www.yotamblog.com -'מתוך הבלוג 'נמס אל אבותיי פירוש על פרשת השבוע בדרכו של המדרש רבה

תחינה גולמיתפרשת ואתחנן

ואתחנן אל יהוה בעת ההוא לאמר

)דברים, ג כג(

.

פתיחה

בליל תשעה באב הלכתי לכותל. זה אומר שהיו לי בערך שלושים אינטרקציות עם קבצנים. למזלי השארתיחשף את העובדה הלאמחקר שנערך לאחרונה בארה"באת הארנק בבית. נחסכו לי נקיפות מצפון.

טריויאלית - כשאנחנו פוגשים קבצן, אנחנו מקפידים להצדיק ביננו לבין עצמנו את ההחלטה שלנו לתרום או לא לתרום. אנחנו עסוקים בלתחזק את דמותנו המוסרית בעיני עצמנו. הנה כמה נימוקים ששימשו אותי בעבר – אין עליי כסף קטן; כל הכסף יילך לאלכוהול וסמים; לקבץ נדבות עם פלאפון?!; כזה צעיר, שילךעוד שניים; אני מעודד את התפרקות מדינת הרווחה כאן יעמדו היום, מחר לו אני אתן לעבוד; אם מתפקידיה; אני, את המעשר שלי, תורם ל'פעמונים'. גם כשאנשים בוחרים לתת צדקה הם מצדיקים זאת

www.yotamblog.com -'מתוך הבלוג 'נמס אל אבותיי פירוש על פרשת השבוע בדרכו של המדרש רבה

מבחינה מוסרית. הנה למשל טיעון מנצח של אשתי כנגד טענת הפלאפון וההתחזות– 'אם בן אדם הגיעלרמה שהוא צריך לשקר, הוא במצב גרוע משלי'.

מה יש בקיבוץ נדבות שמערער את שוויון הנפש שלנו? מדוע כשאנחנו מתעלמים מטרמפיסט בתחנהאנחנו לא ממהרים להצדיק את עצמנו בעיני עצמנו?

אני חושב שהתשובה טמונה בקיצוניות של סיטואצית הקבצנות. שני זרים נפגשים. לאחד יש את הכל ולשני אין כלום. שקל, זה כל מה שהראשון מבקש. ישיבתו החשופה ברחוב, לעין כל, ידו המושטת, כוס

- אני חייב את השקל שלך. כולן אומרות דבר אחד , כך נקרא הקבצןBeggarהפלסטיק המשקשקת באנגלית. נוכחותו הציבורית היא תחינה בצורתה הגולמית ביותר. קשה להישאר אדיש לתחינה הזו. ולכן, מי שממשיך הלאה, צריך להצדיק זאת במונחים מוסריים. ועל כך עוסקת הפרשה שלנו. בתחינה, בסירוב

לה ובצידוקה המוסרי.

.

המדרש

... אמר רבי יוחנן עשרה לשונות נקראת תפלה ואלו הן, שועה, צעקה, נאקה, רנה, פגיעה, ביצור, קריאה, ניפול, ופילול, ותחנונים, ...ומכולן לא נתפלל משה אלא בלשון תחנונים. אמר רבי יוחנן מכאן אתה למד שאין לבריה כלום אצל בוראו שהרי משה רבן של כל הנביאים לא בא אלא בלשון תחנונים. אמר רבי לוי למה לא בא משה אלא בלשון תחנונים? המשל אומר הוי זהיר שלא תתפס מקום דבורך. כיצד? כך אמר הקדוש ברוך הוא למשה )שמות לג( "וחנותי את אשר אחון ]ורחמתי את אשר ארחם[". אמר לו מי שיש לו בידי, ]אז לגביו[ 'ורחמתי' -במדת רחמים אני עושה עמו, ומי שאין לו בידי, ]אז לגביו[ 'וחנותי' -במתנת חנם אני עושה עמו. ובשעה שהיה משה מבקש ליכנס לארץ ישראל אמר לו הקדוש ברוך הוא 'רב לך'. אמר לפניו: רבונו של עולם לא כך אמרת לי, כל מי שאין לו בידי וחנותי במתנת חנם אני עושה עמו? עכשיו איני אומר שמתבקש לי אצלך מאומה אלא חנם עשה עמי, מנין ממה שקרינן בענין "ואתחנן אל ה'". )דברים

רבה פ"ב א(

.

ואתחנן

תפילתו האחרונה של משה בחייו, היתה התפילה הראשונה שלא נענתה. למעשה, זו התפילה הראשונה והיחידה למיטב ידיעתי בחמישה חומשי תורה אשר נענית בשלילה מפורשת. כך מתאר משה את התפילה

והסירוב:

ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר יקוק בעת ההוא לאמר: אעברה נא ואתחנן אל הירדן ההר הטוב הזה והלבנן. ויתעבר יהוה בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר יהוה אלי רב

לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה )דברים ג, כג, כה-כו(

מעניין שעל אף קיומן של תפילות רבות בתנ"ך, ודאי מוצלחות יותר מבחינת תוצאתן, דווקא תפילה זו הופכת לאב-טיפוס. כך למשל הגמרא קובעת במסכת ברכות )לב ע"א( ש'לעולם יסדר אדם שבחו של

www.yotamblog.com -'מתוך הבלוג 'נמס אל אבותיי פירוש על פרשת השבוע בדרכו של המדרש רבה

לומדים מתפילתו של משה זאת ויסיים בבקשה. את יפתח בשבח כלומר יתפלל', כך ואחר הקב"ה שנפתחת בשבח ומסתיימת בבקשתו להיכנס לארץ ישראל.

שלושה מרכיבים מייחדים את תפילתו של משה. כדי להבין איך תפילה זו נהפכה למודל לחיקוי, צריךלרדת לשורשם.

.

תחינה על גזירה

עשר לשונות של תפילה יש )שוועה, צעקה, קריאה ועוד(. מכולן לא נתפלל משה אלא בלשון תחינה, כך אומר המדרש. ומה מייחד את התחינה? על פי המדרש, אדם הנושא תפילה נשען גם על זכויותיו. ואילו אדם הנושא תחינה פונה אל ה' כמבקש מתנת חינם. משה, על אף זכויותיו הרבות, לא פנה אל ה'

בתודעת 'מגיע לי'. וכפי שאומר המדרש, תחינתו של משה היא סימן לדורות:

...אמר רבי יוחנן "תחנונים ידבר רש" אלו נביאי ישראל "ועשיר יענה עזות" אלו נביאי עבודת כוכבים. א"ר יוחנן אין לך צדיק באומות העולם יותר מאיוב ולא בא אלא בתוכחותגדול בנביאים לך ופי אמלא תוכחות". אין כג( "אערכה לפניו משפט )איוב שנאמר ממשה וישעיה ושניהם לא באו אלא בתחנונים ישעיה אמר )ישעיה לג( "ה' חננו לך קוינו"

ומשה אמר "ואתחנן אל ה'". )דברים רבה )וילנא( פרשת ואתחנן פ"ב,ד(

כקבצן רחוב אשר פונה לה' ומבקש את שוועתו. זהו מאפיין ראשון של תפילתו של משה.

מאפיין שני של תפילת משה – אל מולה עומדת גזירה. על פי המדרש )ובשונה מהפשט( משה נשא את תפילתו לאחר שנגזר עליו כי 'לא תעבור את הירדן הזה'. בכך תפילתו של משה מלמדת דבר מה עלערעור להגיש יש מקום ואושררה, נחתמה גם לאחר שהיא גזירה, שנגזרה לאחר גם הדיון. סופיות

ולהתפלל.

.

תפילה שלא נענית

גזירתו, מגיעה הדחייה של הקב"ה. למעשה וכנגד שבריריותו של משה הנושא תחינה לאחר שנגזרה הקב"ה לא סתם דוחה את בקשתו של משה. הוא מבקש ממנו לחדול מתפילתו:

רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה

את נוקשות תשובתו של הקב"ה מעצים המדרש הבא:

...באותה שעה אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם אם אין אתה מכניס אותי לארץ ישראל הניח אותי בעולם הזה ואחיה ולא אמות, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה אם לא אמיתך בעולם הזה היאך אחייך לעולם הבא ...אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם אם אין אתה מכניס אותי לארץ ישראל הניח אותי כחיות השדה שהן אוכלין עשבים ושותין מים וחיין ורואין את העולם כך תהא נפשי כאחת מהן

אמר לו "רב לך"... )דברים רבה )וילנא( פרשת וזאת הברכה פי"א, י(

www.yotamblog.com -'מתוך הבלוג 'נמס אל אבותיי פירוש על פרשת השבוע בדרכו של המדרש רבה

משה של המדרש מסתפק בלהישאר בחיים. גם בלי להיכנס לארץ ישראל ובלי להנהיג את עם ישראל. רק להישאר בחיים, אפילו במדבר, זו תחינתו. והקב"ה מסרב. ועל כן השאלה שלנו רק מתחזקת. מדוע דווקא

תפילה שנדחתה, היא שנבחרה לשמש כאבטיפוס לתפילות כולן.

.

תפילה לדורות

על פי ההלכה, אדם שהחסיר תפילה צריך להתפלל פעמיים את התפילה שאחרי. על מנחה שהוחמצה, מתפללים פעמיים תפילת ערבית. נשאלת השאלה, כמה זמן עליו להמתין בין תפילת ערבית ראשונה

לתפילת ערבית שנייה. ר' הונא ור' חסדא מביאים שתי תשובות שונות, שתיהן מתחום הפסיכולוגיה:

"כמה ישהה בין תפלה לתפלה? רב הונא ורב חסדא. חד אמר: כדי שתתחונן דעתו עליו;- דכתיב: וחד אמר: כדי שתתחולל דעתו עליו. מאן דאמר כדי שתתחונן דעתו עליו )דברים ג'( "ואתחנן אל ה'"; ומאן דאמר כדי שתתחולל דעתו עליו - דכתיב )שמות ל"ב(

"ויחל משה" )תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ל עמוד ב(

על פי האחד צריך לשהות עד 'שתתחולל דעתו עליו'. על פי השני צריך לשהות עד 'שתתחונן דעתו עליו'.הבדל של למ"ד ונו"ן בין 'תתחולל' ל'תתחונן'. הבדל של שמיים וארץ.

אחד אומר 'תתחולל'. והוא מפנה לתפילתו המוצלחת של משה לאחר חטא העגל על עם ישראל )'ויחל משה'(. לפי דעה זו האדם צריך לבוא לתפילה כשהוא זוכר את כוחה של תפילה. כשהוא מאמין שגזירות שנגזרו על עם ישראל הן ברות ביטול. הקב"ה מתאווה לתפילתם של ישראל, ובאמצעות פנייה נכונה

ומלאת אמונה, ניתן לתקן ולצפות לישועה.תנאי לתפילה, על פי דעה זו, הוא האמונה בכוחה.

ואילו זה שאומר עד ש'תתחונן דעתו עליו', מעביר אותנו לתפילתו הכושלת של משה, התפילה על הכניסה לארץ. על פי דעה זו אדם צריך לבוא לתפילה בידיעה שאין לו זכויות. לא מגיע לו שום דבר מאת ה'. וגם בידיעה שיש גזירות שאינן ברות שינוי. בידיעה שהקב"ה יודע גם להגיד 'לא' תקיף. ועם ההכרה הזו, לבוא

בתחנונים ולשאת תפילה.

.

להיכנס לתפילה

את השיעור החשוב הראשון שלי על תפילה שמעתי מאמו של נחשון וקסמן. היא באה לבית הכנסת שלנו מספר שנים לאחר המבצע הכושל להצלת בנה. פעמים רבות היא נשאלה איך למרות כל התפילות של עם ישראל בערב אותה שבת גורלית, איך בכל זאת מבצע החילוץ נכשל. גם אנחנו שאלנו אותה. וזו היתה

תשובתה – עם ישראל התפלל. והקב"ה שמע והשיב 'לא'. גם 'לא' זו תשובה.

משה, לנו אומר התחננתי,' 'אני עניין. באותו נוספת תובנה אותנו מלמד אני חושב שהמדרש שלנו 'התפללתי בכל כוחי, וקיבלתי תשובה שלילית. ואת זה אני אומר לכם לא כדי להחליש את רוחכם, אלא כדי ללמד אתכם איך ניגשים לתפילה. מתוך הכרה בכוחה העצום. אך מתוך ידיעה שלא תמיד הקב"ה

נעתר'.

תפילה היא רק פנייה ראשונית. אין לדעת כיצד היא תיענה. וההבנה הזו מטעינה את התפילה באנרגיה שלממש. אנרגיית הדריכות. אנרגיית חוסר הוודאות. האנרגיה שהיא היא סוד התחינה.

www.yotamblog.com -'מתוך הבלוג 'נמס אל אבותיי פירוש על פרשת השבוע בדרכו של המדרש רבה

שבת שלום!