איש אחר שבוחר, על דעת עצמו, להוסיף על ישראל חוקים וחגים. אם אותו דבר הוא האמת לגבי הנביא הצדיק משה, כאשר הוא דבר על דעת

עצמו במשנה תורה, אז כל שכן שזה האמת לגבי אחרים. בכלל, חג הפורים הפך לחג של רשע, שבו יהודים שותים יין עד שיכרון, ואז חוטאים

בדברים יותר רעים. אני ראיתי רבנים מכובדים מנבלים את פיהם באותו חג, מרוב שכרות, וגם משפילים את התלמידים שלהם בגערות לא מוצדקות. במקום להיות

חג שמזכיר את המצווה למחוק את זכר עמלק, הוא נהיה חג שבו רוח עמלק חוגג על השיכורים, עד כדי כך שהם אומרים את אמירה האווילית הזאת בתלמוד

הבבלי: "אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" )מסכת מגילה ז, ב(. תרגום לעברית: רבא אמר שחייב אדם לשתות

207

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

יין בפורים עד שהוא לא ידע להבחין בין 'ארור המן' או 'ברוך מרדכי'. אם אתם מצווים לשתות יין עד שאתם לא יכולים להבחין בין המן העמלקי )הלא עמי( הרשע ומרדכי הישראלי, אז הפכתם את חג הפורים לחג של עמלק, במקום חג נגד הלא עם הזה. כך, הספר הזה, והחג שלו, מחללים את הקודש, ואין לספר הזה מקום

על יד ספר של נבואת יהוה.

ספר נחמיה – גם משתמש בשמות הבבלים לחודשים , שנת עשרים לארתחשסתא המלך, יין לפניו, ואשא את היין,ניסן"ויהי בחדש

ואתנה למלך, ולא הייתי רע לפניו" )נחמיה ב, א(. בספר נחמיה יש טעות שדומה לספר אסתר, כי גם הוא משתמש בשמות הבבלים של החודשים, אף על פי שעל

ידי כך הוא עובר על שתי מצוות מפורשות בתורה: "ושם אלהים אחרים לא תזכירו – לא ישמע על פיך" )שמות כג, יג(. א. 'החדש הזה לכם,"ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן, בארץ מצרים לאמר, ב.

" )שמות יב, א(. השם שלראש חדשים: ראשון הוא לכם, לחדשי השנההחודש הראשון בשנה הוא "חודש הראשון", ולא ניסן.

ספר עזרא — נותן לשפה הטמאה של ארם מקום מכובד ספרי עזרא ונחמיה הם ספרים שעזרא ונחמיה כתבו כדי לתאר את פעולתם

המדינית למען הקמת הישוב היהודי בארץ ישראל בהתחלת תקופת בית המקדש השני. הספרים נכתבו על ידי בני אדם, על דעת עצמם, כדי לתאר את העבר – הם

לא נבואה. כמו בספרים אחרים שנכתבו על ידי בני אדם, על דעת עצמם, גם בספרים האלו יש ערבוב של אמת ושקר. לדוגמה, חלק גדול מספר עזרא נכתב

בארמית, במקום בשפה האמיתית של עם ישראל – עברית. עברית היא השפה שבה האדם הראשון היה מדבר, והוא גם איך שמשה קיבל את נבואתו. ארמית

היא השפה של העם הארמי – היא השפה של ארם, ולא של ישראל. בשפה העברית יש הרבה יושר וחכמה, שבה יכולים להבין את משמעות המילים

כאשר בוחנים את השורשים של המילים ואת צורת האותיות – כך הוכחתי בפרקים קודמים לגבי מילים, כמו צדק )צד דק(, תועבה )ת ו עבה(, ועוד. אין לשפה

הארמית את אותה חכמה ויושר, ולכן עדיף לא ללמוד אותה, ולא ללמוד מספרים שמרבים להשתמש באותה שפה. למה להזדהות עם שפת ארם ורוחו, כאשר

יכולים להזדהות עם השפה העברית הקדושה, ועם רוח הקודש שנלווה אליה.

ספר דניאל – זרים ולא יהוה, רוח טמא ושפה טמאה

208

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כמו יחזקאל, גם דניאל חזה את חלומותיו כאשר הוא היה בארץ טמאה, בגלות בבל, וגם בתיאור חלומותיו הוא מדבר על גבריאל ומיכאל, אבל אף פעם לא אומר שיהוה דיבר אתו. גבריאל ומיכאל אולי היו בעלי כוח שדברו עם דניאל על העתיד,

אבל בגלל שהם לא דיברו בשם יהוה, אז עדיף לא להקשיב למה שהם אמרולדניאל.

נוסף על כך, רוב ספר דניאל הוא בלשון ארמית, שהיא שפה נכרית וטמאה, כי דניאל ניבא מרוח נכרית וטמאה, בארץ נוכרית וטמאה. הוא לא ניבא בנבואת

יהוה, שבאה מרוח יהוה ובשפת העברית.

ספר שמואל ומלכים – תיאור על העבר עם ערבוב של אמת ושקר אחד מן השקרים הנמצאים בספר שמואל הוא החנופה של נתן הנביא לבית דוד, כאשר הוא קרא לשלמה, הבן של דוד, בשם "יהוה אהבו". שלמה הוא הזרע של

דוד ובת שבע, אחרי שדוד נאף עם בת שבע ורצח את בעלה, אוריה. בזה הוא עבר על שני מצוות מעשרת הדברות: "לא תנאף" וגם "לא תרצח". לכן, יש שקר

שמעורבב באמת בספר שמואל כי לקרוא לבן של זוג שרק התחברו ביחד אחרי שהם נאפו ביחד, ואחרי שדוד רצח את בעלה של בת שבע הוא מעשה של שקר,

שבה נתן הנביא מעל ביהוה. שלמה היה סוג של ממזר, והיה עדיף שדוד ימליך את אחד מבניו האחרים, במקום הבן שהוא הוליד מן הזיווג עם בת שבע, וזאת האמת, אפילו אחרי שהבן הראשון שנולד מאותו זיווג מת. נתן הוסיף על אותה שקר כאשר

הוא המליך את שלמה כמלך, בהתחלת ספר מלכים. בגלל השקרים האלו, עדיף לא ללמוד את ספר שמואל וספר מלכים, ובמקום זה לשמוע לעצה של שירת העדות )שירת האזינו(, וללמוד את יסודות הצדק מספר

. שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרוזכר ימות עולם, בינו שנות דר ודרבראשית: " כי בהנחל עליון גוים, בהפרידו בני אדם, יצב גבלת עמים למספר בני ישראל. לך.

חלק יהוה עמו; יעקב חבל נחלתו" )בראשית לב, ז(. יחד עם זאת, קשה לי להגיד שצריך למחוק את הספרים שלהם כאשר אותם

ספרים גם מתארים את העבר של עם ישראל, ואולי להרבה אנשים יהיה צורך באותם ספרים ככלי עזר. אמנם, הם גם עלולים להיות מכשול, ולכן עדיף לדבר

על השקרים שיש בתוכם, כדי לתת לקוראים את האפשרות לבחור להיזהר או לא להיזהר מללכת אחרי הטעויות הנמצאים באותם ספרים. אף על פי כן, לא כללתי

את אותם ספרים בתנ"ך שערכתי להיות החלק השני של הספר הזה כי בימינו הדבר הכי חשוב הוא לחזור למצוות הצדק של נבואת משה. צריך לשים את המבט

עליהם, ולכן לא הוספתי את ספרי שמואל ומלכים לתנ"ך המצורף לספר הזה.

209

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ספר יהושע – גם ערבב קצת שקר באמת שלו ספר יהושע עלול לטעות את העם כי הוא מדבר על הקיום של מצוות שמשה דיבר

על דעת עצמו במשנה התורה של ספר דברים, אף על פי שמשנה התורה סותר חלק ממצוות הצדק שמשה אמר דרך נבואה מיהוה )בספרים בראשית, שמות,

ויקרא, ובמדבר(.

יהושע גם תעה כאשר הוא קיים את הברית עם הגבעונים כי הם רק קיבלו את אותו ברית אחרי שהם שקרו לנשיאי ישראל. אם לא מעידים נגד השקר הזה אז

איך נשמור מרשעים אחרים שרוצים לחדור לתוך ישראל בדרכי שקר. לתת לרשע לאסור צדיק בברית דרך תחבולות של שקר הוא בעצמו מעשה של שקר, כי ברית

צריך להיות הסכם של יושר משני הצדדים, כדי שהוא יהיה ברית של אמת, ולא תחבולה שבה רשעים מנצלים את היושר של הצדיקים כדי לאסור את ידי הצדיק,

וכך להחטיא ולמשול בו.

יהוה גם העיד שכריתת ברית עם עמי כנען יגרום לבני ישראל לחטא נגד התורה ולהביא על עצמם חטא וחורבן: "שמר לך את אשר אנכי מצוך היום: הנני גרש

השמר לך פן תכרת בריתמפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי. כי את מזבחתם תתצון .ליושב הארץ אשר אתה בא עליה, פן יהיה למוקש בקרבך

כי לא תשתחוה לאל אחר, כי יהוה קנא ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון, פן תכרת ברית ליושב הארץ, וזנו אחרי אלהיהם, וזבחו שמו, אל קנא הוא.

ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן   לאלהיהם, וקרא לך ואכלת מזבחו," )שמות לד, יא(. והזנו את בניך אחרי אלהיהן

הברית עם הגבעונים היה מוקש שגרם לבני ישראל לזנות אחרי אלהים אחרים.

סיבה שלישית למה צריך להעיד נגד הברית עם הגבעונים היא שנבואת שקר הסית את דוד לחטוא כאשר הוא רצח את הבנים של שאול רק בגלל ששאול לא היה

מוכן להמשיך להשלים עם ברית השקר הזאת עם הגבעונים והחטאים שהיא הביאה על בני ישראל. גם אם אומרים ששאול היה צריך לגרש את הגבעונים,

במקום להרוג אותם, זה לא מצדיק את רציחת בני שאול, ובזה דוד בעצמו עבר על הסכם שהוא כרת עם שאול: "ויהי ככלות דוד לדבר את הדברים האלה אל

ויאמר אל דוד, שאול, ויאמר שאול, 'הקלך זה בני דוד?' וישא שאול קלו ויבך. ואת הגדת היום את 'צדיק אתה ממני כי אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה.

וכי ימצא איש את אשר עשיתה אתי טובה את אשר סגרני יהוה בידך, ולא הרגתני, ועתהאיבו, ושלחו בדרך טובה, ויהוה ישלמך טובה תחת היום הזה אשר עשיתה לי.

הנה ידעתי כי מלך תמלוך, וקמה בידך ממלכת ישראל, ועתה השבעה לי ביהוה, , וילך וישבע דוד לשאול   אם תכרית את זרעי אחרי, ואם תשמיד את שמי מבית אבי'.

שאול אל ביתו, ודוד ואנשיו עלו על המצודה" )שמואל א, כד, טז(.

210

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

אם כן הייתה צורך להפר את הברית עם הגבעונים בגלל שהם רק הסיגו אותו בדרך של שקר, אז למה יהושע קיבל עזרה ניסית מהשמים כדי לממש את אותו ברית. אני חושב שהוא קיבל את אותה עזרה לאותה סיבה שיהוה לא הכריח את

משה להגיד לבני ישראל שהוא תעה כאשר משה סתר את דברי הנבואה שלו במשנה התורה – העזרה הייתה כדי שהרבים לא ימרדו ביהושע ובנבואת משה

ויחזרו למצרים או ילכו אחרי עמים אחרים.

אלו הן חלק מהסיבות שצריך לסור מהעוונות של אבותינו, כדי להביא להם כבוד אמיתי, כאשר עובדים למען יהוה באמת ובתמימות. לכן גם עדיף לשים את המבט על ספר בראשית ומצוות הצדק של נבואת משה, כדי להביט אל יסודות המשפט

והצדק ולחזור אליהם, וגם לבנות על גביהם.

למה השתמשתי בספרי ישעיהו וירמיהו נגד נביאי שקר אחרים בהתחלת הפרק כתבתי על איך שנבואת ירמיהו מעידה נגד נביאי שקר, כמו זכריה,

מלאכי, וחגי, וספר ישעיהו עושה כן נגד נביאי שקר אחרים. אבל האמת הוא שגם ישעיהו וירמיהו ערבבו דברי שקר ואמת יחדיו בספרים שלהם. אם כן, אז למה

לצטט מירמיהו וישעיהו נגד נביאי השקר, כאשר הם בעצמם גם כתבו שקרים? עשיתי כן כדי לתת לקורא דרך הדרגתית לעזוב את נביאי השקר. במקרה של ספר ירמיהו, גם ציטטתי את דבריו נגד נביאי שקר אחרים כי, אף על פי שהוא השתמש

בחלק מאותן תחבולות רעות שהוא כתב נגדן, הוא גם תיאר את אותן תחבולות בצורה מאוד מפורשת, ואותה תיאור יכולה לעזור לנו לזהות את השקרים שלו, וגם

של אחרים. כך כתבתי את הפרק הזה כדי לתת לקורא דרך קלה והדרגתית להבין לגבי

התחבולות של נביאי שקר. עם זאת, האמת הוא שעדיף ךמחוק את כל נבואות השקר שהופיעו אחרי שירת העדות )"שירת האזינו"(, כי בכולם יש ערבוב גדול של

אמת ושקר. בינתיים הייתי מוכרח לכתוב מאחד על השני כדי להוכיח נגדם, וכך אולי לעורר את הקורא להתחיל ללמוד את שירת העדות, ספר בראשית, ושאר

מצוות הצדק של נבואת משה בצורה דקדקני, כדי להפסיק להסתבך בכלהשקרים האלו של הנביאים שקמו, ונפלו, אחריו.

גם עדיף לזכור שמכל נביאי השקר, ישעיהו דיבר בהכי פחות שקר, וירמיהו היה אחריו בזה. כל השאר ערבבו אפילו יותר שקר בנבואות שלהם מאשר השנים

האלו.

211

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הטעויות של ירמיהו במהדורות קודמות של הספר הזה ניסיתי להביא הוכחות שגם נבואת ירמיהו היא

נבואת אמת, אבל ככל שהתבוננתי בנבואתו, ראיתי את המכשולים הגדולים שהוא טמן בהם. פה אתחיל לכתוב עליהם, אבל קודם אענה על שאלה גדולה: איך

ירמיהו ערבב שקר בנבואות שלו אם חלק מהנבואות שלו התקיימו, כמו הנבואה שלו על חורבן ממלכת יהודה בידי בבל, והחזרה מגלות בבל אחרי שבעים שנה? הנבואות האלו התקיימו, אז איך אני יכול להגיד שהוא לפעמים ניבא שקר? גם, איך אני יכול להגיד שספר ישעיהו הוא נבואת שקר אם גם חלק מן הנבואה שלו

התקיימה. התשובה לזה הוא שגם אצל נביאים שערבבו אמת ושקר יחדיו, לפעמים חלק

מהנבואות שלהם התקיימו בגלל שהם ניסו לחבר את דבריהם לדברי נביאי האמת, כדי להיות תולעת על רוח הקדושה של נביאי האמת, וכך להשתמש באותה כוח

של קדושה כדי שנבואות השקר שלהם יתקיימו. זה נוסף על העובדה שאפילו נביאי אמת לפעמים טעו, כמו שניסיתי להוכיח על דברי משה בפרק "לא תוסיף

עליו ולא תגרע ממנו". כך נבואת ישעיהו עשה כאשר הוא בחר להיות להוסיף על שירת העדות, תוך כדי שהוא סתר חלק מהמסרים החשובים של השירה )"שירת

האזינו"(. ספר ירמיהו הוסיף על אותה רע כאשר הוא בחר לרכוב על ספר ישעיהו, תוך כדי

שהוא גם בגד במסרים מרכזים של נבואת ישעיהו. כמו אצל ישעיהו, גם אצל ירמיהו הטעויות האלו הן מסוכנת בגלל הערבוב הגדול של דברי אמת ושקר שיש בנבואתו. אותה ערבוב מקשה על היכולת לזהות את אותם מסרים של שקר. לכן

אני רק התחלתי לכתוב עליהם בצורה מורחבת שנה אחרי המהדורה הראשונה של הספר הזה, בשנת תש"פ לפי הלוח הרבני, בחודש החמישי, ביום העשרים ושלישי

בלוח החילוני/נוצרי(. 13/8/2020לחודש ) כדי להוכיח על השקרים של ירמיהו, אני נצרך להשתמש בספר ישעיהו במידה רבה כי ספר ירמיהו בונה על ספר ישעיהו ומגדילה חלק מן הטעויות שיש בספר ישעיהו,

ולכן אני משתמש בספר ישעיהו נגד ספר ירמיהו. לעשות כן הוא כמו להשתמש במשאבים של האויב נגדו כדי להכניע אותו, בסגנון מלחמה הנקראת מלחמת

גורילה בימינו; אני מוכרח לעשות כך כי הרבה מנבואות השקר צמחו מתוך השקרים של ישעיהו ומנסים לבנות עליו או להסית נגדו, תוך כדי שהם עוד מוסיפים

על השקרים שלו. הנה דוגמה לאחת מאותן טעויות של ירמיהו, שכן כתבתי עליו במהדורות קודמות:

מאת ירמיה אל הזה הדבר היה יהודה מלך יאושיהו בן יהויקם ממלכת בראשית" צוארך על ונתתם, ומטות מוסרות לך עשה: אלי יהוה אמר כה, 'לאמר, יהוה

מלך ואל צר מלך ואל עמון בני מלך ואל מואב מלך ואל אדום מלך אל ושלחתם אדניהם אל אתם וצוית. יהודה מלך צדקיהו אל ירושלם הבאים מלאכים ביד צידון

212

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

עשיתי אנכי: אדניכם אל תאמרו כה; ישראל אלהי צבאות יהוה אמר כה, 'לאמר הנטויה ובזרועי הגדול בכחי הארץ פני על אשר הבהמה ואת האדם את, הארץ את

נבוכדנאצר ביד האלה הארצות כל את נתתי אנכי ועתה. בעיני ישר לאשר ונתתיה בנו ואת הגוים כל אתו ועבדו. לעבדו לו נתתי השדה חית את וגם, עבדי בבל מלך ירמיהו )גדלים ומלכים רבים גוים בו ועבדו, הוא גם, ארצו עת בא עד, בנו בן ואת

(.א, כז ?כמוהו להיות ירצו לא יהוה שאוהבי למה אז ליהוה, עבד נקרא בבל מלך אם אבל

ספר בראשית מעיד נגד הדרך של בבל כעשר הוא כי כמוהו להיות לרצות זה שקרמעיד שיהוה הפיל את מגדלי בבל, בגלל שהדרך הזאת היא רעה.

הדרך של בבל נקרא דרך רעה, ולכן נמרד, המלך של כי בבל מלך להיות רע זה בבל, רק קיבל את השם "גבור ציד לפני יהוה" כל עוד שהוא היה צד את הרשעים המיוחדים של אותו דור, אבל אחרי שהוא עשה את עצמו כמלך של בבל הוא כבר

לא זכה לאותו תואר של כבוד מיהוה.

:העיד שהוא נביא שקר שירמיהו מקומות עוד הנה "לכן, כה אמר יהוה, 'הנני נתן אל העם הזה מכשלים, וכשלו בם אבות ובנים יחדו; שכן ורעו יאבדו" )ירמיהו ו, כא(. למה להקשיב למי שמצהיר שהוא טמן מכשולים בנבואתו, אפילו שזה עובר על אחת ממצוות הצדק של נבואת משה: "ולפני עור

לא תתן מכשל" )ויקרא יט, יב(. נוסף על זה, ירמיהו גם דיבר נגד אלו עם עור כהה, אפילו שצבע העור לא מעיד

על צדקת האדם או רשעותו. הנה דבריו הרעים: "ועתה, מה לך לדרך מצרים, " )ירמיהו ב, יח(. להשפיל בן אדם אחר רק בגלל שהעור שלו הואשחורלשתות מי

שחור זה מעשה של שקר. כאשר ירמיהו כתב כך נגד שחורים, הוא הוסיף עודהוכחה על חוסר הצדק של נבואתו.

נוסף לזה, כאשר הוא אמר "כי ברא יהוה חדשה בארץ, נקבה תסובב גבר" הוא כתב נגד הדרך של ישראל, כי הדרך של ישראל הוא שהגבר אמור להנהיג, ולא הנקבה, ולכן ספר בראשית מעיד שהאיש אמור למשול, במקום האישה )ירמיהו

לא, כא(. כאשר בוחנים בכל ההוכחות האלו נגד ספר ירמיהו, יחד עם זה שהוא קרא למלך

בבל עבד ליהוה, אפילו שספר ישעיהו מעידה שמלך בבל הוא "מטה המשמעות היא שירמיהו לפעמים טעה או שיקר בנבואתו, וכך עזר רשעים",

למלכות בבל לכבוש את יהודה. כאשר ירמיהו דיבר בעד מלך בבל, הוא פעל כמו הרבה נביאי שקר שהיו מערבבים

אמת ושקר יחד, כדי להטמין מכשול לעם ישראל. זה האמת, אפילו שירמיהו גם213

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כתב נגד ממלכת בבל, כי לקרוא למלך בבל עבד ליהוה במקום אחד ואחרי זה לגעור בו במקום אחר הוא לא דרך של אמת, אלא תחבולה כדי לגרום לקוראים להמשיך להקשיב לנבואה שלו, בין אם בבל תתגבר או תיפול. הוא כתב על שני

המקרים כדי שהנבואה שלו תמיד ייראה כמציאותי בעיני הקורא, אפילו שדרך . זאתבבלהאמת דורש שירמיהו היה צריך לקחת לעצמו עמדה ברורה נגד ממלכת

האמת, אפילו אם הוא לא עשה כן מתוך רצון מזיד או מתוך הבנה שהוא משקר. לכן, האמת הוא שעדיף להתבונן בספר בראשית, כמו ששירת העדות )שירת

האזינו( מייעצת לנו לעשות, כדי להפסיק לתת לספרים של ישעיהו וירמיהו לבלבל אותנו עם המכשולים שלהם, כמו שירמיהו הצהיר שהוא עשה כאשר הוא אמר "הנני נתן אל העם הזה מכשלים, וכשלו בם אבות ובנים יחדו; שכן ורעו יאבדו"

)ירמיהו ו, כא(. במהדורות קודמות של הספר הזה גם כתבתי שהשם העתידי של ירושלים יהיה

"יהוה צדקנו", כי נבואת ישעיהו מעידה שיהיה שם חדש לירושלים }"וקרא לך שם חדש, אשר פי יהוה יקבנו" )ישעיהו סב, ב({ וירמיהו אמר שאותה שם יהיה "יהוה

צדקנו" )ירמיהו לג, טז(. להבנתי, עדיף שהשם של ירושלים לא יהיה "יהוה צדקנו", כמו שנבואת השקר של ירמיהו אמר, וגם לא "יהוה שמה", כמו שנבואת

השקר של יחזקאל אמר, אלא, אם יש צורך לשם חדש, אז עדיף שהוא יהיה השם שאברהם קרא להר הקודש, כאשר יהוה עצר אותו מלרצוח את יצחק שם. אז,

כאשר בעלישיהוה יראהאברהם קרא להר הקודש בשם "יהוה יראה", כדי להגיד ממשלה רעים מנסים לשקר לנו, ויהוה יעזור לנו להתגבר על השקרים והמכשולים

שהם טמנו לנו. אברהם קרא להר בשם הזה אחרי שהוא כמעט רצח את יצחק, הבן שלו, עקב זה שאברהם שמע לנבואת שקר שאחד מן הנפילים נתן לו; הוא רק

עצר בגלל שאחד מעבדי יהוה עצר אותו מלבצע את אותה רצח. כמו שיהוה עזר לאברהם להתגבר על נבואת השקר הזאת, הוא גם יעזור לבני ישראל להתגבר על

נביאי שקר כמו ירמיהו, שערבבו אמת ושקר יחדיו כדי להיות תועלת על נבואת ישעיהו, וכך להקשות עלינו את הדרך לזהות את השקרים שלהם. אבל, לפחות אצל ירמיהו, הוא הצהיר שהוא עשה כן, כאשר הוא אמר: "הנני טמן מכשולים,

וכשלו בם אבות ובנים - שכן ורעהו יאבדו" )ירמיהו ו, כא(. נצרך למחוק את ספר ירמיהו מהתנ"ך, אפילו שירמיהו אולי אמר חלק מהשקרים

שלו מתוך צער רב על מה שבני דורו עשו לו, ואולי גם לא הבין את גודלהמכשולים שהוא השאיר לאחיו.

הטעות של ספר ישעיהו – נתן מקום להמשיל את יעקב לעמלק במהדורות קודמות של הספר הזה כתבתי בעד ספר ישעיהו, אבל ככל שהתבוננתי

בו ראיתי את המכשולים הגדולים שגם הוא השאיר בספר שלו. אחד מהם הוא

214

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כאשר הספר שלו נתן פתח לקוראים לחשוב שיש על יעקב משפט של חרם, כמו שיש על עמלק, אפילו שמשפט החרם רק אמור להיות נגד עמלק, ושירת העדות מעידה שיעקב ימשיך להיות חבל נחלתו של יהוה: "כי חלק יהוה עמו; יעקב חבל

נחלתו" )דברים לב, ט(. ואחלל ישעיהו עשה כך כאשר הוא אמר "אביך הראשון חטא ומליציך פשעו בי,

וישראל לגדופים" )ישעיהו מג, כז(. ואתנה לחרם יעקבשרי קדש משפט החרם אמור להיות נגד עמלק, כאשר יעקב אמור להיות חבל נחלתו של

יהוה. יעקב ועמלק הם נפרדים, כי עמלק הוא "לא עם" – אין לא מקום עם יעקב בגלל המעשים הכל כך רעים שעמלק עשה. לכן זה שקר להמשיל את יעקב

לעמלק. כי מחה"ויאמר יהוה אל משה: כתב זאת זיכרון בספר ושים באזני יהושע א.

יהוה. ויבן משה מזבח ויקרא שמו, 'אמחה את זכר עמלק מתחת השמים', ויאמר, יד על כס יה, מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר" )שמות יז, יד(. נסי

כי חלק יהוה עמו; יעקב חבל נחלתו" )בראשית לב, ט(.ב. ישעיהו גם בירך את יעקב בחלק גדול מנבואתו, וגם ניבא שיעקב הולך לקום

לתחיה מן הקבר, אבל עצם האמירה הזאת "ואתנה לחרם יעקב" היא מכשול, כי יעקב אמור להיות "חבל נחלתו" של יהוה, ועמלק אמור להיות עם חרמו של יהוה,

ולתת פתח להמשיל אחד לשניה היא מעשה של שקר.

מקומות שבהן ישעיהו ניחש " )ישעיהו כו, יב(. יהוה לא פעלכי גם כל מעשינו פעלת לנו"יהוה תשפת שלום לנו

את כל מעשינו לנו, כי כאשר קהל ישראל חטא הוא חטא נגד הרצון של יהוה. הוא מרד ביהוה כאשר הוא חטא. יהוה לא פעל את אותם חטאים, אלא בני יעקב עשו

כן מתוך מרידה ביהוה. להגיד אחרת הוא סוג של ניחוש, שבו החוטאים רוצים להגיד שכל מה שקורה הוא הרצון של יהוה, אפילו שיש הרבה דברים שקורים

שהם נגד תודעת יהוה, ועליהם יהיה משפט. לכן, גם פה, מה שישעיהו אמר הוא אמר על דעת עצמו, ובזה הוא עבר על המצווה "לא תנחשו", כי כך המנחשים

מדרבים, כאשר הם בוחרים לנחש שרק בגלל שדבר קרה, אז זה הרצון של יהוהשכך יהיה – להגיד כך הוא שקר )ויקרא יט, כו(.

יוצר אור ובורא חשך, עשה עוד מקום שישעיהו טעה בניחוש: "אני יהוה, ואין עוד. שלום ובורא רע, אני יהוה, עשה כל אלה" )ישעיהו מה, ו(. להגיד כך הוא לנחש שכל דבר שקורא הוא הרצון של יהוה, וזה עלול לעודד את האדם להשלים עם

הרע, כאשר עדיף להתגבר עליו. לכן יש מצווה להישמר מן הניחוש, כי מי שבוחר לנחש בוחר להשלים עם המציאות הרעה, גם כאשר הוא אמור להתגבר נגדו,

215

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

למען תודעת יהוה – "לא תנחשו" )ויקרא יט, כו(. לכן, ללמוד ממי שמדבר כך הוא סוג של אכילה מעץ הדעת טוב ורע, כי ישעיהו הגדיר את יהוה כמי שבורא רע

וחושך – כמי שנותן דעת על הטוב ורע יחד – אפילו שעדיף רק לדעת את הטוב מאשר גם את הטוב והרע, וזאת הסיבה שהאדם קיבל מצווה לא לאכול מעץ

הדעת טוב ורע, כדי שהוא רק ידע את הטוב. כאשר ישעיהו הגדיר את יהוה כאל של טוב ורע, הוא דיבר כמו הנחש, שהסית את חוה לאכול מעץ הדעת טוב ורע:

על האדם לאמר: 'מכל עץ הגן אכל תאכל, ומעץ הדעת טוביהוה אלהים"ויצו ורע, לא תאכל ממנו, כי ביום אכלך ממנו מות תמות'...ויאמר הנחש אל האשה,

'לא מות תמתון, כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם , ידעי טוב ורע" )בראשית ג, א(. לאכול מעץ הדעת טוב ורע אולי נותןכאלהים

רעים, שיודעים טוב ורע, אבל הוא מקשה על האדםכאלהיםלאדם להיות .יהוה האלהיםאפשרות להיות כמו

מקומות שהוא טעה בדיבור יותר קשה נגד יהוה הוא האמת(. יז, סג ישעיה" ) מיראתך לבנו תקשיח מדרכיך יהוה תתענו למה"

הוא אלא, תשובה מלעשות לבבו את מקשה או ישראל את מתעה לא שיהוה אמר אולי ישעיהו. לבו ערלת את ולהסיר הישרה בדרך ללכת ישראל את מעורר

הוא; עמו בני על שנופלים ראה שהוא המשפטים על צער מתוך דברים אותם את.יהוה תודעת מתוך דברים אותם את אמר לא

וירא  וירע בעיניו כי אין משפט.וירא יהוה"ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל, ותושע לו זרעו וצדקתו היא סמכתהו" )ישעיהווישתומם כי אין מפגיעכי אין איש

נט, טו(. יהוה הוא תודעה של התגברות על הגבולות של החומר והזמן, שמגיע כאשר פועלים באהבה אמיתית אחד לשני. הוא לא משתותם, אבל לפעמים מי

שפעם היו עבדים לו נופלים בגלל שהם הפסיקו להיות נאמנים לו או בגללחטאיהם הקודמים.

קריחת קרחה במיכה לעומת בנבואת ישעיהו כתבתי על איך שספר מיכה הסית לחטא כאשר הוא קרא לעבור על אחת ממצוות

הצדק של נבואת משה ולקרח קרחה. ישעיהו גם עשה כך, כאשר הוא כתבה: ולחגר שק, והנה ששוןולקרחה"ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד

ושמחה, הרג בקר ושחט צאן, אכל בשר ושתות יין; 'אכול ושתו, כי מחר נמות'. ונגלה באזני יהוה צבאות 'אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון', אמר אדני יהוה

צבאות" )ישעיהו כב, יב(.

216

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

במהדורה קודמת רציתי להסביר שיש הבדל בין קריחת קרחה המתוארת בספר מיכה וזאת המתוארת בספר ישעיהו. אמרתי שישעיהו לא באמת קרא לקרח

קרחה, אלא הוא רק תיאר שכך יהוה צבאות יעשה, לעומת מיכה, שציווה לעשות כן. אבל האמת הוא שאין כל כך הבדל בין מה שישעיהו עשה כאשר הוא אמר שמי

שרוצה להיות יהוה צבאות צריך לקרוא לאחרים לחטא בקריחת קרחה, ומה שמיכה עשה כאשר הוא קרא לקרח את אותה קרחה. שניהם הסיתו לחטא בדבר

הזה, כי מי שרוצה להיות יהוה צבאות עלול לחטא בדבר הזה כדי להתאים אתעצמו לדברי ישעיהו.

המשיל בני אדם לבהמות במשא האחרון של נבואתו, ישעיהו גם המשיל בני אדם לבהמות, כאשר הוא קרא

לבני אדם בהמות, וזאת המשמעות לאמירתו "משא בהמות נגב", כי שם הוא מתאר איך שבני יעקב יבחרו להישען על בעל ברית רשע בגלל שהם יהיו בצרה,

ובאותו מקום הוא גם המשיל אותם לבהמות בגלל זה. אבל להמשיל בני אדם לבהמות הוא דבר רע כי בני אדם הם בני אדם ובהמות הם בהמות, וצריך לזכור את זה, כי בעבר היו הרבה רשעים שהיו ממשילים את החלשים בחברה לבהמות

או עכברים כדי להקל על המצפון שלהם כאשר הם היו טובחים בחלשים. בני אדם הם בני אדם כי הם עוד נצרכים להשתמש בידיהם וכליהם כדי לכלכל את

עצמם. לכן הם נקראים א ד ם, שבה האות ד היא ביטוי לידיים כי בן אדם נוטה להגיד "אני אשתמש בידיים שלי כדי לעבוד או לכלכל את עצמי". לעומת זה,

לבהמות חסר ידים, אבל יש להם רגלים ופה. לכן, בני אדם הם בני אדם כי הם משתמשים בידיים שלהם, ובהמות הם בהמות כי הם נוטים להשתמש יותר

ברגליהם ללכת ופיהם לאכול. יש הבדל גדול בין שניהם, ועדיף לא לתת לאחרים להשפיל אותנו באמירה שאנחנו בהמות, בפרט כאשר חלק מאלו שהגיעו לדרגה

שהם לא צריכים להשתמש בידיהם רק הגיעו לכך בדרכי שקר ובגידה ביהוה.

התחיל את הנבואה שלו בשקר – שמים לא שמעו ישעיהו גם התחיל את ספרו בשקר כאשר הוא אמר "שמעו שמים והאזיני ארץ כי

יהוה דבר". באותה אמירה ישעיהו רצה לסתום את שירת העדות מלקיים את תפקידו, כי שירת העדות מתחילה באמירה "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ

אמרי פי". השירה מתחילה בכך כי השירה היא דרך להפנות את המבט של זרע ישראל לשמים, כדי לגרום לישראל להבין שהוא חלק מיקום גדול, ושאם בעלי

217

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הממשלה בכדור הארץ הזה גוזלים ממנו משפט וצדק, אז הוא צריך לפנות אל השמים לעזרה או משפט. לכן השירה מתחילה בדיבור אל השמים, כדי לגרום

לעבדי יהוה הנמצאים בכדורי הארץ אחרים, בשמים, להביט אל הארץ ולשים לב לרע שקורה פה, וכך לעורר אותם לבוא ולעזור או לשפוט את הרשעים של הארץ. השירה היא דרך לפנות אל השמים ואפילו לריב עם תושבי כדורי ארץ אחרים, כדי

לגרום להם לשים לב אל זרע ישראל, וכך לבוא לעזור לצדיקים ולשפוט אתהרשעים.

כאשר ישעיהו התחיל את ספרו באמירה "שמעו שמים והאזיני ארץ" הוא רצה לסתום את הפה של מי שיגיד את שירת העדות, על ידי שהוא אמר תשובה שקרית לאותה שירה, כמו להגיד, "אתם אומרים 'האזינו השמים ואדברה", אבל אני אומר

לכם שהשמים כבר שמעו למה שיש לכם להגיד – "שמעו שמים". ישעיהו שיקר כאשר הוא כתב כך כי השמים לא שמעו לתוכחה של שירת העדות כי אם תושבי כדורי ארץ אחרים היו שומעים לשירת העדות, אז הארץ הייתה מקשיבה

למסר שלה ותושבי כדור הארץ הזה היו קוראים בשם יהוה, כמו שהשירה אומרת לעשות, באמירה "כי שם יהוה אקרא", וגם יעקב היה מקבל כבוד כעם הנבחר של יהוה, כמו ששירת העדות מעידה באמירה "כי חלק יהוה עמו, יעקב חבל נחלתו".

במקום זה, בני יעקב הפסיקו לקרא בשם יהוה לאורך כמה אלפי שנים האחרונות, וגם סובלים מזה שרוב תושבי כדור הארץ הזה לא מכבדים את יעקב וישראל כחבל

נחלה של יהוה, אלא המוסלמים אומרים שישמעאל לקח את המקום של יעקב, והנוצרים אומרים שיהוה בחר בהם במקום ביעקב. לכן הארץ לא האזין למסר של

שירת העדות. נוסף לזה גם יש שלושה דרגות של קבלת דבר: האזנה, שמיעה, והקשבה. האזנה

הוא כאשר מקבלים דבר דרך האזנים, אבל עוד לא החליטו אם להאמין לו או לא. שמיעה הוא כאשר מקבלים את הדבר כאמת. הקשבה הוא כאשר מתחיילים

לשמור או לפעול לפי אותו דבר. שירת העדות מעידה שכאשר השמים מאזינים למסר שלה, אז תושבי כדור הארץ הזה ישמעו למסר, כי עבדי יהוה בכדורי הארץ

אחרים הם לפעמים יותר חזקים ובעלי השפעה מתושבי כדור הארץ הזה, ולכן כאשר הם מאזינים למסר של שירת העדות, זה גורם לתושבי כדור הארץ הזה לשמוע, שזה דרגה יותר גדולה של קבלת דבר. אבל ישעיהו בלבל את הסדר

כאשר הוא כתב שאחרי שהשמים ישמעו למסר של שירת העדות, אז הארץ עוד יצטרך להאזין למסר של השמים, אף על פי שלהגיד כן הוא שקר כי אם השמים

היו שומעים למסר של השירה, אז הארץ הייתה מקשיבה למסר, שזאת הדרגה הכיגדולה של קבלת דבר.

לכן ישעיהו התחיל את ספרו בשקר, כדי לסתום את שירת העדות למקיים אתהתפקיד שלה.

218

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

המילה מרום היא מילה טמאה, שסותרת את הדרך של יהוה "כי כה אמר רם ונשא, שכן עד וקדוש שמו – מרום וקדוש אשכון" )ישעיהו נז, טו(.

אמנם יהוה הוא קדוש, ונבואת משה מעידה על זה בהרבה מקומות, אבל האם הוא מרום. כדי להבין לגבי זה צריך להבין מה המשמעות למילה מרום: מרום הוא

כאשר איש מרמר את נפשו או אחרים מרמרים את נפשו, ובמקום לתת למר לצאת מנפשו, כדי לרפא ולהחיות את עצמו, הוא מתאפק ומשאיר את המר

בנפש. הוא התחיל במציאות של מר ואז בכל זאת סגר את נפשו – ם – במקום לתת למר לצאת מנפשו או להתנתק מן המקור המר. םר ו ם. זאת המשמעות

למילה םר ו ם כי המשמעות לאות ם היא למציאות של סגירות, כמו שהאות ם היאסגורה, וכמו שיכולים ליצר את הצליל ם גם כאשר הפה סגור – םםםםםם.

לכן, לפי ספר ישעיהו, הדרך להיות צדיק היא להתאפק ואז להתקדש. לעומת זה, הדרך שנבואת משה אומרת שישראל מחויב להיות צדיק הוא אמונה – "כי שם

אמונהיהוה אקרא, הבו גדל לאלהינו, הצור, תמים פעלו, כי כך דרכיו משפט. אל ואין עול, צדיק וישר הוא" )שירת העדות, ספר דברים לב, ג(.

המשמעות למילה אמונה היא שהדרך להיות צדיק הוא לא לתת למר להיכנס לנפש – אם ו ןה. הצדיק סוגר את עצמו להשפעה הרעה, במקום להמשיך לאכל ממנו, וזה מה שעוזר לו לעלות בדרגות הצדק – להשיג עוד דרגה בדרך של יהוה.

הצדיק אומר, "אני אסגור את עצמי להשפעה הרעה" – אם – "כדי להצמיחבקרבי מקור של חיות שהיא יותר טהורה" – ו ןה. אם ו ןה.

לעומת זה, הרשעים נוטים ללכת בשתי דרכים: הם אוכלים בשר ושותים משקים מרים כדי לערל את נפשם, וכך לאא.

להרגיש כאב כאשר הם פוגעים באחרים. הם מחפשים שותפות עם רשעים, כדי להגדיל את כוחם, וכך למשול עלב.

אחרים. לעשות כן הוא הדרך ליפול לחולי נפשי ורקבון, ונבואת משה מעידה נגד הדרך

הזאת כאשר היא אומרת "והנשארים בכם ימקו בעונם, בארצת איביכם, ואף , והתודו את עונם ואת עון אבתם, במעלם אשר מעלו בי,ימקובעונת אבתם אתם

אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם, ואף אשר הלכו עמי בקרי." )ויקרא כו, לט(. , ואז ירצו את עונם הערל או אז יכנע לבבם

לכן, הדרך שיהוה יהיה האב של בני יעקב הוא כאשר פועלים לפי הדרך של אםוןה, כאשר מפסיקים להכניס את המר לנפשנו וכאשר עוזבים את קרבתם של

הרשעים, כמו שאברהם ויעקב היו מוכרחים לעשות. אם הם לא נותנים לנו לעשות כן, אז הדרך של יהוה גם מצריך להילחם בהם, כדי שיפסיקו למרמר את נשפנו

ולזנות את דרכינו.

219

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

בגלל כל הסיבות האלו, עדיף למחוק את ספר ישעיהו מכל עותק של התנ"ך, כי המכשולים שהוא השאיר לבני ישראל הם גדולים, וזה האמת, אפילו אם הוא

וירמיהו אולי כתבו אותם בטעות. הכי עדיף הוא לשמוע לעצה של שירת העדות )"שירת האזינו"(, וללמוד מדרכי הצדק המתוארים בספר בראשית, בדיבור על

האדם הראשון, נח, אברהם, יצחק, ויעקב.

ריבוי של נבואות שקר, שסותרות אחת את השנייה, כדי לבלבל בפרק הזה, ובפרקים הבאים, כתבתי איך שכל שאר הנביאים שמופיעים אחרי ספר

ישעיהו טועים באותה מידה שספר ישעיהו טעה או מוסיפים על טעויות שלו. זה מעיד על עוד דרך תחבולה של רוח הטומאה – הדרך של הטמאים הוא לדבר

כל כך הרבה שקרים כדי שנהיה מוכרחים להשתמש באחת מהן כדי להילחם בשאר, וכך הם חושבים שהם תמיד ימשלו בנו. לכן הם נתנו לנו מכשולים בספר ישעיהו, אבל אחרי זה נתנו הרבה נביאי שקר אחרים, שחלק מהם תואמים עם

דברי ישעיהו וחלק מהם סותרים את דבריו, כי הם רצו שתמיד נצטרך להישען על המכשולים של נביא שקר אחד כדי להינצל מן השקרים של נביאי שקר אחרים. חשוב לזכור את הכלל הזה כאשר מתבוננים בפרק הזה ובפרקים הבאים כי אני

הרבתי להשתמש בספר ישעיהו כעדות נגד נביאי שקר אחרים, אפילו שהוא בעצמו גם ניבא כמה שקרים שהם מאוד רעים. אני עושה כן כי אני לא רואה דרך אחרת

להוכיח על השקרים שלהם חוץ מכך, בגלל שקהל ישראל מצא את עצמו שבוילאותם שקרים לכל כך הרבה שנים.

אם אסביר את הדברים בצורה יותר קצרה, אני מפחד שהרבה אנשים יתקשו להבין, ולכן אני בוחר להוכיח נגד נביאי השקר בשיטה הזאת, כדי לתת לעם ריבוי

של הוכחות נגד נביאי שקר, וכך לתת לו דרך הדרגתי להבנה ותשובה לאמת. היינו שקועים ברשע לכל כך הרבה דורות שהדרך לצאת ממנו הוא בנתינת הבנה לגבי

האמת בצורה הדרגתית, וכך השתדלתי לעשות בפרק הזה כי כך הייתי מוכרחלעשות בעצמי.

הסרת נבואות השקר גם מסירה מכשול מנביאים שטעו מי שחושב שהדיבור נגד השקרים של נביאי השקר נעשה רק מתוך שנאה לשקרים

שלהם טועה כי הסרת נבואות השקר שלהם הוא גם דרך להסיר מכשול מנביאיהשקר.

לדוגמה, ירמיהו קילל את עצמו מספר פעמים בנבואתו מרוב הצער שלו על ההשפלות של בני דורו, כמו כאשר הוא כתב "ארור היום אשר ילדתי בו, יום אשר

220

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ילדתני אמי, אל יהיה ברוך" )ירמיהו כ, יד(. לכן הסרת נבואות השקר היא גםהסרת מכשול מהנביאים שערבבו אמת ושקר בדבריהם.

גם ישעיהו טעה כאשר הוא אמר "ואתנה לחרם יעקב וישראל לגידופים" כי בזההוא קילל את יעקב, אביו, אפילו שהקללה לאביו גם יהיה קללה לו.

הדיבור על חטאים וחורבנות בעתיד עזר לברוא את אותה מציאות רעה כי כאשר הנביאים הצליחו להכניס את ספריהם לתנ"ך, אז הכוח התרבותי של אותם ספרים

גם גרם למי שהאמין באותם ספרים לעזור לברוא את אותם חטאים וחורבנותלעתיד.

לעתידהנה עוד כמה דוגמאות לאיך שהנביאים שהרבו לדבר אל חטאים וחורבנות גם עזרו לברוא את אותה מציאות רעה, ולפעמים גם קללו את עצמם בדבריהם,

וכך גם עזרו לברוא חטאים וחורבנות על עצמם לעתיד: צדקה. נקוה לאור והנה חשך;תשיגנוישעיהו: "על כן, רחק משפט ממנו ולא

. כשלנו בצהריםנגששה כעורים קיר וכאין עינים נגששה .נהלךלנגהות, באפלות .נקוה למשפט ואין כדבים כלנו וכיונים הגה נהגה. נהמה כנשף, באשמנים כמתים.

לישועה, רחקה ממנו" )ישעיהו נט, ט(. כאשר ישעיהו דיבר כך הוא לא רק תיאר מציאות שהיה, אלא הוא תיאר מה שהוא חשב שהולך להיות, וכך עזר לברוא את

אותה מציאות רעה על עצמו ועל הקוראים שלו לאורך הדורות. הוא עשה כן למשפט, בעתיד, וגםושנקוה, תשיגנוכאשר הוא דיבר בלשון עתיד על שמשפט לא

אז לא נמצא אותו. כך, כאשר ישעיהו כתב מתוך חוסר תקוה לעתיד הוא גם גרם לקוראים שלו לעזור להביא את אותה מציאות רעה על עצמו ועליהם, כי תרבות

של חוסר תקוה מוליד מציאות של חוסר תקוה. ירמיהו: "בת עמי, חגרי שק והתפלשי באפר. אבל יחיד עשי לך, מספד תמרורים,

" )ירמיהו ו, כו(. פה ירמיהו תיאר שפתאם יבא השדדעלינו השדד יבאכי פתאם עליו ועל הקוראים שלו, וכך עזר לברוא את אותה מציאות רעה על בניו והקוראים שלו לאורך הדורות. נוסף לזה, הוא גם תיאר חטאים שיהיו בעתיד כאשר הוא דיבר

וישבעומתוך חוסר תקוה, כמו כאשר הוא אמר "אי לזאת אסלוח לך? בניך עזבוני, סוסים מיזנים, משכים היו; .יתגודדו, ובית זונה וינאפובלא אלהים, ואשבע אותם

" )ירמיהו ה, ז(. כאשר הוא אמר "ישבעו" בלא אלהים,יצהלואיש אל אשת רעהו במקום להגיד "שבעו בלא אלהים", ירמיהו דיבר בלשון עתיד, וכך עזר לברוא את

אותה מציאות רעה, אפילו שהוא לא רצה לעשות כן כאשר הוא כתב את אותם דברים. כך, טעות כתיבה שיצאה מתוך כאב גדול וחוסר תקוה עזר לברוא על

ירמיהו והקוראים שלו חטאים וחורבנות לעתיד, כאשר הוא הכניס את חוסרהתקווה למרכז התרבותי של ישראל – לתנ"ך.

את תזנותיך על כל עובר, לו יהי.ותשפכי על שמך, ותזני ביפיך, ותבטחייחזקאל: " ותקחי  עליהם, לא באות, ולא יהיה.ותזני מבגדיך, ותעשי לך במות טלאות, ותקחי

221

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ותקחי  בם.ותזני לך צלמי זכר, ותעשיכלי תפארתך, מזהבי ומכספי אשר נתתי לך, ולחמי, אשר נתתי לך, את בגדי רקמתך ותכסים, ושמני וקטרתי נתתי לפניהם,

סלת ושמן ודבש האכלתיך, ונתתיהו לפניהם לריח ניחח, ויהי, נאם אדני יהוה. להם, לאכול המעטותזבחים את בניך ואת בנותיך, אשר ילדת לי, ותקחי

ותתנים, בהעביר אותם להם" )יחשקאל טז, טו(. פהותשחטי את בני מתזנותך, יחזקאל לא רק קילל את ישראל בזה שהוא יחטא לעתיד בזנות, אלא הוא גם

". כך,בניקילל את עצמו בזה שישחטו את בניו, כאשר הוא אמר "ותשחטי את כאשר הוא ניבא מתוך השבי לאויבי ישראל הוא גם עזר להם להמשיך להחטיא

ולהכות באחיו, וגם בעצמו. עמוס: "ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזרים, האף אין זאת בני ישראל, נאם

את הנזרים יין, ועל הנביאים צויתם לאמר, לא תנבאו" )עמוס ב, יא(.ותשקו יהוה. פה עמוס דיבר בלשון עתיד על שהקוראים שלו ישקו את הנזירים יין וכך עזר

לברוא את אותה מציאות רעה לאורך הדורות, כאשר הוא הכניס את אותה חוסר תקווה לתוך המרכז התרבותי של ישראל – לתנ"ך. עמוס גם דיבר נגד גאולה

מי יקום יעקב כי קטןעתידית ליעקב כאשר הוא כתב "אדני יהוה, סלח נא, כה הראני אדני יהוה, והנה קרא . נחם יהוה על זאת, לא תהיה, אמר יהוה   הוא.

לרב באש, אדני יהוה, ותאכל את תהום רבה, ואכלה את החלק. ואמר, אדני יהוה, נחם יהוה על זאת, גם היא לא תהיה, אמר   מי יקום יעקב כי קטן הוא.חדל נא, " )עמוס ז,א(. אדני יהוה

שילל וערום, אעשה מספד כתניםאילכהמיכה מרשתי: "על זאת אספדה ואילילה, שילל וערום,ילךואבל כבנות יענה" )מיכה א, ח(. פה מיכה קילל את עצמו שהוא

בתעיד, מרוב צער על חטאי יעקב, אפילו שזאת לא הדרך להצליח להתגבר על מציאות רעה. כך הוא גם החסיר מעצמו דרך חכמה לקום ממציאות רעה כאשר

הוא כתב מתוך חוסר תקווה, וכך המליך את החוסר תקווה על עצמו בחלקמספרו.

בוגדים,תביטחבקוק: "טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל. למה אדם כדגי הים, כרמש לא משל בו"ותעשה  בבלע רשע צדיק ממנו.תחריש

, בלשון עתיד, אליביט)חבקוק א, יג(. פה מי שקרא לעצמו חבקוק אמר שיהוה את האדם כדגי הים, ללאויעשה כאשר רשע יבלע צדיק ממנו, ויחרישבוגדים,

מושל. כאשר הוא דיבר כך, הוא גם עזר לברוא את אותה מציאות רעה, ואיתו אותו דיבור היה מתוך רצון מזיד להרעה, ועל זה הבאתי הוכחות בפרק "ספר

חבקוק – נבואה מעמלק, עם חרמו של יהוה". אסף אדם ובהמה, אסף עוף צפניה: "אסף אסף כל מעל פני האדמה, נאם יהוה.

השמים ודגי הים, והמכשלות את הרשעים, והכרתי את האדם מעל פני האדמה, נאם יהוה" )צפניה א, ב(. פה צפניה כתב על זה שהוא רוצה שיהוה ישמיד את כל

כדור הארץ, כולל הבהמות, עופות, דגים, וגם את האדם. כאשר הוא עשה כן, הוא

222

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

בעצם רצה לעזור לברוא את אותה מציאות רעה של חורבן כל כדור הארץ, ועוונוהוא גדול מאוד. עוד על ישבי הארץ, נאם יהוה. והנה אנכי ממציא אתאחמולזכריה: "כי לא

מידם" )זכריה יא, ו(.אצילהאדם, איש ביד רעהו וביד מלכו, וכתתו את הארץ, ולא על ישבייחמולפה זכריה דיבר מתוך חוסר תקווה על שהוא חשב שיהוה כבר לא

מזה. כך הוא נתל לחוסריצילהארץ, ושהוא עוד יגרום לאדם לריב עם עצמו, ולא לתקווה להתגבר עליו, ומי שקורא ממנו עלול גם ליפול לאותה חוסר תקווה. נוסף

לזה, הוא גם דיבר בעד הפרת האחווה בין יהודה ושאר שבטי ישראל, אפילו שאותה אחווה היא מאוד נצרכת כדי שישראל יקום מן השבי ויתגבר על אדום להפרועמלק. הנה דבריו נגד אותה אחווה, "ואגדע את מקלי השני, את החבלים,

" )זרכיה יא, יד(. לכן יש צורך להסיר את הספראת האחוה בין יהודה ובין ישראל הזה ממרכז התרבותי של ישראל – מהתנ"ך – כדי להסיר מתרבותנו את החוסר

תקווה הטמון בספרו. אך בי ישב,  חשך ולא אור.וילךאותי נהג  איכה: "אני הגבר ראה עני בשבט עברתו.

, ראשויקףבנה עלי  בלה בשרי ועורי, שבר עצמותי.  ידו כל היום.יהפך , הכביד נחשתי" )איכהולא אצאגדר בעדי  במחשכים הושיבני, כמתי עולם. ותלאה.

ג, א(. פה הכותב של ספר איכה דיבר מתוך חוסר תקווה גדול מאוד כאשר הוא את ידיו עליו כליהפוך חשך, בלשון עתיד, ואדוניו ילךקילל את עצמו בזה שהוא

מן השבי שלו, אפילו בעתיד. כך הוא לא רק קילל אתלא יצאהיום, ושהוא גם עצמו, אלא הוא גם מהווה סכנה לקוראים שלו, שעלולים להזדהות עם הקללה

שהוא כתב על עצמו ולהתחיל לחשוב כמוהו. לכן יש צורך גדול להסיר את הספר הזה מהתנ"ך כדי להסיר את מסר החוסר תקווה הזאת מהכותב שלו, וגם

מהקוראים שלו, ומישראל. ההצלחה של ישראל מצריך תקווה כדי שיהיה לנו כוחות חיים לבנות צבאות,

ממשלות, ותשתיות, וכך להקים חברה מוצלחת, המיוסדת על התורה, אבל גם מותאמת למציאות המודרנית של ימינו, של מטוסים וטנקים, מערכות בין-לאומיות

ואינטרנט. לעשות כן מצריך להביט אל הצד הטוב של המציאות, וחלק מתהליך התקומה שלנו גם מצריך לעזוב את הספרים שאומרים לנו לאין לנו תקווה

להצלחה. בסופו של דבר הדרך של יהוה הוא דרך חיים, וחלק חשוב מדרך החייםהוא התקווה והשמחה. לכן יש צורך לטהר את תנ"ך מן הספרים שמדברים נגד זה.

יש קוראים שאולי יגידו: "הרבה מאותם נביאים גם דברו על גאולות שיהיו לעתיד, נוסף לחורבנות. אם כן, אז למה בחרת לשים את המבט על איך שהם עזרו לברוא

חטאים וחורבנות לעתיד, במקום לשים את המבט על הטוב שהם דברו עליו?" בחרתי לדבר כך כי רוב מה שהם כתבו עליו הוא חטאים וחורבנות לעתיד, וכך הם

הפכו את המרכז התרבותי של ישראל, התנ"ך, לספר שמרבה לדבר יותר על חטאים וחורבנות לעתיד מאשר לדבר על צדק, יושר, משפט, ותקווה. לכן, כתבתי

223

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

נגדם עם התקווה שלעשות כן יעזור לטהר את התנ"ך מאותה חוסר תקווה, כדישהמרכז התרבותי של ישראל, התורה, יהיה מסמך של תקווה לחיים וצדק.

ספר חבקוק – נבואה מעמלק,עם חרמו של יהוה

רצה לדכאה את השפה ספר חבקוק הוא ספר שרצה לדכאה את כל מי שרוצה למרוד בממלכה של

רשעים, אבל הוא עושה את זה בצורה מתוחכמת, ולכן יש צורך לשים לב לשקרים שהוא טמן בספר שלו, כי אף על פי שהם אולי נראים כקטנים לעיני המתחיל,

התחבולה שעומדת מאחורי אותם שקרים היא לא קטנה. אחד מאותם שקרים הוא כאשר חבקוק הסית נגד מי שמנסה למרוד בממלכה של

הלוא אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה; חידותרשעים, באמירה נגד אותו איש: " . ויאמר 'הוי המרבה לא לו, עד מתי, ומכביד עליו עבטיט. הלוא פתע יקומולו

נשכיך ויקצו מזעזעיך והיית למשסות למו. כי אתה שלות גוים רבים, ישלוך כל יתרעמים מדמי אדם וחמס ארץ, קריה וכל ישבי בה" )חבקוק ב, ו(.

פה חבקוק הסית נגד מי שמנסה לעורר את העמים לדרך חדשה של צדק, עם כיבמשליםהשפה החדשה שיש לאותה דרך. לכן, הוא כתב נגד מי שמשתמש

השימוש במשלים עלול לעזור לחלש. למה? כי בעל מערכת בדרך כלל לא צריך להשתמש במשלים כדי להסביר את דרכו. אם כולם כבר נמצאים בתוך המערכת

שלו, אז הם יכולים להבין אותו דרך דיבור רגיל. לכן, הוא לא צריך להשתמש במשלים כדי להסביר את דרכו כי כולם כבר הורגלו לדבר בשפה שלו, יחד עם

המערכת שלו. לעומת זה, מי שמנסה לדבר נגד אותה מערכת יצטרך להשתמש במשלים כדי

להסביר דרך חדשה כי המשל הוא סוג של מרידה בשפה של הרבים. המשל מנסהלהסביר דבר שהוא מעבר לשפה היום יומי שהרבים נוטים להשתמש בו.

224

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לכן חבקוק פתח את הספר השקרי שלו בדיבור נגד מי שמשתמש במשלים כי הוא רצה לשמור על המצב הנוכחי, עם השפה הנוכחי. הוא לא רצה משלים כי הוא לא רצה שינוי לסדר העולמי, אפילו כאשר אותה סדר היא סדר של עושק, עם ממלכה

של עושק וקריה הגוררת איתה עושק.

רצה לשמור על ממלכות ריכוזיות של עושק הרצון של חבקוק לשמור על מרכז הכוח של הרשעים הוא הסיבה לזה שהוא דיבר נגד מי שיחריב את הקריה של אותם רשעים: "כי אתה שלות גוים רבים; ישלוך כל

בה".ישבי וכל קריהיתר עמים, מדמי אדם וחמס ארץ, לעומת זה, נבואת משה מעידה שיש יכולת לעמים להשיג שלום בלי השימוש

. לכן, יהוה לא ציווה עללשבת בקריותבמערכות ממלכתיות גדולות – בלי הצורך המלכת מלך בנבואת משה, אלא רק על ההנהגה של שבט לוי ומשפחת כהן,

שמקור הכוח שלהם אמור להיות כוח תרבותי. הכוהנים והלווים אמורים להביא לסדר תרבותי כאשר הם מלמדים לעם תורה ומקיימים תרבות של צדק וקדושה.

הם לא אמורים לפעול כמלכים, אלא כיועצים. לכן, בארבע הספרים של נבואת משה )בראשית, שמות, ויקרא, ובמדבר, וגם

שירת העדות( יהוה גם לא דיבר על מערכת ממלכתית לבני ישראל, אלא רק על מערכת תרבותית, שבו המרכז שלה אמורה להיות במשפחת כהן ובארון הקודש –

מרכז תרבותי, בלי מרכז ממלכתי. כך העם התנהל בתקופת השופטים לכמה מאות שנים. לעומת זה, המלכות גרמה לפיצול של העם תוך זמן קצר תחת הנכד של

דוד, רחבעם. שירת העדות מעידה על זה שאפילו אותה מרכז תרבותי בבית המקדש היה מכשול

כי שם העם היה שוחט ומשחית בהמות, ולכן השירה אומרת להתבונן בדורות הראשונים של האדם, כדי להתבונן על היסודות של דרכי הצדק, כעם וכיחיד. אין

שם דיבור על הצורך במערכות ממשלתיות גדולות כדי להשיג את הצדק, כי הדרך לקדש את העם הוא כאשר פועלים כיועצים להוכיח לעם על הטעויות שלו, וכאשר

עולים בדרגות הקודש בעצמנו, כמו ששבט לוי היה אמור לעשות. עבדי יהוה אמורים לפעול יותר בדומה ליועצים מאשר מלכים, והם רק אמורים להילחם

ולשפוט את הרשעים כאשר הרשעים רודפים ועושקים אותם, או צדיקים אחרים. לסיכום, עבדי יהוה אמורים להיות אנשים שיכולים להסתפק במעט, ללכת ממקום

למקום, וללמד צדק לאחרים. הם לא אמורים להיות אנשים שיושבים בקריהממלכתית ושוקעים בעושק ובעושר.

225

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

אם כן, אז מה המשמעות לאמירה של חבקוק נגד מי שהחריב קריה? "כי אתה בה."ישבי וכל קריהשלות גוים רבים; ישלוך כל יתר עמים, מדמי אדם וחמס ארץ,

של עושק, כי הנחתבקריההוא כתב את זה כדי לדכאה את אלו שקמים להילחם היסוד של ספרו היא שצריך לשמור על המצב הנוכחי, הבנויה על מערכות מדיניות

גדולות. הוא מאס בדרך של ההנהגה הלווית, ולכן כתב את ספרו כדי להציב את שיטת הממלכות, אף על פי שספר בראשית מעידה שאותה שיטה היא השיטה של בבל, שאוהבת לבנות מגדלים גדולים ומערכות גדולות, וכך מבלבלת את עמים עד

, וראשו בשמים, ונעשה לנו שם, פןעיר ומגדלחורבנם – "ויאמרו, 'הבה נבנה לנו אשר בנו בניאת העיר ואת המגדלנפוץ על פני כל הארץ'. וירד יהוה לראת

האדם. ויאמר יהוה, 'הן עם אחד ושפה אחת לכלם, וזה החלם לעשות, ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. הבה נרדה, ונבלה שם שפתם, אשר לא ישמעו

. על כןהעיראיש שפת רעהו'. ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ, ויחדלו לבנת " )בראשית יא, ד(.'בבל'קרא שמה

חבקוק רצה לשמור את שלטון החוק בכל מחיר, גם כאשר החוק הוא חוקים של רשע ועושק. לעומת זה, ספר בראשית מעיד שיש צורך להפיל שלטון של עושק,

ולכן הוא מתאר את נפילת מגדל בבל על ידי העבדים של יהוה.

טען שעדיף להיות עבד לרשע מאשר למרוד בו עוד הוכחה לזה שנבואת השקר של חבקוק הוא כדי לתמוך בבעלי כוח רעים: "הוי

שבעת קלון, מכבודמשקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על מעוריהם. , גם אתה והערל תסוב עליך; כוס ימין יהוה וקיקלון על כבודך. כי חמס לבנוןשתה

יכסך ושד בהמות יחיתן מדמי אדם וחמס ארץ, קריה וכל ישבי בה. מה הועיל פסלכי פסלו יצרו; מסכה ומורה שקר, כי בטח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים".

פה חבקוק רצה לדכאה את הנדכאים הסובלים ממלכת רשע באמירה שאם אותם שבעלי הכוח מביאים עליהם, אז אותה מרידה לא ייתןבקלוןנדכאים ינסו למרוד

להם להיות צדיקים. לכן, השקרן הזה כתב שאפילו אם הם יצליחו להפיל את בעלי הכוח ולהשתחרר מהעושק, אותה שחרור עלולה לגרום להם להיות בעלי כוח

רשעים כמו אלו שהם הפילו. לכן, השקרן הזה רצה לדכאה את הנעשקים באמירה שעדיף להם להמשיך להיות עבדים ונדכאים, כי אם הם ימרדו באדוניהם הרשעים,

אז הם עלולים להפוך לדומים לאותם רשעים. להגיד כך הוא שקר כי ההכנעה לאדונים הוא זה שהופך את העבד לדומה למלך

הרשע שלו. ככל שהוא נשאר שבוי למלך רשע, הוא גם עלול להיות כמוהו. אם אתה מוצא את עצמך עבד לרשע, אז אתה כבר דומה לו עקב זה שבצעת את

רצונו, וכך תמכת בממלכתו. המרידה נגדו הוא חלק בלתי נפרד מתהליך התשובה והצדקה, וזה האמת. לכן, יש צורך למרוד במלך רשע כאשר זה אפשרי, אפילו אם

226

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לעין השטחית זה נראה כאילו אותה מרידה גרמה לצדיק ליפול לחטאים חדשים,עקב זה שהרשעים מנסים להחטיא אותו.

רצה להחסיר מהעניים את כלי ההסברה שלהם כי פסלו יצרו, מסכה ומורה שקר. כי בטח יצר יצרו עליו לעשותפסל"מה הועיל

אלילים אלמים." פה הרשע רצה לטמון מכשול נוסף למורדים בממלכה של רשע. מה המכשול? כדי להסביר למה אותה אמירה היא מכשול, קודם צריך להסביר מה

. בשפה של התורה כל כלי הוא סוג של פסל, כי פסלפסלהיא המשמעות למילה הוא כאשר מישהו לוקח חומר ופוסל ממנו את מה שהוא לא רוצה, כדי להשאיר

מוצר סופי. לכן, גם כלים הם פסלים, וזה נכון בין אם אותה כלי היא פטיש, יתד, אומחשב.

נבואת משה לא אסר את השימוש בכל סוג של פסל, אלא הוא רק אסר על פסלים דתיים, כמו הפסל של בודהה. זאת המשמעות למצווה "לא תעשה פסל וכל

. לאאשר בשמים ממעל ואשר שארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץתמונה תשתחווה להם ולא תעבדם". המצווה הזאת אוסרת להפוך את המציאות

החומרנית למרכז התרבותי, אבל היא לא אוסרת את השימוש בכל סוגי הפסלים/כלים, כי יש כלים הנצרכים לחיי היום יום, כמו מחרשה או יתד. לכן,

המצווה מדברת נגד השימוש בפסל/כלי דתי, כמו הפסל של בודהה, אבל היא לא מדברת נגד פסל/כלי הנצרך לפעילות ממשית, כמו פטיש או יתד. לסיכום, פסלים

דתיים, וכל סוג של תמונה, הם אסורים, אבל פסל/כלי רגיל, כמו פטיש או יתד,הוא מותר ליצירה ושימוש.

פסלאם בונים על ההבנה הזאת, מה היא המשמעות לאמירת חבקוק "מה הועיל כי פסלו יצרו, מסכה ומורה שקר, כי בטח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים"?

הוא רצה להשמיץ את עבדי יהוה, שכתבו ספרים כדי להסביר לעם על חטאיו ולעורר את ישראל לעשות תשובה. הנביא שקר הזה הבין שהאמת הוא זה שיפיל את הממלכה של עמלק, והדומים לו, ולכן הוא רצה להשמיץ ספרים כפסלים כי

הוא רצה להסית את העם להפסיק ללמוד מן הספרים של עבדי יהוה. למה הוא הרגיש צורך לעשות כך? כי האנשים שרוצים להקים דרך חלופית

לממלכות הרשע הם בדרך כלל העניים או הנדחים, שחסר להם הרבה כסף או כלים. לעומת זה, לבעלי המערכות יש הרבה כלי מלחמה וכלי תקשורת, וזה למה לאורך העבר, המורדים בממשלות רשע כתבו ספרים כדי לדבר נגד ממלכות של רשע. אם חסר לצדיק מטוסים ורובים, אז ספר אולי יכול לתת לצדיק לדבר אל

הרבים ולעורר אותם לעשות תשובה, כדי שהם יצטרפו למרידה שלו נגד הרשעים.

227

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

באמירה שאותה פסל היא למען עשייתפסלכאשר חבקוק דיבר נגד מי שיצר אליל, הוא בעצם רצה לדכאה את כל מי שיכתוב ספר של מרידה תרבותית. הוא

רצה להחסיר מהעני את אחד מהכלים הכי זולים, אבל חשובים, שאיתו הצדיק הבודד יכול להתחיל מרידה נגד ממלכות של שקר: ספר. אבל אפילו בתוך אותה תחבולה יש סתירה מובנית, כי כאשר חבקוק כתב ספר ודאג להכניס אותו לתוך

התנ"ך, אז הוא בעצמו יצר פסל. הוא דיבר נגד ספר כאשר הוא קרא לו פסל, אףעל פי שהוא בעצמו השתמש באותה סגנון של כלי כדי לבלבל את עם ישראל.

לסיכום, חבקוק רצה לסתום את הפה של מי שיכול להאיר לרבים על תורת יהוה, ולכל הנראה הוא הצליח לעשות כך לכמה אלפי שנים, כאשר ספרו היה נכלל בתוך התנ"ך. לכן, אין להאמין לתחבולה של השקרן הזה, שקרא לעצמו בשם

. השם שלו זה לא באמת חבקוק אלא "לא עם" או "עם חרמו של יהוה".קוקחב.ק או עמלקוקזה תמיד יהיה השם שלו, בין אם הוא יקרא לעצמו בשם חב

כי מחה אמחה"ויאמר יהוה אל משה: כתב זאת זיכרון בספר ושים באזני יהושע ', ויאמר ידיהוה נסי. ויבן משה מזבח ויקרא שמו, 'את זכר עמלק מתחת השמים

על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר" )שמות יז, יד(. יהוה נשבע שהוא הולך למחה את זכר עמלק, והוא הולך לקיים את השבועה הזאת, אפילו אם עמלק

ישקר באמירה שאותה שבועה לא הולכת להתקיים, כמו שהוא עשה בספר אמרשבעות מטות...לא נמותהנבואה שלו, באמירה "הלא אתה יהוה קדשי –

של יהוה להרוג את עמלק הולכת להתקיים, ולכןהשבועהסלה" )חבקוק א, יב(. מי שרוצה לעבוד למען יהוה צריך למחה את ספר חבקוק, כדי להתחיל לקיים את

המצווה למחה את זכר עמלק. שלנו, אפילו כאשר זהכנסבנוסף לזה, העבדים ליהוה צריכים לשים את יהוה

נראה כאילו אחרים, שמעלו ביהוה, הפכו את עצמם לבעלי ניסים. הניסים שלהם הם שקר, ויהוה הוא הנס שלנו. כך משה התגבר נגד מכשפי מצרים, וכך עבדי יהוה

יתגברו נגד עמלק, הלא עם, והשקרים שלו. לכן משה אמר "יהוה נסי", כי הדרךלישראל לנוס הוא רק בנאמנות לתורת יהוה.

עוד הוכחה שספר חבקוק הוא ניסיון לעצור את משפט החרם נגד עמלק היא זאת ויקטר למכמרתו כי בהמהלחרמושהוא דיבר נגד מלחמת חרמה: "על כן יזבח

ותמיד להרג גוים, לא יחמול"חרמוהעל כן יריק  שמן חלקו, ומאכלו בראה. )חבקוק א, טז(. כך הוא דיבר נגד מלחמה להחרים את זכר עמלק. זאת גם

הסיבה שהוא רצה שאדום יוליד אלוה, שיכולה לתמוך בעמלק, ועל זה הוא אמר , וקדוש מהר פארן סלה; כסה שמים הודו, ותהלתו מלאהאלוה מתימן יבוא"

הארץ"; תימן הוא אחד מבני עשו )חבקוק ג, ג(. נוסף לזה, הוא גם רמז על זה שהוא אכל את הבשר של בני אדם, כאשר הוא

כמו לאכל עניאמר, "נקבת במטיו ראש פרזו, יסערו להפיצני, עליצתם לקול צללו שפתי"שמעתי ותרגז בטני דרכת בים סוסיך, חמר מים רבים. .במסתר

228

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

)חבקוק ג, יד(. הוא דיבר על לאכל עני במסתר כי כך הוא פעל, ולכן הוא כתב שהבטן שלו ירגז עם ההתעוררות לחיים שהוא רצה להביא לעצמו כאשר הוא טמן

את נבואת השקר שלו כמכשול לבני ישראל.

למה צריך להסיר את ספרי נביאיהשקר מהתנ"ך

Soft Powerהתחבולה בשימוש אצל בעלי ממשלה, הנקרא כוח רך, או יש באנגלית. כוח רך הוא דרך שבו בעלי כוח מנסים לכבוש עמים כאשר הם קודם

גורמים לעמים לאמץ את התרבות של בעל הכוח, כדי שאחרי כן אותם עמיםישתתפו פעולה עם בעל הכוח כאשר הוא בא לכבוש אותם.

מדינות המערב הרבו להשתמש בתחבולה הזאת כאשר הם הפיצו את הדת והתרבות שלהם באפריקה ואסיה, כדי לגרום לאותם עמים להיכנע לגניבה שבני המערב עשו נגדם דרך האימפריאליזם. גם רבי עקיבא העמלקי עשה כן כאשר

הוא דאג לשים את עצמו כרב הכי חשוב בתלמוד, ולכן כתוב בתלמוד שכולו על פי השיטה של תלמידי רבי עקיבא :"דאמר רבי יוחנן: סתם מתניתין, רבי מאיר. סתם

תוספתא, רבי נחמיה. סתם ספרא, רבי יהודה. סתם ספרי, רבי שמעון. וכולהואליבא דרבי עקיבא" )סנהדרין פו, א(.

גם בעלי ממשלה אחרים שפעלו כך כאשר הם רימו את אנשי כנסת הגדולה להכניס ספרים לתנ"ך, עם ההבנה שלעשות כן יגרום ליהודים לברך אותם לאורך�י". מי שהצליח להכניס את הספר הדורות, כאשר היהודים אמרו "ברוך אתה אדנ

שלו לתנ"ך נכלל כחלק מאותם אדונים כי התנ"ך הוא המסמך היסודי ליהדות,לנצרות, ולאסלאם.

היו כאלו שעשו כן מתוך תודעת יהוה, כמו משה, כאשר הוא דיבר מתוך נבואה, אבל גם היו כאלו שעשו כן כדי להטמין מכשול לבני ישראל. הם רצו לרכוב על

הנטייה של הרבים לברך את אדוניהם, ולכן אותם אויבי ישראל דאגו להכניס את ספריהם לתנ"ך, דרך נביאי שקר, כדי להטמין מכשול לעם. ספר חבקוק הוא

דוגמה לזה כי שם עמלק ניסה להכניס את עצמו למרכז התרבותי של עם ישראל – לתנ"ך. רבי עקיבא העמלקי גם הצליח לעשות כך נגד שבט יהודה כאשר הוא הפך

את עצמו לרב הכי חשוב של התלמוד. אצל מי שקרא לעצמו חבקוק, הוא גם הוסיף על אותה תחבולה כאשר הוא דיבר על יהוה כאל שפועל למענו, אפילו שעבדי יהוה האמיתיים מכירים בזה שלפעמים תודעת יהוה מחייב שמשפט גם יבוא עליהם. חבקוק רצה להגדיר את יהוה כעבד

– לא נמות" )חבקוקאלהי קדשישלו, כאשר הוא אמר "הלוא אתה מקדם, יהוה

229

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

– "קדשי"קדש ליא ,יב(. עמלק רק מוכן להכיר ביהוה כמי שמקדש את עמלק – – אפילו שהאמת הוא שיהוה הולך להמית את עמלק כי מעט הקדושה שעמלק

רכש לעצמו היא קדושה שהוא שדד מהצדיקים יותר ממנו, כאשר הוא רימה אותם�י". לברך אותו כחלק מברכת האדונים – "ברוך אתה אדנ

לסיכום, נביאי השקר רק רוצים להכיר ביהוה כאשר הם חושבים שיהוה יברך או יקדש אותם. לכן, הם מנסים להגדיר את יהוה כאל שרק מקדש אותם או נלחם למענם – כעבד שלהם. הנוצרים גם פעלו כך כאשר הם הרבו לדבר על התנ"ך

כתירוץ לכבוש ולשדוד את העמים, אפילו שאחרי השלמת אותם כיבושים הם בדרךכלל הפסיקו לדבר על התנ"ך.

לעומת זה, עבדי יהוה מכירים בזה שלעבוד למען יהוה גם דורש שמשפט יבוא עליהם על חטאיהם הקודמים. הם מוכנים להכיר בזה שהמלחמה למען יהוה דורש

שמשפט גם יבוא עליהם, כדי להסיר מעליהם את חטאיהם. הצורך להיות מוכן לקבל משפט, במקום רק לשפוט אחרים, הוא דבר שיהוה כבר דיבר עליו בספר

בראשית, כי שם כתוב "וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים" )בראשית ג ,כד(. להט החרב המתהפכת

היא שכל מי שבוחר להחריב אחרים גם יצטרך לקבל חרב על עצמו, במידה מסוימת, כדי להסיר מעצמו את חלק מעוונותיו. אלו שבוחרים להילחם למען יהוה

עם התודעה הזאת בוחרים לעשות מעשה של הקרבה אישית כי הם מבינים שגם אם הם יצליחו להכות באויבי יהוה, יום יבוא וגם הם יצטרכו לקבל על עצמם מידה

של משפט כדי להסיר מעצמם את עוונותיהם העבים; יום יבוא והחרב גם יתהפך עליהם במידה מסוימת. אם הם מבינים את זה ובכל זאת בוחרים לצאת למלחמה,

אז זה הוכחה שהם אוהבים את יהוה באמת, במקום רק לנסות להפוך את יהוהלעבד שלהם.

לכן, פה יש דרך לעזור לבני ישראל להבדיל בין עבדי יהוה האמיתיים ואלו שרק משתמשים בשמו כתירוץ להכות באחרים: מי שבאמת אוהב את יהוה יכיר בזה שגם

הוא נצרך למשפט, כאשר החרב מתהפך עליו, כדי להסיר ממנו את עוונותיו העבים. לעומת זה, המשקרים רק רוצים לדבר על יהוה כאל שעוזר להם, וכך

נביאי השקר פעלו. גם צריך לזכור שחבקוק הוא הוא לא השם האמיתי של אותו נביא שקר, אלא זה

קוקשם שהוא רצה לקבל לעצמו. בחירת אותו שם הוא גם תחבולה. לכן השם חב – עמלק. קהוא דומה לשם עמ ל

גם השם "עבדיה", של ספר עבדיה, משתמש באותה תחבולה – עבד יה. גם השם "נחום האלקשי" משתמש באותה תחבולה, כי המשמעות של השם "אלקשי" הוא

אל קש לי – האל קש למעני; מי שכתב את אותו ספר רצה שיהוה, האל, יקש למענו. כמו אצל מי שקרא לעצמו חבקוק, גם "נחום האלקשי" רצה שיהוה יהיה

העבד שלו, במקום שהוא יהיה עבד ליהוה, והוא עוד דאג לשים את הספר שלו230

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

בתנ"ך כדי לרכוב על מברכי האדונים ולגרום להם לשאת בעון הזה בשבילו. כך הוא לא רק מעל ביהוה, אלא הוא גם עשק את בני ישראל, כאשר הוא גרם לזה

שהעם ישא בעוונותיו, תוך כדי שלו היה טוב לקרוא בשם יהוה, גם כאשר הוא בעצמו בגד ביהוה והיה אמור לסבול ממשפט על זה. כך הוא החניף את שם יהוה.

הנה עוד כמה הוכחות נגד הנביא שקר הזה: נבואתו לא מחדשת איזה מסר של צדק או רחמים כלפי החלש, אלא הוא מדבר במילים מאוד מעורפלות כדי להשפיל את מלך אשור. מי שרצה שנקרא לו נחום

האלקשי לא עשה כן כי הוא רצה שהספר שלו יהיה סוג של חרב, כדי להכות באויביו, אפילו שיהוה לא רק רוצה בחרב נגד הרשעים, אלא גם בצדק למען

החלשים. הוא גם רצה לטמון את הספר שלו כמכשול לבני ישראל, ולכן הוא כתב "והמה

ואין מפנה" )נחום ב, ,ט(. בזה הוא רצה להגיד שמי שמנסהעמדו עמדו; נסים את החוטאים,עומד לדיןלנוס מדרך הרשע של בבל, ובגלל זה מוצא את עצמו

ימצא שהדרך לישועה לא מתפנה. לכן, הוא השתמש באותם מילים שספר ישעיהו משתמשת בהם כי הוא רצה להיות תולעת על ספר ישעיהו, שכתב, "נצב לריב

לדין עמים" )ישעיהו ג, יג(. ישעיהו כתב שאחד מעבדי יהוה ינוס מלהיותועמדיהוה, חלק מדרכי הרשע של בבל ויעמוד כדי לדין עמים שחוטאים נגד יהוה, אבל נחום

לא רצה שאותו דבר יתקיים, ולכן הוא כתב שאותו בעל תשובה יעמוד לדין את הרשעים, אבל אף אחד לא יפנה לו את הדרך לישועה. הוא כתב שכך יקרה כי

הוא רצה שזה יקרה, בגלל שהוא פעל כדי להיות תולעת על ספר ישעיהו. לעומת זה, ספר ישעיהו מעידה שכן יהיה דרך לישועה: "משא בבל, אשר חזה

, הרימו קול להם; הניפו יד, ויבאו פתחישאו נסישעיהו בן אמוץ: על הר נשפה הוא שם כינוי למי שמנסה לנוס מדרכי הרשע של בבל. הואנסנדיבים". המילה

כתב ספר כדי לעשות כן, שזה הקול שלו. בכך, הוא פעל כיד של יהוה, כדי לכתוב את המסרים של יהוה לבני דורו. נחום רצה לגרום לאותו איש להיכשל, ולכן הוא

כתב שאף על פי שאותו איש ינוס ויעמוד כדי לדין את החוטאים, הדרך לישועה לא יתפנה לו. לעומת זאת, ספר ישעיהו אומרת שכאשר אחד מעבדי יהוה יקום לנוס

מדרכי הרשע של בבל, אז יהוה יעזור לו להכות בבבל. התחבולה של ספר נחום הוא דומה לתחבולה של ספר חבקוק: שניהם דאגו להכניס את הספרים שלהם לתוך התנ"ך, וכך לרכוב על מברכי האדונים, כדי

שאותם מברכים יעזרו להפוך את ספרי נבואות השקר שלהם למציאות – נחום רצה שמי שיקום לעשות תשובה מדרכי הרשע של בבל לא יצליח, ולכן הוא כתב

שזה מה שיהיה, כדי לגרום ליהודים לברך את הספר שלו ולייצר את המציאותהרעה הזאת.

231

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הנביא שקר הזה גם גער במלך אשור באמירה: "הרבית רכליך מכוכבי השמים" )נחום ג, טז(. פה הוא רצה להשפיל אחד ממכלי אשור העתידים, שילמד שירת העדות או הנבואה של ישעיהו ויבחר להוכיח את בני דורו על המצוות המצויים

בנבואתו. בעיני מי שקרא לעצמו נחום האלקשי, הבחירה להוכיח את העם על העוונות שלו הוא בחירה ללכת רכיל. אבל האמת הוא שחלק חשוב מתהליך

התשובה של בני ישראל, ושל עמים אחרים, הוא כאשר הצדיקים מסבירים לעם על החטאים שיש בידיהם, כדי לעורר אותם לעשות תשובה. לעשות כן הוא מצווה

מפורשת של נבואת משה: "לא תשנא את אחיך בלבבך – הוכח תוכיח את עמיתך,ולא תשא עליו חטא" )ויקרא יט, יז(.

נוסף על זה, מי שקרא לעצמו "נחום האלקשי" גם אמר "הנה על ההרים רגלי , שלמי נדריך, כי לא יוסיף עוד לעבור בךחגי יהודה חגיךמבשר, משמיע שלום;

בליעל, כלה נכרת" )נחום ב, א(. אבל יש שקר בלדבר כך כי חלק מחגי יהודה הם חגים שהרבנים חקקו להם, כחלק מן הרצון שלהם ליצור תורה נוספת לתורה

הכתובה. לכן הם חקקו את חג הפורים וחנוכה, אפילו שהתורה הכתובה לא מצווה על החגים האלו, ובחג הפורים הם גם מרבים לשתות יין, לשקוע בשיכרון, ולחטא,

אפילו שלעשות כן הוא נגד הדרך של יהוה. }אף על פי שהייתי נצרך להשתמש בספר ישעיהו כדי להראות איך שספר נחום הוא תולעת על ספר ישעיהו, האמת הוא שגם ספר ישעיהו הוא ספר של נבואת

שקר, כמו שכתבתי בסוף פרק "נביאי שקר שהוכנסו לתנ"ך". לכן זה מעיד על עוד דרך שבה אויבי יהוה ניסו לבלבל את ישראל, כאשר הם הרבו להכניס ספרים של

נביאי שקר בתנ"ך ודאגו שחלק מן הספרים יריבו אחד עם השני, כדי שכולנו נרצה להישען על הספר המרכזי שעומד בראש נבואות השקר האלו: ספר ישעיהו. כמעט כל נביאי השקר משתמשים במשלים שנלקחו מספר ישעיהו, תוך כדי שהם תומכים

בו וגם רבים אתו, כדי שכולנו נפנה את המבט אל ספר ישעיהו, כראש של כל הנביאים שבאו אחרי ספר מלכים. אני כותב כך אחרי שאני גם נפלתי לתחבולה

הזאת, עד שגליתי את השקרים הגדולים שישעיהו אמר בנבואה שלו.{

מי שקרא לעצמו עבדיה אולי גם רצה לטמון מכשול לדרך הישועה כתבתי לפני כן על איך שמי שקרא לעצמו נחום האלקשי אמר שעבדי יהוה ינסו

לנוס ממעשי הרשע של בבל, אבל לא יצליחו למצוא דרך לעשות את זה: "והמה ואין מפנה"; הוא כתב שזה מה שיקרא, כי הוא רצה שזה מהעמדו עמדונסים;

שיקרא, ולכן הוא טמן את הספר שלו כמכשול לבני ישראל )נחום ב, ,ט(. לכל הנראה, גם מי שקרא לעצמו עבדיה אולי רצה להשתמש בתחבולה דומה לזאת,

כאשר הוא כתב "וגלת החל הזה לבני ישראל, אשר כנענים עד צרפת, וגלתירושלם אשר בספרד" )עבדיה א, כ(.

232

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לכן, אף על פי שהוא כתב על החורבן שיהיה על אדום, הוא גם כתב שבני ישראל וירושלם יצאו לגלות בספרד וצרפת. אבל מי אומר שאותה גלות בצרפת או

בספרד היא נצרכת כדי להשיג את אותו ניצחון, כי אולי אין צורך בזה. אבל מי שקרא לעצמו עבדיה רצה להכניס עוד מכשול בדרך לניצחון על אדום, ולכן, אף על פי שהוא כתב נגד אדום, הוא גם הוסיף את הדיבור על גלות בצרפת וספרד כדי להוסיף עוד מכשול לעבדי יהוה. מה שהוא כתב היה מכשול כדי להוסיף עוד

גלות, כאשר אותה גלות אולי לא נצרכת. התחבולה הזאת מעידה על אחת מדרכי השקר של האויב: הוא מעתיק את מה

שנביאים אחרים אמרו, אבל מוסיף עוד תנאים וחורבנות לגאולה שהנביאים דברו עליו, כדי להקשות את דרך הישועה לישראל. כך, האיש הזה, שקרא לעצמו

עבד-יה, רצה להוסיף עוד כמה חורבנות על בני ישראל, אפילו שאולי אין צורךבזה.

גם, צריך לזכור שמי שרק מוכן לדבר איתנו בשם יה, בעצם מדבר איתנו מתוך תודעת הכנעה לממלכת עמלק, כי עמלק רק מצליח להתקיים בתוך מציאות של

יה, אבל הוא ימות במציאות של יהוה: "ויאמר יהוה אל משה: כתב זאת זיכרון בספר, ושים באזני יהושע, כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים. ויבן משה

בעמלק מדרליהוה מלחמה יה,מזבח, ויקרא שמו 'יהוה נסי'. ויאמר, 'יד על כס דר'" )שמות יז, יד(. המלחמה נגד עמלק הוא מלחמה להחליף ממלכות של יה

למלכות של יהוה. לכן, עדיף גם למחוק את ספר עבדיה מן התנ"ך.

נבואת בלעם גם עשה כך כאשר הוא ניבא שעמלק יהיה ראשית גוים בפרק "הצורך למלחמה במערב" השתמשתי בדברי בעלם כדי לזהות את השבטים

הגרמנים הקדומים כעמלק, ועשיתי את זה כי החלק הרע הזאת של הנבואה שלו כבר התקיים. אף על פי כן, עדיף להפסיק ללמוד מנבואתו כי כמו אצל שאר נביאי

השקר, בלעם כתב שעמלק יהיה "ראשית גוים" כדי לגרום לישראל לברא את המציאות הרע הזאת, כאשר הם ברכו את נבואתו כחלק מן ברכת האדונים,

שהתנ"ך כלול כאחד מן אותם אדנים. גם כתוב שבלעם ניבא מרוח אלהים, אבל קהל ישראל צריך להקשיב רק למי

שניבא מרוח יהוה, וכאשר נבואת משה אומרת שיהוה פועל, היא אומרת "יהוה אלהים", כמו שכתוב בספר בראשית, או יהוה )בראשית ג, יג(. בלעם גם העיד נגד עצמו שהוא נפל, וגם נבואתו מעודדת את קהל ישראל להיות נפל כמוהו, לכן הוא אמר על עצמו שהוא "נפל וגלוי עיניים", וגם עידד את ישראל להיות כמוהו: "כרע

" – אם שומעים לבלעם, אז הקהל עלול להיותוכלביא מי יקימנושכב, כארי, כלביא שנפל על הטרף שלו, וכך נפל לדרך של לטרוף את החלשים ממנו. לכן

עדיף להפסיק להביט אל נבואתו כי הוא ממקור טמא, שמסית את ישראל להיות

233

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

נפילים, כמו הבנים שנולדו מבני האלהים ובנות האדם בספר בראשית: "ויאמר יהוה, לא ידון רוחי באדם, לעלם, בשגם. הוא בשר, והיו ימיו מאה ועשרים שנה.

, וגם אחרי כן, אשר יבאו בני האלוהים אל בנותהנפלים היו בארץ בימים ההםהאדם, וילדו להם. המה הגברים, אשר מעולם, אנשי השם" )בראשית ו, ב(.

המכשולים בנבואה שלו הם הסיבה שאחרי שהוא יעץ לבלק על אחרית הימים הוא גם יעץ לו לשלוח את בנות מואב כדי לזנות עם בני ישראל, וכך להחטיא אותם,

ולכן יש קשר בין שני העצות שלו: אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים.איעצךועתה, הנני הולך לעמי; לכה, "

)במדבר כד, טו(. וישא משלו ויאמר..." ,בדבר בלעםהן הנה היו לבני ישראל,  "ויאמר אליהם משה, 'החייתם כל נקבה!

למסר מעל ביהוה, על דבר פעור, ותהי המגפה בעדת יהוה" )במדבר לא, טו(. לכן נבואת בלעם הוא נבואה שהוא אמר על דעת עצמו, והיא סותרת את הדרך

של יהוה. זאת הסיבה שנבואת משה מעידה נגד בלעם כאשר היא אומרת שבלעם נשא "משלו" – "וישא משלו" – כי מה שהוא אמר הוא אמר ממקורות הטמאות שלו, ועדיף לישראל להתרחק מאותן מקורות כדי להישמר מלהיות נפלים, כמו

שבלעם היה נפל. שירת העדות גוערת בבחירה של משה לכלול את נבואת בלעם , כעסוני בהבליהם. ואני אקניאםלא אלבתורה כאשר היא אומרת "הם קנאוני ב

בלא עם, בגוי נבל אכעיסם" )דברים לב ,כא( – הלא אל שכתוב עליו בשירת העדות הוא מי שנתן לבלעם את נבואתו, כדי שהיא תהיה מכשול לישראל, ולעבדי

יהוה שהוציאו את ישראל ממצרים.הנה עוד כמה הוכחות נגדו:

נוסף על זה שהוא בירך את עמלק להיות "ראשית גוים", בלעם גם קיללא. את ישראל בזה שהוא יצטרך לחזור אל עמלק כדי להקים את עצמו אחרי שהוא ייפול בהתנהגות הדומה לזאת של חיית טרף. לכן הוא אמר שיעקב

אבד". הרמזי יקמינו", אבל אז אמר שעמלק רק "עדיייפול "וכלביא מ הרע שיש באותה מכשול היא שבלעם אמר שאחרי שיעקב יצליח לטרוף

את אויביו, הוא עוד יצטרך להתחבר עם עמלק כדי לקום ולהפסיק להיות יקימינו", אבל אז אמריכמו חיית טרף. לכן הרשע הזה אמר "וכלביא מ

אבד", כדי להגיד שבשביל שיעקב יקום הוא יצטרך לחזורישעמלק "עד לדרכי הרשע של עמלק. כך הוא רצה להפוך את כל המלחמה נגד עמלק

למעשה של תהו ושקר. אף על פי שאולי יש כמה טעויות בברכותיו של משה, דבר אחד של אמת מברכותיו הוא זה שמשה ניבא ששבט לוי לא ייתן

ןלדבר כזה לקרות, ולכן הוא אמר שלוי "מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מ יקימנו" – מי שיבחר להקים את השונאים של שבט לוי, שעמלק הוא אחד

234

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

מהשונאים ההכי גדולים שלו, ימות )דברים לג, יא(. הוא יהיה אוכל – מן –לחרב.

כחלק מהתחבולה שלו למען עמלק, הרשע הזה גם אמר שבאחרית הימיםב. אדום יקום עוד פעם כדי לשעבד את ישראל, כמו שהוא עשה באלפי שנים

אדוםוהיההאחרונות. לכן, במקום להגיד שאדום יהיה ירשה, הוא אמר " ירשה" בלשון עבר. כמו כן, הוא לא אמר שישראל יעשה חיל, אלא הוא

אמר שישראל "עשה חיל", בלשון עבר, כי הוא אמר את דבריו כדי לעזורלאדום ועמלק לקום, אחרי שישראל יצליח להתגבר עליהם.

כמו כן, הוא גם קילל את יעקב בזה שאחד מבניו ירד מלהיות חלק ממנוג. וירד מיעקב, והאביד שריד ויצטרף לאויב, וכך הוא טמן עוד מכשול. "

מעיר" )במדבר כד, יט(. לסיכום, דברי בלעם על אחרית הימים הם מכשול אחד גדול כי בהם הוא בעצם

דיבר על איך שהמלחמה נגד עמלק לא הולך להצליח, ואז עוד אמר שאדום יקום ויעקב יצטרך לחזור להיות עבד של אדום ועמלק. כך הוא טמן מכשול לבני

ישראל, אף על פי שהוא עשה את זה בדרך מתוחכמת. לאותה סיבה, בלעם גם רצה שישראל ישא למען ישועתו האישית, אפילו אחרי שבלעם השאיר מכושלים לישראל, ולכן הוא אמר "תמת נפשי מות ישרים ותהי

אחריתי כמהו" כי הוא רצה שישראל יהיה זה שישא למענו בזה שאחריתו יהיה כמו ישראל, אפילו שישראל הוא צדיק ובלעם היה רשע. ישראל לא נתן מכשולים

לבלעם כדי לעצור אותו מלהיות צדיק, אבל בלעם העז פנים לעשות כן, ולקלל את ישראל בזה. אין לו מקום עם ישראל, ואחריתו גם לא הייתה כמו ישראל, כי

יהוה שלח את בני ישראל להרוג את בלעם. יהוה עשה כך כדי לשפוט את בלעם על המכשולים שהוא טמן לבני ישראל בברכותיו, ואחרי זה גם בעצותיו למואב,

כאשר הוא אמר למואב ומדין לשלוח את בנותיהם לזנות עם בני יעקב, וכךלהחטיא אותם.

לכן יהוה העיד נגד בלעם, ומי שנתן לבלעם את נבואתו, שהוא "לא אל", ושהולך להיות נקמה נגדו, עד להחרמת השפעתו הרעה מתוך יעקב. לכן גם עדיף ללמוד

של ההשפעה הרעה של בלעם והלא עם שלועד תמםולהגות את שירת העדות והלא אל שלו – עד להחרמת השפעתם הרע.

", כי צריךעד תמם"וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת להגות את השירה הזאת ולפעול לפיה עד לתמם של השפעת כל נביאי השקרוהמכשולים שהם טמנו לבני ישראל, עד להכחדת השפעתם הרעה מהיקום.

סיכום לספרי התנ"ך235

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הזכרה ור ישעתו.צ, ויטש אלוה עשהו, וינבל כשיתוישמן ישרון ויבעט; שמנת, עבית, "

חדשים, בתועבת יכעיסהו. יזבחו לשדים לא אלה, אלהים לא ידעום, יקנאהו בזרים" )משירת העדות(.מקרב באו, לא שערום אבתיכם

עצם הריבוי של ספרים אחרי נבואת משה הוא סוג של השמנה רעה, שבה אנשי כנסת הגדולה הוסיפו על נבואת משה בספרים אחרים, וכך הסיתו את עיני

הקוראים מלהביט אל נבואת משה, אפילו אם חלק מהם לא בהחלט רצו שזה מה שיקרה. אף על פי כן, אותה מעשה הקשה על הדרך להיות חדים וישרים בלקיים

את התורה הכתובה, הנמצאת בנבואת משה.

גם צריך לזכור שכאשר נביאי השקר סתרו את מצוות הצדק של נבואת משה, אז לקהל, וגם נגד זה שירת העדותמקורבים, אפילו שהם היו זריםהם פעלו כמו

חדשיםיזבחו לשדים לא אלה, אלהים לא ידעום, מעידה, כאשר היא אומרת: "" )שירת העדות(.מקרב באו, לא שערום אבתיכם

זאת המציאות, אפילו אם חלק מנביאי השקר לא באמת רצו לבגוד באחיהם בדרך כל כך קשה וכואבת, כאשר הם דברו על חטאים וחורבנות לעתיד, וכך בראו אותם

לאורך הדורות.

ספרי נבואה הנצרכים בימינו כדי להיות ממלכת כהנים נבואת משה: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, ושירת העדות )שירת האזינו(א.

ספרים שמדברים על העבר, אבל עם ערבוב של אמת ושקר יהושע )הלך אחרי חלק מן המצוות שמשה אמר על דעת עצמו, במשנהב.

התורה, וגם מדבר בעד הברית עם הגבעונים, אפילו שהם רק השיגו אתאותו ברית בדרי שקר(

רות )מדבר על מצוות חילוץ הנעל, אפילו שזה מצווה מן המשנה תורה,ג.שמשה דיבר על דעת עצמו(

שמואל )אמר על שלמה "יהוה אהבו", אפילו שהוא בן של זיווג שהתבצעד. דרך ניאוף עם בת שבע והרצח של אוריה, בעלה. לעשות כן הוא חנופה

לדרך של ניאוף ורצח( מלכים )מתחיל עם זה שנתן "הנביא" ציווה ששלמה יירש את מלכות דוד,ה.

אפילו שלדוד היו הרבה ילדים אחרים שהיו יכולים לרשת את מלכותו, שלאנולדו מתוך זיווג שהתבצע דרך ניאוף ורצח(

236

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

נביאי שקר שדברו על חטאים וחורבות, וכך בראו אותם ישעיהו א.ירמיהוב.יחזקאלג.הושעד.יואל ה.עמוס ו.עבדיהז.מיכהח.נחום האלקשיט.חבקוק י.צפניהיא.חגייב.זכריה יג.מלאכייד.דניאלטו.

ספרים מיותרים, בגלל השקרים הגדולים המעורבבים בתוכם יונהא.תהלים ב.דברי הימיםג.ספרי שלמה: משלי, שיר השירים, וקהלת ד.איוב ה.אסתרו.עזרא ז.נחמיהח.איכהט.

237

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

עשרת הדברותכיסוד לתורה

238

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

איך להיות תמים בתורה?

מצוות שהם עד עולם – עליה מן העולם של עבדות וקורבנות מהעם, ולכן המילה עולם היאנעלםעולם הוא תקופה של זמן שבו דעת יהוה

ביטוי לתקופה של הבנה מוגבלת. לדוגמה, תקופת האבן הייתה עולם שבו בני אדם השתמשו בכלים מאבן, ומאז

הלכו לעולם יותר מפותח של כלים מברזל, עד לעולם של מחשבים ומטוסים בימינו. כמו שכל תקופה טכנולוגית נקראת עולם, כך גם כל תקופה של הבנה לגבי

תודעת יהוה נקראת עולם. ככל שעולים מרמת הבנה אחת לרמת הבנה יותר נעלה של תודעת יהוה, יותר מבינים מה היא הדרך האמיתית להתקדש מן הגבולות

של הזמן והחומר, בדרך של משפט ואהבה – יהוה אהבה. הסיבה שתודעת יהוה היא הדרך היחידה שיכולה באמת להביא לשלום ואהבה בין הבריות היא כי ככל שמתקדשים מן התלותיות בחומר העב, פחות צריכים להישען

על מערכות של עושק כדי להתקיים. כאשר אין צורך ביחסי אדון ועבד, יש יותר אפשרות שאהבה תתפתח בין מי שפעם היה אדון ובין מי שפעם היה עבד. כך,

הבחירה בצדק – בצד הדק של המציאות – במקום בצד העב שלו היא זאתשעוזרת לשחרר אחרים מעבדות, ולהרבות אהבה ושלום אמיתי בינינו.

זאת הסיבה שתודעת יהוה, שדורשת להתגבר על התלותיות בחומר וזמן, ולהתגבר על העבות ושכרון החושים, היא גם התודעה היחידה שיכולה להביא לאהבה

אמיתית. זה גם למה יהוה אמר שהרבה מן המצוות בנבואת משה רק יהיו תקפות "עד עולם", כי המצוות ניתנו כצעדים בתוך תקופת ההבנה של עולם אחד )של

אותו דור שיצא ממצרים(, כדי לקדש את העם ולעזור לו לעלות להבנה יותר239

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

אמיתית של קיום דרכי הצדק הכתובים בספר בראשית, כמו המצווה שהאדם קיבלרק לאכול מן הצומח.

מצוות הקורבנות הן חלק מהדברים שלא צריכים לקיים בימינו, ולכן צירפתי לספר הזה רשימה של מצוות הצדק של נבואת משה, שבו מחקתי את הדיבור על

קורבנות ועל עבדות לעולם. חשוב מאוד לזכור שכאשר נבואת משה מדברת על מצוות הצדק, כמו שבת ,

ואומרת שהן עד עולם, המשמעות היא לא שצריך להפסיק לשמור את השבת, אלא שכל עוד שנעלם מעינינו על עוד דרכים לקדש את השבת, אז הדרכים

הכתובים בנבואת משה הם הצורה שבה ישראל אמור לשמור את השבת. לכן, צריך לזכור שהביטוי עולם הוא כדי לעודד את הצדיק לעלות מדרגה אחת

לדרגה יותר קדושה. השתדלתי בספר הזה לפרש את המצוות של נבואת משה שעלינו להתחיל לקיים בעולם שלנו עכשיו, אחרי אלפי שנים של גלות ובלבול, וכל הפרק הבא משתמש

בעשרת הדברות כבניין אב כדי לתת סדר לימוד לשאר מצוות הצדק של נבואתמשה.

לא להגיד הכל או כלום יש אמירה רווחת שאומרת שבגלל שהמציאות של ימינו היא כל כך שונה, לעומת

מה שהיה בתורה, אז חסר יכולת לקיים הרבה מהמצוות – כך אנשים פותרים אתעצמם מלקיים את התורה.

לדוגמה, התורה מצווה לתת לאנשים משבט לוי עשרה אחוזים מגידולי השדה כדי לפרנס את השבט ולאפשר להם להקדיש את חייהם ללמוד תורה לשבטים

האחרים. הלווים הם אלו שאמורים ללמד תורה לשבטי ישראל ולשמש כשופטים, אבל, היום, הרבנים לקחו מהם את התפקיד הזה, ואותו דבר קרה בגלל שהרבנים

אומרים שמצוות המעשר היא רק חובה בתבואות השדה, ולא בהכנסות כספיות. הם אומרים שבגלל שרוב היהודים כבר לא עובדים בחקלאות, אז אין חובה לתת מעשר ללוי. זה כמו לומר "הכל או כלום": או ששפת התורה תתאים את עצמה

באופן מלא למציאות העירונית שבה אני חי, או שאני לא מקיים את מצוותיו. אמירות כאלו מרוקנות את התורה מלהיות חוק מחייב לבני ישראל, ואותו עון הוא

דומה לאיך שהנוצרים מצאו לעצמם תירוץ על למה הם לא צריכים לקיים אתמצוות התורה.

כדי להפסיק לחטא כמוהם, קהל ישראל נדרש לגשת אל התורה בתמימות ולהתאים את מצוותיה למציאות של ימינו: הכוונה של מצוות המעשר היא לתת

240

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לשבט לוי עשרה אחוזים מההכנסות של שאר השבטים כדי להקים את הלויים כמלמדי תורה לעם – זה האמת, בין אם אותם עשרה אחוזים מגיעים מתבואות

השדה או מתלוש משכורת. כאשר הרבנים מדברים אחרת, הם הופכים את עצמם לדומים לקורח ועדתו, אף על פי שהרבה מהם לא רוצים להיות כמו קורח, שמרד נגד משפחת כהן; הם טועים בגלל שזאת הדרך שהם ירשו מאבותיהם, אבל עלינו

לעשות תשובה על העוונות של הדורות הקודמים, במקום להמשיך בהם. עוד דוגמה: כאשר התורה מדברת על כך שהשור של איש אחד הרג את השור של איש אחר, המשמעות היא לא רק ללמד על שוורים, אלא גם על איך לשפוט בכל

מקרה של השחתה שהתבצעה דרך רכוש, בין אם ההשחתה הזאת קרתה דרךשור או מכונה ממוחשבת.

כך יש להבין הרבה מהמצוות כי אפילו שפרטי המשפט השתנו, המסר המרכזישלהן לא השתנה.

עדיף תשובה הדרגתית, כמו שבריאת העולם הייתה הדרגתית העולם נברא בשבע ימים כי תהליך של הולדה לצדק דורשת הדרגתיות כדי שהיא

תוכל לצמוח ולהשתרש בצורה אמיתית. צריך לזכור את זה במיוחד בימינו, כי המציאות של ימינו היא מאוד שונה ממה שכתוב בתורה, וגם אם משתדלים

להתאים את המושגים של התורה למציאות של ימינו יש הרבה דרך ללכת עדשקהל ישראל יוכל לקיים את מצוות הצדק של נבואת משה בשלמותם.

דוגמאות לתשובה הדרגתית ספר בראשית מדבר על זה שהאדם הראשון קיבל מצווה לאכול רק מן הצומח. יש

כאלו שיכולים לעשות את הצעד הראשון לזה במהירות, כאשר הם מפסיקים לאכול בשר, עוף, דגים, ביצים, חלב, ודבש בצורה מהירה. אולם יש כאלו שאולי

יתקשו לעשות כן, ובשבילם, ההבנה על איך לחלק את המצווה הזאת לדרגותיכולה לעזור להם, כדי שיישמר להם תקווה לתשובה.

דרך אחת לחלק את התשובה התזונתית לדרך הדרגתי היא קודם להפסיק לאכול בשר ועוף, ואחרי זה להוסיף דגים, ואחרי זה ביצים, וחלב, ודבש. אבל האמת הוא

שעדיף שכל איש יתאים את הדרגות לקצב שלו כי יש כאלו שיכולים לעזוב את הרעבצורה מהירה ויש כאלו שיפלו מלעשות כן.

עדיפה הדרך ההדרגתית מאשר כלום, וגם עדיפה הדרך הזאת למי שרואה שהואמתחיל להשתולל, מרוב שהוא מנסה לעזוב את הרע יותר מדי מהר.

241

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

עם זאת יש לזכור שהנטייה הטבעית אצל רוב האנשים היא לדבר על הדרגתיות ולעשות הרבה פחות ממה שהם באמת יכולים לעשות, ולכן עדיף להיזהר מלהיות

יותר מדי "הדרגתיים".

עדיף דתי שניסה מאשר חילוני שלא בהסבר על מצוות התורה, אשווה בין התורה לדברי הרבנים, ולפעמים אדבר קצת

בתקיפות לגבי הטעויות שלהם. הביקורת היא כדי לעורר לתשובה; היא לא כדילהשפיל את הרבנים, או לתת חרב בידי אויביהם החילונים, וגויים אחרים.

חילוני שקורא על הטעויות האלו עלול לחשוב שבגלל שהוא עכשיו מבין איך הרבנים טועים, אז הוא יכול להעמיד פנים שהוא יותר צדיק מהם ולצחוק עליהם,

אבל האמת הוא שיותר טוב להיות דתי, שטעה בחלק מהדברים שעשה, מאשרחילוני, שבכלל לא השתדל לעבוד למען תורת יהוה.

עדיף הרב, שניסה ונפל לטעויות, מאשר החילוני, שישב באדישות ובחר ללכת בלב שלם אחרי הבלי המערב העמלקי. הרב לפחות בחר לקיים את התורה בצורה הרדודה שהוא ירש מדורות קודמים, כי זאת הדרך היחידה שהוא חשב שיש לו;

החילוני אפילו לא עשה את זה. עדיף לנסות, מאשר להיות אדיש לחוקי המוסר והמצפון של תורתנו. הכי רע הוא

להשפיל את אלו שכן ניסו.

242

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

עשרת הדיברות מולידים נגזרות לוחות האבן של עשרת הדיברות הם המסמך החוקתי הכי חשוב שקהל ישראל

קיבל במדבר, ולכן הם היו חקוקים באבן, כדי שלא יהיה קל לשנות אותם. להבנתי, זאת גם הסיבה לכך שעשרת הדיברות יכולים להיות אב טיפוס לכל שאר מצוות התורה, כי כל שאר המצוות יכולים להיכלל תחת מצווה אחת או אחרת של

עשרת הדיברות. כך, עשרת הדיברות הם בניין האב של התורה, שהולידו מצוותאחרות.

לדוגמה, המצווה על שנת השמיטה היא סוג של נגזרת למצווה הרביעית של עשרת הדיברות, שמדברת על שבת, כי כמו שיום השבת הוא יום של מנוחה בשבוע, שנת

השמיטה היא שנה של מנוחה בכל שבוע של שנים )שבע שנים(. גם מי שמקיים את המצווה מספר בראשית לאכול רק מן הצומח אולי יוכל להביט

אל עשרת הדיברות, כדי לעזור לו לזכור את המצוות האחרות של יהוה, שמסתעפים תחת עשרת הדיברות. בשביל צדיק כזה, המצוות "לא תרצח" או "לא תגנב" בעשרת הדיברות יכולים להזכיר לו גם לא לעשות כן נגד בהמות, נוסף על

החובה לא לרצוח ולגנוב מבני אדם. להבנתי, כל מצוות התורה הן נגזרות של עשרת הדיברות, ולכן אחרי שאסביר כל אחד מעשרת הדיברות, אביא שם מצוות אחרות מנבואת משה, שמסתעפות תחת

אותו יסוד משפטי שמופיע בהם. לפעמים אני גם מוסיף כמה מילים על איך החזרה

243

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לדרגות הצדק של האדם הראשון גם יכולים להסתעף תחת היסודות המשפטייםשל עשרת הדברות.

עצה ללימוד: עדיף למי שרוצה לזכור את המצוות של יהוה בעל פה להתחיל בעשרת הדיברות, כדי להקנות לעצמו את בניין האב של תורת יהוה. אותו דבר

אולי יקל על זכירת שאר המצוות, כאשר לומדים אותן כסעיפים של מצווה כזאת אואחרת תחת עשרת הדיברות.

אחד לא לאלהים אחריםעצמאות

המצווה הראשונה של עשרת הדיברות

"אנכי יהוה אלהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים, מבית עבדים: לא יהיה לך אלהיםאחרים על פני" )עשרת הדברות, שמות כ, ב(.

אלהים אחרים הוא מנהיג/אידאולוגיה שלא פועלת לפי תורת יהוה יש לזכור שבשפת התורה, המילה אלהים היא מילה כללית לכל בעל כוח ששולט

על אחרים. גם אדם שמושל על אחרים כראש ממשלה או כשופט מקבל את הכינוי"אלהים" בתורה.

כאשר שופט פועל על פי המצוות הכתובות בתורת יהוה, אותה בחירה להיות נאמן לתודעת יהוה גם גורמת לשופט להיחשב לחלק מהצבא של יהוה לדבר הזה, שעושה את רצונו ומקבל את הכינוי "צבא יהוה". אבל אם ביום אחר כך אותו שופט בוחר לא לקיים את מצוות התורה, אז באותו רגע הוא הפך את עצמו

מלהיות מי שפועל על פי תודעת יהוה – צבא יהוה – למי שפועל על פי תודעהאחרת – אלהים אחרים.

הדבר הזה הוא האמת גם לגבי הכהן הגדול בבית המקדש או מנהיג מדיני. אם הם מקיימים את התורה, אז הם צבא יהוה. אם לא, אז הם אלהים אחרים. כך, כל

244

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

מנהיג יכול להיות השליח של יהוה ברגע אחד, וברגע אחר להפוך את עצמולאלהים אחרים.

המצווה הראשונה של עשרת הדיברות בעצם אומרת שכאשר מנהיג פועל על פי תודעת יהוה, אז מותר להקשיב לו, אבל כאשר הוא לא עושה כן, אז לא לקבל את

מרותו, כי אסור לעבוד אלהים אחרים על פני יהוה. זה גם המשפט לגבי אידאולוגיות ומדעים שסותרים את התורה, כי מי שהולך אחרי חוקים ודעות זרות, הופך את אותן אידאולוגיות לאלהים שלו – לאלילים שלו. זאת

הסיבה למה מי שפועל על פי תודעת המערב העמלקי הוא גם עובד אלהים אחרים, אפילו אם הוא לא משתחווה לאיזה פסל. לכן עבודת אלילים לא באמת

הפסיקה בימי בית המקדש הראשון, אלא התעצמה מאוד מאז, אולם כיום האלילים מופיעים כאידאולוגיות ומפלגות פוליטיות או כדעות מדעיות ותרבותיות

הסותרות את תורת יהוה. מאותה סיבה, כל מעשה דתי שסותר את תורת יהוה יכולה להיחשב לעבודת

אלילים. לדוגמה, פסלי הכרובים שהיו מעל ארון הקודש לא היו נחשבים לאלילים, אפילו שהם היו פסלים, כי יהוה הוא זה שציווה לפסול אותם: "ועשית שנים כרבים,

זהב, מקשה תעשה אתם, משני קצות הכפרת" )שמות כה, יח(. אבל פסלים 'לך, רד, כי שחת עמך, אשר העלית אחרים הם כן אלילים: "וידבר יהוה אל משה,

סרו מהר מן הדרך אשר צויתם: עשו להם עגל מסכה'" )שמות לב,.מארץ מצריםז(.

אותו דבר הוא גם האמת לגבי היהדות הרבנית והקראית: כאשר הם פועלים לפי התורה, אז הם עובדים את יהוה. כאשר הם פועלים במעשה דתי שסותר את

התורה, אז זאת עבודת אלילים, גם אם היא עבודת אלהים אחרים שנעשתה מתוךבלבול של אלפי שנים בגלות.

האמת הוא שגם מי שמעז פנים להמשיך בדרך של קורבנות ואכילת בשר יכול להיחשב כעובד אלהים אחרים, אם הוא בוחר בדרך הזאת מתוך הבנה שהוא מורד

בבחירה האמיתית של יהוה – ללמוד את דרכי הצדק המתוארים בספר בראשית ולחזור אליהם, כמו המצווה רק לאכול מן הצומח, והסיפור נגד הערים הגדולים )מגדל בבל(, ועוד. זה איך שבית מקדש, שהיה מצוות יהוה לדורות קודמים, יכול

להפוך לאליל לדור שלנו, כי מי שמבין על דרך יותר נעלה של צדק שהוא יכוללקיים ובוחר להתעלם ממנה בוחר למאוס בדרך התמימות.

פער גדול בין הרצוי למצוי בהנהגה

245

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

פה כתבתי על חלק מהדרכים שאדם יכול לעבוד אלהים אחרים, אפילו שהוא לא בהחלט רוצה לעשות כן. אני גם כתבתי על כמה דרכים להתקדש מאותם דרכי

אלהים אחרים. במציאות של ימינו זה כמעט בלתי אפשרי לא לקבל את המרות של אנשים רעים,

במידה כזאת או אחרת, בגלל שמי שחי בתוך מדינה עלול להביא על עצמו מוות אם הוא ימרוד נגד ממשלה שלא פועלת על פי התורה. זאת גם הסיבה שלא כל

סוגי עבודת אלהים אחרים גוררים איתם משפט של מוות, אלא רק סוגים מיוחדים. לכן, לפעמים יש צורך להתקדש מעבודת אלהים אחרים בסתר, בצעדים מדודים

והדרגתיים, כדי לא ליפול בידי הרשעים. תמיד עדיף לזכור, שאפילו אם עכשיו זה נראה שחסר כוח להתגבר על שלטון

הרשעים, לפעמים הדרך לישועה מתגלה רק אחרי שמתחילים להשתחרר משלטונם בצורה מחשבתית, כאשר לומדים תורה. אם מתגברים מספיק, אז הרבה

פעמים גם יש יכולת לתרגם את הלימוד למעשי תשובה קטנים ונסתרים, שעוזרים לבעל התשובה למרוד נגד הרשע באופן שלא יגרום לרשעים לשבור אותו מיד.

ככל שהולכים בדרך הזאת, הטפטוף של אמונה ביהוה יכול להפוך לנהר גדול שלמעשי תשובה ועזיבת קרבתם של בעלי כוח הרעים.

אם כך יכולים להחליף ממשלה של רשע בממלכות של צדק, במדינת ישראל, אז כל שכן שיכולים לעשות כן ברמה האישית, כאשר מחליפים מרוח של תאווה וכניעה

לחטא לרוח של צדקה וגבורה למען האמת. כך אולי גם יכולים להפיל אתהרשעים מהשלטון.

למה כן היה עונש מוות על סוגים מיוחדים של עבודה זרה היה עונש מוות על סוגים מסוימים של עבודת אלילים כי מי שהולך אחרי אלהים

אחרים, במקום רק אחרי תורת יהוה, בוחר לערער את היסוד המוסרי שלו. אותו ערעור עלול לגרור אתו הרבה מעשים אחרים של חוסר צדק, ככל שהעובד אלהים

אחרים ממשיך ללכת בדרך הזאת. זאת גם הסיבה שכאשר קהל ישראל בחר להפסיק לקיים את התורה בתמימות

בעבר, אז, תוך שלושה או ארבעה דורות, אותו חוסר תמימות היה הופך למרידה נועזת נגד יהוה ועבדיו. כך קרה בתקופת בית מקדש השני, עם המתייוונים

היהודים, וגם אחרי כן. אם מישהו היה שואל את אותו דור ראשון שבחר לא לקיים את כל חוקי התורה

בתמימות, "האם אתה מוכן לכך שבעוד כמה דורות, הבחירה שלך תגרור עמה עוד טעויות, עד שהנכדים שלך יעשקו את העניים וישתתפו פעולה עם הרומאים )או

האמריקאים( נגד אחיהם, היהודים? האם זה יהיה מקובל עליך?" – קרוב לוודאי246

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שאנשי אותו דור ראשון היו עונים לו, "בשום פנים ואופן. אנחנו רק רצינו להפסיק לקיים כמה מצוות בודדות בתורה. לא רצינו לעזוב את כולה ולהתנהג כמו הגויים שהיו מדכאים את אבותינו בגלות! ובטח שלא רצינו שהנכדים שלנו יעשקו חלשים

וישתתפו פעולה עם כיבוש זר! הלוואי שהיינו יכולים לחזור אחורה". זאת דוגמה לאיך שעזיבת התורה, בצעדים קטנים, יכולה להפוך למרידה נועזת נגד

יהוה ועבדיו, שאף אחד לא באמת רצה בה. לכן נבואת משה כן מצווה על עונש מוות לסוגים מיוחדים של עבודת אלהים

אחרים. בדרך כלל אם איש או קבוצה עוזבים את התורה בצורה חריגה מן הדרגה של הדור שלהם, אז יש מקום להעניש את אותם חריגים בעונש מוות, בבית משפט

או במלחמת קנאות. אבל אם כל הדור נופל לאיזה חטא מסוים, לא נכון לבצע עונש מוות נגדם כי יהוה נתן את תורתו לבני ישראל כדי להוסיף לנו חיים וטוב, ולא

כדי להמית את כולנו. זה למה, כאשר אותו דור של יציאת מצרים חילל את השבת הראשונה שהוא היה

אמור לשמור, יהוה לא ביצע נגדו עונש מוות. אבל כאשר איש יחיד חילל את השבת כמה חודשים אחרי כן, אז הוא כן קיבל עונש מוות, בגלל שכאשר הוא

חטא, רוב הדור כבר התחיל לשמור שבת, ולכן החטא שלו היה מעשה של רשעחריג בהשוואה לשאר בני דורו.

במקרה של עמלק, מעשי הרשע שלו הם כל כך חריגים לעומת שאר הגויים, שהוא הצליח למשוך על עצמו גזר דין של מוות, בדומה לאיך שרוצח מביא על עצמו דין

כזה.

עצמאות או אלהים אחריםבעל עסק עצמאי הוא יותר אלהים על עצמו

"וידבר יהוה אל משה, לאמר, 'לאלה תחלק הארץ, בנחלה, במספר שמות: לרב תרבה נחלתו, ולמעט תמעיט נחלתו – איש לפי פקדיו יתן נחלתו. אך בגורל יחלק את הארץ, לשמות מטות אבתם ינחלו, על פי הגורל תחלק נחלתו, בין רב למעט"

)במדבר כו, נב(. חלוקת ארץ ישראל הייתה דרך לתת לכל איש ישראלי, חוץ משבט לוי, עסק

חקלאי. כך, לפחות במישור הכלכלי, כל איש ישראלי היה האדון והמעביד שלעצמו.

זאת המציאות הרצויה לרוב העם, אבל נבואת משה גם מעידה על זה שיש דרך יותר קדושה, שבה העם לא מחלק את הארץ לנחלות אדמה, אלא חי בצדקה,

247

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

באהלים, כמו שבני ישראל עשו במדבר. חג הסוכות אמור להיות זכר לאותה דרך של צדק, כדי להזכיר ולעורר את העם לעזוב את הערים הגדולות ולהעדיף לשבת

בסוכות ואהלים. גם אברהם קיבל מצווה לעשות כן כאשר יהוה אמר לו "קום התהלך בארץ,

לארכה ולרחבה, כי לך אתננה. ויאהל אברם, ויבא, וישב באלני ממרא" )בראשית יג, יז(. המצווה להתהלך בארץ הייתה כדי שאברהם ישמור על עצמו מלצבור יותר

מידי רכוש או לשבת בתוך העיר ולשקוע שם; היא הייתה אמורה לעודד אותו להמשיך לגור באהל כדי שיהיה לו את היכולת ללכת ממקום למקום בארץ, בלי

לשבת ולשקוע במקום אחד, כי אז הוא היה עלול להתבולל לתוך עמי כנען שישבובארץ, וכך לשכוח מיהוה.

גם עדיף שכל שבטי ישראל יעשו כך כי אותה דרך חיים אמורה לעודד את קהל ישראל להסתובב בין העמים וללמד להם תורה, וכך למלא את תפקידו כממלכת

כוהנים לגויים האחרים, כדי לקיים את הברכה "והייתם לי סגלה מכל העמים, כי לי , וגוי קדוש" )שמות יט, ה(. זאת גם דרךואתם תהיו לי ממלכת כהניםכל הארץ.

לשמור על העם מלהיות יותר מדי כבד בעושר וחפצים, כי אם יש צורך לעבורממקום למקום, אז יש פחות יכולת לצבור יותר מדי רכוש.

בימינו, חלק מהפשתונים באפגניסטן, הנקראים קוצ'י, חיים כך, כאשר הם לא יושבים בחלקת אדמה אחת, אלא מסתובבים בארץ כרועי צאן. אף על פי שאותה דרך חיים מונעת מהם לצבור עושר רב, לאורך העבר של אפגניסטן הם בכל זאת נחשבו לאחת מן הקבוצות הכי משפיעות על מאזן הכוחות של המדינה. כיום הם

גם מהווים חלק חשוב מן ההתנגדות לכיבוש הזר של ארצות הברית שם.

קבלת אדון הוא סוג של שחד כי הוא שח את החדות של השכיר עצמאות כלכלית היא מסר מרכזי בתורה כי מי שצריך לעבוד תחת אחר מאבד את

החדות שלו למען האמת."ושחד לא תקח, כי השחד יעור פקחים, ויסלף דברי צדיקים" )שמות כג, ח(.

כאשר איש מקבל שכר או מתנה מאחר, המתנה גורמת לכך שבמקום שהאיש יהיה כמו חרב חדה שפוגעת במתרה, הוא נהיה רך ומחניף למי שנתן לו את שכרו. אותו דבר קורה למי שמתרגל לכלכל את עצמו מידי אחרים כי הוא בדרך כלל גם

מתקשה לראות את החסרונות של אותם אחרים, כי הוא לא רוצה לאבד את מקור פרנסתו או לשלם רעה תחת טובה. לכן קבלת שחד היא פעולה ששח את החדות

של השופט והופכת את מי שמקבל שוחד לרך ומחניף. זאת הסיבה למה שחד הואשח חד.

248

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הדבר הזה הוא חשוב כאשר מדברים על שופטים ומנהיגי ציבור, אבל הוא גם האמת לגבי שכירים, כי מרוב הרצון שלהם לא לאבד את מקור פרנסתם תחת בעל עסק רע, הם עלולים להעלים את עיניהם מן הדברים הרעים שאותו בעל

עסק עושה, כדי לא לעורר בעצמם רגשות של חוסר נעימות. כך, התלותיות באחר הופכת לסוג של שוחד, שבו השכיר או העבד אפילו לא רוצה לראות את החסרונות

של האדון שלו כדי שהוא לא יתחיל לכעוס על כך שהוא צריך להיות כפוף לאדםכל כך רשע.

לכן עדיף להיות בעל עסק עצמאי מאשר שכיר, וזאת הסיבה למה שנבואת משה ציוותה לחלק את הארץ לנחלות כדי שלכל איש ישראלי יהיה את האפשרות להיות

בעל של עצמו.

שופט שמקבל כסף מהממשלה נהיה משוחד לה כמו אצל כל שכיר, גם אצל שופטים, שעובדים בבתי משפט תמורת משכורת,

קבלת המשכורת היא סוג של שוחד לשופט, שגורמת לו להיות חנפן כלפי המדינה, גם כאשר היא פועלת נגד תורת יהוה. זאת הסיבה שתחת הנהגת משה השופטים

פעלו מתוך התנדבות, ללא קבלת שכר. אותו דבר גם היה אחד מן התנאים להימנות כשופט, כי השופט היה צריך לשנוא בצע. אבל איך הוא ישנא בצע אם

הוא צריך את אותו בצע כדי לכלכל את עצמו? לכן, בדרך כלל, הלויים והזקנים של האזור היו פועלים כשופטים, כי הלויים היו

מקבלים את מחייתם מן המעשר, בין אם הם פעלו כשופטים או לא, והזקנים כבר היו מספיק עשירים שגם הם לא היו צריכים לעבוד הרבה שעות או להיות שכירים

של אחרים כדי לקבל את מחייתם. כך, לוי או זקן היה יותר מסוגל לשפוט נגד בעלי הכוח ולהסתכן בכך שהם אולי יצליחו להוריד אותו ממשרת השיפוט, כי הוא

ידע שאותה מרידה נגדו לא תוביל אותו להיות עני ורעב ברחוב. אבל מבט על העבר גם מראה שזקנים עשירים נטו להיות יותר משוחדים לרע ולעוול משפט בגלל שהם התרגל לשים את מבטם על צבירת כסף. לכן, עדיף שהדלים יהיו שופטים מאשר שהעשירים יהיו, ובדרך כלל הלויים היו יותר דלים משאר העם כי הם היו צריכים להסתובב בין השבטים כדי לבקש מעשר מהם,

תמורת זה שהם ילמדו לשבטים דברי משפט וצדק. עדיף את זה מאשר זקנים עשירים, וגם עדיף את זה מאשר מה שקורה במדינת

ישראל בימינו, שבה יש הרבה שופטים ושוטרים שעושים דברים רעים, אפילו שהם לא באמת רוצים לפעול כך, רק בגלל שהם מפחדים לאבד את מקור כלכלתם מן

המדינה.

249

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

עצמאות בתורה לעומת הפיכת הרב לאלהים אחרים מי שסומך על פירושים כדי ללמוד את התורה, במקום ללמוד את דברי יהוה

כשלעצמם, גם מסכן את נפשו בכך שהוא אולי עובד אלהים אחרים. מה אם מי שאתה לומד ממנו לא הבין את התורה באמת? אז, אם הפכת את הפירוש שלו

לחק בשבילך, באותו זמן הפכת אותו לאלהים שלך – אלהים אחרים. זאת המציאות כי מי שמפרש את תורת יהוה בשקר הוא אלהים אחרים כי הוא פועל נגד

תודעת יהוה. כל מפרש עלול לכתוב לפחות טעות אחת, אם לא יותר, ולכן עדיף לשמוע לשירת

זכר ימות עולם,העדות )שירת האזינו( וללמוד על יסודות הצדק מספר בראשית: " בהנחל עליון גוים, בהפרידו . שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך.בינו שנות דר ודר

כי חלק יהוה עמו; יעקב חבל בני אדם, יצב גבלת עמים למספר בני ישראל. נחלתו" )בראשית לב, ז(. גם עדיף ללמוד את מצוות הצדק של נבואת משה

מאשר לרוץ אחרי הנביאים שבאו אחריו, שהרבו לקלל את ישראל ולדבר על חורבנות נגדו כדי לרכוב על מברכי האדונים, וכך לגרום לישראל לברוא את אותה

מציאות רעה לעצמו. לאותה סיבה, גם עדיף ללמוד את ספר בראשית ומצוותהצדק של נבואת משה מאשר ללמוד מספר הפירוש שלי.

לכן הייתה תקופה שבה חשבתי לא לפרסם את הפירוש הזה, כי אני מעדיף שיהיה סוף לעידן הפירושים, ושבמקום זה בני ישראל ייגשו אל דברי יהוה באופן עצמאי

וילמדו ממנו ישירות מספר בראשית וממצוות הצדק של נבואת משה. הדרך הזאת היא הכי רצויה בעיני, אבל אני מפרסם את הפירוש הזה בדור שלי כדי להילחם

בריבוי של פירושים רעים על התורה בדור הזה, שמתעים את בני ישראל מלעשות תשובה אמיתית. לכן, עדיף להוסיף עוד פירוש על הפירושים שכבר קיימים, כדי

להילחם בשקרים שיש בהם. כל עוד שהדתיים ממשיכים לרדוף אחרי הפירושים של הרבנים ולכלול ספרים של נביאי שקר בתנ"ך, אז יש צורך לפירוש שלי, כדי להוכיח על הטעויות של הרבנים

והקראים, ואולי לעורר את הקורא לתשובה יותר אמיתית. לכן אני גם ממליץ לאיש הדתי הממוצע לקרוא את הפירוש הזה כדי לקבל עזרה התחלתית בלצאת מן

הטעויות של הרבנים, וגם, של הקראים, כי גם אצלם יש טעויות, במידה מסוימת. לגבי הרבנים, המציאות של ימינו נהייתה רעה מאוד, כי מרוב שתלמידי הישיבות לומדים פירושים רעים על התורה, כמו המשנה, התלמוד, וכן הלאה, הם כמעט

לא ניגשים אל התורה הכתובה. כמעט כל תלמידי הישיבות כרגע לומדים את נבואת משה דרך פירושים, ורובם לא למדו אותה בצורה עצמאית, בלי פירוש,

אפילו פעם אחת. כך, אלו שאמורים להבין את התורה הכי הרבה מכולם, כי הם יושבים רוב היום ומשתדלים ללמוד אותה, הם גם אלו שהרבה פעמים לא למדו

אותה לעצמה, אפילו פעם אחת בחייהם.

250

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כמו שנדרשים לשוב אל שם יהוה, במקום להלביש כינוי על שמו, גם צריכים לשובאל תורתו, ולהפסיק להלביש עליו ריבוי של פירושים.

שלטון הרוב הוא שלטון אלהים אחריםהליכה אחרי רוב בית דין היא הישענות על אלהים אחרים

ולא תענה על רב, לנטת, אחרי רבים, להטת. ודל"לא תהיה אחרי רבים לרעת, " )שמות כג, ב(.לא תהדר בריבו

קביעת משפט על פי רוב בית דין או בדמוקרטיה של רוב העם היא לא הדרך של תודעת יהוה כי האמת הוא זה שאמור לקבוע, ולא הרוב. הרבה פעמים הרבים הם

אלו שדווקא מעדיפים לבחור בשקר, כאשר השקר מרגיש יותר נעים מהאמת. לכן יש מצווה מפורשת בתורה שאוסרת ללכת אחרי הרבים, כאשר הם טועים,

והוא נכון לכל דבר, בין אם זה רוב הרבנים בבית דין, או רוב הדתיים, או רוב ההצבעות בבחירות דמוקרטיות – אם הם בחרו ללכת נגד מצוות התורה, אז הם

בחרו ללכת אחרי אלהים אחרים, ולא צריך להיכנע להחלטות שלהם. נוסף על כך יהוה גם אומר פה, במצווה הזאת, שאם אתה רואה איזה איש שרב עם הרבים, בגלל שהוא לא מסכים עם הטעויות שלהם, אז לא להגיד לו, "אתה

לענות על רב, ללכת אחרייחיד, והם הרבים – תיכנע להם" כי, לדבר כך הוא . אסור לענות ליחיד, שרב עם הרבים, באמירה שבגלל שהוא לבדרבים, להטות

בהבנה שלו, והם רבים, אז הוא טועה, כי הדבר הזה הוא הרבה פעמים שקר.

לא להפוך רוב שנים לאלהים כמו שהליכה אחרי רוב בית דין טועה היא חטא, זאת גם טעות להעדיף את

השקרים של זקנים, על פני האמת של צעירים. אריכות ימים היא לא תמיד עדות לחכמה, כי יש חכמים שהם קטנים בגיל, אבל גדולים ביראת יהוה, ויש גם זקנים

שהם גדולים בגיל, אבל חסרים בחכמה, כי חסר להם יראת יהוה. את עצמו מחכמה אמיתית. לכן צריך לבחוןשניער הוא מי נערהמציאות היא כך כי

על פי השכל, במקום לסמוך על רוב שנים כעדות לאמת או שקר. הזקן הוא לאתמיד צודק, והצעיר הוא לא תמיד טועה, וההיפך הוא גם נכון.

251

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שלטון הרגש הוא אלהים אחריםהניחוש הוא הכניעה לרגש, וזה הכניעה לאלהים אחרים

"לא תנחשו" )ויקרא יט, כו(. הרבים נוטים לסמוך על רגשות, במקום להתגבר עליהם כדי לקיים את הבנות

השכל. לסמוך על הרגש היא גם הדרך של המנחשים. שרק בגלל שדבר קרה, אז זה הרצון של יהוה שכךמנחשים הוא כאשר ניחוש

בעיניו, במקום להביטחש עם מה שהוא נוחיהיה. כך, המנחש בוחר להרגיש מעבר לטביעת העין השטחית, כדי להבין מה שיהוה באמת רוצה ממנו. לכן הנחש

הוא נח חש, כי יותר נוח לו לסמוך על החושים שלו ולזרום עם הסביבה שלו,מאשר להתגבר על הסביבה שלו כדי לקיים את הבנות השכל.

האמת הוא שלא כל דבר שקורה הוא הרצון של יהוה, ומי שאומר "הכל לטובה" )כמו רבי עקיבא העמלקי( בוחר להיכנע למציאות הרעה שסביבו, במקום להתגבר

עליה. הוא בוחר בדרך של זרימה עם הרשע, במקום בדרך האמת, של להתגברנגדו.

התקשורת עם רוחות מתים היא גם כניעה לרגש – אלהים אחרים "והנפש אשר תפנה אל האבת, ואל הידענים, לזנת אחריהם, ונתתי את פני בנפש

ההוא, והכרתי אתו מקרב עמו" )ויקרא כ ,ו(. אבת וידענים היו שני סוגים של מתקשרים, שהיו כל כך מתרגלים ללכת אחרי

הרגשות שלהם ולהיטמא בזה, שאותו דבר היה גורם להם לשקוע לתקשורת עם רוחות של מתים. כך, הכניעה לטומאה הייתה גורמת לאבת וידעוני להיות סוג של

מת מתהלך, ששומע את דברי רוחות המתים, אף על פי שהוא בעצמו עוד לאהצטרף אליהם בקבר.

כמו שגוף מת הוא אחד ממקורות הטומאה הכי גדולות שיש, גם להיות אבת וידעני הוא אחד מדרגות הטומאה הכי רדודות שיש. לכן יהוה דורש מאתנו לא לזרום

אחרי רגשות ומחשבות, כדי לא להיכנע לרגשות או מחשבות שרוחות מתים מנסים להחדיר לתוך ראשינו. הצורך להיטהר מרוחות של מתים הוא גם הסיבה לכך

שהנטמא לגווייה מתה צריך להיטהר אחר כך, כדי שהרוח של אותו מת לא ידבקלו וישים בראשו מחשבות זרות.

אבת הוא מלשון אב, כמו אבות, כי מי שהיה נכנע לעוונות של אבותיו והולך אחריהם בלב שלם היה גם מתקשר עם רוחות המתים של דורות קודמים – של

אבותיו – במקום לתכן בקרבו את רוח יהוה, שהוא רוח של חיים.

252

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הנה דוגמה למי שדרש אל רוחות של מתים: "ושמואל מת, ויספדו לו כל ישראל, ויקברהו ברמה, ובעירו. ושאול הסיר האבות ואת הידענים מהארץ ...וירא שאול את מחנה פלשתים, וירא, ויחרד לבו מאד...ויאמר שאול לעבדיו, 'בקשו לי אשת

בעלת אוב, ואלכה אליה, ואדרשה בה'...וילך הוא, ושני אנשים עמו, ויבאו אל האשה לילה, ויאמר, 'קסומי נא לי באוב, והעלי לי את אשר אמר אליך'. ותאמר האשה אליו, 'הנה אתה ידעת את אשר עשה שאול, אשר הכרית את האבות ואת

הידעני מן הארץ, ולמה אתה מתנקש בנפשי להמיתני'. וישבע לה שאול ביהוה, לאמר, 'חי יהוה, אם יקרך עון בדבר הזה'. ותאמר האשה, 'את מי אעלה לך?'

ויאמר, 'את שמואל העלי לי'. ותרא האשה את שמואל, ותזעק בקול גדול, ותאמר האשה אל שאול, לאמר, 'למה רמיתני, ואתה שאול'. ויאמר לה המלך, 'אל תיראי,

כי מה ראית?' ותאמר האשה אל שאול, 'אלהים ראיתי, עלים מן הארץ'. ויאמר לה, 'מה תארו?' ותאמר, 'איש זקן עלה, והוא עטה מעיל', וידע שאול כי שמואל

הוא, ויקד אפים ארצה, וישתחו. ויאמר שמואל אל שאול, 'למה הרגזתני, להעלות אתי?' ויאמר שאול, 'צר לי מאד, ופלשתים נלחמים בי, ואלהים סר מעלי, ולא ענני עוד: גם ביד הנביאים, גם בחלמות; ואקראה לך, להודיעני, מה אעשה?'" )שמואל

א, כח, ג(. גם לתקשר עם רוח של נביא שכבר מת הוא דבר רע מאוד כי כאשר הנביא מת,

הרוח שלו כבר לא מדבר מתוך רוח החיים של יהוה, אלא מתוך רוח של מוות. לכן, אפילו ששאול דרש לדבר עם הרוח המת של שמואל הנביא, אותו דבר היה עון

גדול נגדו. מי שבוחר מרצונו החופשי לתקשר עם רוחות של מתים גם מביא על עצמו משפט

של כריתה: "והנפש אשר תפנה אל האבת, ואל הידענים, לזנת אחריהם, ונתתי אתפני בנפש ההוא, והכרתי אתו מקרב עמו" )ויקרא כ ,ו(.

המאיסה בקודש היא בחירה באלהים אחריםמגורים בארץ ישראל הם צעד להמליך את יהוה כאלהים

מגורים מחוץ לארץ ישראל מביאים לסכנת עבודת אלהים אחרים, כי בדרך כלל, בארצות אחרות, חוקי המדינה פחות תואמים את חוקי התורה. לכן עדיף לגור

בארץ ישראל, תחת ממשלה חילונית, שרק קצת מכבדת את התורה, מאשר לגורבארץ זרה, שבה המנהיגים בכלל לא מדברים עברית או לומדים תורה.

כמו שקהל ישראל הוא הנבחר להיות ממלכת כהנים לעמים, ויותר קל לישראל לעשות את הרצון של יהוה מאשר לעמים. גם ארץ ישראל היא, בהרבה מקרים,

ארץ שבה יותר קל לקיים את התורה כאן, מאשר בארצות אחרות. כמו ששבט לוי הוא השבט הנבחר מכל שבטי ישראל, גם ירושלים היא העיר הנבחרת בתוך ארץ

253

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ישראל. וכמו שמשפחת כהן היא המשפחה הנבחרת בתוך שבט לוי, גם ציון הוא החלק הכי קדוש של ירושלים – ציון הוא האזור סביב הר ציון, שנקרא הר הבית

בימינו. לכן, לרוב, עדיף לשבת בארץ ישראל, גם כאשר יש צרות בארץ, מאשר לברוח לארץ אחרת, וגם עדיף לשבת בירושלים וציון. אבל, להבנתי, כרגע עדיף לעזוב

את הערים הגדולות, כולל את ירושלים, כל עוד שאותם ערים הם מלאות בתרבות של המערב העמלקי, כי אותה תרבות רעה וכלים טמאים מהמערב גם מביאים

רוח של טומאה, שגורם למי שגר בירושלים של ימינו להזדהות עם הדרך של עמלק, הלא עם, במקום עם יהוה. לכן, בימינו אולי עדיף לעזוב את ירושלים ולגור

מחוץ לערים, ואולי אפילו לעזוב את ארץ ישראל כדי לגור בקרב שבטי ישראלהאחרים, ששוכנים מחוץ לערים הגדולות ומחוץ לדרך החיים של המערב.

זרים המושלים בחוץ לארץ – הם אלהים אחרים לגור בגלות הוא לחיות תחת השלטון של אלהים אחרים, שלא מצייתים לתורת

יהוה. לכן הגלות היא קללה נוראית. אותה קללה גם פקדה את בני ישראל בגלות, כאשר הם גרו תחת הממלכות של גויים אחרים, שלא פעלו על פי תודעת יהוה. גם, הרבה פעמים, אותם גויים ניסו להשכיח את תורת יהוה מאתנו. אותם רשעים הצליחו במידה מסוימת, ובגלל זה נכנסו כל כך הרבה טעויות למסורת של הרבנים )שהם קוראים לה "תורה שבעל

פה"(; אותו דבר גם קרה למסורת הפשטונוואלי של הפשתונים באפגניסטן, שהיא גם סוג של מסורת על איך לקיים את חוקי תורת משה, אף על פי שגם אצלם

נכנסו הרבה טעויות לאורך הגלות. זאת הסיבה למה הפשתונים, וכל שבטי ישראל, צריכים לעשות שלושה תשובות:

תשובה חוקתית, כאשר הם חוזרים לקיים את מצוות הצדק של נבואת משה בצורה אמיתית; תשובה בהתנהגות האישית שלנו, כאשר מתבוננים בדרכי הצדק שהדורות

הראשונים הלכו בהם, כמו האדם, שקיבל מצווה רק לאכול מן הצומח, ונח, אברהם, יצחק, ויעקב, שהיו מוכרחים לקיים את הצדק בצורה בודדת, בגלל שבני

דורם לא רצו ללכת אחרי תודעת יהוה; התשובה השלישית היא לחזור לארץ ישראל, כדי ששם יהיה לעם מקלט מפני הגויים שרוצים להחטיא את ישראל. כל

התשובות האלו דורשות גבורת השכל מעל הרגש, ובמקרה של החזרה לארץ ישראל, אותו דבר אולי גם ידרוש לעשות מלחמה נגד גויים שפלשו על ארצנו, כמו

הפלסטינים )פלשת(, ועוד, אם הם מסרבים לפנות את הארץ. עדיף את זה, מאשר לחזור על חטא המרגלים, שנכנעו לרגשי הפחד, ובגלל זה לא

רצו לצאת למלחמת כיבוש: "ויציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל, לאמר, 'הארץ אשר עברנו בה, לתור אתה, ארץ אכלת יושביה הוא, וכל העם אשר

254

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ראינו בתוכה, אנשי מדות...ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב:נשינו וטפנו יהיו לבז! הלוא טוב לנו שוב מצרימה!'" )במדבר יג, לב(.

צריך לעזוב את הטעויות של דורות קודמים, בין אם אותן טעויות הן נביאי שקר שהוכנסו לתנ"ך, פירושים לא נכונים לתורת יהוה, או ישיבה בגלות, בקרב גוים

שפועלים לפי תודעות אחרות מן הדרך של יהוה.

הבחירה בכותל, ולא בהר הבית, היא בחירה באלהים אחרים "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל. כי אוריש גוים

מפניך, והרחבתי את גבלך, ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוהאלהיך שלש פעמים בשנה" )שמות לד, כג(.

הקדושה מתפשטת במעגל מתרחב, ולכן שבט לוי וקהל ישראל הם הנבחרים לפרסם את תודעת יהוה בכדור ארצנו, והעמים אמורים ללמוד ולעלות בדרכי הצדק, כמו שישראל אמור לעלות, כדי שכל בני ארצנו ילמדו על תודעת יהוה

ודרכי המשפט וצדק שלו. גם ציון, ירושלים, וארץ ישראל נבחרו להיות מקומות קדושים בהתחלה, ואחר כך יהיה צורך להרחיב את מעגל הקדושה לארצות

אחרות. לכן, גם כאשר רוצים לעזוב את עבודת בית המקדש, עדיף לכבוש את הר הקודש

חזרה מידי המוסלמים ולמחוק כל זכר של המסגדים שלהם מן ההר כדי לטהר את ארצנו מן המקדשים לאלהים אחרים. זאת גם הסיבה שעדיף לעלות להר הקודש מאשר רק ללכת לכותל המערבי, כי הכותל המערבי הוא רק קיר חיצוני למתחם

הר הקודש. האמת הוא שטהרת הר הקודש גם מצריכה להסיר את התשתיות שהמלך הורדוס בנה על ההר, כאשר הוא הרחיב את שטחי רחבת הר הבית. הדבר הזה הוא נצרך

כי הורדוס היה מלך זר, ממוצא אדומי או עמלקי, והתשתיות שהוא בנה על הר הקודש הן זכר למלכות הטמאה שלו. הוא גם רק הצליח לקבל רשות מהרומאים

להרחיב את שטחי הר הבית בגלל שהוא, ואבותיו, עזרו לרומאים לכבוש אתממלכת יהודה מידי מלכי החשמונאים, שהיו ממשפחת כהן.

בניית הכותל המערבי הייתה חלק מאותה הרחבת שטחי הר הבית, והיא נושאתבקרבה את טומאת הורדוס.

הזכר של הורדוס מטמא את הר הקודש מאוד

255

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

פה אני מתאר, בקצרה, את פשעי הורדוס ואבותיו, כדי להוכיח עד כמה הרשעהזה בגד בישראל, ועד כמה חשוב להסיר מהר הקודש כל זכר של הורדוס הטמא.

האב של הורדוס היה אדם אדומי או עמלקי בשם אנטיפטרוס. הוא היה הבן של הנציב של רומא לאדום, והוא הסית את אחד מבני החשמונאים, בשם הורקנוס,

להתחיל במלחמה עם אחיו כדי לקחת לעצמו את המלכות. כחלק מאותה מלחמת פנים, אביו של הורדוס גם הצליח לשכנע את הורקנוס החשמונאי לתת לחיילים מרומא להיכנס לירושלים, כדי לעזור לו נגד אחיו. כך, אביו של הורדוס

הצליח להחדיר חיילים רומאים לתוך ארץ ישראל, שבסופו של דבר גם בגדובהורקנוס, הכהן, ושמו את הורדוס, הזר, כמלך על יהודה.

כך יצא שהורדוס רק קיבל את אותה מלכות בגלל שאביו היה הרשע שהצליח לשים קץ לממלכת החשמונאים ולהפוך את ממלכת יהודה לחלק מהאימפריה

הרומאית. אותו דבר, בעצם, היה הסוף של תקופת בית מקדש השני כתקופה של עצמאות ישראלית. אחר כך היהודים כבר לא הצליחו לשים על עצמם מלך

מאחיהם, ותוך כמה דורות הם גם נפלו לחורבן שלם וגלות של אלפיים שנה. זה למה צריך להסיר את מתחם הר הבית מן היסוד כדי להסיר משם כל זכר למלך

הרשע הזה והתשתיות שהוא בנה על הר קודשנו.

תורת יהוה היא האלהים ולא מלך או כהןחוטא

לא להחניף לדוד: הוא נאף ורצח, ונשפט על זה, באופן חלקי כיום יש רבנים שאומרים שדוד לא נאף עם בת שבע ולא רצח את אוריה החתי. להגיד כך הוא שקר וחנופה לבית דוד, וזה עובר על איסור מפורש בתורה: "לא

תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו, ולא תשבעו בשמי לשקר, וחללת אתשם אלהיך, אני יהוה" )ויקרא יט, יא(.

האמת הוא שבת שבע הייתה אשתו של אוריה החתי וכאשר דוד שכב איתה, אותו מעשה היה מעשה של ניאוף. בכך הוא עבר על המצווה השביעית של עשרת

הדיברות – "לא תנאף". כאשר דוד גם ציווה ליואב, שר צבאו, לסגת מאחורי אוריה בשדה הקרב, כדי

שהוא ייפול בידי צבא האויב, אותו דבר גם היה רצח. בכך הוא עבר על המצווההשישית של עשרת הדיברות – "לא תרצח".

256

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לכן אלהים גזר על דוד משפטים קשים כדי לכפר על אותם חטאים קשים: "מדוע בזית את דבר יהוה, לעשות הרע בעינו: את אוריה החתי הכית בחרב, ואת אשתו לקחת לך לאשה, ואתו הרגת בחרב בני עמון. ועתה, לא תסור חרב מביתך, עד

עולם, עקב כי בזתני, ותקח את אשת אוריה החתי להיות לך לאשה. כה אמר יהוה: הנני מקים עליך רעה, מביתך, ולקחתי את נשיך, לעיניך, ונתתי לרעיך, ושכב עם

נשיך, לעיני השמש הזאת; כי אתה עשית בסתר, ואני אעשה את הדבר הזה נגד כלישראל, ונגד השמש" )שמאול ב, יב, ט(.

הדרך לבני דוד להתגבר על אותו גזרת מוות אלים יש לזכור, שעד היום הזה, בני דוד מקבלים משפט על כך שדוד רצח את אוריה

החתי, ולכן, לאורך הדורות, יש מהם שמתים במוות אלים, כמו שדוד עשה לאוריה. המשפט על רצח אוריה החתי לא יתבטל עד לזמן תחיית המתים, שאז אוריה החתי

יכול לקום לחיים, ובני דוד לא צריכים למות יותר על הרצח שלו. על דברים כאלו שירת העדות )שירת האזינו( מעידה: "ראו עתה, כי אני אני הוא, ואין אלהים עמדי.

, ואין מידי מציל" )דברים לב, לט(. אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא לבני דוד שלא אוהבים לשמוע על כך שהם או בניהם צריכים להמשיך למות

בדרכים אלימות, דרך להינצל מאותה משפט הוא כאשר מתגברים לקיים את מצוות הצדק של נבואת משה בצורה אמיתית, ויחד עם זה מתגברים לקיים את

דרכי הצדק היותר טהורים, הכתובים בספר בראשית. לכן, שירת העדות גם מייעצת להתבונן בדורות הראשונים של האדם, כדי שישראל יוכל לרכוש לעצמו צדק

זכר ימות עולם, בינו שנות דרעצמאי ועוצמתי, שיכולה לעזור לו להינצל מן הדין: " בהנחל עליון גוים, בהפרידו בני אדם, יצב . שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך.ודר

כי חלק יהוה עמו; יעקב חבל נחלתו" )בראשית גבלת עמים למספר בני ישראל.לב, ז(.

כרגע זרע דוד התרבה מאוד, ולכן מי שבוחר להתגבר בצדק מספיק אולי יוכל להינצל מאותה משפט, כאשר היא נופלת על אלו מזרע דוד שעוד בוחרים

להמשיך לחטא.

גם אהרן חטא, ובגלל זה הוא היה צריך לשאת את "עון המקדש" נוסף על דוד, גם אהרן הכהן חטא בחטא גדול מאוד כאשר הוא בחר להיכנע

לדרישות של חוטאי העגל במדבר, ובגלל זה יצר להם פסל של עגל והכריז על חג אלילי. באותו זמן, העם ראה שמשה עוד לא ירד מהר סיני, והם דרשו מאהרן

לשים עליהם אלהים אחרים, שיהיה המנהיג שלהם במקום משה.

257

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

"ויאמר משה אל אהרן, 'מה עשה לך העם הזה, כי הבאת עליו חטאה גדלה'. ויאמר אהרן, 'אל יחר אף אדני. אתה ידעת את העם, כי ברע הוא'" )שמות לב,

כא(. במילים אחרות, אהרן אמר שהוא פיסל עגל ונתן לעם חג אלילי בגלל שהוא פחד שאם הוא לא ישתף פעולה עם חוטאי העגל הם יחטאו בחטא גדול יותר, כמו

לחזור חזרה לעבדות במצרים ולאלילים הרבים של מצרים. לכן, אהרן העדיףלקבוע להם חג אלילי באותו מקום, כדי שיהיו עסוקים בחג, וכך לא יחזרו למצרים.

קריאה יותר מדויקת של התורה גם מעידה שאהרון אולי חשב שעל ידי כך שהוא יפסל להם פסל של עגל, זה יגרום להם להבין שהם טעו כאשר הם ביקשו ממנו לשים עליהם אלהים אחרים. למה? כי לפני כמה חודשים הם שחטו עגלים ואכלו את בשרם, כחלק ממצוות הפסח. פיסול העגל היה אמור להיות סוג של תוכחה

לאותו דור, כמו להגיד "אתם שחטתם ואכלתם אחד כזה לפני כמה חודשים, במצוות הפסח, ובגלל זה, יהוה היכה בבנים הבכורים של מצרים, ולא עשה כן

לכם. יהוה הוא האלהים. מה לכם לחזור ולעבוד בהמות, כאשר אתם יכוליםלהמשיך לעבוד את יהוה?!"

כאשר הוא ראה שהעם לא הבין את המסר, אלא אמרו על העגל, "אלה אלהיך ישראל, אשר העלוך מארץ מצרים", אז הוא התחיל לפחד מכך שהם אולי גם

יבחרו לחזור למצרים. בגלל זה הוא הכריז על חג, כדי לפחות לעצור אותם מלחזור לעבדות במצרים. "ויאמרו, 'אלה אלהיך ישראל, אשר העלוך מארץ מצרים'. וירא אהרן, ויבן מזבח לפניו, ויקרא אהרן, ויאמר, 'חג ליהוה מחר'"

)שמות לב, ד(. יהוה כמעט השמיד את בני ישראל בגלל החטא הזה, וזאת הוכחה לכך שאהרן

טעה, כי הוא לא היה אמור להחטיא את העם בדבר רע, של פסלי עגל וחג למענו, רק בגלל שהיה ירא לכך שהם יחטאו בדבר יותר רע, של לחזור לעבדות במצרים.

זאת הסיבה למה התחבולה של אהרן הביאה לתוצאה הפוכה ממה שהוא רצה, כי הוא חשב להושיע את העם מעבודת אלילים יותר קשה, וכך לשמור עליהם, אבל

יהוה מעיד על כך שאותו חטא הוא זה שכמעט הביא על העם השמדה: "ויאמר יהוה אל משה, 'ראיתי את העם הזה, והנה, עם קשה ערף הוא. ועתה, הניחה לי,

ויחר אפי בהם, ואכלם, ואעשה אותך לגוי גדול" )שמות לב, ט(. זאת גם הסיבה לכך שנבואת משה מעידה נגד התחבולה של אהרן, "וירא משה

את העם, כי פרע הוא, כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם", שזה אומר שהתחבולה של אהרן דווקא גרמה לבני ישראל להיות יותר חשופים לתקיפות של אויביהם, במקום להציל אותם מזה )שמות לב, כה(. אהרן עשה תשובה חלקית על אותו

חטא, כאשר הוא ובניו תמכו במשה במלחמת האחים נגד שאר חוטאי העגל. "ויעמד משה בשער המחנה, ויאמר, 'מי ליהוה אלי!' ויאספו אליו כל בני לוי"

)שמות לב, כו(. המשמעות לזה שכל בני לוי נאספו אל משה הוא שגם אהרן ובניותמכו בקריאה של משה.

258

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

אף על פי כן, אותה תשובה רק הייתה תשובה חלקית, כי, בכל זאת, מלחמת הקנאות נגד חוטאי העגל לא הצליחה למחוק את כל הזכר של אותו חטא, אלא רק חלק ממנו, ולכן יש מצווה לצום ביום כיפור, כדי לכפר על אותה חטא. זאת

הסיבה למה אהרן ובניו היו צריכים לשאת את "עון המקדש", כאשר הדרך היותרטובה היא להתקדש מאותו עון.

,עון המקדש"ויאמר יהוה אל אהרן, אתה, ובניך, ובית אביך אתך, תשאו את " )במדבר יח, א(. לשרת בבית המקדשעון כהנתכםואתה, ובניך אתך, תשאו את

הוא משא של עון לבני אהרן, כי יש דרך יותר טובה לעבוד את יהוה, שלא דורשת לשחוט בהמות כקורבנות, ולא דורשת רק ללמד תורה לעם ככהן, והדרך לתשובה

הזאת היא מתוארת בדרכי הצדק של הדורות הראשונים של האדם, הכתובים בספר בראשית. כך, השמיעה לעצת הצדק של שירת העדות )שירת האזינו( היא שמיעה לקריאת דרור לכהנים, כי הכהנים שמקשיבים לדרכי הצדק של הדורות

הראשונים של האדם, נח, אברהם, יצחק, ויעקב גם יכלו ללכת בדרך של לשחרראת עצמם מן המשקל הכבד הזה של עון המקדש.

הבחירה להחזיר את בני ישראל בתשובה בדרך של אמת – של חזרה לדרכי הצדק של ספר בראשית – היא גם סוג של תשובה על כך שאהרון השתמש בתחבולה

כושלת כדי לעצור את בני דורו מלחזור למצרים. כהן שבוחר להתעלם מאותה דרך של תשובה, בוחר בחטא, ולא צריך לשמוע

לכהן כזה, גם אם הוא משרת ככהן הגדול בבית המקדש. אותו דבר הוא אמת גםלגבי מלכי דוד שבוחרים בדרך של קורבנות ובית מקדש.

צריך לכבד את הכהונה יותר מהמלוכה

"וידבר יהוה אל אהרן, לאמר, 'יין ושכר אל תשת, אתה, ובניך אתך, בבאכם אל אהל מועד, ולא תמתו, חקת עולם לדרתיכם, ולהבדיל בין הקדש ובין החל, ובין

אליהם,ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר יהוההטמא ובין הטהור, ביד משה" )ויקרא י, ח(.

הכוהנים הם אלו שאמורים להורות את בני ישראל, כאשר המנהיגים המדיינים של המדינה אמורים לבצע את אותם הוראות במישור המדיני. בעת של מלכות דוד,

אותם מנהיגים היו מזרע דוד, אבל עדיף לחזור לדרך היותר צודקת של ספר שופטים, שאז יהוה היה מקים שופטים לישראל בדורות שהיו צריכים לקום ולקבל

ישועה מאויביהם. עדיף שהכוהנים ושבט לוי יהיו אלו עם ההשפעה הגדולה בישראל, כדי לתת להם אפשרות להעמיד תרבות של צדק, שיכולה לעזור לשבטים לנהל את עצמם בצורה של משפט וצדק, בלי הצורך במערכות ממשלתיות גדולות

או שרשת מלוכה קבועה.

259

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

"ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו – נתונם נתונם המה לו, מאת בני ישראל. ואת" )במדבר ג ,ט(. והזר הקרב יומתאהרן ואת בניו תפקד, ושמרו את כהנתם,

מלכי דוד חטאו כאשר מלכו על הכהנים ולכן נפלו לחורבן בספר מלכים ניתן לראות כיצד מלכי דוד מעלו באותו סדר של הנהגה, כאשר הם

היו מצווים את הכהנים, במקום לשמוע לציווים של הכהנים. זה סוג של מרידה ביהוה, האלהים, שבחר במשפחת כהן להיות המשפחה המובילה של בני ישראל,

מעל שבט לוי, באופן ממסדי. הסיפור על עוזיה המלך הוא רק סיפור אחד מתוך הרבה מקרים, שבהם מלכי דוד חטאו בדבר הזה, וכך הביאו על עצמם רעה. הנה אותו סיפור: "וכחזקתו, גבה לבו

, ויבא אל היכל יהוה, להקטיר על מזבח הקטרת.וימעל ביהוה אלהיועד להשחית, ויבא אחריו עזריהו הכהן, ועמו כהנים ליהוה: שמונים בני חיל. ויעמדו על עזיהו

'לא לך עזיהו, להקטיר ליהוה, כי לכהנים, בני אהרן, המקדשים,המלך, ויאמרו לו, '. ויזעף עזיהו,להקטיר. צא מן המקדש, כי מעלת, ולא לך לכבוד מיהוה אלהים

ובידו מקטרת להקטיר, ובזעפו עם הכהנים, והצרעת זרחה במצחו, לפני הכהנים, בבית יהוה, מעל למזבח הקטרת. ויפן אליו עזריהו, כהן הראש, וכל הכהנים, והנה

ויהי עזיהוהוא מצרע במצחו, ויבהלוהו משם, וגם הוא נדחף לצאת, כי נגעו יהוה. , ויותם,המלך מצרע עד יום מותו, וישב בית החפשות, מצרע, כי נגזר מבית יהוה

בנו, על בית המלך, שופט את עם הארץ" )דברי הימים ב ,כו, טז(. לכן, עדיף להחזיר את הכוהנים למעמדם כמנהיגי התרבות של ישראל, כאשר הם פועלים על

פי תודעת יהוה. עוד סיבה לצורך להחזיר את הכוהנים למעמד של כוח עליון במדינה היא שכל

אחד יכול לומר על עצמו שהוא מבני דוד – גם רשע מזרע עמלק אולי יכול להגיד שהוא מזרע דוד, וכך להפוך למלך על ישראל. לעומת זאת, אצל הכהנים, לפחות יש להרבה מהם מסורת לאורך הדורות שהם כהנים, ולהרבה מהם גם יש אחרים שיכולים להעיד על זה. נוסף לזה, לכוהנים יש מצווה מפורשת בתורה, של לברך

: "וידבר יהוה אל משה לאמר, דבר אל אהרן ואל בניובשם יהוהאת עם ישראל פניויהוה וישמרך. יאר יהוהלאמר, כה תברכו את בני ישראל, אמור להם, יברכך

פניו אליך, וישם לך שלום. ושמו את שמי על בני ישראל ואנייהוהאליך ויחנך. ישא אברכם." )במדבר ו, כב(.

)ולא בשם אדנות(, ובכל זאתבשם יהוהאם רואים כהן שמברך את בני ישראל מצליח להתגבר, אז זאת אולי הוכחה לכך שאותו כהן הוא באמת מבני אהרון.

הדבר הזה אולי יכול להשמש כהוכחה כי עמלקי שינסה לעשות כך עלול ליפול, ואפילו למות, אחרי שהוא יברך את בני ישראל בשם יהוה, כי הברכה לבני ישראל

260

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

בשם יהוה תלויה בכך שאותו עמלקי גם ימות. כך, כאשר עמלקי מברך את בניישראל בשם יהוה הוא גם מביא קללה על עצמו.

התנאי להוכחה הזאת היא שהברכה חייבת להיות בשם יהוה, כי עמלקי יכול לברך את בני יעקב בשם אדנות ואולי לא ליפול, כי המברך בשם אדנות מברך באדונים

. אם אותם אדונים הם עמלקים )כי עמלק נהיה "ראשית גוים" בימינו(, אזשלו כאשר הוא בירך את בני יעקב בשם אדנות, הוא בעצם איחל לבני יעקב שהם ילכו

בדרך של אדוניו, העמלקים, ורק כך יקבלו ברכה חומרנית לתקופה מסוימת. מי שמברך את בני ישראל בשם יהוה לא עושה כן כי הוא מברך את העם ללכת בדרך

של יהוה, כאשר הוא מברך אותו בשם יהוה, וחלק מאותה ברכה מיהוה הוא זה שעמלק ימות, וכך ייאבד את היכולת לטמא ולהחטיא את ישראל. תחבולה אחרת

של בני עמלק, שהתערבבו בתוך בני ישראל, יכולה להיות כאשר עמלקי אומרשהוא כהן ומברך עמלקי אחר בשם יהוה, בטענה שגם אותו אחר הוא ישראלי.

בכמעט כל בדיקה לגבי זהותם של הכהנים עלולה להיות דרכים לשבש אותה, ולכן עדיף להפסיק את ברכת הכהנים עד שיכולים להיות בטוח שהכהנים מברכים את

בני ישראל, ולא אחרים. מי שקורא על כל התחבולות האלו אולי שואל את עצמו, "איך יכול להיות שהדרך

לחזור אל מצוות הצדק של נבואת משה היא כל כך קשה". המענה לזה היא שהטעויות של דורות קודמים הקשו את דרך התשובה כאשר הם נתנו לבני עמלק,

כמו רבי עקיבא, להתחתן ולהתערבב בתוכנו. לכן הדרך לשוב אל מצוות הצדק של נבואת משה אולי נראה כקשה, אף על פי ששירת העדות כן נותנת עצה איך

לישר את דרך הצדק במידה מסוימת: להתבונן בדרכי הצדק המתוארים בספר בראשית: "זכר ימות עולם, בינו שנות דר ודר. שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו

כי בהנחל עליון גוים, בהפרידו בני אדם, יצב גבלת עמים למספר בני ישראל. לך.חלק יהוה, עמו; יעקב, חבל נחלתו" )דברים לב, ז(.

261

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שניים לא לתמונותשחרור מהכיבוש התרבותי

המצווה השנייה של עשרת הדברות , אשר בשמים ממעל, ואשר בארץ מתחת, ואשרוכל תמונה"לא תעשה לך פסל,

במים מתחת לארץ. לא תשתחוה להם, ולא תעבדם, כי אנכי יהוה אלהיך, אל קנא: פקד עון אבת על בנים, על שלשים ועל רבעים לשנאי, ועשה חסד לאלפים,

לאהבי, ולשמרי מצותי" )עשרת הדברות, שמות כ, ג(.

תמונה וכללא תעשה פסל על פי עשרת הדיברות, החקוקים באבן, אסור לעשות כל תמונה, שזה כולל

התמונות של ימינו, כמו אלו שתולים על קירות הבית או שמופיעים בצורה דיגיטלית. אף על פי שזאת המצווה השנייה של עשרת הדיברות, תושב של מדינת

ישראל החילונית שינסה לסור מכל הרע הזה ביום אחד עלול להשתולל כי בחברה המערבית של ימינו התמונה סובבת את האדם מכל מקום. לדוגמה, החוק במדינת

ישראל הוא שאסור להסתובב מחוץ לבית בלי תעודת זהות עם תמונה. מי שלאעושה כן חושף את עצמו להטרדה מידי שוטרי המדינה, ואפילו מתסכן במעצר.

מה שכן יכולים לעשות הוא לפחות להסיר את התמונות מקירות הבית, לשבור ולזרוק את הטלוויזיה, וגם לעשות כן למכשירים הניידים, כמו הסמארטפון. לגבי מחשבים ואינטרנט, עדיף להיגמל מן הצורך בהם כמה שיותר, כמו שקורה אצל

הציבור החרדי, ואצל הרבה מן הפשתונים באפגניסטן. במדינת ישראל המערבית יש הרבה שיכולים ללמוד מן הציבור החרדי בעניין הזה כי הם למדו להתקשר

בטלפון כדי לקבל מידע על כתובת או מספר טלפון, ולהתקשר144למספר * בשביל מידע על קווי אוטובוס, וכך הלאה. עדיף את זה, מאשר8787למספר

להחזיק מחשב או סמארטפון באופן תמידי. גם אם תושב של מדינת ישראל המערבית לא יכול לעשות כן לגמרי בגלל צורכי

עבודה או דרישות המדינה, אז הוא לפחות יכול להקטין את השימוש שלו במחשבים כמה שיותר. זה אומר אולי להשתמש במחשב ציבורי, במקום לקנות

262

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

מחשב ולהחזיק אותו בבית, ורק לגשת אל המחשב הציבור כאשר חסר דרך אחרתלהתנהל.

גם אם איש מוצא שהוא מתקשה לעשות כן בגלל שהוא צריך לעבוד, במקום לשבת בישיבה כל היום ולהתפרנס מתרומות, אז עדיף שהוא לפחות ינסה להקטין

את השימוש בדברים האלו כמה שיותר. החרדים כבר עושים כך כי הם לא רוצים ליפול לצפייה בסרטי זימה באינטרנט

)פורנוגרפיה(, אבל האמת הוא שכל סוג של תמונה אסורה על פי עשרת הדיברות,בין אם זאת תמונה של זנות או תמונה של נוף הרים.

ככל שיהיו יותר אנשים שבוחרים בדרך הזאת, אז יהיה קל יותר לכל יחיד להתקדשיותר מתמונות, עד לקיום המצווה החשובה הזאת בצורה מושלמת.

תמונות הן אסורות כי הן מעודדות הליכה אחרי הרגשות במבט על העבר, תמונות ופסלים היו חפצים שדרכם אנשים היו עובדים אלילים, וכך נותנים לרדיפה שלהם אחרי החומרניות הצדקה דתית. אותו דבר קורה גם

בימינו, אבל בדרכים הרבה יותר מתוחכמות, ולכן יותר קשה לזהות את הקשר ביןאלילות לתמונות בימינו.

הנה כמה דוגמאות של ימינו: במדינות רודניות המשטר לפעמים שם תמונות גדולות של המנהיג בכלא.

מקום כדי שהאזרחים יתרגלו להתייחס למנהיג כגדול מן החיים. לפעמים השיטה הזאת גם עובדת בשביל אותו מנהיג, כאשר רוב תושבי המדינה

חושבים שהמלך הוא סוג של אל, אפילו שברוב הפעמים הוא באמת אדםשפל ואנוכי, שחי חיי תענוג ותועבה, תוך כדי שהוא רוצח וגונב מבני עמו.

כוח התמונות הוא גם מה שגורם להרבה אנשים במדינות מערביותב. להתייחס לשחקני קולנוע בכבוד. האיש המערבי הממוצע נוטה לעשות כן

כי התמונה שהוא ראה בטלוויזיה, שהציג את אותו שחקן כצדיק, גורם לצופה לחשוב שהשחקן הוא באמת כך. האמת הוא שהרבה מאותם

שחקנים הם אנשים די רשעים, שלא יכולים לעשות אפילו עשירית ממעשי הצדק שהיו בסרט. כך, התמונה עלולה לגרום לצופה בו להתבלבל בין

אמת לשקר, ולחשוב ששחקן רשע הוא באמת צדיק. גם בחברה קפיטליסטית קיצונית, החברות רוצות שהצרכן יקנה כמהג.

שיותר, ולכן לתמונה יש מקום מרכזי כדי לשכנע את העם לקנות דברים שהוא לא באמת נצרך להם. כך, הופכים את העם לצרכן אחד גדול,

שצריך להיפרד מכספו כדי לקנות דברים שהוא לא באמת זקוק להם, ולעבוד יותר קשה, כדי לממן אותן קניות שווא. לעומת זאת, תורת יהוה

263

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

נותנת מקום לפעולה חופשית בשוק, אבל גם אוסרת שימוש בתמונות, כדי שהעיסוק במסחר לא יהפוך את החברה לחומרנית מדי, ולא יהפוך את

תושביה לעבדים תמידיים.

תמונות משרתות את האימפריאליזם לסיכום, תמונות גורמות לאדם להביט על המציאות במבט שטחי. יהוה רוצה

שנראה מעבר למראה החיצוני המשקר, כדי להבחין באמת, דרך השכל, גם כאשראותה אמת היא לא בהחלט יפה או נעימה לרגשות.

המערב רוצה שתאמין לשקרים שלו כדי שלא תבחין בגניבה שהוא עושה דרך האימפריאליזם המתוחכם של ימינו, ולכן הוא שם את התמונה והטלוויזיה כביטוי

התרבותי הכי חשוב שלו. המבט השטחי חייב למלוך כדי שעמלק ימשיך למלוך. עד היום הזה, התחבולה הזאת עזרה למערב למשול בעמים רבים, כי ההמונים ברחבי העולם התבלבלו כאשר הם שמעו על כל הרע שנעשה לבני עמם בידי המערביים, אבל ראו את אותם מערביים מתנהגים בכל כך הרבה נדיבות בסרטים. אני מקווה

שפרסום הספר הזה אולי יעזור לעורר את אותם עמים לאמת, כי האמת הוא שהעמלקים הם לא נדיבים, ומעט הכסף שהם תורמים למדינות עניות הוא סכום

קטן לעומת מה שהם לקחו לעצמם בעזרת רצח עם, שוד, ועושק. גם, יש לזכור שעמלק רק נותן את אותו כסף למדינות עניות כדי לשמור על תדמית

של נדיבות, כדי להגביר את ההשפעה התרבותית שלו על הגויים; אותה השפעה תרבותית היא מה שגרם לגויים לשתוק, אפילו כאשר המערב גנב את המשאבים הטבעיים שלהם ודחף אותם להסכמי מסחר של ניצול. בשפה המקצועית, אותו

כוח תרבותי הזה נקרא כוח רך, לעומת הכוח צבאי, שהוא כוח קשה. לסיכום, התמונות הפכו לכלי מלחמה מרכזי אצל המערב, שמנסה להחליש את

רוח הלחימה של הגויים דרך תרבות השקר שלו, כדי לאפשר כיבוש צבאי וכלכלי. זאת גם הסיבה למה שמי שרוצה להשתחרר מאותו כיבוש קודם חייב לזרוק את

הטלוויזיה שלו, ובמקום זה, ללמוד את תורת יהוה – צריך להצליח במלחמה התרבותית כדי להצליח בשדה הקרב. העצה הזאת היא נכונה גם לעמים, ולא רק לבני ישראל, כי כולם סובלים מכיבושי המערב בימינו, בין אם זה בצורה ישירה או

בצורה עקיפה.

264

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שלוש לא לשקר בשמותשובה על אווילות דתית

"לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו

לשוא" )עשרת הדברות, שמות כ, ו(.

מה זה לשוא המצווה היא לא להגיד או לכתוב את שם יהוה למשהו שהוא שקר או שהוא לאעומד להתקיים, כי על ידי שעושים כך נושאים את שם יהוה לדבר שהוא לשוא.

מי שקורא בשם יהוה לדבר שהוא יודע שזה לא הרצון האמיתי של יהוה נושא את שם יהוה לשוא. חשוב לזכור את זה כאשר מתבוננים במצווה שניתנה לאדם

הראשון לאכול רק מן הצומח, כי אם יהוה רוצה שנפסיק בקרבנות ובבית מקדש,אז מי שמתפלל אל יהוה לחידוש הקורבנות נושא את שם יהוה לשוא בדבר הזה.

עם זאת, צריך לקרוא בשם יהוה לדבר אמת, ועדיף להגיד את שם יהוה מאשר כינויים, כמו "השם" או "האלהים", כי על ידי כך שמזכירים את שם יהוה, נותנים לו

כבוד. זה לעומת השם עמלק, שאמורים למחוק את שמו וזכרו, ובגלל זה שירתהעדות )"שירת האזינו"( רק קוראת לעמלק בשם "לא עם" או "גוי נבל".

האיסור של נשיאת שם יהוה לשוא היא מצווה חשובה כי מי שנושא את שם יהוה לשווא מזלזל ביעוד הקדוש של אותו שם: יהוה אהבה. לכן המצווה הזאת היא

השלישית בעשרת הדיברות. בפירוש הזה אני כותב את שם יהוה, אפילו שאני חושש שאולי לא כל דבר שכתבתי בפירוש הוא נכון, כי אני לא רואה אפשרות אחרת חוץ מלכתוב את שמו. לדבר על יהוה ותורתו בלי להזכיר את שמו הוא יותר רע מאשר להסתכן בהזכרת שמו לדבר שוא. לכן אני מעדיף לכתוב את שמו בפירוש הזה, ואולי להסתכן בעון הזה, מאשר

לבחור, מראש, לעשות עון הרבה יותר גדול, של למחוק את שם יהוה מן הספרהזה.

אם מדברים על יהוה ותורתו, אז צריך להזכיר את שמו המלא, וכך אני בוחר לעשות בספר הזה. לעומת זה, כן יש צורך למחה את זכר עמלק, שכלול בזה זרעו

והשם שלו.

265

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

עדיף להסתכן בשוא מאשר בברכת אלילים להבנתי, יותר רע לברך בשם אדנות או כינוי אחר, מאשר לשאת את שם יהוה

לשוא, כי הטועה בהזכרת שם יהוה לפחות מזכיר את שמו, לעומת האומר אדני אוכינוי אחר, שהוא מחה את שם יהוה משפתיו.

�י מברך את אדוניו, וכך גם עובד את אדוניו הרבים. כאשר הוא מברך המברך אדנ את אותם אדונים, הוא גם מוסר את נפשו להזדהות רגשית יותר עמוקה עם אותם

אדונים אחרים. אם אחד מאותם אדונים הוא עמלק, שאולי מושל במתפלל נגד רצונו, אז ברכת אדני גם גורם למתפלל להרגיש יותר רגשות של הזדהות עם עמלק, שזה נקרא לתכן את רוח עמלק, במקום את רוח יהוה. שאול המלך

השתגע בגלל טעות כזאת, ובחר לרצוח את כהני יהוה, במקום את עמלק, עקבאותה הזדהות רגשית עם האויב.

לכן, עדיף להסתכן בלשאת את שם יהוה לשוא, מאשר לברך את האדונים�י, כמו שהרבנים והקראים כרגע והבעלים שמושלים עליך, כאשר מברכים אדנ

עושים, בעת של כתיבת הספר הזה.

המתפלל בשקר נושא שמו לשווא – תפיליןועוד

המברך על תפילין נושא את שם יהוה לשוא הברכה שהרבנים אומרים, כאשר הם מניחים תפילין, היא דוגמה אחת לברכה

לשוא, שאם הוא נעשה בשם יהוה, הוא נשיאת שם יהוה לשוא. למה? כי התפילין היא שקר שנכנסה לתוך עם ישראל לאורך הדורות. יהוה אף

פעם לא ציווה על תפילין, אבל הרבנים חושבים שהוא כן ציווה על כך בגלל שהם מפרשים ארבעה פסוקים מהתורה בצורה פשטנית, במקום לבחון את הפסוקים

מתוך ההקשר שבה הם מופיעים ולראות את האמת: משה אף פעם לא דיבר על זה שצריך לקשור פסוקים מן התורה לגוף עם רצועות )תפילין(, אלא הוא דיבר על

כך שערכי התורה צריכים ללוות את האיש הישראלי תמיד, כמו תכשיט הקשורלגוף האדם.

הדיבור של משה היה בסגנון של משל, והקורא אולי יוכל לראות את זה, אם הואיעשה שני דברים:

266

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ללמוד את מה שנאמר לפני ואחרי אותם פסוקים, שהרבנים סומכיםא.עליהם, כדי לראות את ההקשר שבו הם נאמרו.

ללמוד את סגנון הדיבור של אותו דור של יציאת מצרים כי מי שעושה כןב. יכול לבחון בזה שלהמשיל החכמה לתכשיט היה דבר מצוי באותו דור, ולכן

שלמה השתמש בזה כאשר הוא כתב את ספר משלי.

פסוקי התפילין בהקשר שלהם בספר שמות הנה שני פסוקים שהרבנים מפרשים כמדברים על תפילין, מספר שמות. בפסוקים

האלו יותר קל להבחין בכך שהדיבור שם הוא לא באמת מצווה על תפילין, אלא באופן תמידי, ואותו זיכרון תמידי הואהגאולה ממצריםעל כך שצריך לזכור את

נמשל לתכשיט, שקשור לגוף האדם לאורך היום. א. "וידבר יהוה אל משה, לאמר, 'קדש לי כל בכור, פטר כל רחם, בבני ישראל,

באדם ובבהמה, לי הוא'. ויאמר משה אל העם, 'זכור את היום הזה, אשר יצאתם ממצרים, מבית עבדים, כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה, ולא יאכל חמץ. היום

אתם יצאים בחדש האביב, והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי, אשר נשבע לאבתיך, לתת לך, ארץ זבת חלב ודבש, ועבדת את

.שבעת ימים תאכל מצת, וביום השביעי, חג ליהוההעבדה הזאת בחדש הזה: מצות יאכל, את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ, ולא יראה לך שאר בכל גבלך,

והיה לךוהגדת לבנך ביום ההוא לאמר, 'בעבור זה עשה יהוה לי, בצאתי ממצרים', כי ביד חזקה, לאות על ידך, ולזכרון בין עיניך, למען תהיה תורת יהוה בפיך,

,מימים ימימה" )שמותלמועדה. ושמרת את החקה הזאת, הוצאך יהוה ממצריםיג, א(.

הוא זה שאמור להיות אתנו תמיד, כאילו שהואביד חזקההזיכרון שיצאנו ממצרים תכשיט הקשור לגופנו. יש לזכור שכך יצאנו ממצרים, בכבוד וביד חזקה, כי אותה

ידיעה יכולה לעזור לנו לאהוב את יהוה יותר, וכך לעבוד למענו בלב יותר שלם. כמו שהוא עשה חסד אתנו כאשר הוא גאל אותנו ממצרים בצורה מכובדת, במקום

שנברח משם כמו גנבים בלילה, גם עלינו לעבוד למענו בלב שלם. לכן הדיבור בפסוקים האלו הוא בסגנון של משל, על הצורך לזכור את הגאולה

ממצרים. זאת הסיבה למה באותו מקום, משה גם ציווה על חג המצוות, כי אותו חג הוא זה שאמור לעזור לבני ישראל לזכור את הגאולה ממצרים. הוא התפילין האמיתיים של ישראל. זאת הסיבה לנה משה הזכיר את חג המצות לפני ואחרי

" – לפני, כאשר הוא דיבר"והיה לך לאות על ידך, ולזכרון בין עיניךהפסוק של , ואחרי, כאשר הוא אמר "ושמרת אתלשבעת ימיםבאופן מפורש על לאכול מצות

, מימים ימימה"; החוקה היא החוק לגבי חג הפסח/חגלמועדההחקה הזאת, המצות, שהוא אחד מן המועדים של ישראל, נוסף על חג השבועות וחג הסוכות.

267

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כמה שורות אחרי אותה אמירה, יש עוד דיבור על הצורך לזכור את הגאולה ממצרים בצורה תמידית, כאילו זה תכשיט הקשור לגוף. גם שם, הרבנים מפרשים את זה כאילו הוא מדבר על הצורך לכתוב פרשיות מהתורה לגוף, אפילו שגם שם

הדיבור הוא בסגנון של משל. "והיה, כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני, כאשר נשבע לך ולאבתיך, ונתנה לך,

והעברת כל פטר רחם ליהוה, וכל פטר שגר בהמה, אשר יהיה לך הזכרים, ליהוה. וכל פטר חמר, תפדה בשה, ואם לא תפדה, וערפתו. וכל בכור אדם, בבניך, תפדה. והיה, כי ישאלך בנך, מחר, לאמר, 'מה זאת?' ואמרת אליו, 'בחזק יד

ויהרג יהוה כלהוציאנו יהוה ממצרים, מבית עבדים, ויהי, כי הקשה פרעה לשלחנו, בכור בארץ מצרים, מבכר אדם ועד בכור בהמה, על כן אני זבח ליהוה כל פטר

כי והיה לאות על ידכה, ולטוטפת בין עיניך, '. רחם הזכרים, וכל בכור בני, אפדה" )שמות יג, יא(. בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים

כמו במקום הראשון, שדיבר על חג המצות כדרך לזכור את הגאולה ממצרים, גם פה יש מצווה שהייתה אמורה לעזור לבני ישראל לזכור את אותה גאולה – מצוות

פדיון הבנים הבכורים. הוא, יחד עם חג המצות, אמור לשמש כזיכרון לגאולה ממצרים, ומשה אמר שאותו זיכרון אמור להיות תמיד איתנו, כמו תכשיט הקשור

לגוף. הזיכרון הזה הוא התפילין האמיתיים של ישראל, ומי שבוחר להמשיך ללכת אחרי הטעויות של הרבנים ולקשור פסוקים מן התורה לגופו, עושה טעות גדולה.

אם הוא מברך על כך ברכה בשם יהוה, הוא גם נושא את שם יהוה לשוא, וכךעובר על המצווה השלישית של עשרת הדיברות.

פסוקי התפילין בהקשר שלהם במשנה התורה של ספר דברים פה הבאתי את שני הפסוקים שהרבנים מייחסים לתפילין, מספר דברים. לפני כן

הפסוקים היו מספר שמות. בפסוקים האלו קצת יותר קשה להבחין בכך שמשה דיבר בסגנון של משל. אותו קושי הוא לא לחינם: כל הנאום של משה בספר דברים היה טעות אחת גדולה כי הוא אמר את זה על דעת עצמו, במקום בנבואה, ולכן, כאשר לומדים את אותה נאום טועה, גם קשה יותר להבחין מתי הוא דבר בצורה של משל ומתי הוא לא

עושה כן. לכן, עדיף לעזוב את משנה התורה שהוא חקק שם, על דעת עצמו, ורקלשמוע לדברים שהוא אמר מתוך נבואה.

הנה אחד מאותם פסוקים, שמשה אמר על דעת עצמו, כאשר הוא רק היה אמור להורות לבני ישראל תורה מתוך נבואה מיהוה: "והיה, אם שמע תשמעו אל מצותי,

אשר אנכי מצווה אתכם היום, לאהבה את יהוה אלהיכם, ולעבדו, בכל לבבכם ובכל נפשכם, ונתתי מטר ארצכם בעתו, יורה ומלקוש, ואספת דגנך ותירשך

השמרו לכם, פן יפתהויצהרך, ונתתי עשב בשדך, לבהמתך, ואכלת, ושבעת. 268

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

, והשתחויתם להם, וחרה אף יהוה בכם,לבבכם, וסרתם, ועבדתם אלהים אחרים ועצר את השמים, ולא יהיה מטר, והאדמה לא תתן את יבולה. ואבדתם מהרה

ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועלמעל הארץ הטבה אשר יהוה נתן לכם. , ולמדתם אתם אתנפשכם, וקשרתם אתם לאות על ידכם, והיו לטוטפת בין עיניכם

בניכם, לדבר בם, בשבתך בביתך, ובלכתך בדרך, ובשכבך, ובקומך. וכתבתם על מזוזות ביתך, ובשעריך, למען ירבו ימיכם, וימי בניכם, על האדמה אשר נשבע יהוה

לאבתיכם, לתת להם, כימי השמים על הארץ" )משנה התורה, דברים יא, יג(. פה עוד יש אפשרות לראות, די בקלות, שמשה דיבר בדרך של משל, כי אחרי

הדיבור על "טוטפת בין עיניכם", משה דיבר על הצורך ללמוד ולשנן את התורה, כי הלימוד ושינון של התורה הם הדרך לזכור את תורת יהוה לתמיד, כמו תכשיט

הקשור לגוף. הידיעה שצריך להישמר מלעבוד אלהים אחרים היא זאת שתמידאמורה להיות עם בני ישראל, כמו תכשיט הקשור לגופו כל היום.

הנה הפסוק השני שהרבנים מייחסים לתפילין, מן המשנה תורה של משה: "שמע ישראל, יהוה אלהינו, יהוה אחד. ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך, ובכל נפשך,

והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום, על לבבך. ושננתם לבניך,ובכל מאדך, ודברת בם, בשבתך בביתך, ובלכתך בדרך, ובשכבך, ובקומך, וקשרתם לאות על

, וכתבתם על מזזות ביתך, ובשעריך" )דברים ו, ד(. ידך, והיו לטטפת בין עיניך זה הפסוק שבה הכי קשה לזהות את הדיבור בסגנון משל של משה כי מיד אחרי

שהוא דיבר על הצורך לזכור את התורה באופן תמידי, דרך הלימוד והשינון שלה,הוא גם אמר לכתוב חלק מאותם דברים על מזוזות הבית.

עם זאת, עדיף לזכור שהוא רק מקום אחד, מתוך ארבעה מקומות שהרבנים משתמשים כדי להצדיק הנחת תפילין. הוא גם פסוק שנלקח ממשנה התורה של

משה, ואמירת כל משנה התורה הייתה עון – אותו פסוק הוא חלק מאותו עון, ולכןצריך להפסיק ללמוד ממנו.

יהוה הוא האלהים של ישראל, ולא משה, ולכן כאשר משה דיבר על דעת עצמו, אסור לתת לדבריו תוקף חוקתי, כי להקשיב לו הוא ללכת אחרי אלהים אחרים. לכן עדיף למחוק את כל משנה התורה של ספר דברים, ורק להשאיר ממנו את

שירת העדות )שירת האזינו(, כדי להסיר ממשה ובניו את העון הגדול הזה, וכך גם להסיר מעליהם את המשפט שיש עליהם עקב העון הזה. מי שלא עושה כן בוגד

ביהוה, וגם בוגד במשה, כאשר הוא ממשיך לשים על משה, ועל בניו, את העון הזה. יהוה הוציא את בני ישראל ממצרים ביד משה, ומשה הציל את בני ישראל

מהשמדה לפחות שלוש פעמים במדבר, כאשר הוא התחנן לרחמים כלפיהם אחרי חטא העגל, חטא המרגלים, וחטא מרד קרח ועדתו – למה לשלם לו רעה תחת

אותם מעשים טובים. לכן תהיה משפט נגד מי שבוחר לעשות כן.

269

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

סיכום לגבי התפילין: האות על הידיים והזיכרון בין העיניים הם דברי משל לכך שקהל ישראל צריך לזכור שיהוה גאל אותו ממצרים ביד חזקה, ואותו זיכרון אמור להיות כל כך תמידי שהוא כמו תכשיט הקשור לגופו של האדם. אמנם הזיכרון הזה

אמור להיות כמו תכשיט, אבל לא כתוב דיבור על לכתוב את אותם דברים על דפים ולקשור את אותם דפים לחלקים בגוף. מי שעושה כן עובד למען הרבנים,

במקום לטובת יהוה, ואם הוא מברך על העון בשם יהוה, אז הוא גם נושא את שםיהוה לשוא.

מקומות אחרים בתנ"ך שמשתמשים במשלים הדומים למשל התכשיט פה הבאתי כמה דוגמאות ממקומות אחרים בתורה שיש אצלם דיבור בסגנון של

משל, כדי להראות שהבחירה של משה להמשיל את הזיכרון של הגאולה ממצריםלתכשיט הייתה דבר מצוי אז.

הנה מספר פסוקים מספר משלי, שבהם הוא המשיל את החכמה לתכשיט: לראשך, וענקים לוית חן הםא. "שמע בני מוסר אביך, ואל תטש תורת אמך, כי

" )משלי א, ח(. לגרגרתך ב. "ראשית חכמה, קנה חכמה, ובכל קנינך, קנה בינה. סלסלה ותרוממך. תכבדך,

" )משלי ד, ז(. תתן לראשך לוית חן, עטרת תפארת תמגנךכי תחבקנה. תמיד. ענדם על קשרם על לבךג. "נצר בני מצות אביך, ואל תטש תורת אמך.

. בהתהלכך, תנחה אתך. בשכבך, תשמר עליך. והקיצות, היא תשיחך"גרגרתך)משלי ו, כ(.

ד. "בני, שמר אמרי, ומצותי תצפן אתך. שמר מצותי וחיה, ותורתי, כאישון עיניך." )משלי ז, א(.קשרם על אצבעתיך. כתבם על לוח לבך

בפרק, "נביאי שקר שהוכנסו לתנ"ך", דיברתי נגד הספרים של שלמה, בגלל שיש בהם ערבוב של אמת ושקר – של יראת יהוה המעורבבת עם תחבולות רעות, אבל פה הבאתי מספרו בגלל שהמשלים שלו לגבי חכמה הם כל כך דומים למה שמשה

אמר לגבי הזיכרון של יציאת מצרים – בשניהם הבנות שכליות נמשלות לתכשיט,הקשור לגוף, כי כך היו מדברים אז.

הנה עוד כמה דוגמאות של דיבור בסגנון משל, ממקומות אחרים בתנ"ך: ונפשו קשורהא. משל לקשר: "ועתה, כבאי אל עבדך, אבי, והנער איננו אתנו,

, והיה, כראותו כי אין הנער, ומת, והורידו עבדיך את שיבת עבדך, אבינו,בנפשו ביגון שאלה" )בראשית מד, ל(. פה, יהודה התחנן לפני יוסף שיוסף לא ייקח את

270

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

בנימין כעבד, כי יהודה אמר שאותו דבר היה עלול לגרום ליעקב אביהם למות לנפש של בנימין, אף על פיקשורהמרוב צער. יהודה אמר שהנפש של יעקב

שברור שלא היה חבל או רצועה של עור שקשר בין שניהם, אלא המילה קשר,פה, היא ביטוי לאהבה, ולא לרצועות של עור. משה גם דיבר כך.

ב. משל לערלה: "אף אני אלך עמם בקרי, והבאתי אתם בארץ איביהם, או אז , ואז ירצו את עונם" )ויקרא כו, לט(. הערלה פה היא לא ערלתהערליכנע לבבם

עור שסובבת את הלב, אלא אטימות רגשית, שגרמה לבני יעקב לא להרגיש צערעל כך שהם חטאו, וזה גם מה שהקשה את הדרך להתעורר בתשובה.

אחרי כל הדיבור הזה נגד תפילין, יש לזכור שהספר הזה לא נכתב כדי להשמיץ את הרבנים או להכאיב לקורא. הוא נכתב כדי לעזור להם להסיר את אותה ערלת

הלב, ולכן גם אם לפעמים הדברים הכתובים בספר הזה הם לא נעימים לאוזן, הםנכתבו כדי לעזור – לא כדי להכאיב.

עוד הוכחה נגד תפילין: פער גדול בזמן אמירת ארבעת הפסוקים נוסף על כל ההסבר על כך שהפסוקים שהרבנים מייחסים לתפילין מדברים בלשון

של משל, יש גם עוד הוכחה נגד הפירוש של הרבנים על התפילין: הם אומרים שחלק בלתי נפרד ממצוות התפילין היא שצריך לשים את ארבעת

הפסוקים שהזכרתי בתוך הקופסאות של התפילין, כדי שהתפילין יהיו כשרים. הםאומרים שאותה חובת ארבעת הפסוקים היא מסורת שהם קיבלו ממשה בהר סיני. אותה הלכה מעוררת שאלה גדולה: איך יכול להיות שכבר ממעמד הר סיני, בספר

שמות, הם קיבלו את כל ארבעת הפסוקים האלו, אם שניים מאותם פסוקים רק נאמרו יותר מארבעים שנה אחרי כן, כאשר משה נשא את הנאום שלו בספר

דברים? איך בני ישראל במדבר, בהר סיני, קשרו תפילין עם ארבע פרשיות על חלקי גופם כאשר מחצית מאותן פרשיות רק נאמרו כארבעים שנה אחרי שכל

אנשי אותו דור מתו במדבר, עקב חטא המרגלים? התשובה לכך היא שהם לא קשרו תפילין על עצמם בכלל, לא מיד אחרי מעמד

הר סיני, לא לאורך הארבעים שנה שהם היו במדבר, וגם לא אחרי כן. ככל הנראה התפילין הופיעו בזמן מאוחר יותר, אצל הרבנים בבית המקדש השני או בתקופת

בית המקדש הראשון, כאשר קמו אנשים שפירשו את התורה בדרך שקרית כדי להתיר לעצמם ללבוש את תכשיטי התפילין, בגלל הדימוי של תפילין לזוג של תכשיטים ממצרים, שהיו ידועים כתכשיטים שעוזרים לאדם לאטום את נפשו

מלהרגיש רגשות. על כך בכותרת הבאה...

271

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

התפילין הם כמו תכשיט מצרי, שאוטם את הנפש מלהרגיש המצרים היו משתמשים בתכשיטים הדומים לתפילין כדי לאטום את נפשם

מלהרגיש. היה להם תכשיט אחד לראש ותכשיט שני על הזרוע, וגם טבעות על האצבעות. הם חשבו שעל ידי כך שהם יחסמו את זרימת הדם במקומות מסוימים

בגוף, בעזרת אותם תכשיטים, אז זה גם יעזור לחסום את הרגשות. כך הם היו מצערים את נפשם עם אותם תכשיטים כדי להעיב את ערלת לבבם, וכך לא

להרגיש טוב או רע, טהרה או טומאה. אף על פי שהתכשיטים האלו אולי היו נותנים להם מרגוע לזמן קצר, התוצאה

הסופית הייתה להוסיף עליהם רגשות יותר עזים, כי פציעת הנפש ודיכוי הרגשות גם פוגעים ברפואת הגוף, ובסופו של דבר זה גורם לאדם להרגיש יותר רע. זאת

הסיבה למה יהוה דיבר כל כך קשה נגד אלו שמעיבים את ערלת לבבם, ואמר שכל עוד שבני ישראל עושים כך, הם ממשיכים להישאר בגלות: "אף אני אלך עמם

, ואז ירצו את עונם"הערלבקרי, והבאתי אתם בארץ איביהם, או אז יכנע לבבם )ויקרא כו, לט(.

בתורה, כלים כמו תפילין והתכשיטים המצריים נקראים "קסמים" בתורה. "וילכו , ויבאו אל בלעם, וידברו אליו דברי בלק"וקסמים בידםזקני מואב וזקני מדין,

)במדבר כב, ז(. בספר שמואל יש דיבור על כך ששאול המלך גם נפל לאותו עון, אחרי שהוא

התחיל להשתגע, כי הוא שהתכשיטים המצריים יעזרו לו למשול ברגשות השיגעון שבאו מרוח לא עם, הנקרא "רוח רעה" בספר שמואל )שמואל א, טז, יד(. בסופו של דבר אותו עון לא עזר לו כי הוא נפל במלחמה, תוך כדי שאותם תכשיטים היו

עליו, והוא נרצח בידי גר עמלקי, שגנב את אותם תכשיטים מעל גופו, והביא אותם לדוד עם המחשבה שדוד ייתן לו שכר על כך שהוא הרג את שאול – הוא חשב

שדוד ישמח על זה שהוא הרג את שאול, אחרי שנים שבו שאול רדף את דוד, אבל דוד פעל למען יהוה כאשר הוא רצח את אותו עמלקי בצדק. הנה הדיבור של אותו

עמלקי עם דוד, כאשר הוא תיאר איך הוא המית את שאול וגנב ממנו אתהתכשיטים המצריים.

ויאמר "ויאמר לי, 'מי אתה?' }שאול אמר לעמלקי.{ ויאמר אליו, 'עמלקי אנכי'. ואעמד עליו, אלי, 'עמד נא עלי, ומתתני, כי אחזני השבץ, כי כל עוד נפשי בי'.

ואקח הנזר אשר על ראשו, ואצעדהואמתתהו, כי ידעתי, כי לא יחיה אחרי נפלו. , ואביאם אל אדני, הנה" )שמואל ב, א, ח(. אשר על זרעו

פה, יכולים להבין שהעבריים היו קוראים לתכשיט הראש בשם נדר, ותכשיט הזרועבשם אצעדה. עוד לא הצלחתי למצוא את השמות המצריים לאותם תכשיטים.

התפילין פועלים באופן דומה לאותם תכשיטים מצריים, ולכן הרבנים גם קושריםאותם לאותם חלקי הגוף שבו המצרים היו קושרים – לזרוע ולראש.

272

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הרפואה הסינית גם מדברת על כך שאותן נקודות, שבהן התפילין נוגעים, עוזרות לאטום את הנפש מלהרגיש את הרגשות, אבל הסינים, בטעותם, חושבים שלעשות

כן הוא דבר טוב. הנה מאמר שנכתב על התפילין בספרות של הרפואה הסינית: "TEFILLIN: AN ANCIENT ACUPUNCTURE POINT PRESCRIPTION FOR MENTAL CLARITY", by Steven Schram, Journal of Chinese Medicine, Number 70, October 2002.

במקום לשמוע לסינים ולמצרים, עלינו לשמוע ליהוה, שאומר שלאטום את הנפש הוא דבר שמוסיף על ערלת הלב. גם חשיבה ישרה יכולה להעיד על כך שמי

שחוסם את רגשותיו עלול, במקרה הגרוע, להביא על עצמו חולי גופני, ובמקרה הטוב, לגרום לאותם רגשות להתפרץ בצורה בלתי נשלטת בזמן מאוחר יותר, כמו

הר פרצים )הר געש(. במקום זה עדיף לתת לרגשות לצאת החוצה בצורה מדודה, כדמעות של בכי או

כמעשים של תשובה. לסור מן הרע הוא עוד דרך להתנתק מן המר הנפשי, כי הרגשות המרות באות כדי לעורר בן אדם מהתרדמה שלו ולדחוף אותו לצאת

ממציאות רעה, במקום להישאר בתוכו. זאת הסיבה שגם בחירה באכילה צמחוניתוטבעונית עוזרת להסיר את ערלת הלב.

לכן עדיף למי שבאמת רוצה מנוחה לנפשו להפסיק עם התפילין ועם האלכוהול,הקפה, התה, וגם עם המאכלים שנלקחו מבעלי החיים.

השם האמיתי של חודש ניסן, וראש השנה האמיתי של ישראל בפרק "נביאי שקר שהוכנסו לתנ"ך", כבר כתבתי על כך שלקרוא לחודש של חג

המצות בשם ניסן עובר על שתי מצוות מפורשות בתורה: "ושם אלהים אחרים לא תזכירו, לא ישמע על פיך" )שמות כג, יג(. השםא.

ניסן הוא אחד מאלילי בבל. "ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן, בארץ מצרים לאמר, 'החדש הזה לכם,ב.

ראש חדשים: ראשון הוא לכם, לחדשי השנה" )שמות יב, א(. יהוה ציווה לקרוא לחודש של חג המצות "חודש הראשון", כי הוא ראש השנה האמיתי

של ישראל. מי שמברך את ברכת הרבנים לראש חודש ואומר את השם ניסן עובר על שתי

המצוות האלו. אם הוא עושה את זה בשם יהוה, אז הוא גם עובר על מצוות "לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא, כי לא ינקה יהוה, את אשר ישא את שמו לשוא". אם הוא מברך בשם אדנות, הוא עושה עון אפילו יותר גדול מזה, כי המברך בשם

אדנות מוחה את שם יהוה משפתיו כאשר הוא מחליף את שם יהוה בשם אדני, וזהנוסף על העובדה שהוא בירך אלהים )אדונים( אחרים על פני יהוה.

273

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

מי שמברך על ראש השנה של הרבנים עושה עון דומה כי אותו ראש השנה שקרי בחודש השביעי )חודש תשרי בשפה הבבלי/רבני(, הוא לא באמת חג לראש השנה,

'דבר אל בני ישראל, אלא "יום זכרון, תרועה": "וידבר יהוה אל משה לאמר, לאמר: בחדש השביעי, באחד לחדש, יהיה לכם שבתון – זכרון תרועה, מקרא

קדש" )ויקרא כג, כג(. הרבנים, כנראה התבלבלו )בבל( בעניין הזה כי החודש של חג הסוכות נקרא

"תקופת השנה", כי הוא העונה שבה אוספים את כל פרי החקלאות למחסן, ואותו מעשה מסמן סוף לתקופה חקלאית אחת )שמות לד, כב(. זאת גם הסיבה למה

חג הסוכות נקרא "חג האסיף" בתורה, כי הוא החג שבו אוספים את כל תוצריהשדה לתוך המחסן, וכך מסיימים תקופה חקלאית אחת.

לכן, החג של "יום זכרון תרועה" הוא לא באמת ראש השנה, אלא תקופת השנה, כי ראש השנה של ישראל הוא החודש שבו יהוה הוציא אותנו ממצרים, וכך הוליד

אותנו כממלכת כהנים וגוי קדש.

התרת נדרים היא לשוא לנשיםההבדל בין נשים וזכרים

כעת אסביר על המקור הלשוני של המילה נשים, ואסיק מכך מסקנות לגביההלכה של הרבנים, שבה הם מתירים לגברים את הנדרים שלהם.

אישה שקוראת את הדברים פה אולי לא תרגיש בנוח עם חלק מהם, אבל עדיף לקרוא עד הסוף, במקום לכעוס באמצע. אולי מה שתקראי בהמשך ישנה את

דעתך על דברי הראשונים. המילה נשים היא מלשון נש, כי אצל נשים, הזיכרון יותר נש מהן, לעומת זכרים,

שנוטים יותר לזכור את המקור שלהם ואת היעוד של בית אביהם. אותו שוני הוא בגלל הבדלים במבנה הגוף בין נקבות לזכרים, כי לנקבות יש נקב אחת יותר מאשר לגברים, ולכן הן יותר נקובות להשפעות חיצוניות, גם בצורת החשיבה

שלהן. זאת הסיבה למה ההבנה העממית, שאומרת שנשים הן יותר רגישות וגמישות מגברים, היא אמת, כי הן נוטות להיות יותר נקובות להשפעות מסביבן

ולזרום עם אותן השפעות, גם כאשר אותה זרימה היא לדבר רע. זאת הסיבה למה האישה, הנקבית והנשית, עלולה לאבד את הזיכרון הישראלי מעצמה יותר מאשר

הזכר, כי לזכר יש יותר יכולת לזכור מאיפה הוא בא ולאיפה הוא אמור ללכת. גם המילה נש מעידה על כך, כי נש הוא ביטוי לכך שדבר הולך לאיבוד, במקום

לשמור על צורתו המקורי. זאת הסיבה שיוסף קרא לבנו מנשה, כדי להגיד שאחרי

274

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שהוא נהיה מושל במצרים, זה עזר לו לשכוח את הזיכרון הכואב של תקופת העבדות שלו במצרים, ושאחיו בגדו בו ומסרו אותו לאותה עבדות: "ויקרא יוסף את

אלהים את כל עמלי, ואת כל בית אבי" )בראשית מא,נשני, כי מנשהשם הבכור נא(.

במילים אחרות, יוסף אמר, "ההצלחה שלי במצרים, כמשנה למלך, גם עוזרת לי לאבד מעצמי את הזיכרון הכואב על מה שעבר עליי עד עכשיו". אותה אמירה של

יוסף גם מעידה על כך שגבר יכול לנקב את עצמו להשפעות הסביבה, בדומה לאישה, וכך יוסף בחר לעשות במצרים כדי לשכוח מעצמו את הזיכרונות הכואבים

שהיו לו. בכלל, לאורך נבואת משה, יהוה לפעמים מדבר על גברים בלשון נקבה, כאשר הם

נוקבים את עצמם להשפעות מבחוץ, וגם מדבר על נשים בלשון זכר, כאשר הן פועלות בצורה זכרית. זאת גם הסיבה למה יש מקומות בנבואת משה שמתארים את השומע בלשון נקבה ואת המדבר בלשון זכר, כי כאשר איש שומע לאחר, אז

הוא נוקב את עצמו להשפעות של אחר. מאותה סיבה, צריך לנקב את עצמנולעבדי יהוה, כאשר שומעים להם, ולא לנקוב את עצמנו לאחרים.

גם המלחמה בעמלק היא מלחמה של להתגבר נגד הלא עם הזה, אבל גם לנקב את עצמנו להשפעה של יהוה, כדי לינוק את כוחנו מטהרתו, במקום מטומאת עמלק, הלא עם. לכן שירת העדות )שירת האזינו( מייעצת לישראל לפנות את

המבט שלו אל דרכי הצדק שהיו לדורות הראשונים של האדם, נח, אברהם, יצחק, ויעקב, כדי לנקב את עצמנו בללמוד את הצדק ממקום טהור, וכך לזכור את

. שאלזכר ימות עולם, בינו שנות דר ודרצדקת אבותינו ולתגבר בדרכים האלו: " יצב גבלתבהנחל עליון גוים, בהפרידו בני אדם,  אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך.

כי חלק יהוה עמו; יעקב חבל נחלתו" )בראשית לב, ז(.  .עמים למספר בני ישראל

המקום האמיתי של נשים בקהל ישראל מכיוון שיותר קשה לנשים לשמור על הזיכרון הישראלי שלהן, עם היעוד האלוהי שיש להן, אז יהוה גם קבע שהאיש הוא זה שאמור להיות המושל של הבית, ולא האישה. "אל האשה אמר, 'הרבה ארבה עצבונך, והרנך. בעצב תלדי בנים, ואל

אישך תשוקתך, והוא ימשל בך'" )בראשית ג, טז(. לכן, גם בתוך הבית וגם במרחב הציבורי, ברוב המקרים עדיף שהגברים יהיו המושלים. יכול להיות שגברים שבחרו לעשות שינוי מיני או לטמא את עצמם

במשכב זכר נפלו לכך בגלל שהם בחרו ללכת אחרי הנשים והרגשות, במקוםלהתגבר בדרך של השכל ובתורת האב של ישראל, יהוה.

275

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הבחירה של מדינת ישראל ללכת אחרי תרבות המערב העמלקי היא בחירה לנקב את שבט יהודה לזרים, במקום ליהוה, אביו של ישראל. היא אחת מן הסיבות הגדולות לכך שהנשים והרגשות נהיו המושלים של המדינה, במקום שהשכל

ותודעת יהוה ידריכו אותנו. אותה כניעה להנהגת הנשים, והרצון שלהן לשלום עכשיו, היא זאת שגרמה

למדינת ישראל לעזוב את לבנון, עקב מחאה שיזם ארגון ארבע אימהות. אותן ארבע אמהות אמנם השיגו את השלום המידי שהן רצו, אבל גם החליפו מלחמה קטנה ותמידית בלבנון, שבו חייל אחד היה מת בכל שבוע, למלחמה גדולה, של

מאות הרוגים, במלחמת לבנון השנייה. מלחמת לבנון השלישית תהיה הרבה יותר גדולה מהקודמות, עם אלפי הרוגים, כי הכניעה לרגש, והראיה השטחית, הן מה

שגרמו לחיזבאללה להפוך מארגון טרור קטן לצבא מנוסה, עם ניסיון קרב ממלחמת האזרחים בסוריה ומאות אלפי טילים. כך, הנטיה ללכת אחרי המערב, הנשים, והרגשות היא זאת שגרמה למדינת ישראל לבחור בשלום שקרי, ולקבל

בעקבותיו מלחמה הרסנית. זאת גם הסיבה למה הזהות האמיתית של ישראל קודם עוברת דרך האבות, ורק

אחרי זה דרך האימהות. על פי התורה, יהודי הוא יהודי בגלל שאביו הוא יהודי, ולא בגלל שהאם שלו היא יהודייה. אם יש למישהו אם יהודייה ואב מצרי, אז הוא לא יהודי, אלא מצרי, כי הזהות העממית, וגם השבטית, עוברת דרך האב, ורק אחרי

זה דרך האם. כמו שכהן הוא רק כהן בגלל שאביו היה כהן, גם יהודי הוא רק יהודיבגלל שאביו הוא משבט יהודה.

לכן, מצוות הצדק של נבואת משה אומרת שקודם הבנים יורשים את נחלת ואל בני ישראל תדבר, לאמר, אביהם, והבנות רק יורשות אם לא היו לאב בנים:"

ואם אין לו בת, ונתתם את איש כי ימות, ובן אין לו, והעברתם את נחלתו לבתו,ואם אין לו אחים, ונתתם את נחלתו לאחי אביו" )במדבר כז, ח(.  נחלתו לאחיו.

במלחמה נגד עמלק, הלא עם, צריך להחזיר את הנהגה לגברים, וגם לקבל זהות ישראל רק לפי האב, כי בן שנולד לגבר עמלקי ואישה ישראלית הוא בכל זאת עמלקי, ויש מצווה להרוג אותו, ואת כל הבנים שנולדו לו, אפילו אחרי חמישים

דורות, וגם אם יש להם מראה חיצוני דתי – כך צריך לעשות לכל בני רבי עקיבא העמלקי, גם עם בניו הם כיום קצינים בכירים בצבא ורבנים מכובדים. לעשות

אחרת הוא לבחור ללכת אחרי הגוי הכי נשי מזרע אברהם – עמלק. הוא הכי נשי מכולם כי כל גבורתו באה לו ממה שהוא שדד מאחרים, כמו תולעת בבטן.

ההצלחה במלחמה נגדו היא להפסיק להיות כמוהו – להפסיק להיות נקובותלזרים.

דרך לנשי ישראל להתגבר

276

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

אפילו שלנשים יותר קשה לזכור את דרך יהוה, למעשה אישה חייבת ללמוד את דברי יהוה כדי להגביר את היכולת שלה לעמוד נגד מי שאולי ינסו להחטיא אותה, וכדי שגם יהיה לה יכולת ללמד את מי שהיא יכולה בדרכי הצדק של יהוה. האישה

היא חלק בלתי נפרד מקהל ישראל, ופעולתה לתשובה היא חשובה מאוד. הדבר הזה הוא האמת, אפילו אם יותר קשה לאישה הממוצעת להתגבר למען דרישות התורה מאשר לגבר הממוצע – אם יותר קשה לה, זה לא אומר שהיא

פתורה מלעבוד את יהוה או מלשמוח בישועתו, אלא זה אומר שהיא צריכה ללמודיותר ולהתאמץ יותר, כדי להתגבר על הרגשות לטובת ההבנות השכליות.

אם מרים ודבורה היו יכולות להיות גיבורות למען יהוה, אז אולי גם את יכולה לעשות כן, על ידי התגברות בלימוד תורה וקיומה. אבל צריך לזכור שגבורה היא

כאשר מתגברים על הרגשות כדי לקיים את הבנות השכל שלמדו מתורת יהוה; זהנקרא להתגבר למען יהוה. לזרום אחרי הרגשות היא חוסר התגברות.

גם, צריך לזכור שבימינו עדיף להתעלם מחלומות או קולות בראש, כי גם אם הדברים האלו הראו או דברו לחולם קצת אמת, ברוב הפעמים אותו אמת היא

מעורבבת עם שקר, כי לא נמצא נבואה אמיתית בימינו. מה שכן נשאר לנו בדור הזה היא תבונה נבואית, שבה יכולים להבין דבר מתוך דבר למרחקים, בצורה

שהיא הרבה יותר מעבר למה שהאדם הרגיל יכול להבין. זאת הסיבה למה, מצד אחד, כל כך חשוב ללמוד תורה ולבנות תובנות לגבי תודעת יהוה, אבל מצד שני, גם צריך להתעלם מחלומות וקולות בראש. גם עדיף להתעלם ממחשבות רעות – במקום כניעה, עדיף להחליף את אותן מחשבות זרות במחשבות של יהוה, כאשר

לומדים את תורתו. לסיכום, עדיף שנשים יפסיקו להיות מנהיגות, בין אם זה בבית או בקהילה, אבל

חשוב מאוד שהן ינהיגו את עצמן לתשובה אמיתית, למען תורת יהוה.

התרת נדרים היא לנשים – והוא לשוא לזכרים "וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל, לאמר, 'זה הדבר אשר צוה יהוה: איש,

לא יחל דברו, ככלכי ידר נדר ליהוה, או השבע שבעה, לאסר אסר על נפשו – ואשה, כי תדר נדר ליהוה, ואסרה אסר, בבית אביה, בנעריה,היצא מפיו יעשה.

ושמע אביה את נדרה, ואסרה אשר אסרה על נפשה, והחריש לה אביה, וקמו כל ואם הניא אביה אתה, ביום שמעו כלנדריה, וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום.

נדריה, ואסריה, אשר אסרה על נפשה, לא יקום, ויהוה יסלח לה, כי הניא אביה" )במדבר ל, ב(. אתה

277

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

התרת נדרים היא רק לנקבות, ולא לגברים. אב יכול להתיר את הנדר של בתו, או איש יכול לעשות כן לאשתו, אבל לא כתוב שיש התרה לעשות כן לזכרים, כי זכר

אמור לזכור את נדרו, במקום לנוש ממנו. ההלכה של הרבנים, שבה הם מתירים נדרים לגברים, היא דבר שמנוגד באופן

בוטה לאותה מצווה. מי שהולך אחריהם עושה שני עוונות: אם הוא נדר בשם יהוה והתיר את אותו נדר בשם יהוה, אז הוא נשא את שם יהוה לשוא פעמים: בנדר,

ובאמירת תפילת התרת נדרים של הרבנים. אם הוא עשה כן בשם אדנות, אז הואבכלל בירך בשם אלהים אחרים, שזה עון יותר גדול.

התפילה של הרבנים להתרת נדרים גם מעצימה את אותן עוונות כי הם אומרים להפר את כל הנדרים והשבועות שהם אי פעם אמרו או יאמרו בעתיד. לדבר כך

הוא לבטל לגמרי את מצוות הנדרים של נבואת משה. להפוך את אותו עון לאחת מהתפילות הכי חשובות של יום כיפור הוא גם טעות גדולה – צריך להפסיק להגיד

את תפילת "כל נדרי" ביום כיפור, יחד עם שאר התפילות של הרבנים. התפילה הזאת היא העון, כמו שמסגרת ההלכה של הרבנים היא עון אחת גדולה, יחד עם

רבי עקיבא העמלקי, שהם בחרו להיות הרב שלהם. צריך להפסיק להפוך את הזכרים של ישראל לנשים, וזאת הסיבה למה צריך לעזוב את הרבנים, יחד עם

מסגרת ההלכה שלהם, והחנופה שלהם לעמלק. אם אתה נדרת נדר לדבר שאתה לא יכול לקיים, או לדבר שהוא עון, עדיף לא

לקיים את אותו נדר, ובכך להפסיק להוסיף על עוונותיך – תפילת התרת נדרים רקתגרום ליותר רע.

ארבע זכור השבת לקדשויום ושנה לרחם על העובדים

"זכור את יום השבת לקדשו – ששת ימים תעבד, ועשית כל מלאכתך, ויום השביעי, : אתה, ובנך, ובתך; עבדך, ואמתך, מלאכה לא תעשה כל שבת ליהוה אלהיך,

. כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ, אתוגרך, אשר בשעריךובהמתך, הים, ואת כל אשר בם, וינח ביום השביעי; על כן ברך יהוה את יום השבת,

ויקדשהו" )שמות כ ,ז(.

מלאכה בשבת מהמילה מלאך

278

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

וישלחהשורש של המילה מלאכה הוא מלאך, ובתורה מלאך הוא סוג של שליח. " אל מלך בני עמון, לאמר, 'מה לי ולך, כי באת אלי, להילחםמלאכיםיפתח

בארצי?'" )שפטים יא, יב(. לכן מלאכה היא כאשר איש עושה מעשה כפעולת הכנה כדי להביא לתוצאה

הסופית. אותה פעולת הכנה היא שליח לתוצאה הסופית, כי אם הוא לא היה רוצהבתוצאה סופית, הוא לא היה עושה את אותה פעולת הכנה.

לדוגמה, המבשל לא עושה את פעולת הבישול כדי ליהנות ממנה, אלא הוא מבשל כי אחר כך הוא רוצה לאכול מן התבשיל. אם הוא לא היה אוכל מאותו תבשיל,

ברוב המקרים הוא לא היה מבשל אותו, כי איש לא רוצה לעבוד לחינם. לכן, הבישול הוא מלאך לכך שאחרי כן הוא יאכל את מה שבישל. כך, הבישול הוא

מלאכה.לסיכום, מעשה ההכנה הוא מלאך/שליח לתוצאה הסופית.

יהוה אסר להדליק אש בשבת כי פעולת הדלקת האש היא מלאך לכך שאחר כך ישתמשו באורו כדי לעשות פעולות לאור הנר, או כדי להתחמם או לבשל מן החום

של האש: "לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת" )שמות לה, ג(. יום השבת אמור להיות יום של מנוחה, שבו לא עושים פעולות הכנה, אלא רק

נהנים מן התוצאות הסופיות. לכן במקום לזרוע, לקצור, ולהכין את האוכל, רק מותר לאכול וליהנות מהפירות של העבודה שהייתה במשך השבוע: "ששת ימים

תעבד, וביום השביעי תשבת: בחריש, ובקציר תשבת" )שמות לד, כא(. אם כולם מפסיקים לעשות פעולות הכנה בשבת, אז השבת יכולה להיות יום של מנוחה ותענוג לבני ישראל, שבו נהנים מן הכאן ועכשיו, במקום להתאמץ ולצער

את הנפש בפעולות של הכנה לעתיד.

למה היה עונש מיתה על חילול שבת? "ויהיו בני ישראל במדבר, וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת, ויקריבו אתו,

המצאים אתו מקשש עצים, אל משה, ואל אהרן, ואל כל העדה, ויניחו אתו במשמר, כי לא פרש מה יעשה לו. ויאמר יהוה אל משה, 'מות יומת האיש: רגום

אתו באבנים, כל העדה, מחוץ למחנה'" )במדבר טו, לב(. בדרך כלל האנשים היותר חלשים בחברה עובדים הכי קשה, ובעבודות הכי קשות,

כמו העובדים הזרים שעובדים בעבודות בניה, חקלאות, ובמטבחים. בשבילם השבת היא יום חשוב מאוד כי זה יום המנוחה היחיד שהתורה משריינת להם, ובו כל בעל עסק חייב לתת לעובדים שלו לנוח. כך, יהוה גזר שלפחות יהיה יום אחד בשבוע שבו בעלי העסקים לא יכלו לעשוק את מי שעובד תחתם, אלא, במקום

279

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

זה, הם חייבים לתת לשכירים ולעבדים שלהם לנוח ולאגור כוחות, כדי שהם לאיקרסו מרוב עבודה.

"ששת ימים תעשה מעשיך, וביום השביעי תשבת, למען ינוח שורך, וחמרך, וינפשבן אמתך, והגר" )שמות כג, יב(.

הצורך הזה, של להגן על החלשים בחברה, הוא אחת הסיבות שהיה מצווה להרוג את מי שמחלל את השבת – היה עדיף להרוג את היחיד או קבוצה שמחללים את השבת, במקום לתת להם להמשיך לפעול כך, עד שהם גורמים לרבים גם לחטא

בכך. השבת היא חלק מן הזכויות שיש לכל עובד, והמחלל אותו פוגע בעובדים, ומעודד

מצב של עושק וניצול תמידי, ללא הפסקה וללא רחמים – לכן היה משפט נגדו. זאת הוכחה עד כמה יהוה הוא קנאי בדרישה שלו שנרחם על החלשים בחברה, בין

אם הם מבני ישראל או מהגרים, עבדים או בהמות.

עונש מוות על חילול השבת במדינת ישראל המערבית – הדרגתי להבנתי, במדינת ישראל חסר יכולת להרוג את כל מי שמחלל את השבת כי עונש מוות אמור להיות נגד איש או קבוצה שחורגים מן הרמה המוסרית של הסובבים

אותם; לא אמור להיות עונש מוות נגד כל העם. זאת הסיבה שכאשר הרבה מבני ישראל חיללו את השבת הראשונה, מיד אחרי יציאת מצרים, לא היה עליהם

משפט מוות, אבל כאשר הם מצאו איש אחד מקושש עצים בשבת, כמה חודשים אחרי, היה נגדו משפט של מוות, כי בזמן שהוא עשה כן, רוב העם לא היה מחלל את השבת כך. בגלל שהוא בחר לבלוט במעשה הרע שלו, הוא גם קיבל משפט

קשה במיוחד.

גר גר אתנו, אבל לא בהחלט התגייר – גוי של שבת הוא עון הגר הוא מי שגר בארץ זרה, וזה יכול להיות גוי שגר בארץ ישראל, או בני ישראל

, בארצכם, לא תונו אתו,יגור אתך גרכאשר הם גרו בארץ מצרים. לכן נאמר "וכי כי גרים הייתם בארץ אתכם. ואהבת לו כמוך, הגר, הגרכאזרח מכם יהיה לכם,

– אני יהוה אלהיכם" )ויקרא יט, לג(.מצרים היינו גרים בארץ מצרים, וגוי שגר בקרבינו, בארץ ישראל, הוא גם גר, כי ארץ

ישראל היא לא הארץ האמיתית שלו, אלא ארץ שהוא נמצא בה באופן זמני. הואגר, שגר אתנו.

280

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

יש צורך לדבר על זה כי הרבנים נוטים לקרוא למי שקיבל על עצמו את חוקי התורה בשם גר, ולהגיד שהוא "התגייר ליהדות", אבל הגר האמיתי הוא כל מי שגר אתנו בארץ ישראל; בין אם הוא מקבל על עצמו את חוקי התורה או לא, הוא גר,

שגר כאן. כמו שכל בני ישראל אמורים לקיים את חוקי התורה, גם הגר שגר בקרבנו אמור לעשות כן, כי חוקי התורה ניתנו לבני ישראל כדי להיות החוקים של המדינה שלנו, ולא רק הלכות של דת ופולחן. כל המדינה אמורה להתנהל על פי החוקים האלו, ולכן, כמו שבמדינת ישראל החילונית עובד זר חייב לקיים את חוקי

המדינה, גם במדינת ישראל התורנית, עובד זר חייב לקיים את חוקי התורה. לכן, הרבנים טועים כאשר הם מתירים "גוי של שבת", שיעשה להם מלאכות של

שבת. הם גם מוסיפים עוד עון כאשר הם אומרים, בתלמוד, שגוי ששומר שבת חייב מיתה, כי האמת הוא שכל גוי שגר בקרבנו מחויב לשמור שבת, ואם הוא לא עושה

כן, אז הוא יהיה חייב במיתה. נוסף על זה, עדיף שכל העמים ישמרו שבת. להגידשיש עליהם משפט מוות אם הם עושים כן הוא שקר ואווילות.

הנה שני פסוקים מהתורה שמדברים על שהגר צריך לשמור שבת, יחד עם שארמצוות התורה:

"זכור את יום השבת לקדשו – ששת ימים תעבד, ועשית כל מלאכתך, ויוםא. השביעי, שבת ליהוה אלהיך, לא תעשה כל מלאכה: אתה, ובנך, ובתך;

. כי ששת ימים עשה יהוה אתוגרך, אשר בשעריךעבדך, ואמתך, ובהמתך, השמים ואת הארץ, את הים, ואת כל אשר בם, וינח ביום השביעי; על כן

ברך יהוה את יום השבת, ויקדשהו" )שמות כ ,ז(." )שמות יב, מט(.ולגר הגר בתוככם"תורה אחת יהיה לאזרח, ב.

הנה הפסוק מהתורה שמעיד שזה טוב שכל העמים ילמדו תורה ויקיימו אותה, ואתם תהיו ליכולל מצוות השבת: "והייתם לי סגלה מכל העמים, כי לי כל הארץ.

וגוי קדוש" )שמות יט, ה(.ממלכת כהנים כמו שכל קהל ישראל אמור לשמור את מצוות התורה, ולא רק משפחת כהן, כך

גם כל העמים אמורים לקיים את המצוות, כולל שמירת השבת – לא רק בני לעמים,ממלכת כהניםישראל. לכן ההבטחה הזאת של יהוה, שעם ישראל יהיה

רק תתקיים כאשר נזכה לעורר את העמים לעשות תשובה ולשמור שבת.

לרחם על הגר, אבל לא לתת לו לטמא אותנו בזמן בית המקדש הראשון, הרבה גרים היו עניים, בגלל שהם לא קיבלו נחלות

אדמה בארץ ישראל, כאשר בני ישראל חילקו את הארץ בנחלות לכל בית אב. זה נוסף על העובדה שמי שעוזב את ארצו, כדי לגור בארץ אחרת, בדרך כלל עושה

281

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כן בגלל שיש לא קושי כלכלי, כמו שיכולים לראות בקרב הרבה עובדים זריםבימינו.

בגלל שהם סובלים מאותו עוני, יהוה דורש, לאורך נבואת משה, שצריך לרחם על הגרים, ולא להתנהג כמו המצרים, שהעבידו את בני ישראל בפרך כאשר בני

ישראל גרו במצרים." )שמות כב, כ(.כי גרים הייתם בארץ מצרים"וגר לא תונה, ולא תלחצנו,

מאותה סיבה, בני ישראל גם אמורים להשאיר חלק מן התוצר הכלכלי לגרים כדי לעזור לגרים להתמודד עם אותו חיסרון כלכלי: "ובקצרכם את קציר ארצכם, לא תכלה פאת שדך, לקצר, ולקט קצירך לא תלקט, וכרמך לא תעולל, ופרט כרמך

– אני יהוה אלהיכם" )ויקרא יט ,ט(.לעני ולגר תעזב אתםלא תלקט, מאותה סיבה, זה שקר לקרוא לעובדים הזרים, הבאים מאפריקה, בשם המשפיל, "מסתננים", וגם עדיף להפסיק לגרש אותם מהארץ, כמו שלא היינו רוצים שיעשו

לנו במצרים. גם צריך לזכור שכל עוד שרוב היהודים בארץ לא שומרים על התורה, אז לדרוש מאותם עובדים זרים לעשות כן הוא מעשה צבועה, כי איך נדרוש מזרים

להיות נאמנים ליהוה, כל עוד שאחינו בוגדים בו כל יום. אף על פי כן, יש כמה דברים שכן צריך לדרוש מן העובדים הזרים, גם במדינת

ישראל החילונית: לא לבנות יותר מסגדים, כנסיות, ומקדשי עבודה זרה אחרים, וגם לא ללכתא.

לאלו שכבר נמצאים בארץ. לא להתחבר עם אויבינו, הגרים פה בארץ או מחוץ לה, בין אם אותו חיבורב.

הוא חברתי, דתי, או תעסוקתי. לא לעבוד את האלילים שלהם נגד עינינו, שזה כולל לא לבקש ימי חופשג.

בחגים שלהם, וגם לא ללבוש או לענוד דבר מה עם סממנים חיצונים לדתות שלהם, בין אם זה בגד מיוחד לדת, תכשיט )כמו הצלב של

הנוצרים(, או דבר אחר.לא לדבר אתנו על הדתות השקריות שלהם.ד. לא לחפש חברי ידידות עם בני ישראל, כל עוד שהגר בוחר לעבוד את דתותה.

השקר שלו. גרים יכולים לעבוד פה, אבל לא להיות ידידים אתנו, כל עוד שהם בוחרים בדרך אחרת מתורת יהוה, כי האהבה שאמורה להיות בתוך

קהל ישראל, ובינו לעמים, אמורה להיות אהבה שבאה מתוך תודעת יהוה,ולא ממקום אחר.

ככל שהדרגה המוסרית של הדור יעלה, כך גם צריך לעלות את הדרישות שיש כלפיהעובדים הזרים.

282

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לא כתוב על תחומים ברורים בשבת "ראו כי יהוה נתן לכם השבת, על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים. שבו איש

ביום השביעי. וישבתו העם ביום השבעי" )שמות טז,אל יצא איש ממקמותחתיו, כט(.

קריאה שטחית של הפסוק הזה יכולה לגרום לאיש לחשוב שאסור לו לקום מהכיסא או לצאת מהבית בשבת, אבל קריאה זהירה של התורה מעידה שזה

", ולא אומר "מאוהלו", אפילו שהם היו יושביםממקמואומר "אל יצא איש באוהלים בזמן שמשה ניבא את אותה מצווה.

המשמעות של המילה "מקום" היא אזור המגורים. לדוגמה, מי שיושב בהתנחלות גורם להתנחלות להיות המקום שלו. לכן המשמעות של "אל יצא איש ממקמו"

היא שהאיש לא ייצא מהשכונה שלו, כדי שלא ירבה ללכת ביום השבת, ולא ירבהלהסתובב ולדבר עם אנשים, וגם לא יעשה מלאכות בשבת.

אותה מצווה אמורה להיות דרך לעודד את בני ישראל לשבת בבתיהם ביום השבת ולהתייחס לשבת כיום קדוש, שבו עיקר המשימה הוא ללמוד תורה ולעשות

מדיטציה/הקשבה, ולא להרבות בסעודות ודיבורים עם חברים. אבל גם בכך יש יוצאים מן הכלל, כי אנשי אותו דור במדבר היו יוצאים מחוץ

למחנה כדי להתפנות, במקום לעשות כן בתוך המחנה – זאת הייתה אחת הדרכים שבה הם שמרו על טהרת המחנה, כי גם צואה הוא דבר טמא. לכן, היה מותר

לצאת מאזור המגורים לדבר הזה עם יתד ביד, בשביל לחפור חור, שבתוכו הם היו מוצאים את צואתם ואחר כך מכסים אותו. כאשר משה אמר את משנה תורה, הוא

גם רצה להפוך את אותו מנהג טוב למצווה, כאשר אמר "ויד תהיה לך מחוץ למחנה, ויצאת שמה חוץ, ויתד תהיה לך על אזנך, והיה בשבתך חוץ, וחפרתה בה,

ושבת, וכסית את צאתך" )דברים כג, יג(. משה דיבר שם על מחנה צבאי, אבל, במדבר, כל המחנה של בני ישראל היה סוג

של מחנה צבאי גדול. לסיכום, לא ניתן להגיד שיש תחום מדיוק שבו אסור ומותר ללכת בשבת, אלא

צריך לבחון כל מצב על פי ההקשר שלו, כי לפעמים איש צריך ללכת הרבה ברגל, עם יתד ביד, כדי לצאת מן המחנה ולהתפנות, ולפעמים הוא לא צריך ללכת כל כך

הרבה.

איסור ביעור אש הוא גם מאש קיימת"לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת" )שמות לה, ג(.

283

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לא רק שאסור להדליק אש בשבת, אלא גם אסור להשאיר אש דלוקה בשבת, כי אפילו אש שנדלקה לפני כניסת השבת מבעירה את חומר הבערה, כאשר הוא

נשאר דלוק בשבת. זאת הסיבה למה האיסור האמיתי על ביעור אש בשבת הוא להשאיר כל אש דלוקה, בין אם זה אור של נר או אור חשמלי – במקום להדליק

נרות של שבת, צריך לכבות אותם כדי לשמור על השבת, כי כל עוד שהאש דלוקהבנר, היא מבערת את הנר, כדי להאיר.

הנה כמה דוגמאות לכך שהמילה ביעור היא ביטוי לכך שדבר נאכל, ולא רק נדלק: בשדה אחר: מיטב שדהוובער, בעירה איש שדה או כרם, ושלח את יבער"כי

ומיטב כרמו ישלם. כי תצא אש, ומצאה קצים, ונאכל גדיש, או הקמה, או השדה –" )שמות כב, ד(.הבערה את המבערשלם ישלם,

כמו שאש מבעירה את השדה, כאשר היא שורפת אותו, גם בהמות מבעירות את השדה, כאשר הן אוכלות את התבואה שלה, ולכן יהוה אמר שאיש ששולח את

הבהמות שלו לאכול את השדה של האחר חייב לשלם על מה שהבהמות שלו אכלו – "ושלח את בעירה, ובער בשדה אחר: מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם". הצאן

נקראים "בעירה" בתורה כי הם נוטים לאכול הרבה עשב, ובזה הם מבערים את הצמחים: "וירם משה את ידו, ויך את הסלע במטהו, פעמים, ויצאו מים רבים,

" )מדבר כ, ז(.ובעירםותשת העדה לכן ביעור הוא כאשר האש אוכלת את חומר הבערה, ולא רק כאשר עושים את

הפעולה הראשונה, של הדלקת האש. כל עוד שהאש דולקת הוא אוכל את חומר הבערה, ולכן יש איסור על השארת כל אש דולקת בשבת. זאת הסיבה למה נרות

השבת הם לא באמת נרות למען השבת, אלא נרות נגד השבת.למה השימוש בחשמל נחשב גם לביעור אש?

עדיף להפסיק להשתמש בחשמל בשבת כי החשמל נוצר מביעור חומר דליקה בתחנת החשמל. זה נוסף על העובדה שמישהו צריך לעבוד בתחנת החשמל

בשבת כדי שיהיה חשמל בבית, ולכן מי שמשתמש בחשמל בשבת מעודד את תחנת החשמל להכריח עובדים לעבוד בשבת — העובדים לא רוצים לעבוד בשבת, אבל אם הם יסרבו, הם אולי יאבדו את מקור פרנסתם. כך, הרצון לחשמל בשבת לא

רק עובר על האיסור לא לבער אש בשבת, אלא הוא גם גונב מעובדי חברתהחשמל את היכולת לנוח בשבת.

איך לשמור שבת באמת, בלי להשתולל – תהליך הדרגתי כמו בכל דבר, הדרך לקיים את השבת בצורה האמיתית שלה חייבת להיות

הדרגתית כי הרבה אנשים בדורנו הורגלו להשתמש בחשמל לאורך היום, ולהגיד להפסיק לעשות את הכל ברגע אחת היא דרישה של תהו – הדור הזה יתקשה

284

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כאשר יש אפשרות להתחיללקיים את זה, וזה עלול לגרום לו לסבול סבל מיותר, . לקיים את השבת בצורה הדרגתית

ההתקדשות מהכלים של המערב לא חייבת להיות מידית – היא לאלאותה סיבה, , ועדיף לעשות אותהצריכה להיות הכול ביום אחד – אבל היא כן חייבת להיות

בהדרגתיות. כל אחד צריך לבחון מה הקצב הנכון לו, כי מה שנכון לאזרח של מדינת ישראל המערבית הוא לא בהכרח נכון לפשתוני באפגניסטן, כי באפגניסטן

אולי יותר קל להתקדש מכלי המערב מאשר במדינת ישראל המערבית, בגלל ששם הם למדו לחיות בלי הכלים האלו יותר מאשר פה, במדינת ישראל. אני

בעצמי נפלתי לקשיים רבים כאשר ניסית להתקדש מכל הכלים האלו, בגלל שהם סובבים אותי מכל מקום, וכאשר ניסיתי לסור מהם ראיתי שזה הקשה עלי מאוד.

לכן, אף על פי שיש צורך לעשות את הדבר הזה, חשוב לעשות אותו בתכנוןובהדרגתיות, כדי להקל על התהליך.

מאותה סיבה, יכול להיות שתושב של מדינת ישראל המערבית ימצא שקשה לו לשמור על השבת בצורה אמיתית, כי אולי יהיה לו קשה להפסיק להשתמש באור בליל השבת. זה עלול להרגיש לא נוח לו, כי הוא כבר התרגל להיות ערני ופועל

בשאר לילות השבועה. כמה צעדים לתשובה הדרגתית בזה הם:

ללכת לישון בערב שבת, כדי לצאת מן העייפות והערבוב הנפשי שיש בערב,א.וכך לא לעשות טעויות בליל השבת.

ליהנות מן השקט של הלילה, על ידי עשיית מדיטציה של הקשבה.ב.

להתחיל לישון יותר מוקדם בשאר ימי השבוע, כדי שהדרישה להפסיקג. להשתמש באור בשבת לא תהיה כל כך שונה מהתנהגות של שאר ימי

השבוע. להבין שגם אם אתה נכשל בשבת, צריך להמשיך להשתדל ולחפש דרכיםד.

להרגיל את הנפש לדרך החדשה הזאת, עד שהרגשות יפסיקו למרודבהבנות השכל.

להוכיח אחרים על שמירת השבת, כדי שזה אולי ייתן זכות לקיים אותהה.בצורה יותר אמיתית בעצמך.

לזכור שבסופו של דבר יום השבת אמור להיות יום של מנוחה, והדרישהו. לשמור אותה אמורה להוסיף מנוחה לנפש – היא לא אמורה לעייף ולצער

את הנפש. אם היא כן עושה את זה, אז אולי עדיף לחלק את קיומהלדרגות יותר קטנות, כדי להקל על תהליך התשובה לשמירת השבת.

הלילה הוא סוג של שבת לאורך השבוע

285

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

בתקופות קודמות כל לילה היה סוג של שבת, שבה העובד היה יכול לנוח. טוב לחזור לדבר הזה, ומי שמכריח את השכירים שלו לעבוד בלילה, בעצם גונב מהם זמן מנוחה יסודי, שזה דומה לחילול שבת, אפילו שחסר מצווה מפורשת שאוסרת

עבודה בלילה. יהוה לא אמר לאותו דור של יציאת מצרים שאסור לעבוד בלילה כי, באופן טבעי, הם היו נחים בלילה, ולכן לא היה צורך לדבר על כך באותו דור. התופעה של "חיי

לילה", ועבודה במשמרות לילה היא תופעה חדשה, שצצה עם עליית המערב השבע והכלים שלו, שהוזילו את מחירי הנרות, וגם יצרו אור חשמל. עדיף להחזיר

את הלילה למעמד הטבעי שלו, כזמן של מנוחה, הקשבה, ושינה.

הוכחות שיום השבת מתחיל בערב פה אני מביא כמה הוכחות שהיום, על פי התורה, מתחיל בערב. אני חושב שיש

צורך בכך כי בעבר היו נחים או ישנים בזמן שקיעת השמש, וכך היו מרגישים שהיום מסתיים בזמן שקיעת השמש. לעומת זאת, בימינו, בגלל האור החשמלי, בהרבה מדינות לא מרגישים ששקיעת השמש היא סוף היום כי ממשיכים לעבוד ולפעול

בעזרת אור החשמל. הנה כמה הוכחות לכך שיום אחד מסתיים ויום שני מתחיל, בזמן שקיעת השמש,

בערב. הוא...הכפרים בעשור לחדש השביעי הזה, יום"וידבר יהוה אל משה לאמר, אך

שבת שבתון הוא לכם, ועניתם את נפשתיכם. בתשעה לחדש בערב, מערב עד " )ויקרא כג, כו(. זאת הוכחה שיום הכיפורים מתחיל מןערב, תשבתו שבתכם

הערב שבין התשיעי לחודש ובין העשירי לחודש, ונגמר בערב שבין העשירי לחודש ובין האחד עשר לחודש. התורה מגדירה את אותו פרק זמן כיום, וכך יש להבין שכל

הימים בעצם מתחילים בערב. היום מתחיל בערב כי הערב הוא הזמן שבו אנשים מתעייפים, אחרי יום עבודה, ולכן אותה עייפות גורמת להם להיות קצת מבולבלים – זה זמן של בלבול נפשי, של ערב. הוא גם זמן שבו חשיכת השמש גורמת לכך שקשה להבדיל בין חפצים

ובין פרצופים שונים. לכן יש דימוי בין ימי בראשית ובין ימי השבוע, כי כמו שכל תקופה בבראשית

התחילה עם ערבוב וחוסר סדר, ונגמרה עם בוקר של בקרה והשלטת סדר, גם ימי השבוע, על פי התורה, מתחילים בערב, כאשר אנשים הם עייפים ומבולבלים ואז ממשיכים לתוך אור הבוקר, שאז יוצאים לעשות מלאכה כדי לסדר את הערבוב.

כאשר מגיעים לסוף אותו זמן של מלאכה והשלטת בקרה, השמש שוקעת, הערב מתחיל, ואתו, יום חדש. כך, מתחילים וגומרים כל יום עם הערב, שזה הסימן שלנו

286

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שאפילו שאולי הצלחנו לתקן דברים ביום שעבר, יש עוד ערבוב שצריך לתקן ביוםהבא, כדי להעלות את הבריאה לעוד דרגה של סדר ובקרה.

עוד הוכחה לכך שימי השבוע מתחילים בערב היא המצווה שיהוה ציווה לשחיטת הפסח, כי שם הוא אמר שצריך לשחוט "בין הערבים": "בחדש הראשון, בארבעה

– פסח ליהוה. ובחמשה עשר יום לחדש הזה, חג המצותבין הערביםעשר לחדש, ליהוה" )ויקרא כג, ה(.

בין הערביים הוא בין הערב שבא בסוף היום הארבע עשרה ובין הערב של תחילת היום החמש עשרה. מזה יכולים לראות שכל הערב הוא באמת מורכב משני ערבים

– הערב של היום שנגמר, והערב של היום החדש. זאת עוד דרך להבין איך זמן שקיעת השמש הוא זמן של ערבוב, שבו הימים הם גם מעורבבים אחד עם השני, בלי גבול ברור, כי הערב הוא לא לגמרי שייך לאור של היום הארבע עשרה, וגם

לא לגמרי שייך לחושך של ליל החמש עשרה, אלא הוא משותף לשניהם. ההוכחה האחרונה לכך שהיום מתחיל בערב היא שקהל ישראל אמור ללכת על פי לוח ירחי, שבו יציאת הירח מסמנת את תחילתו של יום חדש. אותו לוח ירחי מחייב

שנאמר שכל יום מתחיל בלילה, כי רק בלילה יכולים לראות בצורה הכי ברורה איךהירח השתנה מן היום הקודם, וכך להבין איזה יום בחודש אנחנו.

שמיטה היא שבת לשבוע של שניםמטרת שנת השמיטה וקיומה היום

"וידבר יהוה אל משה, בהר סיני, לאמר, 'דבר אל בני ישראל, ואמרת אלהם: כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם, ושבתה הארץ שבת ליהוה – שש שנים תזרע שדך, ושש שנים תזמר כרמך, ואספת את תבואתה, ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ – שבת ליהוה: שדך לא תזרע, וכרמך לא תזמר. את ספיח קצירך לא

תקצור, ואת ענבי נזירך לא תבצר. שנת שבתון יהיה לארץ, והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך, ולעבדך, ולאמתך, ולשכירך, ולתושבך, הגרים עמך, ולבהמתך, ולחיה

אשר בארצך, תהיה כל תבואתה לאכל'" )ויקרא כה, א(. שנת השחיטה היא שנה שלמה של שבת, שבה אסור לעבוד, אבל מותר לעסוק בפעולות הכנה רגילות )מלאכות( של הנהלת הבית. בימי קדם, הכלכלה הייתה

כלכלה חקלאית, ולכן יהוה דיבר על מצוות השמיטה בתיאור של פעולות חקלאיות אסורות, אבל האמת הוא שגם חייבים לשבות מסוגים אחרים של עבודה, ולא רק

לעשות כן בשדה.

287

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

זה אומר שבמדינת ישראל, כל אחד אמור לשבות מן העבודה הקבועה שלו בשנת שמיטה כדי להקדיש את אותה שנה ללימוד תורה ולעשיית חסד לעניים. לדוגמה, העובד במפעל או במשרד צריך לשבות מאותן עבודות בשנת שמיטה כדי ללמוד

תורה, ללמד תורה לאחרים, ולעשות חסד עם העניים. המלאכות העיקריות שהוא כן יכול לעשות באותה שנה הן מלאכות של הבית, כמו

לכבס בגדים, לבשל, ולעשות תיקונים קלים בבית.לשנת השמיטה יש שלושה מטרות:

לתת לעובדים שנה של מנוחה, כמו שהרבה מורים עושים בימינו עם "שנתא.שבתון".

לתת לכולם שנה ללמוד יותר תורה וגם ללמד לאחרים. זה אומר שבאותהב. שנה, אמור להיות יותר קל לשבטי ישראל, חוץ משבט לוי, ללמד תורה לעמים

אחרים. עם הזמן, אולי אותה פעולה תגרום לעמים גם לתת מעשר לשבטי ישראל האחרים מרצונם החופשי, כדי שיוכלו לקדש את כל זמנם בללמד לאחרים תורה,

כמו ששבט לוי אמור לעשות לשאר שבטי ישראל. מטרה שלישית לשנת השמיטה היא לתת לחלשים שנה שלמה שבה הםג.

יכולים לגשת אל כל השדות והמפעלים ולקחת את התוצרת של אותם מקומות, ללא הגבלה – עניים, גרים, ואפילו חיות אמורים לעשות כן: "ושש שנים תזרע את

ארצך, ואספת את תבואתה, והשביעת תשמטנה, ונטשתה, ואכלו אביני עמך,ויתרם תאכל חית השדה. כן תעשה לכרמך לזיתך" )שמות כג, י(.

איך אמורים לחיות באותו שנה, אם לא יכולים לעבוד? מתכננים בשנים שלפני שנת השמיטה ומאחסנים אוכל וכסף שצריכים לכל השנה, כמו שאמורים לעשות לפני

יום השבת. "ויאמר אלהם, 'הוא אשר דבר יהוה: שבתון, שבת קדש ליהוה מחר. את אשר תאפו אפו, ואת אשר תבשלו בשלו, ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת, עד

הבקר" )שמות טז, כג(. כמו בהרבה מצוות בתורה, גם עדיף לקיים את המצוות הזאת בהדרגתיות, כדי

להגדיל את הסיכוי להצלחה.

288

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

חמש כבד אביך ואמךלכבדם, גם נגד רצונם

המצווה החמישית של עשרת הדברות

"כבד את אביך ואת אמך, למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך")עשרת הדברות, שמות כ, יא(.

לכבדם, גם נגד רצונם

289

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

צריך לכבד את האב והאם על ידי כך שמקשיבים להם, מדברים אליהם )ועליהם(בכבוד, ועוזרים להם.

אבל מה קורה אם האב והאם אומרים לבן לפעול נגד תורת יהוה, בגלל שהם לא מבינים אותה, או מפחדים שזה יהיה יותר מדי קשה לקיים? האם, גם אז, יהיה

מצווה לכבד אותם כאשר הם אומרים לא לקיים מצוות אחרות? התשובה היא שגם אז צריך לכבד אותם, אבל אז הכבוד האמיתי כלפיהם הוא להתעלם מן הדרישות שלהם, וכן לקיים את התורה, גם כאשר זה נגד רצונם.

הדבר הזה הוא חלק ממצוות כיבוד אב ואם כי הכבוד האמיתי לאיש הוא כאשר בניו מקיימים את הרצון של יהוה, ולכן מי שמקיים את התורה מכבד את הוריו, גם

אם הוריו לא רוצים שהוא יקיים את התורה. " )שמואל ,א, ב, ל(. קיוםכי מכבדי אכבד, ובזי יקלו"ועתה, נאם יהוה, חלילה לי,

התורה הוא הכבוד האמיתי, לבן ולהוריו, גם כאשר הוריו לא מבינים את זה, ואפילואם הם שונאים אותו כי הוא מקיים את התורה.

הדבר הזה הוא אמת, גם אם ההורים שונאים את בנם הצדיק עד יום מותם, כיקיום תורת יהוה הוא זה שנותן רוח חיים לנו ולהורינו.

כפרת ההורים עוזרת לילד להבין יותר מהם כמו שמוסבר לפני כן, כאשר איש מברך או מתפלל למען האחר, הוא נושא על

גביו את חטאי האחר, וגם נושא על עצמו חלק מהמשפט שאמור להיות להם בגלל אותם חטאים. היום, הדבר הזה קורה הרבה בין הורים לילדיהם, כאשר ההורים

מברכים את הילדים באמירת "כפרה עליך". אותו דבר יכול לגרום לכך שהאב והאם, שהם באמת יותר צדיקים מבנם, מבינים ומקיימים פחות תורה מבנם בגלל שמשא העון של בנם עוצר אותם מלראות את

האמת. כך נוצר מצב רע, שבו הבן, שנהנה מכפרת אביו, עלול לחשוב שהוא יותרצדיק מאביו, אפילו שבאמת, האב הוא זה שכיפר על בנו ועזר לו להיות צדיק.

לכן, עדיף שכל בן יזכור שאפילו אם נראה כאילו הוא יותר צדיק מאביו, בהרבה מקרים זה לא באמת כך. האב והאם נשאו למען בנם כאשר הם הביאו אותו

לחיים, כאשר הם אמרו לו בוקר טוב, כאשר הם אמרו לו שלום, וכאשר הם אמרו לו "כפרה עליך". הם יותר צדיקים מהבן, אבל בגלל שהם נושאים את משא

העוונות של הבן, אז הם עלולים לחטא יותר ממנו, וגם לריב אתו כאשר הוא ינסה לעשות תשובה. אותו עיוורון לאמת הוא אולי בגלל שמשא העוונות של הבן שלהם

לא נותן להם לראות לאותם מרחקים שהוא מצליח לראות. בגלל המציאות הזאת, מאוד חשוב לזכור שקיום התורה, גם כאשר הוא נעשה נגד רצונם, הוא באמת

לכבודם, כדי להקל את משא העוונות שלקחו על עצמם למען בנם. 290

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לאביו, כאשר הוא מדבר עמו על דברים שהואבינה יכול לתת בןמאותה סיבה, , אבל הוא לא יכול לצוות את אביו במה לעשות. בןלהיבנותלמד, וכך עוזר לו

אמור להיות בן לאביו, ולא מלך עליו. אם כך, אז כל שכן שאסור לקלל את ההורים או להכות בהם, גם אם הם רבים

אתך, עם הרצון לעצור אותך מלקיים את תורת יהוה. במקום זה, אולי עדיף לעזוב את קרבתם כדי להפסיק לריב איתם, ואולי זה למה אברהם קיבל מצווה לעזוב

אלומבית אביךאת בית אביו: "ויאמר יהוה אל אברם, לך לך מארצך וממולדתך הארץ אשר אראך" )בראשית יב, א(.

הערה להורים על "כפרה עליך" לנוכח מה שהסברתי בשורות הקודמים, להבנתי עדיף שהורה לא יאמר לבנו

"כפרה עליך", וכך לא יוסיף על עצמו את המשא של עוונות בנו, כי לעשות כךאולי יגרום להורה לחטא, וזה רע שאיש יחטא בעצמו כדי להציל את בנו מחטא.

זה גם חוסר משפט גדול שבן נהיה יותר נבון מאביו ומתנהג ביותר צדק מאביו, אפילו שאביו הוא באמת הצדיק היותר גדול, שנושא על כתפיו את עוונות בנו. יהוה

הוא אל שדורש משפט, ולכן המציאות הזאת לא יכולה להמשיך, "כי כל דרכיו משפט" )דברים לב, ד(. בסופו של דבר עדיף שכל ילד ישא ויתקדש מהעוונות של

עצמו, כדי להושיע את אביו ואמו מן משא העוונות שהם נושאים למענו.

שש לא תרצחהסרת תרבות החנופה המערבי ורבותיו

עונש מוות לרוצח בכוונה, ונקמה על הנותן מום תמידי באחר

"ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש: מיד כל חיה אדרשנו, ומיד האדם, מיד איש אחיו, אדרש את נפש האדם. שפך דם האדם, באדם דמו ישפך, כי בצלם אלהים

עשה את האדם" )בראשית ט, ה(. מאז ימי נוח יש מצווה לרצוח כל רוצח כדי להישמר מליצור תרבות של חנופה,

שבה החוטא ממשיך להיות חלק מן החברה ולהשפיע על אחרים לרעה. לכן, עונש המוות נועד לשמור שתרבות הרצח לא תתפשט לאחרים — הוא נועד כדי להציל חיים לטווח ארוך, על ידי כך שהורגים את הרוצח. כך, יהיה יכולת להישמר ממצב

שבו הרוצחים מתרבים בעם וגרומים לתרבות של אהבת חינם, וסליחה ללא

291

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

משפט, כי תרבות כזאת היא תרבות של חנופה לרשע, שמעודדת עוד אנשיםלרצוח.

הצור, לעומת זה, יהוה הוא אל של משפט: "כי שם יהוה אקרא, הבו גדל לאלהינו." )דברים לב, ג(. כי כל דרכיו משפטתמים פעלו,

כאשר חסר משפט נגד החטא, אז נוטים לחטא יותר, כי חסר הרתעה רגשית שיתנגד לרגשי החטא; חסר רגש של פחד על המשפט שיכולה להתנגד לרגשי

התאווה. אבל כאשר יש משפט לחטא, אז זה עוזר לאיש הממוצע לעורר בעצמו את היראה הטובה הזאת, מן החטא ועונשו, וכך אולי להצליח להתגבר נגד הרצון

לעשות רע. זאת סיבה אחת לצורך במשפט מוות נגד רוצחים, אבל הסיבה השנייה היא שמי

שרצח אחר שדד מננו את חייו וכבודו. במקום להיות בחיים וליהנות מאהבת משפחתו ומן היציבות שהגוף נותן לרוחו, המת מוכרח להיות בבדידות, בקבר,

ששם רוחו גם לא זוכה לאותה נחת שהייתה לו כאשר הרוח מצא מקום מקלט בגופו החי. לכן נאמר שאחרי שקין הרג את הבל, יהוה אמר לו, "ויאמר, מה עשית!

קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה" )בראשית ד, י(. לרצוח את הרוצח הוא מעשה קטן שנועד להחזיר לאותו מת את כבודו במידה

מסוימת. אותה נקמה לנרצח גם עוזרת להקים מחדש את כבוד משפחתו, כי אם חיי אחיהם היה להפקר, אולי אחרים יחשבו שגם מותר להשפיל את שאר בני

המשפחה. לכן, אף על פי שבהרבה מקרים אחרים יש מצווה לא לנקום, במקרה את כבודם של הנרצחשהנקמה תקיםשל רצח, יהוה ציווה לעשות כן, כדי

ומשפחתו. לכן, נבואת משה גם מצווה שעדיף שאחד מקרובי המשפחה יבצע את משפט הרצח נגד מי שרצח את בני משפחתו, כדי לגאול את הדם של אחיו, במידה

גאל הדם, הוא ימית את הרצח. בפגעו בו הוא ימתנו" )במדבר לה, יט(. מסוימת: " אותו ציווי חל גם על מי שנפצע מאחר, כי אם האחר נתן מום בגופו, שחסר דרך

לרפות אותו, אז יש מצווה לתת לתוקף מום דומה, כדי להחזיר לקורבן את כבודו. כך, מצוות הנקמה עוזרת להגן על הדרגה המוסרית של החברה וגם לשקם את

את כבודם הנשפל. לשקם היא הנקמהכבודם של הנפגעים מחדש. כך, אלו הן מצוות שעדיף להתחיל לקיים כבר בימינו, בשינוי חוקתי במדינת ישראל, כי גם רוב היהודים במדינת ישראל לא נוהגים לרצוח ולפצוע, ולכן מי שעושה כן הוא

חריג ברשעותו, וצריך לנקום נגדו. "ואיש כי יתן מום בעמיתו, כאשר עשה, כן יעשה לו: שבר תחת שבר, עין תחת עין,

שן תחת שן. כאשר יתן מום באדם, כן ינתן בו" )ויקרא כד, יט(. הערה: עדיף לזכור שלגבי מי שנתן מום תמידי באחר, אם הנפצע מצליח לקבל

רפואה שלמה, שלא מותירה מום בגופו אחר כך, אז אין צורך במשפט הזאת,

292

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ובמקום זה התוקף רק צריך לשלם את מה שנצרך כדי לרפא את הנפצע, וכדי לפצות אותו על כך שהוא לא היה יכול לעבוד בעבודתו כל ימי פציעתו: "וכי יריבן אנשים, והכה איש את רעהו באבן או באגרף, ולא ימות, ונפל למשכב. אם יקום, והתהלך בחוץ על משענתו, ונקה המכה. רק שבתו יתן, ורפא ירפא" )שמות כא,

יח(.

תרבות של חנופה גורר אתו חטא וחורבן כאשר יש תרבות של חנופה וסליחה ללא משפט, אז הרבים מתחילים לשנוא את

מי שדורש משפט, בטענה שאותם אנשים הם בעלי דין, ולא אוהבי חסד. עם הזמן השנאה נגד הצדיקים, בגלל שהם דורשים משפט, גם הופך לרצח אופי תקשורתי

ולרדיפה משפטית. כך תרבות החנופה גורמת לרבים לרדוף את הצדיקים, במקום את הרשעים. זאת

הסיבה למה כל כך חשוב לנקום את הנקמות שיהוה מצווה עלינו כדי להפסיקלהפוך את הרשעים ליותר מכובדים מן הצדיקים.

הנה מה שיהוה אומר על החנפנים, שרוצים לבטל את משפטי המוות שציווה ירצח את הרצח, ועד אחד לא יענה בנפש,עדיםעליהם: "כל מכה נפש, לפי

למות. ולא תקחו כפר לנפש רצח, אשר הוא רשע, למות, כי מות יומת. ולא תקחו ולא תחניפו אתכפר לנוס אל עיר מקלטו, לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן,

הארץ אשר אתם בה, כי הדם הוא יחניף את הארץ, ולארץ לא יכפר לדם אשר . ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה, אשר אנישפך בה כי אם בדם שפכו

שכן בתוכה, כי אני יהוה, שכן בתוך בני ישראל" )במדבר לה, ל(. ליחיד, אחד מצעדי התשובה הכי פשוטים כדי להפסיק לחנוף הוא להתחיל להגיד

את האמת על הרשעים בתוך קהל ישראל, וגם לעזוב את חברתם.

הרבנים למעשה ביטלו עונש מוות – התחנפו לרוצח הרבנים תרמו לתרבות החנופה של ימינו כאשר הם גזרו שרק מותר להרוג רוצח אחרי ששני עדים באו לרוצח, לפני זמן הרצח, ואמרו לו שאסור לרצוח, ואחר כך

ראו אותו מבצע את הרצח. אותה דרישה היא מוטעית מאוד כי: רוצחים בדרך כלל לא מצהירים שהם עומדים לרצוח. מי שרוצח בדרך כללא.

עושה את זה ברגע של כעס, או מתוך מרמה והסתרה, כדי שאחרים לאיעצרו אותו.

293

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ההבנה שאסור לרצוח היא הבנה יסודית, המוטבעת בטבע שלנו – ברובב. המקרים, לא צריך להגיד לרוצח שאסור לרצוח כי הוא כבר מבין שזה

אסור, אבל הוא רוצה לעשות כן בכל זאת. רוב האנשים, הפועלים על פי השכל הישר, לא ירצו להתקרב לרוצח לפניג.

שהוא מתכוון לרצוח. הרוצח פועל בדרך כלל מתוך זעם בלתי נשלט או עם רצון להסתיר את מעשיו כדי שלא יקחו אותו לכלא – הדרך להתייחס אליו

היא לבוא עליו עם כלי מלחמה כדי לעצור אותו בכוח; עדיף להישמר מלהתקרב אליו ולדבר אתו כמו איש רגיל, כי אולי הוא ירצח אותך, נוסף

על הקורבן העיקרי שלו. לכן הדרישה להתריע בפני הרוצח היא דבר של אווילות, שבה הרבנים בחרו למרוד

בשכל הישר של תורת יהוה כדי לתת לרבים תורה של חנופה, שיהיה יותר נעים לאוזן. אין לקיים את הדרישה הזאת כי אין לבטל מצווה בתורת יהוה רק בגלל

רכות הלב של הרבים. במקום זה יש להרוג כל רוצח עקב עדות של לפחות שני עדים, שראו אותו מבצע את הרצח. בכלל, יש צורך להפסיק ללכת אחרי הרבנים כדי להפסיק להחניף את

תורת יהוה.

לא לרחם על הרוצח, כי יש חסד שהוא רע "ואיש אשר יקח את אחתו, בת אביו או בת אמו, וראה את ערותה, והיא תראה את

, ונכרתו לעיני בני עמם – ערות אחתו גלה, עונו ישא" )ויקרא כ,חסד הואערותו: יז(.

יש חסד שהוא טוב, כאשר הוא נעשה מתוך תודעת יהוה, כדי לעזור לצדיקיםולעניים, ויש חסד שהוא רע מאוד, בגלל שהוא נעשה נגד תורת יהוה.

במקרה של אח ואחות ששכבו יחד, המעשה הרע הזה מביא קללה עליהם כי: על ידי כך שהאח שכב עם אחותו, הוא טימא את בית אביו, והפך את יחסיא.

המשפחה לדבר מיני, עם סערת הרגשות שמשיכה מינית גוררת אתו. כך, במקום שהמשפחה תהיה מקום של שלום ושקט, החסד השקרי של האח

הפך את הבית למקום של דאגות ודרישות ליחסי מין. זה רע מאוד, ולכן ישעל האח ואחותו משפט מוות.

כמו שזה רע שאיש יישב לבד ויירקב בתוך המחשבות והרגשות שלו, הולדתב. בנים בתוך משפחת האב גם גורמת לריקבון. לכן ילדים שנולדים מתוך יחסי

294

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

מין של אח ואחות, או אב ובת, הם בדרך כלל נולדים עם מום שכלי אוגופני.

זה רע לעשות את החסד השקרי הזה, של משכב בין אח ואחות, וזה גם רע לרחם על הרוצח, בין אם הוא מבני עמנו, ובין אם הוא מעמלק, הלא עם, כי עמלק הוא

גוי שלם של רוצחים )שעושים כך באופן ישיר או בעקיפים(.

הדרך להתמודד עם הרוצחים בתוך הביתומחוץ לו

המורדים ביהוה, ביד רמה, הם כמו רוצחים ונקב שם "ואל בני ישראל תדבר לאמר, 'איש איש, כי יקלל אלהיו, ונשא חטאו.

ואיש כי כגר כאזרח, בנקבו שם, יומת.יהוה: מות יומת; רגום ירגמו בו, כל העדה. ואיש, כי ומכה נפש בהמה, ישלמנה: נפש תחת נפש. .יכה כל נפש אדם: מות יומת

שבר תחת שבר, עין תחת עין, שן תחת יתן מום בעמיתו, כאשר עשה, כן יעשה לו: ומכה בהמה ישלמנה, ומכה אדם יומת. שן – כאשר יתן מום באדם, כן ינתן בו.

וידבר משה אל בני משפט אחד יהיה לכם, כגר כאזרח יהיה, כי אני יהוה אלהיכם.ישראל, ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה, וירגמו אתו אבן" )ויקרא כד, יג(.

יהוה צירף את הדיבור על איך לשפוט את המגדף עם דיבור על משפטים אחרים, הקשורים לרציחות ופציעות, כדי להראות שהמורד ביהוה, ביד רמה, הוא כמו מי

שרצח את רעהו או גרם לו למום תמידי. זאת גם הסיבה שיש משפט מוות על גויים אחרים, שמנסים להחטיא את ישראל, כי

לעשות כן הוא למרוד ביהוה, ביד רמה. כך היה נגד המדיינים שהחטיאו את בני ישראל בזנות ועבודה זרה, וזה גם המשפט שיש על עמים אחרים שפועלים באופן

בני ישראל מאת המדינים. אחרנקם נקמתדומה: "וידבר יהוה אל משה לאמר, ' תאסף אל עמיך.' וידבר משה אל העם לאמר, 'החלצו מאתכם אנשים לצבא, ויהיו

במדין" )במדבר לא, א(. נקמת יהוהעל מדין, לתת זה הדין נגד גוי שהחטיא את בני ישראל, אבל האם מותר לנקום גם באחינו, בני יעקב, כאשר הם פועלים להחטיא אותנו? ברוב המקרים, לישראלי אסור לנקום

נגד ישראלי אחר, כי במקום לנקום צריכים להוכיח את הטועה בהוכחות מן הכתוב וכך לרחם עליו, כפי שהיינו רוצים שאחרים ירחמו עלינו, עקב טעות שנפלה בידינו. כל ישראל הם אחים, אחד לשני, וכאשר יש מריבות במשפחה שלא קשורות באופן מהותי לתורת יהוה, אז הפתרון הכי טוב הוא לדבר על כך באופן רגוע ולגרום לצד

הטועה לעשות תשובה.

295

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לכן יש מצווה להוכיח את בני עמנו, במקום לרדוף אחרי נקמנות אישות: "לא לא תקם תשנא את אחיך בלבבך; הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תשא עליו חטא.

" )ויקרא יט, יז(. ולא תטר את בני עמך, ואהבת לרעך כמוך, אני יהוה אבל כאשר מישהו בקהל מורד ביהוה או פוגע בעבדי יהוה ביד רמה, אז כן יש

את הכבוד של יהוה, עבדיו, ותורתו. צריך לעשות כן גםלהקים בו כדי לנקוםצורך אם אותם חוטאים הם אחינו, ואפילו אם אותו דבר גורר אתו מלחמת אחים נרחבת

בתוך המדינה, כי יש מצווה להיות קנאי למען יהוה, ולא להיות שותף שותק עםאלו שמורדים נגדו.

במדינת ישראל של ימינו יש צורך גדול במלחמת קנאות כזאת, בגלל שכמו שהגלות הייתה ארוכה מאוד, גם הרשעים בתוך הקהל התרבו מאוד. נוסף על כך,

בתוך אותם רשעים גם מסתתרים זרע עמלק, כמו אלו שנולדו לרבי עקיבא העמלקי, ואחרים. אותו דבר לא רק קרה בשבט יהודה, היהודים, אלא הוא גם נכון לגבי שבטי ישראל אחרים, וגם אצל העמים, כי זרע עמלק התערבב בתוך

הרבה מדינות, עקב זה שהוא זנה ואנס את הנשים של אחרים. בזמן כתיבת הספר הזה עוד לא ידוע עד כמה זרעו הצליח לחדור בתוכנו, וגם לא ידוע עד כמה יש

כאלו שדומים לו ממשפחות אחרות, חוץ ממשפחת אברהם, כי אם רשע כזה גדול יצא מאברהם, הצדיק, אז כל שכן שדומים לו גם יצאו ממשפחות אחרות, ויהיה גם

צורך להילחם בהם בגלל שהם פועלים בדרך של "לא עם". לכן המלחמה נגד עמלק, והדומים לו, היא לא רק מלחמה נגד זרעו, כי איך נזהה את כל זרעו אחרי הם חיו בתוך העם במשך אלפי שנים? המלחמה היא נגד כל מי

שפועל בצורה של "לא עם" – עם הרצון לבלבל את קהל ישראל, כדי להחטיאאותו.

זאת הסיבה שהדרך האמיתית להיפרד מכל הלא עמים האלו היא להתגבר מאוד בדרכי הצדק, כי ככל שקהל ישראל יעלה בדרגות הצדק, כך גם יהיה יותר קשה

ללא עמים להסתתר בתוכנו, כי הם לא יכולים לעמוד בדרישות של הצדק האמיתי, של יהוה. לכן, להתגבר בדרכי הקדושה והצדק הם המעשים הכי חשובים לנו, כדי

להיפרד מדרכי הלא עמים, נוסף על הצורך להתחיל במלחמת הקנאות נגד עמלקועבדיו, בתוך קהילתנו, ובתוך העמים.

זאת הדרך היחידה להשתחרר מכל זרע עמלק באמת, גם אם אותו זרע הוא עם מראה חיצוני של רב גדול או מוסלמי קנאי. המעשים יכולים להיות עדות נגד אותם

מסתתרים, במקום שרק נסמוך על גלוני ייחוס, מראה חיצוני, או הרכב גנטי, כי אפילו ההרכב הגנטי אולי לא מעיד על זהות ישראלית, כי אולי יש לחלק מן הלא עמים הרכב גנטי דומה לבני יעקב בגלל שהם כל כך התערבבו בהם לאורך אלפי

שנים של גלות.

296

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

מכל זה, שני המסרים החשובים הם שיש צורך להתמסר לצדק, במקום רקלמלחמה.

לנקום את נקמת ישראל נגד אחרים הוא גם נקמת יהוה הצורך לנקום למען יהוה הוא גם הסיבה למה יש מצווה לבני ישראל לנקום נגד

אויביו, כי כאשר גוי אחר בא לפגוע בבני ישראל, הוא לא רק בא נגדם, אלא הוא בא נגד היעוד האלוהי של זרע ישראל. ישראל הוא הקהל של יהוה ומי שנלחם בו מביא על עצמנו נקמה מיהוה. זאת היא המציאות, אפילו אם אחרים יגידו שמותר

להרוג את בני יעקב בגלל שהם לא מקיימים את התורה – חלק מהסיבה לזה שהם לא מקיימים את התורה הוא בגלל שהעוונות שלכם הפכו למשא כל כך כבד על

בני יעקב שהרבה מהם קורסים תחת אותו משא ומתנהגים כמוכם. במקום לפתוח פה על הצדיקים יותר מכם, עדיף לכם להתחיל לקיים את התורה

בעצמכם ולבער את הרשעים מתוככם, ולהפסיק להיות קנאים נגד הרשעים שלנו. עדיף שהרשעים שלנו יפלו במלחמה אתנו, מאשר שתפלשו עלינו ותהרגו רשעים וצדיקים יחד. מאותה סיבה, גם עדיף שהרשעים שלכם יפלו בידיכם, במקום שבני

יעקב יצטרכו לעשות את זה בשבילכם, במשפט לא מדויק. המסר החשוב פה לאיש הישראלי הוא שכאשר יש פגיעה ביעוד האלוהי של

ישראל, אז יש מצווה לנקום נגד אויבי יהוה מבחוץ, וגם בתוך הקהל. אבל כאשר יש מריבה על דברים שלא קשורים ליעוד האלוהי, צריך לדבר בהוכחות מן הכתוב לבני עמנו, וגם לעמים אחרים, כדי לשכנע את הטועים לעשות תשובה. עדיף את

זה מאשר למהר בלהתאכזר כלפיהם. רק אם הם לא מוכנים לשמוע לדבריתוכחה, אז צריך לפתוח במלחמה נגדם כדי לגאול את הצדיקים מידם.

סוגים של רצח ומשפטםהרוצחים בטעות נשפטים לפי היכולת שלהם למנוע את התאונה

"וכי יגח שור את איש או את אשה, ומת, סקול יסקל השור, ולא יאכל את בשרו, , והועד בבעליו, ולא ישמרנו,ואם שור נגח הוא, מתמל שלשםובעל השור נקי.

והמית איש או אשה: השור יסקל, וגם בעליו יומת; אם כפר יושת עליו, ונתן פדין נפשו, ככל אשר יושת עליו. או בן יגח, או בת יגח, כמשפט הזה יעשה לו" )שמות

כא ,כח(. הפשתונים באפגניסטן יכלו לקחת מן החוק הזה תועלת רבה, כי חלק מהם עוד

משתמשים בבעלי חיים לצרכי חקלאות. הם הצליחו לשמור על קדושתם בכך,

297

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

במקום להיטמא בכלים של המערב שנוצרו על גבי העושק הרב שהוא עשה לעמים. אבל האם המשפט הזה גם יכול להועיל לדור של מדינת ישראל

המערבית, שעוד לא הגיע לאותה דרגה של צדק? כן, הוא יכול להועיל, כי יש דימוי בין בהמה למכונה, בגלל שנבואת משה מתייחסת

לשניהם כרכוש של האדם. לכן, המשפט הכתוב בשורות הקודמות הוא שאם פעלה בצורה לא צפויה והרגה איש, אז לא צריך שבעל המכונהבהמה או מכונה

ישלם על אותה תאונה. אם הוא לא היה יכול לצפות לכך שהבהמה/מכונה יעשהכך, אז גם לא צריך לדרוש ממנו לשלם על מה שהוא לא היה יכול לעצור.

האם המקרה הזה הוא דומה למקרה של הרוצח בשגגה, שהרג איש כאשר הואנתן לכלי בידו לצאת מידי שליטתו?

"ואם בפתע, בלא איבה, הדפו, או השליך עליו כל כלי, בלא צדיה, או בכל אבן אשר ימות בה, בלא ראות, ויפל עליו וימת, והוא לא אויב לו, ולא מבקש רעתו – ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם, על המשפטים האלה, והצילו העדה את

הרצח מיד גאל הדם, והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו, אשר נס שמה, וישב בהעד מות הכהן הגדל, אשר משח אתו בשמן הקדש" )במדבר כה, לב(.

איש כזה, שנתן לכלי בידו לצאת מידי שליטתו, הוא שונה מהמקרה הקודם, כי יש למי שמחזיק כלי בידיים שלו יותר שליטה על מה שקורה מאשר בעל של בהמה או

מכונה ממוחשבת, שפועל באופן עצמאי. לכן, הרוצח בשגגה, בכלי, צריך לסבול ממשפט של גלות, בעיר מקלט, לעומת הבעל של בהמה/מכונה רעה, שלא

שופטים אותו כל עוד שלא היה לו יכולת לדעת שבהמתו/מכוניתו תהרוג אחר. במילים אחרות, הרוצח בשגגה משתמש בכלי באופן ישיר, ולכן יש לו מידה גבוהה יותר של אחריות על מעשיו. במקרה של בעל שור/מכונה נוגח, השימוש הוא יותרעקיף, ולכן יש פחות אחריות על כך שבהמתו/מכוניתו תפעל בצורה מקולקלת.

כל זה הוא רק בתנאי שבעל הבהמה/מכונה לא ראה שיש קלקול ברכוש שלו לפני כן, אבל אם הוא כן ראה שיש סכנה ובחר להתעלם מכך, אז יש עליו משפט, כי

, והועד בבעליו,ואם שור נגח הוא, מתמל שלשםהוא היה יכול למנוע את האסון: " ולא ישמרנו, והמית איש או אשה: השור יסקל, וגם בעליו יומת; אם כפר יושת עליו,

ונתן פדין נפשו, ככל אשר יושת עליו" )שמות כא ,כח(. מכיוון שהוא פעל בחוסר אחריות, כאשר הוא התעלם מהקלקול שהיה אצל

הבהמה/מכונה שלו, אז יש למשפחת הנרצח שתי אפשרויות: או שבעל הבהמה/מכונה יסבול ממשפט של מוות, בידי קרובי המשפחה של הנרצח, או

שהוא ישלם להם כל סכום של כסף שהם דורשים, אם הם יבחרו לרחם עליו. אםהם לא בוחרים לרחם עליו, אז הוא ימות בידיהם.

298

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

סיכום ארבעה מקרים שמותר לרחם על הרוצח רצח בלי משפט: במקרה שבו בהמה או מכונה של איש פעלה בדרךא.

מקולקלת ורצח אחר, בלי שבעל המכונה היה מודע לקלקול לפני כן, לא צריך לשפוט אותו למוות או במשפט אחר. זה בתנאי שהמכונה/הבהמה פעלה

באופן עצמאי בזמן הרצח, כאשר זה לא היה תחת שליטתו הישירה. רצח ברשלנות: רצח כזה הוא כאשר איש הבין שיש קלקול אצלב.

הבהמה/המכונה שלו ובחר להתעלם מכך, במקום לתקן אותו או לשמור עליו יותר. בגלל שהוא בחר לסכן את חיי אחרים, משפחת הנרצח יכולה לרצוח

אותו או לרחם עליו, כאשר היא דורשת ממנו לשלם לה כופר. רצח בשגגה: הרצח הזה הוא כאשר איש השתמש בכלי באופן ישיר, אבל הכליג.

יצא משליטתו בטעות פתאומית, שגרמה למוות של אחר. בגלל שהטעות הייתה פתאומית, לא צריך להביא עליו משפט של מוות או דרישה לתת כסף

למשפחת המת, אבל בגלל שהוא אולי היה יכול לשמור על ידיו יותר, ולא עשהכן, יש נגדו משפט של גלות בעיר מקלט.

רצח בקנאות: מי שרוצח כדי לנקום את נקמת יהוה, במעשה של קנאות, לאד. חייב בעונש מוות כי הוא נלחם את מלחמת יהוה. בימינו, יש להיזהר שמעשי

הקנאות יהיו למען קנאות אמיתית, ולא קנאות שקרית, ועל כך יש פירוטבפרק "הנבחרות והקנאות".

על כל מקרה אחר, יהוה מצווה שצריך לרצוח את הרוצח, ולא לקבל פיצוים של כסף. גם במקרה של הרוצח בשגגה, אסור לקבל כסף ככפרה לו, אלא הוא חייב

לגור בעיר מקלט עד המוות של הכהן הגדול. לעשות אחרת מן הדרישות האלו הוא חנופה לרוצח, שיוצרת תרבות של חנופה

וחטא בעם: "ולא תקחו כפר לנפש רצח, אשר הוא רשע למות, כי מות יומת. ולא ולא תחניפותקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו, לשוב לשבת בארץ, עד מות הכהן.

, ולארץ לא יכפר לדם אשראת הארץ אשר אתם בה, כי הדם הוא יחניף את הארץ שפך בה, כי אם בדם שפכו, ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה, אשר אני

שכן בתוכה, כי אני יהוה, שכן בתוך בני ישראל" )במדבר לה, לא(.

לא תרצח, גם את עצמךצריך לשמור על הנפש מכל פגיעה

המצווה "לא תרצח" לא אומרת "לא תרצח אחרים", אלא גם אוסרת לרצוח אתעצמנו, ולכן כתוב "לא תרצח" בכל סוג של רצח, בין אם זה נגד עצמנו או אחרים.

299

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

פציעה לנפש היא סוג של רצח קטן, הנעשה נגד הנפש, ולכן יהוה גם נתן מצוות שאוסרות על פציעה עצמית: "לא תקפו פאת ראשכם, ולא תשחית את פאת

זקנך, ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם, וכתבת קעקע לא תתנו בכם – אני יהוה")ויקרא יט, כז(.

על פי תודעת יהוה, לקצר את שיער הראש או הזקן יותר מדי הוא גם סוג של פציעה נפשית, נוסף על מי ששורט את נפשו בסכין או בכתיבת קעקוע, כי השיער

עוזר להגן על הנפש בפני הלחצים מבחוץ, ולכן הוא נקרא "שער" בתורה, כמו שער של עיר. להבנתי, אם יכולים לראות את העור מתחת לשער, זה אומר שקצרו

אותו יותר מדי. גם מי ששם חורים בחלקי גופו, כדי לשים שם עגילים, פוצע בעצמו, נגד מצוות

התורה, והדבר הזה הוא אמת, אף על פי שהדור שיצא ממצרים פעל כך, כי לא כל מה שהרבים עשו אז היה לפי הרצון של יהוה – רק בגלל שיהוה לא גער בהם בצורה מפורשת, זה לא אומר שלנקב חור בבשרם ולשים עגיל בתוכו היה מותר להם, כי, לפעמים, יהוה בחר לשתוק מפני העוונות של אותו דור כדי שהדור לא

ימרוד לגמרי נגדו ויביא על עצמו מוות. לכן, האמת הוא ששימת עגילים בגוף היה עון להם, וגם לדור הזה, כי לעשות כן

הוא לעשות שריטה בנפש.

דיבור שהוא כמו רצח, אפילו אם לא כתוב משפט מוות לו

להוכיח בהוכחות מן הכתוב, במקום לשתוק ולשנוא את הטועה "ולא תשא עליו חטא"לא תשנא את אחיך בלבבך; הוכח תוכיח את עמיתך,

)ויקרא יט, יז(. , ולפני עור לא תתן מכשל, ויראת מאלהיך, אני יהוה" )ויקרא יט,לא תקלל חרש"

יד(. תוכחה היא כאשר מראים הוכחות לטועה, שמה שהוא עושה הוא נגד תורת יהוה.

יש צורך להוכיח את הטועה בהוכחות מהכתוב, במקום לשנוא אותו בלב, כי כל עוד שהוא לא מבין שהוא עשה טעות, אז הוא חרש לאותו דבר, ואסור לקלל

. זאת הסיבה למה חשוב לעזור לאלו שהיו חרשים לתורה כדי לעורר אותםחרש מתרדמת המוות שלהם. כך תורת יהוה גם נותנת דרך לאהבה אמיתית, אפילו אם

אותה אהבה דורשת לדבר נגד הטעות של האחר, כדי לא להחניף לו.

300

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

אחד מביטויי השנאה הכי גדולים הוא לתת לטועה ליפול בטעות שלו, ולכן המצווה לא לשנוא את הסובבים אותנו היא קשורה גם למצווה להוכיח אותם כי המוכיח

לא תשנא את אחיךאחרים עוזר לעצמנו לצאת מחטא השנאה, בהרבה מקרים: "" )ויקרא יט, יז(. ולא תשא עליו חטא; הוכח תוכיח את עמיתך, בלבבך

אם רשע פועל נגד התורה בהבנה שהוא חוטא, לא צריך להוכיח אותו כי החוטא כבר יודע שהוא עושה רע. אם הוא מעז פנים לפעול נגד התורה בכוונה, אז מה

יועיל להראות לו הוכחות לדבר שהוא כבר מבין בעצמו? עם זאת, בימינו יש הרבה אנשים שהם חוטאים ושוגים יחד, כי אף על פי שהם אולי

שמעו שצריך לשמור את התורה, רובם לא נחשפו להוכחות בנוגע לשאלה למה עדיף לקיים את התורה, אך כן נחשפו לדרכי המערב )במדינת ישראל( או

האסלאם )באפגניסטן( או הנצרות )באפריקה(. לכן, אף על פי שהם חוטאים בחילול שבת, החטא שלהם הוא סוג של שגגה, כי הם לא באמת מבינים מה זאת

תורה ומה זה שבת. לכן יש צורך להוכיח אנשים כאלו כדי לתת להם אפשרות להבין במה הם מורדים ולעשות תשובה על זה. אם הם בוחרים לא לשמוע, אז יש

מקום להילחם נגדם, במקום רק להוכיח אותם. במדינת ישראל הדבר הזה הוא חשוב מאוד כי הרבה חילונים מאסו בתורה בגלל שהם חשבו שהתורה היא הרבנים. אם הם היו לומדים תורה באופן עצמאי, אולי

חלק מהם היו בוחרים לעשות תשובה, במקום למאוס ברבנים ובתורת יהוה, יחד. פעם הייתי דומה להם, כי רק הייתי שומר חלק ממצוות התורה בגלל שחשבתי

שעיקר הדרך שלה היא להתפלל שלוש פעמים ביום ולהגיד ברכות לארוך היום, כמו שהרבנים עושים. רק יצאתי מאותה שאננות כאשר התחלתי ללמוד את תורת

יהוה הכתובה, וזה מה שגרם לי להתחיל לעשות תשובה. אצלי, התשובה קודם הייתה דרך הרבנים, כי לא הייתה לי אז מספיק הבנה כדי לראות עד כמה הם

טועים, אבל ככל שלמדתי יותר, הצלחתי לעזוב את הטעויות שלהם. אני מקווה שהספר הזה ייתן לבני ישראל דרך טובה יותר ממה שאני עברתי, עד שהגעתי

להבנת האמת. כמו שאני מוכיח את עמיתי דרך הספר הזה, גם עדיף שאחרים יוכיחו את הסובבים

אותם, כדי להתנהג עם עמיתכם כמו שהייתם רוצים שיתנהגו אתכם. כך, יכולים לקיים את מצוות "ואהבת לרעך כמוך", וזאת הסיבה למה המצווה הזאת היא

מקושרת למצוות התוכחה, כי המוכיח הוא האוהב האמיתי של בני ישראל. "לא לא תקם תשנא את אחיך בלבבך; הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תשא עליו חטא.

" )ויקרא יט, יז(. יהוהואהבת לרעך כמוך – אני יהוהולא תטר את בני עמך, אהבה.

רכילות שהיא רצח, לעומת שתיקה שהיא שותפה לרצח

301

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

"לא תלך רכיל בעמיך; לא תעמד על דם רעך, אני יהוה" )ויקרא יט, טז(. המשמעות של ללכת רכיל בעמך היא שההולך רכיל הולך מחבר לחבר, תוך כדי שהוא מדבר איתם על אחרים, וכך הוא כמו סוחר קטן, רוכל, שהולך בין אנשים

כדי למכור את הסחורה שלו. במקרה של החוטא, הסחורה שלו היא שמועות שהוא שמע על אחרים, והשכר הרע שלו מאותה סחורה הוא שאחרים בדרך כלל

רוצים לדבר אתו כדי לשמוע רכילות. כך הוא אולי משיג לעצמו כבוד שקרי. לספר על הנפילות ועל הטעויות של אחרים הוא סוג של רצח, שבו פוצעים אחר

באופן רגשי, במקום גופני. לכן, כאשר התקשורת מתנפלת על איש אחד ומתחילה להרבות בלדבר נגדו, קוראים לאותה פעולה "רצח אופי". לפעמים הפציעה

הרגשית גם גורמת לפציעה גופנית, כאשר התקשורת כל כך משפילה את האחר עד שהוא מנסה להתאבד או אחרים מנסים להרוג אותו. זאת דוגמה קיצונית על

איך שההולך רכיל בעמו פועל כמו רוצח. עם זאת, יש מקרים שבהם צריך לדבר נגד הרשעים כדי להגביל את השפעתם

ולהציל את הקורבנות שלהם. לכן, יהוה מתחיל באמירה של "לא תלך רכיל בעמך", אבל ממשיך עם הדרישה "לא תעמד על דם רעך", שזה אומר שאסור

לעמוד ולא לעשות דבר כאשר שופכים את הדם של בני עמך. במקום לעמודולשתוק, צריך לדבר נגד הרשעים ולמצוא דרך לעצור אותם.

חלק ממטרת הספר הזה הוא לא לעמוד על הדם של שבטי ישראל האחרים באפגניסטן, שמתים בידי ארצות הברית, וגם לא להיות שותף שותק לרצח אופי

שמתבצע נגד הדתיים והמתנחלים במדינת ישראל, ונגד הקראים על ידי הרבנים. נוסף על כך, כמו שאסור לאיש לרצוח את עצמו, גם אסור לו לרכל על עצמו, ולכן

עדיף שאיש לא ידבר עם אחרים על העוונות שעשה מאותה סיבה. לאותה סיבה,גם עדיף להישמר מלהזכיר לבעל תשובה על חטאים שכבר עשה תשובה עליהם. לכן, בין אם מדברים על אחר או על עצמך, הדיבור צריך להיות לתועלת של תיקון

מעשי, וכל דבר שמוסיפים על זה עלול להיות רכילות. לסיכום, אף על פי שיש איסור לדבר על אחרים כאשר חסר בכך תועלת מעשית,

יש חובה לדבר על אחרים כאשר אותו דיבור יכול להביא לפעולות מעשיות של לא תעמד על}אבל גם{הצלת הזולת. לכן המצווה היא "לא תלך רכיל בעמיך

– אני יהוה" )ויקרא}אלה תדבר ותלחם למענו, כאשר הוא נמצא בצרה{דם רעך יט ,טז(.

התקשורת היא כלבי ההתקפה של בעלי ההון

302

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

אף על פי שהרבה עיתונאים אומרים שהם עוזרים לעם לשמור על צדקתו כאשר הם מגלים מקרים של שחיתות או פשע, האמת הוא שהם עוזרים לכסות על

השחיתות יותר מאשר לגלותה. הם עושים כך כאשר הם מתעלמים מלדבר על שחיתות של בעל העיתון, אבל מרבים לדבר על מתנגדיו, כי בעלי ההון הם אלו

שמשלמים לשדרנים וכתבים את המשכורות שלהם בשביל אותו מטרה. לכן, האמת הוא שרוב העיתונאים הם לא כלבי השמירה של הדמוקרטיה, אלא כלבי

ההתקפה של בעלי ההון, כי בעלי ההון משלמים להם את המשכורות שלהם. גם עצם הדיבור היום יומי על אסונות ופשעים גורם לצופים לאבד תקווה לצדק, כי רוב התוכן שהם רואים בחדשות הוא על הצד הרע של האנושות. אמנם, יש צורך לדבר על הדברים הרעים המתרחשים במציאות שלנו כדי למצוא להם פתרונות,

אבל רוב השיח צריך להיות על פתרונות לבעיות, ולא תיאור מורחב על איך הרצחהתבצע או איך האונס נעשה.

הדיבור צריך להיות כדי לתקן, ולא כדי להתענג על הרע. לכן, גם כאשר אני מרבה לדבר על הבעיות של ימינו בספר הזה, אני משתדל לצרף לתיאור הבעיות את

הפתרונות שיש להם. נוסף על זה, העיתונים נופלים בפשעים רבים כי עצם מקצועה העיתונאות דורש

שתמיד ידברו ויכתבו, גם כאשר הם לא מצאו דבר מועיל לכתוב עליו. לכן בדיבור, גם כאשר איןשעה תמיד צריך לפהעיתונאות היא מקצוע של פשע, כי ה

צורך לדבר. זאת הסיבה למה עדיף להתנזר מלקרוא חדשות כדי לא להיות שותף לאותו מקצוע, ולא לעודד אחרים ליפול בחטאי רכילות ופשע. למי שמרבה לראות

חדשות, צעד הדרגתי לתשובה אולי יהיה כאשר קודם קוראים רק כמה דפים מהעיתון כל יום, ואחר כך קריאת העיתון של סוף שבוע, וכן הלאה. בעבר גם לא היה צורך לעיתונאים כי אנשים היו שומעים על המתרחש כאשר היו מדברים אחד

עם השני. עדיף לחזור למציאות הזאת.

303

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שבע לא תנאףגם מדבר אל גברים

ניאוף הוא אסור לשני המינים

ההגדרה הכי פשטנית של האיסור לא לנאוף היא לא לבגוד בבת הזוג כאשרמקיימים יחסי מין עם מישהו אחר.

המצווה הזאת היא לנשים וגברים יחדו, כי גם גברים אמורים להישמר מן הניאוף.לכן המצווה אומרת "לא תנאף" בלשון זכר.

המצווה לא מדברת באופן מפורש על נשים, באמירה של "לא תנאף ולא תנאפי", כי בעברית, בדרך כלל, כאשר מדברים על גברים ונשים יחד משתמשים בלשון זכר

כי הזכרים הם בדרך כלל המנהיגים של קבוצה מעורבת של גברים ונשים, ולכןבנבואת משה יהוה נוטה לדבר אל בני ישראל בלשון זכר.

רק בגלל שנשים אולי יותר שותקות כאשר בעליהן בוגד בהן, זה לא אומר שמותר לגבר לנאוף נגדן. ניאוף הוא ניאוף, בין אם הוא נעשה בידי אישה או גבר,

והמשפט על ניאוף הוא אותו דבר לגבי גבר או אישה – מוות בידי לפחות שני עדים. אם הורגים אישה נואפת, אז גם חייבים לעשות את אותו דבר לאדם ששוכב עם

זונה, במקום עם אשתו.

304

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ניאוף במסגרת הנישואיםלמה לגבר אסור לנאוף, אם מותר לו לשאת אישה שנייה?

אם לגבר מותר לקחת אישה שנייה, איך יכולים להגיד שאסור לו לנאוף, אם עצם לקיחת אישה שנייה הוא סוג של ניאוף, שבו הוא בגד באשתו הראשונה כאשר הוא

לקח עוד אישה על פניה. התשובה לכך היא שהתורה לפעמים לא אסרה מנהגים רעים כאשר אותו דור

שיצא ממצרים היה יותר מידי מורגל להם כי העבדים של יהוה, שהוציאו את בני ישראל ממצרים, בחרו לרחם על קהל ישראל כאשר הם התאימו את דרישות

המשפט לדרגה של אותו דור. עם זאת, יש רמזים רבים בתורה שיהוה לא רוצה שאיש ישראלי ייקח אישה שניה,

ושמי שעושה כן מביא על עצמו רעה. הנה כמה דוגמאות: אדם וחווה היו זוג אחד, בלי אישה שנייה. גם, בתיאור של בריאת האדםא.

ואשתו, יהוה אמר "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו, ודבק באשתו, והיו לבשר אחד" )בראשית ב, כד(. יהוה אמר שאיש ידבק באשתו, בלשון יחיד;

לא כתוב שאיש ידבוק לנשותיו, בלשון רבים, כי האיש והאישה נהיים "לבשר אחד" כאשר הם מתאחדים, אבל אם האיש מוסיף על עצמו עוד אישה, אז

זה כבר לא מציאות של איש ואישה שמתאחדים ביחד מרוב אהבה, אלאשל איש שזונה עם נשותיו הרבות.

הראשון שכתוב עליו שהיו לו שני נשים הוא גם הראשון שכתוב עליוב. שהתחנן לפני נשותיו, כדי שלא יעזבו אותו אחרי שהרג את קין בטעות.

"ויקח לו למך שתי נשים: שם האחת עדה, ושם השנית צלה...ויאמר למך לנשיו, 'עדה וצלה, שמען קולי, נשי למך, האזנה אמרתי, כי איש הרגתי

לפצעי, וילד לחברתי, כי שבעתים יקם קין, ולמך, שבעים ושבעה" )בראשית ד, יט(. אולי העון של לקיחת שתי נשים הוא גם מה שהביא על למך רוח

של עון, שגרם לו להרוג את קין. התורה מתארת בהרחבה איך ששני אבות של קהל ישראל, אברהם ויעקב,ג.

לקחו נשים נוספות על האישה הראשונה שלהם, ובעקבות זה הביאו מריבות בתוך המשפחה. נשותיו של אברהם, שרה והגר, רבו ביניהן עד כדי כך שהיה צורך לגרש את הגר וישמעאל מהבית, כדי לשמור על השלום. גם

לאה ורחל, נשותיו של יעקב, רבו ביניהן, והיו מתחרות אחת עם השנייהלגבי מי תוכל להוליד יותר בנים ליעקב.

305

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

עוד דוגמה לצרות האלו: "ותמת רחל, ותקבר בדרך אפרתה...וילך ראובןד. וישכב את בלהה, פילגש אביו }שגם הייתה השפחה של רחל{, וישמע

ישראל" )בראשית לה, יט(. גם אם האישה רוצה שבעלה ייקח לעצמו עוד אישה, ומבקשת ממנו לעשות כן, יהוה מעיד, בכמה מקומות, שאפילו אז התוצאה הייתה מריבות בבית. לדוגמה,

לאה נתנה ליעקב את זלפה כפילגש, אבל כאשר זלפה הולידה ליעקב בן, אז לאה התחרטה על כך שהיא נתנה ליעקב אישה רביעית, והחשיבה את ההסכמה שלו

לקחת את זלפה כסוג של בגידה נגדה. לכן היא כמעט קראה לבן של זלפה "בגד", אבל קיצרה את השם וקראה לו "גד", כדי לרחם על התינוק: "ותרא לאה כי עמדה מלדת, ותקח את זלפה שפחתה, ותתן אתה ליעקב לאשה. ותלד זלפה,

" )בראשית ל,ותאמר לאה, 'בגד'. ותקרא את שמו 'גד'שפחת לאה, ליעקב בן. ט(.

מקרה דומה גם היה לאברהם, כי אף על פי ששרה הייתה זאת שנתנה לו את הגר כאישה, היא גם רבה אתו על כך אחרי כן: "ותאמר שרי אל אברם, 'חמסי עליך – אנכי נתתי שפחתי בחיקך, ותרא כי הרתה, ואקל בעיניה; ישפט יהוה ביני וביניך'"

)שמות טז, ה(. מכל הסיפורים האלו יש מסר אחד חשוב: לקחת אישה שנייה מביא מריבות בבית,

באישה, אפילו אם לא כתובבגידהכי זאת לא דרך של תמימות, אלא זה סוג של נגד זה איסור מפורש בנבואת משה. זה האמת, אפילו אם האישה הראשונה

מבקשת מבעלה לקחת לעצמו עוד אישה.

לא לנאוף אחרי הטעויות של דורות קודמיםיהוה לא התיר פילגש בנבואת משה

אין שום מקום בתורה שמתיר להתייחס אל אישה כפילגש כי התורה מצווה שלכל אישה, ולבניה, יהיו זכויות יסודיות, כמו הזכות לקבל חלק מהירושה אחרי מות

בעלה. המנהג הרע הזה של לקחת אישה, לגנוב ממנה ובניה את זכות הירושה, ולקרוא

לה פילגש, הוא עון גדול, ורק בגלל שדורות קודמים עשו כך זה לא הופך את הדבר הרע הזה לטוב. בימי השופטים היו גם מברכים בשם הבעלים, במקום בשם

יהוה – כמו שזה היה עון, גם לקחת אישה ולהפוך אותה לפילגש הוא עון.

ההשלכות הרעות של לקיחת פילגש

306

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

על פי נבואת משה, כל איש ישראלי היה אמור לקבל נחלת אדמה, כדי שהוא ובניו אחריו יוכלו לכלכל את עצמם כחקלאים עצמאיים. כל בן אמור ליהנות מאותה

ירושת אדמה, אבל במקרה של פילגש, הבנים לא היו יורשים, ובגלל זה חלק מהם היו נופלים לעוני, ואולי לגניבה ורצח, כדי לכלכל את עצמם. כך, מי שהיה לוקח

פילגש לא רק היה משפיל את האישה, ביחס לא שוויוני כלפיה, אלא הוא גם היהמשפיל את בניה, אפילו שאותם בנים הם גם הבנים שלו.

הנזק לא נגמר בכך, כי אב ובן הם קשורים אחד לשני, וכאשר אחד מהם סובל גם השני סובל. זאת הסיבה למה יהוה לפעמים גוזר להשמיד את הבנים של רשע כדי

לעקור את השורשים שלו )הבנים שלו( מן המציאות, וכך גם להחסיר מן הרשע מנוחה בעולם הרוחות; הוא גם עושה את ההיפך עם הצדיקים, ולכן יעקב עוד

מקבל חיות בעולם הרוחות משום שבניו נבחרו להיות ממלכת הכוהנים וגוי קדששל יהוה בכדור ארצנו.

במקרה של האב של הפילגש, אותו קשר בין אב ובן הוא גם הסיבה למה הואסובל עם בני הפילגש שלו, כאשר אותם בנים נופלים לקשיים כלכלים.

הנה כמה דוגמאות לרעה שבאה בעקבות השפלת אישה והפיכתה לפילגש: תמנע הייתה הפילגש של אליפז, בן עשו. היא הולידה את עמלק, הלא עםא.

)בראשית לו, יב(. בספר שופטים היה המקרה של הפילגש בגבעה, שבו כמה נערים משבטב.

בנימין אנסו פילגש של איש משבט לוי וגרמו למלחמת אחים גדולה ביןבנימין לשאר השבטים.

לגדעון היה פילגש בשכם, והיא הולידה את אבשלום; אבשלום הוא זהג. שהרג את שאר הבנים של גדעון, חוץ מאחד, כדי להפוך את עצמו למלך

)שפטים ט, א(. המקרים הרעים האלו קרו כי מי שמתייחס לאישה כפילגש משפיל אותה, כאילו

שהיא הזונה הקבועה שלו, והעון הזה גם גורר אתו עוד עוונות.

לא ללמוד מן המנהגים של דורות קודמים בכלל, ספר מלכים מתאר זמנים שבהם בני ישראל שכחו הרבה מן התורה, ולכן עדיף לא ללמוד איך לקיים את תורת יהוה ממה שכתוב על דורות קודמים – רק בגלל שספר שמואל מתאר איך שדוד לקח לעצמו מספר פילגשים, זה לא אומר

שהוא עשה צדק כאשר הוא עשה את זה. ספרי התנ"ך מתארים את העוונות ואת ההצדקות של דורות קודמים, והרבה

פעמים לא כתוב מתי הם עשו עון ומתי הם עשו צדק. לכן, כמעט אין מצב שבו ניתן ללמוד איך לקיים את תורת יהוה מהספרים שבאו אחרי נבואת משה כי הרבה

307

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

מספרי התנ"ך מתארים מה שקרה בעבר, אבל לא מנבאים את חוקי יהוה. לכן,לרוב, עדיף לא ללמוד חוקים מספרי יהושע, שופטים, שמואל, ומלכים.

זאת האמת גם לגבי המנהגים המוטעים של השבטים האבודים, שממשיכים בטעויות של דורות קודמים. לכן, אפילו שהספר של אליהו אביחל, "שבטי ישראל

האבודים והנדחים", משתדל להוכיח שהפשתונים באפגניסטן הם מבני ישראל בגלל שנשותיהם היו מדליקות נרות בערב שבת, זה לא אומר שאותו מנהג הוא

אמת, אלא שהן המשיכו לפעול על פי הטעויות של דורות קודמים. כנראה הרבנים לא היו הראשונים שטעו לגבי המצווה "לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת"

)שמות לה, ג(. לכן, כולם צריכים לעזוב את העוונות של אבותיהם, בין אם הם יהודים, משבט

יהודה, או משבטי ישראל אחרים, השוכנים באפגניסטן ובעוד מקומות. הספר הזה מרבה לדבר על הטעויות של הרבנים היהודים בגלל שאלו הם הטעויות שאני, יהונתן צדקני, רואה מול עיני במדינת ישראל המערבית, אבל הרבנים הם לא

היחידים שטעו, וזה טעות להגיד שרק אצלם יש שקר; הספר הזה לא אמור להיות ספר של הסתה נגד שבט יהודה, אלא ספר של הוכחות לתשובה, ומי שבוחר

להפוך את הספר לכלי השפלה נגד היהודים, תוך כדי שהוא בעצמו לא רוצה לשובאל תורת יהוה, יסבול ממשפט על הבגידה הזאת.

ניאוף לרווקזנות הוא לשכב מחוץ למסגרת הנישואים

"אל תחלל את בתך, להזנותה, ולא תזנה הארץ, ומלאה הארץ זמה" )ויקרא יט,כט(.

אישה זונה היא לא רק מי שעבדה כזונה, כאשר היא קיבלה כסף לשכב עם זרים, אלא, בשפת התורה, זונה היא כל אישה ששוכבת עם איש מחוץ למסגרת

הנישואים, אפילו אם היא עושה כן כרווקה. בימינו, התרבות החילונית אומרת שזה לא זנות להיות חברה עם בחור אחד לכמה שנים, לשכב אתו, ואחר כך אולי

להתחתן אתו. אבל האמת הוא שהמנהג הזה הוא נגד התורה כי היחסים המינייםרק אמורים להתבצע במסגרת הנישואים, כדי להקים משפחה.

לכן המצווה "אל תחלל את בתך, להזנותה, ולא תזנה הארץ, ומלאה הארץ זמה" היא מצווה לא לתת לבנות ישראל, וגם לבנים, לצאת אחד עם השני מחוץ

למסגרת של נישואים ומשפחה, כדי שהם לא יפלו לזנות. לעשות אחרת זה לעודדתרבות של זנות בעם, עד שהארץ מתמלאת בזימה, והאסון שבאה בעקבותיה.

308

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

בחברה מתוקנת )שזה לא המציאות במדינת ישראל כרגע( אמורים להוציא להורג כל בן או בת שזונה, ואם הוא בן או בת של כהן, אז המשפט הזה גם אמור

להתבצע בעונש מיתה הכי כואב – שריפה למוות: "ובת איש כהן, כי תחל לזנות – את אביה היא מחללת; באש תשרף" )ויקרא כא, ז(. המשפט הקשה הזה הוא

עדות לכך שאין לזלזל במצווה הזאת, ואפילו אם לא יכולים לקיים אותה במדינת ישראל החילונית, כן יכולים לחנך את הבנים והבנות בכך שאסור להם להתערבב

ביחד מחוץ למשגרת הנישואים.

מעשה סדום הוא סוג של ניאוף, גם באישהמעשה סדום עם אישה הוא גם תועבה

משכב זכר הוא דבר שנחשב לרע ברחבי העולם, אבל יש פחות מודעות לגבי כךשמעשה סדום עם אישה הוא גם דבר מתועב.

הדרך האמיתית לשכב עם אישה היא הדרך שבה יש אפשרות להוליד ילד מאותו מעשה, ומי ששכב עם אישה בדרך של מעשה סדום דומה לעושי משכב זכר, כי

מעשה סדום הוא לא הדרך שאמורים לשכב עם אישה. לכן, העושה מעשה סדום עם אישה צריך למות בכמעט אותה מידה שאלו שעושים מעשי סדום בגבר צריכים

למות. תועבה היא תועבה, בין אם זה בין גבר לגבר, או בין גבר לאישה. אפילו שזה לא נעים לדבר על הדברים האלו, אני מוכרח לעשות כן כי יש רבנים

רשעים שאומרים שמותר לעשות מעשי סדום עם אישה. רב שמדבר כך מפקיר את חייו כי הוא מסית אחרים לחטא בכך, ולכן, כמו שנכון להרוג את מי שמשתתף

במצעדי התועבה, גם צרים להרוג כל רב שמדבר כך, בין אם הוא צעיר או זקן,יהודי או כהן.

"ולא תעשו מכל התועבת האלה, האזרח, והגר הגר בתוככם, כי את כל התועבת האל עשו אנשי הארץ, אשר לפניכם, ותטמא הארץ. ולא תקיא הארץ אתכם,

בטמאכם אתה, כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם, כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה, ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם. ושמרתם את משמרתי,

309

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לבלתי עשות מחקות התועבת, אשר נעשו לפניכם, ולא תטמאו בהם – אני יהוהאלהיכם" )ויקרא יח, כב(.

מה זה מתועב ותועבה?

השורש של המילים מתועב ותועבה הוא תועב – ת ו עב. המתועב התחיל עם האות ת, שהיא האות האחרונה בשפה העברית, כאשר הוא הרבה להתענג בתענוגים

המותרים, עד שהוא כבר התרגל להם עד כדי כך שהם כבר לא נותנים לו להרגיש שבע – כך, הוא הגיע לאות ת של התענוגים המותרים, כאשר לא נשאר לו איזה

תענוג מותר שהוא יכול להרגיש שבע ממנו. יש גם אנשים לא מתועבים שנתקלים במציאות רעה כזאת, אבל ההבדל בינם למתועב הוא שהם בוחרים לעשות תשובה ולעצור בתענוגים המותרים, בשונה

מהמתועב, שבוחר להעז פנים ולעשות ההיפך: הוא ממציא תענוג חדש ועב יותר כדי להמשיך להשתכר בשיכרון חושים. כך, המתועב עושה ת ו עבה – הוא מגיע

לסוף התענוגים המותרים, לאות ת, אבל במקום לעצור שם, הוא עושה "ו עבה",כאשר הוא ממציא לעצמו תענוג עבה יותר.

אצל אוהבי מעשי סדום, הדבר הזה בדרך כלל קרה כאשר הם כבר לא יכלו להתענג עם אישה בצורה רגילה, ובגלל זה הם בחרו להמציא דרך יותר עבה ורעה

כדי להמשיך בשיכרון חושים.

מסר למי שחטא בדברים כאלו אם חטאת בעבר במעשים רעים או בראיית דברים רעים באינטרנט, דרך האמת הוא לא להגיד, "זהו זה, אני חטאתי, ולכן אין לי תקוה", אלא, במקום זה, צריך להתגבר ולעשות תשובה. מה שאיש עשה בעבר הוא לא הדבר היחיד שקובע מי הוא יהיה בעתיד, כי ההחלטות שלו, עכשיו, הם אלו שאולי יכלו לשנות את גורלו.

לכן, אפילו מי שטימא את עצמו בחטא הגדול הזה יכול למצוא תשובה אם הואמתגבר מאוד כדי לכפר על הטעות המאוד גדולה שעשה בעבר.

זה האמת לגבי כמעט כל חטא, בין אם הוא גידוף, חילול שבת, צפייה בסרטים רעים באינטרנט, ועוד – יהוה לא מצווה לנו להיות מדוכאים על מה שעשינו בעבר,

אלא הוא דורש שנשוב מהם ונכפר עליהם במעשים של קנאה, משפט, וצדקה.

310

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שמונה לא תגנבגניבה מתוחכמת מאז והיום

לא כל עשרת הדיברות מגובים בעונשי מוות

יש רבנים שאומרים שכל עשרת הדיברות מצריכים משפט מוות, אבל קריאה של התורה לא מראה על כך, כי אין משפט מוות על נשיאת שם יהוה לשווא, אפילו שזאת המצווה השלישית של עשרת הדיברות, ואין משפט מוות על מי חומד אתהבית או החמור של חברו, אפילו שזאת המצווה העשירית של עשרת הדיברות. מאותה סיבה המצווה "לא תגנב" לא רק אוסר לקחת איש ולעשות אותו לעבד, אלא האיסור הוא על כל סוג של גניבה, בין אם זה גניבת רכוש, גניבה מתוחכמת

של בנקאים, או גניבה באמצעות שוטרים, שחוטפים איש ושמים אותו בכלא למעןממשלת רשע )כמו שקורה בארץ ישראל היום(.

311

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

גניבה רגילהתשלום כפול על גניבה רגילה של חפץ או בהמה

"כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר, וגנב מבית האיש: אם ימצא הגנב – ישלם שנים. אם לא ימצא הגנב, ונקרב בעל הבית אל האלהים, אם לא שלח ידו במלאכת רעהו. על כל דבר פשע, על שור, על חמור, על שה, על שלמה, על כל

!' – עד האלהים יבא דבר שניהם; אשר ירשיען'כי הוא זהאבדה אשר יאמר, אלהים ישלם שנים לרעהו" )שמות כב, ו(.

המשמעות של "על כל אבדה אשר יאמר, 'כי הוא זה!'" היא שהחוק הזה מדבר על חפץ ממשי, שיכולים להצביע עליו עם האצבע ולהגיד, "הוא זה! זה היה החפץ

או הבהמה שלי". מי שגונב חפץ צריך לשלם פי שניים מהערך של אותו חפץ שגנב. זה אומר שאם

החפץ עוד נמצא אצלו, אז הוא צריך להחזיר את החפץ הגנוב ולתת לבעל החפץ עוד אחד, נוסף על מה שהוא גנב ממנו, כדי לשלם לבעל החפץ על כך שהוא גרם

לו לדאוג ולהתעצב כאשר הוא גנב ממנו. אותו מחיר כפול לחטא גם אמורלהרתיע את הגנב מלגנוב שוב.

אם חסר הוכחות נגד מי שחשוד בגניבה, אז הוא יכול ללכת חופשי, בלי לשלם, אבל במקרה של עובד בשמירה, הוא יהיה חייב להישבע בשם יהוה שהוא לא גנב

כדי להסיר מעליו את החשד הזה. אם הוא מסרב לעשות כן, אז הוא צריך לשלם. לשקר בשם יהוה הוא עון גדול, שיש עליו משפט קשה, ולכן היו הרבה גנבים שהיו

מוכנים לגנוב, אבל לא להישבע בשם יהוה בשקר.

טעות אחת בהעתקת התורה לאורך הדורות "כי יגנב איש שור או שה, וטבחו או מכרו – חמשה בקר ישלם תחת השור, וארבע

צאן תחת השה. אם במחתרת ימצא הגנב, והכה ומת – אין לו דמים. אם זרחה השמש עליו – דמים לו. שלם ישלם; אם אין לו, ונמכר בגנבתו. אם המצא תמצא

בידו הגנבה, משור עד חמור עד שה, חיים – שנים ישלם" )שמות כא, לז(. קריאה של אותו פסוק מראה שיש ערבוב של עניינים, כי הפסוק מתחיל בדיבור על גניבת שור, ואחר כך מדבר על מתי מותר להרוג גנב, ואז חוזר לדבר על התשלום

שיש נגד מי שגנב שור. להבנתי, כנראה הסופרים שמסרו את התורה מדור לדורטעו בהעתקה הפסוק הזה, וערבבו את הסדר של הפסוק.

הפסוק אמור להיות מסודר כך:

312

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

"כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו – חמשה בקר ישלם תחת השור,א. וארבע צאן תחת השה, שלם ישלם; אם אין לו, ונמכר בגנבתו. אם המצא

תמצא בידו הגנבה, משור עד חמור עד שה חיים – שנים ישלם." הדיבור על הריגת גנב שבא במחתרת הוא חוק נפרד, שאמור להופיע כך:ב.

"אם במחתרת ימצא הגנב, והכה ומת – אין לו דמים. אם זרחה השמש עליו– דמים לו."

אני עוד לא יודע איך אותה טעות התרחשה, אבל זה היה טעות וצריך לתקן אותה. עד כה זאת הטעות היחידה שמצאתי בעותק של התורה שיש בידינו היום, בשנת

חמשת אלפים שבע מאות שמנים ואחת ללוח הרבני.

נזק לתפעול המשק מביא למשפט יותר קשה אם איש גונב שור או שה, ואחר כך תופסים אותו עם אותה בהמה, אז זה נחשב

לגניבת חפץ רגיל, ולכן הוא רק צריך לשלם פי שניים ממה שגנב. זאת המשמעותשל "אם המצא תמצא בידו הגנבה, משור עד חמור עד שה חיים – שנים ישלם".

לעומת זאת, אם הוא גנב ומכר את הבהמה, אז הוא צריך לשלם פי חמישה או פי ארבע מערכה של הבהמה, שזה משפט מרובה: "כי יגנב איש שור או שה וטבחו או

מכרו – חמשה בקר ישלם תחת השור, וארבע צאן תחת השה, שלם ישלם." יש כמה סיבות למשפט היותר קשה הזה:

גניבת מכונה/בהמה מניבה: במקרה של גניבת שור, יש המשפט של לשלםא. פי חמישה ממה שהוא גנב, ואותו משפט מרובה היא כי השוורים היו חלק חשוב

מהמלאכה החקלאית, כי דרכם החקלאי היה חורש את השדה. לכן, לגנוב שור לא רק היה נחשב לגניבת בהמה, אלא גם היה פעולה שהייתה משבשת את התפעול

של המשק החקלאי. גם, אם החקלאי היה קונה שור חדש, אותה קנייה הייתה גונבת ממנו זמן יקר, שבו הוא היה יכול לחרוש ולזרוע בשדה לפני ביאת הגשמים. כך, הגונב וטובח שור היה גורם לנזק כלכלי מרובה, ומשלם על כך משפט מרובה.

זה המשפט גם לגבי גניבת צאן, כי הצאן נתנו חלב וצמר, ולכן מי שגנב אתב. הצאן החסיר מבעליו את החלב שלו לאותה תקופה של גניבה. אולי בעל הצאן היה חי מאותו חלב וסבל מרעב כאשר זה היה נחסר ממנו. לכן, גם נגד הגונב

וטובח כבש יש משפט מרובה של תשלום פי ארבעה ממה שגנב. להבנתי, אלו הן שתי הסיבות הכי חשובות למה יש קנס גבוה לגניבת שור ושה.

צריך להתאים את אותם כללים לימינו, כדי לשפוט משפט של תורה, גם במציאותשל מכונות ומחשבים, עד שבני ישראל יזכו להתקדש מעמלק המערבי וכליו.

313

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

המעניש גנב בצורה לא מידתית נשפט על כך זרחה ימצא הגנב, והכה ומת – אין לו דמים. אם במחתרתפסוק מתוקן: "אם

עליו – דמים לו." השמש אם בעל בית רואה שגנב לא בא לרצוח אותו, אלא רק רוצה לגנוב ממנו, אסור

לרצוח את הגנב, ומי שרצח אותו עבר על מצוות "לא תרצח". אותו בעל בית רצחני נחשב לרוצח רגיל, שיש עליו עונש מוות, אבל כל זה הוא בתנאי שהיה ברור לעדים לרצח שבעל הבית הבין שהגנב לא בא לפגוע בגופו, ובכל זאת בחר להרוג אותו – העדות שלהם לגבי זה צריכה להיות ברורה כמו

עליו – דמים לו." זרחה השמש ברורה לעיני הצופה: "אם שזריחת השמש לעומת זאת, אם אין עדות כזאת, אז צריכים להניח לבעל הבית, כי אולי היה לו

קשה להבין את כוונת הגנב, כמו שקשה לראות את הפרצוף של איש אחר כאשר ימצאבמחתרת חשוכה. לכן, יהוה אמר שבמקרה כזה "אם במחתרתהוא נמצא

הגנב, והכה ומת – אין לו דמים", כי כוונותיו של הגנב לא היו ברורות. הנטייה היא לטובת בעל הרכוש, בגלל שהוא לא יזם את אותה עבירה על החוק,

לעומת הגנב, שכן יזם מעשה של גניבה. עם זאת, יש משפט נגד בעל בית או חפץ שבוחר לרצוח גנב, אף על פי שהוא הבין שהגנב לא בא לפצוע או לרצוח אותו. אותו משפט נצרך למי שהרג גנב כי העונש

האמיתית לגנב הוא לשלם על גניבתו, ולא לרצוח אותו. גם אם בעל הבית מבין שהגנב לא יכול לשלם לו על מה שהוא גנב, אז אסור לרצוח אותו, אלא, במקום

זה, הגנב צריך לעבוד בעבודות שירות, עד שהוא משלם על גניבתו; העבודה הזאת לא יכולה להיות ליותר משש שנים, וברוב המקרים, היא אמורה להיות הרבה פחות מזה. גם, בכל התקופה הזאת, צריך לתת לגנב את הצרכים היסודיים שלו, וגם לא

להעביד אותו בעבודות קשות של פרך. זאת הדרך שתורת יהוה מתמודדת עם הגנבים, וכל מי שמורד בה מורד ביהוה, בין אם הוא בעל בית רצחני או מוסלמי שכורת את הידיים של הגנבים, או נוצרי, ששם

אותם להירקב בכלא. נגד אנשים כאלו יהיה משפט כי יהוה הוא אל של משפט למען כולם, בין אם זה הגנב, שקיבל עונש שקרי, או בעל חפץ, שסבל מאותה

גניבה.

הרשלן הוא גם סוג של גנבנזק לרכוש הנעשה ברשלנות

314

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

"וכי יפתח איש בור, או כי יכרה איש בר, ולא יכסנו, ונפל שמה שור או חמור – בעלהבור ישלם, כסף ישיב לבעליו, והמת יהיה לו }לבעל הבור{" )שמות כא, לג(. מי שחפר בור ולא כיסה אותו פעל ברשלנות, ולכן הוא מחויב לשלם על הנזק

שעשה במחיר מלא. עם זאת, לבעל הבור כן אמורה להיות אפשרות לשמור אצלו את חומר הגלם של מה שהשחית, כמו הגופה של הבהמה או החלקים של

המכונה, כי אם הוא שילם לבעל הבהמה מחיר מלא, אז הוא גם השלים את חובתו כלפיו. כך, יהוה ציווה לתת לבעל הבור דרך לחסות לפחות קצת ממה שהפסיד,

עקב הרשלנות שלו.

גניבה מהשכירהעושק שכיר, לעומת מי שמנצל אותו

"לא תעשק את רעך, ולא תגזל; לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר" )ויקרא יט,יג(.

עושק הוא כאשר לא נותנים לשכיר את השכר השווה לתרומתו בעבודה. לדוגמה, מעביד עושק את השכיר שלו אם הוא מרוויח מאה שקלים מפועלת

השכיר, אבל במקום לתת לו חצי מאותו רווח )חמישים שקלים(, הוא רק נותן לושלושים שקלים.

בימינו לפעמים קשה לעשות חישוב נכון לגבי התרומה האמיתית של העובד, בגלל שככל שמקום עבודה פועלת בצורה יותר מערכתית, אז יש יותר הוצאות יסודיות

שבעל העסק צריך להוציא לפני שהוא בכלל יכול להתחיל לעבוד. לכן, צריך לחשב את השכר של השכירים על פי הרווח הנקי שיש למעביד, אחרי שהוא משלם

את ההוצאות היסודיות לעסק שלו. לדוגמה, אם המעביד היה צריך לשלם עשרים שקלים בשביל עצים של ארון, והוא

מכר את אותו ארון במאה שקלים, הרווח האמיתי שלו מהארון היה רק שמונים שקלים. במקרה כזאת הוא יצטרך לשלם חצי מאותו רווח לשכיר שלו )ארבעים

שקלים(, כדי לא להיחשב כמי שעושק את השכירים שלו. הדוגמה הזאת היא מאוד פשטנית, ועדיף שכל בעל עסק וכל שכיר יעשו את החישובים שלהם, כדי שבעלי

העסקים לא יעשקו, וכדי שהשכירים לא יתנו להם לעשוק אותם בשקט. מאותה סיבה גם נכון ששכירים יתאמו פעולה, אחד עם השני, כדי להכריח בעל

עסק עושק לתת להם את מה שבאמת מגיע להם. לפעמים יש יכולת להכניע בעל עסק עושק כאשר כל העובדים שובתים מלעבוד עד שבעל העסק ישלם להם את

315

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

מה שמגיע להם. אם זה לא מועיל, אז עדיף שהם גם יקחו מבעל העסק את חלקמהרכוש שלו כדי להשלים את מה שהוא החסיר מהם.

למה יש צורך לחלק את הרווח בין השכירים למעביד באופן שווה? יש צורך כזה כי השכיר הוא סוג של שותף עם המעביד: המעביד נתן לשכיר מקום לעבוד, כלים, ועזרה במציאת קונים למעשי הידיים של השכיר. אבל בתרומה לכך

השכיר הוא זה שעשה את העבודה הקשה של המפעל או השדה, במו ידיו. כך, שניהם הם שותפים, אחד עם השני, אף על פי שלמעביד, בדרך כלל, יש מקום יותר נוח בשותפות הזאת כי הוא יכול לשבת במשרד או בבית, כאשר השכיר עושה

את העבודה הקשה בשבילו. לכן, אפילו כאשר מעביד נותן חצי מן הרווח שלו לשכירים שלו, הוא בכל זאת מנצל אותם, אבל בגלל שהוא מנצל אותם, במקום לעשות את הדבר היותר רע, של לעשוק אותם, אז נבואת משה התירה למעביד

לנהוג כך. , ולא תגזל; לא תלין פעלת שכירלא תעשק את רעךאין שום היתר לעשוק, כי "

אתך עד בקר" )ויקרא יט, יג(. מעביד שאולי לא אוהב את מה שהוא קורא פה צריך לזכור שהוא מרוויח הרבה

כסף על הגב של השכיר, כי הוא לוקח חצי מן הפירות של השכיר לעצמו, במקום לתת לו את כל פרי מעשי ידיו. זה ניצול, והוא דבר רע, אפילו שהוא מותר בנבואת משה. לכן, עדיף שבעל עסק ישתוק, במקום לפתוח פה נגד זה שנבואת משה רק

התירה לו לנצל אחרים, כאשר הוא, בתאוותיו הרבות, גם רצה לעשוק אותם. גם מי שמשכיר בית לאחר במחיר סביר מנצל אותו, וגם הדבר הזה הוא סוג של ניצול שנבואת משה התירה לדור שיצא ממצרים כדי להתאים את התורה לדרך

החיים שהם הכירו. אם בעל הבית מעלה את דמי השכירות למחיר גבוהה מידי, אזהדבר הזה הוא גם סוג של עושק, ואסור לעשות כן, אפילו לפי נבואת משה.

הכי טוב הוא לבחור להפסיק להישען על ההיתרים שנבואת משה נתנה לדור של יציאת ממצרים, ולכן שירת העדות מעידה על זה שעדיף להתבונן בספר בראשית

כדי ללמוד את יסודות הצדק, וכך להתגבר בדרכי המשפט והצדקה מעברלהיתרים שנבואת משה נתן לדור שיצא ממצרים.

חייבים לשלם שכר בסוף כל יום " )ויקרא יט,לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר"לא תעשק את רעך, ולא תגזל;

יג(.

316

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

צריך לשלם לשכיר בסוף כל יום של עבודה, וכך לא לתת לו ללכת הביתה בידיים ריקות, אפילו לערב אחד. מי שרק נתן את השכר לשכיר למחרת בבוקר עבר על

", כי השכיר הלך לישון באותו לילה כאשרלא תלין פעלת שכיר עד בקרמצוות "השכר שלו היה בידי המעביד, במקום בידו. לעשות כן הוא דבר רע כי:

המעביד כבר קיבל יום עבודה מן השכיר, אבל במקום לתת לו את השכרא. שלו, תמורת אותו יום של עבודה, הוא גזר עליו ללכת הביתה בידיים ריקות, כאשר השכיר אולי היה נצרך לאותו שכר כדי שיהיה לו מה לאכול, ללבוש,

או לישון באותו לילה. אפילו אצל שכיר שהוא לא כל כך עני, איחור בתשלום יכול לגרום לוב.

לדאגה, כי הוא אולי הכעיס את המעביד שלו באותו יום, והלך לישון עםהדאגה שהמעביד אולי לא ישלם את המשכורת שלו בסוף השבוע.

לפעמים מעבידים בכלל לא מתכוונים להחסיר מהשכיר את המשכורתג. השבועית או החודשית שלו, אבל עקב קשיים כלכלים שבאו פתאום, אז

חסרה להם אפשרות לשלם לשכיר בסוף החודש. כך קורה די הרבה פעמים בימינו, במדינת ישראל המערבית, כאשר המדינה מעכבת את

המשכורות של המורים, או עובדים ציבוריים אחרים, בגלל בעיות בתקציב. לעשות כן הוא גניבה משכירי המדינה, שאולי גורמת להם לדאגה, במקרה

הטוב, ואולי גם דוחפת אותם ליפול לחובות ולחסרונות בצרכים היסודייםשלהם, במקרה הרע.

מעבידים יכולים למנוע מעצמם את העון הזה כאשר הם משלמים לשכירים שלהם בכסף )מזומן( בסוף כל יום של עבודה, כאשר השכירים שלהם יוצאים מהמשרד,

מהמפעל, או מהשדה, חזרה לביתם. אם רוצים להתייחס לשכירים ביותר רחמים, גם עדיף לשלם לפחות חלק משכרו לפני עבודתו, במקום להכריח את השכיר לשלם לבעל העסק דרך עבודתו, ורק

אחר כך לקבל תשלום אל זה.

צריך להתייחס לשכיר כמו שהיית מתייחס לעצמך "וכי ימוך אחיך עמך, ונמכר לך: לא תעבד בו עבדת עבד, כשכיר כתושב יהיה עמך,

עד שנת היבל יעבד עמך, ויצא מעמך, הוא, ובניו עמו, ושב אל משפחתו, ואל אחזת אבתיו ישוב. כי עבדי הם, אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים; לא ימכרו

, ויראת מאלהיך" )ויקרא כה, לט(. לא תרדה בו בפרךממכרת עבד. אם אסור לרדת על עבד או לתת לו עבודת פרך, אז כל שכן שאסור לעשות כך

לשכיר, כי לשכיר אמורות להיות יותר זכויות מאשר לעבד. מה זה עבודות פרך?

317

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

אם בעל עסק לא מוכן שאחרים יגידו לו לעשות את אותה עבודה בעצמו, אז עדיף – אניכמוךלא לתת את העבודה הזאת לשכיר או לעבד שלו, כי "ואהבת לרעך

יהוה" )ויקרא יט, יז(. מאותה סיבה, כמו שבעל עסק ממוצע לא מוכן שמישהו ידבראליו בצורה קשה, גם אסור לו להתנהג כך עם השכירים או העבדים שלו.

בימינו, גם אין מקום יותר לעבדות חוץ מהעבדות המוגבלת שיש על גנבים לתקופה של עד שש שנים, כמו עבודות שירות בימינו, וגם אותה עבדות רק אמורה להיות

כאשר הגנב והקרובים שלו לא יכולים לשלם על גניבתו. חוץ מהמקרה הזאת, כל מי שלוקח לעצמו עבד בוחר בדרך לא תמימה, ובנקמה שיש נגד אלו שמורדים

בתמימות. אותו דבר הוא אמת, כי אם כבר הגיע הזמן לרחם על הבהמות ולהתחיל לקבל על

עצמנו את המצווה לאכול רק מן הצומח, כמו שהאדם הראשון עשה, אז כל שכן שהגיע הזמן לרחם יותר על בני אדם ולחדול מכל דרכי העבדות. המקרה של

עבדות לגנב הוא הדבר היחיד שנותר בימינו כנכון לעשות, בגלל שזה עדיף על שיטת הכלא של הנוצרים, כריתת היד של המוסלמים, או ההפקרות המוסרית שיש

כאשר אין משפט נגד גנבים.

גניבה מענייםלהחסיר מהעני את חלקו הוא גניבה ממנו

בתורה יש מצווה להשאיר חלק מהתוצר הכלכלי לעניים, כדי שהם יכלו לקחת את זה מתי שהם רוצים, בלי לבקש מבעל העסק רשות. לא לעשות כן נחשב לגניבה

מהעני, כי אותו חלק שאמורים להשאיר לעני הוא בעצם הרכוש של העני, ולא שלבעל העסק.

במשק חקלאי משאירים לעניים לקט, שכחה, ופאה. למי שמנהל עסק לא חקלאי, הוא יצטרך להשוות בין המושגים החקלאים האלו לעסק שלו, כדי לעשות בדומה

לזה במפעל או במשרד שלו. הנה המצווה להשאיר לעני חלק מהתוצר החקלאי: "ובקצרכם את קציר ארצכם,

לא תכלה פאת שדך, לקצר, ולקט קצירך לא תלקט, וכרמך לא תעולל, ופרטכרמך לא תלקט. לעני ולגר תעזב אתם. אני יהוה אלהיכם" )ויקרא יט, ט(.

להשאיר את כל צדדי השדה לעני, ולא רק הפינות פאת השדה היא הצד של השדה, ולא כמו שהרבנים אומרים, שהם טוענים שזה

רק פינת השדה, ולא כל הצדדים שלו. אם רק היינו אמורים להשאיר את הפינות

318

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

של השדה, במקום את כל הצדדים, יהוה היה אומר בתורה "לא תכלה כנפי שדך"או "פינת שדך," במקום לומר "פאת שדך".

הוכחה לכך שפאה היא כל הצדדים, ולא רק הפינות, היא ממה שנאמר לגבי המשכן במדבר, ששם הצדדים של המשכן נקראו "פאות" למשכן. הצד הדרומי נקרא "פאת נגב תימנה", והצד המערבי "פאת ימה": "ועשית את חצר המשכן

וכן: קלעים לחצר, שש משזר, מאה באמה, ארך לפאה האחת...לפאת נגב תימנה לפאת: קלעים, חמשים אמה...ורחב החצר לפאת ים...ורחב החצר לפאת צפון

: חמשים אמה" )שמות כז, ט(. קדמה, מזרחה

מה זה ללקט השדה ולעולל את הכרם? אסור ללקט את גידולי השדה הבודדים, כמו גבעולי החיטה הבודדים שנשארו אחרי

שקצרו את רוב השדה. מי שקוצר את כל השדה, בלי להשאיר את אותם גידולישדה בודדים, מלקט את השדה שלו, שזאת עבירה על תורת יהוה.

גם אסור לקחת את כל הענבים הטובים מן הכרם, ורק להשאיר את הענבים הקטנים, שהם העוללות, אלא צריך להשאיר חלק מהענבים הגדולים והטובים

לעניים. מי שרק משאיר עוללות גונב מהעניים את החלק שיש להם בשדה שלו.הוא מעולל את הכרם שלו.

כמו כן, גם בחלק מן הכרם שכן לוקחים ממנו את רוב גידולו צריך להשאיר אתהענבים הבודדים לעניים.

לסיכום, צריך להשאיר את כל ארבעת צדדי השדה לעניים, וגם בתוך השדה לאללקט או לאסוף את כל גידולי השדה.

בימינו, בעל מפעל או משרד צריך לחשב איך לעשות בדומה לזה בעסק שלו. לדוגמה, נגר אולי ישאיר חלק קטן מהריהוט שהוא יצר לעניים, וגם ישאיר להם

עצים להסקה.

השדה תמיד צריך להיות נגיש לעני אם בעל שדה משאיר את הפאה והגדולים הבודדים בשדה או בכרם לעני, אבל

מגביל גישה לשדה שלו, אז זה כאילו הוא לא עשה דבר. מה מועיל להשאיר רכושלעני אם לא נותנים לו יכולת לגשת אל השדה ולקחת את אותו רכוש?

בכלל, צריך להיות רווח מספיק בין השדות כדי שרועי צאן יוכלו לעבור בין השדות עם העדרים שלהם, וגם שגרים ועניים יוכלו לעבור בין השדות כדי לגשת אליהם

ולקחת את החלק שלהם מהשדה.

319

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

בעל שדה או בית שרוצה להרחיב את גבול השדה שלו, כדי שיהיה לו יותר מקום לגדל פירות, מביא על עצמו תוצאה הפוכה – בגלל שהוא צמצם את היכולת של

העניים לגשת לשדה שלו ולעדרים לעבור בין השדות, אז עם הדורות גם יהוה יצמצם את התוצר החקלאי שלו ויביא עליו קשיים כלכלים. ככל שהעשירים בדור

עושים כך, המדינה תיפול לבעיות כלכליות, עד שהיא לא תוכל לעמוד בפני אויביה מבחוץ, וכך נופלת לחורבן וגלות. זה כך כי יהוה הוא אל קנא: "כי אנכי יהוה

, ועשהלשנאי, על שלשים ועל רבעים פקד עון אבת על בניםאלהיך, אל קנא, , לאהבי, ולשמרי מצותי" )שמות כ, ד(.חסד לאלפים

עדיף לא להגיד מתנות עניים

בספרות הרבנית הם קוראים לפירות שמשאירים לעני "מתנות עניים", אבל האמת הוא שכל אלו הם לא באמת מתנות לעניים, אלא זהו חלקם בתבואת השדה. לעני

גם יש חלק בשדה, ולהחסיר ממנו את החלק שלו הוא גניבה ממנו. נוסף על כך, גם עדיף לעזור לעני במה שיכולים, כדי להוציא אותו ממצב העוני, כי

זה לא תמים לתת לו רק כמה פרוטות על מנת שישרוד מיום ליום, כאשר יכוליםלעשות יותר.

גניבה מהלוימעשר ללוי וזכות לעני הם מצוות נפרדות

בימינו הרבנים נוטים להגיד שיכולים לתת מעשר לכל מי שרוצים, בין אם הוא עני, ישיבה, או רב. האמת הוא שהמעשר הוא שייך לשבט לוי, וצריך לתת את המעשר

ללוי, והוא צריך לתת עשרית מזה לכהן. המצווה לתת לעניים מגידולי השדה היא מצווה חשובה, אבל נפרדת ממצוות

המעשר. "ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה, ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה

כי את מעשר בני ישראל, אשר ירימו ליהוה תרומה, נתתי ללוים לנחלה, על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה. וידבר יהוה אל משה לאמר, ואל

הלוים תדבר ואמרת אלהם, כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוהף מעשר מן המעשר, ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב, כן תרימו גם אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל, ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן, מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה, מכל חלבו את מקדשו ממנו,

320

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ואמרת אלהם, בהרימכם את חלבו ממנו, ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב, ואכלתם אתו בכל מקום, אתם וביתכם, כי שכר הוא לכם, ולא תשאו עליו חטא

בהרימכם את חלבו ממנו, ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו" )במדבריח, כא(.

פירוש: "ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו": המעשר שבני ישראל נותנים ללוים הוא קדוש, כי הם מקדשים

את זה ללוי, והוא אמור לקדש עשירית ממה שקיבל לכהן. אבל אם הלוי לא נותן עשירית ממה שקיבל לכהן, אז הוא מחלל את הכסף שהיה אמור לתת לכהן, וזה

נקרא לחלל את קדשי בני ישראל. יש נגד זה משפט קשה )"ולא תמותו"( כי ישראלי שלא נותן מעשר ללוי מחסיר מהלוי את המשכורת שיהוה ציווה לשלם לו על כך שהלוי יעבוד כמנהיג רוחני לעם, ואותו דבר הוא האמת גם לגבי לוי שלא נותן מעשר לכהן, ממה שקיבל מהישראלי. הפיכת הלווים והכוהנים לעניים היא

זאת שגוררת עמה משפט, ולכן כתוב "ואת קדשי בני ישראל לא תחללו, ולא תמותו": לא תחללו את המעשר כאשר אתם משאירים את זה אצלכם, כאשר

הייתם אמורים לתת את זה ללוי, והוא צריך לתת עשרה אחוזים מזה לכהן.

גניבה בנקאיתלקחת ריבית הוא עבדות וגניבה מתוחכמת

"נשך"אם כסף תלוה את עמי, את העני עמך, לא תהיה לו כנשה. לא תשימון עליו )שמות כב, כד(.

היא כמו שכלב נושך אחר. ריבית היא סוג של נשיכה, שבה מי שנותןנשךהמילה את ההלוואה מכניס את השיניים שלו לתוך מי שמקבל את ההלוואה, ואחר כך

הוא מושך ממנו את הדם שלו. כך, הנושך נותן את השן שלו בתוך מי שמקבל אתההלוואה, אבל בתרומה לכך הוא לוקח הרבה יותר ממנו. זאת גניבה מתוחכמת.

הדבר הזה קורה כי אף על פי שהמקבל ההלוואה מקבל כסף, הרבה פעמים הכסף הזה לא עוזר לו, כי הריבית שהוא צריך לשלם הופכת למכשול וגורמת לו

להיות עבד לריבית, במקום שההלוואה תעזור לו לצאת מן המצוקה הכספית שלו. כך, מי שמקבל ההלוואה עלול להפוך לעבד תמידי למי שנתן לו את ההלוואה

בריבית, כי הריבית ממשיכה לגבות ממנו מחיר כל יום. לכן התורה מצווה לתת הלוואה, ללא ריבית, ואוסרת כל סוג של הלוואה בריבית:

, וחי עמך — אל תקח מאתוגר ותושב"וכי ימוך אחיך, ומטה ידו עמך, והחזקת בו, נשך ותרבית, ויראת מאלהיך, וחי אחיך ,עמך. את כספך לא תתן לו בנשך,

321

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

,אשר הוצאתי אתכם מארץ מצריםובמרבית לא תתן אכלך — אני יהוה אלהיכם ,לתת לכם את ארץ כנען, להיות לכם לאלהים" )ויקרא כה, לה(.

יהוה מזכיר שהוא הוציא אותנו מהעבדות במצרים כדי נזכור שאותה גאולה התרחשה כדי לעצור את הדבר הרע הזה של עבדות, ולא כדי שאנחנו נעביד אחד

את השני דרך הריבית. נוסף על כך, כמו שלא אהבנו שהמצרים העבידו אותנו במצרים, כאשר גרנו שם, גם אסור לנו להפוך את העובדים הזרים לעבדים לריבית, וזאת הסיבה למה יהוה

אמר "גר ותושב", כי אסור לקחת ריבית מהגר הגר אתנו, ולא רק מהתושבהישראלי.

הרבנים חוטאים נגד אותה מצווה בצורה בוטה כאשר הם עושים תחבולה הנקראת "היתר עסקה", שבה הם אומרים שמי שמקבל את ההלוואה נהפך לסוג של שותף

עם מי שנתן את ההלוואה. הם טוענים שהדבר הזה הופך את הריבית לתשלום לשותף, אבל האמת הוא שהדבר הזה הוא משחק במילים, שמתיר להם להמשיך

בגניבה מתוחכמת נגד העניים, בעזרת היתר עסקה המתוחכמת שלהם.

גניבה ממשלתיתמוות לגונב אדם – גם לחוטפים למען משטר רודני

"וגנב איש ומכרו, ונמצא בידו, מות יומת" )שמות כא, טז(. יש רק סוג אחד של גניבה שיש עליו עונש מוות, וזה מי שגונב אדם ושם אותו בכלא

או הופך אותו לעבד שלו, כי על ידי כך הוא גונב מהאדם את החופש שלו, שזה דומה לרצח, ולכן יש עליו משפט מוות, כמו אצל הרוצח. המשפט הזה הוא נגד מי

שמבצע את הגניבה )שוטר רשע או חוטף( וגם למי שמחזיק את האדם הגנובאצלו כעבד או אסיר )סוהר, או מי שקנה את האדם כעבד(.

זה צריך להיות המשפט גם בימינו כי אם שוטר משתף פעולה עם ממשלת רשע, כאשר אותה ממשלה רודפת את הצדיקים, אז אותו שיתוף פעולה עובר על מצווה

מפורשת בתורה, של לא לגנוב אדם. לשים איש בכלא בגלל שהוא רוצה לקיים את התורה באמת, או פועל בקנאות למען יהוה נגד הרשעים, הוא לגנוב אותו. אם יש

שני עדים לאותו מעשה משטרתי של רשע, השוטר שביצע את המעצר צריך לסבול ממשפט מוות, נוסף על המפקדים שלו, שרי ממשלה, והסוהרים שהחזיקו את

האסיר בכלא. שוטרים צריכים לזכור שרק בגלל שבעלי הממשלה אומרים לעשות משהו, זה לא אומר שמותר לשמוע להם. האמירה "אני רק צייתי לפקודות" היא טענה מגוחכת

322

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שהנאציים בגרמניה השתמשו בה כדי להתנזר מהמשפט שיש נגדם על מעשי התועבה שהן שביצעו נגד היהודים. אם ידיך מבצעים את מעשה הגניבה, אז אתה

אשם באותה מידה שבעלי הכוח ששלחו אותך אשמים. לכן יש צורך לסרב לציית לפקודה נגד תורת יהוה, בין אם אתה חייל, שוטר, סוהר,

או פקיד אחר. אם מספיק אנשים פועלים כך, זה גם יכול לעצור ממשלת רשע מלעשות את המעשים הרעים האלו, כי אם אין מישהו שיבצע את מעשה הגניבה

לכלא או הרצח הפוליטי, אז זה לא ייעשה. יש לזכור שאלו שנותנים למנהיגים רודנים להישאר בשלטון הם הפקידים, שבוחרים לשתף פעולה עם מעשי הרשע של הרודן כדי להמשיך לקבל תלוש משכורת. כולם מסכימים שמי שנוהג כך במשפחת פשע חייב לקבל משפט, אבל משום מה הרבהאנשים עוד לא מוכנים להודות על כך שכאשר הממשלה פועלת כמשפחת פשע. העיקרון הזה הוא לא רק חשוב לגבי ממשלות שפועלות ברודנות גלויה, אלא גם

לגבי ממשלה שפעולת כך באופן מתוחכם ונסתר. לממשלה כזאת אסור לבצע מעצרים בשבילה, כאשר בעלי הממשלה אומרים לעצור את הצדיקים. זאת

המציאות של מדינת ישראל בימינו. יש גם תופעה רווחת של שוטרים שעוברים על חוקי מדינת ישראל כדי להשתיל

ראיות ולתפור תיקים נגד אחרים. השוטר הממוצע אולי לא רוצה לעבור על החוק ולתפור תיק על אחר לחינם, כי הוא לא רוצה להסתכן בזה שהמדינה תתפוש אותו

ותכליא אותו בגלל זה, אבל הוא עלול לעשות כך אם המפקדים שלו רומזים לו שכך הוא יכול לקבל קידום יותר מהיר. בהרבה מקרים כאלו, כאשר השוטרים כן

נתפסים בשקרים, אז מפקדיו ושריו מתנערים מאחריות ונותנים לשוטר הזוטרליפול בבית המשפט. בצבא קוראים לשיטה הזאת "תסמונת השין גימל".

עדיף שכל שוטר ואיש שב"כ יזכור את הדבר הזה כאשר בעלי הכוח רומזים לו לעבור על חוקי מדינת ישראל, ולרמוס את אחד מהיריבים הפוליטיים שלהם. אתה אולי תקבל קידום מהיר יותר כאשר אתה משתיל ראיות או תעצור איש חף משפט,

אבל בסופו של דבר, הש"ג הוא בדרך כלל הראשון שנתפס בפשעיו, והוא גםבדרך כלל זה שנענש בצורה הכי קשה.

שוטר שפועל כך הוא עבריין גדול נגד חוקי יהוה וגם נגד חוקי מדינת ישראל, ולכן,בימינו, עדיף לא להיות שוטר, כדי להישמר מהניסיון הקשה הזה.

הכלא הופך אסירים לרשעים יותר בהרבה בתי כלא יש תרבות של בריונות, שבה החזק ביותר מושל על האחרים,

גונב מהם, משפיל אותם, ואפילו אונס אותם. לכן הכלא הוא בית חממה לרשע,

323

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שבו אדם עלול להיכנס כפושע קטן, אבל לצאת כפושע גדול ואכזרי, בגלל הרצוןשלו להיות הטורף, במקום הנטרף.

בית אסירים גם עלול לגרום לאסיר ליפול למחלות נפשיות, בגלל חוסר מעש ולחצי הסביבה העוינת. יש מדינות שבהן גם שמים מפעלים בבתי האסירים כדי להפוך את

האסירים לסוג של עבדים, שעובדים לחינם או עבור סכום מזערי. כך קורא בסין, וגם בבתי כלא מסוימים בארצות הברית, שבהם האסירים עובדים עבור סכום

מזערי. לכן, בתורה אין דבר כזה של בית אסירים, אלא יש:

עבודות שירות לגנב, כדי שישלם על הגניבה שלו. בשפת התורה אותוא.מעמד של עבודת שירות נקרא עבדות.

משפט מוות לרוצח. ב.

מעצר בית למי שרצח בשגגה. בתורה, אותו מעצר בית מתבצע בעריג.מקלט, שהן ערים מיוחדות, המיועדות לקלוט אלו שרצחו בשגגה.

אם פועלים להחזיר את אותה דרך משפטית בצורה הדרגתית ומדודה, אז זה יכול להיות דבר שירבה צדק חברתי, כאשר הורגים את הרוצחים מקרב העם, ונותנים

לפושעים הקטנים יותר יכולת לסבול ממשפט בצורה שגם יכולה לשקם אותםחזרה לתוך החברה.

עדיפה הדרך הזאת מאשר להפוך כל סוהר לסוג של גנב, שגונב מהאסיר אתצדקתו.

324

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

תשע לא תענה ברעך עדותשקר

עדות שקרית כדבר שמערער את יסודות המשפט בעם עדויות אמינות הן דבר יסודי לניהול משפט אמת. בתורה, צריך שני עדים לכל

מקרה של עונש מוות, והיו בעבר רשעים שחברו יחד כדי לתת עדות שקרית, כמושנעשה נגד נבות היזרעאלי בימי אחאב, מלך ישראל.

על אותה עדות שקרית אחאב קיבל משפט חרם: "ויאמר אחאב אל אליהו, 'המצאתני איבי'. ויאמר, 'מצאתי, יען התמכרך לעשות הרע בעיני יהוה. הנני מבי אליך רעה, ובערתי אחריך, והכרתי לאחאב משתין בקיר, ועצור ועזוב בישראל.

ונתתי את ביתך כבית ירבעם בן נבט, וכבית בעשא בן אחיה, אל הכעס אשר הכעסת, ותחטא את ישראל'. וגם לאיזבל דבר יהוה, לאמר, 'הכלבים יאכלו את

איזבל בחל יזרעאל. המת לאחאב בעיר, יאכלו הכלבים, והמת בשדה, יאכלו עוףהשמים'" )מלכים א ,כא ,כ(.

מזה ניתן להבין עד כמה זה רע בעיני יהוה להעיד עדות שקר, כי מי שנותן עדות שקר מנסה להפוך את שופטי ישראל משופטי אמת לרוצחי חינם. בימינו, שיש

פילוג כל כך גדול בתוך שבטי ישראל, צריך להזהיר מאוד מעדי שקר, כי אני מניחשיהיו הרבה כאלה.

325

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

רק עד אחד נצרך להשחתת רכוש "כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה, וכל בהמה, לשמר, ומת או נשבר או

נשבה, אין ראה – שבעת יהוה תהיה בין שניהם, אם לא שלח ידו במלאכת רעהו, אם טרף יטרף –ולקח בעליו, ולא ישלם. ואם גנב יגנב מעמו – ישלם לבעליו.

" )שמות כב, ט(. יבאהו עד הטרפה, לא ישלם , בלשון רבים, כדי להראות שצריךעדים הטרפה", בלשון יחיד, ולא עדיהוה אמר "ו

רק עד אחד להעיד על כך שחיה טורפת אכלה את השור. אותה עדות של יחידמספיקה כדי לפטור את השומר מאחריות על הבהמה שמתה.

זה גם המשפט לגבי כל עניין של השחתת רכוש: עד אחד הוא מספיק כדי להרשיעאו לפטור נאשם.

עשר לא תחמוד את דברי רעיך

וכל אשר, ועבדו, ואמתו, ושורו וחמרו, "לא תחמד בית רעך; לא תחמד אשת רעךלרעך" )עשרת הדברות, שמות כ, יג(.

שמירה על קדושה כדי לטהר מחשבות המצווה העשירית של עשרת הדיברות היא מצווה על מחשבות: לא לרצות לקחת

מהאחר את מה שיש לו, אפילו במחשבה נסתרת. אותה דרישה מעוררת שאלה גדולה: איך יהוה דורש מאתנו למשול על המחשבות

שלנו, כאשר, לפחות בימינו, הדבר הזה נראה כדבר קשה מאוד לקיום? יש שתי תשובות לכך:

האיסור לחמוד את דברי רעיך הוא איסור לרצות לקחת את מה שיש לו,א. אבל אולי מותר לרצות להשיג דבר דומה לו. זה אומר שיהוה ציווה לא

לחמוד את הבית של אחר ולחשוב על איך לקחת את זה ממנו, אבל מותר לראות את הבית של האחר ולחשוב "אני הייתי רוצה בית דומה למה שיש לו". לכן, עדיף לא לחשוב מחשבה ממושכת של "אני רוצה לקחת ממנו

את הבית שלו", אבל מותר לחשוב "אני רוצה בדומה לו". גם, אם מחשבה רעה קופצת לראש, אז זה לא בהחלט נקרא עון, כל עוד שדוחים אותו מיד

אחר כך, במקום להמשיך לחשוב את אותה מחשבה.

326

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

מצוות התורה ניתנו כדי לעזור לקדש את בני ישראל בכל המישורים, כוללב. במחשבות ורגשות. ככל שמקיימים אותן, כך זוכים למחשבות יותר טהורות. מאותה סיבה, אני גם פרשתי את חוקי הטהרה, כי קיום אותם חוקים עוזר

לטהר את המחשבות והרגשות, נוסף על שאר מצוות התורה.

השער של הגוף הוא כמו שער של עיריין ושכר הם כל משקה של אלכוהול

"וידבר יהוה אל אהרן לאמר, 'יין ושכר אל תשת, אתה, ובניך אתך, בבאכם אל אהל מועד, ולא תמתו – חקת עולם לדרתיכם, ולהבדיל בין הקדש ובין החל, ובין

הטמא ובין הטהור, ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר יהוה אליהם,ביד משה" )ויקרא י, ח(.

יש רבנים הטוענים ששכר הוא רק יין חזק מאוד, אבל האמת הוא ששכר הוא כלסוג של אלכוהול, בין אם זה וודקה או יין.

אסור לכהן לשתות כל משקה של אלכוהול לפני שהוא הולך למשכן או לפני שהוא מלמד תורה, כי כאשר הוא ממלא את תפקידו ככהן, המחשבות שלו צריכות להיות

כמה שיותר טהורות, כדי שיעשה משפט אמת. מאותה סיבה, גם לנזיר אסור להשתמש בכל סוג של אלכוהול, ולא רק יין, כי כל

סוג של אלכוהול הוא מטמא, בין אם זה יין, וודקה, או בירה. "וידבר יהוה אל משה לאמר, 'דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם: איש או אשה, כי

, חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה,מיין ושכר יזיריפלא לנדר נדר, נזיר להזיר ליהוה, וכל משרת ענבים לא ישתה, וענבים לחים ויבשים לא יאכל כל ימי נזרו; מכל אשר

יעשה, מגפן היין, מחרצנים ועד זג, לא יאכל כל ימי נדר נזרו. תער לא יעבר על ראשו, עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה; קדש יהיה גדל פרע שער ראשו כל ימי הזירו ליהוה. על נפש מת לא יבא: לאביו ולאמו, לאחיו ולאחתו לא יטמא להם, במתם, כי נזר אלהיו על ראשו. כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה. וכי ימות מת עליו

בפתע, פתאם, וטמא ראש נזרו, וגלח ראשו ביום טהרתו; ביום השביעייגלחנו" (במדבר ו, א(.

הנזיר מחזק את שעריו: שיער הראש ושער של עיר דומים

גדילת שער הראש היא חלק חשוב מתהליך הנזירות משום שהשער הוא סוג של שער לנפש, כמו ששערי העיר מגנים על העיר מפני תוקפים. גדילת השיער אולי הייתה דרך לעזור לנזיר לעמוד בנדר שלו, ולא ליפול לשני סוגי הטומאה העבים

327

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שניסה להתקדש מהם: אלכוהול ומוות. גדילת השער היא כדי לעזור לו לעמוד נגד הלחצים מבחוץ, ומאותה סיבה, כאשר הוא כבר לא ממשיך בדרך הנזירות, הוא

כבר לא זקוק לאותה הגנה מוגברת שגדילת השער נותנת. נוסף על כך, כאשר נזיר נטמא למת, אז גם השער שלו נטמא, ולכן הוא חייב לגלח

את שיערו כדי לגדל שיער חדש וטהור לנפשו. הדבר דומה לשערי עיר אחרי מלחמה קשה, שבה שערי העיר נהיו מכוסים בדם, וכך הפכו משער ששומר על

העיר מפני אויבים מבחוץ לשער שגם מטמא את תושבי העיר, בגלל שהוא מכוסה בדם. כמו שתושבי העיר אולי ירצו לרחוץ את הדם מן השער, כדי לטהר אותו,

במקרה של הנזיר, יש לו מצווה לגלח את שיערו, כדי להסיר מעצמו את השער הטמא, שהפך מכלי הגנה למכשול של טומאה.

לא לקצר את השיער של צדי הראש יותר מלמעלה כמו ששערי הנזיר עוזרים לו לעמוד מול לחצי הטומאה מבחוץ, גם השיער של איש

רגיל עוזר בכך, ולכן יהוה ציווה שלא להשחית את השיער שלנו, כי אותו מעשה הוא סוג של פציעה לנפש: "לא תקפו פאת ראשכם, ולא תשחית את פאת זקנך"

)ויקרא יט, כז(. לפני כן הסברתי שפאה היא הצד של דבר, בין אם זה הצד של השדה או של

המשכן. פה, המשמעות למצווה לא להקיף את פאת הראש הוא לא לקצור את שיער הראש יותר מדי, וגם לא לקצור את צדדי הראש יותר מאשר השיער למעלה

– כל השיער אמור להיות באורך די שווה בכל הצדדים, כדי לתת הגנה מאוזנתלנפש מכל הצדדים.

זה שונה ממה שהרבנים אומרים. הם טוענים שיש רק שתי נקודות בראש שאסור לקצר אותן, אף על פי שהאמת הוא שמותר לקצר את כל צדדי הראש, אבל לא

יותר מדי, וכל הצדדים אמורים להיות באורך שווה. מאותה סיבה, גם יש מצווה לא לקצר את הזקן יותר מדי: "ולא תשחית את פאת

זקנך" )ויקרא יט ,כז(. להשחית את שיער הזקן הוא לקצור אותו יותר מדי, עד שרואים את העור מתחת

לשיער, במקום שהשיער יחסה ויגן על העור. גם בכך יש שוני גדול ממה שיהוה אמר בתורה וממה שהרבנים אומרים, כי הם

אומרים שמותר לקצר את השיער לגמרי, אבל רק אסור לגלח אותו בתער. לעומת זאת, יהוה דיבר נגד כל סוג של קיצוץ הזקן, אם אותו קיצוץ קוצר את הזקן עד כדי

כך שהוא לא יכול להועיל כהגנה לפנים.

328

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הנה כמה דוגמאות שבהן המילה שחיתה בתורה היא ביטוי לכך שדבר מאבד אתהתועלת שלו:

הארץ לפני האלהים, ותמלא הארץ חמס. וירא אלהים את הארץ,ותשחת"א. כל בשר את דרכו על הארץ" )בראשית ו, י(. בגללהשחית כי נשחתהוהנה

שבימי נוח הם השחיתו את דרכם במעשים רעים, אז יהוה העיד נגד בני אדם שהם כבר איבדו את היכולת להועיל לעצמם ולאחרים. ההשחתה פה היא קלקול התועלת של הדבר, ולא בהחלט זה שהוא אבד לגמרי מלהיות

קיים במציאות. הנה עוד דוגמה לכך שהשחתה היא איבוד התועלת של הדבר: "וידע אונן כיב.

ארצה, לבלתי נתןושחתלא לו יהיה הזרע; והיה אם בא אל אשת אחיו , זרע לאחיו" )בראשית לח, ט(. הוא שפך את זרעו לארץ, במקום לתת את

זה לאישה, ובכך הוא השחית את הזרע מלפעול את הפעולה האמיתית שלו. זה לא שהזרע אבד לגמרי, אלא שבמקום שהוא ייתן אותו לאישה,

הוא נתן את הזרע לאדמה, ובכך השחית את הזרע מלפעול את הפעולההרצויה שלו.

מאותה סיבה, כאשר יהוה אמר "ולא תשחית את פאת זקנך", האיסור הוא לא רק לגלח את שיער הזקן, אלא גם לא לדלל את שער הזקן יותר מדי, כי אם הזקן הוא

קצר מדי, אז הוא כבר לא כל כך מועיל כהגנה לפנים )שמות יט ,כז(.

מה זה בגד ישראלי? יש מנהג בימינו שאומר שמי שנכנס לבית כנסת או מקום קדוש צריך ללבוש

מכנסיים ארוכים כדי לכבד את המקום. האמת הוא שהמנהג הזה הוא גם דברשלקחו מתרבות המערב כי אפילו הכהנים במשכן היו לובשים מכנסיים קצרים. "והלבשת אתם: את אהרן, אחיך, ואת בניו אתו; ומשחת אתם ומלאת את ידם

ממתנים ועדוקדשת אתם וכהנו לי. ועשה להם מכנסי בד, לכסות בשר ערוה; . והיו על אהרן ועל בניו, בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבחירכים יהיו

לשרת בקדש, ולא ישאו עון, ומתו – חקת עולם לו, ולזרעו אחריו" )שמות כח,מא(.

לכן, גם עדיף ללבוש בגד דק, כמו מכנסיים קצרים, ולא להעיב בבגדים עבים שלמכנסיים ארוכים. מאותה סיבה, גם עדיף ללבוש סנדלים, במקום נעליים.

יש לזכור שעדיף ללבוש מכנסיים קצרים אפילו אם יש מידה של קור בחוץ כיהרגליים פחות רגישות לקור מאשר החלק העליון של הגוף.

329

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הטהרה כעזרה בשמירת מחשבות ורגשות טהרה דורשת העברת מים והעברת זמן

היטהרות דורשת רחיצה במים והעברת תקופת זמן עד הערב, כי הערב הוא מתי שעוברים מתקופת אור היום לתקופת החושך של הלילה, והלילה נחשב להתחלת

תקופה חדשה של מנוחה והקשבה, שבו הטהרה יכולה להתייצב בנפש של מישהיה טמא.

לסיכום, מעבירים את הטומאה מן הטמא באמצאות מים, וגם צריכים לחכות כדישאותה פעולה למען הטהרה תחולל את השינוי הנדרש בנפש.

צריך להיטהר גם בימינו טומאה מבלבלת את הנפש וגורמת לכך שיותר קשה לאדם להבדיל בין טוב לרע.

הטומאה היא סוג של ערלה, שאוטם את הלב מלהרגיש ולהבדיל בין טוב לרע, ביןטהור לטמא.

אפילו היום, שהרבה אנשים לא חושבים על איך לקיים את חוקי הטהרה של תורת יהוה, בכל זאת יש אפשרות להתקדש מחלק מסוגי הטומאה, ובכך גם להגדיל את

המודעות הציבורית לגבי אותם חוקים בקרב ישראל. המשך הפרק הזה עוסקבדבר הזה, ועוד...

רחיצה לטהרה לא דורשת מקווה וכל וטמא עד הערב., ורחץ במים את כל בשרו"ואיש, כי תצא ממנו שכבת זרע,

אשר, וטמא עד הערב. ואשה, בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע, וכבס במיםוטמאו עד הערב" )ויקרא טו, טז(., ורחצו במיםישכב איש אתה שכבת זרע,

רחיצת גוף הטמא ובגדיו לא דורשת לטבול בבור של מים. גם מקלחת רגילה או שפיכת מים מדלי יכולות להיחשב כפעולת הרחיצה. הוכחה לכך שלא נדרש בור של מים היא מהסיפור של הניאוף של בת שבע עם דוד המלך: "ויהי לעת הערב,

.וירא אשה רחצת מעל הגגויקם דוד מעל משכבו, ויתהלך על גג בית המלך, והאשה טובת מראה מאד, וישלח דוד, וידרש לאשה, ויאמר, 'הלוא זאת בת שבע

בת אליעם, אשת אוריה החתי.' וישלח דוד מלאכים, ויקחה, ותבוא אליו, וישכב, ותשב אל ביתה" )שמואל ב, יא, ב(. והיא מתקדשת מטמאתהעמה,

330

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לעת ערב בת שבע עלתה לגג של ביתה כדי לרחוץ את הגוף שלה מדלי מים, וכך להיטהר מטומאת נידתה. בגג שלה לא היה בור של מים כי הבתים אז לא היו

בנויים כך. מיד אחרי אותה פעולת רחיצה, בדלי של מים, דוד קרא לה ונאף איתה.

מים מעבירים טומאה ממקום למקום "וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ: החלד והעכבר והצב למינהו והאנקה

והכח והלטאה והחמט והתנשמת. אלה הטמאים לכם, בכל השרץ, כל הנגע בהם, במתם, יטמא עד הערב, וכל אשר יפל עליו מהם, במתם, יטמא: מכל כלי עץ או

בגד או עור או שק; כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם, במים יובא, וטמא עד הערב, וטהר; וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא, ואתו תשברו, מכל האכל, אשר יאכל, אשר יבוא עליו מים, יטמא. וכל משקה אשר ישתה, בכל

כלי, יטמא. וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא: תנור וכירים יתץ. טמאים הם, וכיוטמאים יהיו לכם. אך מעין ובור, מקוה מים, יהיה טהור, ונגע בנבלתם יטמא.

יפל מנבלתם על כל זרע זרוע, אשר יזרע – טהור הוא. וכי יתן מים על זרע ונפל" )ויקרא יא, כט(. מנבלתם עליו – טמא הוא לכם

מים מעבירים טומאה מגוף האדם למקום אחר וכך מטהר אותו. אבל מים גם יכולים להעביר אליהם טומאה מדבר טמא, כאשר המים עוברים מהדבר הטמא

ונוגעים בגוף של האדם.

מוציא טומאתו, לעומת אוטם את נפשו "נגע צרעת, כי תהיה באדם, והובא אל הכהן, וראה הכהן, והנה שאת לבנה בעור,

והיא הפכה שער לבן, ומחית בשר חי בשאת – צרעת נושנת הוא בעור בשרו, ואם פרוח תפרח הצרעת בעור, וכסתהוטמאו הכהן; לא יסגרנו כי טמא הוא.

הצרעת את כל עור הנגע, מראשו ועד רגליו, לכל מראה עיני הכהן, וראה הכהן, והנה כסתה הצרעת את כל בשרו, וטהר את הנגע, כלו הפך לבן – טהור הוא.

. וראה הכהן את הבשר החי, וטמאו הבשר החי –וביום הראות בו בשר חי – יטמא טמא הוא, צרעת הוא. או כי ישוב הבשר החי, ונהפך ללבן, ובא אל הכהן, וראהו

הכהן, והנה נהפך הנגע ללבן, וטהר הכהן את הנגע – טהור הוא" )ויקרא יג, ט(. כאשר המצורע מעביר את טומאתו החוצה, הוא נהיה מקור של טומאה לאחרים,

כי כאשר נפשו מוציא את הטומאה החוצה, אז אותה טומאה עלולה לגעת באחרים ולטמא אותם. לכן הוא נקרא טמא, אפילו שנפשו עושה דבר טוב כאשר

היא מוציאה החוצה את הטומאה, במקום להשאיר אותה בתוך נפשו.

331

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

זאת דוגמה שבה התהליך של טהרה ורפואה לנפש דווקא גורם לבעל התשובה להיות טמא ביחס לאחרים, בגלל שהוא מוציא החוצה את טומאתו, במקום

להשאיר את הדבר הרע הזה בתוך נפשו. לעומת זאת, מי שעוצר את נשפו מלהוציא החוצה את הטומאה אולי שומר על

עצמו מלהיות מקור של טומאה לאחרים, אבל הוא גם משלם על כך מחיר כבד:הוא משאיר את הטומאה בנפשו, ששם זה פועל לרעתו, ומלבלבל אותו.

", כי הוא מוציאוביום הראות בו בשר חי – יטמאלכן עדיף להיות זה שנאמר עליו " ואם פרוח תפרח הצרעתהחוצה את טומאתו, מאשר להיות זה שנאמר עליו "

בעור, וכסתה הצרעת את כל עור הנגע, מראשו ועד רגליו, לכל מראה עיני הכהן, וראה הכהן, והנה כסתה הצרעת את כל בשרו, וטהר את הנגע, כלו הפך לבן –

" – הוא רק טהור בכך שהוא לא מטמא אחרים בנוזלים שיוצאים מגופו,טהור הואאבל בגלל אותה טהרה שקרית הוא גם מביא את גופו לחולי קשה.

לכן עדיף להוציא את הטומאה מן הנפש, גם אם אותו תהליך נראה כמסריחומכוער, מאשר להשאיר אותה בנפש ולהיות חולה, ואולי חוטא, בגללו.

מאותה סיבה, גם עדיף לא להשתמש בדיאודורנט שאוטם את העור מלהוציא החוצה את הזעה כי הוצאת הזעה עוזרת לטהר את הנפש מן החומרים הרעים

שיש בתוכו. מי שעוצר את הזעה מלצאת החוצה אולי פחות מסריח בעיני אחרים, אבל הוא גורם לסירחון הרבה יותר קשה בתוך גופו, ואותו סירחון עלול לצאת

בדרך של חטאים, רגשות רעים, וחולי נפשי. לכן עדיף להסריח בעיני אחרים, מאשר להסריח את עצמך בצורה פנימית, כי

הסרחון הזה הוא הרבה יותר גדול ורע מן הסרחון החיצוני.

לנדות כל טמא יהוה קורא לאישה שיש לה וסת בשם נידה, כי כאשר אותה תקופת טומאה חודשית באה עליה, אז היא אמורה לנדות את עצמה מן החברה כדי לא לטמא אחרים. זה

כך כי אם היא תשב על כיסא בעת נידתה, אותו כיסא יהיה מקור של טומאה,שמטמא אחרים, וכן הלאה.

הצורך לנדות את הטמא לא רק מוטל על האישה. כל מי שהוא מקור של טומאה צריך לנדות את עצמו מן החברה כדי לא לטמא את הסובבים אותו. לכן יהוה ציווה

למשה: "וידבר יהוה אל משה לאמר, 'צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע, וכל זב, וכל טמא לנפש, מזכר עד נקבה תשלחו, אל מחוץ למחנה

תשלחום, ולא יטמאו את מחניהם, אשר אני שכן בתוכם. ויעשו כן בני ישראל, וישלחו אותם אל מחוץ למחנה, כאשר דבר יהוה אל משה, כן עשו בני ישראל"

)במדבר ה, א(.332

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

להיות טמא הוא לא תמיד דבר של גנאי, כי, הרבה פעמים, עדיף להיות מי שמוציא את טומאתו מאשר מי שמשאיר אותה בפנים. אף על פי כן, יש צורך למי שמוציא

את טומאתו להבדיל את עצמו מאחרים כדי שאותה טומאה שיוצאת ממנו לאתיטמא אחרים – כך, תהליך הטהרה שלו לא תטמא אחרים.

ההפרדה מהכאב כשמירה על המחשבותההבדל בין נבלות לטרפות

"וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה, הנגע בנבלתה יטמא עד הערב, והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב, והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא

עד הערב" )ויקרא יא, לט(. נבלה היא בהמה שלא מתה בשחיטה, אלא מתה בדרך טבעית, כאשר היא

התנבלה וחלתה. לעומת זאת, טריפה היא כאשר הבהמה נטרפה על ידי חיה אחרת. לכן הטריפה נקראת טריפה, כי היא נטרפה בפיו של חיה טורפת: "אם טרף יטרף, יבאהו עד

הטרפה – לא ישלם"; רועה צאן לא צריך לשלם על כבש שנטרף כי אין עליו חיובלסכן את נשפו רק כדי להציל את הכבש מן המוות )שמות כב, יב(.

לסיכום, ההבדל בין נבלה לטריפה הוא שנבלה מתה מחולי טבעי, לעומת הטריפהשנטריפה על ידי חיה טורפת.

אם איש נוגע בגופה של בהמה שמתה מחולי טבעי, הוא צריך להתרחץ ולחכות עד הערב כדי שטומאתו תעבור. אם הוא אוכל מגופת הבהמה שמתה מחולי טבעי או

נושא את הגופה שלה בידיים שלו, אז הוא חייב להתרחץ וגם לכבש את בגדיו. זה המשפט גם לגבי טריפה.

"וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה, באזרח ובגר – וכבס בגדיו, ורחץ במים, וטמא עד הערב, וטהר. ואם לא יכבס, ובשרו לא ירחץ, ונשא עונו" )ויקרא יז, טו(.

להרבה מאיתנו יש יכולת לקיים את המצווה הזאת בימינו. לא כתוב שיש לבהמה שנשחטה בידי בני אדם את אותו המשפט שיש לגבי נבלה

או טריפה כי השחיטה הורגת את הבהמה הרבה יותר מהר, ועם פחות סבל, מאשר אם הבהמה תמות מחולי או תיטרף בפיה של חיה. הסבל היותר גדול שיש

במוות של נבלה או טריפה מוסיף טומאה לבהמות האלו, כי כאשר הם סבלומכאב רב, אז אותו כאב השאיר חותם על הבשר.

333

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

זאת הסיבה למה מי שאכל בשר של נבלה או טריפה בעצם בחר לפגוע בעצמו כי כאשר הוא אכל את בשרה, הוא גם אכל את הכאב שטמון באותו בשר, וזה גם

גרם לו להרגיש חוסר מנוחה. הבהמות והעופות שגדלים בתעשיית האוכל בימינו דומות לנבלות וטרפות בגלל

שהם עוברות התעללות קשה בתעשיית האוכל של ימינו: הרבה פעמים נותנים להן אוכל רע, מזריקים להן חומרים רעים, כדי לזרז את הגידול שלהן, כולאים אותן, עד

שהן בקושי יכולות לזוז, וגם פוצעים את גופן בכל מיני דרכים אחרות. בהמה שסובלת מאותם עינויים היא דומה לנבלה או טריפה, כי מרוב כאב גם

הבשר שלה נהיה מלא בחומרים של כאב, שמשתחררים בתוך הדם בזמן הכאב,ואז נספגים בתוך הבשר.

לכן, אפילו לפי נבואת משה, שהתיר בשר לדור שיצא ממצרים, מי שרוצה לשמור על נפשו מן הכאב הזה לא יאכל בשר בימינו כי לעשות כן הוא לאכול בשר שהוא

דומה לנבלות וטרפות; לעשות כן מטמא את הנפש בכאב, ואותו כאב הוא זה שמוסיף על ערלת הלב, עד שמי שאוכל בשר כזה עלול ליפול לחטאים אחרים, בגלל שחסר לו מנוחה בנפש. זאת גם האמת לגבי חלב וביצים שלקחו מבהמות

ועופות שסובלות מתעשיית המזון המערבי.

להתקדש מערבוב כדי לא לערבב מחשבותכלאיים בימינו

"את חקתי תשמרו: בהמתך לא תרביע כלאים, שדך לא תזרע כלאים, ובגדכלאים, שעטנז, לא יעלה עליך" )ויקרא יט, יט(.

כלאיים הם כאשר מערבבים מינים שונים, בין אם זה פרות או בגדים. ערבוב מינים גם גורם לערבוב מחשבתי ומעשים מעורבבים, במקום לפעול בדרך של קדושה

ובקרה. הרבה מן הפירות בימינו הם יצורי כלאיים, אבל הפירות שפחות עיוותו אותם הם

התמר, התאנה, והסברס. להבנתי, הם הכי טובים בימינו, כאשר מדברים עלכלאיים.

לעומת זאת, יש לזכור שפירות כמו תפוז, לימון, אשכולית, קלמנטינה, ופומלית הם פירות חדשים שנוצרו בדרך כלאיים לפני כמה מאות שנים. המינים האלו הם

כלאים כשלעצמם, ולא מינים טבעיים של פירות. לכן עדיף לאכול מפירות הדר שהם לא כלאים, כאשר זה אפשרי, כמו האתרוג, פומלה, מנדרינה, וקי ליים, שהם

עוד לא כלאים בעת כתיבת הספר הזה.

334

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לגבי בגדים, עדיף לא ללבוש בגדים שיש בהם סוגים שונים של בד באותו בגד, בין אם זה ערבוב של צמר ופשתים או של סוגי בד אחרים, כמו שנמצא בפוליאסטר,

וכך הלאה. הבד הכי טוב ללבוש בימינו הוא פשתים. עדיף לאכול פירות בעונה הטבעית שלהם, שגדלו קרוב למקום המגורים, כי פירות של העונה ושל המקום שבו גרים בדרך כלל נושאים בקרבם חומרים שנותנים לגוף להתמודד עם הקור או החום של האזור, ועם החרקים והזבובים של המקום; אותו דבר הוא גם האמת לגבי חומרים שמושכים על העור כדי לקבל הגנה מזבובים או

לעזור לגוף להתמודד עם שמש חזקה – עדיף לשים על העור שמן מפירות האזור, כמו שמן זית לתושבי ארץ ישראל; עדיף לאכול בשקט וריכוז, בלי לדבר או לעשות

דברים אחרים תוך כדי אכילה; עדיף לאכול בבוקר מאשר בלילה; עדיף לאכול בצורה מאוזנת, כאשר משלבים אכילת ירקות, פירות, דגנים, וקטניות; אם אכלת

פרי או ירק, עדיף לשמור את הזרעים שלו אחרי האכילה, לכפור כמה חוריםבאדמה, ולזרוע אותם, כדי לתת חזרה למין שממנו לקחת את פריו.

אחד מן המסרים הכי חשובים של הדיבור על כלאיים הוא שעדיף להישאר באותו מין; כך כל אחד מתקדש לפי המין שלו, מאשר שכולם יהיו מעורבבים ביחד

ומטמאים ומבלבלים אחד את השני. לכן האדם גם קיבל מצווה להעדיף לאכול מן הצומח כדי שהוא לא יערבב את עצמו עם הבהמות בשתיית החלב שלהם או

באכילת בשרם, ואז ימצא את עצמו נופל להתנהג כמוהם.

335

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שלהם העונה לפי פירות לו ועשיתי החקלאות משרד של מהאתר הזאת הטבלה את לקחתי: העונה פירות השתדלתי לחלק אותו לרשימה. נכון לגמרי הוא אם לי ברור לא אבל, שינויים מעט

ישראל בארץ יושב שלא שמי עדיף. ישראל בארץ טבעי באופן שגדלים פירות של. שלו האזור של וירקות הפירות לפי טבלה לעצמו יעשה

יביאיטחזוהדגבאחודשים חורףסתיוקיץאביבעונותכןכןכןשסק

כןכןכןכןכןכןכןאפרסקכןכןכןכןכןכןכןכןמשמש

כןכןכןפטלכןכןכןדובדבן

כןכןכןכןאוכמניותכןכןכןכןחמוציות

כןכןכןכןכןכןשזיףכןכןכןכןכןכןכןתאנה

כןכןכןכןכןכןתפוח עץכןכןכןכןכןכןכןסברסכןכןכןכןכןכןכןכןרימוןכןכןכןכןכןתמר

כןכןכןאנונהכןכןכןכןאפרסמון

כןכןכןאתרוג

336

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כןכןכןכןזיתכןכןחבוש

ירקות לפי העונה שלהםסתיו וחורף

עלים מפתחים ירקות הרבה לכן. וגשמים התקררות של עונות הם והחורף הסתיו החורף ירקות. לאדמה מתחת ובצלים שורשים ומגדלים האדמה פני מעל רחבים

הצמחים עולים החורף מאמצע. ובצלים , שורשים , עלים הרבה עם ירקות לרוב הם.פריחה ניצני ומפתחים

,וי'צ-בוק, כרוב, מנגלד, חסה, שמיר, סלרי, פטרוזיליה, כוסברה: עלים יקרות. להם והדומים, ירוק בצל, עירית, הנחלים גרגיר, קיילים, ארוגולה

.לפת, גזר, סלק: שורש ירקות.כרשה, שום, בצל, אדמה תפיח: ובצלים פקעות

.ארטישוק, כרובית, ברוקולי: פריחה ניצני

וקיץ אביב של הירקות ולכן האדמה פני מעל ופריחה התחממות של עונות הם והקיץ האביב

הזרעים ואת שלהם הפירות את לאכול לנו שמאפשרים צמחים הם עונות אותן. יחד שלהם ,שלפח, במיה, דולרית, דלעת, פלפלים, חציל, קישוא, מלפפון, עגבנייה: פירות

. דגנים, טומטיו. למיניהן שעועית, חמנייה: זרעים

337

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

מהכלל יוצאים. נאכלים שלהם שהזרעים החורף ירקות הם ופול חומוס,, אפונה. נאכלים שלהם שהפירות חורף ירק הם תותים

. נאכלים שלהם שהעלים קיץ ירקות הם ונענע בזיליקום. ירושלמי ארטישוק פקעת וגם קיץ ירק היא בטטה פקעת

}ההסבר הזה נלקח מאתר האינטרנט של "שנה בגינה".{

רשימה למצוות הצדק בנבואתמשה

הקדמה מחקתי מהפסוקים שדברו על עבדות לעולם ועל קורבנות או בית מקדש.

תחלל אתאל תהרג" או "אלגם יש פסוקים כמו "מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק בתך להזנותה ולא תזנה הארץ זימה", ואותם פסוקים הם עוד כמה דוגמאות

תהרג" הואאללטעויות שמצאו דרך לתוך נבואת משה כי להגיד "נקי וצדיק להגיד שיהוה, האל, יהרוג נקי וצדיק, אפילו שלדבר כך הוא שקר, וסותר את דרכי המשפט וצדק של יהוה, כי יהוה הוא "הצור, תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט. אל

תהרג"אלאמונה ואין עול. צדיק וישר הוא." לכן, במקום לכתוב "נקי וצדיק תחלל את בתך להזנותה"אל תהרג", ובמקום לכתוב "לאכתבתי "נקי וצדיק

תחלל את בתך להזנותה". לאכתבתי "

הנה הרשימה למצוות הצדק של נבואת משה: הארץויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל

ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה. }מצווה לאכול אוכל מן הצומח. האדם קיבל את המצווה הזאת כדי לעודד אותו

להעדיף לאכול מן הצומח מאשר מאכלים מן החי, כדי שהוא לא יערבב ויטמא את

338

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

עצמו עם הבהמות עד כדי כך שהוא יתחיל להתנהג כמוהם. לכן, בהרבה מקרים עדיף לאכול פירות, ירקות, דגנים, וקטניות מאשר חלב ודבש, כאשר יש אפשרות

לעשות כן.{

הדעת טובויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל ומעץורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות.

מיד אישואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם אחיו אדרש את נפש האדם שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה

את האדם. }מצווה על משפט מוות נגד רוצחים.{

הארץ אשרויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל אראך ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה ואברכה מברכיך

ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה. }פה אברהם קיבל מצווה לעזוב את אלו שהחטיאו אותו או התנגדו לדרכו, כדי

להפסיק להיות מוכרח לריב איתם או לחטוא איתם.{

המקוםויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך

אתננה ולזרעך עד עולם ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנותאת עפר הארץ גם זרעך ימנה קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה.

}אני חושב שאברהם קיבל את המצווה עם התקווה שלהתהלך בארץ יגרום לולהיות פעיל למען יהוה, במקום לשבת במקום אחד ולשקוע בעושר ושומן.{

הזאתביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני ואת

החתי ואת הפרזי ואת הרפאים ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי. }מצווה על גבולות ארץ ישראל.{

339

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

אליו אניויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמראל שדי התהלך לפני והיה תמים ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד.

}מצוה להתנהג בתמימות.{

לדרתםויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא המול ימול יליד

ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם וערל זכר אשר לא ימול אתבשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי הפר.

}מצוה למול את הערלה של כל ילד זכר.{

ותרא שרהויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק וירע הדבר מאד

בעיני אברהם על אודת בנו ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועלאמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע.

}דרך יצחק יקרא לאברהם זרע כי הוא מסוגל יותר לזכור את היעוד האלוהי של אברהם מאשר ישמעאל. הפסוק הזה מעיד שיצחק הוא ממשיך הדרך של

אברהם, ולא ישמעאל. בתולדות האדם, הרשום בתחילת ספר בראשית, רק מי שהלך בדרך של יהוה זכה להמשיך להיקרא על שם אביו, אבל ילדים אחרים שלא

עשו כן לא נחשבו כבנים לאביהם כי הם לא באמת עזרו לבנות אותו. זאת גםהסיבה שהמילים בן ובונה הן מאותו שורש.{

השמש ויקחויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה ויפגע במקום וילן שם כי בא מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא ויחלם והנה סלם מצב ארצה

וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך

אתננה ולזרעך והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל

האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך.

340

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

}מעיד שיעקב, בן יצחק, הוא ממשיך הדרך של אברהם, ולא צאצאים אחרים של אברהם, כמו עשו. לכן, ברשימה של שבעים עמים שבני ישראל אמורים להיות

כהנים להם עשו וישמעאל ובני לוט נחשבים כחלק מבני עבר, ולא כעם נפרד.{

ראשויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החדש הזה לכםחדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה.

}מצוה שראש השנה הישראלי יהיה באותה חודש שבני ישראל יצאו ממצרים.{

הסבר: הצדיקיםלפני שאני כותב על המצוות הקשורות לחגים ומועדים, אתן בישראל אמורים לקיים את מצוות הצדק שיש באותם חגים לאורך כל השנה, ולא רק באותם חגים. לדוגמה, המצווה לא לאכול חמץ בפסח הוא רמז על זה שעדיף

לאכול מאכלים בצורתם הטבעית מאשר להוסיף חומרים מלאכותיים, בפרט כאשר אותם חומרים לא מוסיפים לערך התזונתי של האוכל. שאור הוא רק דוגמה אחת להוספה מלאכותית ללחם, ולכן המסר של החג הוא שעדיף לאכול באופן בריא

וטבעי, ככל שיש אפשרות לעשות כן. לכן עדיף לישראל לאכול מצה, במקום חמץ,גם בימים אחרים של השנה, כדי לעודד עורך חיים בריאים.

גם לחג הסוכות יש מסר של צדק, ואותו מסר הוא שההצלחה של ישראל לא בהחלט תלוי בבית גדול, כי כאשר יצאנו ממצרים ישבנו בסוכות ואהלים. לכן, גם

בחג הזה יש רמז שעדיף לחיות חיים פשוטים, במגורים פשוטים, כאשר תנאיהסביבה מאפשרים לעשות כן.

לכן, אחת מהסיבות לחגים הייתה כדי לרמוז לצדיקים להפסיק לאכול אוכלמלאכותי לעורך כל השנה, ולעדיף לגור באהל וסוכה לאורך כל השנה.

עם זאת, המתחיל שמתקשה לא לאכול חמץ כל השנה או לגור בסוכה ואוהל כל השנה צריך לפחות להקפיד לעשות כן בימי החגים האלו, ואני בעצמי עוד נמצא בתהליך הזה של תשובה הדרגתית. בהקשר הזה אציין את הדיבור על שני החגים

האלו: מבתיכם כישבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שארא.

כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד יום השבעי וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם

את היום הזה לדרתיכם חקת עולם בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב שבעת ימים שאר לא ימצא

341

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגרובאזרח הארץ כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות

עשרוידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר בחמשהב. יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים ליהוה ביום הראשון מקרא

קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם עצרת הוא כל מלאכת עבדה לא תעשו אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי

באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג יהוה שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון וחגתם אתו חג ליהוה שבעת ימים בשנה חקת

עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני

ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם אך בעשור לחדש השביעי הזה יום וידבר יהוה אל משה לאמרג.

הכפרים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוה

וכל כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה אלהיכם הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההוא

כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל מקרב עמה שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש משבתיכם

בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם. }רק הבאתי את המצווה לגבי יום הכיפורים כי הוא אחד מן המועדים, אבל, כמובן, זה בלתי אפשרי לדרוש מהעם לצום כל השנה, ולכן יום כיפור הוא אחד מן המועדים שלא נמצא

אצלו איזה מסר של צדק לשאר ימות השנה, חוץ מזה שצריך להישמר מלחזור על חטאים הדומים לחטא העגל.{

בחגים גם יש עצות על איך לאכול לפי עונות השנה. לכן בחג המצוות יש מצווה לאכול מצה כי העונה שבה אמורים לאכול חטה הוא באביב. בחג הסוכות יש דיבור

על להניף "פרי עץ הדר, כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל" כי בעונת הסתיו עדיף לאכול פירות עץ הדר, כמו האתרוג, ותמרים, ועלים של צמחים הגדלים

בנחלים. חשוב לאכול פירות וירקות לפי העונה שבה הם גדלים כי כך אותם מאכלים יכולים לעזור להתמודד עם החום והקור והחרקים של העונה. פרי שגדל

בעונה ובאזור שמגוררים בו הוא פרי שהצליח להתגבר על התנאים של האזור, וכך הוא גם מכיל בתוכו את החומרים שיכולים לעזור לאנשי האזור להתמודד עם

אתגרי הטבע שיש שם.

יומים שבוראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחםאיש תחתיו לא יצא איש ממקמו ביום השביעי

342

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

}המקום של האדם הוא לא בהחלט רק ביתו כי במדבר, כאשר בני ישראל היו צריכים להתפנות הם היו מוכרחים לצאת מהמחנה כדי לעשות כן בשדה. לכן,

המילה מקום גם יכול להיות ביטוי לשכונה שבה האדם חי, ולא רק ביתו או אהלו.{

לנוויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם ויאמר משה אל יהושע בחר אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי

ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להילחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק וידי משה

כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב

ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי ויאמר כי יד על כס

יה מלחמה ליהוה בעמלק מדר דרעשרת הדברות

יהיה לךאנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לאאלהים אחרים על פני

ואשרלא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת במים מתחת לארץ לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא

פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי. }האיסור הוא על כל סוג של תמונה, כולל תמונות שתלויות על

קירות ותמונות דיגיטליות.{ את שמולא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא

לשוא ויום השביעיזכור את יום השבת לקדשו ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך

שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל

אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו אלהיך נתןכבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה

לך לא תרצחלא תנאףלא תגנב

343

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לא תענה ברעך עד שקר וכל אשרלא תחמד בית רעך לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו

לרעך

המשך מצוות הצדק של נבואת משה יעבדאלה המשפטים אשר תשים לפניהם כי תקנה עבד עברי שש שנים

ובשבעת יצא לחפשי חנם אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתועמו.

}עליה מן העולם של משה דורש שהעבדות הזמנית הזאת רק אמורה להיות לגנבים שלא יכולים לשלם על מה שגנבו. שש שנים הן הזמן הכי ארוך שיכולים

להחזיק גנב כעבד, אבל הרבה פעמים זה צריך להיות פחות מזה, כי תקופת העבדות שלו תלויה בערך של הדבר שהוא גנב. אותה עבדות אמורה להיות דומה לעבודות שירות כדי לתת לגנב אפשרות ללמוד איך לעבוד ולכלכל את עצמו, וגם

כדי שהוא לא ישב בכלא וישתגע שם.{ לך מקוםמכה איש ומת מות יומת ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי

אשר ינוס שמה

וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות

ומכה אביו ואמו מות יומת

וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת }המצווה הוא להרוג כל מי שחטף אחר, בין אם חטף אותו או אותה לעבדות, או

בשביל כופר או כחלק מתפקידו כשוטר תחת ממשלת רשע. משפט המוות הוא לא רק נגד מי שביצע את החטיפה או המעצר, אלא הוא גם נגד מי שממשיך להחזיק

את החטוף, שזה יכול להיות מי שקנה את העבד, או מי שעובד כסוהר בבית הסוהר שבו החטוף שוהה. במקרה של שוטר או סוהר שעובד תחת ממשלת רשע, המשכורת שהוא מקבל כעובד מדינה היא המחיר שבשבילו הוא גונב וכולא חפים

משפע – זה איך שהוא מוכר את החטופים שלו.{

344

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ומקלל אביו ואמו מות יומת

ונפל למשכבוכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימותאם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא

וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם}צריך להמית את האדון של העבד על כך שהרג את עבדו.{

ענוש יענש כאשרוכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש עין תחת

עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורהתחת חבורה

}אסון הוא אם האישה סובלת ממום תמידי בגללם. אם היא לא סובלת ממום תמידי, אבל הוולד שלה מת בגללם, בעלה יכול לדרוש מהם כל סכום של כסף שהוא רוצה, כל עוד שהוא יכול להסביר למה מגיע להם לשלם כך, ולא פחות

מזה. אבל אם היא כן סובלת ממום תמידי לגופה, אז צריך לתת להם אותו מוםשנתנו לה.{

ישלחנו תחת עינווכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשיואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו

}גם איבוד של חלק מהתפקוד של העין נקרא להשחית אותה, כי השחתה היאכאשר דבר מאבד את התועלת שלו.{

את בשרווכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל ובעל השור נקי ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל

אשר יושת עליו או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו }תרגום למציאות המערבית: אם מכונה מתלקלקת בדרך שבה בעל המכונה לא היה יכול להיות מודע לזה לפני כן, אז רק צריכים להחרים את המכונה, ולא צריך

להעניש את בעל המכונה. אבל אם הוא שמע או ידע על זה לפני כן ובחר להתעלם מכך, יש עליו אשמה, וצריך לתת לקרובי המשפחה של הנהרג להרוג את

345

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

בעל המכונה. אם הם רוצים, הם יכולים לדרוש תשלום כספי כתחליף לביצוע עונש מוות. אם מביטים על המשפט הזה בדרך של משל, המשפט גם מדבר על מנהיגים ומפקדים: אם מנהיג היה מודע לכך שהשכיר או החייל שלו נוטה לצאת נגד החוק,

אבל בחר להתעלם מכך, המנהיג גם יהיה מחויב במשפט על מה שהשכיר שלועשה.{

שור או חמורוכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמהבעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו

}המת יהיה למי שפתח את הבור{.

את כספו וגםוכי יגף שור איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו את המת יחצון או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם

ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו}המת יהיה לבעל השור שנגח בשור רעהו.{

השור וארבעכי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת צאן תחת השה שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו. }הוא נמכר לסוג של עבדות זמנית, כדי לעבוד בשביל מה שגנב. בעל הבהמה מקבל את הכסף שלו מיד דרך מכירת חוזה העבודה של הגנב, אבל הגנב יהיה חייב לעבוד לכל תקופת החוזה,

אלא אם כן המשפחה שלו תקנה את חוזה עבדות, וכך תפתור אותו מעבודה. חוזה העבודה לא יכול להיות יותר משש שנים. המשפט הזה הוא קצת דומה לעבודות

שירות ששופטים גוזרים על פושעים בימינו, אבל בתורה הגנב צריך לעבוד בעבודה רגילה תחת בעל עסק קטן ועצמאי, כדי לשלם על הקנס שלו וגם, אולי, כדי שהוא ילמד איך לכלכל את עצמו בדרך ישרה, בלי לגנוב.{ אם המצא תמצא בידו הגנבה

משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם. }אם הגנב עוד לא הצליח למכור או לטבוח את הבהמה, הוא רק צריך להחזיר אותה ולשלם עוד אחד לבעל הבהמה,

כדי לשלם לו על הכאב הרגשי שגרם לו, כאשר גנב ממנו.{ }לסיכום, גנב שמכר או טבח את הבהמה צריך לשלם פי ארבעה או חמישה ממה

שגנב בגלל שהוא אולי מכריח את בעל הבהמה לבזבז זמן בלחפש עוד בהמה לקנות. אותו זמן אבוד הוא זמן שבעל הבהמה היה יכול לעבוד ולכלכל את עצמו, ולכן הגנב צריך לשלם קנס מרובה, כדי לשלם על שיבוש תפעול המשק החקלאי.

יכולים ליישם אותם כללים לגניבת מכונה או מחשב: אם הגנב שיבש את תפעול העסק בצורה משמעותית, אז הוא יצטרך לשלם קנס גבוה. אבל מאוד חשוב

לזכור שתקופת העבדות הזמנית של הגנב לא יכולה להיות יותר משש שנים, וזה346

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

המשפט גם לגבי שש שנים בעבודה רגילה, אפילו אם באותה פרק של זמן הגנבלא הצליח לשלם על כל הנזק שנגרם לבעל העסק שהוא גנב ממנו.{

}פה כתבתי את המשפט הזה בדרך המתוקנת, כי מה שרשום בעותקי התורה של ימינו הוא לא אמת. זאת הטעות היחידה שמצאתי בעותקי התורה, אפילו שהם

עברו אלפי שנים של העתקה, מדור לדור.{

הגנב לאאם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים. }אם הרצון של היה ברור, מי שהורג אותו לא יהיה חייב במשפט. הדיבור פה על מחתרת הוא כדי לתת משל: אם היה קשה להבין את רצונותיו של הגנב, כמו שזה קשה לראות את הפנים של מי שנמצא במחתרת, אז מי שהורג אותו יהיה פתור ממשפט על כך, כי המשפט מחייב שנניח שהוא פעל מתוך רצון להגן על חייו.{ אם זרחה השמש עליו דמים לו. }אם היה ברור שהגנב רק רצה לגנוב, ולא להרוג, אז מי שהורג אותו כן

יהיה חייב במשפט על כך.{

שדהוכי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטבומיטב כרמו ישלם

}מי שנותן לבהמות שלו לאכול מהשדה של האחר יהיה חייו לשלם ממיטב תוצרת ;השדה שלו לאחר, אפילו אם הבהמות שלו לא אכלו תוצרת באיכות כל כך טובה

התוספת הזאת אמורה לשמש דרך לשלם לבעל השדה על הלחץ שהרגיש באותם רגעים שראה שמישהו נתן לבהמות שלו לאכול ולדרוך על השדה שלו. המילה "בעירה" היא ביטוי לבהמות שנוטות לאכול ולדרוך הרבה, ובכך לבער הרבה

עשב: "וירם משה את ידו, ויך את הסלע במטהו, פעמים, ויצאו מים רבים, ותשת" )מדבר כ, ז(.{ ובעירםהעדה

כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלםהמבער את הבערה

}לפעמים איכרים שורפים חלק מהאדמה שלהם כדי לשרוף ממנה את העשבים הרעים ואחר כך לגדל שדה שם, אבל אם האש יוצאת מידי שליטה ושורפת שדה

של אחר, אז מי שהתחיל את הבעירה יצטרך לשלם על הנזק הכלכלי שעשה. בשונה ממקרה של בהמה שאכלה שדה אחר, במקרה של אש, מי שהבעיר את

האש לא בהחלט מחויב לשלם ממיטב שדהו כי למשול על אש יותר קשה מלמשולעל בהמה.{

347

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ימצא הגנבכי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ישלם שנים אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו

במלאכת רעהו על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים

ישלם שנים לרעהו }המשמעות של הפסוק "כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה" היא שהמשפט הזה רק

מתייחס לאובדן רכוש ממשי, כמו סוג של חפץ או בהמה שהיינו יכולים להצביע עליה, אם היא הייתה נמצאת מולנו. התורה לא מכירה במושג "רכוש רעיוני" כי

החכמה אמורה להיות נגישה לכל מי שרוצה ללמוד אותה – חכמה היא לא החפץ של מי שגילה אותה, אלא אמורים לתת לעמים שרוצים ללמוד ולהשתמש בחכמה לעשות כן, חוץ ממקרים חריגים, כמו במלחמה, שאז יש צורך להיזהר למי נותנים

גישה לחכמה, כדי שאויבי ישראל לא ישתמשו בזה נגדנו. כל זה הוא בתנאי שהמשתמש לא ישקר באמירה, כמו "אני המצאתי את החכמה הזאת, ולא הוא",

כי לעשות כן זה עבירה על המצוות שאוסרות לשקר ולגזול מאחר את השכרשמגיע לו:

"מדבר שקר תרחק, ונקי וצדיק לא תהרג, כי לא אצדיק רשע" )שמות כג,א.ז(.

"לא תעשק את רעך ולא תגזל; לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר"ב. )ויקרא יט, ג(. מי שבוחר להשתמש בחכמה שאחר גילה, אבל מסרב

להודות על הזהות שלו, גוזל מן המגלה את השכר שלו על העבודה השכלית שהוא עשה – כמו שהוא קיבל מן המגלה אוצר שכלי, עליו לשלם

למגלה בצורה שכלית, כאשר הוא לפחות אומר לאחרים על הזהות אמיתיתשל מי שגילה את החכמה, כאשר הם שואלים אותו.

יש עוד מסר ללמוד: עדיף שהעמים ילמדו את התורה, כדי שהם יעלו בדרגות המשפט וצדק, וכך גם יעזרו לישראל לעשות כן, אבל הם צריכים להודות על כך שיעקב הוא זה שקיבל את התורה דרך הנבואה של משה, שהוא הנבחר להיות

ממלכת כהנים וגוי קדש לעמים כדי למלא את תפקידו כישראל, ושצריך למחה אתזכר עמלק, כדי שהוא לא יטמא את אותו יעוד.{

או נשבר אוכי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת נשבה לא היה ראה שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו אם טרף יטרף יבאהו עד

הטרפה לא ישלם

348

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

}שומר לא חייב לסכן את חייו כדי להציל בהמה מחיית טרף. הכלל הזה הוא גם האמת לגבי רכוש. גם, רק צריך עד אחד בענייני רכוש, ולכן כתוב "יבאהו עד

.{הטרפה", בלשון יחיד, ולא עדי הטרפה, בלשון רבים

ישלם אםוכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו לא היה עמו שלם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו

}במילים אחרות: אם איש שאל מחברו חפץ או בהמה, והחפץ נשבר, או עצם של הבהמה נשבר, או הבהמה מתה: אם בעל החפץ או הבהמה לא היו אתו בעת

אם ;שזה נשבר, אז השואל צריך לשלם חפץ או בהמה אחת, תחת מה שנשבר אם;בעל החפץ היה אתו באותה עת שזה נשבר, השואל לא צריך לשלם על כך

השואל עבד כשכיר בשביל בעל החפץ או הבהמה, והשתמש בזה כחלק מהעבודה שלו כשכיר, הוא גם לא צריך לשלם על כך, כי שכיר לא צריך לשלם על הכלים של

המעביד שלו, אם הם נשברו תוך כדי עבודה.{

לאשה אםוכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לומאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת

}אבל אם הוא שכב איתה נגד רצונה, מומלץ שהאב יהרוג אותו, כמו ששמעון ולוי עשו לחמור אחרי שהוא אנס את אחותם, דינה. "ובני יעקב באו מן השדה,

כשמעם, ויתעצבו האנשים, ויחר להם מאד, כי נבלה עשה בישראל, לשכב את בת" )ברשאית לד, ז(.{ וכן לא יעשהיעקב,

מכשפה לא תחיה כל שכב עם בהמה מות יומת }יש קשר בין שני המעשים האלו, כי המכשפים היו משפיעים על כוחות הטבע בדרכים טמאות, ואחת מהדרכים שבהן הם היו מנסים לקבל את אותו כוח של

טומאה היה בלשכב עם בהמות.{

ויתום לאוגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים כל אלמנה תענון אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו וחרה אפי

והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים

עליואם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון נשך אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו כי הוא כסותה לבדה

הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני

349

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

}"שמלת רעך" היא שמיכה שישנים עמה, אבל לא הבגד שהולכים אתו במשך היום. רק מותר למלווה לקחת את השמיכה כערבון, אבל אסור לו לקחת מבעל

בלי בגד לא תהיה אפשרות;החוב את הבגד שלו, כי הוא צריך את זה כדי לתפקד לבעל החוב לעבוד ולשלם את החוב שלו. זה האמת גם לגבי כל דבר שבעל החוב

נצרך לו: אסור למלווה לקחת את זה ממנו בזמנים שבעל החוב צריך להשתמש בזה, בין אם זה שמיכה, רכב, או כל חפץ אחר. אם בעל החוב צריך את זה כדי

לעבוד ולנהל את חייו, אז רק מותר לקחת את זה כערבון בזמנים שחסר כל סיכוי שיצטרך להשתמש בזה. המצווה הזאת היא מאוד חשובה כי אם חובלים מאיש

חפץ או בהמה שהוא נצרך לו כדי לעבוד או לעשות את מלאכת ביתו, זה יקשה עליו לשלם חזרה את הכסף שקיבל מהמלווה, וזה עלול לגרום למצב שגם

המלווה לא יקבל חזרה את הכסף שלווה וגם בעל החוב יישאר בחוב שלו.{

אחרילא תשא שמע שוא לא תשת ידך עם רשע להית עד חמס לא תהיהרבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת ודל לא תהדר בריבו

}"לא תהיה אחרי רבים לרעת": אם רוב העם עושה משהו רע, לא ללכת איתם, כי תודעת יהוה הוא האלהים, ולא הרבים, בין אם זה רוב עם, רוב הצבעות בכנסת, או פסיקה של רוב השופטים בבית משפט העליון, כאשר הם משקרים במשפט.

"לא תענה על רב לנטת אחרת רבים להטת": לא לענות למי שמנסה להוכיח ולריב אתך באמירה, "הרבים עושים כך, אז גם אתה צריך להסכים עמם", כי

,הרבים אחרי לנטות אתך, בטענה שהוא צריך שרב על מי לענותלעשות כן הוא גם כאשר הם עושים רע. צריכים לנטות אחרי האמת, גם כאשר הרבים לא רוצים

לעשות כן. עם זאת, לא ללכת אחרי המיעוט רק בגלל שהוא מיעוט – "ודל לא תהדר בריבו". האמת צריך להיות זה שקובע, ולא רוב עם )"רבים"( או מיעוט עם

)"דל"(.{

כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו }המשפט הזה מתייחס לכל סוג של רכוש שהלך לאיבוד, בין אם זה בהמה או

חפץ. פה מדובר על האויב האישי של האדם, כמו מי שהיה בריב אתו בגלל נסיבות אישיות. צריך לעזור לאויב כזה כי אולי העזרה שנתתה לו תגרום לו להפסיק

לשנוא אותך, אבל אם הוא האויב שלך בגלל שהוא שונא אותך על כך שאתה שומר אמונים לתורת יהוה, אז אין צורך לעזור לו, כי נגד רשע כזה יש מצווה

הוא לא רק האויב שלך, אלא הוא גם האויב של יהוה. אבל יש;להילחם נגדו מקרים שהעזרה לאויב כזה אולי תגרום לו לחזור אל תורת יהוה, ולכן עדיף לבחון

כל מקרה לפי המיוחדות שלו.{

350

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

עמוכי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב }הדיבור פה על חמור הוא כדי לתת דוגמה, אבל אותו כלל גם מתייחס לכל

מקרה שבו איש יכול לעזור בקלות לאויב האישי שלו.{

כי לאלא תטה משפט אבינך בריבו מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק לא תהרג אצדיק רשע ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים וגר לא

תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם

תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר ובכל אשר אמרתי אליכם

תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך }רק מותר להזכיר את שם יהוה, ולא את שם ישו, אללה, אדני, בודה, או אליל

אחר של הדתות האחרות.{

החוי והיבוסיכי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני והכחדתיו לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס

תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואתמימיך והסרתי מחלה מקרבך

}בימינו צריך לשים את אותו משפט נגד כל הבניינים והחפצים של דתות אחרות, בין אם הם כנסיות, מסגדים, מקדשים בודהיסטים, המקדש הבהאי בחיפה, ובניינים

של אחרים.{

ולאלהיהםכי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך לא תכרת להםברית לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש

}לכן עדיף לא לעשות הסכמי שלום עם אלו שעובדים דתות אחרות, כמוהפלסטינים המוסלמים והנוצרים.{

שבתתיויאמר יהוה אל משה לאמר ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם ושמרתם את

השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש

ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת ושמרו בני ישראל את השבת

351

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

לעשות את השבת לדרתם ברית עולם ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששתימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש

}יהוה הוא תודעה שברא את היקום. כאשר אנשים התחילו לנהל את חייהם על פי תודעת יהוה, אז יהוה נהיה נפש, במקום רק תודעה. מי שפועל על פי תודעת יהוה

הוא מנפש את יהוה, כי הוא מתכן את תודעת יהוה – את רוח יהוה – בקרבו, כאשר הוא פועל על פי אותו תודעה. משפט המוות רק אמור להיות נגד חריגים מן ההתנהגות של הרוב, ולכן כאשר רוב העם חילל את השבת הראשונה במדבר, הם

לא סבלו ממשפט מוות, אבל כאשר איש אחד חילל אותו מאוחר יותר, הוא כןסבל ממשפט מוות.{

למוקשהשמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה בקרבך כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון כי לא

תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו ולקחת מבנתיו לבניך

וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן

אלהי מסכה לא תעשה לך

ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת

צוהויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר יהוה לעשת אתם ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת

שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת }לא אמורים להדליק אש בשבת או להשאיר אותה דלוק בשבת כי כל עוד שהוא דלוק, הוא מבעיר את חומר הבערה. עדיף למי שמקשה לקיים את זה לעשות כן

בצורה הדרגתית, כי התשובה אל יהוה אמורה להיות תהליך הדרגתי, כמו שבריאת היקום היה בצורה הדרגתית של שבעה תקופות שבה המציאות עברה ממצב של ערבוב ותהו למציאות של סדר ובקרה – ערב ובקר. לכן, אם קיום מצוות השבת בכל דקדוקיה גורמת לשבת להיות יום של עינוי וכאב, אז אולי יהיה עדיף לחלק את קיום הדיוקים לשלבים, כדי לאפשר זמן לנפש להתרגל לדרישות שמרגישות

כחדשות לו.{

352

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ולא תמתווידבר יהוה אל אהרן לאמר יין ושכר לא תשת אתה ובניך אתך חקת עולם לדרתיכם ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור ולהורת

את בני ישראל את כל החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד משה }זה חוק עד עולם: עד שהכהנים יהיו כל כך קדושים שהם אפילו לא ירצו לשתות אלכוהול ולא יחשבו על זה. אז הם כבר לא יצטרכו שיהיה להם חוק שאומר להם

שאסור להם לעשות כן, כי הם כבר יצאו מהעולם של שתיית יין.{

וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או

בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא

וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא

לכם }הזרע יהיה טמא, וגם כל מה שצומח ממנו יהיה טמא{. }למי שרוצה לקיים את המצווה שהאדם הראשון קיבל, להעדיף לאכול מן

הצומח, אז המצווה הזאת גם יכולה להיות לגבי כל גופה של בהמה: אם מישהו בישל בשר בתנור, אז התנור יהיה טמא למי ששומר על המצווה להיות צמחוני )לא

אוכל בשר, עוף, ודגים( או טבעוני )לא אוכל כל דבר מן החי, בין אם זה בשר,עוף, וגדים, או חלב, גבינה, ביצים ודבש.{

בגדיווכי ימות בהמה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב והאכל מנבלתה יכבסוטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב

תזריע וילדהוידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא וביום השמיני ימול בשר ערלתו

ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע עד מלאת ימי טהרהואם נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה

שאת אווידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אדם כי יהיה בעור בשרו ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד

353

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

מבניו הכהנים וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את

הנגע שבעת ימים וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה

כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן

וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת הוא נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא

הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את

כל בשרו וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא וביום הראות בו בשר חי יטמא וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא או כי ישוב

הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהרהכהן את הנגע טהור הוא

ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן וטמאו הכהן נגע צרעת הוא בשחין פרחה ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן

ושפלה איננה מן העור והיא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים ואם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע הוא ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין הוא

וטהרו הכהן או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או

לבנה וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים

וראהו הכהן ביום השביעי אם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה שאת המכוה הוא וטהרו

הכהן כי צרבת המכוה הוא ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן וראה הכהן את הנגע והנה מראהו

עמק מן העור ובו שער צהב דק וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין

בו והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור

והתגלח ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור

354

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא ואם בעיניו

עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהן ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת בהרת לבנת וראה הכהן והנה בעור

בשרם בהרת כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא

טהור הוא }פה מדובר על קרחת טבעית, כאשר השער נושר בגלל חולי או זקנה, אבל למשוך את השער מהראש בצורה לא טבעית עובר על המצווה לא להקיף

את פאת הראש, וזה למה שיהוה ציוה לכהנים לא לקרח קרחה{ וכי יהיה בקרחת }הטבעית{ או בגבחת }הטבעית{ נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או

בגבחתו וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו

והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמאטמא יקרא כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו

או בערבוהבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים או בשתי לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד

או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא והראה את הכהן וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה

הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממארת הוא באש

תשרף ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית וראה הכהן

אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב ואם תראה

עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור פרחת הוא באש תשרפנו את אשר בו הנגע והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע וכבס

שנית וטהר זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כלכלי עור לטהרו או לטמאו

והובא אלוידבר יהוה אל משה לאמר זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו הכהן ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע

וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל

355

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו ואת כל שערו יגלח וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו

במים וטהר

אני נתןוידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר כי תבאו אל ארץ כנען אשר לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את

הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית וראה את הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן הקיר ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימים ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית וצוה הכהן וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא ואת הבית יקצע מבית

סביב ושפכו את העפר אשר הקצו אל מחוץ לעיר אל מקום טמא ולקחו אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את הבית ואם ישוב הנגע

ופרח בבית אחר חלץ את האבנים ואחרי הקצות את הבית ואחרי הטוח ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית צרעת ממארת הוא בבית טמא הוא ונתץ את הבית

את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא והבא אל הבית כל ימי הסגיר אתו יטמא עד הערב והשכב בבית יכבס את בגדיו והאכל

בבית יכבס את בגדיו ואם בא יבא הכהן וראה והנה לא פשה הנגע בבית אחריהטח את הבית וטהר הכהן את הבית כי נרפא הנגע.

}העם אולי רק יצליח לקיים את החוק הזה כאשר יישב בבתים פשוטים, כי במקרים רבים, מי שיושב בבית גדול או בבניין דירות לא יהיה מוכן להרוס את הבית

שלו כדי לקיים את המצווה הזאת אחרי ששילם כל כך הרבה כסף על הבית שלו. אם הוא יושב בדירה בתוך בניין, אז גם אם הוא ירצה להרוס את הבניין כדי לקיים

את המצווה הזאת, איך הוא ישלם לדיירים האחרים של הבניין על הריסת כל הבניין בגלל הנגע שיש בדירה שלו. זאת דוגמה אחת לאיך העושר גורם לעם למרוד

במצוות הצדק של נבואת משה.{

אלהםוידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר דברו אל בני ישראל ואמרתם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את

זובו או החתים בשרו מזובו טמאתו הוא כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב

והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וכי ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא

356

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

עד הערב וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים וכי יטהר הזב

מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר }פה, הזב הוא כל איש או אישה שמוציא הפרשות בצורה לא נשלטת, כמו חולה

שמתעטש מהאף והפה.{

הערב וכלואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכבס במים וטמא עד הערב ואשה אשר

ישכב איש אתה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב }יכולים להתרחץ בעזרת דלי של מים או ברז מים, כי פה לא כתוב שיש צורך

לטבול במים, אלא רק להתרחץ במים.{

וכל הנגעואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה בה יטמא עד הערב וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא

וכל הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וכל הנגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב ואם על המשכב הוא או

על הכלי אשר הוא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב ואם שכב ישכב איש אתהותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא

}המשפט פה הוא על אישה שזבה מאיבר המין שלה בדרך הרגילה שלה, מדי חודש. היא זבה מאיבר המין שלה בעת נידתה, שזה שונה מהמשפט הכתוב על

האיש הזב לפני כן.{

נדתה כל ימיואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה

כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב ואם טהרה מזובה וספרה

לה שבעת ימים ואחר תטהר }המשפט פה מדבר על שני מקרים: אישה שזבה מאיבר המין שלה יותר מן הזמן

אישה שזבה לכל שבעת ימי הנידה, ורק הפסיקה;החודשי הרגיל, "בלא עת נדתה" לזוב ביום השביעי. במקרה כזה היא צריכה לחכות עוד שבעה ימים עד שתיחשב

כטהורה.{

357

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

יהוהוידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אני אלהיכם כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו את משפטי תעשו ואת חקתי

אשר יעשהתשמרו ללכת בהם אני יהוה אלהיכם ושמרתם את חקתי ואת משפטי אני יהוה אתם האדם וחי בהם

איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני יהוה ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך הוא לא תגלה ערותה

ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך הוא ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן

ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך הוא לא תגלה ערותה

ערות אחות אביך לא תגלה שאר אביך הוא ערות אחות אמך לא תגלה כי שאר אמך הוא

ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב דדתך הוא ערות כלתך לא תגלה אשת בנך הוא לא תגלה ערותה

ערות אשת אחיך לא תגלה ערות אחיך הוא ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה

שארה הנה זמה הוא ואשה אל אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה ואל אשת עמיתך לא תתן

שכבתך לזרע לטמאה בה ומזרעך לא תתן להעביר למלך ולא תחלל את שם אלהיך אני יהוה ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא ובכל בהמה לא תתן

שכבתך לטמאה בה ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא לא תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם ותטמא הארץ

ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את ישביה ושמרתם אתם את חקתי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבת האלה האזרח והגר הגר בתוככם כי את כל התועבת האל

עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה

ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקותהתועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני יהוה אלהיכם

358

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

אלהםוידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו

אני יהוה אלהיכם לא תפנו לא האלילם ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוהאלהיכם

ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר }פאת השדה היא כל צדדי השדה{ ולקט קצירך לא תלקט וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט

לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני יהוה לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר לא תקלל חרש ולפני עור לא

ויראת מאלהיך אני יהוה לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולאתתן מכשל תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני יהוה }לא ללכת רכיל בלדבר על אחרים, אבל גם לא לעמוד ולשתוק, כאשר

רואים שהדרך היחידה לעזור לאחינו הוא בלדבר נגד אלו שעושים לו רע{ לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא }צריך

להשמיע לאחינו הוכחות מהתורה, כדי לעודד אותם לעזוב את עוונם. זה מצווה לעשות כן, כי מי ששותק ושונא את החוטאים עושה חטא בעצמו, נוסף על כך

שהשתיקה שלו הופכת אותו לשותף השותק בחטאים שלהם{ לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע

}"בגד כלאיםכלאים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך שעטנז" הוא בגד שבו שני סוגים שונים של בד שזורים ביחד, כמו צמר ופשתים

השזורים יחד. בימינו, יש הרבה בדים המיוצרים בתהליך של כלאים, ואותם בדים הם כלאים כשלעצמם, גם אם לא מערבבים אותם עם בד אחר. לדוגמה, בדים כמו פוליאסטר, ניילון וספנדקס הם כלאים כשלעצמם, גם כאשר לא מערבבים

אותם אחד בשני. אותו איסור על כלאים הוא גם לגבי הרבה פירות בימינו שמגדלים אותם בדרך של הכלאה או הנדסה גנטית. בגלל שכלאים הוא כל כך

נפוץ בימינו, כרגע חסר אפשרות לקיים את המצוות הזאת בשלמותה, ולכן עדיףלעשות כן בצורה הדרגתית.{

שלשוכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעת יהיה כל פריו קדש הלולים ליהוה }נותנים אותו לכהנים{ ובשנה החמישת תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני

יהוה אלהיכם לא תנחשו }לנחש הוא לומר, "בגלל שזה קרה, כנראה זה הרצון של יהוה". לדבר כך הוא חטא, כי צריכים לבחון את המציאות לפי השכל, ולא רק לפי החושים השטחיים של ראיה ורגש. זה חטא להיות נחש – נח חש – שרק בוחן

את המציאות שלו לפי החושים שלו. רק בגלל שמשהו קרה, זה לא אומר שזה

359

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הרצון של יהוה שכך יהיה, כי אולי הרצון של יהוה הוא שנתגבר על המציאות הנוכחית, במקום להיכנע לה.{ ולא תעוננו לא תקפו פאת ראשכם }לא לקצר את

השיער אמור להיות באורך שווה בכל צדדי הראש, כי;צדדי הראש בצורה לא שווה השיער עוזר להגן על הנפש, כמו שער של עיר. מאותה סיבה, לא לגלח את

השיער, חוץ במקרים נדירים, כמו הנזיר שנטמא למת. המשמעות של המילה פאה : קלעים לחצר, ששלפאת נגב תימנההיא צד, ולא פינה: "ועשית את חצר המשכן

:לפאת ים...ורחב החצר וכן לפאת צפוןמשזר, מאה באמה, ארך לפאה האחת... : חמשים אמה" )שמותלפאת קדמה, מזרחהקלעים, חמשים אמה...ורחב החצר

כז, ט(.{ ולא תשחית את פאת זקנך }אם יכולים לראות את העור מתחת לזקן אחרי שקיצרו אותו, אז זה מעיד שהשחיתו אותו מלקיים את התפקיד שלו, כי הזקן

אמור להגן על העור הרגיש של הפנים.{ ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה לא תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ

ומלאה הארץ זמה את שבתתי תשמרו אני יהוה לא תפנו אל האבת }רוחות של מתים{ ואל הידענים לא תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם מפני שיבה תקום

והדרת פני זקן }לעזור לזקן בגלל חולשתו הגופנית{ ויראת מאלהיך אני יהוה

הגר הגרוכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו כאזרח מכם יהיה לכם אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם לא תעשו

עול במשפט במדה במשקל ובמשורה מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים ושמרתם את כל

חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם אני יהוה

ישראל ומןוידבר יהוה אל משה לאמר ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן ואני

אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש

ההוא בתתו מזרעו למלך לבלתי המית אתו ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל הזנים אחריו לזנות אחרי המלך מקרב עמם

והנפש אשר תפנה אל האבת ואל הידענים לזנת אחריהם ונתתי את פני בנפש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם

ושמרתם את חקתי ועשיתם אתם אני יהוה מקדשכם כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו ואיש אשר ינאף את אשת איש

אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנאף והנאפת ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם ואיש אשר ישכב את כלתו מות יומתו

שניהם תבל עשו דמיהם בם ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא באש

360

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ישרפו אתו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אתה והרגת את

האשה ואת הבהמה מות יומתו דמיהם בם ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם

}לעיני בני עמם הם נכרתים כאשר מבצעים נגדםערות אחתו גלה עונו ישא ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותהמשפט מוות כי יש חסד שהוא רע{

את מקרה הערה והוא גלתה את מקור דמיה ונכרתו שניהם מקרב עמם }הם נכרתים כאשר הם נופלים לגלות ומתבוללים בתוך עמים אחרים, או כאשר מוות

מגיע בדרך אחרת. לא מבצעים נגדם עונש מוות.{ וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את שארו הערה עונם ישאו ואיש אשר ישכב את דדתו ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים ימתו ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה הוא ערות אחיו גלה

ערירים יהיו ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני

משלח מפניכם כי את כל אלה עשו ואקץ בם ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר הבדלתי

אתכם מן העמים ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן העמים להיות לי ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעני מות יומתו

באבן ירגמו אתם דמיהם בם

לאויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש יטמא בעמיו כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו ולאחתו

הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא לא יטמא בעל בעמיו להחלו לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת קדשים

יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו וקדשתו קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה

מקדשכם ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף

נפשת מתוהכהן הגדול מאחיו את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם ועל כל לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא והוא אשה בבתוליה יקח אלמנה וגרושה וחללה

זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה ולא יחלל זרעו בעמיו כי אנייהוה מקדשו

מלאכהששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כללא תעשו שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם

361

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

בנקבו שם יומתונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש ואיש

כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת משפט

אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם. }עדיף שרק מי שאומר את שם יהוה יבצע את עונש המוות נגד מי שגידף את שם

יהוה, אבל אלו שמברכים בשמות אחרים, כמו אדני, הקדוש ברוך, יה, אללה, ישו, ועוד, לא יכולים לבצע עונש מוות נגד מי שגידף את שם יהוה, כי הם עושים גידוף הרבה יותר גדול כאשר הם בוחרים לא לקרוא בשם יהוה. יש לזכור שהגידוף הכי

גדול הוא כאשר מורדים בתורת יהוה, ולכן מי שמורד במצוות הצדק של נבואת משה לא יכול לבצע עונש מוות נגד מגדף שכן מקיים את אותן מצוות, כי, אמנם,

החוטא גידף, אבל מי שלא מקיים את המצוות של נבואת משה הוא מגדף במעשים שלו, שזה דבר הרבה יותר גרוע. לכן אם איש שמקיים את מצוות הצדק

של נבואת משה מגדף, רק מי שגם מקיים את אותן מצוות אמור להיות מי שמבצע את משפט המוות נגדו. חשוב לדבר על התנאים האלו כי יהיו רשעים שינסו לצער

את הצדיקים כדי להחטיא אותם נגד התורה, ואולי יצליחו לעתים לגרום לצדיק לאבד את אמונתו ולגדף את שם יהוה. במקרה כזה עונש המוות צריך להיות נגד

אלו שעינו את הצדיק והחטיאו אותו, ולא נגד המעונה שנתן לגידוף לפלוט מהפהשלו, בגלל הצרות שהרשעים הביאו עליו.{

אלהם כיוידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה שש שנים תזרע שדך

ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר את ספיח קצירך לא תקצור

ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך ולבהמתך ולחיה אשר בארצך

תהיה כל תבואתה לאכל

שבע שבתתוספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי השנים תשע וארבעים שנה והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש

תעבירו שופר בכל ארצכם וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא

תבצרו את נזריה כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה בשנת

362

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך לא תונו איש את אחיו במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני

תבואת ימכר לך לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה

אלהיכם ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה וכי תאמרו מה נאכל

בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן

התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו

לארץ

אחיו ואישכי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו וחשב את שני ממכרו והשיב את

העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרוביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו

ממכרו ימיםואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת תהיה גאלתו ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לו

חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי

בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזתעולם הוא להם

תקח מאתווכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך לא נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית

לא תתן אכלך אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם אתארץ כנען להיות לכם לאלהים

הוא כאשר מבקשים מבעל החוב לתת אחוזים על מה שקיבל, עד שהואנשך} היא כאשר נותניםריבית זה בדרך כלל מתבצע בכסף. ;משלם את כל הכסף

למישהו אוכל או חפץ ומבקשים ממנו לשלם על זה פי שניים או שלוש ממה שקיבל, כאשר יהיה לו את היכולת לשלם. שני הדברים האלו הם אסורים כי הם

דרכים מתוחכמות של עבדות, שבהן העני הופך לעבד לנשך או לריבית. יהוה נתןאת תורתו כדי לגאול את האדם מהעבדות.{363

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

כתושב יהיהוכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד כשכיר עמך עד שנת היבל יעבד עמך ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל

אחזת אבתיו ישוב כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרתעבד לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך

}אפילו שנבואת משה מתירה להחזיק עבד עברי לשש שנים, אם שנת היובל מגיעה לפני הסוף של שש השנים, צריכים לשחרר את העבד, אפילו אם הוא רק

היה עבד לכמה חודשים.{

או לעקרוכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך משפחת גר אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו או דדו או בן דדו יגאלנו

או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו אם

עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו

בפרך לעיניך ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם לא תעשו

לכם אלילם ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכםלהשתחות עליה

תשאוידבר יהוה אל משה לאמר אך את מטה לוי לא תפקד ואת ראשם לא בתוך בני ישראל ואתה הפקד את הלוים על משכן העדת וסביב למשכן יחנו והזר

הקרב יומת וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאתם והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת

משכן העדות ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו

אבתם יחנווידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר איש על דגלו באתת לבית בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה

לצבאתם והחנים עליו מטה יששכר מטה זבולן כל הפקדים למחנה יהודה ראשנהיסעו

דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם והחונם עליו מטה שמעון ומטה גד כל הפקדיםלמחנה ראובן יסעו

364

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על ידולדגליהם

דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ועליו מטה מנשה ומטה בנימן כל הפקדיםלמחנה אפרים יסעו

דגל מחנה דן צפנה לצבאתם והחנים עליו מטה אשר ומטה נפתלי כל הפקדיםלמחנה דן לאחרנה יסעו לדגליהם

}עדיף שכל ישראלי יישב עם השבט שלו, ולא יישב בערבוב. שבט לוי אמור להיות באמצע, כמנהיג של כל השבטים. שבט יהודה אמור להיות זה שהולך קדימה

)קדמה( לפני השבטים האחרים, כמו יחידת סיירת בצבא, ויחד אתו אמורים להיות שבטי יששכר וזבולן. שבטי ראובן, שמעון וגד אמורים להיות לצד תימנה. שבטי אפרים, מנשה ובנימין אמורים להיות לצד ימה. שבטי דן, אשר ונפתלי אמורים

להיות מאחור, כמו שחובשים בצבא הולכים בדרך כלל אחרי החיילים האחרים, כדישלא יפלו בעת פריצת מלחמה, וכך יוכלו לטפל בחיילים אחרים שנפצעו.{

כל צרועוידבר יהוה אל משה לאמר צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה וכל זב וכל טמא לנפש מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא

יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם

או אשהוידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה

וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו

עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה וכי ימות מת עליו בפתע פתאם

וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על אש וקדש את ראשו ביום ההוא }כי השער שנטמא במת השאיר את הטמאה בנפשו, ולכן כאשר הוא גלח אותו, הוא קדש את ראשו{ והזיר ליהוה את ימי נזרו והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו

גלח הנזיר את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש }בשפה של התורה המילים יין ושכר מסמלים כל דבר מר שפוגע בגוף. לכן, בימינו

נזיר אמיתי יצטרך גם להתרחק מכל המאכלים ומשקים המרים, וגם מסיגריות ודברים אחרים שפוגעים בגוף. גם אם לא מצליחים לעמוד בדרישות האלו, הגדלת

שער הראש היא בכל זאת דבר טוב בהרבה מקרים כי שער הגוף הוא כמו שער

365

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

של עיר, שאמור לעזור לאדם לעמוד מול לחצים מבחוץ, כמו ששערי העיר אמוריםלעזור לעצור אויבים מלהכנס לתוך העיר.{

תברכו את בניוידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה ישראל אמור להם יברכך יהוה וישמרך יאר יהוה פניו אליך ויחנך ישא יהוה פניו

אליך וישם לך שלום ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם }המצווה היא לברך את בני ישראל בברכה הזאת, אבל לא מצווה לכהנים לברך

אנשים מעמים או גוים אחרים. כל עוד שזרע עמלק, עם חרמו של יהוה, נשאר כל כך מעורבב בתוך ישראל ועמים אחרים, עדיף שהכהנים רק יברכו את מי שיש לו

הוכחות ברורות שהוא מבני ישראל.{

אתם וכהוידבר יהוה אל משה לאמר קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה

ליהוה והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים

לא ינחלוולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה ובתוך בני ישראל נחלה כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על כן

אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה וידבר יהוה אל משה לאמר ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני

ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן המעשר ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב כן תרימו

גם אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו

את מקדשו ממנו ואמרת אלהם בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב ואכלתם אתו בכל מקום אתם וביתכם כי שכר הוא לכם ולא

תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולאתמותו.

}"ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו": המעשר שבני ישראל נותנים ללוים הוא קדוש, כי הם מקדשים את זה ללוי, והוא אמור לקדש עשירית ממה שקיבל לכהן. אבל אם הלוי לא נותן עשירית

ממה שקיבל לכהן, אז הוא מחלל את הכסף שהיה אמור לתת לכהן, וזה נקרא לחלל את קדשי בני ישראל. יש נגד זה משפט קשה )"ולא תמותו"( כי ישראלי

שלא נותן מעשר ללוי מחסיר מהלוי את המשכורת שיהוה ציוה לשלם לו על כך366

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

שהלוי יעבוד כמנהיג רוחני לעם, ואותו דבר נכון גם לגבי לוי שלא נותן מעשר לכהן, ממה שקיבל מהישראלי. הפיכת הלוים והכהנים לעניים היא זאת שגוררת

עמה משפט, ולכן כתוב "ואת קדשי בני ישראל לא תחללו, ולא תמותו": לא תחללו את המעשר כאשר אתם משאירים את זה אצלכם, כאשר הייתם אמורים

לתת את זה ללוי, והוא צריך לתת עשרה אחוזים מכך לכהן.{.הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים

}לא הבאתי פה את הדיבור על הפרה האדומה כי בעולם של נבואת משה, מי הפרה האדומה היו כדי לעצור את בני ישראל מלהיות רגישים לטומאה כאשר

שוחטים בהמה. הערבוב של מים עם אפר של פרה אדומה היה כדי לטמא את העם, כדי שלא יהיו רגישים לטומאה וכאב שטמון בבשר, כי אם היו רגישים לכך,

אותה רגישות הייתה עלולה לגרום להם להשתולל בכל פעם שהיו אוכליםקורבנות.{

יטמאזאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל שבעת ימים וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא וכל אשר יגע על פני

השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים

לזבחיוישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב ותקראן לעם אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד

השמש וישב חרון אף יהוה מישראל ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני

משה ולעיני כל עדת בני ישראל }כי הוא רצה להוכיח את משה בשקר באמירה שגם משה לקח אישה מדינית כאשר הוא ברח ממצרים, וכך הוא חשב להצדיק את

הזנות שלו עם בת מדין{ והמה בכים פתח אהל מועד וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו ויבא אחר איש ישראל אל הקבה

וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף וידבר יהוה אל משה לאמר

פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני

ישראל }מראה שלרצוח רשע למען יהוה לא נחשבת לחטא, אלא למעשה של משפט

אמת, שמכפר על העם מפני חורבן שלם וגם מרבה שלום לו.{

367

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

בת ונתתם אתאיש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו ואם אין לו נחלתו לאחיו ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו ואם אין אחים לאביו

ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראללחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה

יהוהוידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל

היצא מפיו יעשה ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה

וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ושמע אישה ביום

שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה

ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל

אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב

לבתו בנעריה בית אביה }אין להתיר נדרים או שבועות לגברים. אם איש לא יכול לקיים את מה שיצא מפיו,

הוא צריך לשאת את עוונו, עד שהוא מוצא דרך לעלות מהעולם שבו הוא נמצא לעולם יותר קדוש, שבו אי קיום אותו נדר או שבועה לא ייחשב לו כעון. אם הוא אמר שבועה לחטא נגד תורת יהוה, השבועה שאמר היא חטא ועדיף שהוא לא יקיים אותה, כי אם הוא מקיים אותה, הוא מוסיף על עצמו עוד חטא, נוסף על

החטא שכבר עשה כאשר נשבע לחטא.{

אשרויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה צוה יהוה את משה אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר וכל אשר לא יבא באש

תעבירו במים וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה

368

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ואלעזרויאמר יהוה אל משה לאמר שא את ראש מלקוח השבי בבהמה אתה הכהן וראשי אבות העדה וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש

מחמש המאות מן הבקר ומן החמרים ומן הצאן ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן הבקר מן

החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים

והורשתם את כלדבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכתם תאבדו ואת

כל במותם תשמידו והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט

תמעיט את נחלתו אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם

ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה והיה כאשר דמיתילעשות להם אעשה לכם

ישראלוידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר צו את בני ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים והיו

הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב ומדתם מחוץ לעיר את פאת

קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים ואת הערים אשר

תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת

מגרשיהן והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעטתמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים

}עדיף לתת ללוים מגרש כדי שיקימו מחנה של קראוונים או אוהלים, מאשר לשבת בעיר עם קירות ובתים. בהמשך, גם יהיה עדיף שהלוים לא יעצרו במקום

אחד בארץ, אלא ילכו ממגרש לוי אחד למגרש לוי שני, כדי להסתובב בארץ ישראל וללמד תורה לעם וכדי שלא יישבו יותר מדי זמן במקום אחד וישקעו בעון

ובשאננות בגלל זה.{

369

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

אתם עבריםוידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי את הירדן ארצה כנען והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם את שלש הערים

תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה

נפש בשגגה ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח או בכלי עץ יד אשר ימות בו

הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימתנו ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו ואם בפתע בלא

איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו ושפטו העדה בין המכה

ובין גאל הדם על המשפטים האלה והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה ומצא

אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ

אחזתו והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות ולא תקחו כפר לנפש רצח

אשר הוא רשע למות כי מות יומת ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא

יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני

ישראל

בניויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה ממשפחת יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשאים ראשי אבות לבני ישראל ויאמרו את אדני צוה

יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנתיו והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן

מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגרל נחלתנו יגרע ואם יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן ויצו משה את בני ישראל על פי יהוה לאמר כן מטה בני יוסף דברים זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה

לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל וכל בת ירשת נחלה

ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני

370

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ישראל איש נחלת אבתיו ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בנות צלפחד ותהיינה מחלה

תרצה וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד לבני דדיהן לנשים ממשפחת בני מנשה בןיוסף היו לנשים ותהי נחלתן על מטה משפחת אביהן

רגילבגופן שירת העדות "ויאמר יהוה אל משה, הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר

וחרה, אשר כרתי אתו,הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות

ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי,וצרות ,הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים

למען, שימה בפיהם,ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל כי אביאנו אל האדמכה אשר נשבעתי,תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל

, ועבדום, ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים, זבת חלב ודבש,לאבתיו וענתה השירה, והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות, והפר את בריתי,ונאצוני

רו אשר הוא עשה היוםצי ידעתי את י ככי לא תשכח מפי זרעו ,הזאת לפניו לעד שה את השירה הזאת ביום ההואמתב כשבעתי וינו אל הארץ אשר נבטרם אביא

יני אתה תביא את בכץ מר חזק ואמון ויאנו את יהושע בן צי ישראל וינדה את במויל תב אתכשה למלות ככך ויהי מי אהיה ענכשבעתי להם ואנישראל אל הארץ אשר

שאי ארון ברית יהוהנשה את הלוים מו צ וי ם מ עד תר פדברי התורה הזאת על ס ם והיהכד ארון ברית יהוה אלהיצתם אתו םמר התורה הזה ושפר לקח את סמלא

ם היוםמכי חי ענך הקשה הן בעודפי ידעתי את םריך ואת ערנכי אכשם בך לעד םכי שבטיקנל זכותי הקהילו אלי את מי אחרי כרים היתם עם יהוה ואף ממ

ים ואת הארץמיהם את הדברים האלה ואעידה בם את השנם ואדברה באזכושטרי ם וקראתכויתי אתצן הדרך אשר מי השחת תשחתון וסרתם כותי מי ידעתי אחרי כ

םכעשה ידימעיסו בכי יהוה להני תעשו את הרע בעיכים מם הרעה באחרית היכאת ם מ עד ת קהל ישראל את דברי השירה הזאת כלי נשה באזמוידבר

האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי. יערף כמטר לקחי, תזל כטל אמרתי, כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב. כי שם יהוה אקרא. הבו גדל

לאלהינו, הצור, תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט. אל אמונה ואין עול, צדיק וישר ליהוה תגמלו זאת? עם נבל הוא. שחת לו? לא, בניו מומם, דור עקש ופתלתל. ה

ולא חכם. הלוא הוא אביך, קנך, הוא עשך, ויכננך. זכר ימות עולם, בינו שנות דר ודר. שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך, בהנחל עליון גוים, בהפרידו בני אדם, יצב

גבלת עמים למספר בני ישראל. כי חלק יהוה עמו; יעקב חבל נחלתו. ימצאהו בארץ מדבר, ובתהו ילל ישמן. יסבבנהו, יבוננהו, יצרנהו כאישון עינו. כנשר יעיר

קנו; על גוזליו ירחף. יפרש כנפיו, יקחהו, ישאהו על אברתו. יהוה בדד ינחנו, ואין

371

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ענו אל נכר. ירכבהו על במותי ארץ, ויאכל תנובת שדי, וינקהו דבש מסלע, ושמן מחלמיש צור. חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים, בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה, ודם ענב תשתה חמר, וישמן ישרון ויבעט; שמנת, עבית, כשית,

ור ישעתו. יקנאהו בזרים, בתועבת יכעיסהו. יזבחו לשדיםצויטש אלוה עשהו, וינבל לא אלה, אלהים לא ידעום, חדשים מקרב באו, לא שערום אבתיכם. צור ילדך

תשי, ותשכח אל מחללך. וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו. ויאמר, אסתירה פני מהם, אראה מה אחריתם, כי דור תהפכת המה, בנים לא אמן בם. הם קנאוני

בלא אל, כעסוני בהבליהם, ואני אקניאם בלא עם, בגוי נבל אכעיסם. כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים.

אספה עלימו רעות. חצי אכלה בם, מזי רעב, ולחמי רשף, וקטב מרירי, ושן בהמת אשלח בם עם חמת זחלי עפר. מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה. גם בחור גם בתולה, יונק עם איש שיבה. אמרתי אפאיהם, אשביתה םאנוש זכרם, לולי כעס

אויב אגור; פן ינכרו צרימו, פן יאמרו, ידנו רמה, ולא יהוה פעל כל זאת. כי גוי אבד עצות המה, ואין בהם תבונה. לו חכמו, ישכילו זאת, יבינו לאחריתם: איכה ירדף

אחד אלף ושנים יניסו רבבה, אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם. כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים, כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה; ענבמו ענבי רוש,

אשכלת מררת למו; חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר. הלא הוא כמס עמדי, חתום באוצרתי: לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם, כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו, כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם, כי יראה כי אזלת יד, ואפס עצור ועזוב. ואמר, אי אלהימו, צור חסיו בו, אשר חלב זבחימו יאכלו, ישתו יין נסיכם? יקומו

ויעזרכם, יהי עליכם סתרה. ראו, עתה, כי אני אני הוא, ואין אלהים עמדי; אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא, ואין מידי מציל. כי אשא אל שמים ידי ואמרתי, חי

אנכי לעלם, אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי; אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם; אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר, מדם חלל ושביה, מראש פרעות אויב.

הרנינו גוים עמו, כי דם עבדיו יקום, ונקם ישיב לצריו, וכפר אדמתו עמו" )שירתהאזינו, דברים לב, א(.

השירה בגופן ישר ויאםר יהוה אל םשה הן קרבו יםיך לםות קרא את יהושע והתיץבו באהל םועד ואץוןו וילך םשה ויהושע ויתיץבו באהל םועד וירא יהוה באהל בעםוד עןן ויעםד

עםוד העןן על ףתח האהל ויאםר יהוה אל םשה הןך שךב עם אבתיך וקם העם הזה וזןה אחרי אלהי ןךר הארץ אשר הוא בא שםה בקרבו ועזבןי והףר את בריתי

אשר ךרתי אתו וחרה אףי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי ףןי םהם והיה לאךל וםץאהו רעות רבות וץרות ואםר ביום ההוא הלא על ךי אין אלהי בקרבי םץאוןי

הרעות האלה ואןךי הסתר אסתיר ףןי ביום ההוא על ךל הרעה אשר עשה ךי ףןה אל אלהים אחרים ועתה ךתבו לךם את השירה הזאת ולםדה את בןי ישראל שיםה בףיהם לםען תהיה לי השירה הזאת לעד בבןי ישראל ךי אביאןו אל האדםה אשר

372

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

ןשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואךל ושבע ודשן וףןה אל אלהים אחרים ועבדום וןאץוןי והףר את בריתי והיה ךי תםץאן אתו רעות רבות וץרות ועןתה השירה הזאת

ךי ידעתי את יץרו אשר הוא עשה היום בטרםךי לא תשךח םףי זרעולףןיו לעד אביאןו אל הארץ אשר ןשבעתי ויךתב םשה את השירה הזאת ביום ההוא וילםדה

עד תםםוידבר םשה באזןי ךל קהל ישראל את דברי השירה הזאת ...את בןי ישראל האזיןו השםים ואדברה ותשםע הארץ אםרי ףי יערף ךםטר לקחי תזל ךטל אםרתי

ךשעירם עלי דשא וךרביבים עלי עשב ךי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהיןו הץור תםים ףעלו ךי ךל דרךיו םשףט אל אםוןה ואין עול ץדיק וישר הוא שחת לו לא בןיו

ליהוה תגםלו זאת עם ןבל ולא חךם הלוא הוא אביך םוםם דור עקש וףתלתל ה קןך הוא עשך ויךןןך זךר יםות עולם ביןו שןות דר ודר שאל אביך ויגדך זקןיך ויאםרו לך בהןחל עליון גוים בהףרידו בןי אדם יץב גבלת עםים לםסףר בןי ישראל ךי חלק

יהוה עםו יעקב חבל ןחלתו יםץאהו בארץ םדבר ובתהו ילל ישםן יסבבןהו יבוןןהו יץרןהו ךאישון עיןו ךןשר יעיר קןו על גוזליו ירחף יףרש ךןףיו יקחהו ישאהו על

אברתו יהוה בדד יןחןו ואין עםו אל ןךר ירךבהו על בםותי ארץ ויאךל תןובת שדי ויןקהו דבש םסלע ושםן םחלםיש ץור חםאת בקר וחלב ץאן עם חלב ךרים ואילים

בןי בשן ועתודים עם חלב ךליות חטה ודם עןב תשתה חםר וישםן ישרון ויבעט שםןת עבית ךשית ויטש אלוה עשהו ויןבל ץור ישעתו יקןאהו בזרים בתועבת

יךעיסהו יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים םקרב באו לא שערום אבתיךם ץור ילדך תשי ותשךח אל םחללך וירא יהוה ויןאץ םךעס בןיו ובןתיו ויאםר

אסתירה ףןי םהם אראה םה אחריתם ךי דור תהףךת הםה בןים לא אםן בם הם קןאוןי בלא אל ךעסוןי בהבליהם ואןי אקןיאם בלא עם בגוי ןבל אךעיסם ךי אש

קדחה באףי ותיקד עד שאול תחתית ותאךל ארץ ויבלה ותלהט םוסדי הרים אסףה עליםו רעות חץי אךלה בם םזי רעב ולחםי רשף וקטב םרירי ושן בהםת אשלח בם עם חםת זחלי עףר םחוץ תשךל חרב וםחדרים איםה גם בחור גם בתולה יוןק עם

איש שיבה אםרתי אףאיהם אשביתה םאןוש זךרם לולי ךעס אויב אגור ףן יןךרו ץריםו ףן יאםרו ידןו רםה ולא יהוה ףעל ךל זאת ךי גוי אבד עץות הםה ואין בהם

תבוןה לו חךםו ישךילו זאת יביןו לאחריתם איךה ירדף אחד אלף ושןים יןיסו רבבה אם לא ךי ץורם םךרם ויהוה הסגירם ךי לא ךץורןו ץורם ואיביןו ףלילים ךי םגףן סדם גףןם וםשדםת עםרה עןבםו עןבי רוש אשךלת םררת לםו חםת תןיןם ייןם

וראש ףתןים אךזר הלא הוא ךםס עםדי חתום באוץרתי לי ןקם ושלם לעת תםוט רגלם ךי קרוב יום אידם וחש עתדת לםו ךי ידין יהוה עםו ועל עבדיו יתןחם ךי יראה ךי אזלת יד ואףס עץור ועזוב ואםר אי אלהיםו ץור חסיו בו אשר חלב זבחיםו יאךלו ישתו יין ןסיךם יקוםו ויעזרךם יהי עליךם סתרה ראו עתה ךי אןי אןי הוא ואין אלהים

עםדי אןי אםית ואחיה םחץתי ואןי ארףא ואין םידי םץיל ךי אשא אל שםים ידי ואםרתי חי אןךי לעלם אם שןותי ברק חרבי ותאחז בםשףט ידי אשיב ןקם לץרי

ולםשןאי אשלם אשךיר חץי םדם וחרבי תאךל בשר םדם חלל ושביה םראש ףרעותאויב הרןיןו גוים עםו ךי דם עבדיו יקום וןקם ישיב לץריו וךףר אדםתו עםו

373

יהוה אהבה, לכן, בימינו, צריך מלחמה

הערה חשובה לגבי האמירה "אקניאם בלא עם" כאשר יהוה אמר "הם קנאוני בלא אל, כעסוני בהבליהם, ואני אקניאם בלא עם,

בגוי נבל אכעיסם" המשמעות לזאת שיהוה הולך לקנא את בני ישראל בלא עם הוא שיהוה הולך לחשוף לעיני הרבנים את הפשעים והתועבות של עמלק, הלא

עם, ואוהביו. המשמעות היא שצריך לגלות את הפרצוף האמיתי של עמלק, כאשר מוכיחים לגבי מה שהוא עשה או מכים בו, כדי לגרום לו לגלות את טבעו הרע

לעיני הרבים, וזה מה שהשתדלתי לעשות בספר הזה. מי שחושב שהדרך להיות קנאי למען יהוה הוא בלהיות שותף עם עמלק, הלא עם, כדי להכות בחוטאי בני יעקב, הוא רשע כי הבחירה להיות שותף עם עמלק, הרשע

המתועב, כדי להכות בחוטאי יעקב הוא בחירה לעזור לרשע הגדול כדי להכות בטועים הקטנים בתוך אחינו, כאשר הרבה מהם רק נפלו לחטא בגלל התחבולות של עמלק ונביאי השקר שלו, ושל הלא אל שלו. לעשות כן הוא בגידה ומרידה נגד

יהוה, ויהיה על זה דין "כי חלק יהוה עמו; יעקב חבל נחלתו". יעקב הוא חבל נחלתו של יהוה, ועמלק הוא עם חרמו של יהוה, ואין להפוך את

הלא עם הזה לשותף במשפט שהולך להיות נגד חטאי יעקב כי המלחמה הכי "ויאמר יהוה אל משה, 'כתב זאת זכרון בספר, ושים באזניחשובה היא נגד עמלק:

מתחת השמים'. ויבן משה מזבח, ויקראמחה אמחה את זכר עמלקיהושע, כי " )שמותמלחמה ליהוה בעמלק מדר דרשמו, 'יהוה נסי'. ויאמר, 'כי יד על כס יה,

יז, יד(.

374