יפה יותר חדר

בראון מאת: איתי

itay_braun@hotmail.comדוא"ל:

שמורות. הזכויות כל

2

אחד עמוד בן ספר לכתוב ויכולתי הלוואי

מקוצק הרבי

בלילה. וערים בגופם פצועים נמצאים שאינם, בינינו לילדים הורים חיים ישראל בארץ שם אי את להעריך אפשר כבר ועכשיו מיוחד מאוד תפקיד שקבלו חיילים ישנם ישראל בארץ שם אי

נגמרה. לא אך תמה המלחמה להם. עבורם שנגרם הנזק

שם. שהיה מה על לדבר רוצים לא הם

לפה. להם אהיה אני

3

עניינים תוכן

4........................................................................................................................................פרולוג

6....................................................................................................;-( משחררת העבודה - 1 פרק

14.........................................................................................................על אומרים חמוד - 2 פרק

18....................................................................................................?גרמנית מדבר אתה - 3 פרק

23...............................................................................................................שתיים פ"חק - 4 פרק

25........................................................................................................החביב קופלר מר - 5 פרק

4

פרולוג

1974 בינואר4תאריך:

יעקב - זכרון הבראה מיקום: בית

ד.ש. ראשון סמל עם שבי, ראיון פדויי של ראשוני תחקור

אני 'מילנו'. מעוז את לעזוב וחייבים אותנו לחלץ יבואו לא שכבר הבנו למלחמה השני ביום

בתחת, לי תשקמה, יודע אתה "לעזוב". אז אומר שאני פעם בכל שלך הפרצוף את רואה

תיקון: שלך במסמכים בבקשה "לעזוב". תרשום המילה עם בעיה לי המודיעין. אין קצין אדוני

שיש אותנו. הבנו להציל יבוא לא והמפואר הגדול זה, וצה"ל שזהו הבנו למלחמה השני ביום

לעזוב, עצמנו. החלטנו על עוד להגן נצליח לא מאוד ושבקרוב הכיוונים מכל מצרים חיילים

לברוח להיעלם, התעלה. אתה שפת על 'מילנו' אשר ממעוז להסתלק, לסגת, לנטוש, רושם? יופי.

מחסניות ושלוש עוזי סחבתי יודע. אני כבר אתה זה לדרך, את יצאו חיילים ושלושה ארבעים

יוצאים. בערך אותנו שמעו בשקט, לא אחר. הסתלקנו מישהו על היה מים. אוכל ליטר ושני

וכוח זמן לנו היה נעלמו. לא החיילים מן שחלק הבנו פתאום וחצי אחת בלילה, אולי באחת

שינה, בלי יומיים אחרי מעייפות הרוגים אותי. היינו שתצטט בעיה שום לי ואין אותם לחפש

שצריך בכלום. מי מתבייש לא ואני הכל סובל נוראיות. תרשום, תרשום, הנייר הפגזות תחת

והרמטכ"ל. הביטחון שר זה להתבייש

קרוב הגענו במדבר השוטטות במהלך אבל שלנו הכוחות לעבר לנוע לאיבוד. תכננו הלכנו

שמה. ולהתחבא לקנטרה ללכת החלטנו לעלות. אז עמד והשחר מאוחר נהיה לקנטרה. כבר

ערבים, נטושה של עיר שם? סתם לחפש לי היה בעיר. מה הראשונה הפעם הייתה זאת לי

יותר חדר מצאנו הפציע שהשחר לפני בו. ממש והתמקמנו בניין לאיזה ה'התשה'. נכנסנו מאז

לא מזל לנו שהיה בטוחים ופיצוצים. היינו ופגזים יריות שמענו הלילה אליו. כל ועברנו יפה

לישון. והלכנו בגללם עצובים מבין, היינו מתים. אתה כבר החבר'ה וששאר נורמאלי

זה את רובה. גם להחזיק יודעים לא הרוב, הכל בסך חיילים עשר שבעה האיר. היינו הבוקר

אותנו לקנטרה. מצאו הראשונים המצרים החיילים הגיעו וחצי בעשר יודע. בערך כבר אתה

חיילים מאות ארבע מאות, אולי שלוש לפחות לדעתי שם בחול. היו העקבות לפי צ'ק צי'ק

לא שהמצרים וזה אחרינו יחפשו שהם הופתענו, ידענו קולות. לא בקולי מצרים, צועקים

שום אין כי עלינו שהלך הבנתי ומייד בצהריים. ואני, תיכף כיפור ביום הבנו כבר מטומטמים

5

שאנחנו יודעים לא אפילו שבפיקוד לוודאי אותנו. קרוב להציל יבוא שצה"ל בעולם סיכוי

שם. לא למות, בטח רציתי נטושה. לא בעיר מגעיל בניין באיזה מתבצרים

האש חילופי בערך. במהלך שעה במשך אש חילופי התחבאנו. היו שבו הבניין את זיהו המצרים

החלפנו פראית, לא הגזמה אש" הם "חילופי שהמילים גם חיילים. תרשום שלושה נהרגו

האחרונים הכדורים ואת תחמושת לנו נשארה בקושי התחבאנו. הרי ואנחנו ירו כלום, הם

לעצמנו. לשמור רצינו

החלטנו עשרה שתים בשעה בערך. מדי יותר שלא מעריך דפקנו, אני מצרים כמה יודע לא

רוצה מישהו ואם נכנע שאני אמרתי ואני להיכנע או להתאבד אם ויכוח להיכנע. היה סופית

היו בוודאות הזה אותו. בשלב עוצר לא לבריאות, אני לו להתאבד, תפדאל, בבקשה, שיהיה

נכנעים. תרשום שאנחנו ואנגלית בעברית למצרים בחיים. צעקנו איש עשרה ארבע עדיין

להסוואה. חול קצת ושפכתי בקיר גדול סדק בתוך אותה והחבאתי הקוד מפת את שלקחתי

לי. היה לא אותה. אבל שורף הייתי מצית לי היה אם

גרגר בלי יפה לבוש ככה מצרי קצין ואחריו שלוף ברובה לחדר מצרי חייל איזה נכנס דקה אחרי

הנשק, כלי את אספו מורמות. הם ידיים עם הקיר ליד אותנו הושיבו המדים. המצרים על אבק לעמוד. נול סימן הקציןמכות. לנו דפקו לא עדיין הם הזה בשלבושעונים. תעודות, ארנקים

עלינו צרחו והחיילים להתרומם לעצמי יודע, לעזור לקום, אתה כדי הידיים אחת את הורדתי

לקום. השאר הצליחו שישה מאיתנו. רק פחות לא בפאניקה היו בי. הם ירו בערבית, כמעט

בהכרה. הרצפה. רובם על לשכב שנשארו פצועים פצועים. שמונה היו

נו:אות אלוש המצרי הקצין ואז

Did you fight in sixty seven?

לו: אמרתי אז הולך זה לאן הבנתי ישר ואני

No, no, look on us. We are young. We all twenty years old. In sixty seven we all are only kids

in school.

עדיין היה והעייפות. אפשר והלכלוך הזיפים צעירים, למרות נראינו לי, באמת האמין הוא

שיכולים חיילים אחריו, שישה לצאת... והלכנו לנו סימן בנערים. ואז... הוא שמדובר לראות

מאחור... אחרים, נשארו ללכת. השאר... שמונה

בחדר. שנשאר מי בכל יורים המצרים את שומע אני יוצאים שאנחנו תרשום: איך

6

אותם. שיאסוף מישהו לשלוח צריכים אתם

7

;-( משחררת - העבודה1 פרק

2008 ן, שנתג רמת מכללי מתעלמים, אותם הסובבים של הרגשות מן להתעלם נוטים אנשים מסויים בגיל

.אחרים אנשים יגידו מה להם אכפת מה, בגילם?". יגידו מה" לשאלה אדישים, הנימוס. רוצה שאני מה אעשה ואני האדמה פני על שלי האחרונים הימים אלה: לעצמם אומרים

הרבה נהיה המצב, שמונים בגיל, כיום. עשרה חמש מגיל רוצה שהוא מה עשה שלי סבאהרבה.גרוע יותר ,בערך שש שבועיים(, בשעה )לפני אחד וכך, בוקר. גרוע יותר הרבה

צלצל. הטלפון

יותר, או התעוררה, פחות היא רעות. גם ישנה המיטה של השני האחרונות, בצד וחצי בשנההמונח המכשיר אחרי גששה עצומות ובעיניים כשהתכופפה על שלה, מבעד הרצפה.

התחתון. הגב זנב, באזור מכוערת, חסרת לטאה של קעקוע למיטה, נחשף

שלא משהו מלמלה והיא להיסטוריה מורה של בקול לה בשבילי," אמרתי הוא "הצלצול. "El akarok menniבהונגרית: " אמר שלי הקו, סבא של השני להבין. מעברו הצלחתי

.רדום חצי שאלתי, עדיין?" לנסוע רוצה אתה לאן"

"Magyarorszá"

פתאום?" לשם לנסוע רוצה אתה להונגריה? למה"

"Csak neked"

בשבילי?" רק שזה הבנתי. אמרת בשבילי? לא "רק

"Igen"

חצי עוד לישון אוכל אולי מייד השיחה את אסיים ברור. אם מדבר לא לפעמים שלי סבא ?" לנסוע רוצה אתה מתי משנה. לעבודה. "טוב, לא לקום שאצטרך לפני שעה

"Jövő héten "שלום לומר מבלי וניתק .

תבעה?" בכלל השעה מה? דיברת מי עם? היה זה מי. "לחלוטין ערנית רעות הייתה עכשיו הבא, אם בשבוע להונגריה איתי לטוס רוצה ושהוא התקשר שלי שסבא לה לדעת. הסברתי

שום קרה לא בכלל. משהו לא שלי ההונגרית ואילו בהונגרית הייתה הרי השיחה.נכון הבנתי

8

המוקדמת ההשכמה על התנצלות הוספתי וגם לישון שתחזור אותה, ביקשתי הרגעתי דבר,מתוכננת. והלא

לא שאתה לו בצפון. אמרת לצימר שהולכים קבענו הבא הבא?! שבוע הבא? שבוע שבוע" רואה, בקושי ככה גם שלך, שאתה לחברה שהבטחת לו בעבודה? אמרת לחץ לך ושיש יכול

?" בצפון ארוך שבוע לסוף שתלכו

זקן בדירה כבר לי ישחודשים. כמה בעוד ולא עכשיו להונגריה, לא איתו לנסוע רוצה לא אני מלאו חמוד היה הוא נפגשנו ואני רעות אשראחריו. כ ולנקות בו לטפל שצריך אחד ישע חסר

רואה, לא הולך, בקושי מהחיים, בקושי הרצפה, עייף על שוכב שלה הכלב עכשיואנרגיה. .ברירה אותו, אין להרדים נצטרך בקרוב בצרכיו. שולט

עכשיו." תתקשרחודשיים. חודש שיחכה לו ותגיד שלך לסבא בבקשה "תתקשר

לישון. לחזור בנימוס ממנה ביקשתי

גם פעם. אתה מליון כבר זה את לך אמרתי יודע, כי שאתה יודע? בטח דפוק, אתה "אתה לא עדיין ואתה דפוק שאתה פעם מליון כבר לך אמרתי כי אידיוט יודע? אתה אידיוט, אתה

אותך בצפון, עזוב מצימר אותך לדום. בוא, עזוב קופץ האהוב שורק, והנכד שלו מבין. סבאשואה." של לדנובה, לטיול להונגריה, הולכים שלך, הולכים לחברה מהבטחות

אותי, אני אוהבת היא בפנים שלה. עמוק ההצגות ומן ממנה מתרגש לא מזמן כבר אנימושלם. מלהיות רחוק אני בעדינות, גם זאת ננסח חושב. וגם, איך

כאילו שלושים, שמתנהג בן לא מעוות. ילד, עוד עדיפויות סדר עם דפוק אדם בן "אתהבשואה." היו שלו טובים הכי החברים

הכנות על משהו מלמלתי כולם." את מכירה ואת בפייסבוק שלי טובים הכי "מאמי, החברים באותו היחידה כלום. הנחמה לאכול מבלי הבית מן ויצאתי חדש עובד של קליטה לקראת

לשבע. רבע בשעה למשרד בדרך פקקים שאין העובדה הייתה בוקר

החדשות את כבר שמע שלי. הוא מאבא טלפון יותר, במשרד, קיבלתי מאוחר שעות כמה אני, טוב נכד מחמאות, איזה הכבוד, שפע כל ממש. סבא עם להונגריה נוסע הטובות, שאני

עכשיו. יפה מאוד לי, הדנובה יהיה כיף וכמה בי מקנא שקצת גאווה. סיפר מלא ליבו

9

קוץ כמו "תקוע עליו: האהוב בפתגם לסכם יכול אני שלי סבא עם הבא בשבוע הנסיעה את ככה להיעלם יכול לא ואני בעבודה לחץ מלא עליי שיש שלי לאבא הסברתי. בתחת" פתאום.

. ענה לא

בטוח. לא אז חודשיים, נראה. גם עוד עכשיו, אולי לנסוע. לא מוכן לא שאני לו אמרתי למשל במציאות. כמו אחיזה וחסרי רגשניים טיעונים הועלו מאוד במשפחה, מהר כמקובל ",נובח הכלבו מדבר ףהלימודים. "הכס את לי מממן הוא כי שלי "חייב" לסבא שאני הטענה

אימא. את לי והעביר בחגיגיות טען

המרכזי זוטות, הנושא על בויכוח להמשיך טעם הלימודים. אין את לי מממן גס! הצבא שקר את שלי, מסיטים ההורים של הטריקים את מכיר להונגריה. אני הנסיעה הוא הפרק שעל

רק נותר הדברים, עכשיו עיקרי על הסכמנו כבר משני, פעוט, כאילו הצידה, לנושא הוויכוחהקצוות. את לסגור

. להקשות המשכתי?" במכנסיים יעשה הוא ואם"

מקדמת שלא תשובה כלל בדרך, שאלה לכל תשובה לו יש. שלי אבא ענה," תנקה אז" ,סליחה. "בדרך שטעה איש ובה מכונית שלי אבא ליד נעצרה אחת פעם. מקום לשום אותך. ענה שלי אבא," סוברו במכונית. "האיש שאל?" נמצא אני איפה

כל מקבלים שלי, לא במשפחה זה הוחלט: נוסעים. ככה ולבסוף ונמשכה נמשכה השיחה לארץ, כשנחזור סנילי. לא עדיין שלי סבא למזלי,. אנקה שאני הוחלט שרוצים. עוד מה

ימים שמונה בחברתו שסבל מי עם צדק שייעשה. הצוואה את לעדכן בנימוס ממנו אבקש דקות במשך עליי צרחה הפרטים. היא על אותה ועדכנתי לרעות התקשרתי. בהונגריה

משהו כמוני. לא אופי חלש בחור עם עושה היא מה מבינה לא והיא סמרטוט שאני ארוכות לה. יעבור שעות כמה קודם. עוד שמעתי שלא

לפולין. משלחת התארגנה בתיכון בפולין. כשהייתי לא וגם בהונגריה ביקרתי לא מעולם הרבה לפני היה לאושוויץ". זה נוסע לא עשרה שבע בן אותי: "ילד לשלוח סרבו שלי ההורים

הבין לא שלי בכיתי. סבא לחו"ל, כמעט לטוס רציתי נורא כי כעסתי שמאוד זוכר ואני שניםעשרה." חמש בגיל כבר באושוויץ השלום, הייתה שלו, עליה הבעיה: "סבתא מה

10

ומה החיים באמצע פתאום הונגריה עם הסיפור מה להבין וניסיתי שלי לסבא התקשרתי כלום. ורעות יקרה יקרה? לא שבועיים, מה נחכה קצרה. ואם כך כל בהתראה לנסוע הלחץקצת. תרגע

שלומך?" יוגב. מה סבא, זה "היי

רועד. מעט השם," קולו "ברוך

ולא התעוררתי ובדיוק מהר וניתקת איתי דיברת אתה בבקשה. הבוקר לי "יום, יום. תאמר ששבוע להונגריה, נכון? הבעיה הבא בשבוע לנסוע רוצה שאתה טוב. אמרת כך כל שמעתי

לחץ ויש דברים מיני כל קבענו ואני שורשים. רעות למסע לצאת לי מסתדר כך כל לא הבאאומר?" אתה שלושה, מה שבועיים נחכה בעבודה. אולי

שלו. "לעולם התשובה מן הופתעתי לא כלל ולכן עניינית לתשובה ציפיתי לא שלי מסבא נברא בשבילי כתוב האחד פתקים. על שני מעילו ובכיס הולך הוא כאילו האדם עצמו יראה

הצורך. " כפי מזה ונוטל הצורך כפי מזה . ונוטלואפר עפר אנוכי כתוב השני . ועלהעולם

הרבי של המשפטים כל את מכיר מקוצק. אני הרבי של הזה המשפט את מכיר "סבא, אניהטיסה?" עם קצת נחכה שלא להגיד. למה מנסה אתה מה הבנתי לא מקוצק. אבל

פתק." עוד יש זמן. אבל מדי ואפר. יותר עפר שהינך מרגיש אתה זמן "הרבה

"אוקיי...ו...."

הולכים." וניתק. הבא הולכים...שבוע אנחנו תבין...בשבילך פתק... אתה עוד "יש

על להתנצל מסרב אנישלי. הבחירה את לכבד תצטרך הולכים. ורעות הבא סגור, שבוע לדעת הסכמות. צריך וחוסר חיכוכים אילו אי יש פעם זוג, מדי כל אצל שלי. כמו ההחלטות

אלוהים, בכבודו שאפילו לנו מספרת כשצריך. התורה ולהתנצל פעם מדי לוותר לריב, צריךבית. שלום בשביל לאברהם ובעצמו, שיקר

אביב. בתל בנין גג על שלנו הראשונה לפגישה בדיוק שנתיים חודשים, חגגנו כמה לפני מתנה. קורה, לקנות ששכחתי והתברר ולחוץ ארוך יום עוד אחרי מאוחר הביתה הגעתי

לומר מבלי למיטה נכנסה עזר, היא אדם. התנצלתי, לא בני טעות, טועים, טעיתי, כולנו השיש על אותו הקודם, הנחתי בלילה שהרגתי הג'וק את האשפה מפח מילה. הוצאתי

לי. אז סלחה בשבילך." בבוקר אעשה אש, הכל יורק דרקון ג'וק, מחר לה: "אתמול וכתבתי מסרב אחרת, אני או רגיל. כך זוג כל מאשר מריבות יותר קצת יש שאצלנו להיות יכול

שלי. הבחירות על להתנצל11

משהו. על או הכלב עם החוצה יצאה בדירה, בטח היתה לא הביתה, רעות בערב, כשחזרתי עלשלי. טובים הכי החברים שלך, גם טובים הכי החברים רק לאפתק: לי השאירה השולחן

כולם. את פגשתי המחשב מסך

חדשים. חברים לעצמה יצרה במשרד, רעות הייתי שאני מתברר, בזמן היום, כך במהלך רוחלה. בודפשט של באוניברסיטה לפיסיקה סטודנט, 1919 יליד, לינדנבאום למשל, יעקב

ליד קטן בכפר גר משפחה, שומלאי, רופא שאנדור. קפה בבית מלצרית, 1922 ילידת, בינגייהודית.נגר'צ לסבא זהה ששמו אחד גם בודפשט. וביניהם של באופרה צ'לו מנדל, נגנית

את שכחתי שמייד יהודונים כמה עוד שם לגמרי. היו שונה התמונה בארד, אבל שלי, גאבור. משפחה בקשרי לאחרים איכשהו קשורים חלקם, פחות או יותר מבוגרים, שמם

.חברים עכשיו לינדבאום יעקב ו שוורץ פייגה שרה

חברים. עכשיו שומלאי שאנדור ו בינגי רוחלה

. בלאטון באגם שבוע סוף באלבום מופיעה שוורץ פייגה שרה

."ס'בלינצ לאכול אוהבת אני גם" לקבוצה הצטרפה בינגי רוחלה

".רודי טורוש" של מעריץ שומלאי שאנדור

חציר. לקצור ויוצא המגל את משחיז בארד גאבור

מסוויליה". "הספר האופרה של הבכורה לקראת מתרגשת מנדל יהודית

בהצלחה. את לך מאחלת , אניDrágám: מנדל יהודית של לסטטוס הגיבה בינגי רוחלה כרטיסים? שני לנו מארגנת

לך, ארטיסטים. סטאטוס ושינויי איחולים ברכות, ודברצן, מבודפשט תמונות ועוד עוד וכך מערכות מנהלת או דין בעורכת להתאהב צריך והייתי צודקת שלי אימא זאת בכל אולי. תבין

קניות על חושבת היא" להונגריה טיול" לה שכשאומרים נורמאלית, בחורה סתם או מידע. ואוכל

שלא, לה להונגריה. עניתי הנסיעה לגבי דעתי את שיניתי אם אותי הביתה, שאלה כשחזרה כך אחר ביחד להיות זמן ואני( מספיק )רעות לנו שלי, שיהיה לסבא חשובה שהנסיעה

מקורי רעיון שזה לה הפייסבוק. אמרתי של הרעיון על לה אחרים. החמאתי דברים ולעשות מטרת האם בעדינות לגשש איתו. בעצם, ניסיתי לעשות מתכננת היא בדיוק מה ושאלתי

12

כוונת שום פה הייתה שלא לי אחד, נראה אחרת? מצד או זו בדרך אותי לעצבן הפרוייקט בצורה אומרת היא להגיד לה שיש מה בבטן, את דברים ששומרת בחורה לא זדון. רעות

ברורה.

בחנות, היחיד בגדים. אני, הגבר לחנות שנינו נכנסנו אחד שישי לצאת, ביום התחלנו כשרק לא הוויכוח את התחילה בדיוק, ומי קרה בסבלנות. מה בתקרה, ממתין בצד, בוהה ישבתי קורה, קללות, מה לראות התקרבו בחנות שהיו הוחלפו, אנשים זועמות לעולם. מילים אדע

מאתיים שקל, קחי מאתיים רוצה במילים: "את הדיון את סיכמה דחיפות. רעות כמעט לתוך אותם והכניסה חדשים שקלים מאה של חומים שטרות שני מארנקה שקל!" הוציאה

השולחן, על השטרות את רעות המפואר, הטיחה ישבנה את שנגבה שלה. לאחר התחתונים בחנות, נותר הנוכחים שאר צבי, כמו בן יצחק החוצה. הנשיא ויצאה השקית את חטפה

המום.

לחברים שורבב שלי סבא של השם שגם משהו. העובדה זוממת היא זאת בכל שני, אולי מצד טוענת הזה? רעות הפרוייקט מאחורי הרעיון מקרית. מה אינה בפייסבוק שלה החדשים

נותר לא בטוח. והלילה די משהו, אני זוממת חשדן, היא עדיין יודעת. אני לא בעצמה שהיאבסבלנות. להזדיין אלא לי

לישון שהלכה מאוחר. לפני ממש שהיה עד טלוויזיה בדממה, ראינו ערב ארוחת את אכלנו להיות ,21 ה במאה בישראל שגרים אלה, האמיתיים, שלה החברים את רעות הזמינה. שבראה היהודונים של בפייסבוק חברים

. עשו וכך

לטיול הכלב את התעוררה, התקלחה, הוציאה לעבודה. רעות כרגיל נסעתי בבוקר למחרתיוגה. ועשתה

. בפייסבוק שואה פרצה ואז

לגטו. דירה ועובר מזוודה אורז שומלאי שאנדור

רעבה. מאוד שוורץ פייגה שרה

בקלות להחביא שאפשר חן אבני כל או יהלומים שמוכר מישהו מחפש בארד גאבור

13

. צהוב טלאי לינדנבאום ליעקב שלחה בינגי רוחלה

פה. מסריח ממש פה. ממש בקרון. מסריח שירותים אין למה מבין לא בארד גאבור

כבר לאכול מה ואין ביותר מסריח אצלנו : גםבארד גאבור של לסטטוס הגיבה בינגי רוחלהמגיעים? מתי יודע יומיים. מישהו

בקרון. ממש ילדה אחת אישה : אצלנובארד גאבור של לסטטוס הגיב שומלאי שאנדורהצלחה. ללא אבל לעזור כולם. ניסיתי מול

" 23 בלוק, אושוויץ" לקבוצה הצטרף לינדנבאום יעקב

לצמה. מתגעגת שוורץ פייגה שרה

"18 ב מסתיים שלי המספר גם" לקבוצה הצטרפה שוורץ פייגה שרה

" 44 "חורף באלבום תוייגה שוורץ פייגה שרה

עצובה. דווקא תהיי יפה, אל : ילדהשוורץ פייגה שרה של לתמונה הגיב לינדנבאום יעקבקרחת. לך מתאים

מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד שומאליי שאנדוררעב.

איתי. תתעסקו ואל טובה לעצמכם לקאפו. תעשו התמנה לינדנבאום יעקב

;-( משחררת העבודה מנדל יהודית

קיבלתי היום כל היהודים, לאורך ושאר שומלאי בינגי, שאנדור רוחלה של חבר ואני מאחר קבלו מהלימודים רעות של החברים שאר אני, גם רק מצבם. לא על שוטפים עדכונים שרציתי באמת היחיד כזה? הדבר לדבר מגיבים איך. שלהם החדשים מהחברים עדכונים

יחסית בנוחות המלחמה את העביר בארד, בכלל גאבור שלי, מר שסבא הבהרה היה לכתוב לעצמי. ובכלל, מדובר הקטנונית ההערה את לשמור העדפתי "לייט". אבל עבודה במחנה

עובדות? עם השכל את ומבלבל בא אני מה אומנותי, לא? אז בפרוייקט

עם עדן בגן השואה "קדושי לשכוח" או ולא "לזכור בסגנון בנאליות תשובות השאירו אחדיםכמה מהוססות תגובות וגמגמו פעולה לשתף ניסו מהלימודים שלה חברים המלאכים".

סובל לא ממש ואני איתה שלומדת אחת לכם." מטומטמת קר ממש בסגנון: "אוי, בטח14

שעברה. שנה שם שיש. הייתי יפה הזמן. הכי על חבל והדנובה מהממת "בודפשט כתבה ובקשה אליה התקשרה רעות עם שלומדת אחרת מישהי לחזור". מטורף. מתה שופינג . לעזאזל אותה שלחה רעות.להפסיק ממנה

רוצה, שהיא מה עושה רעות. היא עם בוויכוח טעם שום שאין פעם אותי הזהיר שלה אבא בהונגרית: כזה ביטוי גרוע. יש יותר הרבה יהיה שנה עשרים שלה. ובעוד אמא כמו בדיוק

Nézdd meg az anyját - vedd el a lányátהבת. כלומר, את ותיקח האמא על , תסתכל היום. "זה ומתנהגת נראית שלה שאמא כמו בדיוק שנה עשרים בעוד ותתנהג תראה הבת עברית אנציקלופדיה במתנה קיבלנו שלנו ללהג, "בחתונה הוסיף שלה הכל," אבא לא עוד

אחרי בשלושים אמרתי את החזרתי חודש כרכים. מה המתנה. צריך אני לעצמי, הכל?" יודעת אשתי אם אנציקלופדיה

בצחוק. נאמרו שלו הדברים אם בטוח לא אני היום עד

בשלג. שעות חמש כבר עומד בארד גאבור

בוערה שריפה, עיירתנו שריפה "אחים של ההמשך הולך איך זוכר מישהו שומלאי שאנדור כולה"?

" מנגלה דוקטור אצל ניסויים" לקבוצה הצטרפה בינגי רוחלה

" 23 בלוק, אאושוויץ" הקבוצה את עזב לינדנבאום יעקב

" קומנדו זונדר" לקבוצה הצטרף לינדנבאום יעקב

אדם? בשר על מברכים ומה סוס בשר אכילת על מברכים מה יודע מישהו מנדל יהודית

'שהכל' ועל מברכים סוס בשר אכילת : עלמנדל יהודית של לסטטוס הגיב בארד גאבור-'ולא משום בכלל מברכים לא אדם בשר נפשתיכם'. בתיאבון. -את תשקצו

היא אז להפסיק ממנה ובקשו התקשרו אנשים עוד. עדכונים לשלוח הפסיקה לא רעות ה"אומנותי" חשובה. הפרוייקט שיחה לקיים זאת, החלטתי אני, לעומת. הפלאפון את כיבתה

רק שנעלמה מועקה השאיר בארד מגאבור עדכון וכל הטוב הטעם גבול את מזמן עבר הזה כל שבעצם למסקנה שהוביל שחור, מה הומור לה אין כלל ארוכות. בדרך דקות אחרי

15

הבייתה, לה. בערב, כשחזרתי אותי. הצליח לעצבן נועדו בעצם המתחכמים הסטטוסים. מייד תיכף הפייסבוק של החרא עם שתגמור בנימוס ממנה ביקשתי

. עשתה וכך

למקלחת בתור עומדת שוורץ פייגה שרה

מת. נכשל, החולה הניתוח בינגי רוחלה

לטבח. מחכה, כצאן שומלאי שאנדור

מוזלמן לינדנבאום יעקב

בגדר נגע בארד גאבור

. מדברים לא אנחנו ומאז

מבודפשט, שאחזור עד לה יעבור. מדברים לא סתם. משהו או הדירה את עזבה שהיא לא זהצודק. שאני רואה עיוור בהונגרית: אפילו שאומרים כמו או. טעות שעשתה תבין היא

16

...על אומרים - חמוד2 פרק2001אביב, תל

את םמאחוריה סוגרתושלך" לשטויות זמן לי "אין,גוערת כבר," היא "יאללה, שמשון, בוא דלת פה הייתה שנה חצי ושמשון." לפני ותרע בכיף גרים "כאן כתוב הדלת על .הפלדה דלתנרקומן עץ את מצאה היא חזרה רעותהצהריים. כש בשעת הביתה פרץ אחד פשוטה.

בפינה. מיילל שמשון תוא החדר בכל זרוקים שלה התחתונים שבור, את המנעול

כדי פעם מידי עוצר הכלבורעות. ושמשון, שמשון רוטשילד. רעות בשדרות הולכים הםשני "?what took you so longשמשון, "קדימה ו.של הטריטוריה את סמןומ ושיחים עצים לרחרח

שמשון בנקה דלת ליד עליה. רק האהובה גירל הספייס של החדש בשיר ואות מזרזת רעות .הכניסה מול לחרבן וגם בנחת הטריטוריה את לסמן הדרוש, אפשר הזמן כל את מקבל שכולם בקול אומרת היא נילון בשקית הגללים את אוספת רעותש מבורכת. בזמן שגרה

להם." מגיע החרא, לא את שאאסוף להם מגיע ישמעו: "לא

האו : "איפההילד את ושואלת הכלב על מצביעה צעירה אימא בשדרה אחד ספסל עלהאו?".

לעצור. מבלי אומרת האו." רעות האו שמשון, לא לו "קוראים

חושב הכלב. למרחוק נישא , ריחםגלגלים עם בכסאות אדם בני יושבים ראח ספסל יד על הגלגלים על להשתין ומנסה אותם , נובח, מקיףשלהם הטריטוריה את מסמנים הם גםש

גלגלי לכלוך על שקל מאות חמש של קנס לה דפק העירייה של פקח חודשיים ממש. לפני האנשים. בו לשלוט צריכה ואת הכלב של הבעלים בה, "את לך," נזף המתכת. "תתביישי

למסור סרבה גלגלים." רעות הכסא על חלודה עושה שלך שלך. הכלב סבא של בגיל האלה הצעקות, שכנעה את ושמעה במקום במקרה שוטרת, שעברה ורק שלה הפרטים את לפקחבתחנה. העצים, ולא עכשיו, בשדרה, בין זאת לעשות אותה

גבו, "אל את טוב..." לטפה בזעם. "שששש...כלב נבח רעות של הרוח למצבי שמשון, רגיש להבטיח הספיקה שהסתלקה, עוד זונה." ולפני שלו שאמא אשם לא הפקח, הוא על תנבחלב. התקף לו תעשה היא מאוד שהתלונן, שבקרוב לזקן

17

אותם דוחפים הזקנים של המתכת. הבעלים גלגלי אל יתקרב שלא שמשון את מושכת רעות הביתה. בחזרה אחר, ומשם עץ הלאה, אל

לעץ. מתחת לזוז מבלי חונה שלו והזקן היטב נעולים שהברקסים מוודא צעיר איש

"Hello Le'ut. Good molning. How al you doing? How is Doggy?"

לא.שמשון לו שקוראים פעם מליון כבר לך אידיוט? אמרתי קורה? תגיד, אתה צ'ין, מה "היי"., שמשוןדוגי

"The doggy is angly. Why the doggy is angly?"

שלו." המשפחה את אוכל שאתה יודע הוא כי כועס "הוא

מוותר. לא דבריה, אבל את הבין אם צוחק, ספק הוא

"What a beautiful gill like you doing with an ugly dog like this?"

. בדרכם ממשיכים ושמשון כאן! רעות עד

.לאות השם אותי הולם "דווקארם: בקול עצמה אל מדברת שוב היא מעט שהתרחקו אחרי .הכלב תא ללטף כדי מתכופפת וושמשון," לאות בכיף גרים הדלת: כאן על חדש שלט נתלה שלך בך, ששנה מקנאת אני אותי. לפעמים מעייפים שמשון? החיים שומע עייפה. אתה "אני

זה עם . לגמורFast Forward ב רצים היו שלי החיים אם שמחה שלי. הייתי שנים שבע כמו זה ניתן היכן יודע אתה אלוהים? שמשון, אולי נמצא אליך. היכן אותי אלוהים, תיקחמהר. יותר

" אותו? למצוא

הבייתה. וממשיכים

לו קוראיםו בדירה שותף לה שיש לו הביתה, ספרה האיש את שהביאה הראשונה בפעם"אשתי". לה וקוראים בדירה שותפה יש לאיש שגם ידעה היאשמשון.

לכלב?" זה שם מן האיש, "איזה "שמשון?" תהה

18

הבייתה ואני. כשהגענו שלי הקודמת השותפה וז חיים`. לקחנו בעלי מ`צער אותו לקחנו" תהב חודשיים אחרישמשון. לו לקרוא החלטנו גיבור. אז של שם צריך קטן שכלב האמר יאה

לאימא! אתה? בוא! בוא שמשון, איפההכלב. עם לבד נשארתי ואני בלונדון לגור עברה זונה

כלל, לראשו. בדרך מתחת לטפהו ואלי התכופפה שמשון?" היא אותי, נכון תעזוב לא אתה הפעם. בטנו. לא את אליה ומפנה הגב על נשכב גם היה

בכלב." נוגעת שאת אחרי ידיים שוטפת שאת מקווה מאוד אני"

הראשונה פעםערב, ה אותוב אותה אותי?" שאל לראות שמח הכלב"פסקו. לא הנביחות מפני שלו הטריטוריה על מגן רוצה. אולי לא אותו. הוא ללטף מנסה אני "לדירתה. עלהש

אחרים?" וצחק. זכרים

פה." כשאתה במיוחד מאושר לי נראה לא "שמשון

לקראתי?" שמחה "ואת

לטיול הכלב את הוציאהש פעם בכל כמו התקשח שלה הגוף . אבלמייד ענתה"כמובן," פה. מחסום ללא רוטווילר או אמסטף יהםאל תקרבהו ברחוב

עלה כשהאיש החלו הנביחותאותו. אהב לא הכלב גםו הכלב תא אהב לא בערב שבא האיש שמחה הערב הללו. אבל שמחה הלא נביחות נמשכות מחודש למעלה המדרגות. כבר בחדר שיצאו האיש. לפני עם ביחד הדירה מן הראשונה, תצא רעות, הערב, בפעם אצל גדולה

מילים: 'ידועה שתי ולחשה שמולה הדמות מן המראה, התפעלה מול נעמדה לדרך, רעותבציבור'.

דקות." עשרים עוד מתחיל נאחר. הסרט לזוז? שלא רוצה "את

להוציא הצליח הוא שרק מתפנק בטון החדשה," אמרה השמלה על כלום לי אמרת "לאממנה.

ענה. חמודה." הוא את"

כלב." על אומרים "חמוד

19

האיש. הכלב," גיחך את עשית, העלבת מה לסלון. "תראי והלך החדר את עזב שמשון יפה. הכלב? לא אל לדבר ככה שלך. אבל הדיבור לצורת התרגלתי כבר אני, אני "מילא

להתנצל." רוצה לפה, רעות שמשון, בוא, תחזור

הדירה. מן ויצאו

בסלון. רץ הוא איך לקראתי, תראה קופץ הוא איך "תראההבייתה. חזרו שעות שלוש אחרי הוא כמה בלוטו. תראה זכייה כמו הבייתה, בשבילו, זה חוזרת אותי רואה שהוא פעם כל

ככה." אותי יאהב לא גבר שמח. אף

והכלב השינה. האיש חדר אל המשיכה האחרון, רעות למשפט תגובה הגיעה ולא מאחראחריה.

"אניהאיש בבקשה," אמר החוצה אותו "תוציאי כשהוא יכול הכלב. לא מול יכול לא , האורשם. להישאר ול ואמרה לסלון ואות הוציאה אותי." רעות מלחיץ עליי. זה מסתכל

ולחישות. חרקה, צחקוקים כבה, המיטה

לו. שקוראים חשב הכלב הסגורה לדלת " מבעד,דוגי רוצה "תסתובבי. אני

למעלה?" להיות עונה? רוצה לא את מסיונרית? למה דוגי? רוצה רוצה רוצה? לא את "מה

אשתך." את שתעזוב רוצה "אני

תצא שרעות ממתיןמקור. ולא רועד בסלון לשבת וחזר הדלת את לשרוט הפסיק הכלבראשו. את ותלטף גבו על רכה יד החוצה, תניח

אחריו, עירומה, בוכה. יצאה רעותברישול. ממנה, לבוש יצא והוא נפתחה הדלת לבסוף אותה. שקרן תעזוב לא בחיים הרי . אתהלתחת אותה ותדחוף שלך הטבעת את "קח

מפה!" מאנייק. עוף

תעזוב לא בעקבותיה. "אתה למיטה. הכלב וחזרה המקפיא מן גלידה פנים, הוציאה שטפה פניה. את ללקק ול נתנה היא? לעולם!" שמשון-דוגי-האו-האושומע, לעולם. אתה אותי וחסרת שקופה כמעט לטאה החלון, עברה הקיר, ליד על. ולשונ את קלות צרב המלח טעם

שמשון?" הכלב זה, נכון את לה עשית לא עליה, אתה עבר מה מסכנה, תראה זנב. "אוי שלה, אבל החיים מן מעצמה, חלק חלק אבדה אותה, היא פניה. "תראה את ללקק המשיך

20

הרבה לנו הלאה. יש וממשיכים מאחורה הזנב את שמשון? משאירים ממשיכים. נכון החייםבמקרה." אליי הגיעה לא הזו. היא הלטאה מן ללמוד מה

הם.שני את עוטפת נעימה נוע, לאות ארוכה, ללא שעה במיטה כך נשארו הם

21

?גרמנית מדבר - אתה3 פרק2008הונגריה,

פונה חיננית ההונגרים. דיילת של מאלב, אל-על עם טסים חצות. אנו אחרי אחת כבר השעה שהיא מניח אני. משהו לא שלי ההונגרית אומרת, היא מה מושג לי אין. אמה בשפת אליי

כוכבים שלושה מלון אל בבודפשט, מונית רכה להמריא. נחיתה שנוכל כדי כבר שאשב רוצה הרכבת תחנת אל ומשם בעיר קצר סיבוב וטרופה. בבוקר קצרה לפרלמנט, שינה נוף עם

לומר שיבוא, לו מחכים יהודים המון. לבזבז זמן דברצן, אין העיר אל המרכזית. ממשיכים. קדיש עליהם

הישיבה. לידו ואני הנסיעה לכיוון הפנים עם השולחן של אחד מצד יושב שלי סבא ברכבת, של טעם לי בפה, מזכיר נוראי טעם לי יש ככה בחילה. גם לי עושה הנסיעה לכיוון הגב עם

אנשים. פחות הכי היו בו בקרון שהתיישבנו קיבה. טוב שטיפת

.נגמרים הבלתי ירוקים הצהובים החיטה שדות אל, החוצה והסתכל החלון ליד ישב שלי סבא ראשון יום. בעצלתיים מתקדמים, השדה לצד פעם מדי נראו ועגלות וסוסים ישנים טרקטורים

ניסיתי.ממהר איננו ואיש באירופה מן הוצאתי להתרכז. אז קשה היה אולם קצת לקרוא הקוביה, בפניך שמציבה האתגר את אוהב התעופה. אני בשדה שקניתי הונגרית קוביה התיק

כך הדברים את בעבודה: לסדר גם לעשות צריך שאני משהו מימדית. זה הרב החשיבה את ישתלבו, בסינרגיה, לתוצאה החלקים שכל לכך לגרום וגם עצמו בפני ערך יהיה רכיב שלכללמשהו סופית מקווה מסכום גדולה שעוצמתו אחת. אעמוד הטיול סוף שעד חלקיו.

במשימה.

צהובה מארץ שבא מי בעיני במיוחד, השנה של הזאת בתקופה במיוחד, יפה ארץ הונגריה ,והדר הוד מלאים בודפשט של רחובותיה, טעם ומלאי עסיסיים בשוק הפירות. אבק ומעלה משא ואת המשקוף כובד את עליהם נושאים, הבתים בפתחי דומם עומדים עתיקים פסלים

ארמון משקיפים הגבעה מן. אימפריה של בירה עיר זו הייתה שפעם זוכרים, ההיסטוריה. הדנובה ונהר הדייגים בסטיון, אישטוון כנסיית, המלך

ארץ על טוב דבר שום לו לומר אפשר אי, לעצמי כמובן שמרתי האלה המחשבות את המתפתל הדנובה נהר ואת ועצים יפה, שדות שמש לחלון מבעד רואה אני עכשיו. מולדתו

דם בכתמי מנומרת, לבנה, קפואה אותה ורואה בדנובה מתבונן הוא למסילה. ואילו במקביל הקרבה ומידת שמותיהם. אחרים משפחה קרובי ועשרות אימו נרצחו כאן, נולד כאן. יהודי שיהיה ספר. נושא תמיד הוא אותו העתיק התהילים ספר של הראשון בעמוד רשומים אליו

22

כמה מעניין. גדולה בהתרגשות פעם לי הבטיח כך לפחות או ועשרים", מאה "אחרי שלי? eBay ב עליו לקבל אפשר

שואל. דואג?" הוא "אתה

דואג." תמיד "אני

הכל לדאוג. שלחתי מה לך "אין מרומם. ברגעים שלו הרוח בסדר." מצב יהיה פקס. כמעט ההונגרי רהוטה, המבטא יותר שלו העברית ונינוח טוב מרגיש שלי סבא בהם הנדירים

אפרים של גרוע חיקוי כמו נשמע הוא הזמן חי"ת. בשאר כמו נשמעת אכן והחי"ת מורגש ולאקישור. מילות ומשמיט בה"א החי"ת את קישון. מחליף

מולי שיושב הפשוט לאלוהים. הכפרי ישירות פקס ששלח מתכוון פקס" הוא "שלחתי במילים שהוא התהילים פרקי שבזכות עולם. מאמין של לריבונו ישיר קשר לו שיש מאמין ברכבת

להקים וביקש לארץ הגיע שלי והצלחה. כשסבא בריאות לו ישלח אלוהים בוקר בכל אומר לקחת סירב רשפון. הוא למושב מהסוכנות אותו בהונגריה, שלחו לו שהייתה זאת רפת, כמו

הקים כן כזו. על באווירה יגדל שלו שהילד מוכן לא והוא דתי לא שהמושב בטענה משק שם מה, מן הושפע, משום שלי, לא אבא בדרום. הילד, כלומר קטן דתי במושב הרפת את

ברבנות שנים שלוש ששירת העובדה הוא לדת שלו היחיד במושב. הקשר הדתית האווירהבערך. לבית. וזהו דרום, קרוב בפיקוד הצבאית

היו ברכבת? ההונגרים ליושבים מתגלה היה ובעצמו בכבודו אלוהים אם קורה היה מה אמרו במדבר ישראל בני מילה. גם להוציא פניהם, מצטלבים, מפחדים על נופלים בוודאיבר רבינו למשה אתה-"ד נו ידבר-ואל; ונשמעה, עמ נו רואה שלי סבא.נמות"-פן, אלהים עמ

יש הדברים את לו נותנים בו מקום אלוהים? בכל נמצא קבוע: היכן משפט לו אחרת. קצת לזוז לי ומסמן הרכבת לקרון להיכנס לאלוהים נותן היה שלי כן, סבא להיכנס. ועל

מלכי מלך אל פונה היה שלי מתיישב, סבא היה שאלוהים מקום. אחרי לו ולעשות הצידה פרקי שלושים בוקר כל אומר שאני סגרנו אותו: "תגיד, לא ושואל הוא ברוך הקדוש המלכים מן שלשול שחטפתי זה איך בנסיעה?!? אז בריאות לי שולח אתה זאת ותמורת תהיליםלי, בבקשה?" להסביר יכול במטוס, אתה האוכל

סגרת לא שלך. איתי בראש חוזה המצאת דבר, אתה שום סגרנו אומר: "לא היה ואלוהיםדבר." שום

23

השואה מילה. מאז לא זו אלוהים של ידוע, מילה פראייר. זה אומר: "סבא, יצאת הייתי ואנידבר." בשום עליו לסמוך אפשר אי

כלום." עשיתי מיתמם. "לא היה אותי?" אלוהים תוקף אתה עשיתי? למה מה "אני?

כועס." אני זה בגלל בדיוק"

לדאוג," מה לך וחום. "אין וצהוב במהירות, ירוק פנינו על חולפים והשדות נוסעת והרכבת נקודת את לו להסביר טעם שאין יודע איתנו. אני פקס." אלוהים ומבטיח, "שלחתי שב הוא

שלי. הנפש שלוות מדבר. למען אני זאת הנושא, ובכל על שלי המבט

גוגן?" בשם צייר על פעם "סבא, שמעת

"לא."

מגריט? רמברנדט?" גוך? מיכלאנג'לו? רנה "ואן

"לא."

מהם?" אחד אף מכיר לא "אתה

"לא."

היחיד הארץ. הדבר ועם פשוט, בור כפרי אתה מהם. כי אחד אף מכיר לא שאתה "ברור לתערוכה גדול למוזיאון אותך שמכניסים לך תאר פרות. עכשיו לחלוב זה לעשות יודע שאתה

מושג. שום שום הרי לך תמונה. אין כל שווה כמה להעריך ממך ומבקשים ציירים מיני כל של ציירה שרעות משהו או האלה הגאונים אחד של היא התמונה אם להחליט דרך אומדן, שום

או שקל מאתיים שווה מסויימת תמונה אם מושג לך בשנקר. אין הלימודים סוף של לתערוכה שאתה האלה ההסכמים וכל והתהילים אלוהים עם דבר שקל. עכשיו, אותו מליון מאתיים

לא שלך. אתה הבריאות שווה תהילים פרקי כמה יודע לא בכלום. אתה מושג לך ממציא. אין הזה. הטיול מטרת מה אפילו יודע לא במסע. אני הצלחה שווים תהילים פרקי כמה יודע של מילולי הכי החרא. במובן כל את לנקות צריך ואני אלוהים עם דילים מיני כל הוזה אתה

לפה?" באנו המשפט. למה

24

בכתב כתובים דפים חבילת שלו התיק מן ומוציא התהילים ספר את סוגר זה" הוא "בשבילזה, תקרא" את יד. "קח

בארד גאבור מאת – צוואה באדום כתוב העמוד בראש

ציטוט הוסיף ומתחתיה

אינני הרבי אומר בעצם מן מפחד מקוצק: רק ולא אינה המיתה המיתה. כמו כלום.

הצוואה את לכתוב באנו? בשביל זה בשבילהמילים. שאר את מחק קפה כתםשהולכים... להונגריה? שעות שלוש לטוס שצריכים להתרכז מצליח לא הוא יש, בבית שלו? מה

לאכול. אתה משהו לקנות הולך בפה. אני רע טעם לי יש כך. עכשיו אחר זה את אקרא "אני למילקי, וקופסת ההונגרית חלב, הגרסה מעדן מעין לנו קניתי המזנון בקרון גם?". רוצה

טריים. דובדבנים

בוהק. אדום וצבעם מהעץ, עסיסיים טריים, ישר אותי. הדובדבנים עלה?" חקר "כמה

טעים." עלה? תאכל, זה כמה משנה זה "מה

כך סתם ליהנות יכול לא הכסף". הוא את העץ' וקבע: "שווה פרי 'בורא 'שהחיינו' וברך ברךהכסף'. את 'שווה להיות צריך דבר מאוכל. כל

אותיות וחמש עשרים ספרתי. להגות מסוגל אינני שמה שאת קטנה בתחנה עצרה הרכבת .במקומם עלו ואחרים ירדו נוסעים כמה.כזה משהו או, דגרנמבוסרביניה'צ, העיירה בשם במחשבות שקוע הייתי. זרה בשפה ביניהם לשוחח והחלו לידנו לשבת בחרו מהם שניים

הגרמני! גרמנית מדברים הם, בחרדה, שהבנתי עד עברו ארוכות ושניות רעות על עצובות צעירים של שחורות צלליות הבקבוק על. קולה דיאט ובקבוק ריבה כריך שלו התיק מן הוציא

. קולה לדיאט כאן קוראים הם ככה, Cola Light: באנגלית וכיתוב בשמחה רוקדים

במעדר וחפירה חליבה של שעות מאלפי הכפופות ידיו. החוצה להביט ממשיך שלי סבא ,הבאה בתחנת יירדו שהגרמנים מקווה מאוד אני, אדירים אלוהים. רב בכח בזו זו משולבות

מבלי אחר למקום לעבור לו אציע אולי. זמן הרבה עוד להחזיק יוכל שהוא לי נראה לא שם סבל לא שלי סבא גם הסיפורים סצנה. בינינו, לפי יעשה לא הוא אולי. סצנה לעשות

או ברעב שם מת לא אחד למדי, אף נוח עבודה במחנה היה לייט. הוא מדי. שואה יותר להתכבד. המורעבים היהודים ו"שחרר" את בריבה שלו הראש את מרח לא גרמני מקור. אף

סצנה. פה תהיה לא אולי מדי. אז יותר שם סבל לא שלי סבא

25

בקבוק את פתח הגרמנים טובים. אחד אנשים נראו הכל הזמן. בסך כל צחקו הגרמנים שני הגזים. בתיקו היטלטל שהבקבוק לב שם ולא השני הגרמני אל מדבר בעודו הקולה

לצאת ההזדמנות את מחפשים רק הרוקדים, האנשים של הצלליות שבבקבוק, מאחורי ,בגרמני פוגעים, עבר לכל התפזרו קולה קצף רסיסי הפקק משנפתח. גדול בשפריץ החוצה

את שמולו הבחור אל מרכז. מילה אמר ולא ארוך מבט לו החזיר שלי סבא. שלי ובסבא בי. והשם הפנים חסרי, לגרמנים שלו השנאה כל

כותב,יוחאי בר שמעון רבי על הסיפור על המבוסס מבט. היטב הזה המבט את מכיר אני ".עצמות לגל ועשאו בו עיניו נתן" שמעון שרבי מסופר אותו. שעצבן אדם פגש אשר, הזוהר האגדה. לכאבים גורם וברצונו מרפא דומים, ברצונו כוחות יש שלי שלסבא חושבים אנשים

רגעים הרבי של מצאצאיו שאחד מספרת העבודה, במחנה מותו לפני אחדים מקוצק, .ניסים עושה שלי סבא את שראו נשבעו רבים. שלי לסבא שלו הנסתרים הכוחות את העביר

הבקשות משרבו, אחד יום. כהבלים אותם ופטר הטענות את הכחיש שלי סבא בתחילה במעצר שעות וארבע עשרים אחרי. המבקשים אחד את והיכה סבלנותו את איבד, לברכה עד. מעשיו בעד תמורה דרש לא שמעולם ייאמר להגנתו. שביקש מי כל את לברך התחיל

היה לעזור הצליח לא ואם. נסתרים כוחות לו שיש בעצמו להאמין החל מסויים שבשלב". השיניים את לו תבדוק אל במתנה שקיבלת סוס: "אומר

,ונושם חי, מולנו לשבת המשיך והוא נכשל עצמות לגל הגרמני הבחור את להפוך הנסיון Sie sprechen": מיותרת מאוד שאלה שאל תשובה קיבל משלא. ממחטה מציע, מתנצל

Deutsch? , "גרמנית מדברים אתם האם ?

"Ja ,"שלי סבא ענה "Ich spreche Deutsch ." רע לא גרמנית ומבין אידיש דובר שלי סבא. "Ich spreche Deutsch ",שברשותו: המילים באוצר הגרמנים את שיתף ואף ואמר חזר"

Umschlagplatz, Judenrein, Muzelman, Gestapo, Untermensch "

. "אחריהם רודפות סבי של מילותיו בעוד הקרון מן והסתלקו חפציהם את אספו הם

zonder commando, Konzentration Lager ,

Auschwitz ."'קורה מה לראות כדי התקרבו הונגרים כמה .

של המלוכלכת ברצפה מבטי כבשתי ואני לחלון מבעד החוצה להתבונן חזר שלי סבא. הרכבת

26

.קצת צולע שלו הנכד גם, כפוף וגבו זקן האיש. התחנה אל הרכבת מן ירדו ונכדו זקן איש. סלקציה עוברים היו לא שניהם

מילים כמה יש אבל, "מחשבותיי את קורא הוא," בתהת קוץ כמו תקועה הזו הנסיעה לי גם" לי ייעזור שאלוהים, תהילים ספר כל את אומר אני בוקר שבכל שנה כבר. להגיד רוצה שאני

. בשלום הנסיעה את לעבור

!" לשירותים אותי קח עכשיו

על הודיע שהכרוז לי נדמה. מילים של סדרה נשמעת דברצן של הרכבת בתחנת הרמקול מן לא. ולחכות הרציף על להסתדר היהודים לכל הורה הכרוז שמאחרת. בעצם, אולי רכבת.בכלל משהו לא שלי ההונגרית, אותי תשאלו אל יודע,

27

שתיים - חק"פ4 פרק

למניינם(1973 באוקטובר9) תשל"ד בתשרי שלישי, י"ג יוםום כחםהאוהל, בפתח חיילים שני סיני, ישבו מדבר בחולות שם קטן, אי בבסיס ושחקו, הי

כתב אחד ליריעות. חייל מתחת סדר באי שנצבו מיטות כמה על נמנמו אחריםבש. שש מחוררת האוהל פתחי על מגינה אשר הכילה. צערם ויפוג קצת להם שירווח, להוריו מכתב התקדמו סורי שריון של ארוכים טורים, בצפוןהמיטות. מעל התעופפו רבים וזבובים כולה בשחייה. או סירות גבי על סואץ תעלת את המצרים חצו בדרום,. הגולן רמת תוך אל עמוק נגד, להתקפת יצא צה"ל. סיני אל, פנימה דוהרים, מעליהם עברו וטנקים נפרשו גשרים

שהבטיח העצמות" כפי את להם ו"לשבור התעלה של השני לצד המצרים את לטאטא עזים, חיילים קרבות מתחוללים בחזית ימים משלושה נכשלה. למעלה הרמטכ"ל. ההתקפה

בבסיס ואילו רחוקה המלחמה בשבי. אבל ונופלים ונפצעים, מחלצים ונהרגים, יורים הורגיםקוראים מתבטלים הם הקטן צמודים באוהלים, מנתחים עיתונים, את לטרנזיסטורים,

התעניינו הזבובים שרק נראה. חלילה וחוזר לדיכאון מאופוריה במהירות ם, עובריםמהלכיהבאוהל. הנמצאים באנשים

על להוריו. מיקלוש, ששכב לכתוב שסיים החייל שאל?" מיקלוש, נכון לך , קוראים"אתה"למה?" בשאלה לו ענה טוב יהודי וכמו חזהו על הספר את הניחוקרא, מיטה

עושים , לאפה אנחנו ראשון יום מאזמחכים. אנחנו למה יודע אתה שאולי "סתם, חשבתיכלום."

שישלחו לי נראה תדאג, לא אל כמוך. אבל בדיוק יודע מיקלוש, "אני התנצל מצטער," "אניהצבאית." מהרבנות ג'ובניקים פה במצרים. כולם להילחם אותנו

.בעוזי לירות יודע בקושי, כשרות משגיח הכל בסך הוא מהולל, לוחם אינו בארד מיקלוש בכל. לחלבי הבשרי בין מפרידים שהטבחים לוודא היה תפקידו האחרונות וחצי בשנתיים

גם. ת"בחי מתחילה" חלבי" המילה, להקשיב נא: "המטבח תורני את מתדרך היה בוקר מתחילה" בשרי" המילה. חלבי הוא חור עם ם"סכו ולכן. ת"בחי מתחילה" חור" המילה כחול למה. חלבי זה כחול. בשרי זה ודם דם זה אדום: רמז עוד. חור בלי כלומר,.ת"בי באות

."החלבי עם הבשרי את תערבבו באלאק דיר עכשיו. מסיני למשה הלכה. ככה? חלבי זה רוח מצבב וכשהיה לשונו. על באלאק" התגלגלו "דיר המילים בה הדרך את אהב מיקלוש

.הירקות את לקלף להם עזר אף טוב

28

להקשות. המשיך החייל ניחוש, משהו?" אפילו לך "אין

בכלל. רע לא ניחוש לו היה מיקלוש. דווקא מושג," שיקר של שמץ לי "לא, אין

מה במסדרון, תוהה המתין . שעתייםבבסיס מייד תייצבלה פקודה קיבל המלחמה כשפרצה קרקעי תת סודי בסיס יש במלחמה? אולי כשרות משגיח של המיוחד התפקיד איתו. מה יעשו

בוגר כשרות משגיח מחפשים ועכשיו. מלחמה בזמן רק בו שמשתמשים במדבר שם אי ליצור כדי ם"הסכו את להתיך וצריך התחמושת נגמרה אולי או,המטבח על שייפקח ואחראי

.לחלביים הבשריים הפגזים בין שיפריד מישהו צריך ועכשיו פגזים ממנו

הצבאית, אותו הרבנות של השליש ישב בחדר. והצדיע לחדר נכנס ומיקלוש נפתחה הדלת הימנית ידו. רציניות ופניו, סרן רב בדרגת, נוסף קצין ישב השליש הכיר. ליד כבר מיקלוש

היו, לכיפה מתחת, ראשו ששערות בעוד חום היה שלו הזקן. זקנו על ושוב שוב מחליקה פ"יק: "לבנה קידוש של באותיות רשום ועליו עבה תיק מונח היה השולחן על. לגמרי אפורות

". אמת של חסד, "בוהק באדום, להן ומתחת" דרום

,"הכתפיים על ראש עם רציני בחור. ואחראי בוגר. למופת חייל. בארד מיקלוש סמל זהו" יראת של ארשת בעל תמיד. משנתיים למעלה כבר אותו מכיר אני, "השליש אותו הציג

."שמיים

של שמות ובה רשימה החזיק ובשנייה זקנו על עדיין האחת ידו, בהסכמה הנהן השני הקצין אמר," מתאים לי נראה הוא"הרשימה. בראש כמעט מופיע ששמו הבחין מיקלוש. חיילים"בחוץ. שמחכה השני לחייל בינתיים. תקרא משוחרר.אותו אקח אני, "רם בקול

אותם. , מייעדיםאותו מייעדים תפקיד לאיזה לדעת כדי גאון בלש להיות צריך לא

מחוץ הקריאה נשמעה!" ת"בחי להסתדר קדימה. מהאוהלים כולם את תוציא, תורן חניך" באוהל שישנו החיילים שאר את העירו התהילים ספר את סגר, התמתח מיקלוש. לאוהל." החוצה לצאת, זמן איןקדימה, , קדימה. "'הסמוך

נמצאים שכולם נוודא בואו, "סמכותי בקול לדבר ניסה צעיר קצין," לכולם טובים צהריים" ,בדיוק שלושים עשרה שלוש בשעה, דקות עשרה חמש בעוד. קבוצות לארבע אתכם ונחלק ויבוא מאוחר יותר. היחידה למפקד שם וממתינים הבסיס שמאחורי בשדה מתייצבים כולם

?"ברור זה. ציוד על אתכם להחתים

."רעבים פה אנשים? להיות צריך זה מה, "אחד חייל התחצף?" אוכל עם מה"29

ביומיים חדשות שמע שלא למי. להתבכיין להפסיק מבקש אני. מאוחר יותר תקבלו אוכל" מייד תגיעו, שמות לקרוא יסיים שאני אחרי. פהמ רחוק לא מלחמה פרצה אז האחרונים

תפילת עכשיו להתפלל כדי הזמן את שתנצלו מציע אני. שמאחוריכם לגדר שמעבר לשטח." להתפלל זמן לכם יהיה ולא ציוד על לחתום לאפסנאות תגיעו כך אחר למה מנחה

חק"פ נקראה חק"פ. הראשונה נקראה כזו קבוצה חמש. כל של לקבוצות חולקו החייליםהלאה. וכן2 חק"פ מיקלוש( נקראת נמצא )בה , השנייה1

.החיילים מן אחד שאל?" פ"חק זה מה, המפקד"

."תדעו תיכף"

30

החביב קופלר - מר5 פרק

1999רמב"ם, חיפה, חולים בית

והתחלנו המארב את לקפל התנועה, סיימנו בסדר חמישי שהייתי בבירור זוכר עכשיו, אני מרשרש. וגומא הליטאני רגוע, מנגד היה שהכל זוכר אני למוצב. עכשיו חזרה בדרך לצעוד

נתקלתי לא בארץ מקום דביק. בשום לבוץ האדמה רגבי את לרדת, הופך שוב החל גשם ההליכה. לזה על ומקשה להחליק לנעליים לאדמה, גורם הרגל את שמצמיד נוראי בוץ בכזה

עלPlay במוצב, ללחוץ שלי לחדר לחזור רציתי לבנוני". רק "בוץ כשאמר המשורר התכוון לפנות המשאית כשתבוא האוזניות את בחוץ. אוריד שקורה ממה כלום לשמוע ולא הדיסקמן

התגלגל וקולו ברק רעם ופתאום קטן צעד עשיתיישראל. אל אותנו ולהחזיר המוצב אתהמ"מ. מוקש," צעק על לגמרי. "עלינו נעלם התאייד, פשוט לפני שהלך בוואדי. החייל

פצוע". לנו צעק: "פצוע, יש אחריי שהלך החייל

החובש. לו בא," ענה כבר "אני

נוחת. זוכר, במעומעם, מסוק התערפל. אני העולם המורפיום זריקת אחרי

תהום. פני על וחושך

ראשון. בוקר, יום ויהי ערב ויהי

שמגיע בטוח היה החביב קופלר קופלר. מר מר של המיטה ליד האוכל מגש את הניחה האחות את הזכיר ורזה. הוא צעיר שנה, כשהיה חמישים לפני בצנחנים שירת כי מועדף יחס לו

כדי שנתקל אחות כל באוזני הזו העובדה ונא ישראל גיבור יושב שלפניהן שתדענה בה, על ומדבר חוזר היה נחלש, הוא החביב קופלר מר של והזיכרון בהתאם. מאחר להתנהג מלחמת קדש, על במבצע הצניחה מעשיות. על אותן את ומספר בצנחנים, שב שלו השירות

האחיות תרנגולות. אחת לגנוב כדי לילה באישון ללולים חשאיות פריצות על וגם הימים ששת והוא, מר צניחה כנפי לו תקנה בצנחנים, היא שלו השירות על לכולם לספר שבמקום הציעה

אליו ויתייחסו למדינה שלו התרומה על ידעו הכול שלו. כך הפיג'מה על אותם קופלר, יענודלהצעה. מייד הסכים החביב קופלר הראוי. מר בכבוד

31

ושאל: "את מצחו את בה, קימט בהה טוב. הוא בוקר בברכת קופלר מר את ברכה האחותאשתי, נכון?" לא

פעם. יש שהיה מה לא בעדינות, כבר זאת ננסח החביב, הוא, איך קופלר מר של הזיכרון או שנים וחמש שישים לפני שקרו ומקומות, דברים פרטים לגמרי, זוכר צלול הוא בהן שעות ומשתדל היטב זוכר כלל בדרך שלו, למשל, הוא היציאות של והצורה הצבע בבוקר. את היום

מזכרונו. שדלה בפרטים האחיות את לעדכן

לא האחות, אני צודק, אני החביב: "כן, אתה קופלר מר של לשאלה בחיוב ענתה האחותאשתך."

מלבנון, החולים, נכון? בא בית גג על מסוק נחת בוקר משהו: "לפנות עוד שאל קופלר מרנכון?"

במנחת אלא החולים בית גג על לנחות יכולים לא המסוקים בחיוב. בפועל ענתה האחותזוטות. על מיותרים בהסברים להתעכב זמן לה היה הים. אבל, לא לחוף הסמוך

מן ויצאו נכנסו לגמרי. אנשים מטושטש החולים, הייתי בבית הראשון היום מן כלום זוכר אינניקרה. באמת ומה חלמתי מה להבחין קשה מרוסקים. היה שלהם החדר, הקולות

על שחלמתי בבוקר, יודע קם שלי. פשוט החלומות את זוכר לא אני כלל כולם, בדרך כמו שאני שהעובדה לי שלי, אמרה החלום. יפעת, האקסית היה בדיוק מה על זוכר לא אבל משהו

כל ועוד שלי הפנימי לאני מחובר לא שאני מאוד, סימן רע סימן היא שלי החלומות את זוכר לא יצאנו. שבה בתקופה שטויות הרבה אמרה ממנה, היא מתרגש כאלה. לא קשקושים מיני

שכך. וטוב מדברים לא כלום, אנחנו לי אומרת לא היא עכשיו

בבוקר. אותו וחלמתי הלילה כל ער הייתי בעצם היטב. אולי זוכר אני אמש מליל החלום את את כי בחלום שמדובר ידעתי ומייד לטירונות. תיכף חזרתי שלי משנה. בחלום יודע, לא לא

ומעשנים. "תגיד," אני האוהל ליד עומדים ואני חודשים. אורי שלושה לפני סיימנו הטירונותמים?" ג'ריקן מחזיק אתה אורי, "למה את שואל

מים. לג'ריקן אותי הצמיד זונה הבן הסמל אורי, "אז יומיים," הסביר לפני מים ג'ריקן "איבדתיג'ריקנים." יותר לאבד לא לקח אותי ילמד שזה אמר

"וואלה."

אורי. שלך?" שואל ביד רגל מחזיק אתה "ולמה32

ילמד שזה ביד. אמר רגל להחזיק לי אמר זונה הבן הסמל בלבנון, אז יומיים לפני רגל "איבדתירגליים." יותר לאבד לא לקח אותי

לעשן. ממשיכים "וואלה." ושנינו

האיר. אור הבוקר ואחריו ירד החדר. לילה מן ויצאו נכנסו טרופה. אנשים לשינה צללתי שובלחלון. מבעד חזק

שני. יום בוקר ויהי ערב ויהי

טוב. אתמול שישנת מקווה ישנת? אני היום? איך מרגישים אנחנו קופלר, איך טוב, מר "בוקר לא טוב. אתמול, למשל, הוא ישן לא עדיין שהוא ענה קופלר מסוקים." מר הגיעו לא בלילה ודבש' באירוויזיון. "איזראל, דוז 'חלב להקת של שלנו, כלומר הזכייה בעקבות להירדם הצליח

השמונים, שנות קופלר, שנות מר היה שיניים. כזה וחסר רחב בחיוך לאחות פוא," אמר לו שיש זכר ארוך, מעורפל. הוא אחד יום עבורו היו ואחת, כולן העשרים והמאה התשעים

היה מי לא ' אך79 ב מדינה כל לנו נתנה נקודות כמה זכר שמותיהם. הוא את לא אך ילדיםוהנשיא. הממשלה ראש

המסדרון. מן נשמעו קולות ושברי צהריים שעת לוילון. כבר מבעד לחדר נכנסו השמש קרני המסכנות הנשים כמו נשמע זוכר. הכול אני האלה הקולות את ומטושטש. גם שחור העולם כדי עבה והקול שחור עליהן. המסך עבר מה החדשות במהדורת מספרות והן אותן שאנסו

נרדמתי. שלי. ושוב העולם גם נראה ככה בוקר אותן, באותו יזהו שלא

דיוק, לבנה. ליתר מסיכה מכסה פניו ואת חליפה גבוה, לבוש איש אליי ניגש שלי בחלום דיבר אותו. הוא להבין יכולתי וכך גלוי נשאר שלו, הפה והעיניים האף את רק כסתה המסיכה

אוויר במסיכה. "מזג האיש בארד," אמר לך, מר טוב כבד. "יום אנגלי במבטא מוזרה עבריתזאת?" נהדר, האין

"Splendid weather indeedלשאול". לי יורשה אתה? אם ", עניתי, "ומי

שלי המיוזיקל את אותי? ראית זוכר לא האופרה. אתה של אני, הפאנטום בארד, זה "מרבלונדון."

33

מקום. מאיזשהו לי מוכר שהוא "וואלה" ידעתי

במיוחד אותו ביד. הבאתי מחזיק שאני הגרזן את איתי "והבאתי אמר מרחוק," הוא "באתיהגרזן." את צריך פאנטום. ואני כאבי לך אותי. יש צריך בשבילך. אתה

שלי בחלום לחבריך." אבל תעשה עליך, אל ששנוא בידו. "מה לעצור "חכה, חכה," ניסיתי את האיש הנחית אדירה לזוז. ובמכה יכולתי משותק, לא כולם, הרגשתי של בחלומות כמו

שלי. הרגל על הגרזן

ונמתח, השנייה שנמתח היטב. זמן זוכר גם אני בצרחה התעורררתי שבו הרגע התעוררתי. את השנייה החודר, הייתה הכאב עם לי, יחד קרה מה החלום, הבנתי את הבנתי בה המדוייקתבחיי. הארוכה

אגרטל על ועתיק ישן אגרטל שהפלתם דמיינו שנים מאה מעל כבר שנמצא הרצפה. מאוד שלך שאימא המלחמה. אגרטל אחרי לארץ והובא אירופה באדמת במשפחה, הוחבא

למנוע מדי שמאוחר מבינים ואתם לרצפה צונח האגרטל בה הזו השנייה את אוהבת. דמיינו הצער את גם מבינים השנייה, אתם מעשירית פחות בעוד יתנפץ האגרטל רק הנפילה. ולא את

את יקרים לאנשים שייגרם את הזכרונות להם, לפני עוד מבינים אתם זה כל שיאבדו. ברצפה. פוגשת שהזכוכית

דמיינתם? יופי.

ההארכה בסיום שנים. התוצאה בארבע חשוב הכי המונדיאל. המשחק גמר את דמיינו עכשיו המשחק, לסיום שורק משולהבים. השופט אוהדים אלף תשעים יושבים . באיצטדיון2:2 היא

ועכשיו בכדור בועטים שחקנים מטרים. ארבעה עשר מאחד עונשין לבעיטות הזמן עכשיו צופים. המדינה, מיליארד של האליפות, הכבוד המשחק, גורל האחרון. גורל תורך, אתה

מבין שנייה מחצי פחות השער. תוך לכיוון לאיטו מתגלגל אותו ורואה בכדור בועט אתה האוהדים, את של הבכי את מבין האליפות, אתה הבעיטה, שהלכה את יעצור שהשוער עוד תהיה שלא מבין בבוקר. אתה מחר בעיתון המעליבות הכותרות שהתנפצו, את החלומות

השוער. של בידיים נעצר שהכדור לפני עוד מבין אתה זה כל הזדמנות. את

עליי. לדבר אפשר מאוד, עכשיו דמיינתם? טוב

34

ולטרוניות לטענות המיטות, הקשיב בין עבר ועייף צעיר מתמחה החל. רופא הרופאים ביקור לארבע, שתיים בין רעש עשה ליד המיטה מן שם, ההוא פצע לי פה, יש לי החולים: כואב של

על כעס ולא התלונן לא כלל בדרך הנחמד קופלר להרעיש. מר שיפסיק לו דוקטור, תגידהצעירה. המולדת על שהגן לצנחן המגיע היחס את לו נתנו לא הללו אם האחיות, גם

הלילה. מר כל ער היה שהוא לו אמרו טוב. האחיות ישן הוא אם קופלר מר את שאל הרופא זוכר כן לא. הוא או הלילה כל ער היה הוא אם זוכר לא מאוד. הוא עייף שהוא הודה קופלר להצעה, סירב קופלר שינה. מר כדורי קופלר למר הציע המסוק. הרופא כשהגיע ער שהיה

בקבר". הרופא אנוח כבר מזה, אני שלמים, התרגלתי. וחוץ לילות ישנו לא בצנחנים "כשהייתי כדורי לו שיירשום קופלר למר שוב הציע כן ועל קופלר מר של והנימוסים הגינונים את הכיר

בונדורמין, שייקח כדורי עשרים לו רושם לרופא. אני והודה קופלר מר התרצה שינה. הפעםהבא. לפציינט והמשיך לידו שעמדה לאחות הרופא בלילה, הורה שניים

החייל את העלים האש ברור. כדור החלומות. הכל את לי שיפתור יוסף איזה צריך הייתי לא התרגולות. אולי שצריך, לפי מחסה, כמו לתפוס כדי לרצפה. זחלתי אותי והפיל לפניי שהלך

מרגיש חושב, לא מרגמה. לא פצצות הראש על לנו יפלו תיכף בסביבה, ובטח מחבלים יש בנעל. נתקלת שלי העלים, היד בין שיח, ושם לאיזה ונצמד בגוף. זוחל מטורף כלום, אדרנלין

אחת. הירי עוד מאיתנו, ואחריה רחוק לא נופלת מרגמה לצדדים. פצצת יורים חיילים כמהפצוע." לנו "חובש, חובש, יש לצרוח והתחיל לירות הפסיק לידי ששכב החיילים נמשך. אחד

שתעשה דבר ושום אסון מבפנים. קרה בי אוכלת וריקנות מכאיב השמש נעלמה, אור העייפותאחורה. הזמן את להחזיר יוכל לא

תתמודד.

מצב מה לי הגדם, הסביר את שבדק נחמד רופא אצלי ממנו. ביקר ויצאו לחדר נכנסו אנשים ואחי ההורים אצלי ההתאוששות. בקרו זמן על הברך מעל קטיעה של ההשפעה ומה הרגל

מרגיש אני איך ושאלה בכתה שלי ושתקו. אימא להגיד, ישבו מה הרבה להם היה הגדול. לא אותי זאת, שאל שלי, לעומת כאלה. אבא במצבים לשאול שמקובל החרא וכל לי כואב ואיפה

שלי? הרגל עם עשו אחת: מה שאלה רק

המוזרה השאלה את הביא מהיכן מושג לי כרגע. אין אותו שמטריד מה שזה מוזר די לי נראה איתה?!? עשו אותך? מה שמעניין מה וזה רגל איבד שלך הזו. כאילו, ראבאק, הבן והמעצבנת

35

על בשלום נחה היא ועכשיו קדיש עליה הרגל, אמרתי את לי הביאו שאכן לו לענות רציתי ורגיש, גדול שקט אדם שלי כלום. אבא אמרתי לא צבאי, אבל קברות בבית שם אי משכבה

ג'ובניק, ברבנות ופצועים. היה וקרבות מלחמה זה מה יודע לא הזה. הוא הסיפור כל עליו מתשובה והתחמק קצת גמגם כיפור, הוא יום במלחמת עשה מה פעם הצבאית. כששאלתי

החלב. מן הבשר את במטבח, מפריד היה מלחמה, הוא השתוללה שבחוץ שבזמן הודה ובסוף. עליי שלי, אלא אבא על לא הוא משנה, הסיפור אותו. לא שופט לא ואני כמוני חזק לא הוא

האחות שלי. גם לאבא מחוזק," אמר ויצאתי לחזק לבקר. "באתי בא צפון פיקוד אלוף עוברת היא בדיוק שבוע שבעוד ואמרה התנצלה לבקר, היא הגיעה המחלקה של הראשית

שלה ביחד. אבל, המחליפה מידי יותר להיות לנו ייצא שלא כך חולים בבית אחרת למחלקה כזה. היא משהו או שלהם הרוחני המדריך או הרוחני היועץ עם יחד בבוקר אותי לבקר תבוא

ציצים. אחלה לה ויש טוב נראית הראשית ההחלמה. האחות בתהליך לי יעזור שהוא אמרה אותנו, עוזבת שאת בית. "חבל לה ובונה לקפה אותה מזמין הייתי שנים בכמה מבוגר הייתי אם

שלך?" החדשה במחלקה בקרוב ניפגש עוד אולי

והסתלקה. בשבילי עוברת," החליטה אני אליה למחלקה להגיע רוצה לא "אתה

מן שלי חברים כמה שם המוצב. יהיו מן שיירה לארץ יוצאת שהלילה לי מסרה חיננית חיילת שלי. היו טוב הכי החבר הוא הצפון. נמרוד ממלון הלילה עוד יבוא שהוא מוסר הצוות. נמרוד

יש תוך אל ארוכות שיחות המון לנו שלו הזמן, המוטו כל אומר שהוא משפט לו הלילה. לאבד הצלחתי אחד האלה. בשבוע האנשים אחד חרא". אני מזל להם שיש אנשים לחיים:"יש

הרגל. את ולאבד הלב את יפעת, לשבור את

היטב. אותן ולי. זוכר לנמרוד שהיו השיחות את זוכר אני

שלומם, מה המיטות, בודקת בין עוברת לחולים. היא תרופות מחלקת האחות אחרת בקומה אותם, לו ומגישה לחולה לתת צריך צבעים בשלל כדורים אילו מים, בודקת כוס להם מוזגת

הבאה. לחולה ועוברת הרוק את לנגב לו כולם, מסייעת את בלע שהוא מוודאת

את לבלוע לו מסייעת ומשתעל. כשהאחות זקן חולה שוכב החביב קופלר מר של המיטה ליד עזרה, מזעיקה נחנק. האחות מאדימות, כמעט ממושכות, פניו משתעל הוא שלו הכדורים

נ.ש. צועק: "אותיות חברו ואילו בבכי פורץ אחר בריצה. חולה לחדר נכנסים ורופא אחות עוד

36

לרגלי.-נ.ש.מ.ה. נר מ.ה., אותיות נשבעתי.לנתיבתי, ואור; דברך משפטי, לשמר ואקימה רם. בכל תהילים פסוקי לדקלם " והמשיך.צדקך

פעם לך התרופות. "סיפרתי עגלת על נח למתרחש. מבטו סביבו, אדיש הסתכל קופלר מר ולגנוב אחרות ממחלקות ציוד לפלח אותנו שולח היה תמיד המחלקה של שהסמל

שהייתה האחות, מר שמעה לא כלל בהנשמה עסוקה תרנגולות?" לקח קופלר אותו. שינה, כדורי הכילו מהן החלוק. שתיים בכיס אותן ושם תרופות של קופסאות כמה מהעגלה

שלשול. נגד כאבים, אחרת נגד הייתה אחת

שיהיה. טוב תמיד

הצבא, למשל, ומתלבט. אחרי מתחבט והחלטות, האדם קשות דילמות של צומת הם החיים לא )נוף להודו אולי בחורות( או בזול, מלא נוף, סמים )אחלה אמריקה לדרום לטוס האם

מדעי ללמוד הגדול, האם הטיול בחורות(? אחרי מלא בזול, מלא יותר עוד משהו, סמים עם לעשות מה בחורות, אין )מעניין, מלא פסיכולוגיה כסף( או הרבה אבל )משעמם המחשב

ציבורית בתחבורה להשתמש לבחורות( או )טוב אופנוע לקנות הלימודים, האם זה(? בזמן להחליט. אבל, שלא להחליט פתוחות, אפשר שתישארנה דילמות בטוח(? יש זול, יותר )יותר אחת בדרך תבחר חברים עם והתייעצויות ארוכים היסוסים דבר, לאחר של כלל, בסופו בדרך

שהתשובה בחיים חשובות דילמות השנייה. ויש בדרך הולך היית אילו היה מה תדע לא ולעולם נפסיק איתה, שלא קשה שיהיה ידעתי יפעת עם אחד ערב מייד. למשל, אחרי מתקבלת להן

בלעדיה. יכול לא ושאני לריב

להודו. לא וגם אמריקה לדרום אגיע לא זה. כבר עם לגמור צריך דילמה. אני אין עכשיו אופנוע. אקנה ולא לאוניברסיטה אגיע . לא2000 שנת של המטורפות המסיבות את אחמיץ

להסתדר מפה. תצטרכו עף גירלס. אני הספייס של הבא האלבום את לשמוע אזכה לא אין ספק, אז יש בצבא: אם שאומרים דילמה. כמו שום כאן שאלה, אין לא זו בלעדיי. מבחינתי

קודם. אחת שעה ויפה האלה המחורבנים החיים את גומר ספק. אני

"אם בי" או תטפלו אל אז הרגל לי תעוף כמו: "אם משפטים שאומרים חיילים הרבה מכיר אני מהפה. לא כאלה משפטים שהוציא היחיד לא בשטח." אני לדמם לי תנו אז היד לי תעוף

אש תחת אליך זוחל האמת, החובש הנאחס. וברגע את בוטה, כמובן, שמביא כך כל בסגנון הונח בה השעה את המצח על לך ורושם עורקים חוסם הדימום, מניח את תופת, עוצר

37

בבריכה עושה אתה מה קורה? אז ואומר: הלו, גבר, מה אליך בא לא אחד החוסם. ואז, אףהסוף! עד ותקיים. לך גבר תהיה משהו, לא? אז הלוחם? הבטחת בית של השיקומית

לא מיותרת. המוות אחת דקה פה נשאר לא הבטחה. אני היא מילה. הבטחה היא שלי מילה שלוות לו הייתה הזמן. תמיד כל אמר שלי שאבא המוות, משפט מן חושש אותי, אינני מפחיד

נעימה אליי. לאות גם חלחל ממנו ומגיפות, ומשהו אדמה, שטפונות למלחמות, רעידות נפש ג'ופלין ג'ניס את בראשי השלווה, שומע עליי. ולפעמים, ברגעי ירדה גדולה ושלווה אותי עטפהמק'גי: בובי על ישן בלוז שרה

"Freedom's just another word for nothin' left to lose,"

צרוד. בקול שרה להפסיד', היא מה 'אין עבור אחרת מילה רק 'חופש' היא

המאושפזים. אחת אחד של החיים את להציל מצליחים אחד ורופא אחיות שתי אחרת בקומה לאחר. רוצה ולא הערב סרט לראות לצאת בעלה עם קבעה הבייתה, היא ממהרת האחיות ומי המסדרון בקצה הקטן האוכל חדר אל עצמו בכוחות להגיע יכול מי מבררת השנייה האחות

למיטה. הגשה צריך

מגניב הוא המיטה מן יוצא שהוא האוכל. לפני חדר אל עצמו בכוחות להגיע יכול קופלר מר אחד, במקום הכל את להחזיק שלא אותו לימד שלו שהחביא. אבא התרופות סליק אל מבט תחמושת קופסת עם אקדח איזה תחביא לך. תמיד שיש מה כל את לקחת יוכלו לא פעם שאף

ארון בתוך שימורים קופסאות שתי הבלטה, הסתר תחת שטרות כמה אחר, שים במקוםהכל. את ממך שייקחו תיתן אל פעם ילד. אף עוד איתה ועשה אישה עוד הכביסה. החזק

קופסאות שתי את לכיסו והחליק לעברו מסתכל אינו שאיש סביב, וודא הסתכל קופלר מר האפורה החולים בית שידת מאחורי ואחת למזרון מתחת החביא אחרת השינה. קופסה כדורי

מיטתו. ליד שעמדה

לאכול. אפשר עכשיו

תפוז, פלחי שני צפו ובו תה לי הכינו הערב. הם ארוחת את לי והגישה אחות נכנסה שלי לחדרהזה. המשקה את אוהבים שהחיילים יודעת כבר בלבנון. היא כמו

38

בראשי. מהנהן שואלת. אני לך?" היא "טעים

יפה?" יותר לחדר לעבור רוצה שואלת, "אתה "תגיד," היא

בה, פוגעים עבר, כמעט לכל נתזים תה חומה, רסיסי נעשית המגש, החביתה על נופלת הכוסהשמיכה. את מכתימים

לי מסבירה הכוס. האחות את להפיל לי גרם ביד נשלט ובלתי פתאומי מתנצל. רעד אנייותר חדר מחר שמתפנה והיא בחדר לבדי בכוונה אותי שמו לים. הם נוף יפה, עם אחר,

לעבור. שאשמח אחרים. חשבה חיילים בחברת להיות שארצה לעצמה תיארה

הזמן. כל בו משתמשים שאנחנו מכובס ביטוי יפה' זה יותר תודה. 'חדר ואמרתי שוב הנהנתי את שלימדתי כזה משהו או מקוצק פולני, הרבי רבי איזה של ביטוי למות. זה אומר זה בתכלס

מחדר שהולכים כמו כלום. רק ולא אינה המיתה המיתה. בעצם מן מפחד אינניהחבר'ה:

יפה. היותר בחדר ובוחרים לחדר

שלום. להגיד יבוא יקר וחבר לארץ שיירה שתגיע בתקרה, מחכה בהיתי הערב ארוחת אחרי

בשיחות שמירות של ארוכים לילות העברנו ואני במחלקה. הוא שלי טוב הכי החבר הוא נמרוד חברים. כמה עוד עם ליוון טס הצבא ומשעשעים. לפני ארוכים סיפורים תמיד לו ארוכות. יש

על לו שסיפר זקן איש פגש לאי תיירות. אבל, כשהגיע שיותר כמה ולזיין להשתכר תכננו הם מריבותיהם, ילדיהם, על זוגם. על ובנות האלים שלהם, על התרבות ועל הקדמונים היוונים

על על על וחציים אדם שחציים יצורים ועל הטיטאנים ניאופיהם. על סוס. הנימפות, אחת. ועין אחת שן ביניהן שחלקו הנוראיות הגורגונות ודדאלוס, על איקרוס המינוטאור, על

הגורל", "חוט את טווה הייתה הגורל. הצעירה את הקובעות האחיות המוירות, שלוש ועל יחיה כמה קובעת הגורל" כלומר "חוט את מודדת הייתה חייו. השנייה אופי את לקבוע כלומר

למותו. מביאה ובכך האדם של הגורל חוט את חותכת הייתה האדם. והשלישית

שלו במיוחד, העברית מבריק לא אדם של ראשוני רושם ומשאיר ערס קצת הוא בינינו, נמרוד שלו איתו. האבחנות לדבר אוהב מאוד רחב. ועדיין, אני איננו שלו המילים ואוצר עילגת מעט

וברורים. קצרים שלו מדוייקות, המשלים

העתיקים. במקדשים לבקר ונסע החזה חשופות התיירות ואת שלו החברים את עזב הוא ביוון מה הבין אחד סתומים, כל משפטים בצורת העתיד על שנבאו הכוהנות על לו סיפרו בדלפי היה בלבד. אולם, לעיתים לאלים שמורה הייתה העתיד צופן מה לדעת רוצה. הזכות שהוא

ממנו גוזל ימות. ובכך מתי לו ומגלה מסכן באדם הנבואה, מתעלל על האחראי אפולו, האל39

השלווים חייהם את לחיות היכולת האדם, את לבני האלים שנתנו המעטים החסדים אחד אתיסתיימו. מתי לדעת מבלי

יפים, סיפורים המון להם היוונית. יש המיתולוגיה על נמרוד של הסיפורים את לשמוע נהנה אני מן שחלק מאמין שנמרוד לי נדמה האדם. לעיתים טבע על תובנות או השכל מוסר בעלי

טוב מספיק אותו מכיר אני מכחיש, כמובן, אבל במציאות. נמרוד התרחשו הללו הסיפוריםמשקר. הוא מתי לדעת כדי

אצל לבדוק יכול הוא האם נמרוד את נצח( שאלתי כמו נראה )עכשיו משבוע פחות לפני ככה גם לי, אני יעזור זה מה הבא. "בעצם שבוע בלוטו הזוכים המספרים מה שלו האליםלארץ." שבועות, כשיורדים שלושה עוד של המספרים את צריך בלבנון. אני פה תקוע

בא אפולו עליי, " אם התעצבן היוונים!" הוא של האלוהים על תצחק בארד, אל יוגב "סמל רעות. בשורות לך לבשר כדי זה בא אפולו בלוטו. אם מליון חמישים לך להביא כדי לא זה אליך

חרא." מזל להם שיש אנשים חרא. ויש מזל להם שיש לאנשים בא, זה אפולו אם

לשוטים." נבואה נתנה בדלפי היווני המקדש שחרב שמאז "חשבתי

מה יפעת. על עם הריב על שוב לו נושא. סיפרתי עברנו אז להיעלב מתחיל שנמרוד לב שמתי ולא איתי לדבר רוצה לא עליהם, שהיא הצטערנו ששנינו מילים על בינינו, חזרתי שנאמר שהשיחה קצת הצטערתי הגיע וכשהחילוף מהר עברו השמירה שעות יותר. ארבע אותי לראות

נגמרה.

להשתין. צריך הזמן וכל השלפוחית את לי מכווץ השירותים. הקור חדר אל לבדי המשכתי עוד כלום. עשיתי ראיתי ולא אחורה כתפי. הסתובבתי על חמה יד הרגשתי לשירותים ובדרך

חזקים קולות להסביר. שמעתי קשה קצת כך אחר שקרה אותי. ומה עטף אדיר חום וגל צעד בדיוק לא להסביר, בעצם מתקשה קצת אני זה הוא, ואת קצר. העניין שיר מעין שדקלמואותם. ראיתיש לומר נכון הקולות, יותר את שמעתי

השלישי וביום

ייגמר הכל

כנפיים עם איש

40

מהר. גאולה יביא

אתה,ומחר י ורגלך עמ

לבקר. תבוא ויפעת

מה זה שאכן יודע אני נבואה. איך לי ומסר מולי התייצב יווני הגוף. אל בכל צמרמורת לי הייתה הגיוני לא \ ראיתי ששמעתי המקושקש שני, השיר תדעו! מצד אתם גם לכם שקרה? כשיקרה

איתי. מדברת לא הרי לבקר?!? היא תבוא שיפעת כנפיים, נגיד. אבל עם איש בכלל. מילא עליה, דורכת רגלי שכף האדמה את הראש, מעריצה מעל בי מאוהבת הייתה היא אם וגם

לארץ הבאה בישראל. והשיירה והיא לבנון בפאקינג תקוע לבקר? אני תבוא היא עדיין, איךימים. חמישה לפחות עוד יוצאת

לפחות.

הגיוני. נשמע לא פה משהו

לא דבר ושום וחיכה לשירותים, ישב הלך הזקן. הוא קופלר מר של שנתו נדדה ההוא בלילה במקום. מה עדיין שהחביא מה שכל ובדק משכבו. התיישב על והתהפך למיטה יצא. חזר

מה נשאר שבכיס מאחורי הקופסא את הזיז לא ואיש שם עדיין למזרון שמתחת בכיס, הארונית.

וחיכה. מיטתו על התיישב קופלר מר

איתי יושב התחיל. נמרוד רק שלי הביקור אבל מזמן הסתיימו מאוחרת, הביקורים לילה שעתבעיות. בלי להיכנס לו נתן בחדר. השומר

מצבי. את במדוייק מסכם זין, הא?" נמרוד "אחי, איזה

שלו. המנטרה על חוזר חרא," אני מזל להם שיש אנשים "יש

41

שוורמה לאכול פה איתך. עצרתי אני דקות חמש לי מאולץ. "שמע, תן נמרוד של החיוך אני האסלה. תיכף את לשבור הולך שלשול. אני חטפתי לי ונראה המרכזית מהתחנה ביציאה

מקום." לשום ממהר נדבר. לא ונשב יוצא

חוזר." שאני עד עין המיטה. "שים ליד שלוM-16 ה רובה את מניח הוא

הקיר." על הכתובות כל את הזמן. תקרא את מקום. קח לשום הולך פה, לא "סבבה, אני

בכתובות השימוש בית קירות את עטרו לבקר שבאו וחבריהם פה שמאושפזים טפשים חיילים לא בוודאות, עוד יודע לא אני יודע? אני לזיין". איך "רוצים מתי?" ו כבוד", "עד "גולני כמו

יותר לו ותיתן בשירותים חייל תשים שאם יודע רק לפה. אני שנכנסתי מאז המיטה מן ירדתיהקיר. על משהו יכתוב או יאונן שהוא או אז לחרבן דקות משבע

הזין..." "כל של ארוכה רשימה בוודאי כתבו חיילים כמה

רבינו במדבר", משה בניווטים הזין "כל

וגירוז", הרובוטריקים בשימון הזין "כל

ארד הביתה", רון לצאת בלא הזין "כל

מנוטרדאם להקשב", הגיבן בלהימתח הזין "כל

ולרוץ לרקוד מסוגל להיות בלא הזין משלי: "כל אחד אוסיף המיטה מן לרדת שאוכל ברגעבארד. וללכת", יוגב

לנמרוד. צועק אני בסדר?" קורה? הכל מה "אחי

מהתחת." לי יוצא מה מאמין לא זונות. אתה בשווארמה, הבני חתולה לי שמו לי "נראה

ככה להסריח יכול שאתה אומר לא כלום, זה להריח יכול לא שאתה "בואנא, יא' מאנייק, זה כלום. הורידו להריח יכול לא ולכן תתרן מישהו." נמרוד פה תהרוג החולים. אתה בית כל אתריח. חוש בלי גם בלבנון לשרוד רציני. אפשר משהו לא זה, אבל על פרופיל לו

עבה. שחורה גומייה באמצעות אליו מחוברת הרובה. המחסנית את ומרים מתכופף אניאני נמצאים כדורים ותשעה עשרים נמרוד רק צריך במחסנית, בשירותים, עדיין אחד.

42

צריך זה. אני עם לגמור יכול ונעימה. אני קרה שייצא. המתכת עד דקות כמה עוד תעבורנהזה. עם לגמור

ככה. לא אבל

אחרת. להיגמר צריך שהעסק בוודאות יודע ככה. אני ייגמר לא זה

חלם שפרעה לנו מספרת בדיוק. התורה אותה לזכור מסוגל אינני אך אחרת הייתה הנבואה ,בבקר בבהלה. ויהי התעורר שמנות. פרעה פרות שבע שאוכלות רזות פרות שבע על בלילהי-כל-את ויקרא וישלח, רוחו ותפעם להם פרעה ויספר; חכמיה-כל-ואת, מצרים חרטמ

החלום. מדוע את לפרעה לפתור "הצדיק" מצליח יוסף.לפרעה אותם פותר-ואין, חלמו-את לו שהציעו הפרשנויות כל את לקבל ומסרב לחלום יוסף של הפרשנות את פרעה מקבל

פתרון את גם , כלומרהתשובה את גם חלם שפרעה מסביר וחכמיה. המדרש מצרים חרטומיידע. שכבר מה את לו להזכיר הצליח אותו. ויוסף שכח החלום, אבל

כבר פרעה, אני מרגיש. כמו אני איך להסביר כדי חשוב הארוך, הוא הסיפור על מתנצל אני יודע בידיי, אני שמונח הרגע, אזכר. עכשיו, הרובה שכחתי. כשיבוא לעשות. אבל עליי מה יודעהסופי. הפתרון לא שזה

המיטה. ליד בחזרה מונח כן, בצער, הרובה ועל

הרבה, חשב הוא לארץ הצבאיות. בדרך במכנסיים ידיו את ומנגב השירותים מן יוצא נמרודיהיה פתרון, המצב יש בעיה לכל אין בשליטה, בגלל התוכניות את לשנות צורך בסדר.

הקטן. המאורע

בשבילי. החליט אמריקה," הוא לדרום ביחד נוסעים הצבא "אחרי

עוד בצבא זאת, תקוע בקרוב. אתה, לעומת משתחרר נגמר, אני כבר שלי "אידיוט, הצבא באוגוסט רק משתחרר אתה אבל טועה אני אם אותי חודשים. תקן ושלושה שנה לפחות2000".

לאוגוסט ת'צבא. בשלישי מסיים שיקום, אני עושה בעמידה. אתה אותך שעשה מי "אידיוט סמים לעשות לקולומביה ישר למדריד, משם מפה ועפים מטוס על עולים שנינו אלפיים שנת

" נמרוד בקשר תדאג קשים. אל על לרכב כמו זה כתפי, " ללכת על יד מניח לשיקום, שוכחים." אופניים, לא

43

מרגיע בחורות. נמרוד צריך לבין בעיה. בין רואים לא ואני נמרוד אוניברסיטה. פה כך אחר להיות צריכה לא גם וארגנטינה. בארץ בפרו לא בחורות. גם של בעיה אין שבקולומביה אותי

יפעת." עם יצאת עובדה אותי, "הנה מרגיע אחת," נמרוד תמצא בררן, אתה לא בעיה. "אתה

קפוא. בקול לנמרוד לבקר," אמרתי מחר תבוא "יפעת

באה?" היא מתי איתך? אמרה דיברה "וואלה? היא

"לא."

שיבוא שלו לאבא התקשר להתקלח. הוא וצריך עייף מאוד מאוחרת. נמרוד ממש כבר השעהשיצא. לפני חיבוק," ביקשתי למטה, באוטו. "תביא לו מחכה כבר אותו. הוא לאסוף

בו הבחין לא המסדרון. איש אל ויצא שלו הבית נעלי את נעמד, נעל קופלר מר אחרת בקומההיא הייתה לא התורנית יוצא, האחות מתמחה בחדר הייתה בעמדתה. צעיר הרופאים,

בדיקה שנקרא תהליך בפניה הדגים הברית מארצות בעזרת הווגינה של טנגוקוסקופיה, נפתחה. חייל המעלית דלת שניות מספר המעלית. כעבור כפתור על לחץ קופלר הלשון. מר

בחדר. שלו הנשק את ושכח בלבנון שנפצע חבר ביקר שם, הוא עמד צעיר

החייל. צריך?" שאל אתה "אדוני, לאן

קופלר. מר לו צריך?" ענה אתה "לאן

החייל. שבע," ענה "לקומה

שלי, נכון?" הנכד לא שאל: "אתה שניות מספר ולאחר הזקן האיש אני." אמר "גם

הוא, חיכה גם שלו, עייף ואבא הביתה, עייף מיהר אחריו. החייל והזקן המעלית מן יצא החייל היה יכול לא שני, החייל ליעדם. מצד שיגיעו עד ארוכה דרך עוד במכונית. לשניהם למטה לו

אבל הזקן לאיש לעזור סנילי. צריך מבולבל, קצת לפניו, די שעומד הזקן האיש מן להתעלם ואומר בלבנון ימים כמה לפני שנפצע שלו חבר שוכב שבו לחדר חוזר זמן. החייל אין לחייל

אחות לאיזה במסדרונות. תקרא לאיבוד הלך לי סנילי. נראה זקן איזה פה לפצוע: "יוגב, ישאותו." שתחזיר

44

בריצה. בדרך ויוצא שלו הרובה את החדר, לוקח תוך פנימה, אל הזקן האיש את מושך החייל להגיד ארסי משהו לחייל שלו. יש הפיג'מה על הזקן האיש שעונד בסיכה מבחין הוא החוצההבניין. מן ויוצא המעלית לעבר לרוץ ממשיך לעצור. החייל זמן אין אבל בנידון

בכל. רגל, נזכר אחר, פצוע, בלי החדר, חייל בתוך

עובדה. קובע שואל, ספק הפצוע. ספק החייל בשבילי," אומר "באת

שלי, נכון? הנכד חזהו. "אתה שעל הצניחה כנפי מן מנצנץ הניאון מהנהן. אור הזקן האיש עוברת שינה. אחות כדורי קופסאות שתי הפצוע לחייל לך," ומגיש הביא סבא מה תראה

יוצאת לחדר. האחות להיכנס לאחות וקורא שלו המתנה את מחביא הפצוע במסדרון. החייל שלו סביב. החדר הסתכל הפצוע למיטה. החייל אותו תחזיר זקן, היא באיש מלווה החדר מן

פעם שקרא כתבה לו הזכירו העוגנות חיפה. האוניות מפרץ של יפה נוף ובחוץ פשוט די היה אחרת. בספינה שמה, שהתנגשה דמפייר ישראלית, מינרל מטען אוניית על שם בעיתון. סופר

לחופי שמתקרבת בקלות. למשל, אונייה לתמרן יכולות לא מטען שאוניות הסבירו בכתבה ארוכות, האוניה דקות קפריסין. וכך, במשך של באזור כבר להאט להתחיל צריכה ישראל

שום אין וכבר אחרת באוניה התנגשות במסלול שהיא ברורה ידיעה הפליגה, מתוך הישראלית הגורל. האלים עם להתווכח אפשר אי שלפעמים הבין זאת. החייל למנוע שיוכל בעולם דבר

רצונם. את היטב לו הבהירו

הראשונה. החפיסה את ופתח במים הכוס את מילא החייל

שלישי. בוקר, יום ויהי ערב ויהי

אותו החייל על ושאלה האחיות לתחנת ונגשה ממנה יצאה צעירה נפתחה. בחורה המעליתמחפשת. היא

לך?" מחכה אותו? הוא שאעיר רוצה האחות, "את ישן," ענתה עדיין שהוא חושבת "אני

לי." נראה "לא, לא

מלון." בית חולים, לא בית זה לקום. פה מאוחר, צריך זאת, כבר בכל אותו אעיר "אני45

ואחכה." כאן אשב יפעת, "אני אותו, באמת," אמרה להעיר צורך "אין

46